בושה בושה
5.9.2011 סלוניקי עיר של רוחות -


טסים  לסלוניקי  לשלושה ימים, לא המקום המדהים ביותר בעולם, אך מקום מרתק ומהנה.   סלוניקי עיר בת מיליון תושבים, הנה  בירת חבל מקדוניה, המחוז הצפוני של יוון וארצו של אלכסנדר הגדול.  סלוניקי הנה העיר השנייה בגודלה ביוון, היא עיר מעניינת, מהנה, ידידותית למבקרים בה, שעדיין אינה מוצפת בנחילים של תיירים. שעתיים טיסה משדה התעופה בן-גוריון ואתה נוחת בעולם אחר.   דברים שכתבתי בעקבות ביקור של שלושה ימים בעיר  סלוניקי, יוון  1-4 בספטמבר 2011

 

על:


מה פתאום סלוניקי שאלו אותי חברים ?.   לא ידעתי הרבה על סלוניקי, להוציא העובדה שזוהי עיר גדולה בצפון יוון, שם חייה שנים ארוכות קהילה יהודית גדולה.  בטיול שערכתי לפני כמה שנים בצפון יוון, סלוניקי הייתה מזרחה  מדי ולא נכללה במסלול הטיול.


חיפשתי יעד קרוב, עיר גדולה בה נוכל לבלות כמה ימים. הייתי כבר מספר פעמים בכל הערים הגדולות של אירופה, אז למה לא לנסוע לכמה ימים לעיר סלוניקי.   אין עיר גדולה שאין מה לעשות בה, במשך כמה ימים.  מתברר, כי סלוניקי היא עיר מרתקת, מעניינת וזימנה לנו חוויה  נחמדה.

 

אלבום תמונות:  סלוניקי, עיר של רוחות, 2011, צילם אריה גבע

 

בחנויות הספרים  בישראל לא מצאתי מדריך טיולים על סלוניקי, לא בעברית ולא באנגלית וזו למעשה הסיבה שאני כותב דברים אלה, למען  אלה הרוצים לטייל בעיר היפה ולא יהיה בידם מדריך. (גם בסלוניקי  עצמה, למרות חנויות הספרים הענקיות, לא מצאתי מדריך טיולים על העיר, מה שרק חיזק את דעתי, כי העיר המעניינת, לא הכינה עצמה  עדיין לביקורי תיירים זרים, למרות שיש בה בהחלט מה לעשות יומיים תמימים בנוסף לטיולים מענייינים בסביבה.


לפני הנסיעה כדאי להצטייד במפת העיר, שתמצאו אצל חברים, או תקנו מפה בסלוניקי עצמה, או תקבלו בחינם באחד מחנויות הכלבו הגדולות.  בשנת 2011,  יצאה בעברית ספרו ההיסטוריון מארק מאזוור,  'סלוניקי עיר של רוחות', ספר מרתק את המתאר את קורותיה של העיר, מהמאה החמש עשרה עד תום מלחמת העולם השניה.  קריאת הספר טרם הנסיעה, תהפוך את הביקור בעיר סלוניקי לחוויה אמיתית,   תוך לימוד פרק חשוב  בהיסטוריה יהודית וחיים בצוותא של בני שלושת הדתות, תחת שלטון עותמאני.

 

סלוניקי נמצאת על חוף הים האגאי, בצפון יון בקצהו של המפרץ, וכך שהים  נמצא מדרום וממזרח (גם ממערב  באזור לא מתוייר),  מה שמבלבל למדי את הישראלים המנווטים עצמם לפי הים הנמצא במערב.

 

רוב הביקור בעיר סלוניקי, הנו  בחלק התחתון של העיר קרוב לים, אך ביקור בעיר העליונה, במבצר או במנזר  ולטדון, במרומי העיר העילית, מאפשרים תצפית יפה על העיר למטה.

מעבר לאתרים השונים בהם חובה לבקר (שמספרם אינו רב), מה שיפה בסלוניקי זה: הרחוב, הסמטאות,  השווקים,  הכיכרות הקטנות  והמסעדות הרבות בחוץ, האנשים, הנשים היפות, העתיקות הרומיות  השזורות בתוך העיר המודרנית.  זוהי עיר בה צריך ללכת ברגל, בעיקר בעיר התחתית, היא העיר העתיקה, הנמשכת לאורך הים.

ישנן כמה כנסיות בהם כדאי לבקר,  שני מוזיאונים שלא כדאי להחמיץ,  טיילת  ארוכה  ההומה לעת שקיעה, אך אינה מרשימה במיוחד, להוציא הנוף האנושי היפה בבתי הקפה בקטע בין  כיכר ארטיטולס והמגדל הלבן (ראה להלן), וכן אזור הבידור והמסעדות ללדקיה, ההומה אדם לעת ערב.

 

למרות שהעיר סלוניקי הייתה תחת שלטון עותמאני מוסלמי במשך מאות שנים,  הרי השריפה הגדולה בשנת 1917, השמידה חלק גדול מהעיר התחתית,  כך שמרבית המורשת הארכיטקטקטונית האיסלאמית,   הוחרבה.  יש אמנם בעיר כמה מסגדים ובעיקר בתי מרחצאות חמאם,  אבל  המתבונן בלא מידע מוקדם, לא יתאר לעצמו, כי   העיר הייתה מאות שנים תחת שלטון מוסלמי.

 

הבניינים לא מרשימים,  הבנייה צפופה, בסגנונות שונים, ונראית לכאורה בנייה זולה, חסרת דמיון.

 

אפשר לבקר ברוב האתרים  החשובים של סלוניקי ברגל,  וניתן להשתמש בתחבורה ציבורית או מוניות.  אמנם אין להם רכבת תחתית או קלה, (כמו תל-אביב), אך השרות יעיל והאוטובסים מגיעים בתדירות גבוהה כאשר בכל תחנה, יש  שלט מואר המודיע תוך כמה דקות יגיע האוטובוס.  הלוואי עלינו.  אתה יכול לרכוש כרטיס במכונה בתוך האוטובוס, במחיר כיום של 90 סנט,  או לרכוש כרטיס לשימוש יומי במחיר של 2  אירו.

את העיר התחתית חוצים במקביל לים,  כמה רחובות מרכזיים:

  • רחוב הטיילת – LEOFOROS NIKIS
    TSIMISKI -  הרחוב הראשי, חנויות יפות, פסאג'ים, בתי כלבו.
    EGNATIA  -  לכיוון העיר העילית, חנויות זולות יותר.
    AGIOO DEMITRIOU -  לרגלי הגבעות, לידו נמצא הפורום הרומאי וכנסיית דמיטרי.


אתרים  המרכזיים בעיר   התחתית  של סלוניקי,  בכיוון מערב (הנמל), מזרחה (המגדל הלבן).


  • לדדיקה – Ladidika, מומלץ להגיע לעת לילה ולהסתובב בסמטאות.
    המוזיאון היהודי (Jewish History Museum):
    שוק מודיאנו , הפתוח בשעות הבוקר. שוק סואן, חי ותוסס. מסעדות  ובתי קפה.  תשוטטו במרחבי השוק שרובו מקורה.
    כיכר אריסטוטלס,  שהיא הכיכר המרכזית. חנויות, מסעדות ובתי קפה.
    כנסיית אגייה סופיה (Aghia Sofia):  
    קשת גלוריוס,  הרוטונדה (Rotunda), שני אתרים מרשימים מהתקופה הרומית, הסמוכים זה לזה.
    האוניברסיטה -  בסמוך לרוטנדה למי שהולך ברגל למוזיאון הארכיאולוגי
    המוזיאון הארכיאולוגי (Archaeological Museum): מרחק הליכה קצר לכיוון  צפון. (הגבעות)
    המגדל הלבן (White Tower) – (לא כל כך לבן יותר), שוכן על שפת הים והפך לסמלה של העיר. בסמוך ישנן ספינות תיירים, היוצאת להפלגה של חצי שעה תמורת  3 יורו.   הפלגה מומלצת, ומראה העיר מן הים, במיוחד לעת שקיעה הוא מרתק.
  • מרחק שני רחובות צפונה יותר.
    כנסיית איוס דמיטריוס (Aghios Dimitrios): 
    הפורום הרומאי – מרשים.

מומלץ לעלות לעיר העליונה, אנו פולי   -   להתבונן  בחומת העיר העתיקה,  ולבקר אתהמצודה  ואת מנזר ולטדון, מהם נשקף נוף העיר  סלוניקי  העתיקה, מראה  מדהים לעת שקיעה. (אוטובוס מס' 23, היוצא ליד אזור לדידיקה, סמוך לחוף, יביא אתכם למעלה)

.
מי שחובב ללכת בסמטאות צרות  ולפגוש אנשים ואת מראות העיר הלא שגרתיים, מוצע  כי  ירד   רגלי מהמצודה לעיר התחתית.  אין מדובר במאמץ קשה מדי, אך אפשרי  כי השרירים יתפסו.  אפשר כמובן לקחת אוטובוס חזרה למטה). אני ורעייתי עברתי את המבחן המאמץ בשלום.  הירידה נמשכת כשעה לערך,  בהליכה קלה.

 

מסעדות
קשה לאמוד כמה מסעדות ישנן בעיר סלוניקי, אך  בכל פינה, כיכר או סמטה, ישנה מסעדה אשר בשעות הערב בקיץ,  הומה מסועדים, מקומיים ברובם.  איך יודעים איזה מסעדה טובה יותר ואיזה הנה מלכודת תיירים.
בביקור בעיר גדולה, אני טורח ומכין מראש, רשימה של מסעדות  על-פי מדריכי הטיולים או מישלן,  הקרובות למלון בו אני מתאכסן.   אני הולך למסעדה רחוקה, רק אם מדובר במשהו מומלץ במיוחד.  במקרה של סלוניקי, מאחר ואין מדריכי טיולים על העיר,  בדקתי באתר  TRIPADVISER, שהוא אתר הממליץ על בתי מלון  שם ישנם גם רשימת מסעדות  על פי המלצות קוראים.  הכנתי כמה מסעדות  קרובות למלון וזה עבד בסדר גמור. לא   אכלנו רע. המחירים כמו בארץ, קצת פחות.

שתיה -  קפה, מים
בכל פינה ישנם בתי קפה.  תבחרו לפי המראה והכיף.   המחירים שונים ונעים בין 2-5 יורו, כאשר במקומות בהם הקפה יקר יותר,  תקבלו  עוגיות או  קינוח טוב, כמו למשל בבית הקפה בכניסה אל  מלון אקסלציור,  אתה משלם 5 יורו, אך מקבל גם פינוקטה  המשגעת את החיך.   לרוב יניחו על שולחנך  מי ברז קרים בלא תשלום.
בחום היום, אתה צריך לשתות מים  והרבה.  המחיר לבקבוק קטן  50 סנט, פחות מחצי מאשר אצלינו.   קנינו עשרות בקבוקים. בכל מקום הושטתי יד עם מטבעות  ואפילו לא פעם אחת, מי שהוא נטל לעצמו יותר מהמחיר.    יושר, הגינות, כבוד  - תשפטו בעצמכם.

שפות
מפתיע כמה מעט יוונים מדברים אנגלית.  מכל פנים השלטים במוזיאונים והתפריטים במסעדות, כתובים גם  באנגלית. מה עושים  אלה הדוברים רק גרמנית, ספרדית, צרפתית, רוסית, סינית או יפנית,  תשאלו אותם.

מוסיקה יוונית   - אכזבה
המידע באינטרנט ושל מטיילים אחרים,  מציין כי  ניתן למצוא בעיר סלוניקי, יותר מועדוני מוסיקה יוונית אוטנטנית,  בזוקי או רמבטיקו – מאשר באתונה.   באינטרנט כתוב, כי אזור לדידיקה,  מלא בטברנות  כאלה, בהם ישנם מועדנים רבים המתחילים  במוסיקה בשעות הלילה המאוחרות.
גרנו בסמוך לאזור לדידיקה, וסעדנו בו מספר פעמים.  היינו שם גם בשעות הלילה המוקדמות ולא ראינו טברנות בהם יש מוסיקה יוונית.  שאלנו מספר אנשים, נכנסו למועדוני צעירים, חנות כלי נגינה ולא עלה בידינו למצוא מקום אוטנטי בו המוסיקה היוונית היא העיקר.   סעדנו במסעדות כמו  Palati  , הנמצאת בכיכר מקסימה באזור לדידיקה,  שם מנגנים ושרים מוסיקה יוונית,  המשמשת רקע לסועדים. 
בעת הטיסה חזרה, אמרו לנו ישראלים שטסו, כי באזור שדה התעופה, לא רחוק ממלון היאט, ישנם כמה מועדונים גדולים, בהם ישנם מופעי מוסיקה יוונית.  אנחנו לא היינו שם ואין לנו מושג אם מדובר במלכודות תיירים או  מקומות אוטנטניים.

 

סיורים בני יום מהעיר סלוניקי וחזרה
למרבית ההפתעה, לא  ראינו ברחובות סלוניקי משרדי נסיעות המציעים  טיולים בני יום  באזור.  גם  במלון לא ידעו להגיד לנו, על  הדרך לרכוש טיולים כאלה. מכאן,  אם  אינכם במסגרת קבוצה מאורגנית,  אך  יש לכם רכב, ניתן לנהוג לשם (הכבישים מצוינים והשילוט טוב).
החברה הישראלית, במקרה שלנו (השטיח המעופף), שארגנה את החבילה, מציעה מספר טיולים בני יום:

  • המנזרים של הר  אתוס,   (ממלכת הגברים), בו  ניתן לצפות במנזרים המפורסמים מסירה במרחק של חצי ק"מ.  הר אתוס נמצא בחצי האי  חלדיקיקי,  שהוא חצי אי המשמש לנופש ,מרחק של כשעה מהעיר סלוניקי. 
    המנזרים המרתקים של מטאורה, נסיעה ארוכה יחסית.  מקום מדהים, בו ביקרנו בעת הטיול בצפון יוון. 
    העיירה אדסה, בירת נפת פלה, שם ישנם  מפלי מים והרבה ירק.

הקבר המלכותי - ורגינה
אנחנו רצינו להגיע לאתר   המפורסם של קברו של פיליפוס השני, אביו של אלכנסדר מוקדון,  שהוכרז לאחרונה כאתר מורשת עולמית של אונסקו ונמצא כ – 80 ק"מ מערבית לעיר  סלוניקי.
משום מה,  אין 'השטיח המעופף' כוללת  אתר מדהים זה בסיוריה, בנימוק כי הישראלים, אינם מעוניינים בו.


בהיעדר טיול מאורגן  לאתר הקבורה בעיירה ורגינה, לא התעצלנו ונסענו לשם באוטובוסים ציבוריים.
נוסעים באוטובוס בעיר סלוניקי לעבר טרמינל האוטובסים -  KTEA MAKADONIA.
משם,  לוקחים אוטובוס אקספרס, יוצא  כל שעה, לעיר -  ורייה   veria.   4.65 יורו לאחד כל כיוון.  המרחק כ – 80 ק"מ, באוטובוס ממוזג (לא לוקחים בעמידה). פחות משעה נסיעה.


מהעיר ורייה - לוקחים אוטובוס לעיירה ורגינה -   האוטובוס יוצא כל שעה, כך שצריך להמתין באזור התחנה שאינו מהאזורים המלבבים, אך מעניין למדי  המחיר  1.25 יורו.  הנסיעה  כרבע שעה.
בעיירה ורגינה,  צועדים בתוך הכפר כשלוש מאות מטרים לאתר.  מבחוץ רואים גן נחמד וגבעה מכוסה דשא, אשר מתחתיה, נמצא המוזיאון והקברים.   עלות הכניסה 6 יורו, הנחת תושב ותיק, רק לאירופאים.  אתה נכנס  בתוך מנהרה, לתוך אולם חשוך , חום היום בחוץ איננו ואתה באתר ארכיאולוגי מדהים , בו שולבו  הממצאים שנמצאו בעת חפירת הקברים.  הסיור  בפנים בלא מדריך,  תקדיש לפחות שעה.

 

אתר הקבר המלכותי - וורגינה - VERGINA-  הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996
העיר Aigai, הבירה הראשונה של הממלכה העתיקה של מקדוניה,  ורגינה (יוונית: Βεργίνα; בולגרית: Кутлеш) ובעבר אגַ‏אי (Αιγαί) הוא אתר ארכאולוגי  מרתק ,מיוחד ושווה ביקור. האתר נמצא במרכז העיירה הקטנה ורגינה בה מתגוררים בה כ-2,000 איש.

העיר התפרסמה לאחר שבשנת 1977 התגלה במקום קברם של מלכי מוקדון, ובכלל זה קבר פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר מוקדון, בידי הארכאולוג היווני מנוליס אנדרוניקוס (Μανώλης Ανδρόνικος).

ורגינה שוכנת בקרבת העיר העתיקה אגאי שהייתה הבירה המלכותית של מוקדון בסביבות שנת 650 לפנה"ס. בסוף המאה ה-5 לפנה"ס הביא המלך ארכלאוס ממוקדון לחצרו אמנים, משוררים ופילוסופים מיוון כולה. גם אוריפידס כתב והציג את מחזותיו בעיר. אף שבמהלך המאה ה-4 לפנה"ס הועתקה הבירה לעיר פלה, שמרה ורגינה על מעמדה כאתר קדוש וכמקום קבורה חשוב. בשנת 336 לפנה"ס, במהלך טקס החתונה של מלך אפירוס במקום, נרצח המלך פיליפוס השני ואלכסנדר הגדול הוכרז מלך. מלחמות פנימיות בין יורשיו של אלכסנדר הגדול השפיעו על העיר לרעה. כיבוש הממלכה על ידי הרומאים בשנת 168 לפנה"ס הביא לשקיעתה של העיר. למרות זאת, בשנותיו הראשונות של השלטון הרומי נבנתה ורגינה מחדש, אך החל במאה ה-2 נמשך תהליך שקיעתה ההדרגתית.

המחקר באתר  החפירות במקום החלו כבר בשנת 1861 על ידי משלחת מצרפת, אשר חשפה את שרידיו של ארמון מלכותי, אך לאחר מכך החפירות נפסקו מחשש למלריה. בשנת 1937 חודשו החפירות על ידי חוקרים מאוניברסיטת סלוניקי, ונפסקו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 נערכו חפירות נרחבות באתר והתגלו שרידיה של הבירה המלכותית. הארכאולוג היווני מנוליס אנדרוניקוס היה משוכנע שהמקום אשר כונה "התל הגדול"  הוא מקום קבורתם של מלכי מוקדון. בשנת 1977, לאחר כשישה שבועות של חפירות, התגלו ארבעה קברים שמורים, ושלושה קברים נוספים התגלו בשנת 1980, ולדעת הארכאולוגים היוונים, אחד הקברים הוא קברו של פיליפוס השני. הממצאים הרבים שהתגלו באתר, חלקם מזהב, שמורים כיום במוזיאון המקומי שנבנה סמוך לתל. ממצאים אלה מצביעים על הקשרים התרבותיים והמסחריים של ורגינה עם מרכזי התרבות היוונית במזרח ובדרום המדינה, כמו אתונה, סמוס וקורינתוס, ומלמדים על עושרה של חצר המלכות.

השילוב בין אתר הקבורה לבין המוזיאון בו נמצאים הממצאים  המדהימים, הוא ייחודי ומזמן חוויה של ממש, גם לאלה אשר אינם משוגעים על  ארכיאולוגיה.

 

 

אם יש לכם זמן, סבלנות ומזג האוויר לא מתיש,  סיור ברובע היהודי המיוחד בעיר ווריה ( VEROIA), יכול להיות מעניין.

 

הרחבה על כמה מהאתרים בעיר סלוניקי.
המגדל הלבן (White Tower) 
המבנה  העגול מסמל את העיר  סלוניקי יותר מכול. המגדל העגול, נבנה במהלך המאה ה-15  כדי לשמש חלק מממערך ההגנה על העיר שלחוף הים. בזמן הכיבוש העות`מני קיבל המגדל את הכינוי "מגדל הדמים", מאחר ושימש בית סוהר, בו הוצאו להורג באכזריות אסירים רבים. לאחר שחרור העיר נצבע המגדל בלבן, דבר שהעניק לו את שמו. הסיפור אומר כי אסיר יהודי, הציע לשלטונות הכלא כי הוא יצבע את המגדל בעצמו וכאשר יסיים ישוחרר.  וכך היה. המגדל אינו לבן יותר, אך הוא מרשים, במיוחד  כאשר מתבוננים בו מהים.

•כתובת: 2, Stratou Ave, חוף הים
•שעות פתיחה: ב` 13:30-20:00, ג`-א` 08:00-20:00.

המוזיאון הארכיאולוגי (Archaeological Museum): אחד המוזיאונים החשובים של יוון. כאן תוכלו לחזות בפריטים מתקופות שונות בהיסטוריה של סלוניקי ואזור מקדוניה, החל בניאוליטית ועד לתקופה הרומית המאוחרת - כ-200 אלף שנות היסטוריה. המוזיאון מציג אם את תולדות האנושות, מתקופת  ראשית האדם לפני למעלה ממיליון שנים, דרך התפתחות מיני האדם, עד האדם הנוכחי, כלומר אנחנו – הומו-ספייאנס ודרך התפתחותו, מהיותו צייד-לקט,  דרך יישובי קבע ותרבות חקלאית, הקמת הערים ועד ימינינו.   בהקשר זה, ראוי לציון ספר  ישראלי חדש,  'קיצור תולדות האנושות' שכתב ההיסטוריון יובל נח הררי, שהפך בקיץ 2011 לרב מכר.
לא להחמיץ את  המוזיאון המרתק וגם את קריאת הספר.
המוזיאון נמצא בין המגדל הלבן, למגדל התקשורת באזור הירידים.
•כתובת: Odos Manoli Andronikou 6
•שעות פתיחה: ב` 13:30-20:00, ג`-א` 08:00-20:00.
המוזיאון היהודי (Jewish History Museum): עד מלחה"ע השניה והשואה היתה בסלוניקי קהילה יהודית פורחת וענפה וכיום חיים בה רק כאלף מבני הקהילה. המוזיאון פורש בפני המבקר את סיפורה של הקהילה בתקופת תור הזהב שלה, את אורח חייהם ואת חיי הקהילה. ניתן לבקר גם בבתי הכנסת של הקהילה.
•כתובת: 13 Agios Mina
•שעות פתיחה: ג`, ו`, א` 10:00-14:00, ד`-ה` 11:00-14:00 וגם 17:00-20:00
•מחיר: ללא תשלום

כנסיית אייה סופיה (Aghia Sofia):   (לא רחוק מהמלון, מזרחה, צפונה)
כנסיה זו נבנתה בהשראת כנסיית אייה סופיה באיסטנבול, שהפכה להיות המסגד המפורסם של העיר. כנסיה זו של סלוניקי נבנתה במאה השביעית ולראשה כיפה גדולה. היא משמשת כיום כעדות לפאר סגנון הבניה הביזנטי ובה נשתמרו ציור פרסקו ופסיפסים יפים. הכיכר שמחוץ לכנסיה היא אחת המרכזיות בעיר.
•כתובת: כיכר Aghia Sofia
•שעות פתיחה: כל יום 08:00-21:00 (לעיתים נסגרת להפסקה בשעות הצהריים)

כנסיית איוס דמיטריוס (Aghios Dimitrios):  כמה בלוקים צפונית למלון. הפוך מכיוון הים.
זוהי הכנסיה הגדולה ביותר ביוון. לרוע מזלה היא עלתה בלהבות בשנת 1917 ושוקמה בשנת 1948. בתוכה ניתן לראות פסיפסים יפים וגם את הקרִיפְּטֶה (מערת קבורה) בה קבור דמיטריוס, הקדוש של סלוניקי (שעל שמו הכנסיה), אשר נכלא והוצא להורג כאן, על ידי הרומאים.
•כתובת: פינת  Odos Ayiou Dimitriou עם Odos Ayiou Nikolaou

שער גלריוס (Arch of Galerius): שער נצחון, שבנייתו נשלמה בשנת 305 לספירה. מטרתו היתה לפאר ולהלל את ניצחונו של הקיסר גלריוס על הפרסים, בקרב שנערך בשנת 297. על שרידי השער ניתן לראות כיום פריטי תחריט ופיסול, המתארים את הקרב.
•כתובת: כיכר Sintrivaniou, בסמוך לרוטונדה

הרוטונדה (Rotunda):   מס' 21
מבנה עגול מן המאה הרביעית לספירה, שנועד עם בנייתו לשמש כמאוזוליאום לקיסר גלריוס. בתקופה הביזנטית המקום הפך לכנסיה יפה ובזמן הכיבוש העות`מני הרוטונדה הוסבה למסגד. זהו אחד המבנים העתיקים ביותר בכל יוון.
•כתובת: רחוב Dimitriou Gounari

שוק  מודיאנו
בעבר היה המקום השוק של היהודים ושמו, הוא שם בעל המקום  היהודי.  לאחר השואה, מספר היהודים בעיר הפך מזערי  (1000), אך עדיין  תתקל בכאלה שיגיבו לעברית שלך.

השוק גדול, במרכזה של העיר והוא הומה כל שעות הביקור עד הצהריים וסגור בימי ראשון.
> הכניסה הראשית לשוק מודיאנו היא מרחוב הירקליו, מול בית מספר 24, שבו שוכן בית כנסת. עד לפני זמן קצר ישב בקומה השנייה של המבנה המוזיאון של הקהילה היהודית, אבל הוא הועבר לפני כשנתיים לרחוב איו מינה הסמוך.
ישנם מספר חמאמים באזור השוק  הבולט בינהם  הנו Pazar Hamam, חמאם פאזאר, מבנה אבן מרובה כיפות שידוע בשם "החמאם היהודי", הוא בית מרחץ תורכי מהמאה ה־16 שפעל עד תחילת המאה העשרים.  בעבר הייתה כאן טברנה בשם  לוטרוֹס,, שנפרשה  על כמה אולמות של החמאם. המבנה עומד במפגש הרחובות קומנינון והירקליו, באזור של חנויות פרחים.

 

 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות