בושה בושה
5.7.12 ערב קסום בחופי הרצליה הדרומיים - היפים בחופי העיר - עיריית הרצליה מזלזלת בציבור הרחב


חום הקיץ,  ואני נוהג לצעוד  לעת ערב,  מספר פעמים בשבוע   לאורך החופים היפים של העיר הרצליה -  תוך הנאה, התבוננות סביב והרבה מחשבות.

 הים אותו הים, יפה, מפתה, מסתורי,  הלכלוך למרגלות  גבעות הכורכר נשאר,  שוב חסום  החוף  בשל הקצאת חוף לקהל  החרדים,  ופרחי חבצלת החוף הלבנים, הפורחים לאורך הקטע דרומית למרינה,   עדיין לא  החלו בפריחתם  על תלוליות החול ועל גבעות הכורכר.   הליכה מהנה, לעת ערב, מול השקיעה היורדת,  מחוף המרינה של הרצליה עד חוף הצוק בתל-אביב.  קטע של חוף-ים מדהים ביופיו, אשר עיריית הרצליה,   מביאה לכך,  כי ציבור  תושבי הרצליה  יתקשה ליהנות מקטע זה של החוף.  

על: חוף הים של הרצליה


בימי הקיץ החמים,   אחד הכיפים שלי היא הצעידה  לעת ערב  לאורך חופי הים  של הרצליה  אותה אני עושה  מספר פעמים בשבוע.  הליכה מהירה על החוף של מחצית השעה, ישיבה על ספסל או סלע לצפות בשמש היורדת מעבר לאופק, הליכה בחזרה אל חניית המכונית,  ולא אחת, סיום הערב עם  כוס בירה קרה, או חומוס וסלט ערבי קצוץ,  באחד המקומות לאורך החוף או לידו.  10 דקות של נסיעה ואני בבית.  לעתים אני הולך  מהמרינה צפונה לעבר חוף השרון וסידני-עלי, לעתים אני מתחיל בחוף השרון וצועד עד אפולוניה,  תוך שהצעידה על החופים הצפוניים הופכת להיות פחות ופחות נעימה, בשל חול  הים שהולך וכלה. 


  • הקטע הקצר של הטיילת החדשה של הרצליה, מחוף הנכים עד מלון דניאל, הוא  מיזם יפה, אך כפי שכתבתי בעניין זה, בקטע זה, החוף החולי רחב בשל שוברי הגלים, הים רחוק  ובתי הקפה לאורך הטיילת החדשה,  יפים ומזמינים.  בדרך כלל בימי החול בשעות הערב, הם אינם הומים אדם.  אני גומע את  המרחק על משטח האבן של הטיילת   בדקות ספורות וממשיך על החול צפונה.  בדרך כלל, הצועדים מעדיפים את הצעידה על החול ואלו הצועדים על משטח הטיילת, הם בעיקר אלה המגיעים אל בתי הקפה הספורים וכן קשישים ונכים, אשר מנצלים את המעלית המורידה אותם בנוחות אל החוף.  כפי שכבר כתבתי, למרות שהמעלית מכערת את הסביבה,  הייתה הצדקה מלאה להקמתה ולו רק למען הנגישות לנכים ולציבור הקשישים.


קראתי לאחרונה, כי  נוכח ההצלחה העצומה של הטיילת והגדלה משמעותית של מספר הבאים לחופי הרצליה, להם טוענת עיריית הרצליה,  מתכננת  החברה לפיתוח התיירות בהרצליה, שהנה שלוחה תאגידית של עיריית הרצליה,  להקיע עוד מיליוני שקלים ולהרחיב את הטיילת צפונה,  בינתיים עד חוף זבולון.   לטעמי, משגה קשה, שלא יביא תועלת וחלילה, יביא להרס החוף.  לא אשוב  כאן לעניין זה. 

  •  
    כשאני צועד על החוף  ומתבונן בקהל הבאים,  אני תמה מה עניין יש לעיריית הרצליה לפעול להגדלת מספר האנשים  המגיעים לכאן, במוקם לדאוג שהחוף ישרת ביתר נוחות את תושבי הרצליה, לרבות זמינות של חניה בחוף הנכים ובחוף אכדיה.  אבל זה מה יש, ונגזר על קופת העיר הרצליה  כי תישא בהוצאות הגדלות על תחזוקת החוף, בעוד רוב המתרחציים בו,  אינם  כנראה תושבי העיר הרצליה.

 

  • קטע החוף הדרומי של הרצליה, בין המרינה לבין גבול תל-אביב,  שהוא קטע חוף ים חולי רחב ומקסים, תחום בגבעות כורכר גבהות, בהם יש שפעה של פרחי  נר הלילה ושל חבצלת החוף,  מחולק באופן לא רשמי  לארבעה קטעים: 'חוף הסירות' מדרום למרינה, לאחריו קטע חוף יפה וריק ללא שם,  הקטע של החוף החרדי-מגדרי והקטע הדרומי יותר,  עד גבול תל-אביב, הידוע כחוף הפרצה, שהוא למעשה חוף בו הגישה אליו אפשרית רק דרך  ירידה בגבעות הכורכר.  קשה להשלים עם המציאות  בה עיריית הרצליה מזניחה למעשה את הקטע היפה של החוף הדרומי שלה, תוך שהיא משקיעה משאבים עצומים בקטע החוף בין המרינה עד למלון דניאל, לרבות בניית  טיילת יפה שנבנתה לפני כשנה, אך  תועלתה לתושבי הרצליה, בעיני בספק.

לא הייתי כותב על הליכתי השגרתית אתמול בחוף-הים, אלמלא צדה את עיני,  ידיעה בעיתון מעריב של הבוקר,  כי בעקבות מחאה של  גולשי הגלים, תחזיר עיריית הרצליה החל מעונת 2013 לשימושם של הגולשים, את קטע החוף דרומית למרינה, שידוע בשם 'חוף הסירות'.  קטע החוף היפה, המצטיין בגליו הגבוהים,  הועבר בהחלטה תמוהה של עיריית הרצליה לשימושם של  'אופנועי הים', כלי  רועש ויקר, שיש כאלה האוהבים לטוס בו על גבי הגלים ואשר  הטענתו ופירוקו לתוך הים, דורש שטח מיוחד. עוד שינוי שיעלה לקופת העירייה כספים והחשוב יותר, עוד קטע של חוף  לא יהיה שמיש לתושבים הפשוטים של הרצליה. כלומר, הרוב הדומם שאינו גולש גלים, שאין לו 'אופנוע-ים', שאינו  נמנה על הציבור  החרדי.

 

בשעה שש ורבע לפנות ערב החניתי את המכונית במגרש החנייה של המרינה. תושבי הרצליה אינם משלמים דמי חניה,  וזהו כמעט המקום היחידי, בו יש לנו תושבי העיר, הטבה של ממש. אני משתדל לנצל את ההטבה כמה שיותר. השמש עדיין גבוהה ולאחר הליכה קצרה דרומה בין בניני המרינה ואני חולף בשער  המוביל אל החוף.   ימינה, מערבה, מסלול הליכה יפה על שובר הגלים, המוביל אותך  לפתחי המרינה, מקום יפה לראות את העיר באור יום אחרון ממערב, כאילו הגעת בסירה ממרחקים.

שום שלט לא הצביע, כי בהמשך חסום החוף בשל החוף  המיוחד שהוקצה לציבור החרדי וחוסם את המעבר במקרה של הליכה מגדרית משותפת. (כלומר – גבר ואישה ההולכים יחדיו).  עיריית הרצליה מסתירה את חרפת חסימת החוף ולעזאזל אלה שילכו ולא יורשו לעבור. החוף הנפרד - המגדרי של הרצליה


חוף הים מלא בעמודים ושלטים, אותם הקימה העירייה להסדרת הפריקה, הטעינה והחניה של הרכבים המגיעים  עם אופנועי הים.  חוף ים מקסים, קרוב לחנייה,  אך נלקח מהציבור לצורך כמה עשרות אופנועי-ים, אולי יותר, המגיעים לכאן מכל רחבי המרכז. הלכתי במהירות על דרך הכורכר וטפסתי על תלולית החול, המקבילה לחוף בשולי גבעות הכורכר.   ההליכה בחול הטובעני אינה כיף וגרגירי חול נכנסו לנעליים.  פרחים יפים צהובים של נר לילה חופי, ממלאים את השטח.   פרח בולט, שהגיע לכאן בשלהי המאה התשע עשרה מטקסס הרחוקה, התאהב בארץ והיכה בה שורשים.  הפרחים נפתחים בעיקר בשעות הבוקר, ושעות בין הערביים ועכשיו זאת שעתם היפה.  בין פרחי נר הלילה, נראים שרידי פרחים לבנים גדולים של  'לפופית החוף'  ממשפחת החבלבליים,   הפורחים בשעות הבוקר, ואשר כומשים  בימי חום, בשעות הצהריים.   'חבצלת החוף, הפרח היפה', שאני סוגד לו מדי שנה,  עדיין לא החל בפריחתו המדהימה, שכאן בקטע זה, נמצא לדעתי המצבור  מהיפים בארץ של פרח מקסים זה שהנו אחד הפרחים היחידים הנזכרים בתנ"ך.

 

שולי הגבעות,  יכול היה להיות  מקום קסום, אלמלא הלכלוך הזרוק בכל עבר.  בעוד עיריית הרצליה דואגת לנקות את  חול החוף, כאן, מטרים ספורים מהחוף, דומה שלאיש בעירייה לא כל כך אכפת מהלכלוך.  לא אביא כאן את המלים בנות שלוש אותיות בהם 'ברכתי' את ראש העירייה יעל גרמן ואת הסגן שלה, יהונתן יעסור על היחס המשפיל שהם נותנים ל'חלקת אלוהים'  יפה זו של טבע בתחומי העיר  הרצליה שהם נבחרו לנהל אותה.   אני משתדל שלא לתת לדמותה ופועלה המכעיסים של גברת ראש העירייה לקלקל לי את חגיגת הים שלי.


ירדתי מהתלולית לעבר  חול החוף הרטוב והמוצק  והמשכתי  בצעידה עד   גדר החוף המגדרי.  היום יום שני וכמה טוב היום שאינני אישה.  הימים ב', ד' וששי, הם ימיהם של הגברים, הימים א',ג', ה' הם ימיהם של הנשים ואם  אתה רוצה בכל זאת, ללכת לאורך חופה של הרצליה דרומה, שלוב זרוע עם זוגתך, יום שבת הוא היום היחידי.  הללויה. כל הכבוד למפלגת מרצ, שבתרומתה הנכבדת, התאפשרה בחירת ראש עירייה, הדואגת לציבור החרדי.


חלפתי בשער השמור  בשני שומרים.  החוף הוכשר שוב לרחצה נפרדת של הציבור החרדי. זה לא רק חוף מגדרי דתי, אלא גלאט כושר, היחיד בארץ, בו יכול גם הציבור החרדי למצוא מרגוע בין גלי הים והחוף החולי.    בימי הקיץ, מגיעים לכאן בהסעות מאורגנות, אוטובסים מהערים בני-ברק, אלעד, המביאים את הציבור החרדי.  ישנן מלתחות, מדרגות נוחות לירידה לים, בקיצור, מקום אידיאלי  לרחצה ושהות בחוף.


אני צועד על החול ומתבונן סביבי.  חרדים בבגדי ים וגופות לבנים, כאשר הפיאות מתגלגלות מצד לצד.  כמה מעשנים נרגילות,  מעשה שכנראה אינו בין האיסורים המוטלים על יראי השמיים.   לאורך החוף, סככות ממוספרות, עם  קולבים עליהם תולים האברכים  הצעירים את בגדי המדרש,  בבואם לטעום  קצת הנאה של חולין.  מגיע להם לצעירים האלה, המקריבים את עצמם על מזבח הלימוד תורה להצלת עם ישראל.  קצת מנוחה ושקט וגם הנאה של חול בגלי הים  הנעימיים מגיעה להם.   שלושה מצילים  ניצבים על המגדל, משגיחים שאיש מבין האברכים הצעירים לא ייעלם בין הגלים.  


הכשרת החוף לאחר סערות החורף לשם שימוש מגדרי נפרד,   דורשים ממון רב מדי שנה. החוף דורש תחזוקה שוטפת  של מצילים ומנקים,  ואלו, הם על חשבונה של עיריית הרצליה.  אמנם עיריית בני ברק משלמת מדי שנה סכום כלשהו, בגין העובדה שתושבי בני ברק הם המשתמשים העיקריים, אך הסכום  אותו מקבלת עיריית הרצליה אינו מפורסם ברבים, כשם שאין הציבור יודע, כמה עולה תחזוקת החוף הנפרד - כאילו מדובר בעסקה בין יעל גרמן לפרנסי העיר בני ברק.  שר הפנים כמובן לא מתערב בהסדר משונה זה, בו השקיפות המתחייבת  אינה קיימת.


הלכתי במהירות דרומה ויצאתי בפתח הדרומי של החוף המגדרי. חוף הים רחב ויפה.  מספר קטן של אנשים היה בחוף, שכן הגישה אליו   אינה נוחה ומחייבת ירידה דרך המצוקים.  הליכה של כמה מאות מטרים לאורך החוף היפה של הרצליה,  שנראה כי הוא סוד השמור מפני תושביה של העיר. השמש  יורדת מערבה, אך עדיין   היא חזקה ומאירה.  חמש דקות של הליכה מהירה והגעתי אל גבול העיר תל-אביב.


עולם אחר. חוף  הצוק של תל-אביב, הומה מתרחצים  ורבים גודשים  את החוף.  בית הקפה על החול מלא בכל כיסאותיו וילדים רבים משחקים בחול. נשים יפות בנות בלי גיל  וגברים שנראה כי באו ליהנות מהחיים. קשה להאמין כי   הרצליה ותל-אביב, הם שתי ערים שכנות....


הליכה בין ההמון הגודש את החוף, אני חולף על פני  יושבי בית הקפה  הדרומי יותר ומתקדם דרומה.  ממזרח בסמוך,  השכונה   Sea & sun,    אותה קבוצה של בתים שנבנו סמוך לקו החוף.   איפוא הייתה אז הועדה המחוזית שאישרה את מעשה הנבלה הזה, למרות שאז לא היה חוק האוסר בנייה  עד מרחק של 300 מ' מקו הים. ומה על ההגיון, טובת הציבור וסתם טעם טוב. לך תדע....


אני ממשיך בצעידה דרומה.  אוכלוסיית השוהים על החוף הופכת דלילה.  לאורך  החוף  רצועות של סלעים נמוכים, עליהם מתנפצים הגלים.  מספר גברים עם חכות, יושבים בסבלנות,  מחכים שהחכה תתחיל לרעוד בידיהם.   נעמדתי ליד אחד מהם והחלפנו  כמה מלים על דגת הים  ועל החיים....


ממזרח, בין החוף לבין הבניניים , האריכה עיריית תל-אביב את הטיילת המתחילה בגבול הרצליה.  טיילת יפה, רחבה, לא   מקושטת, אך עטורת צמחים וספסלים.  כאן, שלא כמו בהרצליה, הטיילת נמצא בקו גובה של  2-3 מטרים גבוה מקו החוף.   אני הולך עוד כמה מאות מטרים על החוף דרומה, חוזר כלעומת שבאתי ועולה על הטיילת.    אני צועד על משטח האבנים הנוח ומתיישב על הספסל נוכח השמש היורדת אל המים.  הדופק המהיר שלי  חוזר לקצבו. רוח מערבית נעימה לעת שקיעה.  המראה מדהים ביופיו.   ישבתי כעשרים דקות, כשמחשבותי נודדות ומרחפות.  השמש האדומה נוגעת בקו המים ותוך דקות נעלמת באופק. 


הגיע הזמן לחזור.  הליכה מהירה על הטיילת של תל-אביב צפונה.  הטיילת עדיין הומה באנשים שבאו ליהנות מהרוח הנעימה וממראה השקיעה.  אנחנו אמנם בתל-אביב, אך יש להניח כי רבים מבין הנמצאים כאן, הגיעו ממזרח בכביש  5.  


החשיכה עומדת להשתלט.  עדיין ישנם אנשים על החוף.  אני מגיע אל גבול הרצליה. ארץ אחרת, אבל אפשר לעבור ללא דרכון.  החוף החרדי הנפרד כבר פתוח גם לנשים.  כמה מהן צועדות על החול. לא ראיתי כי מישהו מבין החרדים שהיו עדיין כאן, התמוטט. 


הרוח נעימה וקרירה סוחפת להליכה מהירה.  בשעה שמונה הגעתי למגרש החנייה של המרינה. החלטתי לעשות סיבוב.   אזור המסעדות של המרינה הומה מאדם.  אווירה של חוץ לארץ, המושכת רבים  מבין תושבי הפריפריה להגיע לכאן. רציתי לצעוד לעבר הטיילת החדשה, אך   הדרך בתוך המרינה חסומה. לא התחשק לי להכנס לקניון ולעבור דרכו. מתברר כי במקום מתקיים פסטיבל יין.  אתה קונה כרטיס, מקבל כוס יין ורשאי לטעום את מיטב היינות של יקבים קטנים המציגים כאן את תוצרתם המשובחת.    אנשים לבושים בגדי חג יפים, עם כמה סלב,  עמדו וכוסיות בידיהם.  רכשתי כמה  ממרחים של שפים  מדוכנים שהוצבו ליד הכניסה.  התבוננתי בנאספים בקנאה משהו, אך  בלבושי ובזיעת גופי,  לא היה ראוי שאכנס, גם אם היו מניחים לי.  ממילא כשאני נוהג אינני שותה וכך  פסטיבל היין  הפסיד את השתתפותי הפעילה.


שעתיים חלפו מאז שהגעתי לים  כיף של ממש. מי צריך לנסוע לחוץ לארץ. ואני מבלה  על חוף הים, לבדי, עם  הים היפה, השמש השוקעת, הפרחים והמחשבות, בין פעמיים לשלוש, מדי שבוע.  שרק לא יקלקלו לי ולציבור את החגיגה.

 

 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

http://www.flyrnai.org/dbimg/R...-xp-sp3-uk 
can i buy ilife 11 online 
download macromedia dreamweaver cs5 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...on-premium 
purchase 2007 microsoft office online 
pharmacie en ligne sans ordonnance achat viagra ou cialis pas cher viagra preise apotheke viagra versand deutschland alternativ viagra
tadalafil liquid purchase cialis canada buy cialis generic online cialis soft tabs generic viagra soft flavoured
buy cheap sildenafil viagra prescription price sildenafil india where to buy viagra in singapore tadalafil prescription