בושה בושה
מערכת הבנקאת - חשבונות רדומים

קיומם של 'חשבונות רדומים' של  לקוחות במערכת הבנקאות היא עובדה - שעד כה, לא עשה המפקח על הבנקים מעשה של ממש להדביר ולשרש את התופעה המבישה  ולראות לכך, כי הלקוחות  יקבלו מהבנקים, פיצוי מלא של ריבית סבירה  והצמדה מלאה  על הכספים ש'נשכחו' בבנק. 

אם עד שנת 2011, יכולים המפקח על הבנקים או נגיד בנק ישראל לטעון, כי לא היו ערים לקיומה של בעייה בעלת היקף משמעותי בתחום זה, הרי אחרי פנייתי אל המפקח על הבנקים, תוך הבאת מספר מקרים אשר נשחפו בפני בקשר לבני משפחתי,  מאותו מועד ואילך, נטל ההוכחה כי הוא אכן עשה את הנדרש, חל עליו ואם לא פעל ביעילות ובאופן ראוי, לחשיפת מלוא היקף החובות האבודים ולא עשה להביא לסיומו של מצב  בלתי סביר כזה, הרי האחריות  מוטלת עליו.

תזכורת נוספת, אותה שלחתי  ביום   12.2.13 אל דוד זקן המפקח על הבנקים בנושא החשבונות הרדומים, נענתה  ביום 3.3.13  בשם היחידה לפניות הציבור בבנק ישראל,  אנחנו מעיינים בפנייתך. דרך התנהלות המפקח על הבנקים,  אינה ראויה, יש בה לפגוע באופן אנוש בציבור ובעיני, נוכח הזמן הרב שחלף בלא מעש, יש בכך מעשה של שחיתות שלטונית ברור, הגם שאין מדובר במעשה פלילי.  לקריאת  מכתב התזכורת, ראה:
16.3.13 תשובה  תמוהה של המפקח על הבנקים - חשבונות רדומים. 
 

 

 תופעת החשבונות הרדומים  במערכת הבנקאות מתייחסת אל כספי לקוחות   שהיו  מונחים בבנקים מבלי ידיעת הלקוחות  או שקיומם של הכספים נשכח מהלקוחות  והבנק לא עשה את הנדרש כדי לאתר את הלקוחות וליצור עמם קשר. היקפה של התופעה, הפוגעת בלקוחות בעודה מיטיבה עם הבנקים, אינה ידועה.

אריה גבע מקווה, כי המקרה הפרטי שלו, בו גילה כי בנק הפועלים החזיק במשך עשרות שנים, חשבונות חיסכון שלו ושל בני משפחתו, מבלי שהבנק יצר עמם קשר,  יביא לשינוי של ממש בגישת המפקח על הבנקים שיכריח את הבנקים, לנהוג ביתר תשומת לב ושמירת זכויות הלקוחות בנושא זה.  אני מקווה כי  קצה החוט שהבאתי בפני המפקח על הבנקים, יביא להתרת הפקעת....


 ענייננו  בנושא 'חשבונות רדומים'  -  בה  בעקבות מספר תוכניות חיסכון, שהיו בשני סניפים של בנק הפועלים ואנחנו לא ידענו ולא יכולנו לדעת על קיומם, שכן הופקדו על-ידי הורינו שהלכו מזמן לעולמם. בנק הפועלים שתק עשרות שנים ובמקום להתנצל ולהורות על בדק בית  יסודי בנעשה בין כותלי הבנק, הבנק מאשים את הלקוח ומספר מעשיות. נבזות, חוצפה, בושה, אם לא חמור מכך. 

ראה באתר בושה, על חשבונות רדומים:

 
עד לאחרונה, חשבתי לתומי כי בנק הפועלים -  שהוא הבנק שלי מזה  עשרות שנים,  בכל הקשור ללקוחותיו  הנמנים על משקי הבית, כלומר אתה ואני -   הוא בנק -  יעיל,  אמין,  נאמן, הוגן, הדואג ללקוחותיו.  

בשנת  2011  התבררה לי  מציאות שלא תיאמן, לפיה החזיק   בנק הפועלים   מספר חשבונות חיסכון של המשפחה, השונים אלו מאלו, הן באופיים והן בזהות הלקוח, במשך למעלה משלושים שנה, בלא  שהיה קשר בין הבנק לביניננו, ובלא שמי מאתנו ידע על עצם קיום חשבונות החיסכון שהופקדו על-ידי הורינו. 

 לא רק המעשה עצמו  נראה בעיני ביזארי,  אלא קיומו ודרך טיפול הנהלת בנק הפועלים בממצא,  מעיד לדעתי על קיום בעייה שורשית בבנק הפועלים  בזרועות הבקרה והביקורת של הבנק.

חמורה אולי יותר, הנה דרך התייחסות המפקח על הבנקים, שטען לאחר פנייתינו המפורטת,  כי  אין קיימת בעייה של 'חשבונות רדומים" במערכת הבנקאית בישראל, בלא שהיה בידו הסבר, כיצד גילוי חשבונות רדומים נפרדים בשני סניפים, אינו מעיד כי קיימת בעייה רבתי בבנק הפועלים.

 

אני סבור, כי בנק הישראל – הפיקוח על הבנקים נרדם בשמירה, או חלילה, הוא מתעלם ביודעין מקיום של בעייה אמיתית בתחום החשבונות הרדומים ופגיעה בזכויות הציבור.  אני מקווה כי  פנייתי אל המפקח על הבנקים בנובמבר 2011, בה הבאתי את הנושא עם העובדות שהתגלו לי, וחילופי המכתבים בינינו בעניין זה (ראה בהמשך),  תביא לבדיקה יסודית ורצינית של המפקח על הבנקים של נושא החשבונות הרדומים וכי יוסקו מסקנות ויוצאו הנחיות, שיהפכו את החזקת החשבונות הרדומים לבנקים, ללא כדאיים בעליל, (כמו למשל חיוב תשלום ריבית והצמדה מלאים למפרע).

אנחנו  נעקוב אחרי עבודת המפקח על הביטוח בעניין  וללא לאות.

 

טיפול הנהלת בנק הפועלים בנושא,  באמצעות 'המרכז לטיפול  בפניות לקוחות',  קשה לעיכול.   מסתבר  לי,  כי כל המלים  היפות אותו חורט בנק הפועלים על דגלו,כמו -   אחריות חברתית,   בנק חברתי וכו', הם  מלים  בעלמא.  הבאת כל ההתכתבות 'המתישה' ביני לבין בנק הפועלים, תהיה מעייפת את הקורא ואמנע ממנה.  אומר רק זאת, בנק הפועלים, איכזב אותי קשות....


צריך לקרוא  את השתלשלות הדברים וההתכתבות עם בנק הפועלים כדי להאמין,  כי בנק מכובד, גדול, בעל עבר מפואר עשיר, בנק אותו חשבתי כי הוא הטוב בין הבנקים, מחזיק כספים של לקוחות  במשך עשרות שנים, תוך שתיקה מוחלטת  וכאשר הדברים צפים ועולים, במקום לבקש סליחה ולעשות בדק בית,  עוסקים בבנק הפועלים בתגרנות מבישה של מה שנראה בעיני 'סיפורי סבתא'.   עצוב, מדכא ולא נותר לי אלא להבין מדוע  רוב הלקוחות מן השורה, בלי ניסיון בנקאי כמו שלי ובלי אורך הרוח וההתמדה שאני מסוגל להם, במאבקים כאלה - מרימים ידיים...

 הבאנו חלק מאותן התכתבויות בין אריה גבע לבין המפקח על הביטוח ובין מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן.  לא ראינו מקום להביא את חילופי הדברים המפורטים, עם המחלקה לפניות הציבור בבנק הפועלים,  אשר לדעתנו, אינם מוסיפים כבוד לבנק הפועלים.

מכתב אריה גבע אל מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, המפרט את העובדות - 28-11-11

פניית  אריה גבע אל המפקח על הבנקים, אליה צורף המכתב למנכ"ל בנק הפועלים 28-11-11

מכתב תגובה של אריה גבע אל המפקח על הבנקים בעקבות תגובתו הראשונה -  5-2-12

מכתב המפקח על הבנקים, בו הוא מודה כי מכתבו הקודם בטעות יסודו - 23-3-12

מכתב אריה גבע אל  המפקח על הבנקים,  תשבוחת על  התיקון, ממתין לבדיקה 16-4-12

אני נתקלתי בתופעה בבנק הפועלים ואין לי מושג מה  המצב   בתחום 'החשבונות הרדומים' בבנקים האחרים.  אני רוצה להוסיף, כי למרות הביקורת הקשה שיש לי על הנהלת בנק הפועלים בתחום זה,   למרות הפאשלה הגדולה של  בנק הפועלים  בתחום 'החשבונות הרדומים', שאני איני יודע  את היקפה הכולל וכמה לקוחות היא מקיפה,  מדובר בבעייה ניהולית גרידא, ברמות הגבוהות ביותר, שניתנת לפתרון אם הנהלת הבנק אכן רוצה בכך. אני סבור כי בנק הפועלים עדיין, הנו  בנק  אמין ללקוח הצרכני, הנותן שירותים טובים במחיר  תחרותי,  וכי   רוח הבנקאות הטובה והנכונה והעובדים שהוכשרו בשנים הטובות של בנק הפועלים בעבר, נשארו עדיין בבנק.  

 

 אני מקווה  כי הבאת מקרה  זה  לידיעת הרבים, תביא את הנהלת בנק הפועלים ואת דירקטוריון הבנק,  לנער את  האבק, לטלטל את עצמם ולעשות בדק בית.  ברור לי כי מדובר בתקוות שווא, שכן  הדירקטוריון עסוק הרבה מאד, בעבודה סזיפית של קריאת דוחות ארוכים ומשעממים, שלרוב חבריו, גם אלה הקוראים את החומר במלואו, אין מרבית הנתונים מאירים מה עומד מאחורי המספרים באמת.  הסיכוי  כי חברי הדירקטוריון הנכבדים של בנק הפועלים,  המרימים ידם למתן שכר עתק, בלתי -סביר בעליל ובלתי מוצדק,  לצוות הבכיר של הבנק  -( יו"ר הדירקטוריון, מנכ"ל, חברי הנהלה וכו') - כל זאת על חשבונם של בעלי המניות שרובם הם הציבור הדומם באמצעות הגופים המוסדיים,  יתחיל להתעניין לעומק וברצינות איך פוגע הבנק בלקוחותיו -  אינו גדול ואני אופטימי.

 

  

27.6.12 סוף-סוף, ידיעה קטנה בעיתון 'מעריב', המשקפת חלק מהתמונה
אינני מפנה נושאים לתקשורת מטעמים שונים, אולם אם התקשורת פונה אלי, אני משיב ומשתף פעולה. משפנה  כתב של עיתון מעריב לפני שבועות ארוכים בנושא, (כנראה לאחר קריאת הדברים באתר בושה),  מסרתי לו את המידע שבידי. בעוד נושא 'החשבונות הרדומים'  של כספי החיסכון הסוציאלי (גמל, פנסיות, ביטוחי מנהלים), שכה להבלטה, הרי נושא החשבונות הרדומים הנמצאים בבנקים, לא קיבל ביטוי בתקשורת. (מעניין למה ?).  סברתי כי 'מעריב', יעשה תחקיר רציני והיה בפניהם מהמידע שמסרתי להם, הרבה יותר מאשר קצה חוט.  לאחר כמה שבועות, הופיעה ידיעה לא גדולה, המספרת קמצוץ  בלבד  על הסיפור הארוך בעניין זה, ביני לבין בנק הפועלים ועל ההתכתבות ביני לבין המפקח על הבנקים.  לקריאת הכתבה בעיתון מעריב:
אריה גבע מגלה חשבונות רדומים של משפחתו בבנק הפועלים, מעריב 27.6.12

על זה נאמר טוב מאוחר מאשר לעולם לא, אולם כתבה כזו, אין בה לשרת את העניין של חיסול תופעת החשבונות הרדומים.

הכתבה לאקונית, כתוב בה מעט, וגם תגובת בנק הפועלים כי אריה גבע קיבל פיצוי, הנה עובדה.  אך חסר העיקר, האם בנק הפועלים מאמץ את הכלל, כי כאשר ישנו חשבון רדום, מסיבה זו או אחרת, או יפצה את הלקוח, בריבית והצמדה מלאים, כמו שעשה במקרה של אריה גבע ? (אין ספק כי  ההחלטה של בנק הפועלים לשלם לאריה גבע ריבית  והצמדה מלאים, הנה החלטה נכונה, שכן כך, נמנעה הגשת תובענה  או חמור יותר מבחינת הבק - הייתה מוגשת ייצוגית, גם אם לא ברור כלל, כי אריה גבע היה נוהג בצעד כזה).


מה עשה המפקח על הבנקים בנושא החשבונות הרדומים.  מדוע שתק  המפקח כל השנים.
בעיני, לא פחות חמורה הנה דרך התנהלות המפקח על הבנקים בבנק ישראל עד שנת 2011 אשר לאחר פרישתו המתין להשתבץ בתפקיד חשוב במשק והיה אחד משני המועמדים לנהל את בנק לאומי להחליף את גליה מאור, אשר הייתה גם היא בזמנו, המפקחת על הבנקים. (אישה מוצלחת, שהנהיגה את בנק לאומי ביד רמה, ברגישות ובתבונה,  במשך תקופה ארוכה).

תגובתו הראשונה  של המפקח על הבנקים דוד זקן,  למכתבי  אליו מיום 28.11.2011,  (אליו צורף  מכתבי המפורט אל מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, מאותו יום, בו פורטה השתשלשות הדברים בקשר לשלושת החובות האבודים שהיו בבנק הפועלים עשרות שנים),  לפיה  כי אין כל בעייה של  חשבונות רדומים במערכת  הבנקאות, בישר רעות והכעיסה אותי כאחד. על-פי מכתב הפיקוח על הבנקים  אלי,  מיום 11.1.12,  מדובר במקרים נדירים וכי אם יתעורר הצורך, בנק ישראל יבדוק ויפעל. (המפקח על הבנקים נוהג להשיב לפניולת אליו באמצעות  אחד מעובדי משרדו).

בעקבות תגובתו הבלתי סבירה בעיני של המפקח על הבנקים, כתבתי אל אל המפקח על הבנקים מיום 5.2.12,  במכתב שכותרו היה - 'חשבונות רדומים' - 'התעלמות בנק ישראל מהבעייה - פגיעה בציבור הרחב'.

המכתב מתח ביקורת קשה על המפקח על הביטוח ונכתב בו בין השאר - 


  • במקום לנהל בדיקה רצינית של נושא 'החשבונות הרדומים' במערכת הבנקאית, אתם  כותבים  כי :  'אתם מתרשמים כי  מקרים כאלה הינם  נדירים'  ומכאן לגישתכם אין בעייה הדורשת טיפול רציני. המסקנה  שלכם, כי הבעייה אינה קיימת, הנה  מקוממת. קיים חשש  כי   קיימים רבבות אזרחים שיש להם 'חשבונות רדומים', שאינם יודעים כלל על  קיומם ולפיכך אינם פונים אליכם.  במקרים שהתברר קיום  החשבון הרדום,   מן הסתם, מיהר הבנק לשלם  ללקוח  (יש להניח שבלא הריבית וההצמדה המלאים).  מרביתם אם לא כולם,  של לקוחות אלה,  לא  רואים כל טעם לפנות אליכם, זאת כנראה מתוך חוסר אמון במוסד שנקרא בנק ישראל,  כי ייעשה דבר  של ממש למען  הציבור, 'שיפגע'  ברווחיות הבנקים.  התייחסותכם  בענייננו, מחזקת גישה זו של האזרחים, שאין להם : זמן,  משאבים, יכולת ורצון -  לעמוד מול הבירוקרטיה שלכם, המגינה ככל שידה משגת, על הבנקים.

 

כאמור  בעקבות  מכתבי זה -   כותב אלי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל,   עו"ד סוניה בוגסלבסקי, מנהלת היחידה לפניות הציבור ולעמלות,  במכתבה מיום   22.3.12:

"המפקח על הבנקים ביקשני להשיב על מכתבך. לצערנו נפלה שגגה במכתבו של מר אלכסנדר מרגוליין  בתשובתו אליך מיום  11.1.12 ואני מתנצלת על כך.  
הפיקוח על הבנקים פועל בהיבטים שונים הנוגעים לפקדונות ללא תנועה בעריכת בדיקת רוחב שונות, לרבות בשאלת הדיווח לאפוטרופוס הכלל ובהסדרת הנושא. הטענות שהועלו על-ידך, משולבות בפועל בבדיקה מקיפה ויסודית שנערכת  בפיקוח על הבנקים בתקופה זו. 
אנו מודים לך שהבאת את הנתונים לידיעתנו".

 

בעקבות צעד די נדיר  במקומותינו  של רשות ציבורית, המודה בטעותה, כתבתי אל המפקח על הבנקים, במכתבי מיום 16.4.12, שם כתבתי בין השאר:

  • "אני מקבל בברכה ובהערכה, את  תוכן מכתבה של עו"ד סוניה בוגסלבסקי, מנהלת היחידה לפניות הציבור ועמלות מיום 22.3.12 ,  שנכתב בהמשך להתכתבות  ביני לבין הפיקוח על הבנקים, בנושא חשבונות רדומים בבנק הפועלים.  בעיני הודייה של סמכות שלטונית בצעד  מוטעה או במעשה שגגה,  הנה מעלה המדברת בשבחו של אומרה.
  • הסתייעות  רשויות השלטון, האכיפה והביקורת,  בניסיונם של אזרחים, יש בו ברכה ותועלת לקידום האינטרס הציבורי ומן הראוי, שהרשויות השונות, יעודדו את האזרחים להלין, גם כאשר עניינם האישי הוסדר וכי הרשויות ישכילו  להשתמש בתרומת האזרחים  באופן הראוי.  
  • אני גמלאי שבחרתי להקדיש מזמני לשם  שמירת זכויות האזרח והצרכן. אני  משתדל לטפל ולהביא ברבים, נושאים בהם אני או משפחתי נתקלים באופן אישי, תוך שמעשי הם  מה שקרוי 'בקרה אזרחית', דרך פעולה אשר אומצה על-ידי בית-המשפט העליון כאחד הנדבכים החשובים בשמירת שלטון החוק והדמוקרטיה.  לצערי,  אני נתקל בעוולות שלטוניות רבות, מכפי שבידי לטפל.
  • יש לקוות,  כי הבדיקה המקיפה שעורך המפקח על הבנקים,  בהיבטים שונים הנוגעים לפקדונות ללא  תנועה ובדרכים להסדרת הנושא, תסתיים במהרה וכי אנו הציבור,  נהנה מפירותיה של  בדיקה זו.  אני כדרכי, אעקוב אחר התפתחויות ואביא את הדברים בפני הציבור באתר האינטרנט  שאני  מפעיל".   

 

כמה מלים על חשבונות רדומים בבנקים
בהערת  ביניים אעיר : רבים טוענים כי  הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, רואה לנגד עיניו את טובת  הבנקים ואת חוסנם ולא  את טובת הציבור והאינטרסים האמיתיים של האזרח כצרכן  וכלקוח של מערכת הבנקאות.   מקרה זה,  מראה כי טענה זו, אינה מופרכת.

 

העניין הפרטני  של   כמה מתוכנית חיסכון של המשפחה שהיו רדומים,  ששכבו עשרות שנים  בבנק הפועלים, פחות מעניין אותי מאשר העניין העקרוני של   מחדל  מתמשך ואי-בדיקה נאותה של  נושא  'חשבונות רדומים', במערכת הבנקאות, הן על-ידי בנק הפועלים ואולי בנקים אחרים, והן על-ידי הגוף המופקד על הפיקוח על הבנקים, קרי, בנק ישראל, המפקח על הבנקים. . 

 

 קורה לא אחת, כי חשבון או תוכנית חיסכון, 'נשכחה' בבנק, אשר לא טרח  מצדו או לא התאמץ ליצור קשר עם הלקוח או עם שאריו או היורשים האחרים של בעל החשבון.  הכספים יכולים  לשכב בבנק שנים ארוכות, בריבית נמוכה, בעוד הבנק נהנה מיכולת השימוש בכספים אלה ואילו הלקוח או שאריו,  יוצאים נפסדים.  

קיום 'חשבונות רדומים',  הנו רעה חולה, ונראה כי הבנקים  לא כל כך 'יוצאים מכליהם', כדי להדבירה.  אמצעי הבקרה הקיימים בבנק,  הביקורת הפנימית והחיצונית הנערכת בבנק  וכן הביקורת והפיקוח של  הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל,  כל אחד מהם וכל אלה יחדיו במיוחד, היו צריכים לגרום לכך, כי לא  יהיה בבנקים "חשבונות רדומים".


נוסיף כי  'קיום חשבונות' רדומים בבנק, הנו כר פורה לקיום של שחיתות אישית בבנק, בה עלולים עובדים נוכלים לנצל את המצב  לטובתם האישית.


אין יודע כמה  'חשבונות רדומים' ישנם במערכת הבנקאות,  מה היקף הסכומים והנושא עולה וצץ מפעם לפעם, בעיקר בנושא החשבונות הרדומים של ניצולי השואה, נושא כאוב, מביש של התנהגות בנקאית קלוקלת  תוך אדישות של רשויות המדינה.


למיטב ידיעתנו, הפעם האחרונה בה טיפל המפקח על הבנקים באופן רציני בנושא הייתה בשנת 2005. 

 אז, הגדרת  חשבון רדום שונתה לטובת הבנקים ולרעת הלקוחות כך  שפיקדון ללא תנועה לחשבון ללא תנועה, יהיה כאשר  שכל הפיקדונות המתנהלים תחת אותו חשבון ייחשבו כחשבון אחד לצורך  הנושא.  מכאן,  פעילות באחד מהפיקדונות בחשבון (כולל משיכת מידע על ידי הלקוח), תהפוך את החשבון כולו לחשבון פעיל.


מצד שני ,  פרק הזמן להגדרת חשבון עו"ש כחשבון ללא תנועה יקוצר ל-6 חודשים (במקום 10 חודשים).  אם חלפו  חמש  שנים מאז שהחשבון הוגדר כחשבון ללא תנועה מבלי שהלקוח יצר קשר עם הבנק, יוגדר החשבון כחשבון רדום. אם תוך שנה לא יצליח הבנק ליצור קשר עם הלקוח, יועברו הכספים לאפוטרופוס הכללי, ללא צורך בקבלת צו מבית המשפט. זאת בניגוד למצב שהיה קיים קודם לשנת 2005,  בו הבנקים מדווחים לאפוטרופוס הכללי על פיקדונות העומדים ללא תנועה למעלה מעשר שנים.

נשמע לכאורה  סביר, זאת מבלי שנכנסנו לעובי הקורה, מה עושה האפטרופוס הכללי עם כספים אלה ומה הוא פועל מצדו, לאתר את בעלי החשבון או  יורשיהם.

 

title Filter     מספר מאמרים 
# כותרת מאמר
1 16.3.13 חשבונות רדומים - תשובה תמוהה של המפקח
2 8.2.12 גילויי גבע, קצה החוט שיוביל להתרת הפקעת
3 9-2-12 חשבונות רדומים - המפקח על הבנקים
 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

buy win xp pro oem 
photoshop lightroom price 
buying snow leopard 
adobe illustrator cs5 best price 
buy product key code microsoft word 2007 
viagra holland ohne rezept achat viagra securise levitra per nachnahme preis clomifen cialis 20mg filmtabletten preisvergleich
cialis pharmacy online viagra clones sildenafil citrate best price generic vardenafil is levitra over the counter
buy cialis professional cialis daily use review where to buy cialis in singapore sildenafil 50 generic viagra blue pill 25mg