בושה בושה
ניסיון אישי - בריאות

ניסיון אישי  שיש בו לסייע לאחרים בעניין :  מניעה, אבחון, טיפול  -   של כמה מחלות

 

אצל מרבית האדם, ככל שאנו מתבגרים, מתגלים פגעים או מחלות כאלה או אחרות.

 

ראה גם :  גיל הזהב

 

כל האמור  בנושא הבריאות באתר בושה, אינו בבחינת עצה או חוות-דעת רפואית, אלא פרי ניסיון אישי בנושאי בריאות אשר יש לרבים מקרב הציבור, עניין בהם.  בהחלט אפשרי, כי מה שנכון לגבי באופן אישי, לא מתאים לאחרים, אולם הדברים נועדו כדי לתת חומר למחשבה ולדרבן את כולנו, לפעול למען הבריאות שלנו.

 

מערכת הרפואה  במדינת הישראל  מאפשרת לכל האזרחים, רמת טיפול סבירה, שיש בה מענה לחלק גדול מהחוליים שלנו.  אמנם הידע והטיפול הרפואי, הם מנת חלקם של אנשי המערך הרפואי - רופאים, אחיות, רוקחים וכו', אך  ניהול הטיפול והבדיקות, צריך להעשות על-ידך, בסיוע רופא המשפחה בקהילה.

 

הבאתי  באתר בושה, כמה  נושאים  בהם אני מעורב באופן אישי ,המתייחסים למחלות או תסמינים נפוצים שיש בהם עניין לכלל הציבור . אין מדובר בשום אופן בהצעות או המלצות לדרך הטיפול אלא סיפור אישי, שיש בו ללמד ולסייע כיצד לפעול ומה יש לעשות, לא רק בחוליים אלה, אלא למעשה, בכל מחלה או בעייה רפואית.

 

אני מכנה את  הממצאים הבריאותיים אצלי, כמכשולים מנהליים שיש להתגבר עליהם.  אפשר להתבכיין, לשבת בחוסר מעש ולהחמיר את המצב או לעשות מעשה ולנהל  אורח חיים אינטסיבי מלא ופעיל

 

למרות מספר אבחונים רפואיים, אנ מחשיב עצמי כאדם בריא, שנדרש לקחת כמה כדורים ולהקפיד בשמירהע על עצמי.

.

התנדבתי להחשף בתחום זה, אך ורק שהקורא יפנים ויבין, שניתן לפעול ולעשות למען בריאותך.

 

ניסיון אישי באחד התחומים הבאים:

 

 

 

 

 

 

  • צפיפות עצם נמוכה - אוסטיאופורוזיס - גם גברים   ( 2 מאמרים )

    מחלת האוסטיאופורוזיס -   המכונה גם 'דלדול עצם', הנו מצב פתלוגי בו צפיפות העצם נמוכה, הן באופן מוחלט והן ביחס לנורמה של בני אותו גיל.  זוהי אחת המחלות  בעיקר  של הגיל המבוגר, אשר הסימפוטמים שלה, אינם מורגשים תחילה, ואשר גילוי מוקדם שלה, תוך טיפול לא קשה, מפחיתים את הסיכון לשברים, שיש בהם לא אחת סכנה לחיים ופגיעה של ממש באיכות החיים.

     

    ראה:

    הבריאות שלי -  ניסיון אישי

     

    בשלביה הראשונים ובכלל, אין למחלה או לתופעה, סימפטומים נראים, אך  באמצעות בדיקה פשוטה יחסית, לא פולשנית ולא מכאיבה כלל, ההבחנה שלה קלה.  היה מקובל לחשוב כל השנים, כי מדובר במחלה מגדרית  בעיקר  של נשים, אולם בשנים האחרונות התברר בבירור, כי גם גברים  לוקים במחלה זו, ומעל גיל  65, אחד מכל  ארבע גברים,  יש לו צפיפות עצם נמוכה מתחת לנורמה היחסית לבני גילו ובגיל מעל  75,  היחס של הגברים ושל הנשים הלוקים במחלה, הוא דומה.

     

    20.8.13 מה עושים כדי למנוע דלדול עצם. נייר-עמדה של אוניברסיטת הארוורד
    בימים אלה התפרסם נייר-עמדה של  מומחי אוניברסיטת הרווארד בארה"ב, אחד המוסדות האקדמאיים הטובים ביותר בעולם, יש להניח ולקוות כי   המחקרים אותם עורכים החוקרים  של אוניברסיטת הארוורד, כמו ניירות-העמדה שהם מפרסמים,  נעשים באופן מקצועי ברמה הגבוהה ביותר, הם אוביקטיביים, בלא כניעה ללחץ או אינטרסים. ראה:

     

     

     

     

    אין באמור באתר בושה,  בדף זה או בדפים אחרים, משום  ייעוץ רפואי כלשהו ואין במידע תחליף לביקור אצל רופא. למרות המידע אודות אוסטיאופורזיס,  שקיים במקומות שונים, במידה והתגלה אצלך צפיפות עצם נמוכה,  מומלץ לא להסתפק בביקור אצל רופא המשפחה, שחשיבותו עצומה, אלא גם להגיע אל  רופא אנדוקרינולוג, ורצוי אל אותם רופאים המתמחים בתחום מחלות העצם והמינרלים.

     

    אוסטיאופורוזיס - דלדול עצם -  רקע וניסיון אישי

    בהתחלה כשלמדתי על  דלדול העצם שלי  (קיום צפיפות עצם נמוכה)  נבהלתי. אז בשנת 1998, לא הכירו  הרופאים הרבה גברים שלקו במחלה. הייתי נחרץ אז לעשות  כל שניתן כדי שהמחלה לא תפגע בי ואכן עלה הדבר בידי ולמען האמת, אפילו  די בקלות.  לאחר בדיקות ארוכות, שכיום אין בהם צורך, אושר לי א ז,   על-ידי משרד הבריאות לקבל  את תרופת הפוסלאן והייתי בין הגברים הראשונים שנטלו תרופה זו, שהייתה מלכתחילה מיועדת לנשים.

     

    נוכח זאת, אני  מביא את הדברים  את המידע מתוך  רצון להגביר את מודעות הציבור, למחלה, זאת ניסיון אישי, בו הצלחתי  לא רק לעצור את  המשך תהליך ירידת צפיפות העצם היחסית, אלא לשפר את צפיפות העצם שלי באופן משמעותי,  עד כדי כך,  שבבדיקה האחרונה (5.5.13)  במכון לאנדוקרינולגיה ומחלות  עצם בבית חולים בילינסון, מרכז רבין פ"ת,  נקבע: "תוצאות הבדיקות אינן מעידות על אוסטאופורוזיס".

     

    אצלי באופן אישי,  חל שיפור משמעותי במצב צפיפות העצם אולם כנראה שזו אינה הנורמה.  צפיפות עצם נמוכה  התגלתה  אצלי בשנת 1997 ומאז אני במעקב שנתי, תוך שאני ממלא בקפידה את הוראות הרופאה המומחית. ד"ר איריס ורד, אנדוקרינלוגית, בית חולים שיבא.  השיפור אצלי  - המוחלט  T, ובעיקר היחסי - Z, של מצב העצם היה מפתיע, (כך למשל בצוואר ירך שמאל, השיפור צפיפות העצם  בין השנים  1997 לשנת 2013, עלה ב - 26%).   אולם ד'ר איריס ורד 'הרגיעה'  אותי שכן לדבריה, מספר החולים שיש להם שיפור בקנה מדה כזה הוא קטן.

    אולם, גם אם תצליחו למנוע את המשך הירידה של צפיפות העצם, עשיתם מעשה גדול לעצמכם, ומכאן, שגילוי מוקדם ככל שאפשר, רצוי....

     

    מחלה או תסמונת - צפיפות עצם נמוכה, או בשמה הרפואי -  אוסטיאופורוזיס   (עצם מחוררת), הנה תופעה שכיחה במיוחד לאחר שעוברים את גיל העמידה, בעיקר לנשים, אך לא רק. גם גברים לוקים בה ורובם, אין להם אפילו מושג אודות התופעה.  וטיפול נכון- שאינו קשה ולא מסובך, יכולים לא רק לעצור את הידרדרות העצם, אלא אף לשפר את מצב   העצם באופן משמעותי.  אוסטיאופורוזיס, הנה  מחלה  או מצב רפואי,  הידוע יותר בשם העממי -  בריחת סידן ; הנגרמת  כתוצאה של הידלדלות העצם או  צפיפות עצם נמוכה. המחלה  נעדרת סימפטומים עד שלבים מתקדמים, בהם הנזק לגוף רב, העצם שברירית והסיכון להיפגע משברים גדל  באופן משמעותי, בעיקר בגיל המבוגר.

     

    אין צורך להבין את התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגופנו או להתעמק ברזי הגוף המשתנה ככל שעולה הגיל, כדי לדעת עובדה פשוטה, כי אצל רבים מאתנו, נשים וגם גברים,  ירידה בצפיפות העצם,  הנה תהליך טבעי, שאצל חלקנו, מתרחש באופן מואץ ומסוכן.  יש לדעת, כי צפיפות עצם נמוכה, מגדילה את הסיכון לשברים, בכלל ובאזור האגן והירך בפרט, מפגע שהנו לא רק כרוך בכאב וסבל רבים, אלא יש בו גם סכנת חיים.

     

    בשנים האחרונות, עלתה המודעות לתופעת בריחת הסידן אצל רופאי המשפחה והם מפנים לא אחת, מיוזמתם לבדיקה ומתווים טיפול.  נוכח ההיצע ההולך וגדל של תרופות, חלקן עוצרות או מפחיתות את פירוק העצם או מאיטות את תהליך בריחת הסידן.  אם נמצא אוסטיאופורוזיס  במצב קשה,  רצוי שלא להסתפק בידע של רופא המשפחה בנושא זה ולבקש הפנייה לרופא מומחה.  בנוסף לתרופות  מקבוצת הביספוספונטים (פוסלאן, אלנדדרונט וכו') -  המסייעת למניעת ירידה נוספת במצב העצם, בשנים האחרונות ישנם תרופות חדשות, המסייעות לבניית עצם, הניתנות לאלה שמצב העצם שלהם אינו טוב במיוחד, או שעברו שבר   ( פרוליה -  תרופה ביולוגית ;   פורטאו - תרופה  המועדדת בניית עצם ואחרות). .  לפיכך, כדי לקבל את הטיפול הטוב ביותר, לרבות  מידע מקצועי על תוספים ואיזון נכון של מינרלים שונים בגוף -  כדאי שאת הבדיקה והמעקב על  מצב צפיפות העצם שלכם, יעשה רופא מומחה בתחום זה  (אנדוקרינלוג).

     

    אמנם משרד הבריאות, קופות החולים ועמותות שונות,  עושים מזה כמה שנים,  פעולות הסברה לשם גילוי מוקדם של בריחת הסידן, אך  פעולות אלה, נעשות  בעיקר בקרב נשים, תוך עצימות נמוכה בקרב הגברים והם עדיין לא הביאו את אוכלוסית הגברים המבוגרים מעל גיל 50, להיבדק. נוכח הסבל העצום במקרה של שברים, העלות העצומה של הטיפול, הרי אם ניתן להצביע על מחלה, בה שיקולי עלות - תועלת, מצביעים באופן ברור לטובת חובת בדיקה מוקדמת,  אוסטיאופורוזיס הנה אחת החשובות בהם.

     

    יש רק לתמוה, כי כל בדיקות סקרי הבריאות הפרטיים, מה שאנו מכנים 'סקר מנהלים'   - הידועים לנו, בדיקת צפיפות העצם, אינה כלולה במסגרת הבדיקה השנתית.  עם זאת, ניתן לבקש מרופא המשפחה הפנייה לביצוע הבדיקה, וגם עם מבצעים אותה באופן פרטי, אין מדובר בסכום נכבד מדי.


    למרות הגברת המודעות לפגיעה הקשה של  האוסטיאופורוזיס והיכולת לשפר את המצב, אין רשויות הבריאות, כולל קופות החולים,  עושים מספיק,  כדי לשפר את מצבם של אלה, אצלם נמצא צפיפות עצם נמוכה ובכך - למנוע  סבל  רב  מהאזרחים וחיסכון וכספים רבים לקופות עצמן.  נראה כי שיקולי תקציב עכשוויים  חשובים יותר לקופות החולים, מאשר שיקולים ויתרונות (גם לקופות גופא), לזמן הארוך.

     

    הבאנו  את סיפורי האישי, כדי ליידע את האחרים ובעיקר, כדי לשכנע כי הטיפול הנו קל ויעיל.  אין לי מושג על מהות התהליכים שעובר הגוף ואני רק מביא מה אני עשיתי, בהנחיית רופאה מומחית בתחום זה.

    • אוסטאופורוזיס, הנה מחלה של הגיל המבוגר בה לקוים, לא רק של  נשים,  אל גם גברים.
    • איתור או  אבחנה של אוסטיאופורוזיס, הנו פשוט, עלותו נמוכה ואינו כרוך בשום  אי-נעימות או כאב.
    • טיפול  בעזרת כדורים, תוספי מזון מסוימים, צריכה מוגברת של מוצרי עתירי סידן, יעיל  וגם במידה וההתוויה שלך אינה  כלולה בסל הבריאות, רכישת התרופות באופן פרטי  מחירה  אינו  בשמים.
    • לאחר בדיקה פרטנית של  מצב ויטמין D, (בדיקת דם), אם  מתברר מחסור בויטמין, רצוי מאד לקחת תוסף, במינון על-פי המלצת הרופא.
    • פעולות ספורט, המביא לדחיקה ולחץ על השרירים,  מסייע, אך יעילותו ומידת השפעתו על שיפור מצב העצם, לא ברורים, אך הוא ללא ספק, מסייע להרגשה הכללית ולבריאות הגוף.
    • אין שום סיבה, שלא לבדוק את מצב העצם שלך ולטפל לשיפור המצב, אם יש בכך צורך. הדחקה או בריחה מהמציאות, אינם פוטרים דבר. לא במקרה של אוסטיאופורוזיס, ולא בכלל.

     

    אזהרה:
    מתברר כי תרופות הניתנות לטיפול בתופעת  האוסטיאופורוזיס,  עלולות לאחר נטילה של תקופה ארוכה, לפגוע במידה כזו או אחרת בעצמות הלסת.  קראנו על מקרים, בהם הרופא המטפל לא היה ער דיו לעניין זה, החשוב במיוחד, לאלה הנוטלים תרופות נגד אוסטיאופורזיס העומדים לעבור טיפול שיניים פולשני. (עקירה, שתלים וכו'). נטילת תרופות נגד אוסטיאופורוזיס  היא חשובה ומועילה, אבל כדאי להזכיר לרופא השיניים...

     

    בדיקה שאינה בסל, הקובעת את מידת שיחלוף העצם
    בהקשר זה יש לציין בדיקה הבודקת את שיחלוף העצם, משמע את מידת פירוק העצם, זאת כדי לקבוע  על-ידי הרופא,  אם יש צורך לחדש  את מתן הטיפול.  הבדיקה נקראת  CTX  והיא בדיקת דם (בצום), אותה מבצעת רק חלק מהמעבדות של בתי החולים.   הבדיקה אינה בסל,  ועלותה  כ - 130 ש"ח.  אני בצעתי בדיקה זו בבית חולים איכילוב,  מעבדה אנדוקרינית - טל -   03-6973276.

    אם אתם  יכולים להרשות לעצמכם את ההוצאה, שווה לדבר עם הרופא המטפל בעניין.

     

    התהליך הטבעי
    בדרך כלל, לאחר הגיע הגוף לשיא צפיפות העצם שלו, בגיל צעיר, הרי עם השנים הולכת ויורדת צפיפות העצם באופן טבעי. כאשר מדובר בירידה של צפיפות העצם, מעבר לנורמה המקובלת לגבי אנשים בני אותו גיל, מעבר לרמה מסוימת, מדובר באוסטיאופורוזיס.  כאשר הסטייה הנה קלה יחסית, הרי מדובר במצב של אוסטיאופניה.

     

    • אין באמור באתר זה בנושא, משום עצה רפואית ואין בכתוב משום תחליף לייעוץ רפואי מתאים.

     

    אינני רופא ואיני עיסוקי במקצוע הקשור לרפואה והדברים שאני מביא בנושא צפיפות העצם, הנם פרי ניסיון אישי, שראשיתו בשנת 1997, עת  בגיל 60, אובחן אצלי לראשונה,  צפיפות עצם נמוכה באופן משמעותי.  העובדה כי גבר, לוקה במחלת האוסטיאופורוזיס, הייתה אז, יוצאת דופן לגבי גברים, שכן מדובר היה במחלה התוקפת נשים, בעיקר לאחר  גיל הבינים.  דעת הרופאים אז הייתה,

     

    לכאורה, קריאת כמה מאמרים והבנת חשיבות הטיפול, עושים את העבודה ואנחנו כמעט מומחים. המציאות הנה, כי  מינון התרופות בצד תוספי המזון, מה להוסיף, מה להפחית, כמה לקחת -  תלויים במרכיבים רבים ונדרשת מיומנות וידע רבים בתחום של צפיפות העצם. 
    בדרך כלל, רופא המשפחה הוא שנותן את המרשמים והמעקב, אך רצוי, כי תגיע לביקור, לפחות פעם אחת, אצל רופא מומחה אנדוקרינולוגיה, ואם אפשר לכזה, שעיסוקו העיקרי הנו  בתחום צפיפות העצם.

    הטיפול בצפיפות עצם, נעשה על-ידי רופאים אנדוקרינלוגים, ובכל מוסד רפואי גדול, יש יחידה אנדוקרינית. מאחר ולא מצאתי באינטרנט רשימה עדכנית של  מומחים בתחום זה (הרשימה שעלה בידי למצוא היא מיולי 2007),  החלטתי לא להביא את המידע.  תוכלו למצוא שם של רופא  מומחה כזה או אחר, המתמחה בעניין זה, בדרכים רבות.

     

     

    27.7.13  השפעת הטיפול בתרופות, על מצב העצם והלסתות בפה.

    מתברר כי לתרופות המסייעות לעצירת דלדול העצם, יש כמה תופעות לוואי.  אחת מהן, הנה נמק  בעצם הלסת,  הקרוי -   אוסטאונקרוזיס, אשר שכיחותה בקרב המטופלים בתרופות הביספוספונטים (פוסלאן ואח').   בעניין זה, כדאי לקרוא את מאמרה המפורט של  ד'ר דליה פורת בן-עמי,  אחראית על המרפאה לרפואת הפה ביחידה לכירורגיה של הפה והלסתות, במרכז הרפואי זיו בצפת.  ראה:

     

     


    מאמר זה מחזק את שאמרה לי ד'ר איריס ורד, מנהלת היחידה לצפיפות עצם ומינרלים, בית חולים שיבא, ועל-פי עצתה, ביצעתי את הבדיקה באופן פרטי.  על-פי תוצאות הבדיקה, משמשת כלי עזר חשוב לרופא, לקבוע   אם יש צורך להמשיך או לחדש או להפסיק   את מתן הטיפול התרופתי.  הבדיקה נקראת  CTX  והיא בדיקת דם (בצום), אותה מבצעת רק חלק מהמעבדות של בתי החולים.   הבדיקה אינה בסל,  ועלותה  כ - 130 ש"ח.  אני בצעתי בדיקה זו בבית חולים איכילוב,  מעבדה אנדוקרינית - טל -   03-6973276.

    אם אתם  יכולים להרשות לעצמכם את ההוצאה, שווה לדבר עם הרופא המטפל בעניין.

     

     

    10.6.10  המצב הולך ומשתפר. הגעתי אל גבולות הנורמה,  אך ממשיך במעקב וביקורת רפואית
    ביקורת מעקב שנתי, אצל ד"ר איריס ורד, מנהלת היחידה למחלות עצם ומינרלים בבית החולים שיבא, הניבה  בביקור זה, את הפסקת כדור  הפוסלאן  השבועי אותו נטלתי עד כה, פעם בשבועיים. כו הונחייתי, להפסיק חלק את תוספי המינרלים שלקחתי, תוך הנחייה  להמשיך בצריכת ויטמין די - D, מדי יום. (בכוונה אינני נוקב במינון, שכן  עניין זה נתון להחלטת הרופא על-סמך בדיקת הדם).  תוצאות בדיקות צפיפות העצם שעשיתי לאחרונה, מראות על שיפור  ברמת צפיפות העצם, בחלקים שונים בגוף, אשר בחלקם הגעתי אל הנורמה המקובלת לגבי בני גילי.


    גיליון המעקב אצל ד"ר איריס ורד מראה למשל - כי בשנת 1997, הייתה צפיפות העצם בחוליות 3-4 בעמוד השדרה -  0.789, שהייתה סטייה של 2.96 משיא מסת העצם T,  הרי  בבדיקה   במאי 2010, הייתה צפיפות העצם 1.215, סטייה של 0.4 משיא מסרת העצם T scor,  ובנורמה  Z, של בני גילי. בדיקות מאוחרות יותר, הראה על שיפור קל במצב.

    ד"ר איריס ורד הסבירה לי  כי חלק מהשיפור  במצב צפיפות העצם אצלי, הנו בשל טעויות מדידה בשל מצב ניווני בעמוד השדרה, הנמצא אצל מרבית המבוגרים, אך חלקו הגדול של השיפור במצב צפיפות העצם, הנו אכן שיפור ממשי.

    ראה: חשיבות נטילת ויטמין D

     

    לאחר הגילוי כי יש לי צפיפות עצם נמוך, תופעה שאז, בשנת 1995, הייתה בלתי מוכרת אצל גברים, חשתי נבוך, מפוחד משהו נוכח המחשבה כי העצם שלי דמוית ספוג מלא 'חורים' , אך החלטתי לבדוק את העניין ולשפר את המצב, הייתה נחושה. האנדוקרינולגית אליה הופניתי בבית חולים מאיר, לא הכירה מצב של אוסטיאופורזיס אצל גברים, אך שלחה אותי לביצוע כל הבדיקות האפשריות, בהן נמצא, כי אין  לי פתלוגיות אחרות המביאות לירידה של צפיפות העצם.  מאז, אני נמצא במעקב שנתי של ד"ר איריס ורד, מנהלת השרות  למחלות עצם ומינרלים בבית-החולים שיבא, בתל-השומר. הטיפול הנו דבר של מה בכך וכולל הדגשים מסוימים בתזונה, , תרופה אחת, שני תוספים ומעקב שנתי.

    לעניין הסיפור האישי , מעודכן ליום  1.5.09. - ניסיון אישי -  גילוי, אבחון, שיפור

     

    ידוע מכבר  כי אוסטיאופורוזיס הנה מחלה ששכיחותה עולה עם הגיל וקיים תהליך טבעי, בו צפיפות העצם יורד ככל שאנו מתבגרים=מזדקנים.  לפני עשור בלבד, סברו כי המחלה תוקפת בעיקר נשים, ורק לאחרונה, הולכת וגוברת ההכרה, כי  בגילאים מעל 60, גברים רבים לוקים באוסטיאופורוזיס.  החדשות הטובות הן, כפי שהסתבר במקרה שלי, כי טיפול נכון, יכול לא רק  לעצור את ההידרדרות, אלא אף לשפר במושגים מוחלטים את צפיפות העצם. שווה וראוי כי כל אחד מעמנו, יקדיש לבדיקת עצמו ואם יתברר כי צפיפות העצם בעצמותיו, נמוך, יש דרכים לעצור או לשפר את המצב.

     

    אבחון אוסטיאפורוזיס, הנה קל יחסית, אינו כרוך בכאב כלשהו וגם עלות הבדיקה נמוכה.  במקרה בו נמצא אצלך צפיפות עצם נמוכה, הרי השיפור מושג תודות לשינוי של מה בכך בתזונה, התעמלות ואם נדרש גם כדורים.

     

    צפיפות העצם יורדת עם השנים אצל כל האוכלוסייה, אך  רק סטייה של 2.5 מתחת לנורמה, נחשבת כצפיפות העצם  פתולוגית, בעוד סטייה של  1.0-2.5 מצביעה על צפיפות עצם נמוכה (אוסטואופנה).   סטייה של כל   1.0 מתחת לנורמה מכפילה  את הסיכון לשבר בעמוד השדרה  ופי -  2.5 בעצם האגן.


    גורמי הסיכון  למחלה : עישון : צריכת אלכוהול : רמה נמוכה של סידן :  רמה נמוכה של טסטוסטרון : חשיפה ארוכת טווח לתרופות מסוימות : מחלות ידועות המשפיעות על - הריאות, כליות, קיבה :  העדר פעילות גופנית : תורשה.


    בעוד תופעת האוסטאופורוזיס  נתפשת כמחלה מגדרית של נשים, הרי השיעור היחסי של גברים הסובלים מהתופעה, אינו מבוטל ושיעורם הולך וגדל עם עליית הגיל. רק לפני שנים ספורות התברר, כי  בגיל חמישים, מספר הגברים הלוקים במחלה, מגיע כדי רבע ממספר הנשים.  מעל גיל 75  שיעור הלוקים במחלת  האוסטיאופורוזיס  שווה אצל גברים ונשים וכמחצית האוכלוסייה בקבוצה גיל  זו, לוקה בה.

     

    אוסטיאופורוזיס מגדילה את הסיכון ללקות בשברים המכונים 'אוסטיאופורוטים, הקורים בעיקר  בירך ובעמוד השדרה, אך לא רק באברים אלה.  נשמע מפחיד, אך כככל שתגלה את תופעת האוסיטיאופורזיס  מוקדם יותר ותתחיל בטיפול,  אתה מפחית את הסיכון לשברים.

     

    סרגל לבחינת מצב הסיכון האישי שלך

    מוצג באינטרנט, סרגל חישוב שפותח על-ידי אירגון הבריאות העולמי,  שמחשב על-סמך הנתונים האישיים  שלך, את  מידת הסיכון שלך לפתח שברים כתוצאה מצפיפות עצם נמוכה.  האתר הנו באנגלית ומסווג לפי  מספר מדיניות, ללא  ישראל. תבחר את איטליה או ספרד שאנו דומים להםו, תמלא את פרטיך האישיים  ותקבלו את  רמת הסיכון בה אתם נמצאים. בסרגל הכלים העליון, הקישו על התא השני משמאל. קישור ישיר הקש:  סרגל חישוב סיכון שברים

    למרות היות המחלה גם נחלתם של רבים, בדיקה שערכתי  בכמה מכונים לבדיקת צפיפות עצם מעלה,  כי מספר  הנשים הנבדקות לגילוי צפיפות עצם, הנו יותר מפי עשר, ממספר  הגברים, נתון  שמדבר בעד עצמו.  יש לציין כי הפרסומים ומערכי ההסברה, גם של הגופים המקצועיים, מיועדים ומופנים בעיקרם לציבור הנשים.  מצב זה מביא לכך, כי בקרב הנשים, המודעת לנזקי מחלה האוסטיאופורוזיס,  חלחלה עמוק לתודעה, בעוד שמרבית הגברים, משוכנעים כי מדובר במחלה שהיא נחלתן של הנשים, והם אינם עושים את הבדיקות הנדרשות כדי לברר את צפיפות העצם שלהם.

     

    עד לפני שנים ספורות סברו גם הרופאים המומחים המטבולייים, העוסקים בנושא צפיפות העצם,  כי מדובר במחלה מגדרית, שהיא נחלתן של נשים בלבד. בינתיים, בא האינטרנט לעולם ועמו נגישות  הציבור למידע רב ועדכני. המודעות בעולם לנזקי האוסטיאופורוזיס והמחקרים בתחום זה לגבי הגברים, הלכו ורבו. התברר, כי שכיחות האוסטיאופורוזיס בגברים גדולה יותר מששיעורו תחילה וכי האלנדורנט, יעיל  גם לגברים והתקופה המומלצת לנטילת התרופה, הנה ארוכה מכפי שסברו תחילה. אלא שמרבית הגברים ולמרבה הפליאה, גם רופאים רבים, אינם מעודכנים בגילויים ולשכיחות המחלה אצל גברים.

     

    מזה מספר שנים, פועלת בישראל גוף התנדבותי  אזרחי הפועל לשם הגברת המודעת למחלת האוסטיאופורוזיס ודרכים לגילוי ולהתמודדות עם המחלה. העמותה מוציאה מגזין רבע שנתי ומקיימת פעילויות שונות.  לאתר העמותה הקש:

    עילא העמותה הישראלית לאוסטאופורזיס -  קו פתוח לעמותת עילא    1-700-50-68-50

     

    גילוי מוקדם יתרון.  יש מרפא   או הקפאת המצב, שאינו כרוך במאמץ רב

    מדיניות בריאות לאומית  נכונה, הפועלת ברציונל של שיקולים ארוכי טווח, הייתה מן הסתם, משקיעה את המשאבים הדרושים לשם גילוי מוקדם של אוסטיאופורוזיס בכלל הציבור, לרבות הגברים. עד שיגיעו אותם ימות המשיח, מן הראוי  שכל אחד שהגיע לגיל 50 יפעל למען עצמו.  באם יימצא שצפיפות העצם אצלו תקינה, מה טוב ועליו לחזור על הבדיקה לאחר מספר שנים.  באם ימצא שצפיפות העצם אצלו נמוכה, בעזרת טיפול פשוט יחסית, יש סיכוי לשיפור המצב, או לפחות לעצירת הנסיגה. בכך, יפחת באופן משמעותי  הסיכון לשברים. מדובר לא רק בהשקעה בעלת התמורה הגבוהה ביותר, אלא הקטנת הסיכון לסבל קשה ומתמשך.

     

    חלק לא מבוטל מרופאי המשפחה של קופות החולים, יודעים די על מחלת האוסטיאפורוזיס ואת התרופות המצוייות בשוק, להתמודד עם המחלה. אולם,  עדיף, להיות תחת מעקב של רופא מומחה בתחום זה, או לבקר אצל רופא מומחה לפחות פעם אחת.  אני מבקר אחת לשנה, אצל ד"ר איריס ורד, מנהלת השרות למחלות עצם ומינרלים, בבית חולים שיבא, תל-השומר, ואין בלבי ספק, כי מומחיותה, היא שהביאה לשיפור משמעותי של מצב צפיפות העצם אצלי.

     

    • בדיקת צפיפות העצם,  מתבצעת  באמצעות מכשור רנטגן משוכלל, בשיטת DXA . בשיטה זו נבדקת רמת צפיפות העצם בעמוד השדרה ומפרק הירך.   אופן ביצוע הבדיקה: הנבדק/ת שוכב/ת על הגב על גבי  מיטה, כאשר האיבר הנבדק נמצא בתוך איזור הסריקה.  האיברים הנסרקים הינם עמוד שדרה, מפרק ירך.  הערכים הנבדקים מיוחסים לסטנדרטים מקובלים ומחושבים לגבי כל נבדק/ת ביחס לאוכלוסייה הבריאה.

    ישנם מקרים במיוחד לגבי נשים, בהם הבדיקה כלולה בסל הבריאות. בחלק מהמקרים, הביטוחים המשלימים של קופת החולים,  מאפשרים עריכת הבדיקה בעלות נמוכה יחסית. גם הבדיקה באופן פרטי, אינה יקרה במיוחד ועלותה,  בין 130-160 ש"ח.

     

    כמה מן המקומות בהם ניתן לבצע בדיקת צפיפות עצם באזור ת"א והמרכז:

    ניתן לקבל טופס 17 בהתוויות מסוימות, וכן יש השתתפות של הביטוחים המשלימים.

    מרכז רפואי רבין, מרפאה  - מחלות  עצם,   טל:- 03-9376978   ;

    המרכז לבריאות האישה, רמת אביב, תל-אביב   03-6421511, טווח המחירים 105-160 ש"ח.

    מכון מור, סניפים ברחבי הארץ, טל: 1700-70-30-31 ; 3171*  , טווח מחירים - 60-170 ש"ח.

     

     

     

  • ויטמין D - חסר אצל מבוגרים, מה עושים ?   ( 2 מאמרים )

     

    גם בארצנו שטופת השמש, קיים חוסר של ויטמין  D אצל חלק ניכר מהאוכלוסיה, במיוחד בגילים המבוגרים, נוכח יצירה מופחתת של הויטמין על-ידי הגוף. על-פי הפירסומים הנתמכים על-ידי רופאים ועל-ידי משרד הבריאות,  ויטמין די   ( D)  הוא מרכיב חשוב במניעת מחלות שונות  (מחלות לב, כלי דם, מחלות הקשורות במערכת החיסונית, מחלות פסיכטריות), וכן יש לו תפקיד מכריע לשיפור בריאות העצם, בעיקר בקרב אנשים מבוגרים.

     

     

    • אני התחלתי לקחת ויטמין די,  בעקבות  אבחון מצב של אוסטיאופורוזיס, (צפיפות עצם נמוכה בשנת 1998. מאז שיניתי את התזונה במידת מה, נטלתי כדור פוסלאן, ובעיקר, אני לוקח באופן רצוף תוסף של ויטמין D.
    • על השיפור העצום שחל במצב צפיפות העצם שלי, ראה:
    • אוסטיאופורוזיס -  ניסיון אישי

     

     

    בעניין  ויטמין  D,   עליך למלא  כמה כללים בסיסיים:

    • עליך לבקש את רופא (ת) המשפחה לאשר לך בדיקה של  מצב ויטמין די. (בדיקת דם פשוטה, שאפשר כמובן לעשות אותה, ביחד עם בדיקות דם אחרות - בדקירה קלה אחת).
    • אם  ויטמין די, יימצא בחסר, מה שקורה בחלק גדול של  המקרים, במיוחד אצל אנשים מבוגרים,  תבקש מהרופא את המינון המומלץ של תוסף שעליך לקחת.   ( ויטמין די,  אינו בסל הבריאות,   מחירו אינו יקר יחסית  ואתה יכול לרכוש אותו בבתי מרקחת או בתי טבע או בקופות החולים).
    • עודף  של ויטמין די, יכול להביא לכמה חוליים. מכאן,  רצוי כי תקפיד שלא לקחת מינון גבוה מדי,  במיוחד אתה אוכל מזונות מעושרים בויטמין די,  או כאלה בהם יש ויטמין די גבוה יחסית, כמו: שמן דגים, דג סלומון, דג מקרל,  תבקש כי הרופא יביא  את תזונתך בחשבון בעת  קביעת המינון שעליך לקחת.
    • ויטמין די נמכר בכמה צורות ובמינונים שונים ושל כמה יצרנים.    תבחר את דרך  קבלת הויטמין  הנוחה לך ותפקיד לקרוא על האריזה את המינון.  (אני מעדיף  טיפות עם טעם,  במינון של  1000  יחידות).

    • יש הטוענים כי רצוי לקחת את הויטמין די, אם מעט אוכל, שאינו חלב או מוצריו.
    • האנדוקרינולגית, ד"ר איריס ורד, מומחית  לנושא משק העצם ומינרלים,  טוענת,  כי אפשר לקחת מנה שבועית  של ויטמין D  בבת אחת, בלא לפגוע בקליטת הויטמין.
    • ככל שאנו מתבגרים (במיוחד כאשר אנו מגיעים לגיל הזקנה),   יצירת ויטמין D, מקרני השמש,  הולך ופוחת. חשיפה לשמש מסוכנת בשל החשש לסרטן העור - לסוגיו, כך שלא כדאי להתפתות.
    • אל תהסס, במחיר לא גבוה, בטרחה מינימלית, אתה יכול לשפר את מצבך ולמנוע בעיות של ממש.

     

     

     

    • 31.5.13 דעה אחרת   הגורסת כי די בכמה דקות של שמש וגם משחה לסיוע
    • הבוקר בעת צפייה בערוץ 2 של הטלביזיה (תוכנית הבוקר של אברי גלעד והילה קורח) ראיינו השניים את פרופ' שמואל אדלשטיין - תזונאי - ביוכימאי.  הפרופסור שעבד בעבר הרחוק במכון וייצמן ובשנים האחרונות הוא עוסק בפיתוח וייעוץ בגופים עסקיים,  התקיף קשות את עמדת משרד הבריאות, להוסיף ויטמין D למוצרים שונים (בעיקר לחלב). לטענתו, די  בחשיפה קלילה לשמש של 15 דקות, בפנים ובכפות הידיים, כדי לקבל את מלוא הכמות הדרושה של ויטמין די.  הוא הזהיר מפני מה שהוא מכנה,  הרעלת ויטמין די,  שנזקה רב.  כן סיפר הפרופסור  על כך שהוא וכמה קולגות, המציאו משחה  המחדירה את הויטמין  לגוף דרך העור,  שיש בה פריצה מדעית של ממש.   כאן יש כמובן כבר היבט מסחרי של ממש.   עיינתי באינטרנט על פועלו של  פרופ' אדלשטיין, שעשה בראיון רושם טוב, אבל לך תדע.  אין לי שום מושג לגבי עמדתו ועד שלא אשמע כמה רופאים מומחים מאמצים את גישתו, אני נשמע למה שמנחה אותי, הרופאה המומחית ד'ר איריס ורד, שאני נמצא אצלה במעקב כמה שנים טובות.

     

     

    30.5.13 משרד הבריאות  ממליץ להוסיף ויטמין D לחלב - פעולה ברוכה של יחסי ציבור
    ביום  29.5.13, הופיעו בעיתונים כתבות גדולות בנושא  ויטמין D. היחצ"נים  של משרד הבריאות, דחפו לעיתונים מידע בנושא, חלקו ישן והעיתונים פרסמו כתבות ארוכות שלא היה בהם הרבה חדש.  הפעם, אני סבור כי פעולה זו של משרד הבריאות בתחום יחסי הציבור היא מבורכת, שכן יש לפעול בכל דרך, כדי להגביר את מודעות הציבור בתחום חשוב זה. וכך, מפעם לפעם חוזרים ומזכירים לציבור  על חשיבותו של ויטמין די, מה שרבים  נוטים לשכוח או להתעלם.

     

     

    על ויטמין די, ביתר הרחבה
    למרות שאנו חיים בארץ שטופת שמש, מתברר כי אצל מבוגרים רבים, נמצא חוסר של ויטמין די - D. עניין זה מקבל חשיבות רבה, נוכח מחקרים המצביעים על חשיבות ויטמין די - D, לגוף האדם למניעת מחלות שונות.   מכאן, לאותם אנשים אצלם יש מחסור בויטמין די,  מומלץ נטילת תוסף של הויטמין  באופן קבוע, מה עוד שמדובר בתוסף שהוא זול יחסית.  אולם אין לקחת  את התוסף בטרם התייעצת עם הרופא שלך, שיקבע את המינון הנדרש אצלך.  יש רק להתפלא, מדוע בעצם כל המבוגרים, מגיל העמידה ואילך,  אינם בודקים את מצב ויטמין די - D אצלם.

    הדברים המובאים באתר בענייני בריאות, לרבות בכל הקשור בנושא ויטמין D, אינם עצה רפואית, מה לעשות ומה לו, אלא ניסיון אישי שנועד להמריץ את האזרחים, לדאוג לבריאותם, תוך היעזרות במערכת הבריאות.

    על:   מינונים,  דרך הנטילה של ויטמין D - ,  ושאר פרפראות, פרי ניסין אישי.

     

    הנושא של ויטמין די - D מובא באתר בושה, לא  רק בשל  חשיבותו של ויטמין זה,  אלא בשל  המחסור שהתגלה אצלי  בשנת  2002, בויטמין זה  למרות,   שאני שומר על בריאותי ונמצא במעקב בריאותי קבוע  במה שקרוי סקר מנהלים או סקר בריאות שנתי, אשר לא כלל  את ויטמין די, בבדיקת הדם של הסקר.

    רוב רופאי המשפחה היו במשך שנים ארוכות אדישים או לא מודעים לחסרים של הויטמין D, בעיקר אצל מבוגרים  (אל תשאלו אותי מאיזה גיל),  וגם אנחנו הציבור לא ידענו הרבה בנושא.  בשנים מקריאת עיתונים ומאמרים, סברנו לתומנו, כי מי שחשוף לקרני השמש, מנגנון הגוף מייצא רת הויטמין, מקבל את כמות ויטמין די הדרושה, אך  בשנים האחרונות  מתברר, כי בגיל מבוגר, יכולת הגוף להפוך את קרני השמש לויטמין די, הולכת ויורדת.

     

    מכאן המסקנה ברורה. גילוי מוקדם של חוסר בויטמין די - D ונטילת התוסף על-פי המינון אותו יקבע הרופא, מתבקש  ומומלץ לכל האנשים אצלם נמצא מחסור בויטמין. אם הנושא היה מטופל נכון ברמה המערכתית, קופות החולים, היו  נוקטות יוזמה לבדיקת כל האוכלוסיה המבוגרת ומתן התוסף,  במחיר מוזל עוד יותר. בכך, הן היו חוסכות מעצמן הוצאות רבות על  מחלות שמניעתן או הרחקתן, אפשרית אם נוטלים ויטמין די. אבל אצלינו, לא רק בתחום הבריאות, מי חושב   ומתכנן שנים קדימה, כך שבעניין הבריאות שלנו, משימה זו מוטלת גם עלינו ולא רק על רופאי  המשפחה, שחלקם עושים מלאכתם נאמנה  תוך  מיומנות ומסירות גדולים.

     

    בעוד שאנו מלעיטים את גופנו במצבור שלם של תוספי מזון, מינרלים, ויטמין ומה לא ?, שהיתרונות שלהם, לא מוכחים מדעית, הרי נראה כי לגבי חשיבות והצורך להשלים ויטמין די - D,  יש כיום תמימות דעים בקהילה הרפואית.  (כפי שקורה  אם תוספים לא מעטים,  אפשרי כי תוך כמה שנים, יגיעו  המדע והרופאים למידע אחר. בינתיים, עלינו לנהוג על-פי המידע המדעי הקיים).

     

    אפשר לקחת ויטמין די -  D, באמצעות גלולות או באמצעות טיפות, אותן מזליפים לאוכל או לשתייה.  הרופאה המטפלת בצפיפות העצם   בדעה, כי  לקיחת הויטמין במצב נוזלי, כלומר בטיפות עדיפה.   מינון  הכמות של ויטמין די - אותה מומלץ לקחת, תלויה במצב הימצאות הויטמין אצל כל אחד באופן פרטני. מכאן,  ראוי כי  המינון המומלץ יקבע על-ידי רופא או תזונאי בעל ידע ונסיון בתחום.

     

    שמעתי האומרים, כי נטילת הטיפות יחד עם מוצרי חלב, יוגורט וכו', אינה רצויה.  בירור אצל  היצרן -פלוריש, ממשגב  - ( 10.10.2010)  העלתה, כי לא רק שאין בכך להזיק, אלא נטילת התוסף שלהם, שהוא ללא שמן, עם  יוגורט דל שומן, יש בה לשפר את קליטת ויטמין די,  בגוף.

    בכלל, קריאת  עיתונים ושמועות בנושאים רפואיים, יכולה להיות מטעטעת או אפילו משעשעת:

    בעיתון 'זמנים בריאים' של ידיעות אחרונות - 10.10.2010,  נכתב כדלהלן:

    • "באמת ?!
    • המיתוס: מגיל מסוים יש ליטול ויטמין D ותוספי סידן באופן אוטומטי.
    • האמת : לא מדויק,  קובעת ד'ר    - (מופיע השם של רופאה בכירה באחד מבתי החולים). יש לצורך כמות טובה של סידן בכל גיל......"

    בהמשך  לא נאמרה אף מלה  על ויטמין D.   עיננו הרואות,  מה רב הפער בין הכותרת לבין התוכן.

     

    כשבדקתי לראשונה, (בדיקת דם פשוטה), את מצב ויטמין די - D שלי, היה לי חסר.  על-פי הנחיית הרופאה האנדורקינולגית - אצלה אני מתייצב אחת לשנה,  התחלתי ליטול מדי בוקר, טיפות של ויטמין ד - במינון שנקבע.

     

    ויטמין  די - D , הנו בעל חשיבות הרבה מעבר למה שידענו עד כה.  הציבור אינו  מודע לחשיבות שלו, ואינו ער לצורך לקחת ויטמין D אשר אינו בסל הבריאות גם אצל אלה שנמצא בחסר, קופות החולים אינן  כוללות אותו בבדיקת הדם השגרתיות  שאנו עורכים מעת לעת וגם כאשר מתגלה  בבדיקת דם פרטנית, חוסר של ויטמין D, מצב שהוא שכיח אצל רבים בקרב האוכלוסייה המבוגרת, יש אי-בהירות בנושא נטילת התוסף ויטמין D.  קופת חולים שירותי בריאות כללית,  מנפיקה תמורת תשלום לא נמוך  תוסף  סידן  הכולל גם ויטמין די  .

    מתברר שרוב בני האדם בעולם המערבי, כולל הישראלים, סובלים מחוסר של ויטמין D  מבלי שהם מודעים לכך ויש הטוענים כי המחסור בוויטמין D  הנו למעשה מגפה של מגפה.

     

    על חשיבות ויטמין די - D   לליבו של הגבר,  ראה גם מאמר של ד"ר שמואל גבעון, אתר שירותי בריאות כללית.

    קישור ישיר הקש: ד"ר גבעון על ויטמין די


    מדוע  נדרשתי להביא באתר בושה על ויטמין D,  מכל  הויטמינים, המינרלים והיסודות החיוניים לגופנו שאת חלקם אנו מכירים כמו ויטמין : A ;  B ;  C ;  E    - לסוגיהם השונים.  סיפור  על אדישות, הזנחה ואולי רשלנות של בריאות כללית ואולי של מערכת הבריאות כולה. (לא בדקתי את המצב בנושא זה אצל קופות החולים האחרות).  דרך טיפול רשויות הבריאות וקופות החולים בנושא ויטמין D, מדגימה את חוליה של המערכת.

     

    ייחודו של ויטמין די  - D.
    שלא כמו ויטמינים אחרים הנקלטים לגופנו דרך המזון,  דרך קליטת ויטמין D  היא בעקבות קרינת השמש או צריכתו כתוסף מזון. ויטמין די, מצוי אמנם במספר מזונות שאנו צורכים באופן שוטף, אלא שהכמותיות שלו,  במוצרים אלה, (דגנים, שמן דגים, מוצרי חלב), אינן גדולות.
    לפיכך,  יש חשיבות עצומה לזהות  קיום חוסר של ויטמין D בגוף ובמקרה הצורך, לצרוך מוצרים להם הוסף ויטמין D,  או לקחת ויטמין D כתוסף בכדורים או בטיפות מאכל.


    על ויטמין D
    כאשר אנו מדברים על ויטמין D  אנו מתכוונים למעשה לקבוצה של חמש תרכובות אורגניות מסיסות בשמן המסייעות לשמירת רמות תקינות של סידן וזרחן בדם, המכונות, המסומנות D1 עד D5. ההבדלים ביניהן מזעריים (הבדל של אטום מימן בודד או קשר קוולנטי כפול במקום יחיד).
    ויטמין D הוא מולקולה מסיסה בשומן, שהגוף נדרש למקור חיצוני כדי להפעיל אותה. בגוף קיימים שני סוגי ויטמין D שזקוקים להפעלה חיצונית – הסוג העיקרי מתקבל מקרני השמש ומכונה ויטמין ‭D3‬ (קולקלציפרול בשמו המדעי‭,(‬ ואילו הסוג השני ‭D2 –‬ (ארגוקלציפרול בשמו המדעי) – מצוי בצמחים ומתפנה מהגוף במהירות רבה יותר. קרני השמש האולטרה סגולות מסוג UVB משמשות מקור מרכזי לוויטמין ‭D3‬ בגוף ‭– 80% –‬ ואחריהן תזונה ותוספי תזונה.

    ידוע כי תאי העור מסוגלים לייצר ויטמין D  בעת חשיפה ישירה לקרני השמש.  חשיפה של דקות מעטות לאור שמש חזק מביאה להפקת כל הוויטמין D הדרוש למשך היום, ואף למעלה מכך, ללא צורך בצריכה נוספת במזון. חשיפה לאור השמש יעילה רק כשהעור נחשף לקרינה על-סגולה (UV). הקרינה המייצרת את ויטמין D הנו רק  כאשר השמש נמצאת גבוה בשמיים, כלומר למשך כמה שעות מעטות בכל יום, בעיקר בקיץ. אור השמש בלבד אינו מספק כדי שהגוף ייצר את הוויטמין. מכאן,   בעוד אצלנו סבורים רבים, כי יש  להם די ויטמין D, המציאות אחרת.  למותר לציין, כי אמצעי הגנה נגד השמש, שהם חובה שאסור להקל בה, מונעים את  ייצור ויטמין D על-ידי הגוף.


    במדינות רבות נוהגים להוסיף ויטמין D למוצרי מזון שונים, בעיקר לחלב (אך לא למוצרי חלב כגון גבינה או חמאה). שתיית כוס חלב מועשר בוויטמין D מספקת כרבע מהצריכה היומית המומלצת. ויטמין D נמצא באופן טבעי במזונות מועטים בלבד: בשמן דגים, בדגים עתירי-שומן (סלמון, סרדינים, צלופחים) ובמידה פחותה בביצים ובכבד עוף.

    כולנו ידענו כי המחלה הנפוצה והידועה ביותר הנגרמת כתוצאה ממחסור בוויטמין D היא רככת (באנגלית: Rickets), אחת המחלות המטבוליות הנפוצות ביותר, הגורמת להתרככות של העצמות ולהתעקמות וכן רובנו ידענו, כי מחסור של ויטמין D, הנו אחד הגורמים למחלת האוסטיאופורוזיס, (ירידה בצפיפות העצם), ההופכת להיות שכיחה יותר, ככל שעולה הגיל והיא תוקפת נשים וגברים כאחד.

     

    לאחרונה, פורסמו מחקרים לא מעטים, המצביעים כי ויטמין  D   מסייע למניעת מחלות קשות כמו  סוגי סרטן (האשכים, המעי הגס, סרטן השד ואח'), ואף מניעת  חזרתו,  מחלות לב, פסוריאזיס וכן יש לו תפקיד חשוב בהגנה בפני סוכרת מסוג 2, שהיא אחת המחלות הנפוצות ביותר ושכיחותה הולכת וגדלה.

     

    • הקשה במנוע החיפוש המדעי של גוגל  - vitamin d – מעלה, כי ב-  1.2 מיליון ערכים  , מופיעה המלה  ויטמין D.
      ים של חומר, שצריך לבלות ימים רבים כדי לקרוא את חלקו. (במנוע החיפוש הכללי של גוגל, יופיע המונח   vitamin D,  14 מיליון פעם.  המונח בעברית  ויטמין די, מופיע ב-  38 אלף ערכים ועם כותבים ויטמין D, נראה אותו ב – 154 אלף ערכים).


    בדיקת דם פשוטה, תראה אם קיים מחסור של  ויטמין  די -  D   בגופכם,  אך הרופאים אינם מתנדבים לכלול בדיקה זו, ברשימת  המרכבים בעת בדיקות הדם שהאזרחים עושים לעתים מזומנות,למרות שהבדיקה כלולה בסך הבריאות.  בדיקה  של ויטמין D  במעבדה בפרטית, עולה כ – 300 ₪ ועליך להמתין מספר שבועות לקבלת תשובה מבית-החולים אליו נשלחת הבדיקה. ניתן להסיק כי  עלות הבדיקה יקרה יחסית לקופות החולים וכי אין  אזרחים רבים המבצעים בדיקה זו בעצמם.

     

    דומה כי דרך התייחסות רשויות הבריאות, לרבות קופות החולים אל ויטמין D,  הנה חלק מאותו דפוס מחשבה של מה שלא נראה על-פניו  כחמור ונזקו יתבטא באופן ישיר או עקיף רק בשנים הבאות – אינו זוכה לעדיפות עליונה או לטיפול מניעתי של ממש.


    לא רק שדרך פעולה זו הנה בלתי אחראית בכך שאינה מונעת מחלות קשות, הכרוכות בסבל ובקיצור תוחלת החיים,  אלא  עלותה  הכספית למערכת הבריאות ולקופות החולים היא יקרה. ממילא  הווה הופך להיות עבר, העתיד הופך להיות הווה,  ומה שלא טפלנו כראוי לפני דור, אנו משלמים בריבית ד'ריבית בדור הזה ונשלם יקר יותר, בדור הבא.

     

    מעשה חלם –  של  חוסר יכולת מציאת נוסחת המינון  - לא יאומן גם אם יסופר   2008:

     

    אם הדרך  בה מטפלת קופת חולים שירותי בריאות כללית בנושא ויטמין די -  D   -   אופיינת לרמת השירותים שהיא נותנת, ישמור אותנו האל.

    מקריאת הדברים ברור שאין האשמה של הרופא המטפל או של הרוקח, אלא של אלה היושבים שם למעלה.

     

    איך ממירים  את הנוסחה הכתובה במרשם הרופא המומחה למרשם   שמספקת קופת חולים  כללית ?

    הקש: הסיפור המוזר  של מרשם של ויטמין די


    לשמחתי, התברר לי במהלך דצמבר 2008, כי קופת החולים, שירותי בריאות כללית, הגדולה מבין קופות החולים בישראל, החלה למכור בבתי המרקחת שלה, ויטמין די,  בצורת טיפות, במחיר נוח של 12 ש"ח לחפיסה, הנמוך במידה ניכרת  ממחיר בתי המרקחת הפרטיים.

    כל שנותר הוא להגביר את מודעת הרופאים והחולים כאחד, בצורך לבדוק את המחסור בויטמין די - D ולראות כל, כי המטופלים יטלו אותו כתוסף באופן סדיר, על-פי המינון שיקבע להם הרופא.

     

  • עיניים   ( 0 מאמרים )


    חשש שווא לקיום מחלת גלאוקומה  -   חובת בדיקת מעקב שגרתית


    ( אין לכותב כל השכלה או מומחיות רפואיות וכל הכתוב הוא מניסיון אישי ואין בו תחליף לייעוץ של רופא).

    גלאוקומה (ברקית בעברית) הוא שם של קבוצת מחלות עיניים, שהעדר טיפול בהן, גורם נזק בלתי הפיך לעצב הראייה, ומכאן, להגבלת שדה הראייה ומאוחר יותר לעיוורון. המחלה פוגעת בכ – 2% מהאוכלוסייה הבוגרת ובכ-  – 10% מהאנשים  שעברו את גיל 65 שנה. מכאן, ככל שתוחלת החיים גדלה, שכיחות המחלה עולה גם היא. ברוב המקרים, הנזק קשור בלחץ תוך-עיני, שניתן לאתר בנקל בבדיקה שגרתית אצל רופא עיניים.

    כל אדם עלול ללקות במחלת הגלאוקומה, ששכיחותה כאמור עולה עם הגיל. אבל מי שנמנה על גורמי הסיכון הבאים, צריך לעמוד על המשמר ביתר שאת, ולאחר הגיעו לגיל הביניים, רצוי שיהיה במעקב שנתי של רופא עיניים :מי שבמשפחתו נמצאה אחת המחלות הבאות;
       קוצר ראיה ;  לחץ דם גבוה ;  סוכרת, כאבי ראש של מיגרנה. 

    מעקב רפואי אחת לשנה אצל רופא עיניים, יכול למנוע את הנזק הצפוי. אמנם לא ניתן לרפא את המחלה ולהשיב נזק שנגרם לעצב העין, אך גילוי מוקדם וטיפול נאות, מאפשרים לעצור את התפתחות הנזק..

    בתחילה אין לגלאוקומה שום תסמינים. הראיה תקינה ואין כל כאבים. רק בשלב מתקדם יותר, חש האדם כי שדה הראייה שלו ניזוק והוא פונה לבירור וסיוע. אין שום סיבה שתגיע למצב זה, מה עוד, שהטיפול במקרה של גילוי מוקדם, הוא פשוט.  הזלפת כמה טיפות לעין ומעקב חצי שנתי.


    בדיקה  עיניים שגרתית  חובה
    בדיקת לחץ תוך-עיני היא בדיקה שגרתית וקלה. הנורמה של הלחץ היא עד 20 יחידות mm-Hg. מעבר לכך, באם התופעה אינה חד-פעמית, יש לבצע בירור נוסף. (בדרך כלל, בשעות הבוקר, הלחץ התוך-עיני גבוה יותר. כן יש לציין שבדיקה שנעשית לאחר מתן טיפות להרחבת האישונים, מראה תוצאה גבוהה יותר וזו הסיבה, שלרוב, הרופא בודק את הלחץ ורק אחר כך  מרחיב את האישונים כדי לבצע בדיקה מעמיקה יותר). . יצוין כי לעתים,  מופיעה מחלקת הגלאוקומה, גם במקרים בהם הלחץ התוך עיני הנו תקין ומכאן, שביקור לבדיקה שגרתית אצל רופא עיניים מומחה, יכול לאתר את ניצני המחלה.

     מה שרופאי העיניים בקהילה לא אומרים לך בדרך כלל הוא:  שככל שעובי קרנית  העין  גדול יותר,  מקדם הסיכון האישי נמוך יותר. במלים אחרות, אם עובי קרנית העין שלך הוא מעל הנורמה, הרי שהעין יכולה לשאת בלחץ תוך-עיני גבוה יותר. בדיקת עובי קרנית העין הנה בדיקה פשוטה, קלה ולא יקרה ( כ – 130 ₪). אבל  מקדם הגנה זה, לא תמיד מסייע ולא אחת, אנשים שיש להם קרנית עין  עבה יחסית, לוקים במחלה.

    המקרה הפרטני – אבחון שגוי וטיפול מיותר
    במסגרת סקר הבריאות השנתי, נמדד הלחץ התוך-עיני. בנובמבר 2003,  נמדד אצלי לחץ של 20 בעין אחת ו – 21 בשנייה, בקצה הנורמה. בדיקת שדה ראייה שעשיתי הייתה תקינה. בדיקה שנערכה בקהילה מספר חודשים מאוחר יותר, הראתה לחץ-תוך עיני דומה ורופאת העיניים המליצה על קבלת   טיפות ג'ל לעיניים, פעם ביום לפני השינה. (לא נורא, אבל לא נוח, בשל העיניים ההופכות דביקות). מי שמעדיף לקחת פעמיים ביום, אפשרי לקבל טיפות ולא ג'ל. (אצל אבי הובחנה הגלאוקומה בגיל 85 לאחר ששדה הראיה שלך הלך והוצר. טיפות, עצרו את התהליך וראייתו ניצלה. לו היה מאבחן את המחלה קודם לכן, הייתה ראייתו נשמרת ברמה גבוהה יותר).

    מוטרד מהצורך לקחת טיפות כל חיי, החלטתי להיבדק אצל מומחה פרטי. ביולי 2004 ביקרתי בקליניקה של פרופסור שלמה מלמד, רופא עיניים ומנתח ידוע. אינך יכול להתעלם מהמכובדות שהכסף והמעמד מעניקים. לאחר בדיקה קצרה הודיע לי הפרופסור הנכבד, שהלחץ הוא גבוה, המצב לא טוב ועלי לקבל טיפול. הפרופסור הרגיע אותי ואמר,  שיש כיום מכונת לייזר מסוג חדש SLT, שפותחת את החסימות, בלא להביא לכל נזק ובמקרה והלחץ חוזר, ניתן לחזור על הפעולה מספר פעמים, שלא כמו במכשירי הלייזר הקיימים. הובהר לי, שבארץ קיימים רק מכשירים ספורים, שאחד מהם נמצא כאן בקליניקה ותמורת סכום של כמה אלפי שקלים, אוכל לבצע את הפעולה ולחסוך את הטיפות. כמעט והתפתיתי,  אך החלטתי לבדוק את מהותו של המכשיר החדש.


    התברר, כי מכשיר הלייזר החדש, נמצא באותה עת בארץ, רק בשני בתי חולים: קפלן  וכרמל ובקליניקה של הפרופסור. בדיקה באינטרנט העלתה, כי המכשיר החדש מופעל ברפואה הפרטית בחו"ל, אך אין עדיין מחקרים רציניים שמצביעים על יעילות התוצאות לזמן ארוך. המחקרים הראו שכנראה, אין פעולת המכשיר מזיקה, אך זו עדיין אינה סיבה לבצע פעולה פולשנית. בקשתי מידע מארגון 'יד-שרה' ותוך יומיים הגיעה לביתי מעטפה מלאה במאמרים בנושא, בלא שהתבקשתי לשלם מאומה (כמובן ששלחתי תרומה נדיבה).

    התחלתי לקחת את הטיפות להורדת הלחץ התוך-עיני.  הנושא הטריד אותי וביולי 2004,  בקרתי רופא עיניים המתמחה בגלאוקומה,  במסגרת שר"פ הדסה, בשלוחה בתל-אביב. הפרופסור המכובד לא ראה כל  סימן לגלאוקומה, אך המליץ להמשיך לקחת את הטיפות.

    בביקורת אצל רופאת העיניים בקהילה בספטמבר 2004, הלחץ התוך עיני היה 13 ; 15 . התרופות הועילו  והרופאה קבעה שעלי להמשיך בטיפול. לשאלתי -  "האם אני צריך לקחת את הטיפות כל החיים", הייתה התשובה: "אם תפסיק עם הטיפות, הלחץ יחזור". רק בבית, בעיון בטופס ההפניה לרופא המשפחה, שמתי לב, שרופאת העיניים קבעה שאני סובל מגלאוקומה בשתי העיניים.  קביעה כזו, לא עלתה בקנה אחד עם קביעת המומחה מהדסה ויש בה להפריע לי, לקבל את אישור חברת הביטוח לטיפול בלייזר, אם אחליט לבצעו.

     סרתי לרופאה העיניים לביקורת באוקטובר 2004 ובקשתי הבהרות לקביעתה, שאני סובל מגלאוקומה. הרופאה לא שכנעה אותי בהסבריה, אך היא הסכימה לשנות את האבחנה בתיק הרפואי. המשכתי בטיפול.

    בינתיים הגיע האישור מחברת הביטוח (פוליסת בריאות פרטית) למימון ניתוח הלייזר אצל הפרופסור מלמד. ממה שלמדתי  בינתיים על הנושא,  לא היה בו לעורר התלהבות. במיוחד לא מצא חן בעיני, שרופא המבצע אבחון והמלצה לפעולה מסוימת, מבצע  את אותה הפעולה אצלו בקליניקה, תמורת סכום נאה. החלטתי שלא לבצע את הפעולה בלייזר החדש.

    שנה שלמה לקחתי את הטיפות, אך האבחון הרפואי הטריד אותי. בספטמבר 2005, בוצעה אצלי בדיקה יסודית על-ידי ד"ר י. גלובינסקי, מומחה לגלאוקומה, הפועל במרפאת עין-טל בתל-אביב.  התבקשתי להפסיק את הטיפול בטיפות  למשך חודש ימים ולבצע לאחר מכן, מעקב לחצים של העיניים  שכולל  4 מדידות לאורך היום. בכל המדידות, הלחץ תוך-עיני היה תקין. בדיקת עובי הקרנית הראתה, שבשתי העיניים, עובי הקרנית שלי גבוה בהרבה מעל הנורמה, כך שהלחץ התוך-עיני אצלי, יהיה נסבל בלא נזק, גם ברמה גבוהה יותר מ - 20. יצאתי כשבידי מסמך,  המנקה אותי מגלאוקומה ומכל צורך בטיפול, תוך המלצה לערוך בדיקת לחץ כל חצי שנה ושדה ראייה כל שנה.

    ממילא בעת בדיקות הסקר השנתי, נעשית בדיקת לחץ תוך עיני וכל שנדרש ממני, לסור לרופא עיניים בקהילה אחת לשנה. מאז לרבות בבדיקה האחרונה (נובמבר 2006), כל בדיקות הלחץ תוך-עיני ובדיקת היו תקינות. גם בדיקת שדה הראייה שאני עושה במסגרת הרפואה הציבורית, הייתה תקינה.  לא נקטתי בכל צעד ולא הגשתי תלונה נגד הרופאים ששגו או הטעו אותי.

    אריה גבע
    15.10.07


    אני נמצא במעקב סדיר אצל רופאת עיניים,  מומחית לגלאוקומה. אינני לוקח  כל תרופה בשל מצב העיניים,  אין לי לחץ גבוה בעיניים  ולא אובחנה אצלי עד כה, גלאוקומה.

    31.8.08
    אריה גבע

     

     

  • שומות עור - חשיבות גילוי מוקדם   ( 3 מאמרים )

     

    ארצנו שטופת השמש, נזקי העור נצרבים בגוף והם מופיעים שנים מאוחר יותר. שומה תמימה, עלולה להיות גידול ממאיר ואם חלילה מדובר בסרטן  מסוג מלונומה, שהוא  אלים ומתפשט, גילוי מוקדם של אותן שומות שהן ממאירות ובמיוחד גילוי שומות בהן יש סרטן מסוג מלונומה, מציל חיים.   

    כל אחד חייב לערוך מעת לעת  בדיקת מקיפה  אצל רופא עור מומחה.  אך גם רופא עור הטוב ביותר, לעתים, מתקשה לזהות  את כל השומות המסוכנות, או כאשר גידול סרטן העור,  אינו נראה. 

    האדישות, חוסר המודעות של רבים בציבור לסכנה הקיימת, ובעיקר לחשיבות העצומה של גילוי מוקדם, גובה לא מעט קורבנות ולא פחות חמור, כרוכה בסבל לא קטן.

     

    לא תמיד רופא העור בקופת החולים  מבצע סריקה מקיפה של  הגוף. הזמן שבידו להקדיש לחולה הוא קצר, ובדיקה כזו הדורשת הורדת הבגדים כולם, לוקחת זמן.  לכן, רצוי מעת לעת, לעמוד על קיום בדיקה כזו במסגרת הרפואה הציבורית או לעשותה באופן פרטי.

     

    יש להימנע מחשיפה לשמש, ואם אתם נחשפים בכל זאת, לא לשכוח למרוח קרם הגנה.

     

    פגעי עור תמימים, עלולים להיות סרטן  (שלא נדע)  - כדאי לדעת, כדי להיזהר
    אין לי ידע או ניסיון רפואי ולא אתאר  את סוגי הנגעים ומיני סרטן העור השונים, בהם הסוג מלנומה, הנו הקטלני.   תוכלו לקרוא את הדברים   באופן ברור, קריא ומקצועי, באתרו של  ד"ר שלום אבשלום,  מומחה לכירורגיה פלסטית, מנהל היחידה לניתוחים בשיטת מוס - MOHS, בבית החולים אסף הרופא. תמצאו שם  מידע על סוגי סרטן העור השונים, מה  עושים כדי למנוע את  הצרה או לפחות להקטין את הסיכון.   כדאי לקרוא או לפחות לעיין בדברים, זה עשוי להציל חיים.  ראה:
    האתר של  ד"ר שלום אבשלום - מומחה לכירורגיה פלסטית -  על סרטן העור לסוגיו.

     

     בדיקה סדירה אצל רופא עור חשובה, אך קיימת  כיום שיטת בדיקה יסודית יותר,  הקרויה בדיקה  דרמוסקופית של העור בה סיכויי גילוי נגעים מסוכנים רבה יותר וכן היא מפחיתה  הסרה של נגעים חשודים שלא לצורך.  הדרמוסקופיה הנה שיטה בה מצולם כל הגוף ובמיוחד השומות החשודות, וניתן להגדיל את  הצילם פי מאה, מה שמאפשר גילוי טוב יותר של  הסרטן המסתתר בגופנו. יתרון נוסף הנו שמירת המידע (הצילומים), לצורך השוואה בעתיד, כדי לדעת עם הנגע השתנה, גדל או יש לנו  'דייר' חדש בגופנו.  הבדיקה   הנה למעשה צילום ואינה מכאיבה כלל או אינה כרוכה באי-נוחות להוציא הצורך להתפשט בפני הרופא. (נשארים עם תחתונים).  למיטב ידיעתינו, הבדיקה  אינה  כלולה בסל הבריאות ועלותה כמה מאות שקלים. 
    על הבדיקה הדרמוסקופית והיכן ניתן לבצע אותה הקש:
     בדיקה דרמוסקופית של העור  - היכן  מבוצעת

     

    ראה גם על:

     

    נקודת חן, הנה נגע לא ממאיר, אך אותה נקודת חן, עלולה להפוך להיות שומה מסוכנת,  במיוחד אם היא סרטן מסוג מלונומה, הטומנת בחובה זרע פורענות.  ישנם סימנים  המעלים חשד לפיה נקודת החן  מכילה תאים סרטניים. (גודל, צבע לא אחיד, גבול לא ברור ולא מוגדר, אי-סימטריה, שינוי שטח השומה), אלא שלא כדאי לנו, להיות מומחי רפואה ויש לפנות בכל מקרה של חשד, לרופא עור מומחה.

     

    קרינת השמש היוקדת בארצנו, גורמת נגעי עור רבים, שעלולים לההיפך לסרטן עור, מסוגים שונים. חלקם של  אלה מסוכנים פחות, אך  סרטן עור מסוג מלונומה,  הוא אלים במיוחד. גילוי מוקדם, מציל חיים.  בשנים האחרונות נעשינו זהירים יותר ורבים נמנעים מחשיפה מיותרת, אך בארצנו ברוכת השמש ובמיוחד אלה - האוהבים את חוף הים, ואלה אשר עובדים או מטיילים ברחבי ישראל כאשר השמש למעלה, קשה להם  להימנע מחשיפת עורנו אל קרני השמש המזיקות וגם  קרם  הגנה נגד שיזוף,  אינו מגן מוחלט, אם כי יש בו להפחית את הנזק.

    לא רבים יודעים, כי העור הנו בעל זיכרון ארוך טווח וכי חשיפה לשמש שהייתה לנו בנעורינו, נזקיה יחרטו חזק במרקם העור ויצוצו, שנים רבות מאוחר יותר. 

     

    בנעורי  הייתי חשוף אל השמש מדי יום. גדלתי ליד חוף הים של תל-אביב, הייתי תלמיד בבית ספר חקלאי ומי חשב אז כי אור השמש מסוכן.  הייתי מאושר  כאשר העור שלי השחים באופן נאה בלא אודם ובלא בועות. מי חשב אז על נזקים אפשריים. השנים חלפו, והחלו לצוץ אצלי נקודות חן - שומות, רבות, שנבדקו וחלקן הוסרו בניתוח . לאחר שהוסרו ממני נגעים חשודים לא מעטים  מספר במשך השנים,  אני מקפיד להיבדק  מדי שנה בבדיקה דרמוסקופית, שמגדילה את מקדם הביטחון כי אגלה בזמן  נגע מסוכן.  אני מקווה כי כל הבדיקות נעשות לשווא, וכי הנזק שנגרם לעור שלי בנעורי, לא היה כבד מדי.

     על הניסיון האישי ועל המסקנות

     

    רפואה מונעת,  בדיקות תקופותיות לשם גילוי מוקדם
    בדיקה שנתית, לרבות סריקה של רופא עור את כל הגוף, הנה מחוייבת בארצנו ברוכת השמש, במיוחד לאנשים מבוגרים,  בני גיל הזהב, ובמיוחד לאלה מביניהם, שהיו או הנמצאים לעתים חשופים לקרני השמש.

     

    הזמן  אותו יש בידי רופא העור של קופת החולים, להקדיש  לכל לקוח,  מוקצב ואינו מאפשר לרופא, גם אם רצה,  לערוך לפציינט  סריקה  גופנית מלאה.  רופא העור בוחן את התלונה הפרטנית שאתה שוטח בפניו ולרוב אינו מבצע בדיקה כוללת למציאת נגעים אחרים עליהם לא הצבעת. 

     

    בדיקה שנתית אצל רופא עור ברפואה הפרטית, הנה עניין יקר  ומתברר, כי גם בדיקה מקיפה על-ידי רופא עור מומחה, כפי שלמדתי מניסיון אישי, אינה מגלה את כל נגעי העור, בהם יש סיכון פוטנציאלי להתפתחות סרטן עור בכלל ומהסוג מלנומה, שהוא הקטלני יותר בפרט.

     

       

     

  • חדר מיון - רופא עייף באמצע משמרת מתישה   ( 0 מאמרים )

     

     

    קשה לצפות לקבל רפואה טובה, כאשר הרופא המטפל,  מומחה או מתמחה - עובד  במשמרת ארוכה, אינטסיבית ברציפות במשך יותר מ -  24 שעות, כשהוא עייף, סחוט, מותש  ומתקשה להפעיל שיקול דעת נכון ומקיף   – גם אם מדובר ברופא מומחה מצויין.

     

    על:

    בריאות באתר בושה,  בעיקר ניסיון אישי

    בעקבות הסכם הרופאים 8-11,  האם מדובר במהפכה או כישלון צפוי

     

    מקרה  אישי בו -   פישל  רופא מומחה בחדר המיון של בית-חולים ציבורי, באשמורת לילה אחרונה,  אשר  יכול היה להגמר רע.  הובהלתי לבית החולם  עם כאבים עזים בבטן העליונה.  לאחר שהגעתי למיון,   נלקחו  בדיקות דם, הופניתי  לצילום רנטגן,  אך  לקראת בוקר, נשלחתי, עם כדורים משככי כאבים, בלא שהרופא איבחן כי אני מצוי בעיצומה של  דלקת חריפה בכיס המרה.   אין לי טענות לרופא המומחה (שהוא רופא טוב מאד), אלא לשיטה הבעייתית, אשר  נזקיה לחולים היא משמעותית, שתמשך  גם לאחר הסכם הרופאים.

     

    האירוע האישי  התרחש לפני שנה וחצי, אך אני מביא אותו  בפני הרבים  היום,  נוכח  הסכם הרופאים שנחתם ביום 25.8.11, אשר השאיר על כנו , את משמרות הרופאים הארוכות הנמשכות 26 שעות ברציפות,  אשר  התוצאה  המובנית שלהם, הבלתי-נמנעת,  הנה  רפואה בעייתית מאד, לא הוגנת כלפי הציבור וכלפי הרופאים עצמם.

     

    לטענת ההסתדרות הרפואית, יש בהסכם הרופאים  בשורה של מהפכה,  אך  בין כמה כשלים אחרים, הותיר  ההסתכם על כנו את ההסדר של יום  עבודה ארוך מתיש ובלתי אפשרי לרופאים, אשר בן אנוש רגיל, אינו יכול שלא לבצע טעויות. 


    אחד מהישגי ההסכם לטובת הציבור הנה הבשורה, כי  מעכשיו -  גם רופאים מומחים יעשו תורנות לילה,   המקרה שאירע לי, מבהיר באופן ברור, כי  הסיבה לכשלים  הרפואיים  הרבים (ברובם אינם נראים או ידועים לחולים),  אינם בשל  עבודת מתמחים, אלא בשל משמרות הרופאים הארוכות,  אשר אינן מאפשרות ערנות, שיקול דעת ראוי, זהירות נדרשת – מה שגורם  להתרחשויות  לא  הכרחיות, שחלקן מסתימות רע מאד.

     

    פרטי המקרה:
    באחד הלילות במרץ 2010 חשתי כאבים עזים  שהלכו וגברו  באזור  הבטן העליונה. התהפכתי על משכבי  בלא שיכולתי לישון  ומשגברו הכאבים,  הזעקתי את שרות נטל"י, שם יש לי מינוי (אין לי בעיות לב, אך ליתר ביטחון  רכשתי את המינוי של רפואת החרום).


     האמבולנס של נטל"י הגיע תוך 15 דקות והצוות בראשות רופא, ערך לי בדיקת א.ק.ג.   הלב נמצא תקין, אך הרופא המליץ כי הם יקחו אותי לחדר מיון.  לא התנגדתי.

    בבית-החולים  הופניתי למיון כירורגי והתקבלתי  תוך  כעשרים דקות. השעה הייתה 3:30 לפנות בוקר.  אחות נטלה ממני דמים  והושכבתי באחד התאים.  בשעה 4:50  ראה אותי רופא  שבדק אותי.   ( התברר כי הרופא  שהיה במשמרת   ואשר בדק אותי, היה כירורג  מומחה בעל ניסיון, הנחשב רופא טוב מאד).  נשלתי לצילום רנטגן.  נוכח הממצאים השליליים,  שוחררתי מבית החולים תוך המלצה כי אקח כדורים משככי כאבים ואהיה במעקב  של רופא המשפחה.  השעה הייתה 6:10 .
    (לא ניהלתי יומן וכל הנתונים הם מטופס המחלה של בית החולים).

     

    המשכתי בשגרת החיים, תוך שהכאבים באים וחולפים.   חלף עוד יום ויצאתי לטיול בהרי ירושלים, שם נתקפתי כאבים עזים.  למחרת  פניתי לחבר רופא.  היא בדק אותי  וקבע כי יש לי דלקת כיס מרה חריפה והפנה אותי מיד לחדר מיון.

     

    הגעתי לאותו בית חולים,  בשעות אחר הצהריים.  התקבלתי במיון תוך כעשרים דקות.  הפעם הופניתי היישר לבדיקת אולטרא-סאונד.  פניה של הטכנאית הסגירו את חומרת הבעייה.  היא קראה לרופאה, שהופתעה, כי הייתי רק לפני יומיים בבית החולים באותה תלונה.

    אושפזתי במחלקה הכירורגית ובמשך 4 ימים לא בא אוכל אל פי, כאשר  מוזרקים לגוף כמויות אנטי-ביוטיקה גדולות.  הטיפול והיחס בבית-החולים הציבורי היה טובים, והעובדה שהמיטה שלי, הייתה ליד החלון, הקלה במקצת את העובדה שהיינו שלושה חולים בחדר.

    במכתב השחרור, לא הסתיר בית החולים את העובדה שהייתי במיון יומיים  קודם ולא אובחן דבר.
    המתנתי חודש ימים לשוך הדלקת, תוך דיאטה דלת שומן קפדנית  ועברתי ניתוח  בנו הוצא מגופי  כיס המרה בשיטת לפרוסקופיה, מה שהופך את הניתוח  לעניין קל יחסית מבחינת החולה.  אשפוז של לילה אחד,  כמה ימים מנוחה וכמעט חזרתי לאיתני תוך שבוע.

     

    נותחתי  באופן פרטי  בבית-חולים אסותא, רמת החייל,  על-ידי מנתח אותו אני בחרתי. למרות שיש לי כיסוי ביטוחי מלא, רציתי  לעבור את הניתוח בבית החולים הציבורי, אם יובטח לי כי  רופא מומחה יבצע את הניתוח ולא  רופא מתמחה. משנאמר לי כי אין הדבר אפשרי,  ויתרתי על בית-החולים הציבורי.  (גם בעניין זה לא חל שינוי בעקבות הסכם הרופאים – אך זהו כבר נושא סבוך שלא כאן מקומו).

     

    אין ספק כי  במקרה שלי, היה כשל ברור של הרופא המומחה התורן בבית החולים.  השעה  ארבע בבוקר, הכירורג המומחה  עומד על הרגלים מזה עשרים שעות, מתוכן וודאי ערך כמה ניתוחים לא קלים.   איך יכול בן אדם נורמאלי לאבחן  מחלה לא נראית, במסתרי הבטון,  כאשר מה שמעסיק אותו זה בעיקר מתי תגיע המשמרת הארוכה לקיצה והוא יוכל להכנס  למיטה.

     

    לדעתי הצנועה,  היה על הרופא המומחה לשלוח אותי לבדיקת אולטרא-סאונד, אשר ברוב בתי החולים, אינו פועל בשעות הלילה ולפיכך, היה עליו להשאיר אותי בבית החולים עד שמונה בבוקר, עת מגיעים הטכנאים והרופאים של   יחידת האולטרה-סאונד. סביר להניח, כי כיס המרה  הדלוק שלי, היה מתגלה מיד.

     

    אינני יודע אם נגרם לי   נזק כלשהו בדחיית הטיפול,  אך יש לי מזל,  שלא נגמר גרוע יותר.

     

    אין לי טענות לרופא המומחה אשר שגה.  הוא נתן מעצמו ככל שיכול היה בנסיבות הזמן והמקום.


    יש לי טענות קשות נגד השיטה   ובעיקר לכך,  כי שיטת התורנות הארוכה,  תימשך הלאה. אין לי ספק, כי תרופת הפלא של ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות,  כי  מעכשיו  בתורנות יהיה רופאים מומחים, נראית בעיני כתרופת  פלצבו אין בה ממש, אשר תביא לבעיות וכשלים, אשר אינם מעניינו של דיון זה. 

  • עמוד השדרה   ( 1 item )

     

    מי לא סובל מבעיות כאלה או אחרות בעמוד-השדרה, במיוחד אם   הוא או היא, עברו את גיל העמידה.

    תוחלת החיים של בני האדם  עולה,  מרביתנו פחות פעילים מבחינה גופנית, הישיבה ליד המחשב הורגת את הגב ואת הצוואר וכך,  בעיות השלד שלנו   מחמירות.

    את התקף הגב הראשון שלי   קבלתי במילואים בשנת 1996, בעקבות צניחת לילה בה חטפתי חבטה רצינית  הורידו לי פרופיל וחסל סדר צנחנים. מאז,  מפעם לפעם,  נפלתי קורבן של גבי הפגוע, אם כי, הצילומים לא הצביעו על נזק חמור מדי.  ביקרתי אצל מומחים אורטופדים, כירופרקטור,  ניסיתי שיטות התעמלות שונות (פלדנקרייז וכ'ו), מה ששיפר באופן משמעותי את המצב ושכיחות ההתקפים ירד וגם עוצמתם הייתה פחותה.


    העובדה כי כולם סובלים מהתופעה בזמן זה או אחר בחייהם, אין בה נחמה כאשר אני חוטף אותה.  מומחים אומרים כי כל האנשים, גברים כנשים,  יסבלו לפחות פעם אחת בחייהם מכאבי גב, תופעה קשה, מכאיבה ומורידה את  הכיף בחיים. פנים רבות לכאבי הגב, בין במקום הכאב (צוואר, גב עליון, גב תחתון), הן בסוג הכאב ועוצמתו. כאבי הגב הם את הגורם העיקרי המגביל את פעולות בני האדם וגורם להם מעבר לכאבים הקשים, גם הפסד כלכלי לא מבוטל כתוצאה מחוסר יכולת להתנייד באופן חופשי.

    ניסיתי הרבה דרכים ושיטות לשפר את המצב. ביקרתי רופאים, הייתי אצל כירופרקטור,  התעמלתי בשיטות שונות וגם -  רכשתי מכשיר פיזוטרפי, פטנט ישראלי, המסייע בידי רבות בטיפול מונע יעיל.

    על: מכשיר ה - backlife  - בקלייף -  יתרונותיו בצד אריכות  ימיו באופן אמין - 21.11.12


    יש לי  כאבים והגבלת תנועה  בחוליות העליונות – צוואר, אך לכך, עדיין לא נמצא מכשיר מסייע וגילי המתקדם,  רק תורם  לבלאי הגוף   ושאר אבחונים  רפואיים  שלא אפרטם.  אולי הגנוס היהודי ימציא גם מכשיר ראוי בתחום זה ובא לציון (בתחום הצוואר) גואל.

     

     

     אני משתדל  ועושה תרגילים וסוגי התעמלות שונים, ובעיקר לעניין הגב,  משתמש במכשיר  למניעת כאבי חוליות  תחתונות הנקרא   backlife - המשמש בעיקר למניעה.  אתה שוכב על הגב 12 דקות  רגליך מורמות על המכשיר והוא מתנועע ועושה את העבודה.

    מומלץ לעשות את הפעולה פעם ביום, אך למי יש ראש וזמן לכך.  בגדול, יחסית,   אני במצב בסדר, למרות צילומי הרנטגן, המראים כשלים כאלה או אחרים שמקורם בגיל. 

    הגיע אלי באינטרנט   (19.2.12)  תשריט אקטיבי, המקטלג את צרות עמוד השדרה שלנו, לפי החוליות.

    כלי אינטרנטי  נחמד, שהחלטתי להביאו לידיעת הקוראים.  התשריט הדינמי הוכן על-ידי כירופרקט ששמו לא צורף ואני כמובן, לא אחראי לתכניו ואיני מביע כל דעה בעניין.  לגלישה הקש:

    הגוף לפי חוליות עמוד השדרה.  הצוואר עד עצם הזנב 

    משחק יפה, תשתדלו להסיק מסקנות ולקבל תובנות המתאימות למצב שלכם.

  • גילוי סרטן - הסוף קרב, קושי בצד העצמה   ( 5 מאמרים )

    גילוי של סרטן בגופך,  במיוחד כאשר מדובר בסרטן קטלני כמו סרטן הלבלב,  משנה את חייך  מהקצה,  תוך טלטלה של ממש לך ולבני המשפחה הקרובים.  עם זאת,  יש במצב זה גם העצמה אישית, המביאה לא אחת לאימוץ גישה חיובית יותר אל החיים. עם נחישות,  אופטימיות,  רופאים טובים וגם מזל, במספר הולך וגדל של סוגי סרטן שונים, אפשר לחיות שנים רבות באיכות חיים טובה. ככל שחולף הזמן, מתפתח המחקר והגילויים החדשניים וישנם סוגי סרטן רבים, שאפשר  להביאם לידי רמיסיה (הפסקה),  ארוכה, תוך הפיכתם למעין מחלה כרונית גרידא.  גם באותם מקרים של סרטן קטלני,  אם המחלה התגלתה מבעוד מאד, ניתן לשפר באופן משמעותי את תוחלת החיים ואת איכותם.  למרות שהסרטן שהתגלה אצלי בנובמבר 2012, היה מהסוג היותר גרוע, (אנדקרצינומה של הלבלב),  האמנתי כי  על-ידי טיפול אונקולוגי, בסיוע טיפול  אלטרנטיבי  אינטגרטיבי משלים,  אוכל להרויח כמה שנים טובות של חיים  באיכות סבירה. כך האמנתי וכך פעלתי.

     

    אינני מדען החיים ואין לי ידע במתמטיקה או ביולוגיה ומשם כך, לא למדתי ולא עסקתי בהבנת התהליכים הביולוגים המתרחשים בגוף עם הופעת הסרטן ובדרכי הריפוי.  עסקתי  בעיקר בהיבטים הארגוניים של ניהול המחלה, בחינת השירותים ודרכי הריפוי השונות, תוך הבנה והכלה של התהליכים השונים המורכבים אותם צריך החולה ובני משפחתו לעבור בדרך הקשה.

     

    אין בכתוב המלצה לדרך כזו או אחרת, שבחים לרופאים אלה או אחרים,  או ביקורת פרטנית לגבי גופים מסוימים  המציעים ריפוי, גם כשאין ביכולתם לקיים זאת כלל ועיקר.  אינני ממליץ על דרכי התנהלות או התנהגות כאלה או אחרים,  ואני מביא על קצה המזלג את שעברתי אני, בתקווה שיהיו כאלה, שימצאו כאן כמה פירורים שיכולים לסייע להם במצבם.

    הפחד מהמוות המתקרב, במרבית המקרים משתק את הנפגעים או מכניס אותם לחרדה כבדה, הפוגעת באיכות חייהם. אכן, סרטן בדרך כלל, מקדים את הסוף הצפוי לכל אחד ממילא, שכן החיים שלנו על-אדמות הם קצובים, וגם הבריאים ביותר לא יחיו לעד. ככל שהמחלה תוקפת אותך בגיל מבוגר יותר, מטבעו, שהשנים שהסרטן יגזול ממך, יהיו מעטות יותר.  אם תתמודד עם המחלה באופן אמיץ, פתוח, תוך השענות על האהבה של משפחתך, סיכויי הבראתך גדולים יותר ואיכות חייך תהיה טובה יותר.

    אנחנו הציבור, מכירים סוגי מחלת סרטן שונות (שד, קיבה, כבד, ריאות וכו'), תוך שרובנו איננו ער, כי קיימים הבדלים גדולים בסיכויי הדיכוי של המחלה, בין סוג אחד לשני. במציאות כל אחד מסוגי סרטן ראשיים אלה, מחולק לתת-סוגים שונים, כאשר דרכי וסיכויי הריפוי הם שונים. מכאן, בשפת ההדיוטות, סרטן  כבד למשל הוא סוג כללי המכיל סוגים שונים של מחלה, התלויה בגנים השונים ובמוטציות הגנטיות הנמצאות בגידול ובגנים בגוף החולה. אנו שומעים כיום לבקרים, על  טיפולים מוצלחים בסרטן כזה או אחר, אך אלה, לרוב מוגבלים רק למקרים של המצאות מוטציות מסוימות בגידול, להן הצליחה הרפואה החדשנית, למצוא הקלה ורמיסיה ארוכה יותר, תוך סבל קטן יותר בעת הטיפולים.

     

    מיליוני אנשים בעולים חולים בסרטן מדי שנה. מאות אלפים מהם נמצאים בישראל. מאות מיליארדים של דולרים מושקעים במחקר, ואכן הושגה בשנים האחרונות התקדמות עצומה, בתחומים כמו 'טיפול מותאם אישי', טיפול אימוטרפי - בו מערכת החיסון מסייעת לריפוי עצמי וכן שיטות רבות אחרות.

    מעבור למאמרים המקצועיים הקשים לקריאה בידי הציבור, התקשורת מוצפת בשלל כתבות, בחלקן פרי עטם של חוקרים רציניים, שחלקם  מוצאים עצמם כותבים מאמרים שהם עדיין בוסר, זאת בין השאר, כדי להאדיר את שם המוסד בו הם עובדים. צריך להיות מאד בררן, ולהיוועץ ברופא האונקולוג ולא להסתמך על סיפורי חברים (שהם אמת, או על קבוצות מטפלים רבות).

     

    במקביל למערכת הרפואה הקונבציונאלית,  הפועלת בישראל ברמה גבוהה עם רופאים מוכשרים ומסורים, פועלת בעולם ובישראל מערכת  של רפואה משלימה או אלטרטניבית,  השואבת את הידע והניסיון מעמים עתיקים ורפואה מסורתית, בלוויית מחקרים רבים. מדובר בתעשיות של מיליארדים ,וניתן לומר כי קיים חוסר אמון מוחלט  לעתים כדי איבה,  בין האונקולוגיה הקלסית, המשתמשת בכלים כירוגים, כימותרפיה והקרנות, לבין הרפואה  האלטרנטיבית, המסתמך על אורח חייים ובעיקר תוספים למינהם.

     

    ישנן מחלות, בהן מספר החולים קטן יחסית (כמו סרטן הלבללב (450-500 חולים לשנה), מצב אשר אינו מאפשר התמחות בתחום זה, המטופל על-ידי אונקולוגים של דרכי העיכול. זאת בעוד בכמה ארצות באירופה, או במרכזים גדולים בארה"ב, ישנם מכונים המאוישים רק ברופאים העוסקים בלבלב (או סרטנים פחות שכיחים אחרים).  הטובים בה הם: ג'ון הופקיס בלטימור, סלואן קטרינג ניו-יורק,  אנדרסון -  יוסטון,  דנה פרבר, בוסטון ג'נראל, הארווארד, מיו  ואח'.  למרות זאת,  רמת הידע של הרופאים הטובים בתחום בישראל היא גבוהה והם מועדנים  למדי במה שנעשה בעולם.

     

     

    • מה עושים כאשר מתגלה הסרטן.

     

    כאשר הקביעה או אפילו החשש, כי התגלה אצלך סרטן, לאחר הטראומה הראשונה, אתה עומד במבחן תמידי והשאלות -  מה עושים, כיצד  מטפלים במחלה הממארת, איפוא אצל איזה רופא, באיזה שיטה, ומה אסור לעשות או לא מומלץ לעשות אצל מטפלים שונים המציעים מזור למחלה -  שבה ועולה אצל ואצל בני משפחתך.  תנשום נשימה עמוקה (במובן המטאפורי), ותכלכל מעשיך ביישוב דעת, תוך פתיחות עד כמה שהדבר ניתן ועד כמה שאתה  או הקרובים אליך, מסוגלים  לכך.

    יש מה לעשות, וכל יום שחולף, מפורסמים עוד מחקרים בנושא הסרטן, שאולי אחד מהם, יסייע בידך. עם זאת, תקרא את הדברים בזהירות הדרושה שכן רבים מבין הפרסומים בתקשורת ובהרצאות ומאמרים של  רופאים טובים ומנוסים, מבטיחים מה שעדיין אינו בשל.

     

    מכוונתי, בהמשך הדרך להביא את מה שעובר עלי ואת הדרכים שחיפשתי כדי לשפר את סיכויי לשרוד ולחיות באיכות חיים טובה. כל מה שאביא, אינו בבחינת ייעוץ או המלצה לאחרים לפעול כך או אחרת, אלא אני מקווה כי יהיה בכתוב, חומר למחשבה, כדי לנתב את המהלכים, תוך ייעוץ רפואי אונקולוגי צמוד.

    חשיפה ראשונה, פרטים, תובנות התנהלות 1.7.15

    לאחר תחילת הכימותרפיה, החלטתי לחשוף באתר בושה, כי אני חולה בסרטן קטלני. המשכתי להפעיל את האתר אם כי בעוצמה נמוכה, וכן השבתי לכל פניות הגולשים (מה שאינו מפורסם באתר).

     

    המקרה האישי, מעת הגילוי בנובמבר 2011 ועד סמוך לסוף

     

    המקרה האישי - מנובמבר 2011 עת אובחן הסרטן

    בנובמבר 2011, גילו אצלי  לי  ציסטה בלבלב בעקבות CT  של הבטן  אותו עשיתי כדי לשלול   מיחושים שונים בדרכי העיכול, שאין להם קשר ללבלב.  גם גילוי הציסטה, שלא נראתה ממאירה, לא עורר אצלי חשש, אך  לא הזנחתי את הממצא בבחינת 'יהיה בסדר' או 'זה שום דבר'  ועשיתי ופעלתי כדי לקיים בירור לבדיקת הממצא ופעלתי  כל שהורו לי הרופאים.  ראה:

     

     

     

     

     

     

    אין בכתוב  בעמוד זה או בעמודים האחרים אותם הבאתי באתר בושה  בנושאי הסרטן  או בנושאי בריאות אחרים, בשום אופן משום עצה רפואית כלשהי. לכך, ישנם רופאים, ומטפלים בתחומים שונים.

     

    מיד לאחר שובי מבית החולים חזרתי לפעילות מלאה של אתר בושה ועמו מאבקי למען חברה ושלטון הוגנים וטובים יותר,  והדבר הראשון שעשיתי שהגעתי הבייתה היה לענות לפניות הגולשים שהצטברו בתיבת הדוא"ל של אתר בושה.  היה ברור לי, כי חלק מזמני, יוקדש לנושא מחלת הסרטן, אם כי החלטתי לא אשאב כל כולי  לתוך עניין הסרטן,  וכי אקדיש לכך, רק חלק לא גדול מזמני.

     

    כשאתה מתחיל טיפול אונקולוגי המבוצע באחד מהמרכזים  בישראל לטיפול בחולי סרטן במסגרת הרפואה הציבורית, הרופא האונקולוג המטפל בך, הופך להיות האורים והתומים בכל הקשור בגופך. אתה יכול לחקור, לבדוק, לשאול, לברר, לבקר רופאים אחרים, לבקש חוות-דעת שנייה מרופא בארץ  או בחו"ל, אבל  לדידי,  נקודת המרכז הייתה האונקולוגית אליה הוצבתי בבית החולים שיבא - תל השומר, ד"ר עינת שחם-שמואלי,  מומחית מהמעלה הראשונה בנושא גידולים בדרכי העיכול.

     

    הייתי במצב בו גופי היה נקי לכאורה מסרטן, תוך שאני מקבל טיפול כימותרפי אדג'וונטי,  שצריך לדחות ככל הניתן את שובו של הסרטן או גרורות.  וכידוע, סרטן הלבלב, הרבה יותר מסוגי סרטן אחרים, אוהב לחזור.

    קיבלתי כמה החלטות מלכתחילה:

    שאני ממלא בקפידה אחר כל הנחיות  הרופאה האונקולוגית והצוות הרפואי בשיבא.

    אני מנסה לבדוק דרכים נוספות בהם אני יכול לדחות  את שובו של הסרטן ככל האפשר.

    אני מדווח ומקבל את אישורה או הסכמתה של ד"ר עינת שחם שמואלי האונקולוגית, לכל מהלך שאני עושה גם אם היא אינה סבורה כי יש תועלת בדרך זו.

    להתרכז בדרכי הטיפול המוכרות על-ידי הרפואה האונקולוגית, ותוך הימנעות לצרוך מוצרים או תוספים שאינני יודע מה הם מכילים ולא לבקר מרפאות  של רופאים או מרפאים לסוגיהם, המציעים שלל פתרונות איך להימנע מהסרטן.  האינטרנט מלא באתרים המספרים על הצלחות כאלה או אחרות, ולך תדע מה נכון ומה לא ?

    אין לי כישורים וידע מדעי והבנתי שכמה שאשקיע לא יעלה בידי להבין את התהליכים הביולוגים השונים, את הגורמים לסרטן ומה ניתן לעשות.  זוהי מלאכתם של הרופאים האונקולוגים, שבישראל הם ברמה גבוהה למדי. ולפיכך,  לא עסקתי בחקר  סוד הדברים, אלא בבחינת האפשרויות הקיימות.

     

     

     

    • טיפול אינטגרטיבי בסרטן

     

    ביקרתי אצל ד"ר משה פרנקל,  רופא המתמחה בטיפול אינטגרטיבי בסרטן  והביקור אצלו  האיר את עיני בכמה היבטים של המחלה  והדרך להתמודד עמה כדי לדחות את חזרתה.  ד'ר פרנקל המליץ על  ספרו של ד"ר דויד סרוואן-שרייבר  'לא לסרטן', (הוצאת מודן),  בו מצאתי עניין רב. הספר קריא, חלקים ממנו מרתקים והוא פותח בפניך צוהר אל כללי התנהלות, שעשויים להביא לידי שינוי במצבנו.

     

    ד"ר שחם שמואלי סבורה, כי בתחום הסרטן בכלל ובתחום סרטן הלבלב בפרט, רב הנסתר על הידוע, וכי לא ברור כלל, כי תזונה כזו או אחרת, יש בה להועיל בכך שתדחה את  שובו של הסרטן.  עם זאת,  כל עוד אני אוכל מוצרים או צמחים מוכרים ולא תערובות עלומות כאלה או אחרות,  לא היה לה שום התנגדות שאצרוך מזון או גלולות של  ויטמינים או מינרלים או צמחים מסוימים.  לעניין  התזונה,  אכתוב פוסט נפרד.

     

     

     

    • טיפול מותאם אישי

     

    נושא הטפול המותאם האישי בסרטן,  לפי סוג הגידול והמאפיינים הגנטיים של הגידול או של האדם,  הולך ותופס תאוצה  בעולם הרחב, בעיקר במרכזים הרפואיים הגדולים לטיפול בסרטן.   ישנם הרבה מאמרים של רופאים ומדעני סרטן, מדברים הרבה בכנסים רפואיים, ישנם מאמרים בעיתונות הרגילה, ונראה כי מדובר ברפואת המחר.  החלטתי שאני ממצה כל מה שבידי לעשות, כדי לבחון גם טיפול מותאם אישית במקרה הפרטני שלי.  תוך מספר ימים אעלה את ניסיוני בתחום זה לאתר.

     

     

    • טיפול משלים תומך

     

    בעת הטיפולים הכימותרפיים, קבלתי טיפול של דיקור סיני, באמצעות שירותי רפואה משלימה של  קופת חולים כללית.  ביקור שבועי, שעלותו אינה רבה,  בו שכבתי על מיטת הטיפולים, כשכמה מחטים דקות תקועות בגופי. (הטיפול לא כאב, אבל משהו בראש שלי, לא אהב את הרעיון).

    לאחר גמר הטיפולים הכימותרפיים, הומלץ לי לעשות כמה טיפולים מרגיעים את הגוף והנפש כמו,  רפלקסולוגיה ועיסוי, אך משום מה, העניין לא יצא אל הפועל בלא כל סיבה...

     

    פעילות גופנית

    אין חולק על כך, כי פעילות גופנית מבוקרת היא חיונית לחיזוק הגוף והגדלת הסיכוי לאי-חזרת המחלה.   למרות  מכאובי הגוף (הלא מכבידים מדי), לאחר ניתוח הוויפל,  אני מתמיד בהליכה של  כ - 45 דקות מספר פעמים בשבוע.  חזרתי להלך במקום לנסוע במכונית והליכה של כמה קילומטרים,  חזרה להיות מעשה של מה בכך.   חזרתי לטייל עם קבוצת החברים במרחבי ישראל,  אבל הגיל עושה את שלו והמרחקים שהקבוצה צועדת, הולכים ופוחתים עם השנים,  כך שאין לי כיום שום בעייה להיות שוב אחד מהשורה.  (אני נוהג לתעד את הטיולים שאני עושה וניתן לקרוא על כך באתר בושה).

     

    פעילות לנפש ולרוח

    מאז  סיום הטיפולים באוקטובר  2013, הייתי עם רעייתי כבר פעמיים בחו"ל.  נהניתי מכל רגע, וגם בנושא התאווה לארוחות גורמה, התיאבון עדיין לא שב לקדמותו, נהניתי מאד מהארוחות הטובות.  בכל ההיבטים הגופניים של הטיולים, לא חשתי שום מגבלה לעשות הכול ואפילו לרוץ בראש לעבר הקתדרלות, בראש העייירות המקסימות של טוסקנה.

     

     

     

     

     

     

    ראה באתר בושה -

     

     

    כיסוי ביטוחי לחולים אונקולוגיים

    חולי סרטן, שיש להם ביטוח משלים בשירותי בריאות מסוג פלטינום,  ראוי כי ישימו לב לכיסוי הביטוחי לגביהם, שנכלל בפוליסה מאז  1 במאי 2013.   'כללית מושלם'  הציעו לבעלי ביטוח 'פלטינום' שלהם, הטבה של ממש,  אך המציאות אותה גיליתי, הייתה חבילה יפה, שתוכנה בחלקו בעייתי, ובעיקר, על גבם של החולים האונקולוגים, מערימים קשיים של ממש לקבל את המגיע להם על-פי הפוליסה.  ראה:

     

     

     

    אתר בושה לא עסק בעבר בנושאי בריאות ואת הבעיות במערכת הבריאות בהם נתקלתי, העדפתי לבלוע בשתיקה, מה עוד, שלרוב היו לי תשבוחות על הסגל הרפואי, הסיעודי וגם המינהלי.  בעבר  הבאתי באתר בושה,  כמה נושאים בריאותיים אישיים, שיש בהם לסייע לציבור,  ביניהם שני נושאים הקשורים בגילוי מוקדם של סרטן.  ראה:

     

     

     

     

    דפים אלה זוכיים לכניסת של מספר גולשים רב יחסית. אני מקווה כי גם הדברים שאביא אודות מחלת הסרטן,  שכמובן יעסיק  חלק מזמני בעתיד, יביאו תועלת לאחרים. ראה:

     

     

     


  • סרטן המעי הגס, בדיקה מוקדמת מצילה חיים   ( 0 מאמרים )
    בדיקה תקופתית אחת לכמה שנים של המעי הגס, תמנע  התפתחות סרטן המעי הגס, שהיא מחלת הסרטן השניה בשכיחותה בישראל.   יש לי ניסיון אישי בצעדים שנקטתי לעניין  מניעת בואו  של סרטן  המעי הגס  שהוא קטלני, אם לא מגלים  בזמן ומוציאים  את הפוליפים במעי, אשר מטבעם הופכים  עם השנים להיות סרטניים. מבין סוגי הסרטן,  סרטן  המעי הגז,  ניתן לגילוי מוקדם  ולהסרת הסכנה,  באמצעים רפואיים  קלים יחסית. משום מה,  יש כאלה, הנרתעים מהבדיקות הרפואית,  בין מסיבות פסיכולוגיות או שהם חוששים משום מה, מהפעולה הפולשנית  הקרויה -  קולונסקופיה, הנדרשת לשם ביצוע מעקב רפואי  יסודי  לשלילת  או אימות של קיום פוליפים במעי הגס והוצאתם בהליך זה.
    ראה באתר בושה:
    בשנים בהם שרתתי בארצות הברית  1980-85,   השתתפתי מדי שנה בסקר בדיקות רפואיות, הדומה לסקרי מנהלים הנפוצים כיום בישראל, במרבית בתי החולים המרכזיים ואשר אינו כלולים בסל הבריאות.  שלא כמו אצלינו, בארצות הברית, נעשית במסגרת סקר המנהלים  מדי שנה, פעולה פולשנית קלה יחסית, בחלקו התחתון של  של המעי והרקטום, שם מופיעים מרבית הפוליפים שהופכים לגידולים.    יש לתמוה, מדוע בישראל, בדיקות הסקר אינן כוללות  בדיקה כזו, אם כי בסקר מנהלים בתל-השומר, (שם אני  מבצע סקר זה מספר שנים),  אתה זכאי לבדיקה של גסטרואנטולוג ובדיקת קולנוסקופיה אחת לכמה שנים במקרה של   צורך  רפואי.
    • באחת מבדיקות הסקר, שם בארה"ב, גילו אצלי פוליפ, והופניתי לבדיקת קולנוסקופיה, שאז, לא הייתה נפוצה וקלה יחסית, כפי שהיא כיום.  הפוליפ הוצא ומאז נדרשתי למעקב, בתחילה מדי שנה ולאחר מכן,  אחת לחמש  שנים.  כשחזרתי לישראל בשנת 1985, מספר הרופאים שהיו בקיאים בפרוצדורה, היה קטן יחסית,  אך עניין זה השתנה עם השנים והיום, בדיקת קולנוסקופיה נמצאת בסל הבריאות בהתוויות מסוימות וניתן לבצע אותה למעשה  במרפאות המקצועיות בקופת החולים,  או בקלינקות פרטיות .
    בעקבות גילוי הפוליפ במעי הגס, עברתי לתזונה הקרויה ים-תיכונית ואחת לכמה שנים  מבצעים בי בדיקת קולנוסקופיה, ומאז לא נמצא כל פוליפ.
    ***
    משחשתי לפני כשלוש שנים כאבים  מתמשכים בבטן,  הופניתי לבדיקת פולשנית  נוספת,  שהייתה שלילית.    הוצע לי לבצע CT של הבטן, ושם גילו ציסטה חשודה בלבלב,שלא הייתה קשורה לכאבי הבטן שלי.  וכך העניין התגלגל לגילוי  סרטן בלבלב, שלמזלי התגלה לפני שהתפשט לאברים אחרים.  ראה –
    מכאן,  ביקור אצל רופא גסטרו, בעיקר בגילאים יותר מבוגרים, (מעל  50) או קודם לכן,  אם ישנן הפרעות בדרכי העיקול,  הוא חובה.  אל תתבייש ותבקש מהרופא או הרופאה, לעבור בדיקת קולנוסקופיה כדי שתהיה יותר שקט ואם חלילה יימצא פוליפ, הוא יכרת  במהלך הבדיקה מבלי שתרגיש.
    ***
    ***
    רבה הייתה הפתעתי לקרוא ב – YNET ביום  22.12.13  מאמר פרי עטו של ד"ר ברק בר זכאי, ושל ד'ר דין קרן, בעניין  סרטן המעי הגס,  סימני אזהרה   והדרכים לגילויו.
    הכתבה  מפרטת באופן  מקיף יחסית לעיתונות, את  הבדיקות ואת הסימנים המחייבים בדיקה, את הבדיקות ואת הסיכויים המצויינים שהם נותנות לאלה העוברים אותם, גם אם התגלה פוליפ או גידול בשלביו הראשונים.
    ראה:
    • ד"ר ברק בר-זכאי הוא רופא בכיר ומנתח במחלקה לכירורגיה כללית וכירורגיה הפטוביליארית במרכז הרפואי שיבא תל - השומר והוא מנתח באופן פרטי במסגרת חברת אסיא מדיקל,  הפועלת בבית-החולים אסותא בתל-אביב.
    • ד"ר ברק  בר זכאי הוא אדם מופלא ומנתח בחסד והוא  מוכר לי היטב שכן  הוא  המנתח שניתח אותי במרץ 2013, בשיבא, בניתוח הקרוי 'וויפל' , שהוא אחד הניתוחים המסובכים בכירורגיה.  הניתוח בוצע בהצלחה, וחזרתי לתפקד באופן מלא.  בכל מה שקשור לטיפול,   כדי שסרטן  הלבלב האלים לא יחזור לקנן בי, הדברים ביד האונקולוג, בידי המזל ובידי שלי, במספר צעדים שאני נוקט.
    העובדה כי כירורג בכיר עוסק בחינוך הציבור למניעת סרטן המעי הגס, וכך 'פוגע' בפרנסתו, יש בה עניין ומעוררת  בעיני הרבה כבוד למנתח. (ככל שיפחתו המקרים הקשים של סרטן המעי הגס, תפחת כמות הניתוחים שעל הכירורגים הבכירים יהיה לבצע וכך תיפגע הפרנסה).

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

purchase adobe cs5.5 master collection mac 
discount office 2010 college 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...uy-acrobat 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...ition-2005 
buy windows xp home edition cd 
foro cialis cialis alternative dapoxetin apotheke kamagra pris cialis preis deutschland
buy sildenafil citrate uk purchase cialis canada over the counter cialis is generic cialis legal cialis canada pharmacy
levitra how long does it last viagra prescription price tadalafil tablets dosage online prescription cialis viagra 150 mg