|
המידע המובא בדף זה, על הליך הפירוק של קו - אופ הרבוע הכחול, אינו מידע רשמי או מוסמך על הנעשה בהליך הפירוק של אגודת קו אופ, והיא פועלו של אריה גבע, שהוא בעל מניות באגודה, אשר ראה צורך, בהיעדר מקור מידע אחר על המתרחש, להביא את הידוע לו בפני הציבור המעוניין, משמע, חברי האגודה ויורשיהם. המידע המובא, אינו מידע רשמי או מחייב של מפרק האגודה או של גורם אחר והוא מובא כמידע בסיסי פרלמינרי. מכאן, בעניין שאלות על זכויות, תשלומים וכו', אין מקום לפנות לאתר בושה, אלא אל מפרק האגודה, עו"ד ליפא מאיר.
23.5.13 דיון בועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בדיון השתתפו שני חברי כנסת (ח'כ חיים כץ - יו"ר הועדה, וח'כ שולי - מועלם רפאלי) וכן נכחו כ - 20 משתתפים, ביניהם רשם האגודות השיתופיות מזה שנה, עו"ד אהוד אמיתי וסגניתו, מפרק האגודה עו"ד ליפא מאיר, מנכ"ל האגודה דורון כהן, נציגי האפוטרופוס הכללי וכן חברי ועד הקו-אופ בפירוק, המלווים את הנושא מזה 12 שנה, אם כי אינני יודע הרבה על פועלם, אך אני משוכנע שהם פועלים למען האינרטסים של כלל בעלי המניות. אני לא הוזמנתי ולא ידעתי על ההתכנסות, ותודה לשלמה, ששלח לי את הפרוטוקול. אין ספק כי הנחרצות של ח"כ חיים כץ, וכניסתו לעובי הקורה של הסאגה הארוכה, על-חשבונם של עשרות אלפי קשישים, אולי תביא לסיום הנושא עד לסוף שנת 2013, אם כי הבעייה המרכזית של עתיד הכספים שנותרו, תישאר בלתי פתורה, ותעורר מחלוקת רבות. הנושא המהותי העיקרי שעלה בדיון הנו, האם יש לחלק את עודפי הכספים שנשארו - כ - 180 מיליון ש"ח, בין אותם חברי אגודה, עמם יש למפרק ולצוותו קשר, או להעביר כספים אלה, לידי האפוטרופוס, כנכסים עזובים שיועברו לאחר מכן, (אם לא יאותרו בעלי המניות), לידי המדינה. לדעתי המשפטית הפרלמינרית, אין מדובר בכספים עזובים, אלא שבעניין זה, נדרשת קבלת חוות דעת משפטית מגורם משפטי בעל סמכא, שאינו קשור לשלטון או למפרק. (בעניין זה, אפנה לרשם האגודות). אציין, כי לא יכולתי ללמוד מקריאת הפרוטוקול, איזה מידע כתוב הוכן על-ידי המפרק או מנהל האגודה, או משרד רשם האגודות, והרושם שלי, נוכח חוסר בהירות הנתונים, כי לא היה מסמך בפני המתדיינים. ייאמר כי דווקא הנושא שאותי מעניין ומכעיס מכל, הוא העדר שקיפות של כל תהליך פירוק ואלמלא לקחתי את היוזמה והבאתי את המידע הידוע לי ברבים, באתר בושה, הרי עשרות אלפי חברי האגודה בפירוק, לא היו יודעים כמעט דבר על התהליך. (אציין כי מדי חודש בחודשו, נכנסים קרוב ל - 1000 גולשים לדף באתר בושה, העוסק בהליך הפירוק של הקו-אופ). נושא זה של שקיפות תהליכים שלטוניים או מעין-שלטוניים, בהם יש אינטרסים לעשרות אלפי אנשים בן הישוב, בלא כוח ובלא אמצעים, הוא בנשמת אפה של ההגינות והדמוקרטיה ולדאבון לב, שקיפות המידע, אינו מעניין את רשויות השלטון וגם לא את חברי הכנסת וחברי ועד הפעולה של האגודה בפירוק.
נכון למיטב ידיעתינו ליום 1.4.13 - תשלומים שקיבלו בעלי המניות בעקבות מימוש נכסי האגודה. שולמו לבעלי המניות של קו-אופ, הריבוע הכחול בפירוק - 5 תשלומים בסך, לפי חשבוננו - 60,500.0 ש"ח. (נתון זה אינו מוסמך וכפוף לבדיקת אצל האגודה בפירוק). לנו לא ידוע על כספים נוספים ששולמו לאחר מרץ 2010.
תשלום חמישי תשלום רביעי תשלום שלישי תשלום שני תשלום ראשון
הליך פירוק אגודה צרכנית קו-אופ, נמשך שנים ארוכות וככל שעובר הזמן, אנו משתכנעים כי ראוי היה, כי מפרק האגודה עו"ד ליפא מאיר, היה מביא בפני הרבים מידע שוטף על המתרחש באמצעות האינטרנט, בין באתר קיים או הקמת אתר עצמאי. צר לנו כי הועד המנהל שפיקח תמורת תשלום, על הליך הפירוק לא עשה דבר בעניין הדיווח כשם שחבל, כי רשם האגודות השיתופיות, לא מצא לנכון, לראות לכך, כי החברים יקבלו דווח באופן שוטף על מצב הפירוק באופן שוטף, נגיש ונוח, משמע באמצעות האינטרנט. וכך, 23,000 חברי האגודה (קשישים ברובם, שחלקם הלכו לעולמם והמנייה הועברה לירושים), אין להם מקור מידע רשמי, מדויק על המתרחש. אריה גבע, מפעיל אתר בושה, הנו גמלאי המחזיק בידו מניה וחצי של אגודת הקו-אופ אשר בראשית התהליך השקיע מזמנו כדי לשכנע את הגורמים השונים, לנקוט בדרך אחרת מאשר פירוק האגודה. המידע אשר מביא אתר בושה בנושא הליך פירוק קו-אופ, אינו מידע רשמי או עדכני ואין בידו לענות על שאלות שונות, המציקות לבעלי המניות.
19.4.13 הסאגה של פירוק אגודת קו-אופ, פסק-דין נוסף, השופטת ד'ר מ' אגמון, גונן, מיום 13.4.13 פסק הדין קובע, כי רשם האגודות הוא בעל הסמכות הייחודית בעניין הפירוק, וכפי שהצבעתי לא אחת, רשם האגודות, לא עשה במהלך השנים דבר למרות הפניות שלי אליו, כדי להביא לשקיפות התהליך וכך עשרות אלפים של בעלי מניות, חיים בעניין רכושם זה, בעלטה גמורה.
20.5.12 הודעה חשובה אל בעלי המניות
15.3.12 הודעה חשובה של מפרק האגודה - קו -אופ הריבוע הכחול - אל חברי האגודה. לקריאת המודעה, ראה: הודעה חשובה של מפרק אגודת קו אופ - פקיעת זכויות 14.3.12
למרות החבל, העובדה כי ישנם כאלה העושים לביתם בעניין הקו - אופ, בעוד אנו בעלי המניות לא יודעים על המתרחש ברכושנו, הגם שהדברים נעשים בפיקוח בית המשפט.
בשאלות עניין תשלומי צפויים, או סידור נושאים טכניים או משפטיים שונים בקשר למניה - אתר בושה אינו יכול לסייע. תפנו אל משרד מפרק האגודה.
כתובת האגודה לעניין המניות: האגודה בפירוק אינה מפרסמת מס' טלפון.
מפרק האגודה הנו - עו"ד ד"ר ליפא מאיר.
שיעור מאלף על המתרחש - ועדת הכספים של הכנסת, דנה בנושא הקו-אופ. לקריאת הפרוטוקול המלא של הישיבה -
שערו בנפשכם - כמה עוגמת נפש הייתה נחסכת מציבור של אלפי קשישים ויורשיהם - אילו בית המשפט המחוזי, היה מאמץ אז, את הצעתו של השופט בדימוס אליהו וינוגרד, ובמקום לפרק את האגודה, היא הייתה ממשיכה לפעול כעסק חי והחברים היו מקבלים מניות, הצעה אשר הובאה על-ידי בנייר-עמדה שחיברתי והגשתי לועדה בראש עמד וינוגרד.
ראויה תשומת הלב לכך, כי בכל הדיון הארוך בפני ועדת-העבודה של הכנסת, לא עלתה לרגע הסוגייה, מדוע אין נעשה שימוש בכלי של המודרנה, משמע האינטרנט, כדי שאלה העובדים למען הציבור, יהיו חייבים בשקיפות מלאה על מעשיהם תוך מסירת מידע עדכני, נגיש ומלא לאותם אלפי בעלי המניות בקו-אופ. מנקודת מבטי, הדיון שהם התנהל, כאילו אנו חיים בעבר הרחוק....
7.7.11 העדר דיווח שוטף על המתרחש לבעלי המניות- חוסר תקינות, קיבעון או סיבה אחרת האם מדובר בחוסר הסתגלות של מפרק האגודה עו"ד ליפא מאיר ואנשי משרדו, לכלי הדיווח ותקשורת ההמונים של האינטרנט - או שישנם סיבות אחרות ? כך או כך ואין אלפי בעלי מניות באגודת קו-אופ בפירוק, יודעים באופן שוטף ומלא מה נעשה באגודה בפירוק, שהם בעלי מניותיה וכל רכושה לאחר המימוש, צריך להיות מחולק ביניהם. במצב כזה, פעולת אתר בושה, למסור מידע חלקי ביותר ולא בדרך רשמית - היא הדרך היחידה שלהם לדעת מה קרה. והחמור מכל מבחינתינו, - היא הסכמתו בחוסר מעש, של רשם האגודות למצב. ומה על שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, האחראי על רשם האגודות השיתופיות. ראה:
24.6.11 כמה כספים ישנם עדיין לחלוקה בין בעלי המניות של הקו-אופ ומתי הם יחולקו.
בסופו של יום, כאשר התהליך יסתיים סוף-סוף, ראוי יהיה לעשות את החישוב, כמה קיבלו כל חברי אגודת הקו-אופ, (תוך חישוב ריבית והצמדה), תמורת מניותיהם, תוך אומדן, מה היה ערך מניות החברה שהייתה מוקמת, אילו התקבלה הצעתה של ועדה בראשות השופט בדימוס א' וינוגרד, אשר הציעה בזמנו, להקים חברה, להעביר אליה את הנכסים, לרשום את מניות החברה בבורסה, ולאפשר לחברים להישאר בעלי-מניות או למכור. משחק בכאילו, של בחירה בין שתי אופציות, אשר בית-המשפט, מחליט מה ייעשה.
סיפור הקמת הקו-אופ, מעמדו כזרוע השיווק של הקואופרציה, ובעיקר, תהליך פירוק האגודה ומה שקדם לכך, הנם סאגה שראוי כי תלמד ותכתב. אנו חיים בתקופת האינטרנט, בו לכאורה, העובדות גלויות וידועות. המציאות מתברר שונה. בפנינו דוגמא, איך העבר, שקדם לקיום האינטרנט, כמעט ולא קיים, אלא למי שינבור בארכיונים. לא גם ההווה, משמע תהליך הפירוק, לא הובא לידיעת אלפי בעלי המניות, למרות שמדובר בפעולה פשוטה יחסית. גם רשויות השלטון, גם מפרק האגודה עו"ד ליפא מאיר, לא הפנימו את משמעות השקיפות, זכות הציבור לדעת, ובעיקר, כאשר מדובר בבעלי מניות של אגודה עשירה שהוחלט לפרקה. הבאנו, כאן מידע וקצת היסטוריה ורקע.
אגודת קו-אופ הריבוע הכחול, הייתה אגודה צרכנית גדולה, שהמניות שלה, הוחזקו בידי עשרות אלפי חברים, שרבים מהם אינם יותר עמנו. האגודה שעסקיה צלחו בשנות התשעים של המאה הקודמת, הגיעה להישגים רבים, תודות לבני גאון, אשר ניהול אותה, והביא אותה להיות בעלת ערך כספי ערך גבוה. הטיפול באגודה, הרצון להשתלט עליה, מניעת ערך מבעלי המניות במשך שנים רבות, הליך הפירוק הארוך והיקר, על כל אלה, תוכלו לקרוא באתר בושה.
על מוסד הקואפרציה ועל האגודה השיתופית, בעיני בית-המשפט העליון
16.12.10 דיווח על מצב פירוק אגודת קו-אופ, מאת רשם האגודות השיתופיות בעקבות הדוח, פניית אריה גבע אל סגנית רשם האגודות השיתופיות עו"ד איטה ילין 5.12.10
הקו-אופ, אגודה צרכנית (בפירוק), שילמה במשך השנים לבעלי המניות של האגודה (רובם קשישים שאינם יותר עמנו ואשר היורשים שלהם הם שמקבלים את הכספים), חמישה תשלומים שהתקבלו ממכירת נכסי האגודה, לאחר ניכוי ההוצאות הרבות הנגרמות בהליך הפירוק, המבוצע בפיקוח בית-המשפט המחוזי בתל-אביב. מדוע המידע אודות הליך פירוק האגודה אינו זמין ומדוע מפרק האגודה, עו"ד ליפא מאיר, לא ראה לכך, כי עשרות חברי האגודה יקבלו מידע באינטרנט על הליך הפירוק, ראה:
לא עלה בידינו למצוא אתר אינטרנט של מפרק האגודה קו - אופ הריבוע הכחול. וכך, אתר בושה, הפך למעשה לכתובת העיקרית, לקבלת מידע מסודר באמצעות האינטרנט על המתרחש.
תשלומים לבעלי מניות קוא-אופ, ממכירת נכסי האגודה הנמצאת בפירוק
קו-אופ הריבוע הכחול, הייתה אגודה צרכנית מיתלוגית, אחד ממפעלי הקואפרציה הגדולים של ההסתדרות טרום המדינה ובראשית שנות קיומה, הייתה רשת מכירת מזון, שהייתה שייכת לבעליה הצרכנים. צרכניות - קראו בימי טרום המדינה ובשנותיה הראשונות לחנויות אלה, מושג שהדור הצעיר, ודאי לא שמע אפילו את המושג. על הפרשה, ומעורבות אריה גבע, בנושא הקו-אופ, ראה בהמשך.
סאגה מפוארת, שסופה עצוב, מדכא, סיפור בהמשכים על תנועת העבודה המתפוררת ועל אלפי משקיעים קשישים שרכשו בעבר הרחוק מניה (כ"א רשאי היה להיות בעלים של מניה אחת), קיוו כי התמזל מזלם כי נוכח הצלחת האגודה, הם יקבלו כסף רב. במציאות הם עשו השקעה טוב וכ"א קיבל עד ספטמבר 2007, 55,500 ש"ח, לא מעט כסף עבור הדלפונים ביניהם, אך הרבה פחות מה שניתן היה לקבל תמורת האגודה, לו היו הופכים אותה לחברה ומחלקים את המניות שלה לבעלי האגודה. המניות היו נסחרות בבורסה, ואפשרי שהתמורה שהיה מקבל כל חבר, הייתה גבוהה יותר ממה שקיבלו בהליך הפירוק. על: חברת העובדים, תהליך של קריסה של מפעל מפואר
על התשלום ראשון 31.8.2003 התקבל תשלום ראשון בסך 40,000 ₪ שקיבל כל בעל מניה מפירוק נכסי האגודה. מבלי להיכנס לדיון, כמה ניתן היה לקבל בגין המניה, אם היה בית המשפט בוחר חלופה אחרת למימוש הנכסים, הרי מדובר בסכום לא מבוטל שהיה בשורה גדולה לאלפי קשישים, חלקם במצב כלכלי קשה. רבים מבין בעלי המניות צבאו על פתחי בתי הדואר, אך לא תמיד היו בתי הדואר ערוכים לביצוע התשלומים. בבוקר יום א', כבר המתינו בדואר מספר קשישים לקבל את הסכום, שמן הסתם, ישפר את מצבם. אבל כפי שקורה אצלנו לא אחת, מה שכתוב בעיתון, לא תואם את המציאות. 'אבל כתוב בעיתון', התרעם קשיש שבקושי עמד על רגליו, משהבהיר לו הפקיד כי הם לא קיבלו כל הנחיה בקשה לתשלום, 'אז תלך לעיתון לקבל את הכסף', ענה לו הפקיד הנרגז.
רקע - ומעט על פעילות אתר בושה בנושא הליך פירוק האגודה המתמשך מאז 2006 חברי הועד הממונה, בעת שיאו של התהליך היו: השופטת (בדימוס) מרים פורת, דוד ברודט ועו"ד ד"ר ליפא מאיר. חברי ועדת הביקורת היו: עורכי הדין חיים סאמט, משה דרוקר וראובן בכר.
הפיקוח על הליך הפירוק, מתנהל באולמות בית-המשפט המחוזי, הרחק מידיעתם של בעלי המניות, וגם התקשורת, אין לה כל עניין בסיפור המתמשך שנים ארוכות. עשרות אלפי בעלי מניות, קשישים ברובם, או יורשיהם, שגם הם כבר הגיעו לגיל הפרישה ברובם, אין להם מושג על המתרחש.
מי הוא בעל מניות באגודה.
לאור העובדה שהאגודה הצליחה לשקם את עצמה בשנת התשעים של המאה שעברה, תעודת המנייה הפכה להיות בעלת-ערך. התברר, כי קשישים רבים לא זכרו אם היו להם מניות והיכן שמו את התעודות והחל מרוץ מטורף של רבים, לנסות ולמצוא את התעודות, או לקבל הכרה מהאגודה, שהם בעלי מניות. אסיפות בעלי המניות הקשישים, זעקות השבר על רכושם שאיננו, הם נושא לספר מרתק שאולי ייכתב פעם.
ביום 3.5.09 ניתן פסק-דין נוסף בשרשרת ארוכה של פסקי דין בנושא מניות הקואופ. בית-המשפט המנהלי, עמ"נ 529/08 יורשי המנוח כובעני נ. קואופ הריבוע הכחול, קבע בין השאר לקריאת פסק-דין המלא של בית המשפט המנהלי, מיום 3.5.09. - רשימות שמיות של בעלי המניות, נבדקו במשך שנים, בסופו של דבר גובשה רשימה שמית של בעלי מניות באגודה, אשר זכאים לחלוקה מכספי הפירוק. מאחר ומדובר באוכלוסייה מבוגרת, שחלקה כבר אינו עמנו ואחרים איבדו את המסמכים על המניה שהייתה ברשותם, נותרו כנראה רבים, שלא היה בידם להוכיח את זכאותם.
1. אזרחים אשר רכשו מרצון מניות בצרכניות בהם קנו את מצרכיהם. (קניית מניה הקנתה הנחות ברכישת מוצרים בצרכניה. 2. רוכשי דירות מחברות בניה של חברות הסתדרותיות, אשר במסגרת הסכם רכישת דירה, אולצו לרכוש גם מניות באגודה. משנת 2007 ואילך הנושא ירד מהכותרות, אם כי הפירוק לא הושלם ולא חולקו כל הכספים לבעלי המניות. חברי הועד הממונה, אלה או אחרים, ממשיכים בתפקידם ומקבלים שכר לא רע תמורת מעורבותם. הם, ללא ספק, יצאו נשכרים מפרשת הקו-אפ.
פרשת אגודת קו-אופ הריבוע הכחול
משהחלו המנהלים, ובראשם בני גאון, שהיה יו"ר האגודה, לטפל בנושא הבעלות והתברר ברבים, שוויה המוערך של האגודה, התעוררו אלפי הזקנים. פנקס המניות של האגודה לא היה מעודכן ורבבות אנשים, החלו לחפש בניירותיהם, זכר לרכישת המניה על-ידם או על-ידי הוריהם. מספרים בדבר ערך החברה החלו לעוף בחלל האוויר ואלפי זקנים, ברובם דלי אמצעים, החלו לרקום חלומות מה יעשו בכסף שיקבלו.
מעורבות אריה גבע בפרשה. עם שובו של אריה גבע משליחות בארצות-הברית הוא רכש בשנת 2006, מניה תמורת 450 ש"ח וכן קיבל בירושה מאביו, מחצית המניה, והיה מעורב מאד בשלבים הראשונים של התהליך, לרבות הגשת נייר-עמדה בשנת 1999 לועדה שמינתה הנהלת קו-אופ, בראשות השופט בדימוס א' וינוגרד. הועדה בחנה את האפשרויות הקיימות. דוח הועדה שפורסם (לא ניתן כיום להשיג עותק מדו"ח זה באמצעות האינטרנט), דומה בהיבטים רבים להצעה שהגיש גבע לעיל. לאחר החלטת בית-המשפט המחוזי, על פירוק האגודה ומכירת נכסיה, לא עסק יותר גבע בנושא, עד שנת 2010, כאשר התברר לו, כי למעשה אתר בושה, הנו המקור היחידי למידע זמין ונגיש, על המתרחש בפירוק האגודה.
בשנת 1986, אריה גבע חזר משליחות בת חמש שנים בארצות-הברית ולמד לתומו, כי יש כאלה המקבלים הנחה בסופרמרקט של הקו-אופ. מתברר כי אלה בעלי מניות של האגודה ואריה גבע מיהר לרכוש מניה תמורת 50 שקלים ישנים והיה מהאחרונים שהאגודה הסכימה להנפיק להם מניה. בדיעבד התברר שהייתה זו ההשקעה הטובה שעשה אריה גבע, אליה התוודע במקרה. לימים התברר, שגם לאביו של אריה, יעקב ברגמן ז"ל, הייתה מניה באגודה, אלא שלשם רישומה וקבלת הזכויות ממנה, צריך היה לפעול במשרדי האגודה ואצל המבקר שהתמנה לעניין זה. וכך, מצא אריה גבע מעורב בנושא הקו-אופ, שלא על-מנת לקבל שכר, הרבה מעבר לרצונו.
אריה גבע השקיע מזמנו ופעל רבות למען הפיכת האגודה לחברה והנפקת מניותיה בבורסה. משהגישו שני משרדי עורכי-דין תובענות ייצוגיות, בנושא הקו-אופ, הבין גבע, שנוכח האינטרס הכספי של אותם עורכי-דין, שהשקיעו סכומים רבים לניהול הליכים משפטיים, שחלקו בהסדרת העניין, הופך להיות שולי, אלא אם יקדיש חלק נכבד מזמנו לנושא, וזאת לא רצה לעשות.
כסף גדול היה מונח על כף המאזניים והדברים הלכו והתלהטו. מחזה מכאיב היה לראות את מאות הקשישים מתגודדים באסיפות וזועקים מרה כי סדרו אותם. הזעם יצא על המנהלים, אך אותם למעשה, צריך היה לברך על שהביאו את האגודה עד הלום. חבל שאת נושא מכירת האגודה, הם ניהלו שלא בדרך הנכונה.
במשך התקופה, התנהלו עשרות הליכים משפטיים בהם בעלי מניות ששמם לא נכלל בפנקס האגודה, של קבוצות שונות, אלו מול אלה, כאשר אלה שהוכרו כבעלי מניות אינם מעוניינים להגדיל את מספר בעלי המניות, שכן העוגה, תחולק אז בין יותר אנשים והחלק שלהם, יקטן.
הסוגייה החשובה ביותר הייתה דרך המכירה. האם להפוך את האגודה לחברה ולחלק את המניות בין חברי האגודה, גישה שנתמכה על-ידי ועדת וניגורד , בה תמך גם אריה גבע, או למכור את נכסי האגודה את התמורה לחלק בין בעלי המניות שלה.
בעלי המניות, ישישים ברובם, יקבלו עם השנים סכומי כסף לא מבוטלים עבור המניה שהחזיקו. כמה הם היו מקבלים אם בית-המשפט המחוזי היה מקבל את המלצת הועדה בראשות השופטת וינוגרד, להפוך את האגודה לחברה, זאת לא נדע לעולם. לא ממנים ועדות חקירה או בודקים כאשר מחלקים כסף. כמה הפסידו בעלי המניות הקשישים באופן אלטנרטיבי, לא מעניין איש.
|
|
בושה



