בושה בושה
משטרת ישראל - המשטרה שלנו

 

 

22.6.10 ירידה מתמשכת של מידת האמון של  הציבור במשטרה, חייבה כבר מזמן, שינוי תפישה בסיסי. 
נתונים עיקריים של  מחקר אשר נערך  על-ידי אוניברסיטת חיפה, המתפרסמים היום בעיתון הארץ, ים מצביעים על ירידה מתמשכת  באמון הציבור במשטרה. בעוד בשנת 2000, הביעו 32% מהציבור היהודי שאינו חרדי או מתנחלים, אמון גבוה במשטרה, (שיעור נמוך כשלעצמו), הרי  החלק של הציבור שנתן מידת אמון גבוהה בעבודת המשטרה בשנת 2010,  הגיע כדי 24% בלבד. ממצאים אלה,  צריכים להדאיג את כול החברה הישראלית, אך הם צריכים להדליק כבר מזמן, נורת אזהרה אדומה,  אצל אלה המופקדים על המשטרה, הן  בממשלה והן במשטרה עצמה. לנתונים אשר פורסמו  בעיתון הארץ 0 22.6.10, הקש: ירידה חדה באמון הציבור במערכת בתי המשפט  ובמשטרה.

 

התייחסות  אתר בושה אל משטרת ישראל,  מתרכזת בעיקר, בכל הקשור לעבירות הקשורות בתופעת השחיתות  הפוליטית - שלטונית, של  מעשים לא ראויים מצד נבחרי ועובדי ציבור,  אשר גלשו מן התחום האפור אל התחום השחור -  הפלילי. לדעת  בושה,  קיימים מקרים  לא מעטים, בהם  עובדי או נבחרי ציבור, עברו עבירה פלילית, גם אם לא נטלו לכיסם או לא קידמו את עניינים הפוליטי בדרך אסורה בחוק.  אנחנו מוטרדים מכך,  כי  מעשים בצד מחדלים רבים, בהם מעורבים  נושאי משרה ונבחרי ציבור,  מתנהלים כך שהעניין בצד הקופה הציבורית נפגעים או כאשר אזרחים רבים מוצאים עצמם נפגעים בידי השלטון. אתר בושה רואה מצב של  נטילת  כספים מהאזרחים על-ידי רשויות השלטון, או שימוש בכוח השלטון לפגיעה באינטרס הציבורי,  במקרים לא מעטים, כעבירה פלילית ולא רק חוסר תקינות מנהלית או שחיתות שלטונית - שהם לכאורה בתחום האפור, מתחת לרף המעשה הפלילי.

 

  • נתקלת בבעיית קיפוח, פגיעה בזכויות, התנהגת לא נאותה-  מה עושים, למי פונים ? אתר בושה ריכז רשימה של גופים  הפועלים על בסיס התנדבות, למען האזרח בתחומים שונים. הקש: 
    עזרה, סיוע, עצה -  מה עושים אל מי פונים

 

משטרת ישראל היא המשטרה שלנו, ואין בלתה -  בטוב וברע.

 

הין אתר בושה עוסק בפעילויות המשטרה  בעבירות פשיעה ואלימות, עבירות רכוש או נושאים אחרים, עמם  לא היה לנו כל מגע או קשר ישיר, וכל אשר אנו יודעים בהם, הנו מפי התקשורת.  נראה כי בתחומים אלה, בעיקר בתחום הפשיעה הכבדה, מפגינים שוטרי משטרת ישראל, אומץ ונחישות לא מעטה, אם כי  להדברת הנגע, נדרש תיחכום רב יותר,  ובעיקר, שיתוף פעולה של כל זרועות אכיפת החוק, לרבות גורמי המיסוי, שעדיין לא יושם הלכה למעשה.

 

עניינו של אתר בושה בביקורת על המשטרה, הנו  לגבי אגף החקירות, והיחידה הארצית לחקירת מעשי הונאה,  המכונה - יאח"כ,  המטפלים בנושאי השחיתות. בעניין זה, לדעת אתר בושה, המשטרה כשלה ואינה מתנהלת בצורה ראויה ובאופן מידתי ומאוזן.  

 

על :

 

המשטרה אינה רוצה לפתוח בחקירה נגד יעל גרמן !   נימוקיה אינם  משכנעים
בשנים האחרונות, הגשתי  ליועץ המשפטי לממשלה מספר תלונות בעניין חשד למעשים פלילים נגד יעל גרמן. הופניתי על-ידו אל משטרת ישראל. מכאן, פניתי אל  היחידה הארצית לחקירות הונאה -  יאח"ה -  במספר תלונות נגד יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, בחשד של מעשים פליליים שגרמו נזק ממון לקופת עיריית הרצליה, פגעו בתושבים ופגעו בשלטון החוק. (למען הסר ספק, אין מדובר בחשד כי יעל גרמן נטלה כספים לכיסה או קיבלה שוחד). כל התלונות הוגשו בלוויית חומר רב.


דרך התנהלות משטרת ישראל בעניין, מעוררת תמיהה ושאלות נוקבות, אולם נוכח אופיין של החשדות, ובהיותן לא שגרתיות ודורשות קביעה משפטית עקרונית של  היועץ המשפטי, עיקר הביקורת שלנו, הנה לדרך בה פעלו בעניין זה -  היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה.

פרטים ראה גם:

 

7.5.10 גיבוי  שנותנת המשטרה לחוקרים שפגעו אנושות בשלטון החוק
לפני ימים ספורים  (2.5.10) ניתן  בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, פסק-דין בתביעה אזרחית, שהגיש אזרח-רגב שומר, נגד מדינת ישראל,  על האשמת שווא נגדו, ניהול חקירה  בלתי ראויה בעניינו על-ידי המשטרה והתנהלות  בעייתית בלשון המעטה של הפרקליטות. קריאת פסק-הדין מצמררת, שכן חוקרי המשטרה בצד הפרקליטות,  נראים כמו חבורת פורעי-חוק, אשר  האמת וזכויות האזרח  אינן מעניינות אותם, וכל עניינים להשיג הרשעה, גם אם אדם חף-מפשע, יישב בכלא.

הארץ לא רעדה,העיתונים דיווחו על פסק-הדין, אך למחרת הנושא לא היה יותר על סדר היום. בושה !

בית-המשפט מונה את מעשי השוטרים החוקרים: בידוי ראיות, מסירת אינפורמציה שקרית לבית-המשפט, התנהגות בלתי אנושית, השפלה, גרימת סבל, ולא ציינו את כל  דרך התנהגותם הבלתי-מתקבלת בעליל. לקריאת פסק-הדין המלא:
ת.א 1173/06, רגב שומר נ. מדינת ישראל, ניתן ביום 2.5.10

 אתה קורא את פסק-הדין ומתקשה להאמין.  האם מדובר בגורמי אכיפת החוק, או בחבורת נוכלים.  העובדה כי משטרת ישראל, לא פעלה מיידית להשעייתם  ומינוי ועדת בדיקה לבדוק את הכשלים ומי בשרשת הפיקוד אחראי להם,  אינה מדברת בזכותה. משטרה כזו, מאבדת  את סמכותה המוסרית, לעסוק במיגור השחיתות והאלימות.

אתר בושה לא היה מוערב בעניין זה ויש לברך את עורכי-הדין של  האזרח התמים, שנפל קורבן להתנהלות בלתי ראויה של המשטרה שייחסה לו מעשה אונס שלא עשה. 


ביום א' 9.5.10, למדתי בעיתון ידיעות אחרונות, כי האגודה לזכויות האזרח פנתה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בדרישה להקים ועדת בדיקה באשר לדרך התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשה. אינני  עוקב אחר פעולות  התנועה לזכויות האזרח, אבל הפעם, אעקוב בעניין, אחר המתרחש בפנייתם.

 

 פרשת הנשיקה של חיים רמון
13.10.09   פרשת הנשיקה של חיים רמון   שבה ומאירה כמו זרקור  ענק, את  תחלואי מערכת אכיפת החוק.  עיתון 'הארץ' פירסם בכותרת  הראשית, פרטים שדלפו מחקירת  מבקר המדינה, שהתבקש על-ידי הכנסת לחקור את פרשת  האזנות הסתר  ובעיקר, את אלו שבוצעו בפרשת הנשיקה של חיים רמון ולא הועברו אליו כשהועמד לדין פלילי. הדברים רק מחזקים את טענות אתר בושה, לגבי המתרחש במוסדות אכיפת החוק. הקש: גילויים מחקירת מבקר המדינה על התנהלות רשויות אכיפת החוק בפרשת חיים רמון - 12.10.09.

 

 על פרשת הנשיקה של חיים רמון, שהחקירה הממושכת  והיסודית בפרשה הוטלה על  היחידה הארצית לחקירות הונאה.  ראה על הפרשה באתר בושה: פרשת הנשיקה של חיים רמון.

 

21.9.09   לאן נעלמו תמלילי רמון ?
ידיעה שהופיעה בעיתון 'ידיעות אחרונות' ביום 16.9.09, מספרת על העלמת ראיות בעניין דרך פעולתה  הבעייתית, של המפקדת לשעבר של היחידה הארצית של המשטרה לחקירת הונאות  (יאח"ה) תוך שיתוף פעולה ושתיקה של קצינים אחרים ביחידה.  ממש צלם בהיכל.הנושא נמצא בבדיקה אצל מבקר המדינה והגילוי של העיתון, לא זכה לשום תגובה בתקשורת ואינו מופיע באינטרנט.   על הידיעה, הקש: לאן נעלמו תמלילי רמון ומה קרה ביאח"ה 

 

   אפריל 2009  האחריות  המיניסטריאלית על המשטרה,   עברה לידי השר לביטחון פנים,  (ניצב בדימוס) יצחק אהרונוביץ

כינונה של ממשלת בנימין נתניהו, במרץ 2009, הביאו למינוי  יצחק אהרונוביץ, חבר כנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו,  כשר לביטחון פנים.   על יצחק אהרונוביץ, השר לביטחון פנים, בהקשר של מפלגת ישראל ביתנו.

ראה: מפלגת ישראל ביתנו

 

החלטתו הראשונה החשובה של   השר החדש, יצחק אהרונוביץ, הייתה להביא לידי סיום את המחלוקת והדיון בבג"ץ בעניינו של ניצב אורי בר-לב, ולהודיע על הישארותו  במשטרה ועל מינויו כנציד המשטרה בארצות הברית. החלטה זו של השר, הייתה , למורת רוחו הגלויה של  מפכ"ל המשרטה רב-ניצב  דודי כהן.

על פיטורי ניצב אורי בר-לב, ראה  גם אתר בושה מיום 27.9.08 , דעה אישית:  מפכ"ל המשטרה -  מול ניצב בר-לב 

 

ההחלטה להשאיר את  בר-לב במשטרה הייתה נכונה  מסיבות לא מעטות, אלא שבנסיבות הנוכחיות,  הדבר מחליש את מפכ"ל המשטרה, גם אם  אין קשר בין הדברים.

 

נושא נוסף שעלול להחליש את המפכ"ל דודי כהן  עוד יותר, הנו תמיכת השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, בהקמת משטרות עירונית שתהיינה כפופות לראשי הערים,  הצעה שאתר בושה הביע דעתו המפורשת כנגדה.  ראה בהמשך.

 

 בכל הקשור למאבק בנגע השחיתות השלטונית,  בו עוסק אתר בושה  - משטרת ישראל עומדת על פרשת דרכים לא פשוטה. מצד אחד,  המפכ"ל  רב-ניצב  דודי כהן, וניצב סיגלוביץ,  ראש אגף חקירות ומודיעין,  מראים נחישות ואומץ לא פשוט, בחקירה שהם ניהלו נגד אהוד אולמרט ונגד אביגדור ליברמן,   ששומרת על  ישראל כמדינת חוק, בה השועים והמנהיגים, אינם מחוסנים מפני חקירה והעמדה לדין. מצד שני, אתר בושה אינו יכול להתעלם מהדרך הלא ראויה, בכל התייחסות המשטרה לחקירות אישי ציבור, כפי שאתר בושה למד, בעניינה של יעל גרמן.  (ראה להלן). אין לכרוך גזירה שווה בין יעל גרמן, ראש עירייה הנתפשת ברבים כנורמטיבית, לבין חקירת העומדים בראש המערכת, אלא שבעיני אתר בושה,  יש בדרך התנהלות המשטרה וגופי אכיפת החוק האחרים, להציף דרך התנהלות  בעייתית, או למצער, מעוררת סימני שאלה.

 

 אתר בושה בתקופת  אחריות  השר לביטחון פנים - אבי דיכטר

סימני השאלה   אצל אריה גבע , אודות תפקוד המשטרה הולכים וגוברים. אין מדובר במעשי  שחיתות של קצינים או שוטרים, בכך, משטרת ישראל, ככל הידוע, לא נגועה באופן חריג המעורר דאגה. הכשלים המיוחסים  על-ידי למשטרה,  הנם בתחומים רבים, לרבות - חוסר ההצלחה בהדברת הפשיעה, הפחתת נגע  השחיתות השלטונית וחוסר ניקיון כפיים בקרב זרועות השלטות, הקצאת משאבים לא מושכלת, שימוש בתקשורת המכסה על כשלים וחוסר הצלחה. 

נוכח המציאות המתגלית ברבים, אנו עדים למשבר אמיתי של מנהיגות בדרגים הגבוהים, אשר אינם מצליחים להביא לביטוי את מיומנותם ומסירותם של הקצינים והשוטרים המשרתים במשטרה.

 

8.3.09  תוצאות סקר, שערכה  אוניברסיטת חיפה בפברואר 2009, מצביעים כי מידת האמון שרוכש הציבור   למשטרה ולמוסדות החוק אחרים, הולכת ויורדת לרמה נמוכה שיש בה להגביר את הדאגה.  אתר בושה, אינו מופתע, ומה שהוא חוזר ומעלה בעת האחרונה, כלפי  המשטרה, מתברר, כי הדברים הם נחלת רבים בציבור. 

על עיקרי הסקר והערות אריה גבע, הקש: סקר חוסר אמון משטרה, מרץ 2009

 

המרכז לניהול ומדיניות ציבורית,  אוניבריסטת חיפה, עורך מדי שנה, סקר וניתוח על עמדות האזרחים והערכת מצב לאומי. לקריאת הסקר המלא  שנת 2008,
הקש:  
סקר  מלא עמדות אזרחים 2008

על הסקר באתר בושה:  תמצית עמדות האזרחים.

  • שביעות הרצון של הציבור משירותי המשטרה  הנה 2.38     (5 ציון מירבי),  והיא הולכת ויורדת מדי שנה. (תרשים 20 עמ' 21 בסקר).  נתון זה צריך להדאיג מאד את מערכת המשפט.
  •  מידת האמון שרוכש הציבור למשטרה (השוטרים),    על-פי הסקר הנה  2.68 (ציון מירבי 5),  ( ראה תרשים 39 , עמ' 30    בסקר).  נתונים אלה, צריכים להדאיג מאד את צמרת המשטרה, ואת השר לביטחון פנים.

 

 

אריה גבע התוודע להיבטים מסוימים של דרך עבודת  המשטרה,  גם דרך אספקלריית  טיפולה ביעל גרמן, ראש העירייה הרצליה, והתברר לו, כי למרות תלונות שהגיש, על חשד לעבירות פליליות של יעל גרמן, ראש העירייה הרצליה,  משטרת ישראל אינה עושה כל מעשה, תוך שאינה מסבירה את דרך פועלה.  הקש: המשטרה - יעל גרמן.  

 

 30.10.08 דעה אישית, על העומדים בראש משטרת ישראל, בעקבות הגילוי על כשלים והעדר בדיקה בנושא רצח שני סוכני המשטרה בשלהי 2006. 

ראה:  
מבקר המדינה בודק את דרך פעולת ראשי המשטרה בפרשת רצח הסוכנים בשלהי 2006,

 

חוסר אמון האזרחים בדבר יעילות פעולות רשויות  השלטון החוק נגד השחיתות 6-09

27.9.08 דעה אישית, על מנהיגות המשטרה, בעקבות ראיון שנתן המפכ"ל,  הקש: מפכ"ל דודי כהן בעקבות ראיון 

  

נתוני סקר בינלאומיים מצביעים כי מצבה של ישראל בין אומות העולם בתחום השחיתות, הולך ורע.

אחת לשנה, מפרסם  ארגון  Transparency International  ארגון בעל  מוניטין  ואמינות,  את מה  מדד המדדים  בנושא השחיתות בעולם  המכונה -  מדד השחיתות העולמי, בו מודרגות כל מדיניות העולם לפי מצב השחיתות בהן. מצבה של ישראל הולך ורע והיא  ממוקמת במקום ה - 33 בדירוג השחיתות העולמי, מקום לא מחמיא למדינה דמוקרטית.

 על מדד השחיתות העולמי  באתר בושה -  מדד השחיתות העולמי 2008

 

עובדות קשות אלה מצביעות  כי נדרשת חשיבה מקיפה ושינוי מהותי של  תפישות העולם דרכי עבודת המשטרה, יחד עם רשויות אכיפת החוק האחרות, מבקר המדינה ומערכת החינוך.

 

בשלהי חודש אוגוסט  2008 פורסם סקר  שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,  על שביעות הרצון של תושבי  ישראל משירותי הממשל, בתי-המשפט, המשטרה  והעיריות,  סקר ל.מ.ס - שביעות רצון   (ראה טבלה בסוף הדוח).

אחוז האזרחים שבעי הרצון מתפקוד המשטרה הנו 35.3%  בלבד, הנמוך ביותר משיעור שביעות-הרצון של האזרחים מהגופים הממלכתיים האחרים.  משטרת ישראל זקוקה לאמון הציבור, ואחד הדרכים להשגת מטרה זו - הנה מתן שרות יעיל וראוי. 

 

העדר מידע בידי המשטרה, על  הקצאת משאבים לפי תיקים
לאחר בירור ממושך שעשה אתר בושה מתברר, כי בידי משטרת ישראל, אין מידע על הקצאת המשאבים בכל אחד מתיקי החקירה שעורכת המשטרה, לרבות אותם תיקים הדורשים משאבים מרובים, ביניהם תיקים 'מתוקשרים', של אישי ציבור. לקריאה הקש: היעדר רישום על הקצאת משאבים בעת ניהול תיקי חקירה.

 במצב דברים זה, קיים החשש, כי הקצאת משאבי המשטרה המוגבלים, אינה נעשית באופן מושכל.  נוכח  המשאבים העצומים אותם משקיעה המשטרה בשנתיים האחרונות, בפרשות מתוקשרות, בנושאים שאינם בעלי חשיבות רבה לביעור השחיתות או הפשע כמו - פרשת חיים רמון, פרשת נעמי בלומנטל, דרך פעולה זו, של היעדר רישום בצד מעקב, על המשאבים המושקעים בכל חקירה, לדעת אתר בושה - הנה מחדל חמור.

 

נתונים שפוסמו על-ידי המכון לדמוקרטיה, במחקר  על  מדדי הדמוקרטיה הישראל, בשנת 2008 במסגרתו נערכו סקרים בקרב הציבור,

על מידת האמון שרוכש הציבור לזרועות השלטון, הממצאים לגבי משטרת ישראל מדאיגים עד מאד.

לקריאת הדוח המלא בו מופיעים הנתונים על מידת האמון של הציבור ברשויות המדינה השונות, שנערך מדי שנה על-ידי המכון לדמוקרטיה, הקש: המכון לדמוקרטיה,

 

לשאלה   -  האם  אתה נותן אמון, במידה רבה או במידה מסוימת במשטרת ישראל, השיבו רק 33% מהנשאלים  בחיוב.

הממצא חמור יותר, באם  נבחן את המגמה של אמון הציבור בתפקוד משטרה על-פי סקרים קודמים שנערכו על-ידי המכון לדמוקרטיה.

לשאלה לעיל, היה אחוז אלה שהביאו במידה רבה או במידה מסוימת, אמון בתפקוד משטרת ישראל -

  • שנת  2003  - 66%
  • שנת 2004 -   66%
  • שנת 2005 -  57%
  • שנת 2006 -  44%
  • שנת 2007 -  41%
  • שנת 2008 -  33%

 

השיעור הנמוך של אלה שיש להם אימון כלפי משטרת ישראל,  הוא נמוך ומעורר דאגה. ההידרדות שאנו רואים בשנים האחרונות, עלולה להפוך למפולת של ממש. משטרה אינה יכולה לפעול ביעילות, אם אין לאזרחים אמון בה.

 

תת ניצב (בדימוס), מירי גולן, פועלה, אחריתה, מבלי שמחה לאיד.

 12.6.09 שתי קצינות בכירות, תת-אלוף יהודית גריסרו, תת-ניצב (בדימוס) מירי גולן, היו היום בחדשות בעניינים בעלי חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה:  גזר הדין שהוטל על תת-אלוף משה תמיר (צ'יקו), וספיחי פרשת הנשיקה של חיים רמון. אתר בושה התייחס  לשתיים  - תא"ל יהודית גריסרו  ותת-ניצב (בדימוס) מירי גולן, בשל היתקלות עניינית  בי ן  'בושה' -  לבינן.

 ראה:  שתי קצינות בכירות הלכו בדרך שונה, אך המסקנה דומה.


על מעשיה  ודרך התנהלותה הבעייתית של תת-ניצב מירי גולן,  מפקדת יאח"ה לשעבר, בעקבות תלונה שהגיש   אריה גבע  למשטרה בינואר 2006, תוך שתת-ניצב  מירי גולן מכנה אותו כמי : מהלך אימים על המשטרה.

ראה:  מי מהלך אימים על המשטרה, מירי גולן משתלחת 1-06

 

 

  • היחידה הארצית לחקירת מעשי הונאה, יאח"ה   ( 10 מאמרים )

     

     

    הניסיון אישי  עם יאח"ה, בקשר לתלונות שהגשתי על מעשי שחיתות שלטונית של יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה ובחלקן, גם נושאי משרה אחרים בעיריית הרצליה -  מאכזב למדי.  לא עצם החלטת  יאח"ה, שלא לחקור  את  יעל גרמן, הוא שהעלה בי הרהורים על דרך עבודת  קציני יאח"ה והעומד בראשם, אלא העדר שקיפות פעולתם במקום בו אור השמש המחטא מתבקש, תשובתם הלקונית המנמקת כביכול מדוע יאח"ה לא פתחה בחקירה, העדר  זימון  שלי כדי להרחיב, להסביר או להתייחס לחומר הרב שצורף אל כל אחת מן התלונות  -  כל אלה, גורמים לי לחשוב, כי קיים   אצל  ראש יאח"ה ואותם קצינים שהיו מעורבים בכל  אותן החלטות שלא לחקור את  התלונות שהוגשו בנושאים שונים שאינם קשורים זה בזה  -  חוסר התייחסות רצינית,  או חוסר הבנה ראוי של משמעות השחיתות השלטונית, או חלילה, שיקולים זרים שאני רוצה לקוות כי אינם.   

     

     

     

    28.6.10 דוח מבקר המדינה על האזנת הסתר בפרשת הנשיקה של חיים רמון- שוב מציף את הפרשה - תמונה מאד לא מחמיאה למשטרת ישראל - ליחידת יאח"ה ולעומדת בראשה אז - תת-ניצב מירי גולן
    בתאריך 6.7.08 הטילה ממשלת ישראל בראשות אהוד אולמרט, על מבקר המדינה, לבדוק ולהכין חוות-דעת לגבי האזנות סתר בחקירה פלילית, בכלל ובהתייחס לפרשת חיים רמון, שר המשפטים שהורשע במעשה מגונה בקצינה, בשל נשיקה שנתן לה, כאילו לא בהסכמתה.

    על בדיקת מבקר המדינה, משך הזמן הרב שחלף, ועל נוסח הדוח  המלא ומסקנותיו, כותב אתר בושה, ראה : על דוח מבקר המדינה בעניין האזנות סתר, הנשיקה של חיים רמון.  שהתפרסם 28.6.10

     

     לקריאת הדוח המלא של מבקר המדינה שפורסם ביום 28.6.10 בעניין האזנות סתר בחקירה פלילית, שעיקרו, פרשת אי-מסירת חומרי חקירה לחיים רמון, בעת שהיה נאשם במשפט פלילי, בפרשה הידועה בשם, פרשת הנשיקה של חיים רמון. הקש: חוות-דעת של מבקר המדינה, האזנות סתר בחקירה פלילית,פרשת הנשיקה של חיים רמון 6-10

     

    18.4.10  איך כותבים 'נוח עם שבע שגיאות'.
    מסמך חשוב של יאח"ה, נכתב תוך שגיאות עובדתיות, מה זה מעיד על דרך עבודת היחידה ועל רמתה.
    ראה -  יאח"ה מודיעה על אי-פתיחת חקירה, במסמך עם שגיאות עובדתיות - 21.2.10

     

    היחידה הארצית לחקירות הונאה של משטרת ישראל,  המכונה 'יאח"ה' - הנה חוד החנית של  כוחות המשטרה, במאבק נגד השחיתות השלטונית.   קצינים ונגדים רבים משרתים ביאח"ה,  אך  הפעלתם ומיצוי יכולותיהם, תלויה בעיקר במפקד היחידה -  ובתכונותיו - יכולת, מימונות, מנהיגות, תפישת עולם, נחישות.  יאח"ה ידעה ימים מפוארים, כאשר פיקד עליה בזמנו, בנימין זיגל, ולהבדיל, דרך התנהלות יאח"ה תחת פיקודה של תת-ניצב מירי גולן, שלדעתנו, לא הוסיפה דף של כבוד ופאר ליחידה החשובה, למרות שיש לא מעט אנשי תקשורת, שחלקו לה שבחים על עבודתה. נוכח מיעוט המידע ברבים, קשה לנו להביע התרשמותנו על תיפקוד   יאח"ה תחת פיקודו של  המפקד היוצא תת-ניצב שלומי איילון.  העובדה כי יאח"ה הייתה מעורבת בתקופתו בחקירה על פוליטיקאים בכירים ביותר, כשלעצמה, לדידנו אין בה להעיד על  הישגיה של יאח"ה ורמת תיפקודה.  

     

    היחידה לחקירת  הונאות  המכונה יאח"ה, היא  יחידת המשטרה  החוקרת את מרבית המקרים של עבירות שחיתות שלטונית או פוליטית.

    על: משטרת ישראל

     

    • נתקלת בבעיית קיפוח, פגיעה בזכויות, התנהגת לא נאותה-  מה עושים, למי פונים ? אתר בושה ריכז רשימה של גופים  הפועלים על בסיס התנדבות, למען האזרח בתחומים שונים. הקש: 
      עזרה, סיוע, עצה -  מה עושים אל מי פונים

     

    על משטרת התנועה, מתוך ניסיון אישי, הקש: משטרת התנועה - זהירות בדרכים

     

    6.12.09  מינוי מפקדת חדשה  שתעמוד בראש יאח"ה.
    על:  מינוי ראש חדש ליחידת יאח"ה, נצ"מ זיוה הדסי-כהן.

     

    המשרדים של יאח"ה עברו דירה, לא סיפרו לציבור
    עניין שולי, המצביע על חוסר תשומת-לב מספקת של המשטרה, יאח"ה, בכל הקשור לקשר עם הציבור. הקש: המשרדים של יאח"ה עברו דירה 11-09

     

    המשטרה אינה רוצה לפתוח בחקירה נגד יעל גרמן !   נימוקיה אינם  משכנעים
    בשנים האחרונות, הגשתי מספר תלונות נגד יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, בחשד של מעשים פליליים שגרמו נזק ממון לקופת עיריית הרצליה, פגעו בתושבים ופגעו בשלטון החוק. (למען הסר ספק, אין מדובר בחשד כי יעל גרמן נטלה כספים לכיסה או קיבלה שוחד).
    דרך התנהלות משטרת ישראל בעניין, מעוררת תמיהה ושאלות נוקבות, אולם נוכח אופיין של החשדות, ובהיותן לא שגרתיות ודורשות קביעה משפטית עקרונית של  היועץ המשפטי, עיקר הביקורת שלנו, הנה לדרך בה פעלו בעניין זה -  היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה.

    פרטים ראה:

     

      איך גובים ארנונה בעיריית הרצליה.  שקר, הטעיית בית-המשפט ?
     תלונה עומדת ותלויה -  עבירה חמורה של שיבוש  הליכי משפט. מה תעשה יאח"ה
    בתאריך 8.10.09 הגשתי תלונה אל היועץ המשפטי לממשלה, נגד יעל גרמן ונושאי משרה בעיריית הרצליה, בחשד להטעיית בית-המשפט  ושיבוש עשיית משפט. ראה פנייה ליועץ המשפטי לממשלה:
    הטעיית בית-המשפט ושיבוש עשיית משפט - פרשת דברת

     

    מכתב  התלונה אל משטרת ישראל בעניין חשד להטעייה ושיבוש הליכי משפט מיום 8.11.09, הקש:
    פרשת דברת, מכתב התלונה אל משטרת ישראל 8-11-09

     

    היועץ המשפטי לממשלה העביר את התלונה אל פרקליט המדינה וזה העביר אותה למשרד המשפטים, שהנחה אותנו להגיש תלונה במשטרה.  פרטי התלונה :
    חשד להטעיית בית המשפט, שיבוש הליכי משפט ע"י עיריית הרצליה 8.10.09

    השקר והאמת, בפרשת דברת. איך עו"ד אילנה בראף-שניר, בשם -  יעל גרמן, מנהל הארנונה, ועיריית הרצליה, משקרים את בית-המשפט  וגורמים לו להוציא תחת ידו, פסק-דין שאינו נשען על אדני אמת.
    האמת מול השקר, עיריית הרצליה במשפט דברת - 6-9-09

     

     

    משרד המשפטים הפנה אותי להגיש את התלונה במשטרה, כאילו מדובר בעניין שאין לו קשר אל היועץ המשפטי לממשלה או אל פרקליטות המדינה. מה  הרוויחה הפרקליטות  מכך שנקטו בצעד מסורבל, במקום להורות למשטרה לחקור. נמתין ונראה, אם הפעם, בניגוד לתלונות האחרות שהגשתי, תמצא מקום כי יש לפתוח בחקירה פלילית.

    נמתין ונראה, הפעם העניין ברור מדי, מכדי ש - משטרת ישראל, הפרקליטות, יוכלו שלא לפתוח בחקירה פלילית בנימוקים סתמיים, תוך חוסר שקיפות מוחלט של  דרך פעולתם.

     

     פרשת הנשיקה של חיים רמון
    13.10.09   פרשת הנשיקה של חיים רמון   שבה ומאירה כמו זרקור  ענק, את  תחלואי מערכת אכיפת החוק.  עיתון 'הארץ' פירסם בכותרת  הראשית, פרטים שדלפו מחקירת  מבקר המדינה, שהתבקש על-ידי הכנסת לחקור את פרשת  האזנות הסתר  ובעיקר, את אלו שבוצעו בפרשת הנשיקה של חיים רמון ולא הועברו אליו כשהועמד לדין פלילי. הדברים רק מחזקים את טענות אתר בושה, לגבי המתרחש במוסדות אכיפת החוק. הקש: גילויים מחקירת מבקר המדינה על התנהלות רשויות אכיפת החוק בפרשת חיים רמון - 12.10.09.

     
     על פרשת הנשיקה של חיים רמון, שהחקירה הממושכת  והיסודית בפרשה הוטלה על  היחידה הארצית לחקירות הונאה.  ראה על הפרשה באתר בושה: פרשת הנשיקה של חיים רמון.

     

     21.9.09   לאן נעלמו תמלילי רמון ?
    ידיעה שהופיעה בעיתון 'ידיעות אחרונות' ביום 16.9.09, מספרת על העלמת ראיות בעניין דרך פעולתה  הבעייתית, של המפקדת לשעבר של היחידה הארצית של המשטרה לחקירת הונאות  (יאח"ה) תוך שיתוף פעולה ושתיקה של קצינים אחרים ביחידה.  ממש צלם בהיכל.הנושא נמצא בבדיקה אצל מבקר המדינה והגילוי של העיתון, לא זכה לשום תגובה בתקשורת ואינו מופיע באינטרנט.   על הידיעה, הקש: לאן נעלמו תמלילי רמון ומה קרה ביאח"ה 

     

     

    4.3.09  יאח"ה אינה רוצה לחקור את יעל גרמן - בעניין שער העיר, בטענה שאין מעשה פלילי

    בתאריך 2.3.09 קיבלתי את  החלטת המשטרה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד יעל גרמן, בתלונה על הפרת חובת  אמונים, בשל מחדלי יעל גרמן, בקשר לבניין שער העיר.  עשרות מיליוני שקלים הלכו לטמיון, בשל מה שנראה גחמה של יעל גרמן ומשטרת ישראל, קובעת כי אין עבירה פלילית של חובת הפרת אמונים.  הקש: שער העיר, הרצליה

     

    דעה אישית - מה בין אהוד אולמרט, ד"ד דורית ניצן-קלוסקי וראש עיריית הרצליה יעל גרמן,  בקשר ל - הפרת חובת אמונים- הקש:  גרמן - הפרת אמונים, המשטרה

     

     על-פי החוק, ניתן להגיש ערר  אל הפרקליטות על החלטת המשטרה לפתוח בחקירה, תוך 30 יום.  החומר מוכן, כי הרי המשטרה לא חלקה על העובדות בפרשה שער העיר שהבאתי בפניה,, אלא קבעה  משפטית, שאין  במעשה המיוחס לראש העירייה, יעל גרמן, משום עבירה פלילית. האם המשטרה סבורה, שיכול איש ציבור לבזבז עשרות מיליונים, אם בא לו להתנהג באופן תמוה, ובלבד שלא נטל דבר לכיסו וכי התנהלות כזו אין בה הפרת חובת אמונים. על דרך פעולת הפרקליטות בעררים, שהוגשו לה, (שיעור מאלף בדרך עבודת הפרקליטות במאבק בשחיתות השלטונית),

     

    אריה גבע התוודע להיבטים מסוימים של דרך עבודת  המשטרה,  גם דרך אספקלריית  טיפולה ביעל גרמן, ראש העירייה הרצליה, והתברר לו, כי למרות תלונות שהגיש, על חשד לעבירות פליליות של יעל גרמן, ראש העירייה הרצליה,  משטרת ישראל אינה עושה כל מעשה, תוך שאינה מסבירה את דרך פועלה.  הקש: המשטרה - יעל גרמן.  

    על חמש  תלונות שהגיש אריה גבע, בחשד של מעשים פלילים על-ידי יעל גרמן ראה בדף לעיל.

     

    תת ניצב (בדימוס), מירי גולן - ראש יאח"ה לשעבר -  פועלה, אחריתה, מבלי שמחה לאיד.

     12.6.09 שתי קצינות בכירות, תת-אלוף יהודית גריסרו, תת-ניצב (בדימוס) מירי גולן, היו היום בחדשות בעניינים בעלי חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה:  גזר הדין שהוטל על תת-אלוף משה תמיר (צ'יקו), וספיחי פרשת הנשיקה של חיים רמון. אתר בושה התייחס  לשתיים  - תא"ל יהודית גריסרו  ותת-ניצב (בדימוס) מירי גולן, בשל היתקלות עניינית  בי ן  'בושה' -  לבינן.

     ראה:  שתי קצינות בכירות הלכו בדרך שונה, אך המסקנה דומה.


    על מעשיה  ודרך התנהלותה הבעייתית של תת-ניצב מירי גולן,  מפקדת יאח"ה לשעבר, בעקבות תלונה שהגיש   אריה גבע  למשטרה בינואר 2006, תוך שתת-ניצב  מירי גולן מכנה אותו כמי : מהלך אימים על המשטרה.

    ראה:  מי מהלך אימים על המשטרה, מירי גולן משתלחת 1-06

     

     

  • עבירות תנועה   ( 0 מאמרים )
     

       עבירת תנועה היא מעשה לא נורמטיבי, המסכן אחרים ואת עצמך.  בדרך כלל,  מי שקיבל דוח  תנועה, המצביע על עבירה לכל דבר,  אכן עשה מעשה או מחדל  רע, וראוי כי  ייתן את הדין.

    אך ישנם מקרים, בהם  הדוח ניתן שלא בצדק  וכאן, הבאתי את הניסיון האישי שלי,  בעניין זה. הכתוב הוא מעין  מורה נבוכים לנהג התמים, אשר נתפש  כביכול בביצוע עבירת תנועה, על לא עוול בכפו עבירה.

    קלות הראש בה מתייחסת החברה הישראלית והעומדים בראשה, לקטל בדרכים מכעיסה ומקוממת. אני נוהג מזה שנים ארוכות  בדרך הנאותה ואיני עובר במודע, עבירה קלה כחמורה.   קיבלתי בחיי 3 דוחות תנועה, בשלושתם יצאתי זכאי בדין. 

    מאות ההרוגים ואלפי הפצועים מדי שנה, הפכו לשגרה הזוכה לכיסוי תקשורתי רק כשמדובר באירוע בלתי שגרתי והרבה דם. כאשר מתברר שהנהג הפוגע הורשע בעבר בעשרות עבירות, אתה תמה כיצד הוא לא קורקע עד כה על-ידי בתי המשפט, שכן הרשעות שלו, הן רק קצה קרחון בנהיגתו הפרועה. התייחסות החברה ובתי-המשפט אל עבריני  הכבישים  הנה סלחנית ואינה רואה בהם עבריינים של ממש.  גם כאשר נתפש נהג ליד ההגה שהוא בשלילת רישיון, לרוב הוא אינו מושם בכלא לתקופה של ממש. 

     

    על עבירת התנועה - חניה אסורה במקום המיועד לחניית נכים, ובעיקר לדרך התנהלות לא ראויה של רשויות מקומיות ראה:
    חניה אסורה במקום המיועד לנכים - התנהלות רשויות מקומיות

     

    כל השנים הרבות בהן  נוהג אריה גבע, נרשמו לחובתו שתי עבירות תנועה ובשתיהן, הוא ביקש להישפט וזוכה בדין.  כמה הדבר קל ופשוט שלא לקבל עבירות. לא צריך מכשירים או  פתרונות הזויים, כל שנדרש הוא,, ציות לחוקי התנועה.

     

    מלאכתה של משטרת ישראל באכיפת חוקי התנועה, הנה קשה ומתסכלת. עם זאת, לא אחת, קשה להשתחרר מהרושם, שהמשטרה  עושה לעצמה חיים קלים ועושה דוחות באותן עבירות, בהן  קל לתפוס עבריינים ולא באותן עבירות, שהן באמת מסוכנות לציבור.

     

    למרות האמור לעיל, אריה גבע מייעץ לאלה הנוהגים על-פי חוק ונתפשו על-ידי המשטרה, בעוד הם סבורים שלא עברו כל עבירה. באם אהם מאושמים  בעבירה חמורה, מוטב שישכרו  את שירותיו של עורך-דין שמומחיותו בדיני תעבורה. באם מדובר בעבירה קלה, שאתה משוכנע שלא בצעת או שהשוטר פעל שלא כראוי, תפנה למשטרה לביטול הדוח, למרות שהסיכוי לכך הנו נמוך.  החלטת שלא לשלם את הקנס ולהופיע לבדך בבית-המשפט, תדע, שעבירת תנועה הנה עבירה פלילית ועל כללי הדיון,  חלים סדר הדין של משפט פלילי. זכותך על-פי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, לבקש את  חומר החקירה בעניינך, המצוי בדרך כלל בתחנת משטרת התנועה באזור בה בוצע העבירה.  מדובר בדוח שכתב השוטר בעת ביצוע העבירה, ובהערות שהוסיף בכתב ידו בנוכחותך, או לאחר מכן. מידע זה חשוב וכדאי שיהיה בידך בטרם הדיון המשפטי. בקשה שהגשתי לקבלת מידע ראה: 

     

    בקשה לקבלת חומר חקירה מהמשטרה, עבירת תנועה 1997

    מעשה  אמיתי –  איך מתנהל משפט פלילי בעבירת תנועה, כשיש לנאשם זמן, ידע ורצון להיאבק, לא להאמין :

    ביום חורפי של שמש חמימה, אחר הצהריים (שנת 1997), נהגתי להנאתי במכוניתי החדשה ברחוב ויצמן ברעננה, כביש בעל 4 מסלולי נסיעה, שניים בכל כיוון. הכביש פתוח בלא מבנים בצד הדרך  וכמעט לא נראית נפש חיה בצד הכביש. מכונית משטרה עמדה לצד הדרך ועצרתי לאחר שהשוטר הרים ידו. "אתה נוהג במהירות של 79 קמ"ש", הבהיר לי כשהוא מראה לי את  הצג על גבי אקדח הלייזר שבידו. "אתה יודע מה המהירות המותרת", שאל אותי.  "60  קמ"ש",השבתי, כשאיני בטוח בדברי.

    השוטר שלף את העט מכיס חולצתו והחל לרשום דוח. באדיבות השיב לשאלות שלי. מרחק המדידה היה 216 מ' והמכשיר כויל, באותו היום, שעתיים קודם. לא היה לי מושג במכשירי לייזר ונשארתי במקום מספר דקות כדי להתבונן בדרך פעולת השוטר.

    למרות שהכביש בשטח פתוח ללא בתים, על-פי התמרור, הנו שטח בנוי בו המהירות המרבית הנה 50 קמ"ש. בדיקת החוק הבהירה כי תמרור הנו חוקי, רק כאשר הוא מאושר על-ידי הרשות המקומית, המשטרה והמפקח על התעבורה. מה לעשות והתמרור ברחוב שעמד על מקומו מזה שלוש שנים, אושר באופן סופי כמה חודשים קודם לרישום הדוח. מזל רע של שומרי חוק.

     

    הקדשתי מספר שעות לאיסוף ולימוד חומר על אקדח הלייזר. כלי יעיל להפליא, רק שאמינותו הטכנית לא נבדקה על-ידי מכון התקנים או מכון ראוי אחר ודרך הפעלתו מעוררת שאלות רבות. משטרת ישראל, עשתה מאות דוחות ליום ומי יכול להתמודד עם הטכנולוגיה החדשנית. מכשיר שמטיל ביצי זהב, ולמה להפסיק להעשיר את אוצר המדינה.  מתברר כי מספר נהגים ניסו לערער על אמינות המכשיר בבתי-המשפט, אך עד אז, לא עלה הדבר בידם. הכעיס אותי שמשטרת ישראל לא מעבירה מכשיר חדש לבדיקה טכנית למכון רשמי ומקבלת אישור מתאים על תקינותו ודרכי הפעלתו. כמה זמן היה נחסך לבתי המשפט ולאזרחים, אם משטרת ישראל הייתה פועלת בדרך זו. הנושא הפך לי לאתגר. קבלתי מידע, אספתי חומר ועקבתי אחרי-פסקי הדין שניתנו בנושא זה. עולם שלם. 

     

    למדתי, כי בבית-הדין הצבאי בקסטינה, מתנהל משפט בנושא זה. הצבא העמיד קצין בדרגת סרן, כדי ללמד סנגוריה על חייל שנתפש במכשיר הלייזר, נוהג במהירות מופרזת. לא התעצלתי ונסעתי דרומה. השופט הצבאי סא"ל פיילס שישב בדין, התייחס לעניין במלוא הרצינות והחלטתו המנומקת והארוכה, הייתה כנגד השימוש במכשיר בדרך אותה ביצעה המשטרה הצבאית. אלא שפסק-דין של בית-דין צבאי, אינו תקדים לערכאות האזרחיות וכך, מורשעים האזרחים בזה  אחר זה.

     

    היה חסר לי מידע נוסף שהיה רק בידי המשטרה. בקשתי חומר חקירה והופניתי למשטרה בנתניה לקבל עותק מדוח התנועה. המשטרה סירבה למסור חומר נוסף. הניסיון שלי והידע במשפט פלילי, שאף לאפס.

     

    הדיון באולמו של השופט יהושע (לוי) הלוי, בבית-משפט השלום לתעבורה בנתניה,  היה עבורי עולם אחר. בשעה שתיים אחר הצהריים, עשרות אזרחים התכנסו באולם הדחוס. שלל עדות ובגדים, ארץ ישראל על כל גווניה. השופט נכנס לאולם, כולם קמו. דומיה מוחלטת. השופט מתבונן בנאספים ומבהיר שעד השעה חמש, לא יישאר אדם באולם. ונותן הרצאה קצרה על ההליך והזכויות של הנאשמים. המסר ברור, מי שמודה וחוסך זמנו של בית-המשפט, יצא נשכר.

     

    סרט נע של ממש. במהירות הסתיימו התיקים בזה אחר זה. מי שניסה לטעון או למחות, שוסה בשאלה, מודה או לא מודה. איש מזוקן לבוש שחורים, טען בתוקף שהוא לא עבר את העבירה והשופט החליט, כי יתקיים דיון נפרד. הנאשם ייאלץ לבוא לבית המשפט פעם נוספת לשטוח טענותיו.

    תיק מס' 1430 אריה גבע הודיע השופט. קמתי ממקומי לבוש חליפה ועניבה, כדרישת הכללים  מעורך דין, שהעידו על מעמדי. "מודה או לא מודה", רעם השופט.

    "לפני שאשיב לאשמה כבודו, אני מבקש שתורה למשטרה לתת לי את חומר החקירה שבקשתי,זאת על-פי סעיף 74 לפקודת סדר הדין הפלילי".  השופט זקף ראשו, הביט בי בהשתאות על שאני מפריע לרצף התהליך. "בידי פסק-דין של בית-הדין הצבאי של השופט פיילס" אמרתי.

    כבודו שהיה בעבר שופט צבאי, גילה עניין. התחיל דיון שנמשך כרבע שעה שבסופו נקבע לי מועד לדיון נפרד בעניין חומר החקירה שאני מבקש. כשיצאתי החוצה, מהרו בעקבותי שני אנשים,  שביקשו שאייצג אותם.  הסברתי להם שאינני עוסק בתחום ושלחתי אותם בחזרה לאולם.

     

    בדיון שהתקיים חודשיים מאוחר יותר כפרתי באשמה. לא עזרו טיעוני והשופט הלוי, לא נאות להורות למשטרה לתת לי חומר חקירה נוסף. איך אפשר לנהל הגנה אם לא מוסרים חומר בנושא המורכב.

    הגשתי ערר לבית-המשפט המחוזי -  בו בקשתי  להורות למשטרה למסור לי חומר חקירה אותו פרטתי. הדיון התקיים בפני השופט א' בייזר. האולם הגדול היה מלא מפה לפה. רוב הקרואים היו פושעים של ממש, בדיון על ערעורי מעצרים ומעצר עד תום ההליכים.  בבית-המשפט המחוזי, דרשו הכללים שאבוא עם גלימה. הקריאו את שמי. מה אני עושה כאן ? תמהתי בלבי, נוכח התפאורה והקהל.  הפרקליטה הצהירה לפרוטוקול, שהמשטרה מוכנה להעמיד לרשותי את חוברת ההפעלה, חוברת תחזוקה על מבנה המכשיר ונוהלים פנימיים לעניין הפעלת המכשיר. ארבעה עמודי פרוקטול, עשר דקות דיון ובית-המשפט דחה בקשתי לקבל את שאר החומר שבקשתי תוך שקבע: "המשטרה תספק לעורר את החומר עליו הצהירה בראשית הפרוטוקול. יתר החומר המבוקש על-ידי העורר אינו בבחינת חומר חקירה לפי סדר הדין הפלילי ואין צורך לספק אותו"..

     

    גם את החומר שהסכימה הפרקליטה למסור, הייתי צריך לבקש פעמיים. קריאת החומר גיליתה פגמים בתהליך עבודת המשטרה. נוהל העבודה של המכשיר תורגם מאנגלית, תוך השמטות חשובות בנוסח העברי על-פיו פועלת המשטרה. כך למש,  החובה לבצע את המדידה בישיבה, בעוד שבמקרה שלי, השוטר עשה זאת בעמידה.

     

    הפעם חשתי שעומדת לדיון שאלה חשובה של ממש. הגשתי בקשת ערעור לבית המשפט העליון – רע"פ 2470/98.

    בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון, חומר חקירה. 1998

     

    הפעם לא הייתה לי זכות שבדין, אלא הייתי צריך לבקש את הסכמתו של בית-המשפט לשמוע את הערעור. מסמך עב-קרס, דן בשאלות העקרוניות:  מהו חומר החקירה שיש להעמיד לעיון נאשם במקרה של מכשיר מתחוכם למדידת מהירות שקיימת ידיעה שיפוטית לגבי אמינותו, זאת לעומת, מהו חומר החקירה שיש להעמיד לעיון הנאשם, במקרה של מכשיר מתוחכם למדידת מהירות, שעדיין לא התקבלה החלטה שיפוטית נוספת לגבי אמינותו, שהוא המקרה בעניין מכשיר הלייזר באותה עת. אכן שאלה נכבדה שנוגעת לא רק לאלפי הנהגים, אלא עוסקת למעשה בכל מכשיר או כלי טכנולוגי  חדש, עליו נשענות רשויות התביעה.

     

    תגובת פרקליטות המדינה  הכתה אותי בתדהמה.  הם צרפו את החלטת בית-המשפט ברע"פ 4207/96 מדינת ישראל נ. רפי פרידן, בה נקבע: "סעיף 74 (ה) לסדר הדין הפלילי, לא קבע שקיימת זכות להשיג על החלטת בית-המשפט שלערעור שניתנה בבית-המשפט המחוזי על דרך של בקשת רשות לערער בבית המשפט העליון. במקרה שלפנינו ניתנה החלטה בערר שהוגש לבית-המשפט המחוזי על החלטה של בית משפט השלום (בית המשפט הדיוני), והמדינה עותר למתן רשות לערער על ההחלטה. אין לך זכות ערעור או זכות ערר, אלא אם כן קבע המחוקק הראשי ערכאה המוסמכת לדון בערעור ובמקרה שלפנינו, לא השכילה המדינה לשכנענו שקיימת הוראת דין המסמיכה בית משפט זה לדון בבקשה לרשות ערעור".

    שפשפתי את עיני בתימהון. בית-המשפט העליון קובע כי אין לו זכות לדון בעניין שיפוטי. בעניין ההוא המדינה אכלה אותה והחלטת בית-המשפט המחוזי לא ניתנת לשינוי. פסק-דין תמוה לטעמי, המגביל את כוחו של בית-המשפט העליון בעניין בעל חשיבות רבה.

     

    כבוד המשנה לנשיא ש' לוין, הודיע לי, כי אם אני עדיין עומד על בקשתי לאור תגובת המדינה, אני מתבקש להגיב תוך שבעה ימים. הייתי ערב נסיעה לחו"ל, אך לא התעצלתי. בשלושה עמודים, ניסיתי לשכנע את כבוד השופט לוין, כי יש לבית-המשפט זכות לדון בבקשה לערעור וכי המקרה שונה מההלכה שנקבעה בבית-המשפט קודם, שכן הפעם, מדובר בזכות של נאשם, בעוד ששם, דובר על זכות המדינה. 

    תגובת המבקש לבית-המשפט העליון בעניין חומר חקירה. היעדר סמכות דיון לעליון.

     

    חלפו ימים ספורים ובית-המשפט העליון דחה את בקשתי. נשארה ההלכה לפיה  אין לבית-המשפט זכות לדון בבקשת ערעור בין של המדינה ובין של הנאשם, אם לא נקבע בחוק שזכות כזו קיימת. סברתי שהמצב אבסורדי.

     

    לא התעצלתי. פניתי למשנה ליועץ המשפטי לענייני חקיקה בעניין העקרוני. 

    מכתב למשנה ליועץ המשפטי לממשלה בעניין חומר חקירה, שינוי החוק. יוני 1998

     התשובה שקבלתי ביום 12.7.98 מיהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה), קבע כי הנושא ראוי לבדיקה וכי הוא העביר את מכתבי לבעלי תפקידים אחרים במשרד. הוא הודה לי שטרחתי והעליתי נושא זה בפניהם. אין לי מושג ולא התעניינתי מאז, אם אכן נעשה שינוי בחקיקה.

     

    נשארתי עם התיק שלי והחומר שהיה בידי. התכוננתי בעניין לקראת הדיון בתיק. התובעת המשטרתית התקשרה והציעה שנגיע להסדר טיעון. "מה את מציעה", שאלתי. תודה שנסעת 70 קמ"ש ואנו נאשים אותך בעבירה על-פי סעיף 54 ג', לתקנות התעבורה, כך שלא תקבל נקודות וקנס מירבי של 270 ₪. התלבטתי, אך לא רציתי לשחק יותר עם העניין. מיציתי את העניין בנושא חומר החקירה. הסכמתי. 

    כשבדקתי בספר החוקים, לא הבנתי מה שייך ס' 54 ג' שעניינו נסיעה בטרקטורון בשטח פתח, לעניין העבירה בה אני מואשם.  מעולם לא נהגתי בטרקטורון. התביעה ידעה את האמת, השופט ידע את האמת והודייתי בעבירה שלא עשיתי.  בירור קצר העלה שזהו הסעיף שהמשטרה מצאה כמוצא להיחלץ ממשפט. 

    בהעדרי, נתן הטיל עלי השופט קנס בסכום של 270.0 ₪. הורשעתי, אך לא בעבירה הקשורה בנהיגה במכונית. עבורי, התהליך היה מרתק ולמדתי רבות על עצמי ועל רשויות התביעה ודרכי החוק הפלילי. 

     

    מאז, התנהלו משפטים רבים בנושא מד הלייזר והנושא הגיע לפתחו של בית-המשפט העליון מספר פעמים.  לא התעניינתי יותר במצב המשפטי, אך דומני שהמכשיר נמצא לבסוף אמין. אבל המדינה לא למדה את הלקח ולא קבעה חובה שבדין, לבדיקה מוסמכת של מכשירים וכלים המכניסים טכנולוגיות חדשות לשימוש רשויות החוק. 

     

     

     

  • ערר על סירוב המשטרה לפתוח בחקירה   ( 0 מאמרים )

     

    מה  עושה אזרח אשר הגיש  למשטרה  תלונה נגד -  איש ציבור, אזרח מן השורה או תאגיד, אך המשטרה  מסרבת או אינה רוצה לחקור בתלונה.  הדרך הנקובה בחוק, הנה הגשת ערר הנידון בפני הפרקליטות.  שקיפות אין בתהליך הערר ולא תדע, אם  העניין נבדק ביסודיות ומתוך גישה עניינית.

     

    על-פי החוק, הפרקליטות היא הגוף אליו מגיש האזרח ערר,  על החלטת המשטרה שלא לפתוח בתלונה שהגיש אותו אזרח.  האם מקיימת הפרקליטות את חובתה שבדין, באופן, בו האזרח יהיה משוכנע כי הליך הערר נעשה באופן הוגן ויסודי.  מניסיון אישי - התשובה שלילית.

     

    ראה:

    ערר  בפני הפרקליטות, על החלטת המשטרה שלא לפתוח בחקירה בעקבות תלונה שהגיש.

     

     על:

     

     חוק, סדר הדין הפלילי  (נוסח משולב), התשמ"ב (1982), סעיף 63   קובע את  דרך הפעולה בידי האזרח  במקרה של  החלטה של המשטרה שלא לחקור תלונה שהוגשה לה, או החלטת הפרקליטות לא  להעמיד לדין אדם כלשהו. נוסח  הסעיפים הרלבנטיים בחוק סדר הדין הדין הפלילי

     

     

  • משטרה עירונית   ( 0 מאמרים )

     

    הקמת משטרה עירונית, רעיון שהחל להישמע במהלך 2009,  נראה לנו רעיון רע. מדינת ישראל קטנה מדי, הערים קרובות ושזורות זו לזו, הערים העניות, אינן יכולות  כלכלית לעמוד בנטל, ובכלל - העומדים בראש העיריות, בחלקם, לא רצוי כי יעמדו בראש יחידת משטרה.

     

    על:

    משטרת ישראל, המשטרה שלנו

     

    לאחר  מעשה  הלינץ הנתעב, ' שבוצע על-ידי חבורת בריונים, באזרח קרפ,  רק משום שקם להגן על בתו, שוב נשמעים קולות להקמת משטרה עירונית שתגביר את הביטחון בקרב האזרחים.

     

     מאי 2009 - שר האוצר מצדד בהקמת משטרה עירונית, שתהא  כפופה לראשי הרשויות המקומיות, שתעבוד בתחומי הקהילה תוך שיתוף פעולה עם משטרת ישראל.

    אתר בושה סבור כי יישום  תפישה כזו,  הנה רעיון הבהובים, שאחריותו מרה. 

    על : משטרה עירונית

    משטרה קהילתית כן, חיזוק כוחה של המשטרה רצוי ובגדול, אבל בארצנו הקטנה והצפופה, כאשר רשות מקומית אחת נושקת לשנייה,  הקניית סמכויות פיקוד על שיטור, לראשי הרשויות המקומיות, הנה  הפקדת החתול על שמירת השמנת.

     

     13.4.09 משטרה עירונית -   הצעה המועלית בימים אלה - רעיון רע.

    חזון הבהובים שסופו  עלול להיות רע. אם לא יביא נזק ניכר, הוא יעזור  כמו  כדור אקמול נגד מחלה סופנית.

    ההצעה שמגבשים השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ בתמיכת שר האוצר יובל שטייניץ, לפיה, תוקמנה  משטרות עירוניות שיהיו כפופות לראשי הערים, נראית בעיני כמו רעיון הבהובים, התלוש מהמציאות הישראלית שלא רק שלא יביא למיגור הפשיעה, אלא יכניס אנדרלמוסיה רבתי במאבק למען הביטחון האישי, יעסיק את   בתי-המשפט בשאלות סמכות ומעמד ויגביר את הפילוג בעם לקבוצות ומגזרים וחלילה, יגביר את השחיתות בקרב עובדי ראשי הרשויות המקומיות. 

    נקווה כי משטרת ישראל ומפכ"ל המשטרה, ישכנעו את השר הממונה יצחק אהרונוביץ, כי מדובר ברעיון גרוע.

    הקש: משטרה עירונית

     

  • מאבק המשטרה נגד פשיעה, אלימות, עבירות רכוש   ( 2 מאמרים )

     

    לא ניתקלנו  באופן אישי בתחום הפשיעה, האלימות,  עבירות רכוש, אך ידוע כי מדובר במצב קשה מנשוא בתחומים אלה.  לפיכך, מעורבות   אתר בושה, בנושאים אלה,  אם בכלל  הייתה מזערית.

     

    על:

    פסק-הדין בעניינו של השוטר שחר מזרחי 21.7.10  מה דק ההבדל בין  שוטר הממלא את תפקידו  בדבקות תוך כשל משמעותי, לבין  שוטר הנשלח מאחורי הסורגים בעבירת  הריגה
    נוכח פסק-הדין של בית המשפט העליון, בעניינו של השוטר שחר מזרחי,  וההשלכות החמורות העלולות להיות לו, ראינו מקום להביא את דעתנו ואת הדאגה שלנו, מפני הבאות.

      החלטת בית-המשפט העליון כי עונשו של השוטר שחר מזרחי יוכפל והוא יהיה במאסר – 30 חודשים, מקוממת  ומכעיסה.   (ע.פ 8133/09  שחר מזרחי נ. מדינת ישראל, ניתן 21.7.10).  שליחת שוטר נורמטיבי, שפעל במסגרת תפקידו, למאסר ארוך,  גם אם  בדיעבד התברר כי מעשהו היה שגוי והביא לתוצאה קשה,  יש בה חוסר מידתיות זועקת לשמים,  משדר מסר  דפטיסטי  לאותם שוטרים אשר מסכנים את חייהם במאבק נגד הפשיעה ומראה לחלקים נכבדים בעם, כי בית-המשפט העליון לא רק שאינו יושב בתוך עמו, אלא הוא מנותק מהמציאות בשטח.לקריאת פסק-הדין המלא:
    ע.פ 8133/09  שחר מזרחי נ. מדינת ישראל, בית-המשפט העליון 21.7.10

     

    על פסק-הדין, תובנות, סיכונים ומה לגבי העתיד ראה:
    על פסק-הדין בעניינו של השוטר שחר מזרחי 23.7.10

     

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

purchase windows 7 professional oem 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...on-for-mac 
cost of publisher microsoft 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...ition-2005 
buy microsoft office word 2007 online 
tadalafil ricetta clomid 25mg comprar viagra españa livraison rapide cialis comprar viagra paypal
levitra vs viagra vs cialis vardenafil hcl 20 mg sildenafil citrate 100mg dosage ordering viagra online safe cost of viagra at walmart
sildenafil prescribing information female viagra does it work levitra generic canada vardenafil online cheapest levitra online