בושה בושה
13.2.14 הדג מסריח מהראש - משבר הדסה רק משל הנו
חמישי, 13 פברואק 2014 16:09
מזה כמה ימים, עוסקים כולם במשבר הכספי של בית החולים הדסה, ותמהים, איך  התאדו  למעלה ממיליארד שקל וכולם מסביב שתקו.  המתרחש בהדסה הנו סימפטום הדג המסריח מהראש, בו אלה האחראים על הרקב המבאיש,  רוחצים ידיהם וממשיכים במעשיהם האחרים.  לא ידוע על גנבות שהיו בהדסה, או מעשי שוחד ממוסדים, אלא סתם הפקרות בריש גלי, שאלה שהופקדו לשמור  על  הארגון,  לא עשו את תפקידם כראוי.  במציאות הישראלית, שאלה היושבים למעלה, אותה בנדה (חבורה), של  אנשים הקשורים אלה לאלה, בין אנשי השלטון, אנשי עסקים או סתם כאלה המתגודדים בסביבתם,  מקבלים הרבה ומהרבה מקורות. היכן היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, מה עשו שרי הבריאות והאוצר.
נאדה  !!!
הבעייה העיקרית כי  אצלינו השתבשו  מושג  כמו : אחריות,  שכר ועונש,  ומה שאנחנו חווים שוב ושוב הוא לחמוד, לקבל, ולהתעלם מחובה של נשיאה בעונש במקרה של כשל.
בית החולים הותיק הדסה,  הידרדר באופן ברור לקראת התהום, וכאשר היא החליקה מטה, כי אז, שלפו אנשי התקשורת  את  החומר מהמגירות, והעיתונים והטלביזיה, מלאים בתיאורים  מפורטים על הסיבות והגורמים, שהם כמו בחינת דיון  על עתיד הסוסים שברחו מן האורווה.  פתאום,  אנחנו לומדים  כיצד המוסד המפואר הלך והסתבך. הדירקטורים שתקו או דיברו בשפה רפה, המנכ"ל  פרופ' שלמה מור יוסף, שניהל את בית החולים במשך שנים ארוכות  עד נובמבר 2011,  עזב את הספינה הבעייתית בלא שידוע כי מסר דין-וחשבון  כולל, אמיתי, מלא ושקוף על המצב הבעייתי בעליל בו נמצא המוסד. פרופ' מור יוסף, המשמש כיום כמנכ"ל של המוסד לביטוח לאומי, סבר כי מתנהלת כלפיו עלילה, וכי הוא ניהל את הדסה באופן מצויין. שבוע לאחר שהחל שמו לצוץ שוב ושוב כאחד האחראים, תוך ביקורת נוקבת על חבילת הפרישה הנדיבה שקיבל, הוא פתח סגור פיו.  בישיבת ועדת הכספים של הכנסת ביום 12.2.14, בסיום הדיון על הביטוח לאומי, ביקש  פרופ' מור את רשות הדיבור. כשהוא קורא מהכתב, בקצב סטוקטו וברגשנות רבה, התקיף מנכ"ל הדסה לשעבר את כולם. הוא התריע, הוא הכין תוכנית ושאר טיעונים שראוי שיתבררו מן היסוד. בסיום דבריו הוא זכה למחיאות כפיים. הוא אשר אמרנו, סמכות, כבוד, כסף כן,  אבל אחריות לא במקומותינו.......
היכן היו נשות הדסה, אותו ארגון נשים אמריקאי, שהם הבעלים של בית החולים. היכן היו משרד הבריאות, שהוא הסמכות הרגולטורית על בית-החולים, בעוד מנכ"ל  משרד הבריאות טוען שהמשרד אפילו לא הצליח לקבל דוח כספי של המוסד. היכן היה רשם העמותות, שרק אישור שלו על תקינות הניהול, אפשר להדסה להמשיך לקבל תרומות, היכן היה רואה החשבון, שמן הסתם דאג לשכר טרחה הולם אבל לא דיווח  את הנדרש על מצבו הרעוע של הדסה.
חגיגת שכר אמיתית שררה במוסד, אומרים כי פרופ' שלמה מור יוסף, היה מנכ"ל שהעדיף להתמסר לדרישות ובלבד לא להגיע לפיצוץ. וכך הלכה הגיבנת וגדלה וסיכויי השרידות של הדסה הלכו וקטנו, בעוד העובדים קיבלו את שלהם.  כוח האדם בבית החולים הדסה, יחסית למספר המיטות, גדול יותר מאשר בבתי החולים הגדולים אחרים, מגדל האשפוז המודרני שהושלם לא מכבר, ונבנה ברובו מכספי תרומות ארגון הדסה,  עלות תחזוקתו יקרה, כאילו אי-אפשר היה לחזות זאת מראש.   הצוות הניהולי של הדסה  בראשות פרופ' שלמה מור, קיבל שכר גבוה, הועדים של הסקטורים השונים, דאגו לקחת חלק מהעוגה וגם הרופאים, מוכשרים וטובים,  דאגו כי  במסגרת שירותי השר"פ שהם רשאים להעניק בבית-החולים,  הם יעבירו להדסה רק 15% מהפדיון, למרות שהם משתמשים במשרדים, בצוותים, בחדרי הניתוח וכו', של בית החולים. וכך, היה השר"פ מקום הכנסה מניב לכמחצית הרופאים, תוך שהוא מביא הפסד שוטף  להדסה.
וכך הדברים התנהלו במשך כל השנים אין מפריע, כאשר הגרעון הולך ותופח ואשפי החשבנאות, ידעו להצניע היטב את הדברים.  פה ושם מישהו מחברי הדירקטוריון המכובדים  צייץ. היו אף כאלה שהתפטרו בשקט והחגיגה נמשכה. ישבו בדירקטוריון הדסה, בנוסף לנציגי ארגון הדסה האמריקאי, גם  מכובדים, יודעי עסק, אנשים ידועים, המכהנים במשרות מכובדות, שמקבלים שכר עתק ודמי דירקטורים עצומים מכמה מקומות, אם כי בהדסה, הם עשו מלאכתם למען הציונות והכבוד בלבד.  היכן היה  דוד ברודט יו"ר הדירקטוריון של הדסה בשנים 2000-2008, איש מוכשר ונשוא פנים, שהיום משמש כיו"ר דירקטוריון בנק לאומי ומקבל שכר מיליונים מדי שנה. היכן היו יוסי ניצני מנכ"ל הבורסה לשעבר, שכיהן כיו"ר הדירקטוריון בשנים  2008-2010, וכיצד לא הבחין במצב או העדיף לשתוק, יוסי רוזן, איש עסקים מנוסה, שכיהן כיו"ר הדירקטוריון בשנם 2010-11.  לא  ננקוב בשמות הדירקטורים האחרים,  האם הם לא הבינו מה  מתרחש, או שהחליטו לא לסכן את 'המוניטין' הממסדי שלהם, שטורח למנות אנשים למשרות דירקטורים, ובתנאי לא כתוב, שהם לא יצעקו חמס, גם כאשר הרקבון  אוכל כל חלקה טובה.
ממילא אוצר המדינה יכסה חלק גדול מהגרעון. מיליארד שקל, שצריכים להיות מיועדים למטרות טובות וראויות, יוקדשו לכסות את הבור שנכרה בידי בודדים.  פרשת הדסה, כמוה כמו פרשת אי.די.בי  (נוחי דנקנר), בה הצליח איש אחד להביא לאובדן של סכומי עתק לציבור, הפעם לא דרך התקציב הממשלתי, אלא דרך אובדן ערך של קרנות הפנסיה וקופות הגמל.   היכן היו בסיפור של  נוחי דנקנר, הבנקאים 'המוכשרים', אשר נתנו לו אשראים בסכומי עתק, בלא בדיקה ובלא בטוחות. ועדיין הם דורשים  משכורת עתק עבור 'כישרונם' ובעלי המניות, ביניהם הגופים המוסדיים,  המופקדים על כספי הפנסיה והגמל, מאשרים להם את הדבר באסיפה הכללית.  איך אמרנו, הדג מסריח מהראש. יד רוחצת יד, כי ברור שאלה המנהלים  את  כספי הפנסיה, רוצים ומקבלים גם הם, משכורת עתק. ומי מאשר להם את  הסכומים המופרזים. תנחשו !!
אפשר לכתוב ולכתוב, על השחיתות השלטונית, על הרקבון, על הצחנה החברתית, תחפשו בעצמכם מלה מתאימה למצב מופקר זה, אבל אם העומדים בראש השלטון, לא יתעשתו, כל החברה והכלכלה הישראלית, ידרדרו במוקדם או במאוחר אל פי התהום, למרות תרומתם העצומה של האזרחים המקצועיים לרווחה בה אנו חיים:  המדענים, המהנדסים, אנשי ההי-טק וגם הרופאים, כן אלה, שלא השכילו להבין בהדסה, כי מקום עבודתם עומד בפני התמוטטות.
יש למנות ועדת חקירה ממלכתית לחקירה ההתמוטטות של הדסה, בצד הכשלים של הבנקים במתן אשראי  מופרז ומסוכן לנוחי דנקנר וחברותיו.  הסיכוי שתקום ועדת חקירה כזו, אינו רב, כי אלה העומדים בראש, מרגישים את הצחנה  הקיימת והם מעדיפים כי אנחנו, הציבור נסתום את האף ונחריש.
 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

photoshop cs5 student version 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...vate-cheap 
buy leopard os mac 
download adobe dreamweaver for mac 
adobe lightroom 5 cheapest 
tadalafil kaufen prix cialis pharmacie en ligne suisse er viagra reseptfri köpa viagra receptfritt
cheap tadalafil online tadalafil ic 351 natural viagra alternatives discount viagra online viagra american express
viagra cialis difference levitra discount coupons canadian viagra supplier buying viagra online without prescription viagra 100 mg