בושה בושה
חוסר הגינות השלטון - המאבק נגד השחיתות

הממשל בישראל לוקה בכמה בעייות בסיסיות: חוסר יעילות,  מידתיות לקויה, הגינות מוגבלת, הגורמים למצב של אמון נמוך מצד הציבור בזרועות הממשל.

השחיתות השלטונית-ציבורית, הנה אבן נגף לשיפור פני הממשל. אין מדובר בנגע של מעשי פליליים חמורים של  העומדים בראש,  בתחום זה, ישראל נקייה יחסית. הבעייה המרכזית הנה חוסר מודעות של נבחרי הציבור ונושאי המשרה הבכירים, כי תפקידם הוא לשרת את הציבור, תוך הגינות, יעילות ובלא משוא פנים ולא לדאוג לענייניהם החומריים או התדמיתיים בעדיפות ראשונה. כדי להפחית את השחיתות השלטונית לאותן רמות  הקיימות בארצות מתוקנות, יש למקד את המאבק בדרך פעולתן של רשויות אכיפת החוק, שרק פעילותן הנחושה, המידתית וההוגנת, יש בה להביא להפחתת הנגע. 


סיכוי הצלחת המאבק נגד השחיתות בכלל ונגד השחיתות השלטונית בפרט, תלוי בעיקר,  בדרך פעולת היועץ המשפטי לממשלה -  אישיותו, תפישת עולמו, כישוריו, תפישתו הארגונית וכושר ניהול המערכת הגדולה  עליה הוא מופקד, זאת תוך  יושרה חסרת פשרות,  באופן יעיל,  תוך מידתיות   הוגנות,  בלא-מורא ובלא משוא-פנים.  

על:

 

מושחתים נמאסתם
מושחתים נמאסתם, היא סיסמה או קריאה,  הנשמעת שוב ושוב מפי הציבור.  האם  סיסמה זו מיועדת אל אותם מושחתים בין נבחרי הציבור או עובדי הציבור, שסרחו תוך פגיעה בקופה הציבורית כשהם נוטלים לכיסם, או שהכוונה במושג, מושחתים נמאסתם,  הנה  אל אותם אישי ציבור ואנשי רשויות השלטון, אשר פועלים בתחום האפור,  נושק לפלילי תוך נורמות התנהלות פסולות ומזיקות. 

בהחלט אפשרי, כי  הקריאה 'מושחתים נמאסתם', מיועדת אל אותם  אנשי רשויות  אכיפת החוק, משטרה, פרקליטות, יועץ משפטי לממשלה, אשר אינם עושים די, או פועלים בחוסר יעילות משווע, בלא שעולה בידם להדביר את תופעת השחיתות השלטונית ציבורית-   ואולי, כפי שאני מאמין, חלק ממעשיהם של אנשי רשויות אכיפת החוק, גם אם אין מדובר כי נטלו כספים לכיסם, הרי הם נגועים במעשי שחיתות שלטונית, משמע, פעילות שלטונית או שימוש בכוח השלטון והשררה, מתוך  מניעים לא עניינים ותוך שיקולים זרים שאינם עולים בקנה אחד עם חובתם בתור נבחרי ציבור. 

 

מכאן, המלה שחיתות בהקשר של מעשי השלטון,  אינה מבטאת בהכרח מעש פלילי, אלא מעשה לא נורמטיבי, לא תקני, בלתי-ראוי של נבחרי ציבור ושל נושאי משרה בשרות הציבורי.

 

היכן ממוקמת ישראל  בממדי השחיתות  השלטונית הקיימת בה - בין העמים
אין כלי  אמיתי אובייקטיבי  למדוד את  ממדי והיקף השחיתות השלטונית בכל מדינה. בשנים האחרונות, נוכח ההכרה כי  הפחתת ממדי השחיתות השלטונית הנה אחת  הדרכים לשיפור מצב החברתי-כלכלי של מדינה ושיפור רמת החיים, פועלים גופים בינלאומים חשובים הנאבקים נגד השחיתות השלטונית - ציבורית,  ומפרסמים מחקרים, מאמרים ומדדים שונים  השוואתיים שונים של רמת השחיתות של המדינות השונות.  

 

על-פי מדד השחיתות העולמי לשנת 2010, המפורסם על-ידי ארגון  Transparency International , המכונה מדד המדדים - ממוקמת  ישראל  במקום ה - 30 בדירוג השחיתות העולמי, מקום לא מחמיא למדינה דמוקרטית. 
ראה: מדד השחיתות העולמי  לשנת 2010

אמנם חל שיפור מה במצבנו בתחום השחיתות  לעומת שנת 2009,   ואף השתפרנו בשני מקומות, אולם  עדיין אנו נמצאים במקום גרוע למדי, ביחס למדינות  המפותחות הדמוקרטיות. מבין מדינות OECD  (ארגון יוקרתי  של המדינות המפותחות אליו הצטרפה ישראל בשנת  2010), ישראל נמצאת במקום ה - 22, כשאחריה מדינות כמו - פולין, הונגריה, טורקיה, איטליה ויוון.

בעוד המדינות המובילות בראש הניקיון הציבורי -  דנמרק, ניו-זילנד, סינגפור - קיבלו ציון 9.3,  ציון הניקיון הציבור (היפוכה של השחיתות השלטונית), קיבלה ישראל את הציון  6.1 בלבד.

נוכח מצבנו המדיני - בטחוני המיוחד ומאבקנו על עצם קיומנו, חייבת ישראל לנקות את 'האורוות'  ולהתייצב בראש המדינות הפחות מושחתות.  לא מדובר רק בעקרון נורמטיבי ושאלות מוסר, על בעצם קיומנו.

על מדד השחיתות ועל שקיפות פעולות השלטון, ראה אתר השלוחה הישראלית של  הארגון  Transparency International -  ראה:
שביל  - שקיפות בינ"ל  - ישראל    

 

 

12.9.10   זרעי פורענות השחיתות  - ואולי  השחיתות כבר הכתבה שורשים עמוקים מדי
אני חולק על עיתון הארץ בנושאים לא מעטים, לרבות בדרך הצגת השחיתות השלטונית והתקפות  חסרות מידתיות על אישי ציבור כאלה או אחרים.   אולם כתבת התחקיר שהביא עיתון הארץ  בערב ראש השנה תשע"א (8.9.10),    אודות התמנון - מרטין שלאף,  ראוייה לשבחים ויהא נדבך חשוב במאבק נגד השחיתות השלטונית. 

 

אתר בושה, על הכתבה :
 זרע הפורענות שיש בקשרים ההדוקים  החברתיים ההדוקים בין נבחרי ציבור לאילי הון.

קישור ישיר לעיתון 'הארץ' לעניין  התחקיר  –  מרטין שלאף – התמנון, תחקיר הארץ  8.9.10

 

 

דלות  המאבק נגד השחיתות השלטונית
אין כיום הרבה גופים או ארגונים העוסקים בבקרה אזרחית על מעשי השלטון. נראה גם, כי מידת ההתעניינות של הציבור באינטרנט, בנושאי איכות השלטון, שחיתות שלטונית, ניקיון כפיים, שקיפות פעולות השלטון וכו', אינה רבה.  הבאנו את הגופים האזרחיים המרכזיים העוסקים בבקרה אזרחית, תוך דירוגם במדד מספר הגולשים אליהם: דירוג  כמות הגולשים, של גופים או ארגונים העוסקים במאבק נגד השחיתות,  על-פי מדד אלקסה

 

 

אזרחים רבים פונים אל אתר בושה בבקשת עזרה של טיפול בנושאי שחיתות שלטונית או סיוע במאבק נגד רשויות השלטון.  מאחר ואתר בושה, הנו פועלו של אדם אחד, אין אתר בושה יכול ומסוגל לטפל בתלונות  פרטניות של אזרחים על מעשי שחיתות שלטונית שהם מגלים או נחשפים אליה.  אתר בושה משיב לכל אחד מהפונים, בעצה, ולעתים, תוך הפנייה אל אותם  גופים חוץ מוסדיים אליהם ניתן לפנות  (בנוסף לגופי הבקרה ואכיפת החוק בזרועות השלטון השונות), שהם:
 אל מי  פונים במקרה של גילוי שחיתות

 

 

שחיתות שלטונית -  ציבורית,  כמו שחיתות פוליטית, הנן  מחלות  ממאירות המכרסמת באטיות בגוף החברה ורשויות השלטון. בתחילה היא סמויה מהעין ואין מבחינים בה, אך השחיתות השלטונית, הולכת וכובשת כל חלקה טובה בחברה, ולאחר שנים, היא שולחת גרורות לכל עבר, והופכת את החברה לנרפית, מושחתת, בלתי-יעילה ובלתי אנושית.

 

ראה גם : רשויות אכיפת החוק

 

 על השחיתות השלטונית בישראל,  סעיף הבסיס במאבק נגד השחיתות - מרמה והפרת אמונים, ועל כוונת משרד המשפטים לשנות את נוסח הסעיף, והערות גבע והצעותיו לשינוי סעיף זה, ראה: שחיתות שלטונית - מצב

 

28.2.2010  חילופי גברי במשרת היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין, מחליף את מני מזוז, שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה שש שנים.

שלום למני מני מזוז,  היועץ המשפטי לממשלה מזה שש שנים, המסיים את תפקידו.   אנחנו איננו שותפים לדברי השבח, המלווים את פרישתו. לדעתנו, מני מזוז מסיים את תפקידו, כמי שהביא רבים מבין צמרת השלטון אל בין כותלי בית-המשפט אך הוא לא ביער את נגע השחיתות ואפילו, לא הפחית אותו.לקריאה באתר בושה על:   סיום תפקידו של מני מזוז  היועץ המשפטי לממשלה, 28.1.2010.

 

מני מזוז לא הקים  ולא פיתוח שיטה מקיפה-כוללת-הוליסטית,  של מאבק נגד השחיתות השלטונית המתגבר, אשר צריכה להיות רב-תחומית, להקיף ולכלול   זרועות שונות של השלטון, תוך שיתוף האזרחים במאבק נגד השחיתות השלטונית. מני מזוז הוביל את הפרקליטות ואת המשטרה, כמו את חבורת לקטים וציידים, תוך שהם מגלים מעשי שחיתות באופן מקרי,  או על-סמך  מידע שהתקבל מאזרחים - תוך שהם, המשטרה, הפרקליטות -  פועלים כנגד אותם  נושאי משרה - נבחרי ציבור,  לכאורה, בנחישות, לעתים מופרזת  ולעתים, באופן תמוה,  תוך סירוב לקיים חקירות נגד אחרים, תוך העלאת נימוקים לא רציניים.

בעיני, מני מזוז בעיני הוא אדם טוב במובן הרע של המלה.  לדעתי, שנות כהונתו בוזבזו על מהלכים מתוקשרים, בלא לשנות את הדברים מהשורש, בלא להניח תשתית של ממש,  למאבק יעיל, מידתי, נחרץ – של גורמי אכיפת החוק, נגד תופעת השחיתות השלטונית.

 

 

על:  14.9.09 חוסר עניין של הציבור במעשי שחיתות - חובה להביא לשיתוף  האזרחים

ראה גם:

 

חשיבות שיתוף האזרחים במאבק נגד השחיתות
מעורבות האזרחים במאבק נגד שחיתות הנו תנאי למיגור הנגע הממאיר.  הציבור עומד מנגד, ואינו מתעניין בפניה המכוערים של שחיתות שלטונית, בעוד העומדים בראש רשויות השלטון,  הנם  נגד שקיפות פעולותיהם, תוך חוסר   לשתף את האזרחים.

למרות שהרוב המכריע של הציבור מוקיע, סולד, את נבחרי הציבור אשר פועלים תוך שחיתות,  מספר האזרחים אשר לוחמים באופן פעיל  נגד שחיתות בכלל ונגד שחיתות שלטונית - פוליטית בפרט הנו נמוך.  רוב האוכלסייה,  רוצים כי  ייעשה צדק בכל היבטי השלטון כלפי האזרחים, אך מספרם של אלה, המוכנים לצאת לפעול למען אותו צדק מיוחל, הנו נמוך עד מאד. 

אזרח בודד הלוחם בשחיתות, יכולתו והשפעתו מוגבלת.  שני אזרחים העושים זאת, כוחם מועט אך שלושה לוחמים נגד השחיתות, מתחילים להיות גל שעשוי להתגבר ולהשפיע תוך זעזוע וקעקוע של אדישות השלטון נגד מעשי השחיתות. לא די בדיבורים, אלא יש צורך במעשים. לא פעילות מקרית- אקראית של תפישת מושחת זה או אחר. אלא תכונית מקיפה, רחבה, חינוך, הסברה, שילוב כוחות של זרועות שלטון שונים עם אזרחים שוחרי טוב, יש בה סיכוי לקעקע ולשרש את נגע השחיתות.

.  

גם נוכח גילויי שחיתות  חמורים בצמרת השלטון,  הידיעה כי  תופעת שחיתות קיימת בשכבות שלטון לא מעטות, וכי מדובר בנגע שעלול להרוס את המרקם: הפוליטי, כלכלי, חברתי של מדינת ישראל -  רוב הציבור אינו מפנים עדיין, כי  שחיתות שלטונית. הנה נגע חברתי חולני ממאיר, שאם לא תיבלם התפשטותו, הוא יהרוס  את כולנו. 

 

בניגוד לרושם הקיים על העניין  בקרב הציבור בנושא שחיתות, מתברר,  כי הציבור  אינו מתעניין בנושאי שחיתות בקרב זרועות השלטון ואינו טורח  לחפש מידע, שלא לומר שהפעילות הממשית של הציבור במאבק נגד השחיתות, הנה מזערית.

 דעת אתר בושה  בדבר חוסר  יעילות עבודת רשויות אכיפת החוק, ראה:

 


3.6.09   הציבור  אינו מאמין,   ביעילות  הכלים   והאמצעים, אותם נוקטים רשויות השלטון   ורשויות הבקרה בישראל במאבק  נגד השחיתות.


סקר בינלאומי מצביע כי מצבה של ישראל בתחום השחיתות השלטונית, אינו טוב, אך  לעניין חוסר אמון  הציבור, כי מערכת השלטון  יעילה במאבק נגד השחיתות, אנחנו במקום האחרון.

לגבי מידת חוסר יעילות רשויות השלטון, לגבי  המאבק  נגד השחיתות, אנחנו הכי נמוך בעולם.

 

אתר בושה שונה באופן מובהק מגופים אחרים -  לא ממלכתיים,  הפועלים נגד השחיתות. בעוד גופים אלה, פועלים באופן פרטני כנגד אישי ציבור אלה או אחרים, עיקר מאבקו של אתר בושה הנו כנגד שיטות העבודה, חוסר השקיפות, העדר היעילות, חשש להתנהלות בררנית באכיפת החוק, כפי שמתנהלת על-ידי גורמי אכיפת החוק כמו: היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, המשטרה, או על-ידי גופי הבקרה בהם נתקל אתר בושה, בראשם: מבקר המדינה, אגף הביקורת של משרד הפנים בענייני הרשויות המקומיות. 

 

אתר בושה על ממצאי הסקר  לשנת 2009 (פורסם בישראל 3.6.09) בדבר השחיתות השלטונית והעדר אמון הציבור ביעילות  פעולות גופי השלטון  נגד השחיתות השלטונית, הקש:  אתר בושה על סקר שבי"ל, על השחיתות 6-09 

 

לקריאת   ממצאי הסקר המלאים, שנערך ופורסם על-ידי עמותת שבי"ל, שקיפות בינלאומית

  • (שלוחה של    -     Transparency International   -  גוף בינלאומי בעל יוקרה ואמינות רבה, הפועל בתחום השחיתות והמאבק למען שקיפות פעולות השלטון  ברחבי העולם). 
  •  באתר העמותה ישנו קישור ישיר לממצאי הסקר שנערך לגבי ישראל ולגבי הסקר שנערך לגבי מצב השחיתות במדינות העולם לשנת 2009, באנגלית.


החלק המכריע של הציבור בישראל  (86%  )  סבורים כי מאמצי הממשלה  במאבק נגד השחיתות, אינם בלתי יעילים  - כך עולה מסקר   בינלאומי המתפרסם  ביום 3.6.09.  בסקר דומה  שנערך במקביל ב-   68 מדינות, מדורגת ישראל  כמובילה בראש מידת הפסימיות  של הציבור לגבי  סיכוי הצלחת המאבק  נגד השחיתות, כפי שמנוהל על-ידי הרשויות. .

 
סקר  שערכה  עמותת שקיפות בינלאומית - ישראל (שבי"ל),  שהיא השלוחה הישראלית  של ארגון Transparency International – בו, השיבו   500  נשאלים את  דעתם לגבי השחיתות הקיימת במדינת ישראל.  40% מהמשיבים בישראל, סבורים כי המפלגות הפוליטיות הן המושחתות ביותר; 23%  מהנשאלים סבורים כי הכנסת היא המושחתת ביותר; ואילו 19%  מהנשאלים סבורים כי פקידי השירות הציבורי הם המושחתים ביותר.  7% סבורים כי התקשורת היא המושחתת ביותר,  6%  סבורים כי המגזר הפרטי הוא המושחת, בעוד שמערכת המשפט מדורגת אחרונה (במקום הטוב ביותר), כשרק  5 מהציבור סבורים כי היא המושחתת ביותר.

 
ישראל צועדת במקום הראשון  (הבלתי מכובד) מבין 69 המדינות שהשתתפו בסקר, המצביע על פסימיות של האזרחים לגבי יעילות מאבק  רשויות השלטון  נגד השחיתות. תות אינם יעילים במיוחד, הוא הגבוה ביותר מבין כל 69 המדינות המשתתפות.  86% מהישראלים שנשאלו בסקר  סבורים כי מאמצי הממשלה להילחם בשחיתות אינם יעילים, בעוד רק  13%  מקרב הציבור סבורים,  כי  מאמצי רשויות אכיפת החוק לביעור השחיתות, הם יעילים. אין טעם להביא את רשימת המדינות המקדימות אותנו במקצת, אצלם כמו אצלנו אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק, הוא בשפל.

 
הסקר אינו בא להצביע על מצב השחיתות השלטונית בפועל, שכן אין בנמצא כלים  אוביקטיביים להערכתו, אלא  הוא עוסק בדימוי שיש לציבור לגבי פעולות רשויות אכיפת החוק לביעור השחיתות.  בעיני הציבור בישראל,  רשויות השלטון נתפשות כגופים מושחתים,  מה שמרפה ידיהם של רבים בתוכנו ומעלה את החשש, כי רבים בזרועות השלטון, עלולים להתפתות ליותר מעשי שחיתות, מתוך הנחה, כי השחיתות הפכה  בישראל נורמה מקובלת.  נוכח מצבה הרגיש והמיוחד של ישראל, לרבות תלותה במשקיעי חוץ ובסחר הבינלאומי, מצב בו ישראל  נתפשת כמדינה מושחתת ביותר מבין המדינות (שנבדקו), גם אם המציאות אינה כה חמורה  - עלול להיות הרה אסון.
 
מה שכותב אתר בושה שוב ושוב, אך נופל  על אוזניים ערלות,  מבטא טוב יותר את מה שחש הציבור. הרבה יותר מאשר  דברי  הכתוב בתקשורת,  דברי הפוליטיקאים והגופים השלטוניים, שדברים  בחלק גדול מהמקרים, תלושים מן המציאות.

 

ראה פנייתו החוזרת ונשנ ת של אריה גבע ושל  אתר בושה אל:

 

מבקר המדינה

שר המשפטים

היועץ המשפטי לממשלה

פרקליטות המדינה

משרד הפנים אגף הביקורת

גופי שלטון אחרים...

 

אתר בושה פונה  שוב אל רשויות אכיפת החוק וזרועות הבקרה - הגיעה העת שתפנימו את  חומרת המצב ותתחילו לפעול בדרך הנאותה, או למצער, תקיימו דו-שיח של ממש, עם אותם אזרחים שאכפת להם, מחשבתם אינה מקובעת, הם אינם חלק מן הממסד השלטוני,  אינם רודפי פרסום,  הם חסרי אינטרס זולת טובתה של הארץ הזו.

 

 אין לנו ארץ אחרת,  אין לנו מקום אחר על-פני החלד, בו נחייה כעם חופשי בארצו. אל תתנו  יד למצב בו השחיתות, תעקר אותנו, תחליש   ואולי חלילה  להביא לסופנו.  גם אם כוונתכם טובות, אתם ישרים, חרוצים  ורוצים טוב, דרכם מקובעת, אינם חשופים לאור השמש המחטא, אתם שקועים בתוך עצמכם ובתוך אירגוניכם, ופועלים בשיטות אשר אבד עליהן הכלח.

עת לשינוי בטרם קריסה. 

 

מפכ"ל המשטרה מודה כי השחיתות השלטונית, הנה האיום החמור על קיומנו.

בראיון שהתפרסם ביום 26.9.08 אומר מפכ"ל המשטרה דודי כהן:

 "ארגוני הפשע הם איום חמור שהמשטרה מתמודדת אתו.  אבל השחיתות השלטונית היא האיום האסטרטגי על המדינה. אני מעריך שבעבר לא ראינו את היקף התופעה. רק בשנים האחרונות איתרנו שהשחיתות השלטונית נוגעת בכל מקום" .

 

בעוד שחיתות אישית, הנה מעשה ברור של עבירה על החוק הפלילי, הרי מה שמוכנה - שחיתות שלטונית או ציבורית, מהלכת תמיד על הקו האפור בין המותר לאסור.  שחיתות  שלטונית ראשיתה במעשים של מה בכך. טובות הנאה קטנות שמעניק בעל השררה לתומכיו, לחברי מפלגתו ולעושי דברו, שהולכות ומתעצמות.  שחיתות שלטונית היא כאשר ממונה לתפקיד ציבורי לא האדם הראוי ביותר לאותו תפקיד, לא רק כענייין  של מוסר ועקרון, אלא כגורם יעילות חשוב להצלחה.  כאשר בראש ארגונים חשובים, עומדים אנשים שאינם מוכשרים, לא רק שהרקב והסיאוב הופכים לשולטים, אלא הטובים, עוזבים את הארגון, או שאינם מתפקדים.  אין כאן עבירה על החוק באופן ברור, אבל סטייה נורמטיבית יש, והנזקים לטווח הארוך הנם עצומים.

 

הקשר בין הון ושלטון הוא קשר הרסני, וכאשר בעל הון נותן כספים לפוליטיקאי, גם אם אין הדבר אסור על-פי החוק, הרי מדובר בשחיתות שלטונית-פוליטית, שכן  על-פניו מדובר  במתן של שלח לחמך, בין אם התמורה תגיע בכבוד, בקשרים או בעניינים שיש בהם טובת הנאה ברורה.

 

 דעה אישית   24.9.08 : שחיתות לא רק מטאפורה אלא מציאות הרסנית - מדד השחיתות העולמי 

 

שחיתות פוליטית, הפכה אצלינו עם השנים לנורמטיבית, לא רק בעיני החברה והאליטות, אלא גם רשויות אכיפת החוק התייחסו לכך בסלחנות.   הסובלנות בעניין זה הייתה כר פורה להתעצמותה של השחיתות השלטונית והאמרה המפורסמת, שטבע ראש הממשלה לשעבר, לא תחסום שור בדישו,  הייתה הצידוק הרעיוני.

 

שחיחות שלטונית-פוליטית, עלולה להיות מתוחכמת, מוסווית, בלתי-ישירה, שעלולה לפגוע בהליך הדמוקרטי של בחירות הוגנות. לעתים גם רשויות החוק אינן מבחינות בדבר, גם כאשר מפנים תשומת לבן.

ראה: ניצול  תפקיד  ראש העירייה  לקידום  קמפיין בחירות. 

 

כבוד  והוקרה לאלה הנאבקים נגד שחיתות

ישנם כאלה ביננו, לא רבים, שאין מוכנים לחיות עם שחיתות ונאבקים כנגדה. עמותת עוגן, הנה דוגמא לכך ואנשיה ראויים להרבה הערכה.  הקש:   עמותת עוגן מאבק נגד שחיתות

 

גופים הנאבקים נגד השחיתות ולמען שלטון הוגן ויעיל יותר, נקי -כפיים, המקפיד  על טוהר-המידות:

 

נוכח המתרחש בימים אלה, של אביב 2008,  אנו יכולים רק להאשים את עצמנו, כי  גם נוכח הגילוי, כי אוהד אולמרט  ראש הממשלה,  קיבל ביותר ראש עיריית ירושלים ושר בממשלה,  מעטפות מזומנים -  אין הוא מפנה את כיסאו הרם מיד, ואף זוכה לעידוד מצד חברי מפלגתו. זו אינה רק שאלה של העדר בושה, אלא שחיתות שלטונית, שהרימה ראש  בחוסר בושה, ביהירות תוך שהיא גורמת נזקים עצומים לחברה ולמדינה.

 

אם  מנהיגי האומה לא ישימו על סדר היום, בין המקומות הראשונים, את הצורך בטוהר המידות כערך, במיגור השחיתות השלטונית - ציבורית,  במלחמת חורמה נגד הצביעות, הרקב, התועלתנות  -  אזי המחיר שתשלם החברה הישראלית בסופו של  יום יהיה כבד מנשוא.

 

מה שמתרחש בימים אלה, ומן הסתם אנו רואים רק קצהו של קרחון, צריך להדיר שינה מרובנו ולדרבן את העם לבחור במנהיגים שיחרטו על דגלם, את מיגור השחיתות השלטונית-ציבורית וייעשו מעשה של ממש ולא רק יעסקו במלל.  

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

http://www.flyrnai.org/dbimg/R...achine-dvd 
wacom photoshop discount 
adobe captivate mac download 
download project standard 2013 
download adobe acrobat extended 9 
apotek viagra acquisto cialis on line comprar cialis barato cialis achat internet acheter viagra en suisse
female viagra sildenafil sildenafil molecular weight levitra vardenafil australia generic cialis super active buy cialis with paypal
10 mg tadalafil viagra online pharmacy viagra substitute over the counter buy viagra in south africa cialis soft tabs generic