בושה בושה
10.9.12 הליכה לאור חוף הים של הרצליה, תענוג מלווה מחשבות נוגות – תתעוררו פרנסי העירייה

עוצמת תרומת האדם של הרס החוף, בצד היופי הנשגב והמקום החשוב  אותו תופש הים והחוף,  בתרבות הפנאי של הישראלי , מומחשת היטב בהליכה לאורך ששת הקילומטרים של  חופי הרצליה. סתם יום של חול, שלהי הקיץ, לעת ערב בטרם שקיעה. רוח נעימה שוברת את החום, השמש מתקרבת לקראת שקיעתה בקצה האופק. מפתיע מיעוט האנשים בחופים ורק בסיומה של ההליכה, אתה קולט, עד כמה חופי הרצליה  אינם יותר מה שהיו לפני שנים ספורות  והשינוי אינו  לטובה.

תמונות במצלמת כיס קטנה, מדגימה את היופי בצד המיאוס, את  החופים לכל ששת הקילומטרים שלהם, על פניהם השונים. ראה:

אלבום תמונות :  הליכה לאורך חוף הים של הרצליה  דרום - צפון  10-9-12, צילם אריה גבע

 

על: חופי  הים של העיר הרצליה

 

התחלתי את הליכה מגבול תל-אביב, חוף הצוק, צפונה. סוללת אדמת חמרה מעשה עיריית הרצליה, מתנשאת מעל גבעות הכורכר.  התערבות מכעיסה בנוף הטבע.  אני לא יודע כמה עלתה בניית הסוללה,  אך  יש להשקיע כל סכום כסף כדי לסלקה. פשוט שגעון לא מבוקר.   ירידה מסוכנת דרך מצוק הכורכר  הפריך אל חוף הים. פרחי חבצלות החוף מרהיבים בצד טינופת מעשה אדם.  החוף  הרחב והיפה ביותר של הרצליה, המכונה חוף הפירצה, כמעט ריק מאדם. הליכה  נעימה על החול הרך ומגיעים אל מה שמכונה 'החוף הנפרד – המגדרי, הוא פיסת חוף גדולה ויפה,  אשר בעת הקיץ  מוקדשת לציבור החרדי, לרחיצה מגדרית נפרדת, החוסמת את  המעבר על החוף למי שאינו מהמין  הנכון לאותו יום.  המחיצות הוסרו,  השנה נגמרה עבור החרדים ועיריית הרצליה אפילו לא הודיעה לנו תושבי הרצליה, כי החוף שוב עומד לרשות הכלל.  המקום כמעט ריק מאדם.  סוכת המצילים עומדת במלוא הדרה.

כאן, על תלוליות החול הנמוכות, נמשך מאז אמצע הקיץ, מופע מדהים של פריחה לבנה של חבצלת החוף, שפרטים רבים ממנה פזורים על גבעות הכורכר ועל תלוליות החול, ממש  בסמוך לחוף. מראה מדהים, שרק בודדים שמים אליו לב. הלכלוך על הגבעות ובין פרחי החבצלות, מבאס ממש. גועל נפש.


הלאה, צפונה, חוף הסירות, המיועד לבעלי סירות המנוע. החוף מסומן באין סוף עמודים, מה שמעלה אסוציאציות לא נעימות.  הרחצה אסורה. וכך למעשה,  כל החוף הנפלא של דרום הרצליה, אינו בשימוש תושבי העיר.  כמה חבל.  כמה עצוב ומכעיס.

חלפתי בתוך שטח   המרינה, חוץ לארץ לתושבי הפריפריה.  המקום מרשים, ובדרך כלל סואן לעת ערב וחג. את השאלה אם הפגיעה הקשה במשטר החולות של חוף-הים צפונית מכאן,  הייתה שווה את התוצאה, נשאיר לעת זו. יוצאים בחלק הצפוני של הרחבה מלאת המסעדות ובתי הקפה.  המעגנה והמזח המלאכותי,  יצרו מפרצון יפה. הטיילת מצפון לבניין  הקניון, מספקת נוף מדהים על  חוף הנכים.  הליכה נוחה ותוך דקות ספורות אני מגיע אל משטח הטיילת החדשה ע"ש הנשיא הרצוג.  חוף הים כאן רחב מאד בשל שוברי הגלים, ריצוף הטיילת  אלגנטי מדי לטעמי, הנוי יפה ומגוון. מקום מרשים בו הושקעו מיליונים רבים של עיר עשירה.

הליכה מהירה לאורך הטיילת. בתי הקפה היפים ריקים מאדם, למרות הרוח הנעימה.  חלפתי על פני הרחבה, שבה היה במשך שנים ארוכות מסעדת דבוש, מוסד מיתולוגי אשר פונה.  מגדל המעלית המתנשא מפריע לנוף אך  הנגישות הטובה שהוא מקנה יש לציבור הנכים  והקשישים,  שיכולים לרדת לצעוד על הטיילת -  מצדיקה לטעמי את  בנייתו.

צפונית לחוף אכדיה השטח מגודר.  בולמוס הבנייה של יעל גרמן ראש העירייה,  בינתיים  נעצר.  הארכת הטיילת צפונה יותר עד חוף זבולון,  נראית בעיני הזויה. טוב שיש צעירים שאינם מוכנים להניח לראש העיריייה לסכן את החוף,  שכאן הוא צר למדי. כל בנייה במקום  היא מיותרת ומהווה פגיעה אפשרית בטבע.  גם גלעד ארדן השר להגנת הסביבה התערב. בינתיים  הגדרות וחומרי הבנייה תקועים בעיניים ומכעיסים.

אני צועד על החול הנעים. הים לא סוער,  אך הגלים נוגסים בחוף הצר. אני חולף על פני חוף זבולון, והחוף נעשה צר יותר.  לעת חורף, הים מפקיע את  מרבית החוף ולעתים לא ניתן ללכת.  כמה דקות של הליכה, ואני בחוף השרון, בו סוכת המציל, נמצאת כבר בתוך המים ממש.  צפונה משם,  מספר האנשים דליל למדי.  גדר פרושה לאורך המצוק, מחשש של מפולת. למעלה, הבתים של העשירים בגדול.

השמש מתקרבת  לקו האופק.  אני חולף על פני סוכת המציל של חוף סידנא עלי,  המקום כמעט נטוש.  החוף מכוסה בצדפים ולא ניתן להלך יחף. הליכה קצרה ואני חולף ליד הבית הנטוש  של ניסים,  מבנה ביזארי שנבנה במשך שנים ארוכות של שהייה בלתי חוקית במקום. אין כמעט חוף ים יותר. הגלים מכים בחזקה בגבעות הכורכר הפריכות.

קשה ללכת על החוף הצר. סלעים גדולים מכסים את  השטח.  בולדרים ענקיים הובאו לכאן על-ידי העירייה, כדי למנוע את נגיסת גלי הים במצוק המתפורר. יש כאלה הטוענים כי ישנה שיטה טובה יותר למניעת  קריסת הכורכר. אין לי ידיעה מי צודק. כך או כך ומכאיב לראות חוף שאיננו עוד.  ההליכה בצד הבולדרים הגדולים קשה, אני מגיע עד הסלע החוסם למעשה את חוף הים. אפשר לעבור אך העליה הבאה היא כמה קילומטרים צפונה ליד ארסוף.  כאן עובר שביל ישראל  וההליכה בקטע זה בעת חורף,  הופכת למסוכנת או בלתי אפשרי.   השמש  האדומה נעלמת  באופק.   אני חוזר כלעומת שבאתי, הולך בזהירות בחשיכה ההולכת וכובשת את האוויר.  עלייה תלולה בשביל העפר בסמוך לגדר אתר אפולניה,  אתר מדהים  של ארץ ישראל הקדומה, ממנו נשקף נוף מרהיב של החוף והים.

סיכום  קשה. מרצועת חוף נפלא של  6 קילומטר, בעצם, לא נותר הרבה חוף נגיש, רחב, נעים ונוח, לתושבי הרצליה והאחרים, הבאים לכאן  כדי ליהנות ממשאב הטבע החשוב ביותר של  ישראל.

אל תקנו  בלנקו  את דבריה של ראש עיריית הרצליה על החופים הנפלאים של הרצליה, שהיו יכולים להיות אחרת,  אם היו נוהגים בהם, ביתר התחשבות, רגישות, תבונה....

 

12-2012   על שביל המצוק בואכה תל-אביב.  הלכלוך הוסר, נבנתה תלולית חמרה הפוגעת בנוף.

הליכה על המצוק  בו בנתה  העירייה תלולית  אדמת חמרה   המחלחלת לתוך גבעות הכורכר   -  8-12-12, צילם אריה גבע

אין מלים בפי על מי שעשה את המעשה.  היכן הפיקוח של הרשויות ולמה לא שמעתי על קול מחאה.  מזה חודשיים, אינני תושב הרצליה יותר, אבל חוף הים הוא נכס לאומי  שקטע ממנו הופקד בידי עיריית הרצליה לשמירה.

 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

best prices for ms office 2013 
windows 7 price 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...emaker-pro 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...s-xp-cheap 
microsoft office 2013 for teachers discount 
cialis costo venta tadalafil viagra en vente libre cialis lääke lioresal 10 mg
cialis maker vardenafil for women sildenafil uk prices cialis professional review generic cialis super active
how is viagra prescribed vardenafil hcl 20mg tab viagra medical information silagra 100mg buy viagra in south africa