בושה בושה
פרשת קצב

משה קצב, נשיאה השמיני של מדינת ישראל, הנו עבריין מין סדרתי. אוי לאותה בושה לאומית.  אתר בושה עסק בפרשת עבירותיו המיניות של הנשיא לשעבר משה קצב, רק בצמתי דרכים וכאשר הדברים היו בהקשרים רחבים יותר, מאשר המעשים  הנואלים של האזרח מספר אחד לשעבר.

 

11.11.11 דחיית הערעור של משה קצב, משמעה קביעה סופית - מי שהיה נשיא, הנו אנס
  פסק-דינו של  בית-המשפט העליון, בו דחה  את ערעור של משה קצב, הנשיא לשעבר, על הרשעתו במעשי אונס ועבירות  חמורות -  צריך להיות בבחינת תם ונשלם. ההכרעה פה-אחד של השופטים המלומדים,  אינה מותירה ספק. משה קצב הוא אנס.  פרשייה עגומה, עצובה,  אשר חורגת הרבה מעבר להתנהגותו הנבזית של מי שהיה אזרח מספר אחד של מדינת ישראל.  לכאורה, תם ונשלם,  אך המציאות תראה, כי  הנושא לא יעזוב אותנו....

הקביעה כי נשיא המדינה הנו אנס,  ובעיקר, התנהלות רשויות אכיפת החוק והחברה הישראלית, הנה בעלת משמעויות בנושאים רבים, שיש לדון בהם כדי למנוע הישנות מצב דומה ולהביא לשינוי יסודי במספר תחומים.  ראה את  דעתנו בנושא בעקבות פסק-דין. 

דעת בושה בעקבות  קביעת בית-המשפט העליון כי משה קצב הנו אנס 10-11-11

לקריאת  תקציר פסק-הדין:  תקציר -  ע"פ  3372/11 משה קצב נ. מדינת ישראל, בית המשפט העליון 10.11.11

 

 

17.1.2011 הכרעת הדין של משה קצב, חושפת מסכת בזויה, מתוכננת, נקלה של הנשיא לשעבר
הנוסח המלא של הכרעת הדין בעניינו של משה קצב, חושפת במלים  נוקבות, חדות, מגעילות לא רק את ערוותו של הנשיא לשעבר, אלא מציגה את  החברה הישראלית ורשויות אכיפת החוק במלוא עליבותן.  אתר בושה סבור מלכתחילה, כי  מעבר למעשיו הבלתי נתפשים של משה קצב, הראויים לכל גנאי,  הבעייה בפניה ניצבת החברה הישראלית,  היא השתיקה והעובדה שהאיש הנבזה, שנבחר להיות נשיא המדינה, עת כמה ממעלליו, היו ידועים ללא מעטים.  נוכח הכתוב בהכרעת הדין,  אני מתקשה להבין,  את התנהלותם של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז  ושל  חבורת הפרקליטים המלומדים, שסבבו אותו.  חוסר מקצועיות או  ליקוי מאורות, רבתי. ראה:
הכרעת הדין המלאה המרשיעה את משה קצב

 

30.12.10  הכרעת הדין בעניין משה קצב,  קבעה פה-אחד, אשם בעבירות אינוס, מעשה מגונה בכפייה, הטרדה מינית.
בית-המשפט במלים נוקבות וקשות, קבע כי משה קצב, הנשיא לשעבר לא אמר אמת, גרסתו מלאת סתירות והוא יחד עם  כמה מרעים,  פעלו ליצירת מערכת שקרית כדי להסתיר את מעלליו.  בית המשפט קיבל במלואה את גרסת המתלוננות ובכך,  היה בהכרעת הדין, הקלה גדולה לציבור הנשים הגדול, שחשו, כי עניינן הוא שעומד להכרעה.

בעוד אשמתו של משה קצב ברורה,  אנו סבורים, כי החברה הישראלית, לרבות ארגוני הנשים אינן מתייחסות לתובנות הראויות העולות מהפרשה בכמה מישורים, מעבר להרשעתו של משה קצב במעשה הנבזי של אינוס:

מטרידים אותי הנושאים הבאים  - מי ידע ומדוע שתק במשך כל אותן שנים  ארוכות על מעלליו המיניים של  קצב ;  דרך התנהלות  היועץ המשפטי והפרקליטות  בפרשת קצב, לרבות עניין עסקת הטיעון המבישה שאין לה הסבר סביר; דרך התייחסות רשויות  אכיפת החוק  אל הנשים המתלוננות  ;  חוסר רצון מופגן, של רשויות אכיפת החוק, לפעול ביד קשה נגד מעבידים שלא עושים די, למנוע מעשי הטרדה במקומות עבודה ;  התנהלות  מבישה בתחום התקשורת של יועצי תדמית ואנשי יחסי ציבור לרבות פרקליטים, תוך דברי שקר ורמייה, הפוגעים בקורבנות  העבירה תוך הטעיית הציבור. 

על עניינים  חשובים אלה בהקשר  הכרעת הדין בעניין משה קצב, ראה אתר בושה דעה אישית בעקבות הרשעתו של משה קצב, נשיא המדינה לשעבר:
דעה אישית,  בעקבות הכרעת הדין בה נמצא משה קצב, אשם בעבירות מין חמורות 30.12.10

 

 

8.3.09  דעה אישית - בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד משה קצב בעבירות מין, לרבות אישום בעבירת אונס. הקש: דעה אישית - הגשת כתב אישום נגד משה קצב

 

לא היינו מעורבים בפרשת הנשיא קצב ואין בידינו מידע, שאינו בידיעת הציבור.  עם זאת, בשל העובדה שמצאנו עצמנו מעורבים  בנושא ההטרדה המינית, ראינו מקום לשקף את עמדתנו בפרשה ובמיוחד בהיבטים הנוגעים לדרך טיפול רשויות החוק ולהתנהגותנו אנו: דעה אישית על עסקת הטיעון:
9.4.08     בעקבות הודעת משה קצב אתמול  על ביטול עסקת הטיעון –  דעה אישית

 

7.7.07 השחרת פני המתלוננות, יפעל כבומרנג כנגד משה קצב ורשויות אכיפת החוק כאחד.
כאשר מלווים פרשה בה  מועלות חשדות גרידא נגד רמי מעלה, הנראים לכאורה הזויים ובלתי נתפשים, צריך לנהוג זהירות מופלגת.  עניינו של משה קצב, במיוחד נוכח העובדה כי הופיעו מתוך האפלה האלמונית, מספר נשים שתיארו דפוס התנהגות דומה, הרי החשד, לא צריך להמתין עד הכרעת הדין, כדי להביע דעה וסלידה. עניינו של משה קצב,  במיוחד השחרה ופגיעה כלשהי באלה שהעזו להתלונן, היא חמורה מאין כמותה.  דעת בושה בעקבות כתבתו של קלמן ליבסקינד במעריב, ביום 6.7.07 
השחרת פני המתלוננות בפרשת משה קצב.  ראה:
עמדת בושה בעקבות השחרת פני המתלוננות בפרשת קצב

 

 

30  ביוני 2007,  מוצאי-שבת.  בכיכר העיר עם עשרות אלפי האזרחים הזועמים על  היועץ המשפטי והפרקליטות, בשל דרך פעולתם  בפרשת משה קצב
בסקרנות המתנתי לראיון של היועץ המשפטי מני מזוז בתכנית פגוש את העיתונות,  במוצאי-השבת, 18:45, עם דנה וייס ואמנון אברמוביץ. סברתי לתומי, שהשעות שחלפו מאז  הופעתו המביכה  במסיבת העיתונאים, עת ניסה להסביר לצופים המשתאים את מניעיו לעסקת הטיעון עם משה קצב, יגרמו לו להפנים את טעויותיו והנזק שהביא על מערכת המשפט ועל עקרון הצדק. מה חדש יש לו לומר לציבור שלא עלה בידו להבהיר קודם, תמהתי עת הקשבתי לתשובותיו לשאלות הנוקבות שהמטירו עליו העיתונאים. מזוז התפתל בפלפולי מלים לא משכנעות. איש ישר, יודע חוק, שמעד בשנית לאחר הפיאסקו בפרשת חיים רמון.  הסבריו כי עונשו של קצב,  מאסר על תנאי, חמור מעונש  המאסר שהומר בעבודת שרות, שהוטל על חיים רמון, מעוררים גיחוך. מני מזוז הבהיר, כי משה קצב שיקר בעדותו, כי לא היה כל מגע בינו לבין המתלוננות וכי כנראה, שהיו יחסי מין בין קצב לבין א', אך התחמק מלהשיב על השאלה שאם כך, מדוע לא הואשם קצב בבעילה אסורה ביחסי מרות, שכן על-פי הדין, קצב היה מנוע בכל מקרה, לקיים יחסי מין עם עובדת הכפופה לו, גם אם היא יזמה את היחסים. מני מזוז הראה קבל עולם, כי המשרה הנכבדה ועוצמת התפקיד, גדולים ממידותיו.

 

שעה אחת מאוחר יותר הייתי שותף לאירוע  מרגש ועוצר נשימה. עשרות  אלפי אנשים, גברים ונשים, צעירים וקשישים, התקבצו  יחדיו  למחות  ולהביע זעמם. באתרעה קצרה, בלא פרסום, הגיעו  האלפים מכל עבר ומילאו את הכיכר. אנשים שאכפת להם, שהארץ הזו חשובה להם, כאלה שיש בהם רגישות כנגד עוולה וחוסר צדק. נשים וגברים שבאו לנסות ולעצור את קריסת שלטון החוק בנושא כבוד האישה. משה קצב, הוא עבריין מין סדרתי, שזכרו  יישאר חקוק בזיכרון הלאומי, כדמות מפלצתית דו-פרצופית, שהכתימה את מוסד הנשיאות ואת עם ישראל.  אך לא כנגדו התכנסו ההמונים.

 

שלטים רבים התנוססו מעל ההמון.  "בוז למזוז", "מזוז תזוז", "עסקת הביש", "בושה וחרפה", "מני מזוז הביתה", "תתבייש", היו רק חלק משלטי המחאה שנשאו רבים. הזעם והכעס מופנים כלפי רשויות  אכיפת החוק ובראשם מני מזוז, לא  רק בשל החלטתם לסגור את הפרשה המבישה, בעסקת טיעון בעיתית שאין כל עונש בצידה, אלא בעיקר, בשל יחסם המתנכר והמעליב, כלפי הנשים המתלוננות, שהעסקה נרקמה מאחורי גבן ובניגוד לדעתן.  גרגר אבק,  הן מכנות עצמן נוכח התנהגות היועץ המשפטי ואנשיו.

 

מני מזוז ואנשי הפרקליטות, תקעו מסמר נוסף בעגלת שלטון החוק המקרטעת.  נאמרו בהפגנה דברים קשים, מכפי ששמענו אי-פעם נגד ראשי אכיפת החוק. הדברים הקשים לא נאמרו  לא מפי אנשים חסרי-דעת, חמדנים, פושעים או בורים. הדברים נשמעו מפי הציבור שתומך יותר מכולם בעליונות שלטון החוק ושמירת מערכת המשפט, אנשים משפיעים וקובעים, כאלה שמכספי המסים שהם משלמים, מתקיים המנגנון הממשלתי. הציבור הביעו הסכמתם לדוברים הנחרצים שנשאו הדוברים, בהם שרים וחברי כנסת, כנגד התנהלות היועץ המשפטי והגיבו במחיאות כפים סוערות. "לא עוד, לא עוד", זעק ההמון.

 

מני מזוז העביר נטל כבד מנשוא לבתי-המשפט. אמון הציבור במערכת המשפט הגיע לשפל חסר תקדים ואישור עסקת הטיעון  בבית-המשפט או סירוב בג"ץ להתערב, יערער עוד יותר את אמון חלקים נכבדים בעם במערכת המשפטית. משימה קשה עומדת לפתחם של השופטים.  התנגשות בין קול המצפון וחוש הצדק, לבין התחייבותו של העומד בראש מערכת אכיפת החוק.

 

משה קצב יודה בבית המשפט בעבירות שבכתב האישום המתוקן ואולי יביע חרטה. אך  ברור לכל, שלאחר אישור עסקת הטעון על-ידי בית-המשפט וסיום הפרשה בעונש מגוחך חסר משמעות, יתחזקו  מצהלות השמחה של פרקליטיו ומקורבים לקצב והם יחזרו על דבריהם, כי  הוא הודה  רק בלחץ המשפחה כדי להביא לסיומו של ההליך. גם משה קצב לא ישתוק זמן רב ועוד נזכה לשמוע את דבריו, כי הוא קורבן  של המערכת. הביזיון יגבר והמערכת המשפטית תספוג מהלומה נוספת.  

 

המשך כהונת היועץ המשפטי לממשלה  ובכירי הפרקליטות, תלויה בהם ובממשלה. לא אביע דעתי בעניין זה, אך עשרות אלפי האנשים בכיכר העיר הבהירו חד-משמעית, שאין מזוז והפרקליטות, נהנים יותר מאמון של חלק נכבד בעם. 

 

 30.6.07 המתרחש בעניין עסקת הטיעון  המבישה של היועץ המשפטי לממשלה בעבריין המין משה קצב, (מי שהיה לבושתנו נשיא המדינה),  המהפך בעמדת היועץ  המשפטי ובעיקר, יחסו המעליב כלפי הנשים הנפגעות, שהתגברו על עכבות וגילו תעצומות נפש בחשיפת הפגיעה בהן – קוראת לחשבון נפש של ממש מצד כל אלה, שכבודן של נשים וזכותן על גופן ומניעת הפגיעה בהן, הגופנית והנפשית – יקר להם.

העומדים בראש מערכת אכיפת החוק, הוכיחו חוסר רגישות, חוסר הבנה והתנהלות בעייתית בכל הקשור בפרשות הנשיא קצב ולהבדיל, פרשת חיים רמון. גישתם ודרכם, מביאה למצב בו נשים לא תעזנה יותר להתלונן וגופן וכבודן יהיו הפקר למרמס  אותם עלובי נפש מבין אנשי השררה והתואר. אין מדובר בטעות אלא בחוסר יכולות וכישורים לטפל בנושא כאוב ונכבד זה.  מן הראוי שהעומדים בראש מערכת אכיפת החוק והפוליטיקאים שנבחרו כדי לשרת את העם, יעשו מעשה של ממש ובגדול. 

28.6.07              העונש המגוחך בעסקת טיעון עם הנשיא משה קצב, עלול להצטייר כניצחון  הנשיא ומהלומה לנשים בכלל ולנשים שהוטרדו והותקפו מינית בפרט. נוכח המשאבים הרבים שהושקעו בחקירה על-ידי המשטרה, היועץ המשפטי והפרקליטות ובמיוחד, הצהרות היועץ המשפטי במהלך החקירה וגיבוש כתב אישום שכלל שני מעשי אינוס -   סוף מעשה,  מעורר שאלות נכבדות, לרבות הצורך בשקיפות פעולות רשויות אכיפת החוק.

צפיתי  ביועץ המשפטי לממשלה בעת מסיבת העיתונים בה בישר על עסקת הטיעון עם הנשיא קצב. האזנתי לדבריו ברוב קשב, התבוננתי בשפת גופו ולבי נחמץ למראהו המצטדק והמתנצל.  הגיון טיעוניו של היועץ המשפטי, בדבר חומרת העבירות בהן הודה הנשיא והישגה הגדול של מערכת אכיפת החוק בהימנעותה ממשפט מביש וארוך, עלול להיתפש אחרת בעיני הציבור, בעיני הנשיא והמטרידים  בפועל ובכוח, ובעיקר, בעיני הנשים הנפגעות.  היועץ המשפטי לממשלה לא אמר מלה בזכות הסכמתו לעונש המגוחך שקיבל הנשיא בעבירות בהן הודה, של מאסר על תנאי, לעומת הוראות החוק בסעיפים אלה,  ובכך, נתפש בעיני הרבים, כי לאישי ציבור יש דין אחר, מקל וסולח.  לפרשה השלכות רבות מעבר לעניין הרשעתו של משה קצבה. אתר בושה  הביא את דעתו במספר היבטים של הנושא (ראה בהמשך הדף).

 

חמור הוא הפער בין הדברים הנחרצים שהשמיע היועץ המשפטי במהלך שנת החקירות, בגנות מעשי הנשיא ובחוזקן של הראיות נגדו, לעומת העונש של מה בכך, שקיבל הנשיא, שהואיל להסכים להודות במעשיו. הרי ברור לכל, שלאחר  אישור הסכם הטיעון בבית-המשפט, יהינו קצב ומקורביו, שהשחירו כל העת את פני המתלוננות, לטעון בלהט, כי קצב  הוא המנצח וכי לא עשה מעשה שעליו להתבייש בו וכל הסכמתו לעסקת הטיעון נובעת מדאגתו היתרה למעמד הנשיא וטובת העם. לא חלפו שעות ספורות וקצב הודיע בתקשורת כי פעל רק מתוך חיבה לנשים. רחמנא ליצלן  - החוצפה והבושה אינן ידועות גבול.

 

המסר לנשים בכלל ולאלה שנפגעו מהטרדה מינית בפרט,  ברור. היועץ המשפטי מעדיף שלא למצות את הדין עד תומו, גם כאשר מדובר בתלונות של עשר נשים מבוגרות, שהעזו והלינו על משה קצב, בנימוקים משפטיים כאלה או אחרים, בלא להביא את כל הפרשה להחלטת בית-המשפט. דרך פעולה זו, בפרט לאור העובדה שהיועץ המשפטי אישית ליווה את חקירת הפרשה מראשיתה,  מהווה מכה אנושה למאבק בהטרדה מינית ומסר במשתמע  לנשים, כי התלונה כנגד הפוגעים בהן, במיוחד שהם אנשי מרות רמי מעלה, אינה משתלמת ואינה יעילה.

 

נקריתי לנושא ההטרדה מינית, בעקבות פסק-דין בו נקבע כי - עובדת שהלינה על הטרדה מינית, פוטרה מעבודתה בעוד המנהל החשוד לכאורה בעבירת ההטרדה, נשאר על מקומו.  בראש הארגון המעביד, שחובתו הייתה לנהוג במטריד החשוד ובעובדת המלינה, על-פי החוק למניעת הטרדה מינית,  הייתה לא אחרת מאשר יעל גרמן, ראש העירייה בהרצליה, אישה המתהדרת במאבקה למען זכויות הנשים ומניעת הפגיעה בהם ומקובלת על חוגי הנשים הפמיניסטיות.  למלוא הפרטים הקש: http://www.busha.co.il/Gpolit.html

 

 

בהקשר זה, התעוררה שאלה משפטית בסיסית -  האם מעביד שהפר ו/או לא קיים את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, אחראי בפלילים, כטענת גבע, או שמדובר בעוולה אזרחית בלבד, כפי שטוענים אלה, הרוצים להרחיק את המעבידים מאחריות של ממש לפעולותיהם בעניין ההטרדות המיניות ביחסי מרות.  פנייה של גבע ליועץ המשפטי לממשלה, בתאריך 23 באוקטובר 2006, לא  זכתה למענה. היועץ המשפטי נמנע להביע דעתו  גם לאחר שנשלחו לו תזכורות בנושא.

 

תלונה שהגיש גבע למשטרה כנגד יעל גרמן, על הפרת הוראות החוק למניעת הטרדה מינית כמעביד,  נענתה באופן לקוני,  שאין מכוונת המשטרה לחקור בנושא. ערר שהוגש  ביום 6.2.07  ליועץ המשפטי לממשלה, על החלטת המשטרה, לא זכה לתגובה, למרות שחלפו כמעט חמישה  חודשים.

 

נוכח מצוקת משאבי האנוש במשטרה והכורח להיאבק באופן יעיל בשחיתות, בפשיעה ובנושא ההטרדות והתקיפות המיניות -  פנה גבע למשרד המשפטים,  לקבל מידע על-פי חוק חופש המידע, את  סך השעות שהשקיעו גורמי אכיפת החוק, בחקירה והעמדתם לדין של  - ח"כ  חיים רמון ונעמי בלומנטל. למרות שחלפו זה מכבר, שלושים הימים שהקציב חוק חופש המידע לרשות  הציבורית להגיב למבקש,  לא התקבל המידע המבוקש, או הודעת סירוב למסירת המידע והנימוקים לה.

 

חקירה משטרתית ודיונים אצל הפרקליטות והיועץ המשפטי, ראוי שייעשו בסודיות ובחדרי חדרים ובלא הדלפות. אך משהסתיימו ההליכים, מן הראוי שכל הנתונים (להוציא אלה הדורשים חיסיון פרטני) יוצגו במלואם בפני הציבור. חקירת הנשיא קצב, רמון ובלומנטל, בעבירות שיוחסו להם, אינם  מבצעים  כה מורכבים הדורשים משאבי ענק כפי שטוען היועץ המשפטי. הציבור רוצה ומסוגל להבין ולהעירך  האם הייתה הצדקה לדרך בה פעלו רשויות אכיפת החוק.

 

בעוד החקירות והאירועים זוכים לכיסוי תקשורתי עצום, גם בשל הדלפות או הודעות של גורמי אכיפת החוק, אין הציבור יודע את האמת לאשורה. השאלה כמה משאבים השקיעו גורמי אכיפת החוק בפרשיות עסיסיות, ראוי  שתהיה חשופה לאור השמש. בהחלט אפשרי, כי רשויות אכיפת החוק, אינן פועלות תוך הקצאת משאבים אופטימאלית  למשימות השונות ובחוסר יעילות. בהיעדר שקיפות או ביקורת של ממש על דרך ושיטות עבודת של היועץ המשפטי והפרקליטות, אין הציבור  ולמעשה שום גורם אחר, מסוגלים לבדוק ולבקר את מעשיהם. 

 

הדרך בה נוהגות רשויות אכיפת החוק בנוגע להטרדות מיניות,  לא תביא להפחתת הנגע המכאיב. הגיעה עת לשינוי. אין מדובר בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אלא בדרך עבודתו והקצאת המשאבים. מן הראוי שהנעשה אצל היועץ המשפטי לממשלה, בפרקליטות ובמשטרה, יהיו חשופים לעין כל ודרכי עבודתם ייבחנו לעומקם.

 

שעתיים לאחר כתיבת הדברים דלעיל, שעה 17:50 יום חמישי:

במשך ארבעים וחמש דקות, צפיתי בתדהמה, בדבריה של א', המתלוננת הראשונה כנגד הנשיא,  בשידור חי, בכל הרשתות העיקריות.  דבריה הנוקבים, הקשים מנשוא, מציגים את משה קצב כדמות מפלצתית מעוררת אימה. לי היא נשמעה כנה, אמינה וכואבת. אני מתקשה להאמין, כי דבריה  בדבר האונס והתנהגות הנשיא כלפיה, מצוצים מהאצבע, שלולא כן, חובתו של היועץ המשפטי לממשלה ושל הפרקליטות, להתייצב נוכח העם ולהוקיע אותה. על היועץ המשפטי מוטלת החובה, להבהיר את הממצאים שלטענתו, הביאו אותו,  שלא לקבל את גרסתה ולא לכלול את עניינה בכתב האישום המתוקן שבו הודה הנשיא בעבירות מין, חמורות פחות,  כנגד נשים אחרות. באם פרשה זו לא תובהר עד תום, תרשם החלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניין הנשיא קצב, כיום שחור לשלטון החוק בישראל ולנשים בפרט. כתם גדול  ירבוץ על מצפונו ושמו של היועץ המשפטי  לממשלה ואלה שהיו מעורבים בהחלטה שלא להאמין לגרסתה של  א', באם לא יבהירו את העננה שהעבירה א',  לפתחם.

 

 

26.1.07   נשיא לנו – בושה ; כמו קופים – לא ראינו, לא שמענו  ולא – עשינו דבר...     

ידענו את חוליינו ואת עליבות מנהיגנו, אך איש לא האמין שאפשר להתדרדר לשפל, בו במדינת היהודים, האזרח מספר אחד, הדמות שאמורה להיות סמל למופת ואחדות העם – יואשם בעבירות מתועבות כלפי נשים שהיו נתונות למרותו.  אונס, מעשים מגונים בכפייה ובאילוץ, כלפי עובדות במשכן הנשיא, הנו אירוע שאין מדינה תרבותית יכולה לשאת. אבל אצלנו, בארץ בה הקצוות כה בולטים, בין הטוב לרע, בין היפה למכוער, בין הפחד לאומץ – הכול אפשרי. טיוטת כתב האישום שהתגבשה אצל רשויות אכיפת החוק, מבהירה שהמעשים המיוחסים לאיש, נמשכו על-פי שנים רבות, עוד בתפקידיו הקודמים כשר בישראל.  טיוטת כתב האישום מדברת על שתים-עשרה נשים, שאזרו אומץ לחשוף את שעבר עליהן, אך ניתן לשער כי מדובר בעשרות רבות של נשים, שסבלו ממעלליו של האזרח מספר אחד, שאנו, האזרחים, משלמים ביד נדיבה את  משכורתו וצרכיו...לא אכתוב על ההצגה המבישה ששיחק בפנינו, קבל עם ועולם, שעוד תוצג שוב ושוב על המרקעים, לבושתנו הלאומית והאישית. לו באמת ובתמים רצה האיש, שצדקתו לה הוא טוען, תצא לאור, היה עליו להתפטר מיד ולבקש זירוז משפטו בפני שלושה שופטים מכובדים בבית-המשפט בירושלים. כנסת ישראל, על חבריה רפי המוסר, לא סלקה את האיש ממשרתו בבושת פנים, מתוך שיקולים קטנוניים של פוליטיקה עלובה ומבישה. בינתיים, האיש יבוא ויצא ממשכן הנשיא, להזכיר לכולנו, מי הם העומדים בראש, שאנחנו באיוולתנו, בחרנו למשול בנו.

 

ברצוני להתייחס למשמעות העובדה, שמעללי הנשיא נעשו במשך תקופה ארוכה, בבית הזכוכית של  משכן הנשיאות, בלב ירושלים, בו באים ויוצאים, בני העם, שועים ומכובדי העולם - באין זועק או מתריע. הלשונות מדברות כבר שנים, כי עוד בטרם הצביעו חברי הכנסת על בחירתו למשרה המכובדת, ידעו רבים מהם וגם אנשי התקשורת,  על מעלליו. בעוד העם  מריע ומכבד את מעמדו ומאזין לדבריו, פשע האיש באין מפריע, בעוד עשרות נשים נאנקו בסבלן הנפשי והגופני, תחת מעשיו המזוויעים ועמם הקרובים להם ואין איש המעז לקום. אין מצב, בו איש  מקרב הפוליטיקאים, העיתונאים שומרי החומות ושאר מכובדים, שפקדו או הכירו את הנשיא - לא ראה, לא שמע, או לא ידע כי דברים רעים מאד, מתרחשים במשכן.

 

ואם תאמר, שאיש לא רצה לעסוק במאוס, שלא ראה מחובתו לגלות ולחקור את השמועות, אינך יכול לקבל התחסדות כזו, מאנשי רשויות אכיפת החוק. הנשיא  חשוף לסודות מדינה רבים ולמרות מעט הסמכויות שמעניק התפקיד, עדיין יש לו השפעה בחצרות השלטון, לרבות מעמד בהענקת חנינה לעבריינים שהורשעו.  העובדה שהנשיא התרועע אם אנשים בעלי מוניטין רע ושהוא מבצע מעשים מתועבים בעובדות הסרות למרותו, הגיעה מן הסתם, גם לאוזנם של כמה  מאנשי רשויות אכיפת החוק – משטרה, שב"כ, פרקליטות ומשרד היועץ המשפטי. איש מהם, לא טרח לבדוק  ולבחון, אם אכן יש דברים בגו. גם  אלה שידעו, על מעשים רעים המתרחשים על-ידי הנשיא, עמדו מנגד בציפייה,  שמי מהנפגעות תלין על מעשיו ותפתור אותו מחובתו. אך הנשים חששו, בצדק, נוכח הצפוי להן, כפי שאכן מתרחש בפועל  וחולשתה של המערכת כולה, למנוע מהן פחד וחשש. מדובר בנשים גיבורות שעל המדינה לראות לכך, שתקבלנה הגנה וסעד  והוקרה של ממש לפועלן, להציל אותנו מאבדון. העובדה שהפרשה המאוסה החלה להתגלגל, רק בשל פנייתו של הנשיא עצמו באיוולתו, וכי המעללים כלו שלא לצוף לעולם, היא שמעוררת בי צמרמורת. למרות האמור לעיל, אינך יכול שלא להתרשם מניקיון כפיהם, נחישותם ואומץ לבם של אנשי המשטרה, הפרקליטות  והיועץ המשפטי, שניהלו את החקירה בלא לאות ומתוך הכרה ואמונה שיש לשרש ולבער את הנגע, בלא קשר לעובדה שמדובר באזרח הנישא מכל. חבל שהרשע לא נבלם מראשיתו והיה נמנע הסבל, המכאוב והבושה, אך משלא נותרה בריירה, פעלו רשויות החוק באופן מעורר כבוד ודוגמא. פרשת הנשיא, היא בעצם אשמתה של החברה בה אנו חיים ובעיקר, של כל אחד מעמנו שלוקה בחוסר מעש  אך בעיקר צריך האירוע לעורר מחשבות עמוקות אצל רשויות אכיפת החוק, שמן הסתם ידעו, או היו אמורות לדעת על המתרחש ולא עשו דבר כל השנים. 

 

באם נמשיך -  לא לשמוע, לא לראות ולא לזעוק ולהיאבק, האיום האמיתי על קיומנו, לא יבוא מצפון, אלא מתוכנו ומביתנו. מי שלא מונע את זריעת הרוח, בל יתפלא עם נסחף בפרוץ הסופה.

 

26.9.06    המעשים המיוחסים לנשיא    - רבים ידעו ושתקו 
ככל שחולף הזמן והשמועות מתגבשות לראיות משפטיות, הדעת מתקשה לקלוט, איזה מלך הכתירה עלינו כנסת ישראל. אכן חזקת החפות עומדת לחשוד במעשים האסורים, אך הנשיא, כמי שחסין מכתב אישום בעת כהונתו, אינו ככל האדם ואנו רשאים לדבר בגנותו ולצפות כי יפנה את כיסאו עוד בטרם הוכחה אשמתו באופן משפטי.  קשה להאמין כי כל הפרשיות המיוחסות לו ובעיקר, תלונת 9 נשים (נכון להיום), על כי הטריד אותן באופן מיני (ואולי גם יותר מזה), תתבררנה כתלונות כזב.  המתקפה של פרקליטי הנשיא על המתלוננת א' בעניין ניסיון הסחיטה, נועדה להסיט את תשומת  הלב ממעלליו לכאורה (למען הזהירות). ייתכן ו- א' אכן ניסתה לסחוט, אך אם עשתה כך ואין לי מושג, כי הרי לא ניסתה לסחוט נשיא בשל כהונתו, עלה ביקשה להיפרע מאדם, שלגרסתה, נצל אותו כגבר בעל מרות. אבל יותר מכל מטרידה אותי העובדה,  שחברי כנסת ועיתונאים רבים ידעו מן הסתם עוד בטרם מונה קצב, על מעלליו כי רק ממניעים מפלגתיים צרים, התאפשרה בחירתו.  לא תמיד צריך לרוץ לספר בראש חוצות על מעלליו של פלוני, אך בחירת שור מועד, למשרת נשיא ישראל, הנה אות קלון לכל אותם נשים וגברים ונשים שיודעים דבר  ושותקים.

 

 

   מספר מאמרים 
1 11.11.11 בית-המשפט העליון - משה קצב האיש שהיה נשיא, הנו אנס - סופית
2 7.7.07 השחרת פני המתלוננות, יפעל כבומרנג כנגד משה קצב ורשויות אכיפת החוק כאחד.
3 17.11.2011 הנוסח המלא של הכרעת הדין בעניינו של משה קצב - גועל הנפש בצד חשבון הנפש
 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

best price adobe acrobat 9 pro 
buy microsoft access 2007 upgrade 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...wnload-mac 
download outlook 2010 for mac 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...tion-cheap 
cialis kopi cialis generico en españa köp cialis viagra prix cialis rezeptfrei in holland
what is cialis tablets viagra cialis difference sildenafil trade names generic viagra united states sildenafil prices
tadalafil 20 mg where to buy sildenafil citrate cialis discount generic order sildenafil viagra prescribing information