בושה בושה
שופטים על עיריית הרצליה

מה כותבים שופטים על עיריית הרצליה -  

כאשר מותחים שופטים ביקורת בפסקי-דין שהם כותבים, על רשויות השלטון, ידם קמוצה והם עושים זאת בזהירות בבחינת דחילו ורחימו. (למרות שאין מדובר כאן במידת הרחמים). 

משום כך, חשוב לקרוא דברים שכתבו שופטים בפסקי-דינם על התנהלות עיריית הרצליה ועל ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, בהליכים בהם עיריית הרצליה,  הייתה צד להליך. 

  

פסק-הדין של בית-המשפט העליון -  עע"ם 912/08  מישור הבונים נ. עיריית הרצליה, 8.7.10
לקריאת פסק-הדין המלא: 
 עע"מ  912/08 , מישור הבונים נ. עיריית הרצליה, ניתן 8.7.10   השופט ס' ג'ובראן

 מתוך פסק-הדין:

  • השופט  ס'  ג'ובראן
  • "לסיום, ומכל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי בגין סלילת הכביש החדש, רשאית העירייה לגבות מהמערערת היטל סלילה בגין מרכיב הבנייה בלבד לאור הבניינים החדשים שהקימה המערערת, זאת לעומת מרכיב הקרקע, ממנו פטורה המערערת לאור העובדה, שהיה על העירייה להטילו על הבעלים הקודמים של המגרש בגין סלילת הכביש הישן.
  • 36. בשולי הדברים יוער, כי הדעת אינה שקטה מחיוב המערערת בהיטל סלילה פרק זמן לא מבוטל לאחר הוצאת היתרי הבנייה. מן הראוי, כי להבא תשית העירייה (עיריית הרצליה) את תשומת לבה לחובותיה לנהוג בהגינות כלפי הפרט הבא עמה במגע, אף אם אין בכך כדי לבטל מעצם החיוב בהיטל במקרה זה, כאמור לעיל.
  • סוף דבר
  • 37. אשר-על-כן, אציע לחברי לדחות את הערעור ואת הערעור שכנגד ולהותיר את פסק-הדין של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים על כנו.
  •  בנסיבות העניין, אציע לחברי לא לעשות צו להוצאות.

  •           ש ו פ ט

  • השופט א' רובינשטיין:
  • א. הנה לא תנום ולא תישן עיריית הרצלייה, והיא (אף כי אינה היחידה) מעשירה את פסיקת היטלי הסלילה בארצנו; ראו למשל רע"א 3746/05 לרר נ' עיריית הרצליה  אליו נדרש חברי, וגם רע"א 7688/09 פארן נ' עיריית הרצליה, וההתפתחויות בחקיקת העזר בעת האחרונה. אבל לא רק העירייה אינה נמה ותובעת תדיר בכל משלט, גם תושבים שאינם ששים (ואין הם כמובן חריגים כלל בנוף האנושי) לשלם היטלי סלילה, נאבקים על פטורים היסטוריים והפחתות עכשויות. אף אם המלאכה השיפוטית בכגון דא היא סיזיפית להפליא, נחמה פורתא היא שהארץ נבנית וכבישים נסללים, כי אילולא נסללו, היטל מנין". על: פסק-הדין, מישור הבונים.

 

בתקופה מאז מרץ 2007 ועד יולי 2010,  נכתבו פסקי-דין לא מעטים בהם הייתה עיריית הרצליה צד. לא  היה בידינו הזמן, ללקט את אמרות השופטים על העירייה.

 

ליקטנו מספר אמרות של שופטים על עיריית הרצליה  לגבי התקופה בה עומדת בראש עיריית הרצליה יעל  גרמן.  פסקי-דין שניתנו   עד  1  במרץ 2007

 להלן, ציטוטים ממספר פסקי-דין בהם עיריית הרצליה הייתה צד, שניתנו על-ידי בתי-המשפט השונים בשנים האחרונות. מדובר באסופה חלקית ובלתי שלמה, של  דברים שאמרו בתי-משפט, בעניין  התנהלות  עיריית הרצליה  בראשות  יעל גרמן.  מי שבקיא ויודע את שפתם של השופטים – זהירה, יסודית ומקמצת במלים -  יתרשם מחומרת הדברים שמייחסים השופטים לדרך פעולתה של עיריית הרצליה.

(סדר הבאת פסקי-הדין הנו לפי מועד מתן פסק-הדין והערכאה. ראשון, בית-המשפט העליון, בית-המשפט המחוזי ובית-משפטי השלום):

עע"ם  1164/04  עיריית הרצליה נ. דניאל יצחק,
בית-המשפט העליון, 5.12.06,  כבוד הנשיא א' ברק:
"הנני סבור כי אם העירייה מסרבת לתת ליצחקי את אישור הטאבו שהוא זקוק לו, היא פועלת באופן לא סביר, לא הוגן ולא מידתי. אין בכך כדי להביע כל עמדה ביחס לדרכי הפעולה העומדות בפני העירייה כלפי יצחקי למען אכיפת החיוב בגין היטל ההשבחה על תוכנית המרתפים".


עע"ם  7024/03 אריה גבע נ. יעל גרמן ועיריית הרצליה,
בית-המשפט העליון, 6.9.06, כב' השופט ס' ג'ובראן:
 "מוצא אני לנכון להזכיר את שאולי הינו המובן מאליו והוא, כי חשיפת מידע הנוגע לפעילותה של רשות ציבורית אינה בהכרח פועלת לחובתה של האחרונה. לשון אחר, לא בכל מקרה ומקרה גילוי מידע כאמור יהא כרוך בהתמודדות ישירה בין אינטרסים נוגדים - אלו של הפרט מחד ואלו של הרשות הציבורית מאידך. יש לזכור, כי חשיפת מעשיה של הרשות הציבורית לאורה המחטא של השמש מסייעת בהגשמת שתי מטרות חיוניות עבורה. ראשית, שקיפות הליך קבלת ההחלטות על ידי רשות שלטונית מחזקת את אמון הציבור בה. שנית, קבלת מידע על פעילות הרשות מאפשר קיומו של מנגנון ביקורת יעיל על מעשיה. מנגנון ביקורת ציבורית שכזה, יאפשר לרשות להפיק את הלקחים המתאימים ולשפר דרכיה בעתיד, באם יהיה בכך צורך. ברי, כי לא בכל מצב חשיפת המידע לעיני הציבור משתלבת עם מכלול האינטרסים של רשות ציבורית. לעיתים העברת המידע לפרט עשויה דווקא לפגוע בפעילותה היעילה של הרשות או להטיל עליה הכבדה בלתי סבירה. ואכן, לצורך כך נקבעו בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק), שורה של סייגים המגבילים את מסירת המידע לפרט (ראו סעיפים 8 ו- 9 לחוק).
3.        על רקע הדברים הללו, תמוהה בעיניי התעקשותן של המשיבות שלא להעביר לידי המערער את המידע הנוגע לצווי ארנונה של רשויות מקומיות אחרות. כפי שציינה, ובצדק, חברתי השופטת ע' ארבל, לא רק שמדובר במידע אשר ממילא נגיש לציבור באותן רשויות, אלא שמלאכת איסופו כבר הסתיימה ועל-כן חשיפתו לא הייתה כרוכה בהקצאת משאבים נוספת או בהכבדה כלשהי על פעילותן (ראו פיסקה 19 לחוות דעתה). ואכן, מתגובת המשיבות מיום 18.5.06 למדים אנו, כי האחרונות הביעו לבסוף, לאור המלצת היועץ המשפטי לממשלה, את הסכמתן להעביר מידע זה לידי המערער. יחד עם זאת, לאור הדברים שנאמרו לעיל באשר לחשיבות הגלומה בחשיפת המידע על אודות פעילותה של רשות הציבור, וזאת אף מנקודת מבטה של הרשות הציבורית, מוטב היה להן למשיבות לוּ היו נמנעות מהערמת כל אותם קשיים עובר להסכמתן לחשוף את החומר המדובר".
 

רע"א  10643/02, ח.ב.ס  פיתוח בע"מ נ. עיריית הרצליה
בית-המשפט העליון,  14.5.06  כב' השופטת מ'  נאור,  14.5.06:
"והנה, כדי להתגבר על טענת אי החוקיות הנעוצה בדיני ההקפאה טוענת המשיבה כי בפועל מגרשי חניה שלא היו פתוחים לציבור הרחב לא זכו לסיווג של חניון גם קודם להוספת התיבה "הפתוח לציבור הרחב". דהיינו, לטענתה, בפועל לא מדובר ב"תת-סיווג" חדש או בשינוי המשפיע על סכום הארנונה אלא ב"הבהרה" בלבד. דין הטענה להדחות. מעשה שהיה בצידה של המשיבה עצמה – יוכיח".


בגצ 02 / 4445 ורדה מור נ' ראש-עיריית הרצליה, יעל גרמן,
בית-המשפט העליון, 12.11.02 כב' השופט י' טירקל:
"9. בטרם אבוא לחתום את פסק-הדין, הערה אחרונה שאולי היה יפה לה שתהיה ראשונה. רשות מינהלית - ורשות מקומית בכלל זה - היא נאמן הציבור, ועליה לפעול בהגינות וביעילות. ככזאת, ולא רק ככזאת, חייבת היא לנהוג כלפי הציבור ביושר, בהגינות ובתום-לב (בג"ץ 840/79 מרכז הקבלנים והבונים בישראל נ' ממשלת ישראל [18], בעמ' 746-745; בג"ץ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון [19], בעמ' 258; בג"ץ 4422/92 עפרן נ' מינהל מקרקעי ישראל [20], בעמ' 860; זמיר בספרו הנ"ל [27], בעמ' 673 ואילך). כך חייבת היא לנהוג גם כלפי עבריינים, לרבות עבריני חניה. אכן, על הרשות המקומית לנהל את ענייניה הכספיים בדרך היעילה ביותר לטובת התושבים, אולם ראוי לה שלא ידבק במעשיה פגם כלשהו בין שמקורו בדין ובין לבר מן הדין. בפרשה הנדונה קשה להימנע מן ההתרשמות  כי הסתמכותה של עיריית הרצליה על חוק עזר שמירת ניקיון, במקום על חוק עזר חניה, במטרה לגבות קנסות בסכומים העולים בשיעור ניכר על אלה שנקבעו בפרוש לעניין חניה, דבק בה פגם חמור".

 

 

עת"מ 2221/05 עיריית הרצליה נ. ועדת התכנון המקומית ותושבים,
22.5.06, כב' השופט נ' ישעיה:
"העובדה כי הקמת מדרגות החירום הינה צורך חיוני ויש לאפשר את בנייתן המיידית על מנת: "למנוע נזק מיידי לציבור הרחב", כטענת העותרת, אינה מצדיקה התעלמות או "דילוג" על הליכים הקבועים בחוק. מכל מקום, ניסיונה של העותרת להציג את הצורך בקבלת ההיתר המבוקש, כדחוף, לאחר שהיא עצמה הפעילה את הספרייה מאז הקמתה, תוך התעלמות מצורך זה במשך למעלה מ-20 שנה, מעורר פליאה ותמיהה, אם לא למעלה מכך".

 

 

עמנ 3165/04 מכבי הרצליה נ. יעל גרמן ראש העירייה ואח',
בית-המשפט המחוזי,  כב' השופטת שרה דותן, 7.2.06
"מעבר לעובדה שלא נמצא בטיעוני העירייה בסיס חוקי להקצבה הנוספת באיצטלה של אגודה עירונית, מסתבר כי לפחות שתיים מבין הקבוצות הזוכות לתקציב גבוה במיוחד אינן קבוצות עירוניות, אלא קבוצות הפועלות במסגרת משותפת של עיריית הרצליה ועיריית רעננה.
יתרה מכך אופן החלוקה ונימוקיו פורט בתצהירים באופן מעורפל שאינו מאפשר בחינת קיומם של קריטריונים כלשהם. לא צוין מספר החברים באגודה העירונית והתפלגות הפעילות בין ספורט תחרותי לספורט עממי".

"לא יעלה על הדעת שרשות מקומית תעקוף נהלים קבועים אלה על-ידי יצירת אגודות ספורט שיתוקצבו באמצעות תקציב "עוקף נוהל" באצטלה של תאגידים עירוניים, שההבדל בינם לבין אגודות הספורט האחרות לא הובהר, למעט התואר של "תאגיד עירוני"".

 

 

ת.א 320/98 אילן אמיר חברה לבניין והשקעות בע"מ נ. עיריית הרצליה. 
בית-המשפט המחוזי, ת"א,  כב' השופטת צפורה ברון, 29.1.06:
"הוכח בפני, כי בהתנהלותה לאורך חיי הפרויקט פגעה העירייה ב'רוח העסקה ומטרותיה' הן בשל ההחלטה להתחיל את העבודות לפני השלמת התכנון והן בשל שינויים משמעותיים שעשו לבקשתה תוך ביצוע העבודות". 


עתמ 04 / 2041 דוכנה רמי נ' עיריית הרצליה 
בית המשפט המחוזי, כב' השופטת ש' גדות, 19.7.05:
"17. אי מתן זכות שימוע היא פגם מהותי היורד לשורשו של עניין והוא מהווה נימוק של ממש לביטול החלטה מנהלית. בענייננו, העותרים ניהלו תחנת מוניות למעלה מ- 30 שנה ורק יום לפני ביצוע ההחלטה להסרת התמרורים, הודע להם, בעל פה, על ההליך כולו.
התנהלות זו נגועה בחוסר סבירות קיצוני ואין לקבלה".

18. אין בהחלטה זו התייחסות לטענות כבדות המשקל שהעלו המשיבים, גם אם הן נכונות.
אינני סבורה כי העובדה, לפיה ניתנה לעותרים לטעון את טענותיהם במסגרת עתירה מנהלית זו, יכולה לרפא את הפגם המהותי שנפל בהתנהלות המשיבים".

 

עתמ 03 / 1584 אויה נתיבי אויר בע"מ נ' עיריית הרצליה
בית-המשפט המחוזי, כב' השופטת ד"ר ד' פלפל, 16.3.04:
"הפועל היוצא הוא, שהמשיבה אינה יכולה בעתירה "עוקפת בג"צ" לבוא לבימ"ש זה ולנסות לתקוף מצב שקיים כבר משנות החמישים ואשר נדון ברמה הנורמטיבית בבג"צ. היא מנועה מלעשות כן בבימ"ש שבו המניעות הינה אחת מאמות המידה להתנהגות תמת לב של השלטון".   עמ' 3

 

עמנ 03 / 148 עיריית הרצליה נ' ארז חנה
בית-המשפט המחוזי, כב' השופט ע' מודריק,   17.7.03:
"עיינתי בכל החומר שהונח לפני על ידי שני הצדדים ולא מצאתי מסמך המבאר את תחשיבי העירייה. חזקת התקינות לא תועיל לעירייה בכגון זה שכן ארז דרשו לקבל הבהרה לפשר החיוב שהוטל עליהם ולא ניתן להשיב להם רק ב"סמוך על סמוך", חזקה עלינו, אנשי המערכת העירונית שעשינו מלאכה נאמנה. כמדומה לי שחובת זו של העירייה נשקפת גם מן הדין...": עמ' 4-3


עמנ 02 / 200 מנהל הארנונה של עירית הרצליה נ' אברהם יהודית
בית-המשפט המחוזי, כב' השופט  נ' ישעיה, 25.5.03:
"הוספת סוגי שטחים או חלקי מבנה אחרים, כ"ברי חיוב" בתשלום ארנונה, על דרך פרשנות מרחיבה, מעוותת, לדעתי, את כוונת המחוקק ואת רצונו למנוע חוסר בהירות ומחלוקת, כאמור, ואינה עולה בקנה אחד עם התכלית החקיקתית שביקש מתקין הצו להשיג".  עמ' 3.

 

721667/06  עיריית הרצליה נ.  מישורי הבונים,  בית משפט השלום ת"א
כבוד שופט מנחם קליין,  28.1.07
"לדידי ניתן יהיה לחסום דרכו של אזרח עם טענות טובות בבית המשפט, אך במקרים בהם העיריה תוכיח שהמציאה לידיו של האזרח את הודעות החיוב והעמידה אותו על זכויותיו החוקיות לפניה בהליכי השגה וציינה בפניו כי אי ניצול זכויותיו אלו עלולים לפגוע בסיכוייו לטעון את טענותיו בבית המשפט. דבר מכל  אלו לא הוכח בפני (אציין כי דעתי זו הבעתי בתיק אחר בה מעורבת המשיבה וערעורה על ההחלטה נדחה בתיק בר"ע 2784/05).

בשלב זה,  אני נוטה להאמין לגירסה של הנתבעת. לדידי, מן הדין לאפשר לאזרח להתגונן בפני התביעה ולנסות להוכיח את  הגנתו כדבעי.
הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שבקשת רשות להתגונן הוגשה במהירות בכדי לא להפסיד את המועד החוקי לכך, תחת שהמשיבה סירבה, משום מה, לאפשר מתן אורכה להגשת הבקשה עד לקבלת מלוא הפרטים על הרכב החוב הנדון".

 


770/05 אפרים כחלון נ. עיריית הרצליה,  בית-משפט השלום הרצליה,
 ס' נשיא מאיר שנהב, 14.12.06
"אין מחלוקת באשר לחובת זהירות מושגית בה חבה הנתבעת כלפי הולכי רגל העושים שימוש במדרכות ובכבישים שבתחום שיפוטה ולפיכך אתמקד בחובת הזהירות הקונקרטית בנסיבותיו של המקרה שלפניי.
לנוכח גרסתו האמינה של התובע ומכלול הראיות שלפניי (כולל צילומי המקום), שוכנעתי כי הנתבעת (העירייה) אכן התרשלה בטיפולה במדרכה שבמקום האירוע, בהותירה מפגע שיצר סיכון להפגעות הולכים ושבים, כבמקרה שלפניי".

 

76335/04 עיריית הרצליה נ. שמש דורית, בית-משפט שלום ת"א, 17.8.06
כב' השופט מנחם קליין:
"למרות החלטותיי הקודמות לעניין זכותו של אזרח לפניה לערכאות בכגון זה והתנאים לכך שרשות מקומית תוכל לסלק על הסף הגנתו של תושב כלפי טענה טובה שבפיו (ראה ת"א 64583/04, ת"א 66849/04, ת"א 35749/04 שאף
אושר בבית משפט המחוזי בתיק בר"ע 2784/05) חזרה ב"כ התובעת המלומדת וטענה שוב את טענות בקשר לחסימת הנתבעים מלטעון טענותיהם המהותיות בפני מסיבות פרוצדוריאליות . חזרתי וציינתי בפני ב"כ התובעת המלומדת, שלגטימי בעיני לערער על החלטותי הקודמות ואף לבקש לעכב הדיונים בתיקים אחרים, עד להכרעה בערעור. לחלופין, הצעתי לאפשר הגשה השגה למנהל הארנונה ול"מצות" את "דרך המלך" המנהלתית, אך הצעותי נדחו.

בנסיבות העניין, הנני מוצא לנכון לחייב את התובעת/המשיבה לשלם לנתבעים/המבקשים הוצאות הדיון והבקשה בסך 1,800 ₪ + מע"מ, ללא קשר לתוצאות המשפט".

 

72676/04  עיריית הרצליה נ. אחים רוחמה לעבודות עפר,  בית-משפט השלום ת"א, 28.5.06, כב' השופטת דליה מארק-הורנצק:
"25. הנתבעת (עיריית הרצליה) נהגה בשיהוי ובחוסר תום לב בבקשתה לתיקון לצורך העמדת מחסום מניעות, תיקון אשר עלול לשלול מן התובעת את תביעתה. מקום שבעל דין מבקש להעלות על דרך של תיקון כתב הגנה בשהוי רב ובחוסר תם לב טענת מניעות אל מול התובעת - ראוי לה כי תדחה הבקשה, שהרי לא מן המידה היא להרשות לנתבע קבלת יתרון בלתי נאות ".

28. בנסיבותיו של העניין וכמפורט בהחלטתי זו אני מחייבת את המבקשת (עיריית הרצליה),  בהוצאות הבקשה לרבות הצורך שיידרש - אם יידרש להגשת כתב תשובה, כולל שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ + מע"מ כאשר בסכום זה יש לא רק כדי לפצות את התובעת על הוצאותיה ונזקיה בגין חוסר תם לבה של הנתבעת בהגשת הבקשה בשיהוי בלתי מוסבר, אלא גם כדי לבטא מורת רוחו של בית משפט מהתנהלות של המבקשת הכל כמבואר לעיל".

 


א. 075105/04 עו"ד  ישראל  עודד   נ. יונתן יעסור, סגן ראש עיריית הרצליה
בית-משפט השלום, ת"א,  כב' השופטת דליה  מארק-הורנצ'ק 25.5.06:
74. העובדה שהעירייה בחרה לפרסם הודעת הבהרה, ואילו הנתבע בחר להחריש, ולא להצטרף להודעת ההבהרה של העירייה מתפרש בעיני הקורא הסביר כי הנתבע מסתייג מהודעת ההבהרה, ולכן אין הוא מצטרף אליה: זו הפרשנות הסבירה היחידה המתקבלת מן העבודה שהנתבע לא הצטרף לנוסח הודעת התיקון. התנהגות הנתבע היא התנהגותו של מי שבוחר שלא לחזור בו מן הדברים, ולא להודות בטעות, ולהמשיך להתבצר בעמדתו.

  "מכאן שבית המשפט יחמיר בקביעת הפיצויים אשר יש לפסוק כנגד הנתבע שלא עשה דבר כדי לתקן את המעוות – לא בדרך של פרסום התנצלות תיקון או הכחשה. משחטא הנתבע ופרסום לשון הרע, ואחר כך הסתבר שטעה – מוטלת החובה לנסות ולהקטין מיד את הנזק ולפרסם מיוזמתו תיקון או הבהרה. זאת לא עשה הנתבע".

 

177229/02 אייל הנדסה נ. עיריית הרצליה, בית-משפט השלום, ת"א,  5.4.06
כב' השופטת שושנה אלמגור:
"... לאור דו"ח נציב תלונות הציבור משנת 1996, שהעלתה נורות אזהרה, פניותיו החוזרות ונשנות של התובע לנתבעת (עיריית הרצליה), הליכים דומים שנפתחו כנגד הנתבעת במקרים דומים ופסקי דין שניתנו לחובתה, היה על הנתבעת לצפות כי קיים סיכוי שתיתבע להשבת כספים אלו ולכלכל את צעדיה בהתאם, בכל הנוגע לשימוש שעשתה בכספים שגבתה. העובדה שלא צפתה זאת ובזבזה כספים על אף סימני האזהרה, אינה מונעת חיובה בהשבת הכספים שגבתה ביתר ואין היא יכולה להסתתר מאחורי טענה של מצוקה כלכלית עתידית, המוטלת בספק או טענת השיהוי שנדונה לעיל".
במקרה שלפני, ניתן לומר שלפחות משנת 1994, וככל הנראה אף לפני, כאשר ניתן פסק הדין בעניין קומט, ידעה הנתבעת כי קיים סיכוי שיוגשו נגדה תובענות להשבת כספים שגבתה ביתר, והיה עליה לכלכל את צעדיה בהתאם.
העירייה, ככל נתבע אחר, אינה יכולה להתעשר על חשבון התושב, מחזיק נכס, המשלם ארנונה ביתר בגין דרישות תשלום בלתי חוקיות ולהסתתר בטענה של פגיעה קשה מידי לרשות. הן החוק והן הפסיקה קובעים כי על הרשות להשיב את שגבתה ביתר, ולפיכך אין מקום לטענה זו של העירייה".

 

בש"א 9602/05 דקל איריס נ. בית ההורים העירוני, יעל גרמן ואח',
בית הדין לעבודה, ת"א, 22.3.06, כב' השופטת אריאלה גילצר-כץ:
"אנו סבורים כי בעצם העלאת טענה זו מטעם המשיבים יש משום חוסר תום לב ואי נקיון כפיים, אשר באה להשחיר את פני המבקשת ללא כל הצדקה".
"פסילת ראיה זו לכשעצמה אין בה כדי לפסול את העובדה כי כנגד המשיב 2 הוגשה תלונה על ידי המבקשת וכי התלונה נמצאה נכונה. כמו כן אין נפסלים מלהוות ראיה המועדים בהם הוגשה התלונה והמועד בו נתקבלו ממצאי המבקר".

"יתרה מכך, המשיבים נמנעו מלהגיש תצהיר מטעם המשיבה 3 (יעל גרמן), או להביאה לעדות. מעדותם ומתצהירם של המשיבים 2 ו-4 ניתן ללמוד כי גם המשיבה 3 יכולה הייתה לשפוך אור על שאלות רבות הנתונות במחלוקת בין הצדדים. אך הדבר לא נעשה".
"אלא שהראיות שהוצגו בפנינו מובילות אותנו בדיוק לכיוון ההפוך. חודשים ספורים לאחר תלונתה של המבקשת נעשה ניסיון לקצץ בצורה חדה מאוד בשכרה. הסברי המשיבים לפגיעה זו במבקשת לא רק שלא נתמכו בראיות, אלא הדרך שבה הם נטענו והראיות שהובאו רק חיזקו את חששנו כי הניסיון לפגוע במבקשת נבע מעצם תלונתה, תלונה שמין הראוי להדגיש - נמצאה מוצדקת". 

"לקראת סופם של הדברים נוסיף כי אומנם באנו לכלל מסקנה לעניין הבקשה לסעד זמני כי דינה להידחות, אך לעניין הוצאות ההליך סבורים אנו כי לאור התנהלות המשיבים מן הראוי שישאו הם בהוצאות המבקשת, למרות התוצאה".

 


א 13002/05 בית כליבן בע"מ נ. עיריית הרצליה
בית-משפט השלום, ת"א,  כב' השופטת  ניבה ריב, 28.2.06:
" 19 התובעת טוענת כי הסתמכה על המצג שהוצג לפניה והסכימה להתפשר עם הנתבעת (העירייה) על סכום הפשרה מבלי שהובא לידיעתה כי הסכום אינו סופי, שהרי הצהרת ב"כ העירייה בפרוטוקול באה לאחר שקיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט. לעניין זה, מקבלת אני את טענתה כי 'גילוי' זה לאחר ההסדר יש בו דופי והינו ניהול שלא בתוך לבו של הליך הגביה".

"23. כאמור, חזקה על פעולתה של הרשות השלטונית שהיא נוהגת בתום לב ופעולתה תקינה. לטעמי, הסכמתה לפשרה, מחד גיסא ומשלוח התראה לגבי יתרת החוב מאידך גיסא – אינם עולים בקנה אחד עם דרישות אלו".


ת.א 207637/02 עיריית הרצליה נ. לרון כלב ונורית ואח'
בית משפט השלום ת"א,  כב' השופט סובול משה, 22.12.05:
"התובעת (העירייה) לא שקדה בעניין זה ולא הביאה תשתית לטענתה זו ולכן אני דוחה מכל וכל את עדותה של הגב' שמרלינג שאינה בגדר 'עד מומחה' ולכן עדותה עדות שמיעה היא  ופסולה על-פי פקודת הראיות.
התוצאה מהאמור לעיל הינה כי התובעת לא השכילה להוכיח כי השטחים בגינם הנה תובעת היטלים....".

 

1164/04 עיריית הרצליה, נ. ורדה סלם הדרה, בית-משפט השלום, ת"א, 4.9.05, כב' השופט מנחם קליין:
"למרות החלטותיי הקודמות לעניין סעיף 3(א) (לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976) (ראה ת"א 64583/04, וכן ת"א 66849/04) חזרה ב"כ התובעת המלומדת וטענה שוב את אותן טענות בדיון ארוך ומייגע בפני. חזרתי וציינתי בפני ב"כ התובעת המלומדת, שלגטימי בעיני לערער על החלטותי הקודמות ואף לבקש לעכב הדיונים בתיקים אחרים, עד להכרעה בערעור, אך אין מקום לחזור ולטעון בעל-פה אותן טענות בתיקים זהים ולגרום לכך שמתדיינים אחרים באולם, ממתינים שעה ארוכה לסיום הטיעון והגשת הפסיקה המוכרת.
בנסיבות העניין, הנני מוצא לנכון לחייב את התובעת/המשיבה (העירייה), לשלם לנתבעת/המבקשת הוצאות הדיון והבקשה בסך 5,000 ₪, ללא קשר לתוצאות המשפט".

 

א. 57960 עיריית הרצליה נ. צלול, עמותה לאיכות הסביבה
בית-משפט השלום,  ת"א,  כב' השופט קליין מנחם, 22.8.05:
"בנסיבות שבפנינו, הנתבעת הייתה מוכנה לפרסם התנצלות שתנוסח בהסכמה או ע"י ביהמ"ש והתובעת סירבה לכך. לדידי התנהגות התובעת מצביעה בנסיבות העניין, לא על רצון לקבל תיקון לתקלה שנוצרה אלא על רצון לנקום ולנטור לשמם!
 ובנסיבות התיק שבפניי והצדדים לתיק כשבצד אחד רשות מקומית שלא הצביעה על נזק כלכלי ממשי כלשהו (לא הוכח למשל שמתרחץ כלשהו נמנע מהגעה לחוף בתקופה הנדונה ובכל מקרה הכניסה לחופיה של התובעת היא כניסה בחינם ולכן נזק ממון אין כאן) ומצד שני עמותה הדואגת לאיכות הסביבה ולרווחת התושבים בתום לב (לא גוף אופוזיציוני שרוצה "לכבוש" את מועצת העיר ומנסה להשמיץ את פרנסי העיר בדרך שתסייע לתוכנית זו) כשכל פיצוי ממשי יכול לגרום לפגיעה ממשית בפעולותיה למען הקהילה והציבור.
עיקר תיקון המעוות לעניין זה, לא חייב שייעשה בכסף דווקא, העיקר הוא בהתנצלות המפורשת, הכנה, ובאופן פרסומה ברבים, הפה שפגע הוא הפה שתקן את הפגיעה ואת העלבון.
עודני סבור, כי בהגינות, בידידות, ובלחיצת-יד, ניתן היה ליישר את ההדורים. אך זאת, לפנים משורת הדין.ו
על-פי שורת הדין, ולאחר שלקחתי  בחשבון את השיקולים שצויינו לעיל, הנני רואה לנכון  לקבל רק 1% מהתביעה ולחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 500 ₪. החיוב הינו ביחד ולחוד וישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל".

 

וע  03 / 1022 עו"ד אליאב גדעון נ' עיריית הרצליה  
בית-משפט השלום, כב' השופט דניאל ארנס, 3.3.04:
"במקרה זה העלאת התעריפים בשיעור 52% אינה נראית סבירה. מכאן שבנסיבות מתעוררים ספקות. ספקות אלה רשאית העירייה להסיר ע"י מתן פירוט נאות, במקרה זה כל שנדרש הוא אותה חוו"ד של מומחים המצויה לטענת העירייה ברשותה, ואשר מצדיקה את התעריפים החדשים.
אין המדובר בהוכחת מניעים נסתרים תקינים או פסולים בתהליכי מינוי פוליטיים, אלא בעובדות אשר יש לגביהן לטענת העירייה מסמכים. אלא שהמסמכים לא הוצגו ולא הובאו ראיות אחרות אשר יתמכו בעמדת העירייה". עמ' 2

 

 

תא 01 / 93899 עיריית הרצליה נ' חייט אליהו,
בית-משפט השלום, כב' השופט דניאל ארנסט,  26.1.04:
"31. ברור כי כל הפרטים מצויים בידי העירייה. העירייה פועלת בצורה גלויה ומסודרת באמצעות חוזים, קבלנים, מתכננים וכו' ומכאן שהעירייה מסוגלת להציג ראיות מתאימות. אין לדרוש מהתושב להציג ראיות שליליות כל עוד לא הוצגו ראיות שיצדיקו את חיובו לכאורה". עמ' 4

 

 

לוקט על-ידי עו"ד אריה גבע
1.3.2007

 

title Filter     מספר מאמרים 
# כותרת מאמר
 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

buy win xp pro oem 
photoshop lightroom price 
price of microsoft access 2010 
adobe illustrator cs5 best price 
buy product key code microsoft word 2007 
viagra holland ohne rezept cialis berlin levitra 20mg generique lioresal 10 mg cialis 20 mg filmtabletten
buy viagra online cheap levitra pharmacy prices generic viagra pharmacy viagra soft flavoured viagra discount coupon
discount viagra india viagra soft tabs 100mg viagra samples from doctor tadalafil prescription tadalafil suppliers