בושה בושה
25.2.12 סיום מביך של תיק דגל במאבק נגד הלבנת הון. ארקדי גאידמק הורשע בתחבולה , שלמה רכט, עובד בנק מסור ומוכשר, הודה כי פעל נגד התאגיד -הצחקתם אותנו.
שבת, 25 פברואק 2012 10:01

ההר הוליד עכבר ורשויות אכיפת החוק,  המשטרה – הפרקליטות, עדיין אינן עושות חשבון נפש של ממש. משפט ארוך מתיש, בו ראו רשויות אכיפת החוק, תיק דגל בנושא עבירת הלבנת ההון,  הגיע לסיומו בפיאסקו צורם, מגוחך עלוב ומביך.  ביום 15.2.12  הוצגה ואושרה  בבית-המשפט עסקת טיעון, בהודה גאידמק  בעבירה על-פי סעיף 416 לחוק העונשין, ונאשם מס' 1 בתיק, שלמה רכט, יו"ר דירקטוריון פועלים  נאמנות, הודה בעבירה 424 (2) שהיא עבירת מנהלים בתאגיד.  על אלה נאמר, ההר הוליד עכבר,  אם לא גרוע מכך.

ראה: פרקליטות 

 

עניייני בפסק-דין זה בשניים -   הוכחה נוספת  לטענתי בדבר חוסר המידתיות ודרך עבודתן הבלתי ראויה בעליל של  המשטרה ושל הפרקליטות, הגורמות  לידי בזבוז משאבים משווע, ירידה של  אמון הציבור במערכת   אכיפת החוק  ופגיעה במאבק נגד השחיתות   - ולא  פחות חשוב מכך, הנה 'הצלחתה' של  הפרקליטות, בגיבוי  היועץ המשפטי, לקחת אזרח הגון המוכר לי אישית במידותיו הטובות, שלמה רכט,  בעל מקצוע מיומן, הגון, הוגן, נאמן למקום עבודתו, עובד תאגיד בכיר שאיש לא חשד כי עשה לביתו -  ולהושיב אותו על כיסא הנאשמים,  בשל מעשה,  שכל מי שמבין דבר בדרך התנהלותם של עסקים ובנקים, יכול היה להבין מלכתחילה, כי מקומו של שלמה רכט, לא צריך היה להיות  בעת ההיא  בתקופת החיתולים של עבירת הלבנת ההון, לצדו של ארקדי גאיידמק,  אוליגרך ססגוני,  שהיה כנראה התבלין או הגורם, שהצית את דמיון המשטרה והפרקליטות. 

 

קראנו, שמענו וראינו הרבה צלצולים ורעמים של  רשויות אכיפת החוק  בתיק זה,  ועל   מלחמתם ללא חת בהלבנת ההון. לא שמענו את זעקת האזרחים הנורמטיביים  שמצאו עצמם בלא עוול בכפם על ספסל הנאשמים.


עסקת הטיעון  היא מן  התסם, הודיה בשל עייפות החומר והרצון לשוב לחיי השגרה.  אני מניח כי שלמה רכט הודה, לא משום שהיה סבור כי עבר עבירה פלילית נגד התאגיד אותו שרתו בנאמנה,  אלא משום שלאחר שנים כה ארוכות של דיונים מתישים וקיומה של עננה כבדה הרובצת על  חייו בחוסר הודאות שבה, העדיף    כנראה  שלמה רכט  לסגור את הפרשה, גם במחיר של הרשעה פלילית.

 

זה עניין של אופי ושל  תפישת עולם, האם בכל מקרה יקב הדין או הצדק את ההר. בעניין של הרשעה פלילית,     תחת שלמה רכט, לא הייתי מודה בקיומה של עבירה, שלא בצעתי ואשר בעצם, איש אינו מאמין כי היא בוצעה כלל ועיקר. הייתי הולך בעניין עד הסוף וסביר כי הייתי זוכה בדין אך מפסיד עוד כמה שנים מאיכות חיי.  למרבית הצער, שלמה רכט נקט בצעד  נכון וכך, צריכה להיות על מצפונם של פרקליט המדינה משה לדור ושל היועץ המשפטי יהודה ויינשטיין,  הרשעתו של איש הגון בפלילים בעבירה שעל פניו הוא לא ביצע אותה.

  • סעיף   424 (2)  בחוק העונשין קובע : "מנהל או מנהל עסקים  או עובד אחר של התאגיד, שעשה ביודעין בעסקי התאגיד דבר הפוגע בניהול תקין של מעשיו, דינו מאסר שנה או קנס  עשרים אלף ש"ח."

שלמה רכט לא ביצע שום דבר שיש בו פגיעה בתאגיד שבראשו עמד.ובוודאי שלא עשה מעשה כזה ביודעין. הוא פעל ביחסיו עם הלקוח הגדול גאיידמק, באופן שלדעתו,  עשוי היה  להביא לשיפור רווחיה של החברה בה הוא עמד והוא לא ראה כל פסול במעשיו.  

 

במקום לרדת מהעץ בזמן,  גם משה לדור פרקליט המדינה, עמד כל השנים מנגד ואולי גם הוא האמין כי שלמה רכט הוא אכן פושע גדול שראוי כי יוקדשו משאבים ענקיים כדי להרשיע אותו. אינני מדבר על  היועץ המשפטי לממשלה לשעבר,  מני מזוז, . שלא הסכמתי ולא הבנתי את נבכי נפשו ודרכו  הבעייתית בעיני במיגור הרע.  היועץ המשפטי  לממשלה הנוכחי, יהודה ויינשטין,  שמכהן כבר שנה ומחצה. למה לא היה לו האומץ להפסיק את הפיאסקו  הזה בזמן, ולא להמתין עד שתתגבש עסקת טיעון מעליבה ומשפילה עבור המדינה, שבה מרשיעים אדם, שכולם מבינים כי הודה רק משום שעשה חשבון נוחות, משום שרצה לקבל את חייו בחזרה.

בעיני שלמה רכט, אדם רציני, מיומן, הגון, ואומר רק, כי בכלל ובמיוחד נוכח התוצאה, למרות שהוא הורשע בדין, ואפילו הוא נמצא בתקופת מאסר על תנאי,  אני הייתי מפקיד בידיו את עניייני בהם נדרשת מהימנות ויושרה, ביתר קלות מאשר בידי  כמה מן   הפרקלטים הבכירים בהם נתקלתי במהלך השנים האחרונות.

 

במפגש חודשי, סביב שולחן ארוחת צהריים, אותו עורכים בכירי בנק הפועלים לשעבר, בו משתתף גם שלמה רכט, הרשעתו, נתפשה טכנית ובעיני כולם הוא זכאי.  מצב בו אנשים  טובים, אולי הטובים ביותר שהיו למשק הישראלי  בתקופה בה מנהלים קיבלו שכר הוגן אך לא מופקע -   סבורים כי  הורשע אדם  שלא פעל נגד הבנק אלא להיפך,  מסמל בעיני את הנתק בין הפרקליטות  והמשטרה,  לבין המציאות, את הבלבול בין ההגינות לבין  חוסר ההבנה בחיי העולם ודרכו. במלים אחרות, דומני כי המשטרה והפרקליטות, בכל הקשור לעבירות מורכבות, בתחום האפור הבלתי מובן של התנהגות עסקית, הולכים על הבנקט.

 

כאשר שומרי החוק, אלה בעלי הסמכות והשררה, אינם משלמים שום מחיר תמורת משגיהם ודרכם  המוטעית ומצד שני, אזרחים טובים,  מורשעים בעבירות אותן לא עשו ונענשים,  בעיני, זאת  היא השחיתות השלטונית המסוכנת ביותר, הגם שאינני טוען כי איש מאותם שומרי הסף, נטל משהו לביתו.

 

שבע שנים נמשכה הפרשה, שהחלה ב – 6.3.2005 בפשיטה של עשרות שוטרים אמיצים וחרוצים לסניף  בנק הפועלים ברח' הירקון, המטפל בעולים חדשים ומשקיעי חוץ. המשטרה עצרה עצרה 22 פקידי בנק תמימים, שמעצרם הוצג כהישג משטרתי.  התקשורת  הוצפה במידע על שיתוף פעולה הדוק בין זרועות אכיפת החוק -  המשטרה, הפרקליטות והוזכרה גם הרשות להלבנת הון, שהייתה אז בראשית דרכה.   מאות מיליוני שקלים של כסף שחור  נתפשו,  הבהירו פרשנים שהוזנו במידע מאי-שם.  'מכבסת ענק של הון שחור',  הבהירה המשטרה את הסיבה לתפישת עשרות ארגזים של מסמכים.

 

הפשיטה 'הנועזת' והמתקושרת של המשטרה לסניף הבנק הגדול בישראל,  נעשתה לאחר חקירה סמויה ארוכה בייעוץ הפרקליטות שאמורה להבין דבר בענייינם אלה.  החוקרים ומלוויהם הפרקליטים, שיש להם ידע מוגבל אם בכלל , בדרך התנהלות בנקים ומהיא בנקאות ראויה, החלו לטבוע בים הפרטים שהם הלכו והערימו במשרדיהם, תוך שהם עצמם  הופכים  להיות שבויים בתפישות הנורמטיביות וכלל התנהגות שגויים.  החוקרים  העמידו לפניהם מטרה ומודל, והחלו להרכיב את פזל העובדות האין-סופי, לתוך המודל שהם  בנו אליו.

 

אם ניתן להבין, אך לא לקבל, את רצונה של המשטרה להאשים את גאידמק במשהו ממשי וגדול, קשה אפילו לקלוט, מה הם רצו מפקידי בנק הפועלים, שאיש מהם לא נחשד מלכתחילה, כי הייתה לו טובת הנאה מהפרשה.  במקום לבחון באופן ראוי, הוגן, מידתי  וענייני, מתוך הסתכלות כוללת מנקודת מבט ערכית עניינית,  האם אכן יש מקום להתחיל בהליכים פליליים מתישים, נגד פקידי בנק נאמנים, שעשו את עבודתם אולי במסירות יתר -   ראו גורמי המשטרה  הזדמנות פז להביא את בנק הפועלים הגדול,  אל שולחן הנאשמים ולהציג את הבנק וכמה מעובדיו, כמו  היו עבריין  נקלה.  תמוה בעיני,  היכן היו כל השנים הארוכות הפרקליטים המלומדים, ובראשם פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, אשר ממרום תפקידם ומשרתם,  לא השכילו להבין את המהות של הנושא ונאחזו בפרטים הרבים אשר בלבלו אותם להבין את המתרחש.

 

מצב בו כתב אישום המייחס הלבנת הון בסך 650  מיליון ש"ח, מסתיים לאחר שנים ארוכות בהודאה בעיסקת טיעון של עבירת תחבולה ועבירת מנהלים  – כאשר אין זכר להרשעה בעבירת של הלבנת הון -  מצב כזה דורש בדק בית בסיסי אצל רשויות החוק, תוך הסקת מסקנות נוקבות אישיות, נגד כל אלה אשר פעלו בפרשה תוך איוולת, חוסר הבנה, חוסר מידתיות והסבו בכך נזק חמור לאמון הציבור ברשויות השלטון, פגעו במאבק נגד השחיתות השלטונית וההון השחור. זאת  תוך חובה לציין את  היסורים הרבים שהם גרמו לנאשמים,  בעיקר אלה שהיו עובדי בנק הפועלים, אנשים הגונים,  נורמטיבייים ברמה העליונה, שלא היו מוערבים בחייהם לא רק בפלילים, אלא גם לא היו חלק מסקנדלים או  אירועים מביכים  אפילו גבוליים.

 

  • ת.פ 4209/09 מדינת ישראל נ. שלמה רכט, פועלים נאמנות, ארקדי גיידמאק ואח',  הסתיים ביום 15.2.12 בעסקת טיעון  בה הודו כל הנאשמים בעבירות קלות,  הורשעו בדין ונגזר דינם.  בפסק הדין אומר כב' השופט  צבי  גורפינקל
  • "בתיק זה קויימו עשרות ישיבות, ונשמעו 17 עדים מתוך 66 שבכתב האישום, והצדדים השכילו לצמצם את המחלוקת העובדתית באופן שתתייתר העדתם של יתר העדים, והוסכם להגיש את המסמכים שהעדים מתייחסים אליהם בכתב, וכך הוגשו לביהמ"ש אלפי מסמכים מוצגים.
    חלק מהעדים, נשמעו מהולנד באמצעות וידאו קונפרנס שנוהל מביהמ"ש בישראל, ונשמעו עדים בביהמ"ש בהולנד, בסיוע שופטות הולנדיות, הליך שארך זמן ממושך בשל הצורך לתאם מועדים ולבצע הליך בין רשויות הולנד לרשויות בישראל.
  • ב"כ הצדדים ניהלו את הדיונים ברמה מקצועית גבוהה, באיפוק ובמכובדות, ואפשרו לביהמ"ש להתערב במהלך הדיונים ולהשמיע הערות תוך כדי מהלך המשפט, דבר שסייע לצדדים להתקרב בעמדותיהם, ולהגיע בסופו של דבר להסדר טיעון מושכל, שמשקף נאמנה את התנהלות הדיונים, ככל הנראה היה קרוב גם לתוצאה הסופית שביהמ"ש היה מגיע אליה אם היה המשפט מוסיף להתנהל, דבר שחסך עשרות ישיבות נוספות, הצורך שמיעת פרשת ההגנה, הגשת סיכומי הצדדים וכתיבת הכרעת דין, בכך נחסכה לפחות שנה נוספת בשמיעת דיונים".

 

אני מסופק אם זוהי הייתה התוצאה אליה היה מגיע השופט הנכבד, אשר  בכתיבתו, עשה חסד של ממש עם הפרקליטות.    מאחר והבאנו את העובדה הבלתי-נתפשת, כי אין בידי המשטרה או ה הפרקליטות רישמים כמה משאבי אדם הם משקיעים בתיקים השונים,   נותר לנו רק לתאר כמה משאבים ביזבזו  רשויות אכיפת החוק במשפט הלא ראוי,   כדי להשיג את הרשעת של ארקדי גאיידמק  בעבירה של  עשיית תחבולה. (לא בכדי חייך גאיידמק בסוף הדיון ואמר שהוא הודה שהוא אויבר-חוכם).  מגוחך, עצוב, פגיעה ביעילות שלטון החוק -  והתקשורת  רעשה יום ושקטה – ואנחנו שכחנו ,  אך האיוולת, חוסר המידתיות, פעולה הלא ראויה של הפקליטות שניתן לכנותה אכיפה סלקטיבית בלתי חכמה ובלא ראויה, נשארה  להיות חלק בלתי נפרד מדרך פעולות רשויות אכיפת החוק בעבירות צווארון  לבן נגד ידוענים. ואין איש משלם את החשבון, ואין חשבון של נפש ושל מעשה קלוקל   ואלה המופקדים על אכיפת החוק,  עוד מוצאים  עוז בצד חוצפה להסביר לנו כי הם צדקו. 

 

כמה מלים בסיפא על עניין עבירת  התחבולה.  ענייני בדרך עבודת הפרקליטות, הוא בעיקר בשל סירובה המתמשך של המשטרה בגיבוי הפרקליטות,  בסירובן לחקור  תלונות אותן הגשתי,   נגד יעל גרמן ראש עיריית הרצליה, בנושאים בהם הונתה, רימתה, הטעתה, יעל גרמן – את בית-המשפט, תושבים ואת חברי מועצת עיריית הרצליה, בהיבטים רבים הקשורים בגביית ארנונה למגורים בהרצליה.

 

המשטרה  נימקה  את הסירוב  לפתוח בחקירה נגד יעל גרמן בשתי תלונות אותן הגשתי, בנימוק לאקוני, סתמי, חסר משמעות. ערר שהגשתי לפרקליטות, זכה גם הוא לתגובה דומה, שברור לי מעבר לכל ספק, כי הם מסתירים את האמת ואת מניעיהם האמיתיים., זאת תוך סירוב  נימוקיהם והתעלמותם מההמסמכים והעובדות שהצגתי  בדבר דרך התנהלות יעל גרמן והעירייה שהיא עומדת בראשה של מעשי עושק, גזילה, עיוות  ושאר מרעין בישין, של דרך גביית הארנונה בהרצליה, כפי שמבצעת עיריית הרצליה בהנהגתה של יעל גרמן.

 

והנה – בענייין פרשת הלבנת ההון לעיל,  הורשע האיש העשיר  המפורסם ארקדי גיידמאק, בעבירה 414 לחוק העונשין האומר: :  המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו מאסר שנתיים".

 

בטח ובטח שניתן לייחס ליעל גרמן עבירת תחבולה אשר הביא לכך כי  אנשים רבים בהרצליה משלמים ארנונה גבוהה מזו שהם צריכים לשלם ואחרים, נהנים מאכיפה מקלה ופטורים שאינם ראויים או שאינם כלל בצו הארנונה.

 

אבל בכלל, נוכח  הרשעה בסעיף תחבולה  ראוי כי כל  אדם  שיפשפש במעשיו ויבחן אם הוא  עשה תחבולה בחייו,  כלומר ניצל במפורש טעות של הזולת.  אני מניחים כי אנשי עסקים רבים,  פוליטיקאים,  עובדי מדינה בכירים, פרקליטים, חוקר משטרה, ובעצם כל אדם שבידו סמכות, כוח, מכל סוג שהוא,  יכול למצוא עצמו מואשם  וכנראה גם יודה לאחר כמה שנים של התשה מתמשכת,  בסעיף בלתי ברור זה.

מדוע  היחס אותו קיבל ארקדי גאידמק, אינו מגיע גם  לכל אותם אנשים נכבדים.   באמת !!!!

 

 

 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

http://www.flyrnai.org/dbimg/R...toshop-cs5 
buy ms office 2010 professional plus 
best price microsoft office 2010 pro 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...al-license 
buy illustrator cs4 upgrade 
cialis vente en ligne pharmacie viagra viagra marktplaats viagra kopen utrecht viagra prix
20 mg tadalafil buy viagra india sildenafil vs tadalafil vs vardenafil india kamagra purchase sildenafil without prescription
herbal viagra does it work cialis soft tabs vs cialis tadalafi from india sildenafil nhs cheap viagra online uk