בושה בושה
מפלגות - פוליטיקאים

רק פוליטיקאים הגונים, בעלי-יושרה, כושר מנהיגות, תפישת עולם  מדיני-כלכלי-חברתי  ראויה, הרוצים בכנות לשרת את הציבור ולא את האינטרסים והגחמות שלהם,  הם שאולי יביאו למפנה בפניה של החברה הישראלית.  כאלה, אין לנו רבים, ובמיוחד לא בקרב ראשי המפלגות.

אתר בושה משתדל להימנע מעיסוק בנושאי  פוליטיקה או מפלגות ואין אני מביע דעה בעד מי ראוי להצביע בבחירות לכנסת או בבחירות המוניציפליות. אלא שכל עיסוק  החושף את עוולות השלטון, מאבק נגד השחיתות השלטונית, לרבות פעולות למען שיפור איכות השלטון, מוביל אותנו בהכרח אל הזירה הפוליטית, שם למעשה נקבעים  העניינים החשובים באמת הנוגעים לנו כחברה וכפרטים.  דעת הציבור, מחאת המונים, הרשתות החברתיות ושאר דרכי קשר והתארגנות פרי המודרנה של של השנים האחרונות,  הם דרך חשובה אך עדיין  לא מכרעת, לשינוי ממשי של פני הדברים. למרבית הצער, ללא שינוי  בסיסי של התנהלות הפוליטיקאים, קשה להניח כי  נהיה עדים לירידה של ממש במעשי השחיתות השלטונית וקיים החשש כי החברה הישראלית ובעקבותיה הכלכלה, ילכו וישקעו וחלילה יקחו את כולנו למצולות.

למעשה,  כל עיסוק  או מעורבות בנושא כשלי הממשל והבאת עוולות רשויות השלטון  כלפי האזרחים, הנו למעשה עניין פוליטי. מחדלי אנשי השלטון אינם גזירה משמים והם מעשה ידיהם או אחריותם  של שרי הממשלה בראשם ראש הממשלה. לפיכך, בנוסף לנושאים בהם מטפל אתר בושה,  הביא אריה גבע עד מרץ 2013,  את דעתו האישית בנושאים  העומדים על סדר היום הציבורי,  בחלקם נושאים פוליטיים מובהקים, גם אם לא היה מעורב בנושאים אלו.  ראה במדור -

דעה אישית

 

הבחירות הם הביטוי העליון של הדרך הדמוקרטית, בה בוחרים האזרחים את נציגיהם למוסדות המחוקקים והרשויות המקומיות, כדי שיישלטו בהם  וברכושם. אין בכוונתי  להכנס לסוגיות ממשל תיאורטיות וכאמור,  אין אני עוסק בפוליטיקה, למרות שיש לי רעיונות מקוריים בחלקם, לשינוי פני הדברים.  אולם קשה שלא להביע את התחושה המלווה אותי, כמו את רבים מאזרחי ישראל,  כי הפוליטיקאים, כמעט כולם, אינם ממלאם את ציפיות האזרחים, כי ימשלו בהם בהגינות, תוך אמירת אמת, יושרה, בלא כזב וללא אחיזת עיניים  ואינטרסים זרים.

 

בדיחות על פוליטיקה ופוליטיקאים, הקש:

 

 

 

האם הבחירות הנערכות באופן דמוקרטי, מבטיחות כי  אכן האנשים הטובים והמתאימים ביותר  נבחרים לתפקיד המחוקקים ? פניה של הכנסת והמצב במדינה ובחברה,  הם העדות הנאמנה ביותר, כי לא כך הדברים.  אבל אלה החיים ואין לי  יומרות או אשליות, כי יש בידי להשפיע  באופן משמעותי בתחום זה.

 

במדור זה, של  מפלגות - פוליטיקאים,  הבאתי כמה נושאים וכמה אישים, שעניינו אותי אישית ועסקתי בפעילותם או מחדליהם בנושא זה או אחר.  ראוף

 

על מפלגות   בנושאים בהם עסק אתר בושה:

 

 

 

על מפלגות ופוליטיקאים,  עליהם כתבתי לפני בחירות 2013:

 

 

 

בחירות לכנסת ה - 19,  אשר תתקיימנה ביום  22.1.2013 - 
6.12.12  היום, הוגשו רשימת המועמדים של המפלגות השונות. האם מה שהיה הוא שיהיה, או שנראה הפעם שינוי של ממש, שיביא לשיפור משמעותי בדרך התנהלות השלטון, בתחומים בהם עוסק אתר בושה.  כאזרח, יש לי הרבה מה לומר על המפלגות השונות, על המנהיגים, על חברי הכנסת שעתידים לתפוס את הכיסאות המרופדים ולהרים ידיהם, לא אחת, בעניינים  בהם אין להם מושג ואשר אינם בהכרח תואמים את השקפת עולמם.

בעולם הביזארי של הפוליטיקה הישראלית, חשבנו שראינו כבר הכול.  היום, המועד הסופי להגשת הרשימות, חולל ח"כ עמיר פרץ הפתעה רבתי. מי שהיה יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון, יו"ר ההסתדרות, עזב את מפלגת העבודה וחבר אל ציפי לבני.  הפוליטיקאים האחרים,  קרקרו בדברי נאצה שגרתיים,  גופים שונים דברו סרה במעשה, אני אינני סבור, כי בעיתוי המעשה, אין בו פסול. ראה:6.12.12  הרשימות הוגשו וכל שנותר, לנו  הציבור   לבחור בתבונה ובלא יצרים.  עמיר פרץ כמשל.

בעבר, כתבתי על  כמה מפלגות  שעניינו אותי באופן אישי, למרות שלא הצבעתי עבורן, והן אינן קימות  יותר, כמו מפלגת הגמלאים שהייתה כוכב עולה בכנסת ה - 17 ונעלמה, או מפלגת קדימה, שהייתה המפלגה הגדולה ביותר בכנסת  ה - 18 וכנראה תעלם גם היא.

 

לקראת  הבחירות לכנסת  ה -19 
הפעם  אני רוצה לייחד דברים לפנים חדשות בפוליטיקה - מפלגת 'יש עתיד',  רשימתו  של  יאיר לפיד,  איש שהרקיע בשמי הפוליטיקה המקומית, מתוך רעב של ממש מצד הציבור לשינוי אמיתי ושל תקווה לעתיד טוב יותר, ונתלתה בדמותו של איש אהוד, אשר  נראה לי על-פניו, כי  הוא יהווה כישלון בולט תוך אכזבה עמוקה לאלה אשר האמינו, כי מלים יפות וכישרון כתיבה של  איש הגון חסר ניסיון של מעש, יש בהם לחולל שינוי.

 

 

תפישת הציבור את נבחריו הנה שלילית. רובם מושחתים בעיני הציבור
17.11.09 סקר השחיתות של הפוליטיקה הישראלית של מכללת ספיר, מצביע על  תפישת הציבור את הפוליטיקאים השונים, לגבי היותהם מושחתים או נקיי-כפיים.  תוצאות הסקר קשות, ומספר פוליטיקאים, בין אלה היושבים סביב שולחן הממשלה או יושבים בכנסת, נתפשים כמושחתים בעיני רוב הציבור.

תוצאות סקר השחיתות, מחזקות את תפישת אתר בושה ואת מאבקו של אריה גבע נגד נגע השחיתות השלטונית.  נוכח הפנים הכעורות של פוליטיקאים,  הסלידה אותה מביע הציבור מאותם מושחתים שהוא בחר בהם להיות נציגיו -  אתר בושה  שואל, שוב ושוב,  מדוע אין הציבור יוצא מאדישותו ופועל למען ביעור השחיתות.

ראה:  סקר השחיתות 2009, מכללת ספיר.

 

 

הבחירות לכנסת, שהתקיימו ביום 10.2.09 הנם תוצאה של נפילת ממשלת אולמרט, לא בשל מעשה ומחדליה, אלא בשל החשדות הכבדים העומדים נגד אהוד אולמרט בתחום השחיתות השלטונית והאישית.  הבחירות התנהלו אמנם בצל מבצע 'עופרת יצוקה', אך נושאי שחיתות וכשלי השלטון ורצון האזרחים לראות גישה שלטונית אחרת, שיחקו תפקיד מכריע בהחלטת הבוחרים.

שניים הכריזו על ניצחון   - ביבי נתניהו  ; ציפי לבני -  אולם המציאות הפוליטית הקשה, בא נמצאת מדינת ישראל לאחר פרסום  תוצאות הבחירות, קוראים לשינוי מן היסוד של שיטת הממשל.

דעה אישית ערב הבחירות, ולמחרתן  - ראה:

 

קריסת מפלגת מרצ,  עולה בקנה אחד עם  טענותיו של אתר בושה, כלפי דרך התנהלות מפלגת מרצ, בנושא מימון מלא של  יעל גרמן  וסיעתה  בהרצליה, ודרך התנהלות זהבה גלאון - ראה :  מפלגת מרצ

 

העלמותה מהמפה הפוליטית של  מפלגת הגמלאים - גיל, הנה עשיית צדק וחשבון אמת, עם פוליטקיאים לא מוצלחים, שלא שירתו את בוחריהם, והתנהלו בדרך מעוררת בושה. ראה: מפלגת  הגמלאים  - גיל

 

 

דעה אישית   24.9.08 : שחיתות לא רק מטאפורה אלא מציאות הרסנית - מדד השחיתות העולמי

 

 

הארץ מלאה  שחיתות  נקעה נפשם של תושביה,  ממעשי  חמס,  חוסר- הגינות,  העדר טוהר-מידות , אדישות, חוסר יעילות, העדר שקיפות  -  של העומדים בראש ורבים מאלה הסרים למרותם בקרב המפלגות ופקידי הציבור.  תפוח רקוב אחד,  אם אינו מוצא, מביא ריקבון של  סל  התפוחים כולו.

 

על שימוש בכספי הציבור למטרות פוליטיות  הקש: מודעות פוליטיות ע"ח הציבור

בעיננו, מדובר בתופעה של שחיתות פוליטית - מבקר המדינה ; פרקליטות המדינה - סבורים כי זה תקין.

לדעת אתר בושה, ככה לא נלחמים בתופעת השחיתות השלטונית, אלא נותנים רוח גבית לשחיתות.

 

אתר בושה אינו עוסק בענייני מפלגות. בחירה  או פסילת מפלגה או איש זה או אחר  אינו עניינו   והוא נמנע ביודעין להביע תמיכתו במפלגה זו או אחרת.  עם זאת,  אם לא יקום מנהיג פוליטי מאלה הנמצאים בצמרת,  איש או אישה, שיחרוט  על דגלם  ויפעלו  תוך נחישות והחלטיות  תוך מעשה פוליטי - מינהלי - ערכי - נגד :  שחיתות-שלטונית-פוליטית,  ולמען טוהר-מידות,  תקינות מנהלית, שקיפות ושאר  אבני היסוד הנדרשות לשם קיום חברה הוגנת ומנהל ציבורי הגון ומתוקן,  -  אין סיכוי של ממש, כי הרקב, המאוס, השחיתות השלטונית-פוליטית-ציבורית, שפשתה בחברה הישראלית, תמוגר או אפילו תפחת באופן משמעותי.

 

 

 

  • מדוע שרים מכהנים  של  ממשלת אהוד אולמרט,  בה מפלגת מרצ-יחד כידוע משתתפת -   פועלים  תוך נחישות, כדי לסייע בידי יעל גרמן, חברת מפלגת מרצ, להעביר את תקציב  עיריית הרצליה  לשנת 2008,  שחיתות, אולי ? מנהיגות ראויה אין כאן. שרים למען יעל גרמן

 

 

קשה להבין איך  דמקורטיה, בה העם בוחר באופן חשאי את נבחריו, חוזר הציבור שוב ושוב על אותה טעות  ובוחר  את נציגיו לבית-המחוקקים - הכנסת,  אנשים צבועים, מעמידי פנים, כאלה אשר נושא טוהר-המידות  ומאבק נגד שחיתות, אינו לא עומד בראש מעינייהם וזה,  במקרה הטוב,  כשאותם נבחרי הציבור, אינם מושחתים בעצמם.

 

טוהר-המידות של  בכירי רשויות המדינה,  בעיקר הנבחרים,  הנו  לא רק בנפשה של דמוקרטיה, אלא כאשר טוהר המידות מחולל בפרהסיה,  החברה כולה מאבדת את  צלמה האנושי,  הכלכלה אינה יכולה להיות יעילה והרקב, הסחי והמאוס, הולכים וגוברים.

 

באביב 2008, מגיעה  מדינת ישראל,  לרמת שפל שלא היה דוגמתו בנושאי : טוהר-המידות ההיגיינה הציבורית,  פריחת השקר כחלק של תרבות ניהול ציבורי,   חנופה, העדפת האינטרס האישי של העומדים בראש. לא ידענו ימים  עלובים כאלה,  מאז קום המדינה בשנת 1948. החזיון של  ראש ממשלה, אהוד אולמרט,  אדם שנתפש  בקלקלתו כשמכנסיו  מופשלים, המעז לאחוז בקרנות מזבח השלטון, כאילו  קיבלו אותו בירושה ו אלה הסובבים אותו, גם הישרים ביניהם -  במפלגתו ובמפלגות שלטון אחרות, אינם יוצאים מגדרם כדי להעיפו ממשרתו  - זוהי החרפה הגדולה של העדר תקווה לשינוי המצב מיסודו .

 

כאשר שרים בממשלה, חברי כנסת, אינם חושבים על טובת המדינה אלא על כיסאותיהם והם  מכלכלים מעשיהם על-פי אינטרס אישי,  הדמוקרטיה מאבדת את צלמה ודמותה.

 

גם אילו היו עמים אחרים נוהגים כך, אין  מדינת ישראל יכולה  לנהוג כימים-ימימה, כאשר מספר אנשים שהחזיקו ו/או מחזיקים במשרות  הנכבדות ביותר בהנהגת המדינה, נחקרים, או עומדים לדין. נזכיר רק כמה -  משה קצב נשיא המדינה לשעבר,  אוהד אולמרט ראש הממשלה, אברהם הירשנזון שר האוצר לשעבר, צחי הנגבי השר לביטחון פנים לשעבר ויו"ר ועדת הכנסת לחוץ וביטחון,

 

בני אדם כמו  עדר כבשים, זקוק  לרועה שיוביל אותן.  אצלינו, הרועים מזה שנים ארוכות ,  מובילים אותנו לרעות בשדות מוקשים, אל  עבר מדרון חלקלק.

 

  • 'יש עתיד' - יאיר לפיד   ( 8 מאמרים )

     

    יאיר לפיד, הבטחה  פוליטית גדולה של  אדם הגון, ציוני, איש תקשורת מצליח,  כותב יפה, לוק בסדר, איש של מלים יפות, מצטיין  בדיבורים יפים.  עלייתו המטאורית, נראתה מראש בעיני כמו מקסם שווא, אשר  עלול לאכזב רבים, בעיקר צעירים אשר נוהים אחריו ומאמינים למלים, חסרות הבסיס. חוסר הניסיון שלו, מזגו  שנראה בתחילה נוח, המלייה ממנו צמח וחבריו הקרובים, כל אלה,  עלולים להביא את הרצון  הטוב של יאיר  אל פי-פחת.

     

    יאיר לפיד מבצע את תפקידו באופן מביש, חסר ערכים והוא תולה את הקולר בגרעון הגדול שהוא קיבל.  אלא שאין חולק על גודל הגרעון ועל הצורך  לנקוט בצעדים דרסטיים.  הביקורת היא על הדרך, האמצעים, המינונים ובעיקר, על כך שבעצם, יאיר לפיד ומפלגתו לא שינו  דבר בדרך התנהלותו הקלוקלת של השלטון.

    יאיר לפיד נוהג  לפנות אל  קהל בוחריו במסרים  תכופים. אתה קורא ומתקשה להאמין, כי יאיר לפיד עצמו, אכן מאמין בכל מה שהוא כותב, כי דבריו הם הצגת האמת.  החלטתי שלא להגיב למסרים אלה,  אלא לעתים רחוקות.

     

     


    • 27.3.14 הבראה בהקפאה - המערכת ממתינה ושרת הבריאות יעל גרמן מתמהמהת

     

    "בזמן שלפיד מדבר על משילות וקבלת החלטות, דווקא בקדנציה שלו ובמשרדים 'שלו' פועלות ועדות אינן מדברות זו עם זו בשאלות מקצועיות ותקציביות". כך כותב עיתון דר-מרקר.    ראה:

     

     

     

    15.2.14  יאיר לפיד מוכר שוב ושוב את הצלחתו כביכול בעניין  השוויון בנטל-

    יאיר לפיד שולח  באמצעות האינטרנט לציבור, מסרים ארוכים, מליצות, קלישאות, מלל יפה אך  תלוש מהמציאות. יאיר לפיד מתהדר בהצלחתו להביא לשוויון בנטל הביטחוני והכלכלי  בו יישאו החרדים מבעוד 3 שנים.  בדרך בה פועל  יאיר לפיד, הוא  מוכר לציבור לא רק ציפור על העץ, אלא כוכב שביט הנמצא  אלפיים שנות אור מאתנו.

     

     

     

     

    • 18.12.13 יאיר לפיד ואנשי מפלגתו מדברים ומדברים כאילו כולנו אהבלים
    שוב קיבלתי מסר ממפלגת 'יש עתיד',  המהללת את מעשיו של יאיר לפיד ושל שרי המפלגה וחברי הכנסת שלה.  הרבה דברת שאין בה הרבה לאדם המשכיל והחושב. שוב ושוב אני מקבל את התחושה, כי יאיר לפיד ואנשיו, עובדים עלינו או גרוע מכך, שהם חיים בלה-לה לנד.
    רק לפעמים אני מגיב למסרים של יאיר לפיד ומפלגת 'יש עתיד', הפעם, החלטתי גם להביא לכם את ההתכתבות ביני לבין  'יש עתיד'. דומני כי מדובר בדו-שיח עקר.

     

     

    10.8.13 יאיר לפיד מכשכש בכלב.

    הכינוי שהדביק למבקריו של כלבי שנאוצרים,  חורג מכל טעם טוב.  ראה:

     

     

     

    12.5.13 הצעת התקציב של שר האוצר, חסרת  מעוף כלכלי, מבטאת חוסר יושרה תוך פגיעה בבוחרים
    אני לא מופתע מהצעת התקציב אותה מתכוון יאיר לפיד להגיש לאישור הממשלה.  להוציא נושא החרדים, אין בתקציב שוב בשורה כלכלית או חברתית,  אינני מבין מהיכן מצפה לפיד כי תקציב כזה, יביא לשיפור תוך זמן קצר.   התקציב וההצעה המתגבשת של חוק ההסדרים, אינם  מנסה אפילו, להתמודד עם החוליים והעיוותים האמיתיים של המשק והחברה בישראל.  הזעם של הציבור ילך ויגבר כאשר הגזירות תיושמנה,  והיום כבר ברור, בלא קשר לפרטי התוכנית של יאיר לפיד, כי היא עומדת בניגוד גמור, לדבריו, הבטחותיו לקהל הבוחרים, מה שמציג אותו, כאדם חסר יושרה פוליטית.

    לא אדון בפרטי התוכנית. התקשורת מלאה בהם. ראיתי מקום להביא שני מכתבים שכתבתי בימים האחרונים אל יאיר לפיד, בעקבות המסרים שקבלתי  ממונ באינטרנט, המנסים להסביר את דרכו הבעייתית בעליל בעיני.  לא יאיר לפיד ולא מפלגת עתיד טרחו לענות עניינית.

    ראה:

    תגובת אריה גבע, למסר ששלח יאיר לפיד בעניין  מדיניות התקציב שלו מיום  8.5.13
    תגובת אריה גבע, למסר ששלח יאיר לפיד בעניין מנהיגות ראויה ומדיניות התקציב, מיום 11.5.13

     

    התגובות שקיבלתי מחברים אליהם שלחתי את המסרים, היו ביקורת נוקבת על  דרך התנהלות יאיר לפיד בתפקיד שר האוצר. מפאת ניקיון המלים, לא אחזור על כמה מהדברים שנאמרו.

     

     

    19.3.13 יאיר לפיד שר האוצר -  האם אכן בפנינו לפיד  אשר יאיר את השינוי
    נוכח הישגו חסר התקדים של  יאיר לפיד ומפלגתו בבחירות,  הרי מעמדו בממשלה ה - 33 שהקים בנימין נתניהו, ובמיוחד קבלת תפקיד שר האוצר,  הופכים את יאיר לפיד לציר מרכזי וליעד של תקווה, כי הוא  אכן יביא לשינוי של ממש בגישת הפוליטיקאים הישראלים אל חובתם כמשרתי הציבור. על:
    19.3.13  יאיר לפיד, הציר המרכזי של הממשלה החדשה

     

    ראה: מפלגות - פוליטיקאים

    נוסח של מכתב, אותו הפניתי לציבור באמצעות הרשתות -

     

    24.12.12  יאיר לפיד, אדם נחמד, טירון פוליטי, המראה גם בורות,  מביא תחת כנפי מפלגתו יש עתיד את יעל גרמן, שקרנית, מאחזת עיניים, אשר פעלה בסוגיות יסוד באופן בלתי-נורמטיבי בעליל. האם תמהיל כזה, מבטיח עתיד טוב יותר.

     

    22.12.12  ככה מתחיל טירון.  הפדיחה של יאיר לפיד בנושא המים -

    רוצה להביא מים זכים, שופך  בוץ - 
    יאיר לפיד מקשקש בנושאים שונים.  בחלקם הדברים נראים חלום באספמיה, חלקם דווקא נשמעים טוב. אבל יאיר לפיד, אינו מכיר עובדות בסיס ועובדת היותו טירון פוליטי,  שבה ועולה. על הפדיחה שלו, בעניין  משק המים, ועדי עובדים, מחיר המים  ראה:
    הפדיחה של יאיר לפיד בעניין תאגידי המים   22-12-12


    מה פתאום יאיר לפיד  מתעסק בנושא תאגידי המים.  תעיפו מבט ברשימתו לכנסת, ואולי, משם באה ההכשלה....

     

     

    12.12.12 הצבת יעל גרמן, במקום השלישי ברשימת 'יש עתיד', איוולת מזיקה
    עניין הצבתה של יעל גרמן, על-ידי יאיר לפיד, במקום השלישי במפלגה שהוא הקים ומנהיג - 'יש עתיד', אינה העניין אשר בשלו ייכשל יאיר לפיד להגשים את הבטחותיו.  אולם בעיני, כמי שמכיר מקרוב את פועלה של יעל גרמן, ואת העובדה כי  מעשיה רחוקים כרחוק מזרח ממערב מדברי המליצה בהם היא  נוהגת,  בחירת יעל  על-ידי יאיר לפיד, מעידה כי האיש  רחוק מאד מהדמות שהוא מנסה לשדר.

    הצבת יעל גרמן במקום השלישי ברשימת 'יש עתיד' של יאיר לפיד, הינה בעיני מעשה מעוות, המקדם את הצביעות, השקר והוא  פוגע בערכי יסוד של אמת ושל יושרה. בחירת יעל גרמן על-ידי יאיר לפיד, להיות ברשימתו, יש בה להצביע על בורות יאיר לפיד ועוזריו בעובדות,  ומכאן אני מסופק בהצלחת   עתידו הפוליטי  של יאיר לפיד ומפלגתו.  במעשה זה, הם מביאים במקום עתיד ותקווה, את הפוליטיקה הישנה הקלוקלת אותה מייצגת בעיני יעל גרמן באופן מובהק.

    תמיהה  -  אולי אפילו לגלוג,   על  יאיר לפיד בשל מינוי יעל גרמן, להיות מס'  3 ברשימת 'יש עתיד' לכנסת. צריך לקרוא מה כתבתנו  במשך כל השנים, והעובדות המוצקות אותם הבאתי על  מחדליה ודרך התנהלות הבעייתית בעליל של יעל גרמן בתפקיד ראש עיריית הרצליה, כדי להבין את גודל האבסורד של יאיר לפיד. יעל גרמן היא אשת מדנים,  מדברת גבוהה-גבוהה בלא שתמיד יש קשר למציאות. אני משוכנע כי  יאיר לפיד יווכח כי עשה מקח טעות, אך אז יהיה מאוחר מדי.  נוכח מעשה האוולת של יאיר לפיד, המעיד על חוסר ניסיון ברור ואולי  רצון נואש למצוא לרשימתו מישהו עם דימוי של עשייה, בלא קשר למציאות,   לא יכולתי שלא להתייחס פרטנית לעניין זה:

    ראה:

     


    התוודעתי  באופן יסודי לדרך עבודת יעל גרמן מייצגת פוליטיקה קלוקלת, אליה התוודעתי במשך שנים ארוכות, בהיותי תושב העיר הרצליה.
    כתבתי רבות בעניין זה תוך חשיפת עובדות קשות ותוך השמעת דברי ביקורת ותוכחה, על דרך התנהלות הבלתי נורמטיבית בעליל במספר נושאים מרכזיים, ראה גם:

     

    אין לי דבר נגד יאיר לפיד, אך נוכח  התנהלות הבוסר שלו,  שאין בה שום דבר של ממש מלבד תדמית של בחור טוב,  המאמין כי צריך לשנות (כמו רבים מאתנו),  קשה שלא לחוש חוסר נוחות.

    הופתעתי לשמוע גם על בורותו כפי שבאה לידי ביטוי בדברים שאמר עליו עיתונאי עמית ב' מיכאל:

    10.12.12  מה חושב  ב. מיכאל   עיתונאי עמית, על הידע של יאיר לפיד  מנהיג מפלגת יש עתיד
    youtub ב. מיכאל לועג לידע של יאיר לפיד - משעשע

     

  • חיים רמון - יוק   ( 1 item )

    חיים רמון -  החטא,   עונשו,  המחילה,  הפספוס, הירידה

    פרשה עסיסית ולא תאומן, של  משובת נעורים של גבר מזדקן, אוולת פוליטית, מערכת אכיפת החוק בעייתית ובית משפט שטועה בגדול - ראה:  הנשיקה של חיים רמון

     

    7.6.09  חיים רמון הפוליטיקאי  -   יוק  !

    חיים רמון לא נעלם ממדורי הרכילות, שם הוא דווקא מככב לעתים מזומנות, אולם אתר בושה אינו עוסק  בסיפורים ומעשיות על ידוענים כאלה או אחרים וגם לא על אנשי עולם העסקים. מהעולם החשוב של עשייה ושל השפעה על החיים בישראל, חיים רמון, התקווה הפוליטית הגדולה, מי שהיה משנה לראש הממשלה, הוא בעצם יוק !

    משפרש חיים רמון לפני חודשיים מהחיים הפוליטיים, הוא הפך להיות דמות נוספת משורה ארוכה של מקושרים וכאלה שהיו, והוא מכהן בתור דירקטור  בכמה חברות ציבוריות, חלקן בשליטת קבוצת כתר והיו"ר שלה.  חיים רמון אדם מוכשר אבל יכולתו לתרום ממש, לדירקטריון במשימותיו, הנה מוגבלת, אולם בעולם העסקים הישראלי, לא זה מה שנדרש מחברי הדירקטוריון. וכך, הפך חיים רמון להיות אחד מהשורה של אותם דירקטורים, הבאים לישיבות, אומרים כמה מלים, בחלקן חכמות בחלקן פחות, מקבלים שכר גבוה ומרוצים מהחיים. 

    את אתר בושה, נושאים אלה, אינם מעניינים. אז בינתיים, עד אשר חיים רמון יחזור לעולם הפוליטי, הוא אותנו לא מעניין.  חבל, היה מעניין, השיעור מאלף אך מתסכל.

     

    8 ביולי 2009  חיים רמון עוזב את החיים הפוליטיים   סוף מעשה בחוסר מחשבה תחילה

      חיים רמון התפטר היום  מחברותו בכנסת ישראל.  פוליטיקאי מבריק, ישר, ערמומי אך הוגן, עוזב היום את בית הנבחרים המשמים של  כנסת ישראל. אין רבים כמותו, למרות שלא אלמן ישראל.   

     

    היום נשא חיים רמון   את נאומו  האחרון במליאת הכנסת,  לאחר שכיהן  שנים רבות כחבר בית המחוקקים.  חיים רמון התפטר מהכנסת, החלטה שהתלבט בה רבות והתקבלה בעקבות הרשעתו בפלילים בעבירה של מעשה מגונה בכפייה  וכישלון מפלגת  קדימה לכבוש את ראשות הממשלה בבחירות האחרונות.

    דעה אישית מיום 8.7.09 על: חיים רמון פורש מהכנסת - הקשר להתגברות תופעת ההטרדה המינית 

     

    חיים רמון, חבר מפלגת  קדימה, פורש מהכנסת בתום 26 שנות עשייה פוליטית עשירה, הוא היה יו"ר ההסתדרות הכללית והביא לפירוק המבנה הארכאי שלה והוא האיש האחראי על  חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.  חיים רמון, אדם שליבו ופיו שווים, יותר מאשר מרבית הפוליטיקאים במקומותינו,  אמר בפומבי בענייני מדינה ומדינאות, מה שרבים מהפוליטיקאים חשבו בסתר לבם.  נאום הלווייתנים  המפורסם שלו, על התאבדותה של מפלגת העבודה בזמנו, היה  בזמנו, מעשה  נבואה ממש. 

    אתר בושה הקדיש מקום נרחב לפרשת חיים רמון, לא בשל  מעמדו הפוליטיקאי, אלא בשל  משפטו והרשעתו בעניין  הנשיקה האומללה,  על שפתיה של קצינה צעירה, משום שסבר בטעות כי היא מעוניינת בקרבתו בעוד היא רצתה רק להצטלם  מחובקת עמו, כפי שעשתה עם ידוענים  אחרים. חיים רמון מעד, אך  דרך חקירתו על-ידי המשטרה, התנהלות היועץ המשפטי והפרקליטות בעניינו, ניהול משפטו על-ידי רשויות התביעה, והחלטת  הרכב בית-המשפט  - כל אלה היו לדעת אתר בושה, בלתי מידתיים, בלתי-ראויים ולא  עלו בקנה אחד עם פעולה שלטונית ראויה של זרועות אכיפת החוק.

    חיים רמון, פוליטיקאי יצירתי, ממולח, הגון, מבריק,  אדם חביב וחייכן,  עורר התנגדות בקרב גופים לא מעטים, שעוותו את מעשיו ופועלו, עוזב את זירת הכנסת הדלה, העלובה, המשמימה בבינוניות חבריה.

     פרישתו של חיים רמון  בנסיבותיה, הנה  לדידי יום עצוב, לפוליטיקה הישראלית. חיים רמון לא היה ואינו, אדם המזלזל בכבוד האישה וזכותה על גופה, וייחוס תכונות אלה לחיים רמון, ומאבקם של חלק מארגוני הנשים נגדו, בעקבות מעשה הנשיקה, מעיד עליהן יותר מאשר עליו. חיים רמון מעד, בעניין מוסרי,  אך הוא הואשם והורשע בפלילים   עבור מעשה שאחרים, היו מסיימים אותו בלא כלום. חיים רמון ומשלם את מחיר תאוות היתר של מערכת אכיפת החוק לפעול כלפי אנשים ידועי-שם ורצון לזכות בפרסום ובתהילה. חיים רמון  משלם  מחיר כבד בשל דרך ניהול משפטו ובשל החלטתו שלא לערער על הרשעתו בבית-משפט השלום.

     

    אפריל 2009     האיש שכשל בלשונו (לא בדיבורו), אינו חוזר לעצמו

    עד לאחרונה, האמנתי, כי חיים רמון, המשנה לראש הממשלה,  האיש שהורשע בפלילים בשל מעשה  אווילי של נשיקה,  יש בו את היסודות  והבסיס להיות מנהיג לאומי שייאבק נגד השחיתות ולמען טוהר-המידות.

     

    לקריאה על  מעידתו של חיים רמון בעניין הנשיקה,  באתר בושה הקש: הנשיקה של חיים רמון.

     

    חיים רמון,  חש  על בשרו את  מחדלי  רשויות אכיפת החוק ולהיטותן להרשיעו בכל מחיר. גם אם אינני מאלה הסבורים כי נרקם קשר להביא להדחתו ממשרת שר המשפטים, נוכח המתגלה לבקרים, דרך חקירתו,  כתב האישום ועד הכרעת הדין, הבעיתיית, בלשון המעטה  -   הרי הפרשה קוראת לחקירה יסודית וממצה.

     

    למרות שמדובר במצב של  כשלים   מהותים :    נוכח העדר   בקרה  חיצונית והעדר שקיפות  - של   פעולות היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות והמשטרה -  והחשיבות העצומה,  לדעת את  מלוא האמת על ההתרחשויות בפרשה,   חיים רמון לא צריך היה להתייצב  באופן אישי בחזית הציבורית , למען מינוי ועדת-חקירה ממשלתית. 

     

    בתאריך 9.9.08 בכנס של לשכת עורכי-הדין מחוז תל-אביב, תקף חיים רמון את הפרקליטות ואמר בין השאר: 

    על הופעתו של חיים רמון הקש -  על כנס לשכת עורכי דין - חיים רמון

     

    הפרקליטות היא הגוף היחידי במדינת ישראל שאין עליו פיקוח וכי היא הגוף החזק במדינה שעושה מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. על הפרקליטות באתר בושה: הפרקליטות

    חיים רמון צודק רק למחצה, ישנם עוד גופים ממלכתיים (להוציא גופי הביטחון), לגביהם הפיקוח והבקרה החיצוניים, מוגבלים ולא יעילים. גאם אם יש בדבריו של חיים רמון, מ"מ ראש הממשלה, הרבה מהאמת, אשר הם נשמעים מפיו, בשלהי כהונתה של ממשלת אהוד אולמרט, שיסיים את תפקידו בשל החשדות על  מעשי שחיתות חמורים, הם אינ ראויים  ואינם במקומם. חבירתו של חיים רמון אל אהוד אולמרט, עד סילוקו של האחרון הנראה מושחת מן היסוד  - יש בה חמימות של ידידות והכרת תודה, אך אין לא רק שאין בה תבונה פוליטית, אלא חיים רמון חורץ על עתידו הפוליטי כלייה. אם הוא יקום  מחדש הוא יהא בעיני כמו - הפניקס - עוף החול על-פי המיתולוגיה המצרית, החי במדבר במשך מאות שנים,  לפני שכילה עצמו באש וקם מחדש לתחייה מן האפר.

     

    התייצבותו   הפומבית של חיים רמון במלוא עוצמתו, לימין ראש הממשלה בעצם ימי החקירות וגילויי השחיתות על אהוד אולמרט,  יש בהם אמנם הפגנת חברות טובה וגמול, על כי אהוד אולמרט תמך  בו, בשעותיו הקשות -  אך חיים רמון חוצה את הגבולות בהפגנת נאמנות זו.  לא די בכך שהוא אדם הגון, ונאבק נגד שחיתות - הוא אינו יכול להיות מנהיג וסמל, אם אינו יוצא בגלוי ובפרהסיה, נגד המשך שלטון המושחתים, חברי מפלגתו.

     

    אתר בושה תמך בחיים רמון, תוך תחושה כי נגרם לו עוול גדול ונעשתה פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית, תוך גדיעת הסיכוי, לשידוד מערכות  והגברת  היעילות, של מערכות אכיפת החוק,  לרבות מערכת השפיטה. 

     חיים רמון היה  אחד האנשים הפוליטיים היחידים, שהיתה בו הנחישות, היכולת, ההגינות -  לנהל מאבק נגד שחיתות  ציבורית-שלטוני  -  בעת הזו,  יולי 2008, נוכח מעשיו - ראוי שיקח פסק-זמן מהפולטיקה למספר שנים.

     

    גורמי אכיפת החוק, שהביאו לנפילתו  של חיים רמון, כאשר מעד בנשיקה אווילית, חטאו לדמוקרטיה  ופעלו בחוסר הגינות תוך חשש כי לא האמת  או ההגינות, היו  נר לרגליהם. אם ימצא מבקר המדינה, לאחר שממשלת ישראל הטילה  עליו  ביולי  2008 -   לבדוק ולחקור בפרטי פרשת רמון -   כי יש בין אנשי רשויות אכיפת החוק,  שאלה שפעלו בזדון או בכוונה, מן הראוי שיועמדו לדין, אך גם אם יתברר, כי  הכשלים הם פרי רשלנות והסח-הדעת, אין לעבור על כך לסדר היום, גם בתחום המסקנות האישיות. .

     

    לאחר שחיים רמון כשל בנשיקה אווילית, גם אם עשה זאת בתום לב,  עשה חיים רמון  מתחילת הפרשה,  מספר שגיאות מהותיות  בדרך התנהלותו והגנתו, לרבות השלמתו עם פסק-הדין קמא.   אתר בושה ליווה עניין זה מתחילתו, והדברים מובאים כפי שהוצגו בזמן אמיתי.

     

    להוציא  מעידתו בעניין  הנשיקה, ככל הנראה והידוע  -  חיים רמון הוא פוליטיקאי הגון,  בעל מעוף ותעוזה   -   יש  לו את הרקע ואת היכולת  להביא לשינוי של ממש בתפישת השלטון לגבי נושאים בסיסים בחיינו, לרבות הפיכת ישראל למדינת חוק, בו רשויות המדינה יפעלו ביעילות ובמידתיות, העבריניים יובאו לדין במהירות  וביעילות, וההרתעה ושמירת החוק, של כל המגזרים וכל השכבות, יהיה מעשה ברור ומקובל.   

     

    חיים רמון רכש לו שונאים - יריבים אשר אינם אוהבים את מעשיו.  נאום הלוויתנים שלו, היה מעשה פוליטי אמיץ וראוי.  בחירי ההסתדרות ועובדיה, אינם סולחים לו, כי  תוך יושרה ובלא חשש, הציב את ההסתדרות הכללית במקומה הראוי תוך ייעולה והצלתה מידי עצמה. הוא דוגל  בירושלים יהודית, מה שלא מוצא חן בעיני רבים, שהיו רוצים לראות ירושלים  המשתרעת על מרחבים, בלא פתרון לתושבים הערבים שלה. חיים רמון,  דוגל בשתי מדינות לשני עמים, תוך שהוא נאבק למען ייצוב גבולות הגיוניים וחקיקה שתאפשר לאלה מבין המתנחלים שאינם רוצים לחיות יותר, מעבר לגדר, לעשות זאת, בלא בהלה ובלא לערער את אורחות חייהם. 

     

     חיים רמון, כשר משפטים, היה בדרכו להוביל רפורמות של ממש, ויש להניח, כי היה עושה זאת בשום שכל, בטקט וביעילות, העולים פי כמה על אלה של שר המשפטים הנוכחי  - פרופסור דניאל פרידמן, הפועל כמו פיל בחנות חרסינה וגם אם יש ממש באלו מטענותיו, הדרך בה הוא פועל, משיגה את ההיפך.  הנשיקה האווילית  של חיים רמון, ובעיקר דרך פעולת רשויות אכיפת החוק, קטעה את עשייתו של חיים באיבה.

     

    יש לקוות, כי יימצאו  בין הפוליטקיאים או כאלה שיצטרפו אל בין קהלים, אנשים בעלי יכולת ואמונה,  שיהיה בידם להרים את האבוקה.

     

     

    אריה גבע מבהיר, הוא לא הצביע עבור מפלגת קדימה, לא היה ואינו נמנה עם תומכי מפלגת קדימה וכי גם אם  היה  חיים רמון  עומד בראש רשימת קדימה,  וספק אם יצביע עבורה.

     

    בראיון ארוך  בידיעות אחרונות, במוסף לחג העצמאות, 14.5.08,   שבר חיים רמון, המשנה לראש הממשלה, את שתיקתו  הארוכה בפרשת הנשיקה ודומה לקורא,  כי חיים רמון,  החליט לצאת למאבק למען טוהר המידות והתנהלות ראויה של רשויות אכיפת החוק.

     

    בעקבות כתבה זו,  שלח אריה גבע ביום  27.4.08 מכתב  אל חיים רמון, המשנה לראש הממשלה,  הקורא לו לקחת חלק פעיל ולהנהיג מאבק למען טוהר המידות ומיגור השחיתות והסאוב.

    חיים רמון מבהיר, כי הוא סבור שהביקורת המושמעת על-ידי אריה גבע באתר בושה, כנגד רשויות אכיפת החוק, הנה נכונה, אך אינו מסכים לביקורת שמותח  אריה גבע, על פועלו של פרופסור דניאל פרידמן, שר המשפטים.

    לקריאת ההתכתבות :

     אריה גבע כותב אל חיים רמון.

     

    תגובת חיים רמון  לאריה גבע,  מיום 10.6.08   

     

    אריה גבע מיצער על-כך, כי חיים רמון לא השכיל להביא לכך, שתהא הפרדה בין רגשותיו באשר לעניינו האישי, לבין דרך התנהלות רשויות אכיפת החוק בפרשה שהביאה לפגיעה בו.  הוא מכהן כמשנה לראש הממשלה, בצמרת המדינה, בתפקיד כמעט הבכיר ביותר.  תמיכתו  של חיים רמון באהוד אולמרט שנראה בעיני רוב הציבור נוכל, למרות שהוא משמיע קולות הסתייגות מסוימים פה ושם, בצד  חבירתו לפרופסור פרידמן,  אדם ישר, אך נתפש בעיני רבים בציבור, כמי  שפועל באופן לא ראוי, למען מטרה נכונה -  אלה מרחיקים אותו מהסיכוי, שהציבור יקבל אותו, כאדם שיכול להוציא את העגלה מהבוץ......

     

     

     

     

     

     

  • מפלגת מרצ - טוהר פוליטי פגום - צביעות   ( 4 מאמרים )

     כישלונה הצורב של מפלגת מרץ, בבחירות לכנסת ה - 18,  הנם תולדה -  לא רק של  תפישה מדינית שמרבית הציבור אינו מאמין בה, אלא  בשל התנהלות בלתי ראויה של המפלגה בנושאים שונים.  מפלגת מרצ, הידרדרה בבחירות אלה, אל פי-פחת של   3   מנדטים בלבד,  לא רחוק מרף המינימום כדי להיות מפלגה חיה.

    חברי הכנסת חיים אורון, אילן גילאון  ניצן הורביץ, זהבה גלאון,  זה מעט, אבל זה בעצם כלום, נוכח הדרך בה הם נוהגים.

    חיים אורון, איש הגון, ישר, אך נאיבי,  התפטר מהכנסת ובמקומו  נכנסה כחברת כנסת, זהבה גלאון, פוליטיקאית המדברת הרבה וגבוהה-גבוהה, במלים יוקדות, אודות עיוותים חברתיים, צדק חברתי ושאר נושאים שאינך יכול שלא להכיר בצדקתם, אך כאשר אתה מקלף את  הקליפה או נתקל בעניין מעשי, כפי שנתקלתי אני, מתברר כי  ח"כ זהבה גלאון, הנה פוליטיקאית צבועה, חסרת יושרה,  המתעלמת מתגובה בעניניים אשר   אינם נוחים לה.  ח"כ זהבה גלאון אינה טפשה, גם אינה נוטלת לכיסה, ובעיני רבים, היא אפילו דוגמא לח"כ חרוץ והוגן,  אך  בעיני, דרך התנהלותה הצבועה, בה המלים רחוקים מן המעשה, גרועה ומסוכנת פי כמה, מאאשר דרכם של אותם חברי כנסת בעלי דעות קיצונית מסוכנות, אך האומרים את האמת.
    9.9.11 ח"כ זהבה גלאון, מדברת נגד עיוותי המס, אך אינה עושה דבר, נוכח עיוותי מס בעירייה שהיא שלוחתה של מפלגת מרצ.

     

    18.4.10  מה דק ההבדל  בין -  לא חוקי לבין לגיטימי,  בין  מורשעים בעבירת שוחד (דוד אפל)  בשל  העברת כספים לראש עיריית לוד לשעבר בני רגב,  למימון מסע הבחירות  המוניציפאלי שלו,  לבין  מפלגה (מפלגת מרצ - יחד),  המעבירה  הרבה כסף למימון מסע הבחירות המוניציפאלי של  יעל גרמן ראש עיריית הרצליה, אשר היא חפצה ביקרה, תוך שהנותן – מפלגת מרצ -  והמקבל, יעל גרמן ראש עיריית הרצליה וסיעתה,  מדברים גבוהה על מאבק נגד השחיתות. 
    ראה דעה אישית באתר בושה מיום 18.4.10-  ההבדל והמשותף, בין היזם דודי אפל אשר הורשע בשוחד, לבין יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה

     ראה גם:

     

    15.2.2010  רק מהיום, אנחנו יודעים, כמה הוציאה יעל גרמן, על מסע התעמולה בבחירות
    מאחר וסיעתה של יעל גרמן, הרצליה שלנו, לא נזקקה לתרומות, מאחר והיא קיבלה את מלא מימון תקציב הבחירות שלה ממפלגת מרצ-יחד,  רק היום,  (15.2.2010),  במסגרת דין וחשבון, של  ביקורת המדינה, על הוצאות סיעות בכנסת, המקבלות כסף מתקציב המדינה, שהועברו לסיעות בת שלהם  בבחירות המוניציפאליות -  נחשף הסכום הכספי אשר העבירה מפלגת מרצ-יחד, למימון בחירתה מחדש של יעל גרמן, לתפקיד ראש עיריית הרצליה. .

    יעל גרמן סרבה שוב ושוב לפרסם את הנתונים למרות בקשות גבע. מפלגת מרצ-יחד, סירבה גם היא, בטענה שהיא יצאה ידי חובתה בכך שהעבירה את  הנתונים אל מבקר המדינה, אשר סירב, למרות שגבע הגיש בקשה לקבלת מידע על-פי חוק חופש המידע, למסור את הנתונים.

    וכך, שנה וארבעה חודשים אחרי הבחירות, 'יצא מרצע מן השק'  ונחשף הנתון המסקרן.

    • " גרמן   יעל   בראשות   שלנו   הרצליה "  הבת   סיעת  -  הרצליה
        על פי נתוני הדוח הכספי של סיעת האם מרצ-יחד הסתכמו הכנסותיה של סיעת הבת
      ב - 1,210,231- ש"ח מהן 1,202,831 ש"ח ממימון ממלכתי ו 7,400- ש"ח מתרומות. ההוצאות
        הסתכמו ב 1,178,410- ש"ח.
        סיעת הבת זכתה ב 7- מנדטים.
        תקרת ההוצאות בגין סיעת הבת הסתכמה ב 2,405,662- ש"ח."

     

    הנתון אודות מפלגת מרצ-יחד,  מופיע בעמ' 159 בדוח המבקר. יש להניח כי איש לא יבחין בנתונים או לא יטרח לחפש אותם בתוך  ים המלים והמספרים אשר פרסם מבקר המדינה. התקשורת תבחר כמה צימוקים והיתר ירד למרתפי הארכיון. 

    במלים אחרות, הוצאות יעל גרמן וסיעתה בבחירות בהרצליה, שממונו כולן  מכספי מדינה אשר העבירה לה, מפלגת מרצ-יחד, הסתכמו בסך 1.2 מיליון ש"ח, כמעט כמו כל הסיעות האחרות  אשר התחרו בבחירות בהרצליה.  עכשיו אפשר להבין מהיכן וכמה כסף שפכה יעל גרמן למימון  הקמפיין הברוטאלי, הוולגארי, השקרי, אשר ניהלה יעל גרמן כדי לזכות במשרת ראש העירייה.

    מבחינה חוקית, העברת הכסף ממפלגת מרצ - יחד אל יעל גרמן, הנה בסדר. באותה מידה רשאית מרצ, להעביר את הכספים גם לסיעה הזויה, התומכת הדוגלת באכילת סוסים, או בעישון תמיכה בהתיישבות בגדה המערבית.  אתה לומד מה פועלת יעל גרמן בתחומים סוציאליים, הקמת חוף נפרד למען החרדים, רווחת העניים והפסקת תמיכות בעמותות הפועלות בתחם זה, תרבות  המיועדת לאליתות,  העדפת התושבים העשירים בגביית ארנונה, כמו  פטור על בריכות שחיה (מצב השונה ברוב העיריות), ולא מנינו אלא מקצת מן התהיות, ולא נקבנו בשמות המחדלים, הכשלים, הרקב, האוולת, השחיתות השלטונית, הקיימים בעיריית הרצליה בראשות יעל גרמן.  נוכח אלה אתה שואל,   מדוע העבירו ח"כ חיים אורון, (  ג'ומס) וחבריו אל יעל גרמן ומה ההצדקה המוסרית, הערכית, המפלגתית לתמיכה כספית גדולה זו. מה יצא למפלגת מרצ,  לתפישתה, לדרכה, מכך שיעל גרמן וסיעתה, שולטים בעיר.

     

    על זה נאמר, חוקי, אבל מסריח !!   כמה עלוב, עצוב, מדכא.  אלה מחברי, אלה שעדיין נותרו בשמאל המתפורר, צריכים לדעת מה עשו בכספם ועליהם להכות על חטא.

     

     

    7.8.09  ימי אוגוסט הלהוטים.

    אני שוב בעניין מפלגת מרצ, ויקירתה יעל גרמן ראש עיריית הרצליה. נושא החוף הנפרד בהרצליה, והעדפת  הציבור החרדי של בני ברק, על פני תושביה הרצליה וזכות המעבר על החוף, שלא לדבר על סיכון חיי אדם ומנהל לא תקין, המתגלים בדרך ניהול יעל גרמן את סוגיית החוף הנפרד של הרצליה.

     

    הפעם, דברי התגובה של יהונתן יסעור,  סגן ראש עיריית הרצליה, אל ח"כ חיים אורון, הכעיסו אותי מאד.  סיעת 'הרצליה שלי' של יעל גרמן, מפי יהונתן יסעור, יורקת אל הבאר ממנה שתתה מים רבים. את עלבונו של ח"כ אני בא לדרוש, את עלבונה של היושרה ושל הפגיעה באינטלגנציה של חברי מרצ.

    על: יהונתן יסעור, היורק אל הבאר ממנה שתה

     

    1.3.09  לאחר כישלונה של  מפלגת מרצ בבחירות כתבתי להם כדלהלן: 

    אתר בושה אינו שמח לאיד לכישלון  הצורב של מפלגתכם. אני מאחל הצלחה ועבודה פורייה  לחברי הכנסת החדשים ואנא היו קשובים למתרחש במציאות האמיתית....את דעתי על מפלגת מרצ,  ובעיקר לגבי המימון הנדיב וחסר ההיגיון שהזרמת למימון מסע הבחירות של יעל גרמן, וסירובכם לחשוף את הנתון ברבים, כתבי לא אחת. 
    אין לי כל עניין במפלגתכם, אך כממנים העיקריים של  סיעתה של יעל  גרמן,  ראש עיריית הרצליה, אתם למעשה בעלי ההון,  הנושאים למעשה באחריות למעשיה ומחדליה ו ראוי שתהיו ערים למה שמתרחש  במקום השקעתכם.

    לא מאוחר, לחשוף את הפרטים, כמה כספים העבירה מפלגת מרצ, למימון סיעתה של יעל גרמן בהרצליה בבחירות המוניציפאליות האחרונות.

    חברי הכנסת החדשים של מפלגת מרצ    אילן גיל און,  ניצן הורביץ,  לא הגיבו. חשבתי כי הם עסוקים בהכרת משכן הכנסת ותפקידם החדש, אך משלא השיבו גם לתזכורת,  היה ברור לי כי  ח"כ אילן גל און, וח"כ ניצן הוריבץ, הם אנשים שההגיינה הציבורית אצלם, היא מאד חד-ממדית והם מדברים גבוהה-גבוהה כאשר הם צריכים לעסוק בענייני  מפלגתם, למרות שיש להדגיש, כי ידם לא הייתה בתמיכה חסרת ההגיון בסיעתה של יעל גרמן. עה

      

     12.4.09 פנייה אל ח"כ של מפלגת מרצ, בעניין דרך התנהלות מפלגתם זאת בהתייחס לתמיכתם הבלתי-מסויגת ומימון פעילותה הפוליטית של יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה.  לקריאת הפניה, הקש:

    אל חברי מפלגת מרצ - האם יש תקומה לשרידי מפלגת מרצ.

    מפלגת מרצ  המממנת של  מסעי הבחירות של יעל גרמן,  הבד"ץ  והחרדים -  הא-בהא-טליא.

    דוגמא לדרך פעילותה של יעל גרמן  הקש:  כשלי החוף המגדרי הרצליה.

    על יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, הקש: יעל גרמן

     

    1 במרץ 2009

    יש להניח, כי הכספים שהעבירה מפלגת מרצ  למימון מסע הבחירות האגרסיבי של יעל גרמן,  חסרים לקופת המפלגה לאחר התבוסה בבחירות.  למה אין מפלגת מרצ, חושפת את  פרטים ומדוע מבקר המדינה  מטיל חיסיון על המידע הפרטני, עד אשר יפרסם  מבקר המדינה לאחר שנה, את הדוח על מימון כל המפלגות. 

    מפלגת מרצ מימנה את כל מסע הבחירות של יעל גרמן, מה זה אומר על מפלגת מרצ, הקש: העדר חשיפה המימון- מרצ

     

    מפלגת מרצ מימנה את  מלוא הוצאות הבחירות של סיעת יעל גרמן ראש עיריית הרצליה,  בבחירות המוניציפאליות האחרונות,  אך מתמידה בסירובה  לחשוף את  הנתון כמה כספים  הועברו על-ידי מפלגת מרצ, בעניין זה, בנימוק פורמאלי שהנתון הועבר למבקר המדינה. אתר בושה התוודע לדרך עבודתה של מפלגת מרצ, בעקבות תמיכתה הכספית הנדיבה לפעולתה הפוליטית של יעל גרמן, ראש העירייה בהרצליה,  תוך סירוב לחשוף לאור השמש את הנתונים. הציבור בישראל, עשה צדק עם מפלגת מרצ, שאין בה ש הרבה ממה שמצופה  ממפלגת  שמאל אמיתית במובנו האמיתי.

     

    הבחירות לכנסת, שהתקיימו ביום 10.2.09 הנם תוצאה של נפילת ממשלת אולמרט, לא בשל מעשה ומחדליה, אלא בשל החשדות הכבדים העומדים נגד אהוד אולמרט בתחום השחיתות השלטונית והאישית.  הבחירות התנהלו אמנם בצל מבצע 'עופרת יצוקה', אך נושאי שחיתות וכשלי השלטון ורצון האזרחים לראות גישה שלטונית אחרת, שיחקו תפקיד מכריע בהחלטת הבוחרים.  דעה אישית ערב הבחירות, ולמחרתן  - ראה:

     

     קריסת מפלגת מרצ,  עולה בקנה אחד עם  טענותיו של אתר בושה בשנתיים האחרונות, כלפי דרך התנהלות מפלגת מרצ בראשות חיים אורון, בנושא מימון  יעל גרמן  וסיעתה  בהרצליה, והסירוב לקיים שקיפות  בנושא זה, זאת בצד, ודרך התנהלות זהבה גלאון  בנושא  הגנתה על יעל גרמן על דרך טיפולה בעובדת שהלינה על הטרדה מינית  - ראה בהמשך.

     

      

    מפלגת מרצ-יחד של הכנסת  ה - 17, הייתה מפלגה של 5 חברי כנסת. הרבה רעש, מעט עשייה.

    מפלגת מרצ-יחד  שחיתות פוליטית – אנשים שלא נטלו לכיסם - חסרי טוהר פוליטי, התומכים  בכספם, בקיום שלטון מוניציפאלי לקוי, צבוע, הנגוע בשחיתות פוליטית

     

    כאשר  יישמעו  הקולות -  'מושחתים נמאסתם',   ראוי כי חברי הכנסת של מפלגת מרצ-יחד, יפנימו - כי  יש להם תרומה בשגשוג השחיתות הציבורית-פוליטית.

     

    מפלגת מרצ - מממנת בריונות פוליטית  - הון-שלטון - רקבון.

    כספי מרצ מוצאים על תעמולה גסה, שקרית בחלקה, מכפישה,  התקפה בוטה על מתחרים  פוליטייים, מה שאפשר לכנות - בריונות פוליטית. הכל במימון מלא של מפלגת מרצ.  ככה השמאל הישראלי יגיע רק  אל האשפתות.

    הקש: תעמולת בחירות לא אתית הרצליה.

     

    בימים קשים אלה בה מפלגת השלטון קדימה, נגועה מן היסוד במעשי שחיתות, של אלה  מבין חברי קדימה, אשר פשעו ואלה אשר שתקו ועמדו מנגד -  היה ראוי כי מפלגת מרצ-יחד  תתייצב בראש המאבק נגד השחיתות  ותפעל בנחרצות ובנחישות בנושא חשוב זה.  כיום ברור לי כי  מפלגת מרצ חסרת זכות מוסרית ויכולת, בהיותה קשורה  בעבותות לתופעת השחיתות הציבורית.  נוכח  המציאות הקשה בה  שרויה מדינת ישראל והחברה, ועליבותה של מפלגת העבודה, יכולת לצפות נהירה של רבים לעבר מפלגת מרצ.  המציאות מראה כי מרצ נשארה מפלגה  קטנה בלתי רלבנטית, שנוכח דרך פעולתה ואובדן המוסריות, סופה יהיה כמו זה של מפלגת הגמלאים.

     

    מפלגת מרצ-יחד היא מפלגה שנושא טוהר-המידות  חרוט על דגלה, אך היא מעניקה גיבוי ותמיכה כספית מלאה, למעשיה של יעל גרמן, ראש העירייה הרצליה, גם כשברור לחברי הכנסת מטעם מפלגת מרצ-יחד, כי פועלה  של יעל גרמן, לא אחת, מנוגד  או סותר את תפישת העולם המוצהרת של מפלגת מרצ-יחד. בעיני, מדובר  בתופעה ברורה של שחיתות פוליטית ושל צביעות פוליטית, אשר שוללת מאלה הפועלים כך, לדבר בגנות השחיתות ובשם המוסר וטוהר המידות.
    ראה : גרמן צביעות ;     - גרמן שחיתות פוליטית.  ;   גרמן ראש העירייה

     

    כאשר מתעלמים מהתכנים הפוליטיים או  האידיאולוגיה של מפלגת מרצ – יחד, היא מצטיירת בציבור כמפלגה סימפטית, שחברי הכנסת מטעמה, 5 במספר, הם אנשים  נקיי-כפיים, ישרי-דרך, משכילים, אינטליגנטים, שאת רובם, אפשר לחבב בקלות. להוציא האג'נדה הפוליטית בנושאים מדיניים, לא ברורים הדגלים בהם מנפנפת מפלגת מרצ, אשר עומדים בראש סדר היום של  המפלגה. אין אתר בושה עוסק בעניינים פוליטיים ודעתה של מפלגת מרצ  בעניינים  מדיניים אינה  במסגרת התחומים בהם עוסק  אתר בושה. 

     

    מעשיהם של חברי הכנסת מטעם   מפלגת מרצ-יחד לא ניקרו בדרכי עד לאחרונה, זאת להוציא דרך התנהלותה  הבלתי-ראויה, של ח"כ זהבה גלאון, בעניין מתן גיבוי לחברת מפלגה מפורסמת – יעל גרמן, שפעלה לא כראוי (בלשון המעטה), כלפי עובדת שהלינה כי הוטרדה מינית. על פועלה של ח"כ זהבה גלאון .

    • המעשה בקליפת האגוז:
      עובדת  שהתלוננה  כי הוטרדה מינית, פוטרה, המנהל החשוד במעשה ההטרדה מינית קיבל גיבוי מהלוחמות הידועות למען זכויות הנשים - יעל גרמן , רות רזניק חברות פעילות של מפלגת מרצ-יחד -  שקיבלו  נזיפה קשה מבית-הדין לעבודה. ח"כ זהבה גלאון, יו"ר סיעת מרצ בכנסת, שוחחה עם השתיים והשתכנעה, כי יש להם הסבר משכנע, תוך שהיא מסרבת להבהיר ברבים מה שכנע אותה בצדקתן. (יובהר -  העובדת המלינה - המפוטרת, חשפה עניינה עם שמה המלא בבית-הדין לעבודה, כך שאין מדובר בהפרת צנעת הפרט). ח"כ זהבה גלאון יודעת היטב היכן  ומי סוגר עניין בחדרי-חדרים ?  מה על כבודן של נשים ועל המאבק נגד הטרדה מינית ומה על זכות הציבור לדעת, המעניין כנראה  את ח"כ זהבה גלאון פחות, מאשר לשמור על מעמדן  של קולגות חברות מפלגת מרצ.

    חשבתי לתומי כי מדובר במעידה של ח"כ של  מפלגת מרצ, שאין המפלגה  סומכת ידה על עמדתה, אך נמנעת להתערב. מתברר כי מפלגת מרצ-יחד, היא המממנת הבלעדית של סיעת גרמן-מרצ-הרצליה, כך שלמעשה יש לייחס למפלגת מרצ, את כל הכשלים  של יעל גרמן במישור הנורמטיבי. במלים אחרות, מפלגת מרצ-יחד  היא בעל ההון, המממן את כל פעולותיה של סיעת גרמן-מרצ הרצליה ובתור שכזו, צריך הציבור לראות אותה כאחראית למעשים והמחדלים של יעל גרמן בעיריית הרצליה. 

     

    על הגילוי  העובדה כי מפלגת מרצ מימנה את כל פעולות סיעת גרמן-מרצ בבחירות בשנת 2003 וכי בכוונתה, כנראה לעשות כן בבחירות הבאות עלינו בשנת 2008, ראה: מבקר המדינה.

     

    סירוב מפלגת מרצ-יחד, לחשוף  בפני הציבור תוך הסתרה מפני אור השמש המחטא, את היקף הכספים  אשר  העבירה בבחירות המוניציפאליות  בשנת 2003,  לסיעת מרצ-גרמן, אינה ראויה ויש לגנותה בכל לשון. זאת,  בלא קשר עם יש חבות בדין לעשות כן,  אם לאו.  כאשר חברי הכנסת של מפלגת מרצ,  מדברים בעד טוהר המידות, שקיפות וצועקים מעל כל במה נגד השחיתות, הם נוהגים תוך צביעות.  הסתרה של הסכומים, שהם כספי  מפלגת מרצ, שחלקם נתרמו על-ידי חברי המפלגה לקידום מטרות התנועה –  אשר הועברו לשם תמיכה לשלטונה של יעל גרמן, הם לדעתי מעילה באמון חברי מרצ. לגבי הציבור שאני נמנה עליו, זכותנו לדעת כמה הוציאה יעל גרמן במסע הבחירות שלה, כסף שכולו הגיע מהמדינה או ממפלגת מרצ. (אני מתקשה להאמין  כי סיעת גרמן-מרצ, לא קיבלה תרומות או מימון אחר, אך בעניין זה, נאמנים עלי דברי ח"כ חיים אורון, יו"ר מפלגת מרצ. 


    לאחר הפניות החוזרות שלי, אל חברי הכנסת מטעם מפלגת מרצ-יחד,  אני מניח כי הם, או עוזריהם  גלשו באתר בושה וקראו מה  אומר  בפומבי, גמלאי  נטול כל אינטרס פוליטי,   על מעשיה של יעל גרמן.  במקרה זה, יעל גרמן, אינה יכולה להטיח בפניו את 'הנשק'  המקובל אצלה, כי הוא מייצג את ההון  ובעלי אינטרסים, שאינם אלה של תושבי העיר.


    אציין כאן, שני נושאים, בהם פניתי פרטנית ובמפורט לחברי הכנסת של מפלגת מרצ-יחד:

     

    שימוש במשאבי הציבור לקידום מסע בחירות פוליטי
    שימוש על-ידי מפלגת מרצ  ועל-ידי עיריית הרצליה במקביל, באותו עיצוב וצבעים של המודעות הפוליטיות ומודעות העירייה. אין מדובר בשימוש שלא-כדין  בכספי ציבור במובן הפשוט, אלא במעשה שחיתות מתוחכם, שתוצאתו המעשית, הנה שימוש בכספי ציבור למטרות פוליטיות.  לדידי כתושב העיר הרצליה - יעל גרמן וסיעתה, עושים שימוש בכספי עיריית הרצליה, או, כי ישנם גורמים בעיריית הרצליה, אשר עושים שימוש במשאבי עיריית הרצליה, תוך מה שנראה כתמיכה בקמפיין  הפוליטי של יעל גרמן. שימוש בכספי עיריית הרצליה למטרות פוליטיות של יעל גרמן
     
    כפייה דתית.
     בתעמולת הבחירות הנוכחית, תוקפת יעל גרמן בכתובים את המתמודדים מולה, במלים קשות ובוטות בנושא כפייה דתית. זאת,  כאשר יעל גרמן,  הגיעה להסכם עם ראש עיריית בני-ברק, שפרטיו לא הובאו לידיעת הציבור ולא נדונו בפורומים המתאימים של עיריית הרצליה, להקצות חוף מגדרי לחרדים, תוך חסימה מוחלטת של  המעבר בחוף הים בהרצליה, להליכה מגדרית משותפת, לרבות  חסימה של שביל ישראל העובר לאורך החוף. גרמן, כפייה דתית

    • לא רק שאין לי דבר עם הקצאת חוף מגדרי לצרכי דת, אני חושב שזהו צעד ראוי, אם ייעשה תוך שקיפות ותוך פתיחת דרך מקבילה לאורך מצוק הכורכר כדי שהדרך לא תחסם, לרבות שביל ישראל. 


    על  אלה ועל מעשיה ומחדליה הנורמטיביים האחרים של יעל גרמן, בעל-ההון -  משמע מפלגת מרצ-יחד, הנה אחראית מלאה.

     

  • פרשת הנשיקה של חיים רמון   ( 6 מאמרים )

    פרשת הנשיקה של חיים רמון מראשיתה, אינה רק  מעשה לא-מוסרי ולא ראוי של פוליטיקאי מזדקן, אלא  בעיקרה  היא מסמלת  דרך טיפול רשויות אכיפת החוק ושל התקשורת,  בהעצמה לא מידתית של מעשה נואל-טפשי   והפיכתו למעשה פלילי.  קשה להשלים עם מצב בו משקיעות רשויות אכיפת החוק  משאבים רבים שנועדו  להביא להפללה של איש ציבור,  בשל מעשה לא חמור במיוחד, שראוי היה להשאירו למשפט הציבור. הכשלים ההולכים ומתגלים של רשויות אכיפת החוק, רק מעצימים את הדרך הבלתי ראויה בעליל, בה נהגו כל רשויות אכיפת החוק - היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, המשטרה בפרשה אווילית זו.  למרות השנים שחלפו, הפרשה אינה דועכת ובכך, מתממשת הערכת אתר בושה מלכתחילה שהביאה אותנו לעסוק בפרשה, למרות שאין לנו כל קשר למי מהמעורבים.  

     

    פרשת הנשיקה  של חיים רמון'  שר המשפטים בעת המעשה הנואל, בה נישק השר המזדקן השרמנטי -  קצינה צעירה בלשכת של ראש הממשלה אהוד אולמרט, ביום  12.7.06 -  הנה מעשה חלם  של פוליטיקאי הגון, מוכשר, יצירתי המעז לעשות מעשה ולומר דעתו בגלוי -  אשר מעד בעניין מוסרי ערכי, שנופח מעבר לכל מידה.

     

    אתר בושה החל לעסוק בפרשה המביכה מראשיתה משום שהערכנו אז, נוכח דרך התנהלות רשויות אכיפת החוק, כי פרשת הנשיקה של חיים רמון, ובעיקר החקירה, המשפט והתוצאה, ילוו אותנו זמן רב, תוך פגיעה  לכל הכיוונים וכלפי גורמים רבים. הערכתי מלכתחילה כי דם רע, זורם בפרשה. 

     

    המעשה של חיים רמון לא חכם אולי אפילו אווילי או ילדותי אך מה שמדאיג היא לא מעידה של פוליטיקאי שרצה להוכיח כי הוא עדיין מבוקש על-ידי צעירות, אלא  דרך התנהלות רשויות אכיפת החוק  בפרשה  - היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, המשטרה (יאח"ה)  וגם בית-משפט השלום שישב בדין.  לדעתנו המסכת כולה, הנה  פגיעה בהגינות השלטון, חוסר  תבונה, העדר רגישות, תוך רמה מקצועית בעייתית, זאת,  אם אינך מאמין בתורת הקונספירציה בה מאמינים רבים, על-פיה, חיים רמון סולק מתפקידו כשר משפטים, בידי גרומי אכיפת החוק. 

     

    חיים רמון עצמו וכל המעורבים האחרים, שילמו ו/או ישלמו בעיני ההיסטוריה, מחיר כבד.   על פרשת הנשיקה של חיים  ניתן לומר כי זו הייתה , מיתת נשיקה פוליטית של חיים רמון, שחשפה את מערכת אכיפת החוק - בית-המשפט;  מבקר המדינה ; היועץ המשפטי לממשלה ; הפרקליטות ;  המשטרה  -  במלוא בחולשותיהן שיש בהן כדי להדאיג. 

    על:  חיים רמון הפוליטיקאי

     

    • 21.4.11 פרשת אורי בר לב
      פרשת ניצב אורי בר לב, בה הואשם בהטרדה מינית של   של אישה בכירה, שלא היו ביניהם יחסי מרות,   דומה בעיקריה לפרשת חיים רמון, עם כל ההבדלים בין שתי הפרשויות, ובמיוחד הסוף בהן הן נגמרו.  על פרשת מעשה ההטרדה המינית שיוחס לאורי בר לב. 
      פרשת ניצב אורי בר-לב  ד"ר אורלי אינס 

     

     

    23.6.11  פרשת הנשיקה של חיים רמון, מסרבת לגווע - הפעם פסק-דין של בג"ץ בעניין  קביעת מבקר המדינה נגד דרך פעולתן של שתי פרקליטות  בכירות - בעניין  חיים רמון.
    לא אחת, ישנם עובדי ציבור החשים נפגעים מדבריו של מבקר המדינה. האם יש להם סיכוי לשנות את קביעותיו והאם ומתי יתערב בג"ץ בדוחות או בקביעות של מבקר המדינה. עניין זה הגיע לדיון, כאשר שתי פרקליטות בכירות (רות בלום-דוד, אריאלה סגל - אנטלר ), חשו נפגעות מדברים שאמר  מבקר המדינה כנגד פועלם, כאשר בדק את פרשת אי-מסירת כל חומר החקירה לידי חיים רמון, כאשר הועמד לדין בפרשת הנשיקה.


    בג"ץ  דחה את עתירת הפרקליטות הנכבדות וקבע, כי  חוות-הדעת של מבקר המדינה, הנה פרי תהליך אינקוויזטורי (חקירתי), מקצועי - אוביקטיבי, הכולל איסוף חומר, ניתוחו, ראיון עדים וכו'.  לקריאת פסק-הדין המעניין מיום 23.6.11,  ראה:
    בג"ץ 48710/10 רות בלום-דוד, אריאלה אנטלר נ. מבקר המדינה, בעקבות פרשת חיים רמון 6-2011

    לקריאה באתר בושה הקש  - הערות אתר בושה,   על סמכויות מבקר המדינה בעקבות פסק-הדין.  

     

     

    על  פרשת הנשיקה  הבעייתית מכל צדדיה
    תמונת השניים -  חיים רמון שר המשפטים, מחובק עם הקצינה, כשהם מחובקים באחד החדרים הצדדיים בלשכת ראש הממשלה  - ( 12.7.10), דקות ספורות לאחר האירוע 'המפליל'.  על זה נאמר, טובה תמונה אחת מאלף מלים....

    על מה רעשה ארץ, על-מה מצאו היועץ המשפטי, הפרקליטות, המשטרה, לכלות משאבים רבים, שאין להם מושג  או אומדן כמה רבים היו, כל זאת רק כדי להביא להפללתו של שר המשפטים,  שנענה באוולת, מתוך טעות בכוונתה של הצעירה, וגחן עליה לנשקה וחדל מיד, כשהיא סרבה.

    זעקי ארץ אהובה, על כסילותם, במקרה הטוב, של  אלה המופקדים מטעמנו, למיגור השחיתות.... 

     

     

    שלושה המה נפלאו ממנו וארבעה לא ידיעתים: דרך נשר בשמיים, דרך נחש עלי-צור, דרך אונייה בלב  ודרך גבר בעלמה  -  (משלי ל' י'ח).

     

     

    אתר בושה או אריה גבע  לא היו מעורבים באופן ישיר /או עקיף בהליך הפלילי נגד חיים  רמון. אריה גבע אינו נמנה על תומכיו של חיים רמון או מפלגת קדימה שחיים רמון היה בין ראשייה.  ענייננו של אתר בושה  בפרשת הנשיקה  רמון, היה מלכתחילה  כפלטפורמה טובה, לצפות ולבקר את דרך עבודת רשויות אכיפת החוק.   נוכח החלטיות רשויות אכיפת החוק והמשאבים העצומים שהם הקדישו להביא לדין איש הגון וישר, משום שכלל במעידה מוסרית לא כבדה הרי הערכנו מלכתחילה, כי פרשת  הנשיקה של חיים רמון לא תדעך והיא תהיה מראה לכולנו, על פניהן ודרך עבודתן של רשויות אכיפת החוק. חלפו שלוש שנים, הפרשה לא הסתיימה עדיין. כמה צדקתי !!!

    פרשת הנשיקה של חיים רמון, הנו מעשה  אווילי, טעות אנושית של שר משפטים הגון ופוליטקאי מצליח ומקובל,  בפרשייה שנופחה על-ידי רשויות אכיפת החוק (משטרה, היועץ המשפטי לממשלה)  לממדים  חורגים מכל אמת מידה ראויה.  מעשה  איוולת של חיים רמון,  המשכו בשרשרת של כשלים חמורים  במקרה הטוב, של רשויות אכיפת החוק, פסק-דין בעייתי של בית-משפט שלום בהרכב של שלושה שופטים נכבדים ומנוסים, המשכו בגילויים אודות התנהלות המשטרה והפרקליטות, תגובת חלק מהעיתונות והחשש שלא מרפה, שאולי באמת היה כאן קשר לא מאורגן אומנם, לסלק את שר המשפטים חיים רמון מתפקידו. אין בידינו לחזות האם יחזור חיים רמון להיות כוכב בפוליטיקה הישראלית, הפרשה המביכה הזו, תצוץ שוב ושוב וכל פעם בלבוש אחר. אף אחד, לא יוצא מכאן טוב.  

     

    פרשת  הנשיקה של חיים רמון, אינה עוסקת למעשה בנושא של הטרדה מינית, אלא בהבנת מארג היחסים האנושי, ובהבנת נפש האדם וכוונותיו. מי שקרא את מסכת האירועים והעובדות כפי שעולה בהכרעת הדין ומי שהתבונן בצילום הקצינה מחבקת את חיים רמון, אינו יכול להתעלם מהאפשרות, שחיים רמון אכן חשב שהקצינה רוצה בקרבתו.  המסקנות שעלולות לנבוע מההכרעה המשפטית, אם בני האדם בישראל, אכן יתחשבו ויפנימו אותה, תביא לפגיעה משמעותית ברקמת היחסים בין המינים והשתתה על בסיס פורמאלי משפטי. מקרה רמון, אינו מסייע לנשים, משום שהוא מסיט למשעולים צדדים ולא ראויים את המאבק בהטרדה מינית. מן הראוי שתעשה אבחנה ברורה בין הטרדה מינית, בעיקר ביחסי מרות, שהיא פגע רע  שיש לעקרו משורש, לבין טעות בפירוש כוונת הצד השני בעת חיזור, שהנה חלק ממסכת החיים האנושית בין בני אדם.

     

    2.7.10   התקשורת  כיום ופרשת הנשיקה של חיים רמון.  בעקבות דוח מבקר המדינה
    כמו שהיה צפוי, דוח מבקר המדינה שהיה צריך להיות סוף פסוק,  הנה רק מערכה אחת בתיאטרון האבסורד.  בלא קשר מה יעשה חיים רמון עם דוח מבקר המדינה וסירוב היועץ המשפטי לממשלה למסור את בדיקת ממצאי מבקר המדינה לגורם מחוץ לפקליטות, בפנינו עומדת עתירה שהגישו שתי פרקליטות בכירות בפרקליטות מחוז תל-אביב, רות דוד, ואריאלה סגל-אנטר, נגד ממצאי מבקר המדינה ונגד דרך עבודתו.  לא נתייחס לעתירה זו ונמתין בסבלנות.

    מרתק יותר,  היה לקרוא את הכתבה במוסף לשבת של ידיעות אחרונות (2.7.10) של העיתונאית סימה קדמון, בו היא מראיינת אדם שהופיע בפניה מכוסה מסכה וכונה  על-ידה  'גרון עמוק' (הכינוי שהוענק לגורם השלטוני שמסר לעיתונות את מעללי נשיא האמריקאי ניקסון בפרשת ווטרגיט). הוא מגולל סיפור מרתק, אמין, על מה שהתרחש בפרשת הסתרת חומר החקירה מחיים רמון ועל הקשיים שהיו לו לשכנע את רמון כי בידיו מידע אמין.  לא נכנס לעובי הסיפור, אך מטריד במיוחד הנם דברים של 'גרון עמוק', באשר לכוונת המשטרה והפרקליטות במעשה הסתרת חומר החקירה. "ברור שהדבר לא נעשה כלאחר יד או בטעות. הדברים התפרסמו והקורא האינטליגנטי יסיק את המסקנות מהנתונים שנחשפו לפניו".
    'גרון עמוק' מכיר את הדברים מבפנים. גם קוראים רבים, מתקשים למקרא דוח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס להאמין שמדובר רק ברשלנות רבתי ולא במעשה מכוון.  האם מדובר כאן בפרשת מבקר המדינה, אני מקווה שלא, למרות שאתר בושה  מותח ביקורת נוקבת  על דרך עבודת מבקר המדינה בעניניינים אחרים. ראה: מבקר המדינה

     

    קשה יותר היה לקרוא את מתקפה של שלושה עיתונאים מכובדים, על חיים רמון תוך הטעיית הנושא לאפיקים  אחרים.  אמיר אורן (הארץ), מרדכי גילת, דן מרגלית (ישראל שלנו), בכתבות שלהם מיום 2.7.10 מראים כמה דם רע ומרעיל זורם בפרשה זו.  על דעת אתר בושה, על דעתם ופועלם של שלושה עיתונאים אלה ראה:  שנאה  מעוותת עיני עיתונאים מנוסים בפרשת חיים רמון 2.7.10

     

    28.6.10 דוח מבקר המדינה על האזנת הסתר בפרשת הנשיקה של חיים רמון- שוב מציף את הפרשה
    בתאריך 6.7.08 הטילה ממשלת ישראל בראשות אהוד אולמרט, על מבקר המדינה, לבדוק ולהכין חוות-דעת לגבי האזנות סתר בחקירה פלילית, בכלל ובהתייחס לפרשת חיים רמון, שר המשפטים שהורשע במעשה מגונה בקצינה, בשל נשיקה שנתן לה, כאילו לא בהסכמתה.

    על בדיקת מבקר המדינה, משך הזמן הרב שחלף, ועל נוסח הדוח  המלא ומסקנותיו, כותב אתר בושה, ראה : על דוח מבקר המדינה בעניין האזנות סתר, הנשיקה של חיים רמון.  שהתפרסם 28.6.10

     

     לקריאת הדוח המלא של מבקר המדינה שפורסם ביום 28.6.10 בעניין האזנות סתר בחקירה פלילית, שעיקרו, פרשת אי-מסירת חומרי חקירה לחיים רמון, בעת שהיה נאשם במשפט פלילי, בפרשה הידועה בשם, פרשת הנשיקה של חיים רמון. הקש: חוות-דעת של מבקר המדינה, האזנות סתר בחקירה פלילית,פרשת הנשיקה של חיים רמון 6-10

     

    נוכח הגילוי לפיו הפרקליטות והמשטרה לא מסרו לחיים רמון את כל חומר החקירה, הרי בשל מעמדו של חיים רמון, השמועות והרינונים כאילו היה קשר - קונספריציה לסלקו מתפקידו, במיוחד נוכח העבירה הפעוטה, שרבים בקרב הקהילה המשפטית לרבות נשים מגדריות לוחמניות, סברו כי כל העניין חרג מכל פרופורציה - היה מקום למנות ועדת חקירה, או שופט חוקר, כדי לחקור בפרשה. מני מזוז היועץ המשפטי איים שיתפטר ואהוד אולמרט, שכבר אז היה בבחינת חשוד-נחקר, לא עמד בלחץ.

    וכך, עניין שצריך וניתן היה לסיים את בדיקתו תוך שבועות מספר, תוך מסקנות ברורות וחדות, נמשך אצל מבקר המדינה שנתיים ימים.

    מה יעשה חיים רמון בעקבות דוח המבקר בו הוא מככב כשחקן ראשי. נמתין ונראה.

     

    21.9.09   לאן נעלמו תמלילי רמון ?

    ידיעה שהופיעה בעיתון 'ידיעות אחרונות' ביום 16.9.09, מספרת על העלמת ראיות בעניין דרך פעולתה  הבעייתית, של המפקדת לשעבר של היחידה הארצית של המשטרה לחקירת הונאות  (יאח"ה) תוך שיתוף פעולה ושתיקה של קצינים אחרים ביחידה.  ממש צלם בהיכל.

    הנושא נמצא בבדיקה אצל מבקר המדינה והגילוי של העיתון, לא זכה לשום תגובה בתקשורת ואינו מופיע באינטרנט.   על הידיעה, הקש: לאן נעלמו תמלילי רמון ומה קרה ביאח"ה 

     בחודש יולי 2008,  הטילה ממשלת ישראל על מבקר המדינה, לבדוק את דרך התנהלות רשויות החוק בעניין האזנות הסתר והסתרת חלק מחומר החקירה, בפרשה המכונה בפי הרבים -  הנשיקה של חיים רמון.

    ראה גם:  8.6.09 - הנשיקה של חיים רמון,  שוב עולה מן האופל ולא תניח לנו

     

     דעתו המקלה והסלחנית של  אריה גבע  כלפי מעשהו הנואל של חיים רמון, יש לראותה על רקע היות  אריה גבע על  אלו  הנמנים על בית שמאי, בכל הקשור לטיפול וענישה של אלה המחללים את גופו וכבודו של הזולת בכלל וכבודה של האישה  וזכותה המלאה על על גופה, בפרט.  

     

    •  בפרשת חיים רמון  אין דבר עם נושא ההטרדה המינית  ביחסי מרות, עם כבוד האישה וזכותה המלאה על גופה. הפרשה הפכה לכתב אישום  ציבורי המציג את דרך ההתנהלות  הבעייתית של רשויות אכיפת החוק ועוצמתם הרבה מדי של   עובדי רשויות אכיפת החוק, המנוצלת לעתים בלא שום שכל ובלא מידתיות.

     

    12.6.09  תת-ניצב (בדימוס) מירי גולן, הגיבה   בתקשורת, נרגשת מלאת טרוניות (רחמנא ליצלן) בעניין מכתב מבקר המדינה  שנשלח אליה כדי שהיא תגיבה על טיוטת דוח הביקורת המתייחס אליה.

    אתר בושה התייחס לדבריה של מירי גולן,  בהקשר עם - תא"ל יהודית גריסרו, חברת ההרכב שגזר את דינו החמור של תת-אלוף משה תמיר (צ'יקו)..

     שתי קצינות בכירות הלכו בדרך שונה, אך המסקנה דומה.


    על מעשיה  ודרך התנהלותה הבעייתית של תת-ניצב מירי גולן,  מפקדת יאח"ה לשעבר, בעקבות תלונה שהגיש  גבע למשטרה, תוך שהיא מכנה אותו כמי : מהלך אימים על המשטרה. ראה:  מי מהלך אימים על המשטרה, מירי גולן משתלחת 1-06

     

     

    8.6.09  חלפו שנתיים מאז גזר-הדין בפרשת חיים רמון, והפרשה שבה ותפשה את הכותרות. כמו עוף החול המיתלוגי, שבה פרשת הנשיקה של חיים רמון, העסיסית אך המכעיסה, אל הכותרות, מביאה את  האיוולת מנבכי העבר.

    על הצפת פרשת חיים רמון על-ידי: היועץ המשפטי לממשלה, השופטת חיותה כוחן, מבקר המדינה, ראה:

    הצפת פרשת חיים רמון 6-09

     

      פרשת הנשיקה של חיים רמון, מטאפורה על כוחה כי רב של מערכת אכיפת החוק

    בעיני  אריה גבע, פרשת הנשיקה  האומללה של חיים רמון,  הנה דוגמא מובהקת,  שבו נעשה שימוש מוגזם, בלתי ראוי ובלתי מדתי, מצד רשויות אכיפת החוק,  בחוק הפלילי, כנגד איש פוליטי רב השפעה, שלכל היותר מעד באופן מוסרי.  רבים סבורים שלא מקום להביא  להאשמתו בפלילים של חיים רמון, ובית-המשפט  השלום הנכבד בתל-אביב, בהרכב של שלושה שופטים, למרות יושרתו ומקוצעיות שופטיו, הוציא תחת ידו במעשה ההרשעה,  מעשה שיש לגביו סימני שאלה גדולים.

    הכרעת הדין במשפטו של חיים רמון, 31.1.07

     

    גזר הדין במשפטו של חיים רמון, 29.3.07

     

     בעקבות הכרעת הדין של בית-משפט השלום, סבר אריה גבע, כי  טעות יצאה מתחת ידם של השופטים.  הוא לא ראה מקום למתוח ביקורת ישירה, אך באותו בוקר, הוא כתב הכרעת דין וירטואלית מנומקת,  על סמך  אותן העובדות שהביאו שהשופטים בהכרעת הדין שלהם. .

    הכרעת דין וירטואלית - של אריה גבע, הנשיקה של חיים רמון, זכאי בדין, אך חייב ציבורית.

     

     ניתן להעריך או להתנגד לחיים רמון הפוליטיקאי, לדרכו ומעשיו – אך אין ספק שלא חיים רמון הוא האדם כלפיו ניתן לטעון שאין לו  יחס  של כבוד  כלפי נשים.  אתר בושה,  סבר  מתחילת הפרשה, כי קיימת הפרזה ולהיטות יתר מופגנת  של גורמים במערכת אכיפת החוק, כאשר הממונים עליהם, ממלאים פיהם מים.

     

    אתר בושה, לא פעל בנושא זה, אך הרבה להביע דעתו, שהתבררה   בדיעבד, כדעת רבים וטובים. עניין קטן הלך והסתבך, וסופו אינו נראה לעין.  נקווה שמעז יצא מתוק,  וחיים רמון, שהיום הנו משנה לראש הממשלה, יביא לשינוי ותמורה בדרך עבודת רשויות אכיפת החוק. 

     

    מעורבות אתר בושה - פרשת הנשיקה

    אתר בושה מביא את מעורבותו ודעתו בעניין פרשת הנשיקה של חיים רמון, כפי שבוטאה בזמן אמיתי.

    הדברים שנכתבו מאוחר יותר, מובאים תחילה

      

    24.3.08       לאחר מה שנראה, כסיום פרשת הנשיקה של חיים רמון, פנה אריה גבע לרשויות אכיפת החוק, הפרקליטות והמשטרה, וביקש לקבל  את כמות המשאבים (ימי עבודה), שהושקעו בפרשה, זאת על-פי חוק חופש המידע. התברר, שלרשויות  אכיפת החוק  -  פרקליטות, משטרה - אין מושג, כמה ימי עבודה הושקעו  בפרשת הנשיקה האומללה של מי שהיה שר המשפטים חיים רמון וכיום -  מכהן כמשנה לראש הממשלה.  דרוש  בדק בית יסודי בפרקליטות ובמשטרה והטמעת המושגים:   נשיאה באחריות ; מדתיות , הקצאת משאבים מושכלת. 

    העדר מידע על הקצאת המשאבים של  רשויות אכיפת החוק, בפרשת חיים רמון

     

      6.12.07     פרשת הנשיקה של חיים רמון  - סוף ?! 

    מערכת המשפט הישראלית נחשפת שוב  במורכבותה  ומשאירה אותנו נבוכים.

    החלטת בגץ, לדחות את העתירות שהגישו מספר ארגוני נשים, נגד מינוי חיים רמון, כשר וכמשנה לראש הממשלה,הייתה צפויה, אך תכניה מעוררים אצלי קושי לא קטן. פרשת הנשיקה  שהסעירה את המדינה לפני זמן לא רב ונשכחה מהתודעה הציבורית, הועלתה מן האוב. בפסק-דין המשתרע על פני עשרות עמודים, דברי חוכמת משפט,  תוך שימוש בטיעוני מוסר ותורת הממשל,  הביאו השופטים הנכבדים, ציטוטים ממספר רב של פסקי-דין כסימוכין לתפישתם -  ניתנה החלטה בעניין עקרוני חשוב, שמבחינה מעשית, לא צריך היה להגיע כלל לערכאות המשפטיות.

     

    בהחלטת מיום 6.12.07  - בגץ 5853/07   אמונה, תנועה האישה הדתית הלאומית ואח' נ.  ראש הממשלה, כנסת ישראל וחיים רמון -   החליט בית-המשפט לדחות את העתירה  שהגישו ארגוני נשים כנגד  מינויו של חיים רמון כשר בממשלה, וזאת בשל חוסר סבירותה הקיצוני.  השופטים איילה פרוקצ'יה כתבה את פסק-הדין, אליה הצטרף השופט אשר גרוניס, כנגד דעתה החולקת של השופטת עדנה ארבל.  בדעת רוב,  שנים נגד אחד, נקבעת לכאורה, הנורמה  על הדרך ההתנהלות המוסרית והערכית שראוי  לממשל לנהוג בה במינוי שריו. 

     

     תם פרק  אך לא נשלם. פרשות כאלה, טבען שאינן יורדות מסדר היום והן שבות ועולות כמו עוף החול שקם לתחייה.

     חיים רמון יכול לחזור לחיים הפוליטיים, אך בעצם מה הלקחים והתובנות שכולנו לוקחים מהפרשה, ובעיקר, מה המסקנות של רשויות אכיפת החוק מדרך טיפולן, המשאבים העצומים שהושקעו והאם היה בכך, לקדם במשהו את שלטון החוק ועניינן של הנשים הנפגעות אם לא להיפך.

     

    אתר בושה ופרשת הנשיקה  2007

    אתר בושה עסק בפרשת רמון מעת הקמתו.  להיטות המשטרה לחקור בפרשה נראתה בעיני  אריה גבע מלכתחילה, כניפוח מעידה מביכה של שר שרמנטי, בעיה לאומית.  מאוחר יותר  התברר, כי החקירה נוהלה תוך הקצאת משאבים   רבים,  תוך פגיעה של ממש בזכויות הנאשם.  עומדת ותלויה בקשת גבע מהמשטרה, לקבל מידע, על-פי חוק חופש המידע, בדבר השעות או ימי העבודה, שהושקעו בחקירת הפרשה.  בקשה דומה הופנתה לפרקליטות שהשיבה, כי אין בידה מידע או אומדן  של  הזמן שהושקע על-ידי  עובדי הפרקליטות. ככה לא מנהלים ארגון יעיל.

     

      

     15.5.07  חיים רמון -  תם ולא נשלם  - כולם יצאו מופסדים – בעקבות החלטת הצדדים שלא לערער על פסק-הדין של בית-משפט השלום.

    תם מניין הימים בהם היו הצדדים רשאים לערער על  פסק-הדין של בית-משפט השלום בתל-אביב.   הרשעתו בדין ממשפט הפלילי של  חיים רמון בעבירה של מעשה מגונה בכוח, הפכה חלוטה. למרות הביקורת הנוקבת שהטיחו שלושת שופטי ההרכב בחיים רמון בהכרעת- הדין, שבועות ספורים לאחר מכן, בגזר-הדין הם  פה אחד, כי במעשהו של חיים רמון אין  בו  קלון. בכך, מתאפשר לחיים רמון, משפטית, לחזור לחיים הפוליטיים ואולי גם, לשולחן הממשלה.  (לקריאת וגזר הדין, ב - ת.פ 5461/06 מדינת ישראל נ. ח"כ חיים רמון, בבית-משפט השלום בתל-אביב. 

     הקש:  גזר הדין במשפטו של חיים רמון, 29.3.07

     

    רבה הייתה אכזבתו של אריה גבע,  משהחליט חיים רמון  שלא להגיש ערעור, שהיה אולי מזכה אותו לחלוטין. חיים רמון  העדיף שלא להסתכן נוכח האפשרות שבית-המשפט המחוזי יקבע שיש במעשהו משום קלון ובכך היה נסגר בפניו הצוהר לשוב לחיים הפוליטיים. בהימנעותו מהגשת ערעור, מקבל חיים רמון את קביעות בית-משפט השלום על-פיהם הוא  עבריין מורשע בעבירת מין . מצב בו אדם מקבל על עצמו הרשעה, בעוד הוא טוען כי לא הייתה כל כוונה רעה במעשהו, ומעדיף שלא לערער, אינו מהווה תעודת כבוד למערכת המשפט הישראלית.

     

    החלטת היועץ המשפטי מני מזוז שלא לערער על גזר-הדין, תמוהה אף יותר. בניגוד לדעות שהביע היועץ המשפטי שוב ושוב, בגנות מעשהו של חיים רמון  וחומרתו, השלמתו עם הקביעה, כי עבירה של הרשעה במעשה מגונה בכוח יכול שלא יהיה בה  קלון, יש בה להצביע, כי המשאבים המרובים שהשקיעו רשויות אכיפת החוק בתיק חיים רמון והנחישות להעמידו לדין פלילי -  היו שיקול דעת מוטעה והקצאת המשאבים המוגבלים באופן לא מידתי ולא אופטימאלי. נוכח הקביעות הקשות והשפה הבוטה והברורה של בית-המשפט בהכרעת-הדין, במצב שנוצר, ניתן לומר, שמהיום והלאה, עבירת מעשה מגונה בכוח, הופכת לעבירה של מה בכך.

     

    מתחילת פרשת הנשיקה של חיים רמון, הביע אריה גבע דעתו -  כי  על-פי עובדות המקרה כפי שהוצגו על-ידי רשויות אכיפת החוק -  אין להגיש כתב אישום  כנגד רמון ויש להסתפק בהוקעה ציבורית. גם לאחר שהחליטו רשויות אכיפת החוק (משטרה, פרקליטות והיועץ המשפטי), כי המעשה בנסיבותיו החמורות לדעתם, מחייב להביא את הפרשה להכרעת בית-המשפט,  סברתי, שכתב האישום אינו  מגלה אשמה פלילית.  קריאת  הכרעת-הדין, שכנעה אותי, כי  צדקתי בדעתי, הגם שערכה כקליפת השום. במקום למתוח  ביקורת על פסק-הדין, העדפתי לכתוב באותו היום, פסק-דין וירטואלי, בו על-סמך הגרסה העובדתית של המתלוננת כפי שהובאה בהכרעת הדין  -   הסקתי משפטית, שאין מקום להרשיע את חיים רמון בדין.  כי מה שנדרש להרשעה  במעשה מגונה בכוח, בנשיקה שנמשכה  3 שניות והופסקה מיד לאחר שהמתלוננת מחתה, הנו המצב התודעתי של הנאשם בעת ביצוע העבירה ומחשבותיו שלו נוכח הנסיבות. בלשון אחר,  האם יכול היה חיים רמון להבין שהמתלוננת רצתה או שהתנגדה למעשהו.  הכרעת-הדין מושתת על מחשבותיה ותודעתה של המתלוננת, שלא קיבל ביטוי חיצוני -  ובכך,  להבנתי את הדין, היא אינה עולה בקנה אחד עם  הפסיקה בנושא ואם עקרונות בסיסיים של היסוד הנפשי הנדרש בהרשעה בפלילים.

     

    הכרעת-הדין בעניינו של חיים רמון, זכתה לתהודה וביקורת רחבה מצד רבים בציבור, לרבות  נשים  הפועלות בתחום המגדר ומלומדי משפט לא מעטים. לשון הגינוי והביקורת נגד הכרעת-הדין, נאמרו  לא אחת, בלשון קשה ונוקבת, שלא זכורה לי כמותה נגד פסק-דין של בית-משפט בישראל.  שלושת השופטים שישבו בדין, עשו תפנית משפטית מוזרה ולמרות דבריהם הקשים בגנות מעשיו בהכרעת-הדין, קבעו בגזר-הדין שאין במעשו של חיים רמון משום קלון.  על-פניו, קיים חוסר דיסוננס בולט וברור, בין הכרעת-הדין הנוקבת ולבין גזר-הדין.

     

     ניתוח הכרעת-הדין וקריאת פסק-הדין כמקשה אחת, מעמידה את מערכת המשפט באור שאינו מוסיף לה כבוד ואמון בקרב הציבור.  מדובר בשלושה שופטים הגונים, מנוסים ונחשבים בקהילתם כשופטים טובים. אני משוכנע שהם לא קיבלו ומבולקה, בזבוז משאבים משווע, הלכה משפטית תמוהה, פגיעה נוספת באמון הציבור במערכת, שיגבר אם יחזור חיים רמון, לשולחן הממשלה כשבידו  תעודת הרשעה. אך המפסידות הגדולות הן הנשים הנפגעות בהטרדות מיניות, שעוד תשובנה ותדונה בפרשה. אם חיים רמון לא יחזור לשולחן הממשלה בעתיד הנראה לעין, ישקע העניין בסבך וגודש הפרשיות הבאות והולכות. אך אם יחליט ראש הממשלה כי ניתן למנות את וחיים רמון כשר, הרי הפרשה תעלה ותצוף מחדש ומן הסתם, נחזה בעתירות לבג"ץ.

     

    לאתר בושה, זהו סוף הסיפור אך לא סוף הפרשה. יש לקוות כי מעז יצא מתוק וכי רשויות אכיפת החוק יסיקו את המסקנות ויבינו, שמשאביהם המוגבלים הוראה מגבוה ולא פעלו ממניעים זרים ושפיטתם הייתה  על-פי מיטב אמונתם ותפישתם את הדין.  לדידי, מצב כזה  מתסכל ומייאש עוד יותר.

     

    סופה של הפרשה עצוב ומביש. אין מנצחים וכולם יצאו נפסדים. הציבור עומד משתהה ונבוך. משטרת ישראל השקיעה מאמצעיה המוגבלים, משאבים רבים לחקירה אירוע הנשיקה ולהכנת תשתית הראיות והמליצה באופן ברור והחלטי על הגשת כתב אישום ;  היועץ המשפטי והפרקליטות, עמלו קשה כדי לגבש כתב אישום ולהוכיח את אשמת חיים רמון  ולהביא להרשעתו  בכל מחיר;  בית-המשפט, שהוציא תחת ידו הכרעת-דין בעייתית (בלשון המעטה) וגזר-דין מנוגד בתכלית למה שכתבו  אותם שופטים, שבועות ספורים קודם ; חיים רמון, פוליטיקאי חביב והגון,  שלא עמד ביצרו, נהג בדרך שטות והפך שלא בצדק ולא בהגינות, לעבריין מין  מורשע, הגם שלא בחמורות בעבירות המין בספר החוקים.

     

    טיפול רשויות החוק בפרשה משדר מבוכה, נועדו לטובת הכלל  ויש להקצותם לנושאים בעלי קדימויות בסדר היום ולא לפי רצונות של  העומדים בראש המערכת. בעניין זה, עומדת ותלויה בקשה שהוגשה על-ידי גבע למשרד המשפטים, על-פי חוק חופש המידע, לקבל את היקף האמצעים (שעות עבודה), שהשקיעו רשויות אכיפת החוק בפרשת חיים רמון ופרשת נעמי בלומנטל (שהוגשה בשמה בקשה לקבלת חנינה). נוכח מצוקת האמצעים של רשויות אכיפת החוק, אותן חשים על בשרם  האזרחים בתחומים רבים, זכאי  הציבור לדעת, כמה השקיעו  רשויות החוק, על  שני עניינים לא חשובים  אלה, שתוצאותיהם, מדברות בעד עצמן.

     

     29.3.07                   בעקבות גזר-הדין בפרשת חיים רמון - 

    לב העניין אינו נושא ההטרדה המינית, אלא התנהגות פסולה של השר לשעבר, שהייתה צריכה למצוא ביטוי במישור הציבורי. נחשפו מגבלות בית-המשפט, לדון  ביחסים אנושיים מורכבים וקביעת נורמות מוסריות וחברתיות.  

    בבוקר יום חמישי, 29.3.07 ניתן גזר הדין במשפט  המתוקשר ומעורר המחלוקת של שר המשפטים לשעבר  חיים רמון. לאחר הרשעתו בהכרעת-הדין נוקבות שמתחה ביקורת נוקבת על האיש ומעשיו, היה גזר הדין,  שקול, מדוד וראוי. למרות המלצת שרות המבחן, שבית-המשפט ביקש את המלצתו, לפטור את חיים רמון בלא הרשעה, קבע בית-המשפט כי ההרשעה בעבירה של מעשה מגונה על-פי סעיף 348 (ג) לחוק העונשין,  עומדת בעינה, אך הוסיף, כי לאור החרטה שהביע חיים רמון, הנסיבות, עברו הנקי  והעובדה כי נענש דיו בעצם ההרשעה, אין קלון במעשהו. בכך, סיים בית-משפט השלום, את תפקידו בתיק פלילי 5461/06 מדינת ישראל נגד  חיים רמון, אך הויכוח הציבורי והמשפטי אודות הפרשה להיבטיה וגלגוליה השונים, עוד יילמדו ויועלו ברבים, בין אם יחליט חיים רמון לערער על ההרשעה, או שיעדיף להניח לעניין ולחיות בצילו כל חייו.  

     

    הפער העצום בין חומרת המעשה כפי שבאה לידי ביטוי בהכרעת הדין לבין קביעת בית-המשפט  שאין קלון במעשה, מביאה למבוכה  ובלבול כאחד. קביעת בית-המשפט במשמעותה, כי משפטית מעשה הנשיקה חמור כדי הרשעה פלילית, אך ציבורית אין לראותה כמעשה שיש בו קלון והאיש כשר  לכהן בכל תפקיד. מדובר במעין לוליינות משפטית, שיש בה, לפגוע משמעותית במאבקן של הנשים כנגד עניין ההטרדה ובניקיון התנהגות אני הציבור. חיים רמון צריך היה לשלם מבחינה ציבורית על מעשהו הנואל והמטופש, של נישוק קצינה צעירה במקום עבודתה הציבורי, גם אם היא יזמה  את המהלך או עודדה אותו לכך במשתמע. מעשה כזה, פסול ויש להוקיעו.  מכאן, ועד הגשת כתב אישום והראשה הדרך הייתה ארוכה ומיותרת.

     

    חיים רמון הנו פוליטיקאי ערמומי וישר, איש חביב על הבריות ובמיוחד על נשים. חיים רמון אינו איש המטריד מינית, ולא בכדי, התייצבו לצדו, גם לאחר מעידתו החד-פעמית, נשים פמיניסטיות לא מעטות.  חיים רמון, כמוהו כמרבית הגברים הנורמטיביים, אינם מפקפקים בכך שאישה היא אדון לגופה ואין אדם רשאי לעשות לה דבר כנגד רצונה במפורש או במרומז, לרבות לחבק או לנשק אותה, גם ללא החדרת לשונו לפיה. אולם בעניין רמון, לא נטען אפילו על-ידי המתלוננת, , כי לפני מעשה הנשיקה, היא הבהירה שהיא מתנגדת לקשר או מגע כלשהו  עם חיים רמון. לפיכך, השאלה המשפטית בעניינו של חיים רמון הייתה אחת  - האם בנסיבות שהיו לפני אירוע הנשיקה, יכול היה חיים רמון לחשוב,  כי הקצינה המתלוננת, מפלרטטת אתו ולא תתנגד אם  ינסה לנשקה. השאלה להכרעה, אינה המצב הנפשי או רצונותיה האמיתיים  של המתלוננת, אלא המצב התודעתי שבה היה חיים רמון או אדם סביר אחר, מסיק או יכול היה להסיק, בנסיבות האירועים.  למקרא ולמשמע דברים שאמרו נשים לא מעטות, ביניהן בעלות השכלה ומעמד, יש להעיד, שלא קראו את הכרעת הדין ואינן מבינות את הוראות הדין באופן יסודי.

     

    טועות העומדות בראש ארגוני הנשים הנאבקות כנגד אלימות ופגיעה בכבוד האישה, כשהן משתמשות במקרה מתוקשר זה, באופן אגרסיבי כאות וסמל למאבקם. לא רק שהן מעוררות אצל  רבים מאלה  הסולדים  מפגיעה בנשים, רתיעה מפועלן, אלא הן מרפות ידיים ומעוררת סימני שאלה אצל נשים, לרבות כאלה שנפגעו מהטרדה מינית.  על ארגוני הנשים, כמו על גופים השלטון, לפעול בנחישות כנגד הפגע הרע של הטרדה מינית, בעיקר, תוך שכנוע רשויות אכיפת החוק והציבור הרחב, לפעול ביתר תקיפות והחלטיות, כנגד המעבידים שאינם עושים את הנדרש בחוק למנוע את הפגע ולהעניש את המטרידים במקומות העבודה, תוך הגנה מרבית וסולידית לנשים המתלוננות. 

     

     

     1 בפברואר  2007   - בעקבות הכרעת הדין המרשיעה בפרשת חיים רמון:

     התנהגותו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון  תמוהה וראויה לגינוי, אך תגובת מערכת אכיפת החוק למעידתו, חרגה לטעמי, מכל מידה ראויה. הכרעת הדין המחמירה, מעוררת סוגיות נורמטיביות מורכבות,  לא רק בשאלת היחסים בין המינים ובני אדם בכלל, אלא יש בה  הוכחה לכוח שבידי  רשויות אכיפת החוק, להביא לחיסולו הקריירה רבת השנים,  בשל מעשה חד-פעמי, שבעיני רבים בעם, נעשה  בתום לב. תגובת הציבור להכרעת הדין,  באינטרנט, בסקרים ובתקשורת, מצביעים על הפער, בין  תפישת בית-המשפט לבין מה שנראה בעיני רבים, כהכרעה בלתי הוגנת כלפי מי שמעד. הביקורת הנוקבת מצד רבים, לרבות אנשי אקדמיה, על הכרעת הדין,  קוראים לחשבון נפש, לא רק לגבי שאלות של מוסר וכבוד האישה, אלא לגבי מהות שלטון החוק וכוחם הרב של רשויות אכיפת החוק. 

    ת.פ 5461/06 מדינת ישראל נ. ח"כ חיים רמון, בבית-משפט השלום בתל-אביב, בפני הרכב שופטים. הכרעת-הדין, 31.1.07

       לקריאת הכרעת הדין הקש:  הכרעת הדין במשפטו של חיים רמון, 31.1.06

     

    קריאת הכרעת-הדין  בעניין חיים רמון, לא נתנה לי מנוח. בשחר למחרת, עוד בטרם הגיעו העיתונים הביתה, כתבתי את המחשבות והתובנות שלא הרפו.  החלטתי לטרוח ולכתוב הכרעת-דין מדומה, כאילו אני בנעליהם של השופטים הנכבדים.  לצרכי גיבוש עמדתי, קבלתי במלואה את  גרסת המתלוננת, כפי שהובאה בהכרעת-הדין האמיתית.  המסקנה המשפטית והאנושית אליה הגעתי  הייתה  הפוכה  לחלוטין מהחלטת השופטים.

     הכרעת דין וירטואלית - של אריה גבע, הנשיקה של חיים רמון, זכאי בדין, אך חייב ציבורית.

     

    לא היה בלבי  ספק,  כי השופטים פסקו בתום-לב, בלא השפעה זרה ולמיטב הבנתם וערכיהם – מה שהטריד אותי יותר מכל.   השופטים  ישבו בדין ישיבות ארוכות, התרשמו מהראיות,  גיבשו עמדות ואני, זר שלא קשור לעניין, משקיף לרגע, שאין לי לעניין גרסת הקצינה המתלוננת ,אלא את  הכתוב בהכרעת-הדין. 

    עד שירדתי לאסוף את עיתוני הבוקר, הייתה מלאכתי גמורה. שמחתי לקרוא, שמשפטנים בעלי-שם, דעתם הייתה דומה לשלי.

     

     עקבתי בדריכות אחר השתלשלות פרשת רמון, בעיקר משום שמצאתי עצמי מעורב, הרבה מעבר לרצוני, בפעולה להביא את היועץ המשפטי לכך, בעניינה של יעל גרמן, ראש העירייה הרצליה,  שיקבע -  כי מעביד שהפר את החוק למניעת הטרדה מינית ולא פעל כנדרש כלפי המטריד והמתלוננת, ישא באחריות פלילית. (הדעות שלי בפרשת רמון מראשיתה, ראה  חדשות השעה באתר בושה : . מסיבות שלא עלה בידי להבינן, משהה היועץ המשפטי, את החלטתו לפיה יש לראות באי-קיום הוראות החוק למניעת הטרדה מינית מצד המעביד, כעבירה פלילית, זאת למרות פניות חוזרות ונשנות שלי ולמרות שבפני היועץ המשפטי  עומד ערר  שהגשתי, כנגד סירוב המשטרה לחקור מעביד שהפר  לכאורה את החוק.

     

    מעשה מגונה מהו - החיים בידי  רשויות אכיפת החוק 31.1.07

    בין הנשיא (בנבצרות) משה קצב, לבין שר המשפטים לשעבר, ח"כ חיים רמון שהורשע היום (31.1.07) בתיק פלילי  5461/06 מדינת ישראל נ. חיים רמון ומה שבתווך. 

    החלטת שלושת שופטי בית-משפט השלום פה אחד, להרשיע את חיים רמון בעבירה של מעשה מגונה שלא בהסכמה, מעוררת הדים רבים בקרב הציבור, המערכת המשפטית והפוליטית. לא זכור לי  פער כה גדול, בין קביעה שיפוטית חמורה כל כך, לבין רחשי לב הציבור שהיו עם המורשע. בעוד השופטים הנכבדים קובעים, כי אין הם מאמינים לחיים רמון ובעיניהם, הוא אדם  נקלה שעשה מעשים שפלים, מביא הציבור את דעתו בתגובות הרבות באתרי האינטרנט. לגבי הציבור הרחב,  חיים רמון הוא קורבן של המערכת המשפטית שרצתה להקיאו. אינני סבור כי נרקם קשר כלשהו להדחת חיים רמון מתפקידו,  אך דרך הטיפול של רשויות אכיפת החוק בפרשה זו, מעוררת שאלות נכבדות.

     

    לאחר שקראתי את הכרעת-הדין בעיון ובדקדקנות,  חשתי בחוסר נוחות הולך וגובר.  למרות הרצון העז, לנתח לפרטיה את הכרעת-הדין, אשאיר מלאכה זו לפרקליטיו של חיים רמון, שמן הסתם, יערערו לבית-המשפט המחוזי.  אני, בניגוד לדעות אחרות שנשמעו בתקשורת, בחלקן מפי כאלה שכנראה לא קראו את הכרעת-הדין, סבור דווקא, שסיכויי חיים רמון בערער אינם רעים.  העובדה שבית המשפט קמא, השתמש שוב ושוב במלים  כמו: 'לא האמנו', 'התרשמנו', שתכליתם הברורה, להקשות על הגשת הערעור על החלטתם,  תהיה דווקא לעזר למורשע.  הקיצוניות בה העריך בית-המשפט את ראיות התביעה מול אלה של ההגנה, תמונת השחור מול לבן, שקבע בית-המשפט לגבי אמינותה ופועלה של המתלוננת מצד אחד, לעומת  אלה של חיים רמון, מצד שני, הנם לטעמי, בלתי מידתיים ובחלקם, אינם מתיישבים עם ההגיון.

     

    קשה להשתחרר מהרושם, שבית-המשפט העמיד את הדברים, שלא בהתאם להוויית החיים ולנסיבות אותה רואים אנשים סבירים, את הסיטואציה.  קשה להאמין, שחיים רמון, גבר מצליח, פנוי, עם אישה נאה וצעירה לצדו, היה מעז לנשק את הקצינה, באם היה עולה אצלו ספק כלשהו, שהיא איננה מסכימה או אינה רוצה בכך.  הרי לא מה שחשבה והרגישה הצעירה הוא הקובע, אלא מה חש חיים רמון בהתאם לנסיבות.

     קובעת כב' הנשיאה (אז שופטת) ד' ביניש, בעש"מ 6737/02 מדינת ישראל נ. זקן, פד'י 312, בעמ' 327 : "היסוד הנפשי שיש להוכיחו במסגרת ההגדרה של הטרדה מינית מסוג של מעשה מגונה שלא בהסכמה, הוא כי המטריד היה מודע בפועל לכך שהמוטרדת אינה מסכימה למעשיו, או  למצער, עצם את עיניו מאי-הסכמתה, קרי חשד באופן ממשי באפשרות שהמוטרדת אינה מסכימה למעשיו, אך נמנע מבדיקת המצב לאשורו והמשיך במעשיו". בית-המשפט לא אזכר פסק-דין זה כלל, תוך שהמעיט בניתוח המצב התודעתי של הנאשם  והכביר מלים על מה שהתרחש לאחר האירוע הקצר של הנשיקה, שלטעמי, אינו דרוש  כלל, לצורך ההכרעה השיפוטית לאשמתו של רמון. 

     

    כבר בספטמבר 2006, מיד לאחר הגשת כתב האישום נגד חיים רמון, טענתי באתר בושה, כי לדעתי, כתב האישום אינו בה אשמה פלילית.

     

    משפטו של  חיים רמון   - 19.9.06
    לטעמי, גם אם תוכחנה כל העובדות בכתב האישום כנגד חיים רמון, שר המשפטים לשעבר, אין בהן כדי להרשיע את הנאשם. בעבירה בה הוא מואשם  - מעשה מגונה שלא בהסכמה, נדרשת פעולה נוספת מצד עושה המעשה, לאחר שהובהר לו במפורש או במשתמע, כי אין המתלוננת מסכימה למעשיו. משמע, רק במידה וחיים רמון, היה ממשיך במעשה הנשיקה, לאחר שהמתלוננת הבהירה סירובה למעשיו, ניתן היה לראות בכך מעשה המהווה עבירה פלילית. לא כך פני הדברים  גם על-פי כתב האישום.

     

    בעוד משפטו של חיים רמון, בעבירה של מעשה מגונה שלא בהסכמה, עומד ותלוי – יצאו המשפטן אמנון רובינשטיין ושולמית אלוני  בקריאה ליועץ המשפטי לעכב את ההליכים בשל אופי העבירה ופגיעתה במרקם החיים בישראל. היועץ המשפט הגיב  מעל דפי העיתונות: "מדובר בשר בכיר המופקד על מערכת אכיפת החוק ועל חיילת צעירה....אני מציע שכל אחד יחשוב על הבת שלו, על אשתו, על אחותו במצב כזה. האם הוא רוצה לחיות במצב שכך נוהג שר כלפי חיילת במשרד ממשלתי....מי שפנה לא ראה את חומר או שראה חומר מגמתי".

     

    בכל הכבוד ליועץ המשפטי, יש בדבריו זלזול בזכותה וברצונה של אישה צעירה, לפלרטט עם גבר נאה, יהיה גילו אשר יהיה וגם אם הוא שר בישראל. רוצה להאמין  ולקוות, שאכן בידי התביעה ישנם חומרים משכנעים בפרשה, שאנו, הציבור לא מודעים להם.  אחרת,  בסופו של יום, המעורבים מטעם רשויות החוק  יעמדו בפני מצב מביך, ותתבקשנה מסקנות קשות. 

     

     

     

     

  • מפלגת העבודה   ( 4 מאמרים )

     

    בכנסת  ה - 19, המכהנת מאז 11.2.13, מכהנים  רק 15 חברי מפלגת העבודה.  ח"כ שלי יחימוביץ', שהייתה יו"ר המפלגה, כשלה בגדול במסע הבחירות שלה, ולא הצליחה למשוך קולות למפלגתה. מפלתה האישית גדולה שבעתיים, נוכח  הטרוניות והביקורת הקשה שהיו לרבים  בציבור, נוכח  המצב החברתי הקשה אליו דרדרה הממשלה  בראשות בנימין נתניהו  את החברה הישראלית.  כישלון צורב זה, בולט במיוחד נוכח הצלחתה המסחררת של מפלגת 'יש עתיד' בראשות יאיר לפיד.

     

     

     

     

    מלכתחילה לא אהבתי את תפישתה ואת דרך התנהלותה של ח"כ שלי יחימוביץ,  ולא יכולתי כמובן, להצביע בעד מפלגה שאינני מאמין בדרכו של מנהיגה.

    בחירתו ביום  22.11.13  של ח"כ יצחק הרצוג 0המכונה בוז'י), להנהיג את מפלגת העבודה, עוררה אצלי תקוות  שאולי, סוף סוף, תעלה המפלגה על המסלול הנכון לקראת חזרתה להיות מפלגת שלטון ולא גרורה המנוהגת על-ידי אנשים שהעם אינו יכול לאהוד  (אהוד ברק, שלי יחימוביץ').

    המגעים שהיו לי במסגרת אתר בושה, עם  השר יצחק הרצוג, בתפקידו כשר הרווחה, שיקפו אדם רציני, חושב הגון, וערכי.  האם יצליח יצחק הרצוג גם להיות מנהיג של ממש.

    עד ליום כתיבת שורות אלה  (14.2.14), לא ראיתי סימנים  שיביאו אותי להתייחס בכתובים לדרכו של ח"כ יצחק הרצוג בהנהגת מפלגת העבודה. אני מקווה שנראה בתחום זה שינוי של ממש.

     

     

    • בעבר הרחוק הייתי  חבר מפלגת העבודה ובתקופת לימודי באוניברסיטה וגם לאחריה, הייתי בין הפעילים. מזה שנים, שמפלג העבודה   תועה בדרכים, ובראשה עמדו אנשים שאינני מתחבר אליהם ואל המסרים שלהם.  לפיכך, מזה מספר בחירות, קולי לא ניתן למפלגת העבודה.

     

     

    • 14.2.14 ח"כ שלי יחימוביץ' כבר אינה מנהיגת מפלגת העבודה, אך ממשיכה לידות בליסטראות רעל

     

    לא אהבתי את מסריה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ'. מעבר לדוגמטיות של תפישתה הכלכלית,  היא משתמשת בשפה ארסית, המעוררת מדון ושנאה. אינני מאמין כי זוהי הדרך הנכונה  לקרב בוחרים ואפשר להשתמש בדרך אחרת תוך קיום יושרה ודבקות במטרה.

    המסרים של ח"כ שלי יחימוביץ' שאני מקבל באינטרנט, מכעיסים אותי. לפעמים אני מגיב, אך לא זוכה לתשובה.  היום נוכח המסר שלא שונה בהרבה מקודמיו, החלטתי להביא את תגובתי אליה ברבים. ראה:

     

     

     

     

    ח"כ שלי יחימוביץ, יו"ר מפלגת העבודה

    דבריה הבוטים, מסריה המתנגחים של ח"כ שלי יחימוביץ',  משנתה הדוגמטית  מדי בעיני , אינם מעניינים אותי כדי שאטרח להגיב, ולכתוב עליהם באתר בושה,  במיוחד נוכח עמדתה 'הניטרלית' של שלי יחימוביץ' בעת מסע הבחירות בנושא ההסדר עם הפלשתינים.

    אכן, להיות באופוזיציה היא משימה לא קלה, מתסכלת, סזיפית, אך היא חלק מההליך הדמוקרטי ורק מי שעומד בה בכבוד,  יש לו סיכוי להגיע לשלטון.  דומני, כי ח"כ שלי יחימוביץ', תתקשה להמריא עם מפלגת העבודה.

     

    ח"כ שלי יחימוביץ' מתיימרת להיות  פוליטיקאית שונה, בעלת יושרה מירבית  כאשר האמת לטענתה, חרוטה על דגלה.  מתברר שלא כך הדברים.

    עניין של מה בכך, עישון סמים קלים, חושף את פרצופה האמיתי קבל עולם ועדה.  ראה:

     

     

     

     

     

     

    • 23.9.09   עדיין ישנם אזרחים,  הממשיכים בתמיכה במפלגת העבודה.
    הסקר של מינה צמח שפורסם בידיעות אחרונות,  הפתיע את הציבור. מינה צמח קובעת כי  מפלגת 'העבודה' מתרסקת וכי אם היו נערכות היום בחירות, מפלגת העבודה הייתה זוכה בשבעה מנדטים בלבד.
    אני הופתעתי  -  מי הם אותם אזרחים, שעדיין מוכנים לתת  ידם למפלגה אשר בגדה בכל ערכיה, אשר בראשה עומד אהוד ברק, אדם אטום, נהנתן, יהיר, חף מכל רגישות אנושית,  אשר מוליך את מפלגת העבודה  אל סופה הטרגי.  שנים רבות הייתי חבר מפלגת העבודה, בצעירותי הייתי פעיל נמרץ בה, אך מזה שנים למרות השקפתי הסוציאל-דמוקרטית,  ידי אינה יכולה לשים את הפתק שלה בקלפי.

     

    13  חברי כנסת יש למפלגת העבודה,  אנשים הגונים במובן הפשטני,  אך חסרי בושה ונעדרי כבוד עצמי.   אנשים  נבונים (ברובם), משכילים, בעלי-יכולת,  אשר התקבוצתם יחדיו, עסוקים במעשי תככנים ומזימות שלטון,  הפכהו אותם לכלי ריק, ללא כלום, לפוליטיקאים שכאילו אינם קיימים.  הסיעה מפוררת.  4 מורדים שאין דבר המחבר ביניהם חוץ משנאתם אל אהוד ברק, חמישה שרים וסגן שרה, אשר כיסאות השלטון משבשים את עתידם ועתידנו, ואחד, ח"כ חדש, בן סימון, שאינך יודע מה הוא רוצה.  בולטת מתוכם, ח"כ שלי חיימוביץ שאירגנה סביבה קבוצת צעירים, בעזרתם היא יורה בליסטראות לכל עבר, מתעלמת מהיותה חברת מפלגה הנמצאת בקואליציה, ולא חברת אופוזיציה לוחמנית.  ח"כ שלי חיימוביץ,   מנהלת  מלחמת חורמה  מתוקשרת בעוולות חברתיות ונגד אותם בעלי הון, המשתמשים בכספו  הציבור (כספי הפנסיה והגמל), לקידום עסקיהם, תוך ניצול כוחם במסדרונות השלטון הנוטה לסייע בידם.  ח"כ שלי חיימוביץ,  היא פוליטיקאית מזן אחר,  שדומה כי בודדים כמותה בכנסת ישראל. דבריה הנם של טעם, היא מתמצאת בחומר ובעלת כושר למידה מצויין, אך פועלה הוא נקודתי, ונעשה מתוך נקודת ראות צרה, שאינה רואה ושוקלת את התמונה המורכבת של  העשייה השלטונית.  קשה להניח כי ח"כ שלי חיימוביץ, תהפך למנהיגת מפלגת העבודה, טרם שהמפלגה שלה, תיהפך להיות סרח עודף, לא רלבנטי, בחיים הפוליטיים בישראל.

    אם כך יימשך, עתידה של מפלגת העבודה יהיה כמו זה של מפלגת הגמלאים ושל מפלגת שינוי. יוק !

     

    15.10.09   אהוד ברק, מנהיג מפלגת העבודה, הוכיח שוב כי  כי אדם נהנתן, חסר בושה. דוח מבקר המדינה על הוצאות הלינה שלו ושל פמלייתו, בסלון האוויר בפריז ביוני השנה, מצביעים על אדם המפוטם מעצמו, חסר רגישות, וחוש מידה בסיסית על מה ראוי. לקראת רקוויאם לזכרה של מפלגת העבודה. דעת אתר בושה, הקש:
    הוצאותיו הפזרניות  של אהוד ברק בפריז, דוח מבקר המדינה מיכה לינדשטראוס 15.10.09

     

    לאחר התרסקותה של מפלגת העבודה בסקרים, בא מבצע 'עופרת יצוקה' והשיב את הצבע ללחיים של אהוד ברק וחבריו. אני מאלה, שמבצע 'עופרת יצוקה', למרות תרומתו הגדולה של אהוד ברק, כשר הביטחון להצלחת המהלכים הצבאיים, אינה מעידה כי הוא ראוי להיות שוב, ראש הממשלה בישראל. דעתי על המבצע ועל  הניהול המדיני של המערכה, הבעתי במספר מאמרים במדור דעה אישית.

     

     

    הפרימריס במפלגת העבודה

    ביום 2.12.08 עמדו להתקיים הפרימריס  של מפלגת העבודה, לבחירת מועמדי המפלגה לרשימה לכנסת.  הסקרים מנבאים צניחה רבתי של  מספר הקולות שיצביעו עבור מפלגת העבודה, כך שהמפלגה צפויה לקבל רק 7-8 מושבים בכנסת ולהיות המפלגה הרביעית או החמישית בגודלה. מי היה מאמין ?

     

    מערכת המחשב קרסה והבחירות של מפלגת העבודה, הפכו לפיאסקו של ממש. בושה וכלימה.  אבל המפלגה התאוששה מהר ותוך יומיים אורגן מהלך הבחירות מחדש והפעם ידנית.

    הבחירות לבחירת רשימת המועמדים לכנסת שהתקיימו בשיטה הישנה ביום  14.12.08  עברו ללא תקלות.  חברי המפלגה מתפארים  בנבחרת שלהם, שאין בה חדש, בבחינת מה שהיה הוא שיהיה עם כמה תזוזות קלות, של הדינוזארים הותיקים (פואד בן אליעזר ,  עמיר פרץ) לשולי העשיריה הראשונה.

    הנבואה ניתנה לשוטים, אולם קשה להאמין, כי מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק, תצליח להמריא מעלה.

    הסתלקות אהוד ברק מראשות המפלגה, עוד בטרם הבחירות, היא שתציל את הספינה המטלטלת. זהו אחד מאותם מקרים, בהם הספינה תשוט בבטחה, בלא הקברניט.

    לקריאת דעה אישית מיום 5.12.08 :  יפרוש הקברניט למען נוסעי ספינתו

     

     

    נובמבר 2008, עמדת שר הביטחון אהוד ברק, בעניין צבא-דמוקרטיה

    דוגמא להתנהלות איש צבא,  בנושא פוליטי,  המצביעה על חוסר רגישות והעדר הבנה למקום הצבא  בשלטון דמוקרטי.  תת-אלוף יהודית גריסריו אינה דוגמא מייצגת את קציני צה"ל, אך  העובדה שמעשיה ובמיוחד תגובתה המעוררת תמיהה, זכו לתמיכת שר הביטחון, אהוד ברק, היא שצריכה לעורר בנו שאלות, על דרך חשיבת שר הביטחון אהוד ברק  בענייני דמוקרטיה וצבא. לקריאת הפרשה :  דרך התנהלות תת-אלוף יהודית גריסריו, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים

     

    עברה המפואר הולך ונמוג   והופך לנגד עיני הציבור המשתאות,  לכישלון צורב. אם תמשיך בדרכה זו, מפלגת העבודה על דגלה התחנכתי משחר נעורי, עומדת להיות אפיזודה  שתצטמק כדי מעמד  של גרוטסקה פוליטית.

     

    התיקים בממשלת ישראל, בראשות אהוד אולמרט,   בהם מחזיקה מפלגת העבודה הם:

    • הביטחון
    • החינוך
    • תשתיות לאומיות, כולל רשות המים

     

    המגעים שהיו לאתר בושה עם משרדים אלה, אינם רבים. ראה משרדי ממשלה.

     

    בעניין ההתנהלות הפוליטית של מפלגת העבודה, בראשות ברק, נאמר בקצרה:

    אינני מבין  לאן מפלגת העבודה חותרת ומה היא באמת רוצה.

    אין כל קשר בין מצע המפלגה לבין גישתה הפוליטית סביב שולחן הממלשה  בעניינים מדיניים וחברתיים.

    אין מפלגת העבודה משמיעה אפילו קולות בכל הקשור למאבק נגד השחיתות השלטונית, תוך שלמעשה היא נתנה גיבוי של ממש להמשך כהונתו של אהוד אולמרט גם לאחר שהתגלו מעשיו.  הדרישה שהובילה לעריכת בחירות במפלגת קדימה, היו תרגיל פוליטי ולא צעד ערכי.

    קשה שלא להשתחרר מן הרושם, שכל עניינים של השרים מטעמה, הוא להמשיך לשבת על כיסאם.

     

    דרך ההתנהלות של אהוד ברק, יו"ר מפלגת העבודה, נראית תמוהה, מתעתעת, בלתי-ראויה ולפעמים על גבול המגוחך.   הצעת מפלגת העבודה בפני הנשיא שמעון פרס, בעת הדיון על מי להטיל את הקמת הממשלה בעקבות התפטרות אהוד אולמרט,  כי יש להטיל את המשימה על אהוד ברק, היא בדיחה לא מוצלחת.  על-פי החוק, מי שאינו מכהן כחבר כנסת, אינו יכול להיות ראש ממשלה. אך מפלגת העבודה רצו שישנו את החוק. קשקשת.

     

    על אלה, כאשר יגיע יום הבוחר, במוקדם או במאוחר, החבורה הזו, הקרויה מפלגת העבודה, תשלם את המחיר.

     

  • בדיחות על פוליטקאים   ( 6 מאמרים )

     

    הפוליטיקאים הישראלים,  רובם הם אנשים נטולי הומור, הלוקחים את עצמם ברצינות תהומית.

     

    הם מדברים הרבה, אבל המלה שלהם היא לא מלה.  הם מתים להופיע בטלביזיה, אבל כשהם שם, עדיף לעבור לערוץ אחר.

     

    חלקם  אנשים משכילים,  אבל  כמה מהם נשמעים אווילים במידה כזו, שיש להניח שהם מתאמצים להסתיר את האותה התבונה הקיימת אצלם. 

     

    אם הפוליטיקאים שלנו, לא  היו אלה שחורצים את גורלנו,  אפשר היה  לצחוק עליהם ברצינות !!!

     

    הבאנו  כמה בדיחות על פוליטיקאים המהוות קמצוץ  ממה שאפשר לספר עליהם. לא הכול אמת, חלק מהדברים  הם דימוי בלבד ויש לקוות, שאותם פוליטיקאים ידעו לצחוק על עצמם. 

     

    לקריאה הקש  על קבוצות הבדיחות הבאות:

     

  • מפלגת קדימה, שלטון - כשלון   ( 6 מאמרים )

    6.12.12 מפלגת קדימה, תהא  המפולת הפוליטית  הגדולה ביותר  שהייתה בישראל.  עם  הגשת הרשימות לבחירות לכנסת ה - 19,  שתתקיימנה ביום 22.1.13.  רקוויאם למפלגה שלא הייתה
    מאיגרא רמה לבירה עמיקתא - כך ניתן להגדיר את גורלה של מפלגת קדימה. מה שהיה אסופה של פוליטיקאים, בחלקם אנשים טובים, שלא היה ביניהם דבק אידיאולוגי של ממש,  הופך להיות מופע היכחדות פוליטית הגדול בהיסטוריה הפוליטית של ישראל.  שאול מופז, איש טוב, שאינו עובר את מבחן הציבור ,  אשר כרה לעצמו בור  גדול,  כאשר סילק בבחירות פנימיות מראשות התנועה  את ציפי לבני, פוליטיקאית אהודה, אשר לטעמי,  לא הוכיחה כי יש בידה היכולת לעשות מעשים, כדי להגשים את דעותיה המשכנעות.

    אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, העסוק בעניינים משפטיו הפליליים, בוחש  ומזה כמה שבועות משחק אותה, כאילו  הוא מועמד אפקטיבי כדי להחליף את ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעיני, התנהלותו פטתית מכעיסה.


    חיים רמון, פוליטיקאי מוכשר, יצירתי, שהיה הרוח הדוחפת, כשל בענייני הבלים של חיבוק ונשיקה, ותודות ליחסה האינטנסיבי של הפרקליטות והמשטרה בעניינו, שהיה חסר מידתיות,   והחלטת בית-המשפט להרשיעו, אם כי בלא קלון,  סימן בעיני יותר מכל, את שקיעתה של המפלגה וחוסר יכולתה לשרוד. וכך, הלכו הפוליטיקאים בחלקם טובים, איש לדרכו. חלק הסתלקו מהפוליטיקה, ציפי לבני מנסה לבנות מפלגה משלה, בשם  מגוחך - 'התנועה -  ציפי לבני' ,  היא סוחבת עמה 7 חברי כנסת כדי לקבל את מקדמות המימון, ובלי שנכנס לצד הערכי של התנהלות זו,  ומעניין יהיה לעקוב, עד כמה הציבור יקנה את דבריה המשכנעים ויתמוך בה.

    צחי הנגבי, פוליטיקאי מוכשר, שהורשע גם הוא באופן לא מידתי,  עבר לליכוד, ישרוד בפוליטיקה,  אך נראה כי לא יהיה בקדמת הבמה.

    וכך,  נשארו עם שאול מופז כמה כמה פוליטיקאים בדרג השני, בחלקם אנשים טובים, שיש להניח כי  לא ייכנסו לכנסת.

     29.5.09 מפלגת קדימה אינה מפלגת שלטון, וגם את תפקידה באופוזיציה היא עושה בקול ענות חלושה  ובכשרון דל

      על  אהוד אולמרט,  יו"ר מפלגת קדימה עד ליום  17.9.08  וראש הממשלה, עד בחירתו של ביבי נתניהו, וההליכים המתנהלים נגדו, בעקבות חקירות ארוכות על שחיתות,   היה בעצם, נהנתן, חמדן, שאהב את מנעמי החיים ולא בחל להשתמש במעמדו לנצל זאת. גנב הוא לא היה, גם לא קיבל שוחד, ובעצם, הוא היה קורבן של עצמו ושל רשויות אכיפת החוק, שרצו להוכיח כי הם פועלים גם נגד העומדים בראש השלטון,  בבחינת יקב הדין את ההר .
    על:   אהוד אולמרט ומעשי השחיתות המיוחסים לו.  

     

    על תוצאות הבחירות ודרכה של קדימה

    בבחירות לכנסת השמונה-עשר, שהתקיימו ב - 10.2.09 זכתה מפלגת קדימה במספר המנדטים הגבוה ביותר מבין המפלגות.  28 מבין חברי מפלגת קדימה, נבחרו כחברי כנסת.

    למרות זאת, לא היה לראש מפלגת קדימה, ציפי לבני, סיכוי להקים ממשלה בישראל, בשל  רוב חוסם של מפלגות הימין, שהעדיפו את בנימין נתניהו כראש הממשלה.

    ביום 31.3.09  תמה כהונתה של הממשלה הזמנית בראשות אהוד אולמרט, ומפלגת קדימה, בראשות ציפי לבני, הפכה מפלגת אופוזציה.

    דעה אישית של אתר בושה, לעניין הצטרפות  מפלגת קדימה לקואליציה, ראה:

     

       

    קדימה מפלגת השלטון עד ליום 31.3.09

    מאז   חודש מרצ -   1986, מועד  הבחירות האחרונות, מפלגת קדימה הנה מפלגת השלטון - בראשות אהוד אולמרט כראש הממשלה.אתר בושה לא עסק ישירות  בענייניה של מפלגת קדימה, אך בהיותה מפלגת קדימה מפלגת השלטון ומטעמה כיהנו שרים רבים, יש לזקוף את מחדלי משרדי הממשלה השונים, בראשם עמדו שרים הנמנים על מפלגת קדימה,  לחובתה של המפלגה.

     

    28.11.08    הודעת היועץ המשפטי על כוונתו להגיש כתב אישום נגד אהוד אולמרט בפרשה הידועה 'ראשונטורס', חשפה את   אוזלת-ידה של המועמדת לתפקיד ראש הממשלה ציפי לבני  ומעמידה סימני שאלה.

     

    נוכח  התנהלות היועץ המשפטי לממשלה,   בפרשת אהוד אולמרט, אשמש  בלא חשק ובלא חדווה,  אשמש בתפקיד 'פרקליטו של השטן'.  הקש:  פרשת ראשונטורס, דעה  אפשרית לפרשה

      הבענו ביקורתנו על  עיתוי הודעת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על  כוונתו להגיש כתב אישום נגד אולמרט, בכפוף לשימוע. ראה:  הודעת היועץ המשפטי – 'ראשונטורס'.   

     

     על  אהוד אולמרט,  יו"ר מפלגת קדימה עד ליום  17.9.08 עת נבחרה ציפי לבני לעמוד בראש המפלגה, אך נותר עדיין ראש הממשלה, הקש: אהוד אולמרט, ראה שם, מאמרי דעה אישית של אריה גבע על מנהיגותו הכושלת.

     

    בתאריך 21.9.08 הודיע אהוד אולמרט לנשיא המדינה, על התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה. אולם למרות נסיבות עזיבתו את התפקיד בשל החשדות הכבדים נגדו,  הוא ימשיך לשבת על כס ראש הממשלה, עד אשר תיכון ממשלה חדשה או ייערכו בחירות. מצב בלתי ראוי ואפילו מסוכן מבחינות רבות. ראוי היה, כי אולמרט יודיע על נבצרות וכך, תוכל שרת החוץ ציפי לבני, ממלאת מקומו ומי שנבחרה לפני ימים ספורים להיות מנהיגת מפלגת קדימה  - להכנס ללשכת ראש הממשלה, בהתאם לנקע בחוק.

     

    אלא שאהוד אולמרט עושה מה שהוא חושב מתאים למצבי רוחו ולא לטובת המדינה. וחברי מפלגתו, אותם אלה שרק לפני ימי ספורים נפרדו ממנו בדמעות, ממלאים פיהם מים. ככה לא נוהגת מפלגת שלטון הגונה.

     

    אהוד אולמרט עומד לרדת מהזירה הפוליטית  כחשוד של ממש, בסדרה של עבירות חמורות, בהן הוא נחשד שעשה לביתו בעודו בתפקיד שר.  הוא עוזב את מנהיגות מפלגת קדימה ואת תפקיד ראש הממשלה, כאשר קלון חמור מתנופף מעל ראשו.  חברי מפלגת קדימה, המורגלים שבין העומדים בראש ישנם מושחתים (אברהם הירשזון, שר האוצר לשעבר, העומד לדין), הריעו לאהוד אולמרט ובכו נהי  תמרורים על לכתו.  דעה אישית:  נהי תמרורים של מפלגת קדימה

     

    ציפי לבני,  שרת החוץ, נבחרה ביום 17.9.08  בבחירות המקדימות (פריימריס)  של מפלגת קדימה, בתור יו"ר מפלגת קדימה.  הקש: ציפי לבני, יו"ר קדימה. 

    לא חלפה יממה אחת ועולה החשש כי הפריימריס של מפלגת קדימה, היו פיאסקו גדול של עוות ההליך הדמוקרטי. הולכים ונחשפים כשלים של ממש בניהול מערכת הבחירות, בדרך התנהלות המטות של המועמדים העיקריים, קבלני קולות, חשש לזיופים, גיוס מצביעים שלא ידעו דבר על מה ולמי  הם מצביעים  ונראה כי הסערה תלך ותתעצם.

    ציפי לבני, נבחרה בשל הבטחתה כי תנהיג פוליטיקה אחרת.  מה שראינו  במערכה הראשונה הוא הוא פוליטיקה מלוכלכת.  אם ציפי לבני, רוצה להמשיך ולהביא אלינו פוליטיקה אחרת, כראש מפלגת קדימה, עליה  לחקור, לגלות ולהציף את כל האמת, גם אם היא נוגעת לה.

     

    אומרים, כי אלפי יוצאי אתיופיה נרשמו מבעוד מועד על-ידי קבלני קולות כחברים של מפלגת קדימה, ביום הבחירות הם צויידו בפתקי הצבעה והובאו  לקלפיות כדי  להצביע בעד ציפי לבני. יש דיבורים, אך קשה להוכיח כמה עולי אתיופיה שהובאו  לקלפיות והצביעו בלא שהיה להם מושג בעד מי הם מצביעים, כמו שיקשה להוכיח תופעות פסולות דומות אחרות במגזר היהודי. 

      

    לעומת זאת,  הנותנים מראים,, כי הסקטור הערבי  שיחק תפקיד חשוב מאד בבחירות של מפלגת קדימה.  23.2% מסך מצביעי קדימה בפריימריס, היו ערבים. נתוני הצבעה לפי סקטורים ערבי-יהודי. המניעים והדרך בה גוייסו הערבים להצביע בבחירות של מפלגת קדימה, הם עניין לספקולציה או הערכות, אך עובדה אחת אינה ניתנת לערעור. מבין מצביעי מפלגת קדימה, שיעור הערבים הנו  גבוה מאד ביחס לסך המצביעים (בלא קשר למי הצביעו).

    אין כל פסול  בשיעור גבוה של מצביעים ערבים, אם  מפלגת קדימה הייתה  מפלגה יהודית-ערבית  מעורבת.  אבל חברי הכנסת והשרים מטעם קדימה הם יהודים, המפלגה מתיימרת לייצג שכבות רבות בציבור היהודי - אך את  המנהיג, את מי שיעמוד בראש מפלגת קדימה, לציבור הערבי יש משקל מכריע. כאשר תערכנה הבחירות לכנסת, יש להניח כי הקולות שתקבל מפלגת קדימה בעשרות הישובים הערביים, תהיינה נמוכות,  בלא כל יחס לשיעור המצביעים מקרב אותם ישובים  בפריימריס.  

     

    בבחירות של מפלגת קדימה  הערבים בעלי  השפעה מכרעת על  זהות המנהיג והיהודים, אמורים לספק את הקולות בעת הבחירות הכלליות.

     

    תופעה זו והדומות לה, בהם הליך הבחירות הנו מסחרה - של קולות, הנו  מצב בלתי-נסבל, לא ראוי, אשר מעוות ות את הדמוקרטיה ואת  רצון הבוחרים הפוטנציאלים של מפלגת קדימה.

    .

     שרי מפלגת קדימה

    על  המשרדים או הארגונים, עליהם מופקדים שרי מפלגת קדימה, עמם היה לאתר בושה קשר:

     שר הפנים - מאיר שטרית, מי שהשתרך מאחור, בעת הקרב על מנהיגות מפלגת קדימה וקיבל 8% מקולות חברי מפלגת  קדימה שהצביעו בבחירות. אתר בושה הצביע על כשלים חמורים  תוך ביקורת על עבודת משרד הפנים.

    ראה חומר נוסף  באתר בושה : משרד הפנים.

     

    השר לביטחון פנים,  אבי דיכטר, האחראי  על פעולות משטרת ישראל, מי שהיה אחרון בעת הקרב על מנהיגות  מפלגת קדימה וקיבל 7% מקולות חברי מפלגת קדימה שהצביעו בבחירות. אבי דיכטר, הבטחה גדולה, מי שהיה ראש השב"כ מוצלח, התגלה כאכזבה גדולה. הוא שכה לתשומת לב הציבור במספר מקרים מביכים. 

    אתר בושה על  המשטרה - משטרת ישראל 

    21.1.08 השר לביטחון פנים אבי דיכטר, חייב לציבור הסבר על פרשת סנ"צ אבי ארליך (קרמשניט)

     

    המביכה מכל לגבי אישיותו של אבי דיכטר, היא פרשת הדחת קצין המשטרה המצטיין אורי  ניצב  בר-לב, בראשית ספטמבר 2008. בשל עומס הדברים, אתר בושה לא כתב דעה בעניין זה, אך המתרחש, מבטא את  ערכיו ורצונו של השר לביטחון פנים, אשר הדיח קצין מצטיין לכל הדעות מהטובים ביותר במשטרה, זאת רק משום שהמפכ"ל לא אהב אותו והשר העדיף שקט ארגוני על פני מצויינות.

     

     על מפלגת קדימה

    בעקבות פרשות השחיתות הרבות, בהן נחקר אהוד אולמרט ראש הממשלה, לאחר שיהוי ארוך, הוא הודיע אהוד אולמרט, כי  יתפטר בתפקידו, לאחר  שייערכו פריימריס בהם תבחר מפלגת קדימה  יו"ר חדש.

     

    ביום רביעי 17.9.08 , נערכו הבחירות (הפריימריס) של מפלגת קדימה, בהן נבחר  ציפי לבני, כמנהיגה החדשה של מפלגת קדימה. 

     

    לאחר דרמה מותחת  שנמשכה כל הלילה,  בה נשברו הרבה מיתוסים ואמונות, ניצחה ציפי לבני על חוד  של 431 קולות , ונבחרה להיות מנהיגת מפלגת קדימה. למעשה, 215 איש, (מחצית ההפרש),  הפרידו בין נצחונה של ציפי לבני, לבין ניצחונו של  המתמודד השני, שאול מופז, אשר טען כי 'גנבו לו את הבחירות'.  

    ציפי לבני ואנשיה ניהלו קמפיין מלוכלך כלפי שאול מופז, אשר גימד אותו, הציג אותו נלעג, לא חכם, תוך שהם זוכים לתמיכה כמעט בלתי מסויגת מצד התקשורת.  

    על ליל הבחירות  של מפלגת קדימה  אתר בושה במדור דעה אישית 18.9.08 : הלכנו לישון עם בשורה וקמנו עם שבר

     

    למחרת ביום 18.9.08 הפתיע שאול מופז את חברי מפלגת קדימה ואת הציבור הרחבו והודיע על פרישתו מהפוליטיקה באופן זמני. ציפי לבני יצאה המנצחת אך הנצחון היה מר ועצוב.  שאול מופז, הפסיד בקרב אך זכה בתשואות הציבור.

     

    לא היו לאריה גבע  כל מגעים עם משרד התחבורה או נושאי תחבורה. לפיכך, לא עסק אתר בושה במשרד זה.

    מקריאת הדברים בתקשורת ודעות הפרשנים,  נחשב שאול מופז לאחד משרי התחבורה הגרועים ביותר.

     

    אתר בושה - דעה אישית, כתב על על מפלגת קדימה,  לפני הבחירות של המנהיגה החדשה

    16.9.08 הבחירות המוקדמות הפנימיות של מפלגת קדימה, אינן גרוטסקה אלא מציאות עגומה של הדמוקרטיה בחולשתה. הקש -  מפלגת קדימה, מציאות עגומה, דמוקרטיה בחולשתה

     

    עניינה העיקרי של ממשלת אולמרט, היה הישרדות.  דעה אישית - ממשלה שכל מעייניה הישרדות. מפלגת קדימה אין לה אידיאולוגיה של ממש וכל עניינה וקיומה כמפלגה פוליטית הנו התאווה אל השלטון ואל השררה. ,

     

    חרפתה של מפלגת קדימה, אינה רק כי אלה העומדים בראשה נחשדים בשחיתות, אלא כי חברי מפלגת קדימה ונבחריה, אפילו לא השמיעו מלת ביקורת או  דברי תוכחה. .

    • ראש הממשלה המכהן, אהוד אולמרט,  ראה לעיל
    • אברהם הירשנזון, שר האוצר לשעבר, מאלה ששהקימו את מפלגת קדימה,  עומד לדין  על מעשים פלילים חמורים.
    • ח"כ חיים רמון, מ"מ ראש הממשלה,  האיש שהגה את רעיון קדימה, הורשע  במעשה מגונה, אך מאחר ולא נקבע קלון במעשיו, הוא המשיך בחיים הפוליטיים,  אתר בושה עסק רבות במעידתו של חיים רמון. ראה גם - הנשיקה של חיים רמון. אתר בושה סבור כי חיים רמון לא היה צריך לעמוד לדין. טעותו הייתה בדרך ניהול משפטו ובכך שלא ערער על הרשעתו. למרות אלה, סבר אתה בושה כי חיים רמון הוא איש הגון, פוליטיקאי יצירתי, אך תמיכתו הבלתי מסוייגת לכל אורך הדרך, באהוד אולמרט,  והיותו איש מפלגת קדימה המביא ומוציא, אולי הפגינה נאמנות, אך הוא הפך שותף למעשי השחיתות, לא במעשה אך בהסכמה.
    • ח"כ צחי הנגבי, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, מי שהיה בין השאר, שר המשפטים, עומד לדין, באשמה של מינוי מקורבים לתפקידי מפתח שלא -כדין.

     

    מפלגת קדימה, אשר מנהיגיה עומדים לדין, אינה יכולה להחשב מפלגה בעלת יושרה, הגם שבין חברי מפלגת קדימה, יש לא מעט אנשים הגונים.  החמור מכל בעיני אתר בושה, הוא התמיכה הבלתי מסוייגת שנתנה מפלגת קדימה וחברי הכנסת שלה, לאהוד אולמרט, למרות החשדות החמורים כלפיו במספר פרשיות.  מפלגת קדימה שמה עצמה מול רשויות אכיפת החוק, ומשום כך לבד, אין מפלגת קדימה  יכולה להיחשב מפלגה ראויה.

     

     

    כשלי מלחמת לבנון

    ולא דיברנו על הכשלים של מלחמת לבנון  אותם ניהלה הממשלה בתקופה בה מפלגת קדימה היא מפלגת שלטון.

    אתר בושה כתב לא מעט  במדור דעה אישית, על מלחמת לבנון ואחריות הדרג המדיני לכישלון. 

    על מלחמת לבנון, ראוי לקרוא את . דוח ועדת וינוגרד המלא

  • אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר   ( 6 מאמרים )

    • 13.5.14  שש שנות מאסר נגזרו היום על אהוד אולמרט, בעבירת השוחד בה הורשע בפרשת הולילנד.

    עונשי מאסר כבדים הוטלו גם  על  הנאשמים האחרים בתיק.  כל עוד לא יקבע אחרת, על-ידי בית-המשפט העליון, אהוד אולמרט,  ראש הממשלה לשעבר, הוא פושע שהורשע.  גזר הדין, הביא למלל רב ורעשים וצלצולים בתקשורת, על פסק-הדין, משמעותו ומה סיכוייו של אולמרט  לזכות בערעור.  אותי מטרידה הסוגיה שאין מדברים בה, והיא כי גילוי של פרשת השחיתות רבתי,  בפרשת הולילנד,  היא פרי נסיבות מקריות  וכי  שלטונות אכיפת החוק, הראויים לכל המחמאות, לא השכילו לפתח דרכי בקרה יעילים על  נושאי המשרה בתחום הנדל"ן שבידם כוח רב להעשיר את היזמים.  אם הפעם,  לא ייעשה מעשה של ממש  שתהיה לו השפעה של ממש על המתרחש, הרשעת אהוד אולמרט ונכבדים אחרים וגזרי הדין הכבדים  שגזר השופט דוד רוזן, יהיו אפיזודה משמעותית גרידא בלא השפעה של ממש על המאבק בשחיתות.   ראה:

     

     

    6.12.12  המשחק הפוליטי אותו מנהל אהוד אולמרט לאחרונה, (כן רץ בבחירות, מדבר מעל הרבה במות בנושאי שלטון וכו'), נראה פטתי, מגוחך וראוי  בעיני כי האיש, (בלי לפגוע בכישוריו),  יידום, לפחות עד אשר  יסתיים משפטו בעניין עבירת השוחד (פרשת הולילנד) ועד אשר יסתיים הערעור אותו הגישה המדינה   על זיכוי בשניים מהאישומים שהוגשו נגדו.

    אהוד אולמרט, ראש ממשלה לשעבר, אשר מידת הצלחתו  בתפקיד שנויה במחלוקת, ייזכר בזיכרון הציבורי כראש הממשלה הראשון אשר נאלץ לעזוב את תפקידו בשל חשד למעשי שחיתות.  אין ספק כי אהוד אולמרט היה חמדן, נהנתן לא קטן, ונהג לא אחת באופן פסול ולא ראוי  בכוח השלטון ובמנעמיו.

     

    היה לי יחס אמביולנטי כלפי אהוד אולמרט. מצד אחד, אדם מוכשר, שניתן למנות כמה הצלחות פוליטיות שלו בתפקיד ראש הממשלה, אך מצד שני,  פוליטיקאי ערמומי, חמסן ואיש האוהב את החיים הטובים.  כך או כך ואני בדעה, כי   הדרך בו נהגו בו המשטרה והפרקליטות, הייתה בלתי מידתית וכי משאבי הזמן העצומים שהוקדשו  בעת חקירתו וניהול המשפטים נגדו, לא עומדים בשום יחס, נוכח סוג העבירות בהם הואשם. קל וחומר, נוכח הזיכוי שלו, שספק רב, אם ראוי היה לערער עליו.

     

    רבים בציבור כינו את אולמרט מושחת, אף בטרם הורשע, אך התחושה בקרב לא מעטים, כי  היועץ המשפטי, מבקר המדינה, הפרקליטות, המשטרה - כל אלה נהגו בעניינו באופן לא מידתי.  אהוד אולמרט נלחם  בבית המשפט את קרב חייו,  אם  יזוכה, או יורשע בעבירה של מה-בכך, זה יהיה יום של חשבון נפש נוקב, לכל מערכת אכיפת החוק.

     

    לא אהבתי  את דרכו של אהוד אולמרט כפוליטיקאי, למרות שישנם מספר מהלכים, אשר צריך לזקוף לזכותו. אלא שעניני כאן אינו  פוליטי, אלא שאלת טוהר-כפיו והאם הוא נקי ממעשי שחיתות שלטונית או אישית.  השאלה אם אני מאמין כי  אהוד אולמרט לקח שוחד או לאו, אינה רלבנטית, שכן גם בתום חקירה ענפה  של כמה פרשיות, לא מצאו המשטרה  והפקליטות ראיות לעבירת השוחד החמורה, והסתפקו באישומים חמורים פחות בהרבה.  תחושתי, כי דבקות המשטרה במשימה להביא לידי הרשעת אהוד אולמרט במשהו והמאמצים הרבים שהושקעו בכך על-ידי רשויות אכיפת החוק,  הנם בלתי-מידתיים,  תוך בזבוז משאבים עצום, בלא לתרום דבר של ממש, למאבק נגד השחיתות השלטונית.  יש להניח, כי  אילו היו חוקרים  או מפשפשים בדקדנות במעשיהם של פוליטיקאים רבים,   היו מוצאים קופות שרצים לא יותר קטנות.  נחישות משטרה לחקור אישים רמי מעלה, בלא מורא, ראויה ונכונה, אך כאשר מפריזים בבחינת יקב הדין את ההר, אני בדעה כי הדברים נעשים על חשבון מאבק ראוי ויעיל, לביעור השחיתות השלטונית, אשר חקירת אולמרט אינה מקדמת.

     

    10.7.12   אולמרט 'הצדיק', פרקליטות  חבולה,  עתיד קודר של המאבק נגד השחיתות
    זיכוי אהוד אולמרט ממרבית האישומים בבית-המשפט המחוזי בירושלים,  בהכרעת-הדין שניתנה היום, לוותה מצהלות שמחה של חבריו. אוי  לאותה בושה. אהוד אולמרט, מי שהיה ראש הממשלה, איננו  דמון כפי שהציגה אותו הפרקליטות, אבל תואר של   צניעות, ניקיון-כפיים, קיום נורמות ראויות,  הנו  והלאה.  היום, לאחר ההרשעה, אהוד אולמר הנו גם עבריין מורשע.

    אריה גבע כתב באתר בושה, כבר מזמן, כי היועץ המשפטי, הפרקליטות והמשטרה, נוקטים כלפי אולמרט פעולות חקירה  באופן לא מידתי וכי  פרשת ראשונטורס, 'ספינת הדגל' של כתב האישום נגדו,  אינה עניין כה רציני הדורש  מלחמה רבתי נגדו של רשויות אכיפת החוק ואין כצעקתה  בתחום הפלילי.

    אריה גבע,  אמרנו לכם -  בעקבות הכרעת הדין בעניינו של אהוד אולמרט 10.7.12

    ראה -  אריה גבע  בתפקיד פרקליטו של החמדן, אהוד אולמרט - 9.9.09

     

    הכרעת-הדין, דורשת  חשבון נפש של גורמי אכיפת החוק בישראל ועלינו לא לשכוח, כי  אהוד אולמרט מהיום, הנו ראש ממשלה לשעבר שהורשע בפלילים, אשר  בנוסף,   הנו נאשם בהליך פלילי העומד ותלוי בפרשת  הולילנד,  שהיא חמורה הרבה יותר,  מכל האישומים בהם ניתנה היום הכרעת-הדין.


    742  עמודים מכילה הכרעת-הדין המפורטת והמלומדת.  ת.פ  426/09 מדינת ישראל נ.  אהוד אולמרט ושולה זקן,    והיא 'גזלה'  חודשים ארוכים מזמנם היקר של שלושה שופטים נכבדים. (הנשיאה  מוסיה ארד,  סגן הנשיא יעקב צבן, השופט משה סיבל). התוצאה הנה כי השופטים לא הושפעו מהתקשורת וטחנו עד דק, את העובדות שהובאו בפניהם, תוך קביעות נורמטיביות משפטיות, שחלקן בעיני, בקריאה הראשונית של  הכרעת הדין, מעוררים סימני שאלה.

     

     

    6.1.2012  הוגש כתב אישום חמור בנושא הולילנד, בו אהוד אולמרט הנו אחד הנאשמים.
    שלא כמו בענין ראשונטורס, שם הואשם אהוד אולמרט ראש הממשלה לשעבר, במעשים אשר בעיני לא הצדיקו את המשאבים הרבים אותם השקיעו רשויות אכיפת החוק,  לשם העמדתו לדין וניהול משפטו, שמועד סיומו הולך ומתקרב,  הפעם, בעניין מיזם  הולילנד, מדובר בעניין חשוב,  מאין כמותו. אין לי את המידע והיכולת להביע דעה לגבי טיב הראיות בתיק או  אמינותו של עד המדינה.  רוצה להאמין ולקוות, כי  הפרקליטות לא השליכה את כל יהבה על עדותו של עד בעייתי, קשיש חולה, שספק אם יעמוד לו כוחו וצלילותו עד תום המשפט הארוך.

    על  הגשת כתב האישום בפרשת הולילנד  בו אהוד אולמרט אחד הנאשמים,  ראה:
    כתב אישום בפרשת הולילנד, העדר שקיפות עבודת ועדות התכנון 1-12

    אהוד אולמרט אינו הנאשם העיקרי בתיק הולילנד, אך מדובר במעשה, שפגע קשה לא רק באמון הציבור באנשי השלטון, אלא נזקו 'יפאר' את  נוף ירושלים שנים רבות. רוצה לקוות, כי  נוכח הנסיבות, הכללתו של אהוד אולמרט בכתב האישום,  נעשה לאחר שאכן נמצא כי בידי הפרקליטות ראיות ממשיות לאשמתו.

     

    15.4.10  פרשת הולילנד. הפעם, מדובר בעניין רציני של ממש.
    בעוד משפטו של אהוד אולמרט בראשיתו, נחשפה פרשה חדשה בעניין מיזם הולילנד בירושלים, אשר  אישורי הבנייה לגביו ניתנו לפני למעלה מעשור שנים. מדובר בפרשה  חמורה פי כמה מאלו בהן נחקר או הואשם אהוד אולמרט, בה על-פי החשד,  ניתן שוחד בהיקף של מיליונים רבים, לקבוצה  גדולה של עובדי ונבחרי ציבור, כדי שיאשרו חריגות בנייה והטבות השוות מיליונים רבים, ליזם הפרויקט הולילנד.  מזה ימים, לא יורדת הפרשה מהכותרות, רבים ומפורסמים הושמו במעצר, אם כי אולמרט עצמו, עדיין לא נחקר. רבות ידובר בפרשה זו, בעובדה שחבורה גדולה הייתה מעורבת במעשה נפשע, אשר ניצב במלוא כיעורו וצעקתו המשוחתת, בליבה של ירושלים הבירה. בין אם יימצא בסופו של יום ראיות למעשה שוחד מצד אהוד אולמרט או ששוב יתברר כי יש הרבה עשן ורוח, אך ראיות ממשיות אין, פרשה זו, צריכה להטריד את אזרחי מדינת ישראל מהיבטים רבים.

     

    אהוד אולמרט הוא פוליטיקאי חמדן,  אוהב חיים טובים,  אשף תככים, מתריס, בוטה, אך אדם מוכשר שרכש גם ידידים לא מעטים.  אולמרט היה איש אשר היה מאוס על רבים, אך אדם נבון, שהלך הרבה על הגבול בין מותר לאסור. אתר בושה כתב לא אחת כי לא ראוי שאיש כמותו יכהן בתפקיד ראש הממשלה, אך לא חשבנו, כי הוא מושחת הוא אוויל, עד כדי לקיחת מיליוני שקלים לכיסו, כדי להיטיב עם בעל הון.  אין ספק, כי נחישות המשטרה והמשאבים העצומים שהיא משקיעה להוכחת עבירת שוחד, שנעשתה לפני שנים רבות, לגבי מי שכבר אינו בפוליטיקה, מעוררת אי-נוחות אצל לא מעטים. ימים יגידו, אם המאמצים העצומים אותם משקיעה המשטרה  להוכיח כי אהוד אולמרט לקח שוחד,  הניבו פרי.

     

    3.6.11  משפטו הפלילי של אהוד אולמרט  נמשך ונמשך... הגענו לשלב עדי ההגנה
    בין אם יורשע אהוד אולמרט או יזוכה בשלושת האישומים או בחלק מהם במשפטו הפלילי, (ראשונטורס, מרכז ההשקעות, טלנסקי) לדעתי,  בפנינו עכבר שהוליד הר. המשטרה, הפרקליטות בגיבוי היועץ המשפטי  לממשלה הקודם מני מזוז, ובעידודו מן היציע של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס,  הפכו את אהוד אולמרט לגדול המושחתים.  כתב האישום נראה פחות נורא ועם סיום פרשת התביעה במשפטו, שלא הביאה הוכחות חותכנות וברורות,  הגיע זמנה של ההגנה.  בעניין המימון הכפול של הנסיעות לחו"ל, דעתנו לא השתנתה.  מדובר במעשה נואל, לא ראוי, לא אסטטי, אבל אין כאן מעשה פלילי חמור, כפי שמציגה התביעה. על:
    תחילת פרשת ההגנה במשפטו של אולמרט, מבט סביב 3.5.11

     

    במדור דעה אישית באתר בושה, כתבנו מעת לעת,  על אהוד אולמרט ואחיזתו הנואשת בכס השלטון, בין השאר נכתבו המאמרים הבאים:

     

    אתר בושה מבקר בחריפות את ראש הממשלה אהוד אולמרט
    אתר בושה מתח ביקורת קשה  על  אהוד אולמרט בעת שכיהן כראש ממשלת ישראל וקרא לו להתפטיר מתפקידו. לאחר שנים ארוכות של חקירה, בדיקה ודיונים, הגישה פרקליטות מחוז ירושלים ביום 30.8.09 כתב אישום נגד אהוד אולמרט בשלוש עבירות.

    דברי הביקורת של אתר בושה, על תוכן והיקף כתב האישום נגד אהוד אולמרט בעניין הפרשה הידועה כפרשת ראשונטורס, תוך דברי קטרוג קשים על דרך התנהלות אהוד אולמרט, הקש:
    בתפקיד פרקליטו של החמדן, אהוד אולמרט

    פרשת הנסיעות  של אולמרט, תוך קבלת  הוצאות נסיעה ואירוח,  מארגונים שונים עבור  הרצאות  שנשא אהוד אולמרט בכנסים נפרדים של אותה נסיעה, מעידה על חמדנות האיש, על קטנוניותו, על יהירותו וזלזלו בכללי מנהל תקינים והבוז שהוא רכש לנורמות מקובלות. אך לדעתנו מכאן ועד קביעה כי מדובר במעשים חמורים מאין כמותם, הדרך רחוקה.

    כתב האישום המלא שהוגש נגד אהוד אולמרט ביום 30.8.09  ע"י פרקליטות מחוז ירושלים, הקש:

     

    למקרא הדברים בכתב האישום,  עלו בנו סימני שאלה לא מעטים  - לא בדבר אישיותו של אהוד אולמרט, שנשארה בעינננו שלילית ולא נורמטיבית, אלא שתהינו האם   נוכח המשאבים העצומים שהשקיעו רשויות אכיפת החוק בחקירת אוהד אולמריט, אלה הם פירות  הביאושים שעלה בידם ללקט אודותיו ?

     

     

    29.5.09    הגיעה העת למצות  את  ההליכים נגד אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר

    אהוד אולמרט  ראש הממשלה לשעבר, הנו אזרח מן השורה, הזוכה לקבלת קצבה נדיבה ממדינת ישראל וכן לתקציב נכבד עבור משרדים והוצאות, המשמשות אותו לעסקיו הפרטיים.  החזקת לשכה והוצאות אחרות לאלה אשר עמדו  בראש השלטון בעבר, הנו מנהג  ראוי למי שממשיך לשרת את  הציבור,אך אהוד אולמרט, כנהנתן חסר תקנה, לוקח את  נדיבות המדינה למחוזות לא ראויים.

    כנגד אהוד אולמרט, עומדים ותלויים שלושה אישומים,  שעלה בידי רשויות אכיפת החוק  לגבש, מתוך שלל ההחשדות כנגדו בנושאים רבים, ואשר בחקירתם הוקדשו משאבים רבים באופן בלתי מידתי.  אתר בושה, סבור היה כבר מראשית פרשת אולמרט, כי הוא אינו ראוי להמשיך לכהן כראש ממשלה, אך הוא התעקש על צדקתו, ורשויות אכיפת החוק פעלו בדרך ארוכה ומייגעת שקשה להבינה, עד שהגיעו למצב, בו נאלץ אהוד אולמרט להתפטר מתפקידו.

     

    העובדה  כי נוכח  חומרת והיקף  החשדות,  החקירות של טובי החוקרים של המשטרה, ועבודת פרקליטות המדינה   והחשיפה התקשורתית שלוותה את החקירות  -    הרי שלושת התיקים שהתגבשו נגד אולמרט  -  פרשות: טלנסקי, ראשונטורס, מרכז ההשקעות -  הנו יבול דל להחריד.   אתר בושה מתקשה לראות במעשים המיוחסים לאהוד אולמרט בעבירות אלה, גם אם תוכחנה העובדות, במה מעשים אלה הביאו נזק לציבור,  ובמה חומרתם ( להוציא נושאי המס שאינם נכללים בטיוטת כתבי האישום)..

    • על פרקליטות המדינה, לרבות דרך עבודתה בפרשת חקירת אהוד אולמרט, הקש:
      פרקליטות המדינה

     

    רשויות אכיפת החוק, הביאו למעשה, שלא בדרך של משפט, להדחת ראש ממשלה מכהן וברור, כי אם אולמרט לא יורשע, הרי כל אותם גופי-שלטון, וגורמים חוץ-שלטוניים, שהיו מעורבים, יידרשו לעשות חשבון נוקב עם עצמם.

     

    אין להשיב את העבר ובמצב הקיים, יש למצות את ההליכים ובהקדם.  ניסיונותיו של אהוד אולמרט ופרקליטיו, לדחות את הקץ, מעוררים רק כעס, ומחזקים את אלה, שמאמינים  בהיותו אדם מושחת עד היסוד.

    עתירתו לבג"ץ של אהוד אולמרט, כדי לדחות את השימוע בעניינו, הייתה חסרת תוחלת וקנטרנית. בצדק  זכתה לתגובה הולמת מצד הבג"ץ. בישיבה ביום 27.5.09  אמר השופט אדמונד לוי: "נחרדתי שיש תיקים שתקועים לסוף 2009 ואנחנו מתעסקים בשטויות כאלה". פרקליטיו של אולמרט התקפלו ומשכו את העתירה, תוך שהם משמיעים דברי סרק בתקשורת.

     

    גם  פועלה של התנועה לאיכות השלטון, כדי לזרז את הליך השימוע ופנייתה ליועץ המשפטי לנקוט פעולה, אינה במקומה, שכן ראוי כי התנועה לאיכות השלטון תפסיק לעסוק בעניינו של אהוד אולמרט, שאינו יותר איש ציבור. ותתרכז בפעולות למען שיפור איכות השלטון בישראל ולא התעסקות מוגזת ובלתי-מידתית באיש זה או אחר.

    על התנועה לאיכות השלטון באתר בושה, הקש: התנועה לאיכות השלטון

     

    21.9.08 התפטרות אהוד אולמרט

    אהוד אולמרט ראש הממשלה המכהן,   הודיע היום (21.9.08)  על התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה. הוא מסר את כתב ההתפטרות לנשיא המדינה שמעון פרס,  בלא שהודיע תחילה על נבצרות זמנית לפיכך, הוא ך ימשיך לכהן בתפקיד ראש ממשלת המעבר, עד אשר תיכון ממשלה אחרת, תקופה שיכולה להימשך שבועות ואולי חודשים, אם לא תצליח ציפי לבני להקים ממשלה וייערכו בחירות חדשות.

     

    מצב כזה, הוא בושה וכלימה,  הוא מתנהל על-פי החוק, אך בניגוד לכל כללי ההגיון, המוסר וההגינות.  קשה להאמין איך התאפשרה לאקונה כזו בחוק.

     

    אהוד אולמרט אינו מפנה את כיסאו מטעמים אישיים, אלא בשל החשדות הכבדים נגדו, בביצוע עבירות פליליות בהם על-פי החשד נטל כספים לכיסו  - מעטפות מזומנים - וקיבל טובות הנאה  בעודו נושא בתפקיד ציבורי. במצב כזה, הוא היה צריך להודיע  טרם התפטרותו על נבצרות ולאפשר לחברת מפלגתו - קדימה, ציפי לבני, למלא את התפקיד של ראש הממשלה במקומו.

     

    • אהוד אולמרט, בתור ראש ממשלה, למרות הבנתו ויכולותיו הפוליטיות, גם ללא מעשי השחיתות המיוחסים לו, תיזכר לו אחריותו ומעידתו הקשה כמנהיג בעת מלחמת לבנון השניה,
      ראה: דוח ועדת וינוגרד המלא

     

    מעבר לכך, כהונתו הפוליטית של אהוד אולמרט, התנהלה כולה בצל החשדות הכבדים נגדו וחקירות המשטרה במספר פרשיות.

    במקום לעזוב את כסאו הנכבד, העדיף אולמרט לנהל  חודשרים ארוכים את המאבק על חפותו, מכיסא ראש הממשלה, תוך שהוא מטיח בליסטראות ברשויות אכיפת החוק, המשטרה והפרקליטות. זהו מצב בלתי נסבל ועל-כך ראוי אולמרט, לכל גינוי.

     

    אהוד אולמרט היה  לדעתנו ראש ממשלה גרוע גם אם לא נתחשב בדרך תיפקודו לפני ובמהלך מלחמת לבנון השנייה.  במהלך כהונתו התקיים גם מצבע 'עופרת יצוקה' ברצועת עזה וגם כאן, הפעם בניגוד לרבים אחרים, סברנו כי המהלך  הצבאי למרות שבוצע תוך שמירה מירבית על חיי חיילנו, לא השיג את מטרותיו.

    בשל המתגלה בחקירות שניהלה המשטרה, למרות חזקת החפות שעמדה לאהוד אולמרט, כלכל אזרח, סבר אתר בושה כי לא ראוי שעל כס ראש הממשלה, יישב אדם הנתון בחקירות כה רבות ,אשר המתגלה, גם אין בו מעשים פליליים חמורים, אשר דרך התנהלותו אינה נורמטיבית אפילו אינה פלילית.

     

  • 2013 התנועה - מפלגתה של ציפי לבני   ( 2 מאמרים )

    חלפו כ -  9 חודשים מאז התמנתה ציפי לבני לתפקיד שרת המשפטים ובעיני, היא מהווה אכזבה גדולה. קל וחומר משום שהצבעתי עבורה, למרות  שהצבעתי זו, הייתה משום שלא האמנתי כי יאיר לפיד מסוגל לפעול באופן תכליתי ויעיל לשינוי ומשום שלא יכולתי להצביע עבור מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ, בשל דעותיה והתנהגותה הלעומתית.

     

    על מפלגות - פוליטיקאים באתר בושה ראה:

     

     

     

    בעת התקופה שקדמה למסע הבחירות לכנסת ה - 19,  שהתקיימו בינואר 2013,  רבים חשבו כי ציפי לבני היא מנהיגה מעורכת יותר על-ידי מעמד הביניים והחילוניים.  כניסתו של יאיר לפיד למירוץ, והקמת מפלגת 'יש עתיד' טרפו את קלפים עבור ציפי לבני, ומפלגתה, שהיה  אוסף של פוליטיקאים  טובים יחסית ומעט פנים חדשות, שלא היה ביניהם דבק ובלא מכנה משותף, נחלה מפלה וקיבלה 6 מנדטים בסה"כ, מה שלא הפריע לציפי לבני,  ל'מפלגת התנועה' אותה הקימה ציפי לבני, לקבל 2 כיסאות של שרים ליד שולחן הממשלה. ציפי לבני, בנוסף להיותה השרה האחראית על המו"מ עם הפלשתינים (רחמנא ליצלן !) , התמנתה גם לשרת המשפטים, משרה חשובה בעין כמותה במאבק המתבקש למען שלטון החוק, ונגד השחיתות השלטונית.

     

    הביקורת הקשה שיש לי על ציפי לבני, כשרת המשפטים,  הנה בשל חוסר המעש מצדה להביא לשינויים של ממש  בדרך התנהלות משרד המשפטים והליכי השפיטה אך בעיקר, נוכח אוזלת ידה, ואולי חוסר רצונה להביא לשינוי של ממש,  בהליך שקיפות פעולות השלטון,  במסגרת חוק חופש המידע, הדורש שינויים.

    מאז נחקק חוק חופש המידע בשנת 1998,  הוציא בית המשפט העליון עשרות פסקי-דין, בהם  נקבעה פסיקה משמעותית בדבר חשיבות שקיפות השלטון, ככלי בקרה של האזרחים. המציאות הגלובלית מראה, כי בארצות בהם קיימת שקיפות שלטונית של ממש,  הרקב, חוסר היעילות, השחיתות השלטונית -  פחותים והכלכלה בצד החברה, הם במצב טוב.

    פניתי אל שרת המשפטים ציפי לבני, מספר פעמים בנושא זה,  אך ציפי לבני לא עושה דבר והפניות שלי, מועברות אל עובדי משרד המשפטים, כאילו משם, מאנשי המקצוע תבוא הישועה.

    בעיני, דרך התנהלות ציפי לבני,  יש בה עידוד להמשך קיום שחיתות שלטונית,  וכי היא, בניגוד לשרי המשפטים הקודמים, _פרופ'  דניאל פרידמן ופרופ' יעקב  נאמן), שלא הסתירו את חוסר רצונם לקיום שקיפות שלטונית של ממש, שרת המשפטים ציפי לבני, מדברת גבוהה-גבוהה בזכות השקיפות השלטונית וחשיבותו של חוק חופש המידע, אך עושה רק כמה גלים בלא להביא לשינוי שהוא בידיה.

     

    על הפניות שלי אל ציפי לבני שרת המשפטים, בשנת 2013 בנושא שינויים מתבקשים בחוק חופש המידע  ראה:

     

     

     

    ציפי לבני  שרת המשפטים  מדברת יפה, ברגש המעורר אמון,  אך מעשיה  בתחום משרד המשפטים נראים לי,  מיעוטי השפעה.  במיוחד אני מתייחס לחוסר המעש מצדה, להביא  שינוי במצב העכור של  שקיפות השלטון בישראל.  המשך המצב הקיים,  יירשם כולו לחובתה, למרות שקודמיה בתפקיד  שר המשפטים, לא עשו מאומה, אלא שאצלם כנראה, מדובר היה בהשקפת עולם.
    למרות דבריה  הנמרצים של ציפי לבני, שרת המשפטים בעד שקיפות פעולות השלטון,  הרי הפעולות  המעשיות שעושה  השרה בתחום השקיפות ומכאן, במאבק הנדרש נגד השחיתות השלטונית -   הן  שוליות, חסרות  השפעה של ממש   על הגברת יעילות חוק חופש המידע ולא הן  יביאו מזור, תנופה והחלטיות, למאבק נגד השחיתות השלטונית.
    ראה:
    כמה מחוות  אותן עשתה  שרה ציפי לבני בעניין חופש המידע, כמו שקיפות יומן  הפגישות האישי שלה וכן-  הפחתה  משמעותית  של אגרות  הבקשה והטיפול בבקשות על-פי חוק חופש המידע, יש להן חשיבות, הן בעיקר משבי רוח קלים ובעיקר יחסי ציבור, אך בפועל,  הן מהווים מעשים אלה, מעין כסות של עלה תאנה למצב הבעייתי של  היעדר שקיפות פעולות השלטון בישראל.  התקנות החדשות אשר אושרו ב – 25.12.13,  מפחיתות את האג

     

    מיד לאחר תום הבחירות לכנסת ה - 19, לאחר תבוסתה למעשה, הייתה ציפי לבני הראשונה להצטרף אל ממשלת  בנימין  נתניהו, כשהיא מקבלת את תפקיד שרת המשפטים  וכן את האחריות למו"מ עם הפלשתינים, כאשר לכולם ברור, שבעניין זה, היא רק כסות. כתבתי  אז, דברים נוקבים. ראה:

     

     

     

     

     

    עם הסתלקותו של אהוד אולמרט מהנהגת קדימה תפשה ציפי לבני את מקומו.  המפלגה בראשותה, הייתה בבחירות הקודמות  הגדולה בכנסת, אך המפלגה הלכה והידרדרה, במיוחד לאחר ששאול מופז ניצח בבחירות  הפנימיות בקדימה. מפלגת קדימה, הייתה כישלון צורב:
    אתר בושה - על מפלגת קדימה, כנסת 18

    ציפי לבני, הייתה תקווה גדולה לקראת הבחירות לכנסת, אך התמהמהותה ולבטיה, הביאו להסתייגות או בריחה רבתי של בוחרים. המפלגה בראשותה, קבלה רק  6  חברי כנסת, למרות שחוזקה בשני אנשים בולטים אשר פרשו ממפלגת העבודה - עמרם מצנע ועמיר פרץ.  אליהם נוספו אלעזר שטרן, איש צבא בדימוס, אדם ערכי ובעל יכולת, ומאיר שטרית, פוליטיקאי דברן גדול, שגם עשה דברים, אך  מי שסבור כי כישורנותיו והישגיו לא הוערכו  דיים על-ידי הציבור.

    והנה, בעוד בנימין נתניהו מתקשה להרכיב קואליציה, בשל חברותן המלכדת של שתי המפלגות המנצחות ומנהיגיהן הצעירים הנלהבים -  'יש עתיד' ; 'הבית היהודי' , הפתיעה ציפי לבני והזדרזה להצטרף לממשלתו המיועדת של בנימין נתניהו.

    הצפייה במסיבת העיתונאים של בנימין נתניהו וציפי לבני,  הייתה  מחזה טוב, לא אמין ואצל רבים מעורר גיחוך או כעס, או  אולי תקווה.  אני הצבעתי בבחירות האחרונות בעד 'התנועה' ומכאן,  ראיתי צורך להתייחס לאירוע.  ראה:

     

     

    2013 -  הקמתה של מפלגת 'התנועה', בראשה של ציפי לבני,  לקראת הבחירות לכנסת ה- 19, שהתקיימו ביום  22.1.13,  לוותה בהתחבטויות נפש קולניות של ציפי לבני, פוליטיקאית מרשימה לכאורה,   מי שכמעט  הייתה ראש הממשה,   אך להוציא תקופתה במשרד החוץ,  הצלחותיה בתפקידים הרבים בהם נשאה, לא השאירו חותם משמעותי.

     

     


  • הבית היהודי   ( 1 item )

     

    אין אתר בושה  עוסק בתחומי האידאולוגיה של  מפלגת 'הבית היהודי'  בראשות נפתלי בנט, מפלגה שהיא איחוד של כמה מפלגות,  שעיקר תומכיה הם מקרב הציונות הדתית.   בנוסף לתמיכתה  המוצהרת של המפלגה בארץ-ישראל השלמה ובמפעל ההתנחלות בשטחי יהודה ושומרון והרחבתו למרות המחאות של כל אומות העולם, (נושא בו כאמור לא נעסוק),  ניהלה המפלגה מסע תעמולה נרחב לשכנע קהלים שאינם נמנים על תומכיה הטבעיים,  כי  פניה לשינוי שיטת הממשלה,  הגברת המשילות, היעילות, ההגינות, תוך שיפור  איכות השלטון  למען כל אזרחי ישראל ובעיקר של השכבות הפגיעות.

     

    מפלגת  'הבית היהודי' הצטרפה לממשלה בראשות בנימין נתניהו עם הקמתה במרץ 2013.  הבאנו כאן, כמה נושאים בהם נתקלנו במגעים  עם שרים ומשרדיהם,  בראשם עומדים שרים הנמנים על מפלגה זו.

     

    ראה:

    אורי אורבך, השר לענייני אזרחים ותיקים.

     

    ראה גם:

     

     

     

     

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

buy adobe indesign cc 2014 online 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...on-for-mac 
buy lightroom 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...ition-2005 
buy microsoft office word 2007 online 
vendita viagra svizzera viagra generico comprar cialis lilly precio costo tadalafil viagra petit prix
levitra vs viagra vs cialis generic viagra online uk sildenafil citrate 100mg dosage ordering viagra online safe cost of viagra at walmart
sildenafil prescribing information sildenafil trade names levitra generic canada vardenafil online cheapest levitra online