בושה בושה
חלוקה מעוותת של נטל הארנונה

 

 

חלוקת נטל הארנונה בעיר הרצליה הנה בלתי סבירה בעליל.  כל המתעמק בצו הארנונה של עיריית הרצליה ובדרכי יישום צו הארנונה, אינו יכול שלא למצוא בהיבטים שונים של צו הארנונה העירוני -  חוסר צדק סוציאלי, העדר הגינות, העדפה ברורה של האזורים בהם  איכות המגורים גבוהה יותר, אשר אינם משלמים ארנונה ביחס לערך נכסיהם.

ניתן לומר כי בשל מדיניות יעל גרמן, ראש העירייה, חלוקת נטל הארנונה בין תושבי הרצליה הנה אנטי-חברתי באופן בלתי-סביר בעליל - (ככל שהדירות -הבתים איכותיים יותר תשלום הארנונה למ"ר בנוי, יותר קטן),  מצב שהוא גרוע חברתית-מוסרית,  הרבה יותר מזה הקיים במרבית הערים האחרות.

 

על:

 

על:  חלוקת נטל הארנונה בין תושבי רשות מקומית

 

 

6.11.12 מדיניות  אנטי-חברתית קיצונית. התנהלות יעל גרמן, הנה נוכלות פוליטית - מראה נבוכים
תוכל ללמוד על המדיניות האנטי-חברתית בתחום המיסוי העירוני של יעל גרמן,  אם תקרא את העובדות  אשר מופיעות בתצהיר אותו הגיש אריה גבע לבית-המשפט ביום 4.11.12. בעוד יעל גרמן, טוענת כי מדיניות הארנונה של עיריית הרצליה היא החברתית ביותר בין הערים בישראל, המציאות הפוכה לחלוטין.

לקריאת התצהיר, עובדות אשר רוב תושבי הרצליה, אם לא כולם, אינם מודעים להם  ודברים שכתב אריה גבע בנושא כאוב זה  של קיפוח ברור של מעמד הביניים, ראה:
תצהיר גבע על  העובדות בעניין המדיניות האנטי חברתית של יעל גרמן  בנושא הארנונה.

עיריית הרצליה בראשות יעל גרמן, נוהגת מדיניות מיסוי אנטי-חברתית קיצונית, כאשר היא נותנת פטורים  משמעותיים או אי-גבייה של  תשלום ארנונה, מחלקי דירות ובתים, המצויים בעיקר בבתים איכותיים ויקרים. וכך, העשירים משלמים פחות למ"ר בנוי פחות מאשר מעמד הביניים והעניים. לא הגיוני, אבל עובדה.  מדובר בסכומי כסף משמעותיים, אשר עיריית הרצלייה מוותרת לאלה המתגוררים בבתים ודירות איכותיים (שעולים כמובן הרבה כסף),  נטל  מס,  אותו נאלצים לשאת מעמד הביניים והעניים. לא להאמין אבל עובדה.


העובדות המתגלות, מצביעות על התנהלות המכונה לא אחת, 'חזירית' של יעל גרמן ושל חברי מועצת העירייה התומכים בה.  העיוותים בחלוקת נטל הארנונה בהרצליה, הנם כה משמעותיים,

 

17.10.12  ארנונה על פנטהאוזים,  שערורייה  עליה אחראית  יעל גרמן. 
עיריית הרצליה בראשות יעל גרמן,  בגיבוי ייעוץ משפטי בעייתי,  'נותנת' מתנה של  כמה אלפי שקלים,  לבעלי דירות פנטהאוז הנמצאות בראשי מגדלי הדירות, שאין חולק על-כך, שאינם נמנים על אוכלסיית המקופחים.  כאשר קוראים את העובדות,  ברור כי  אין מדובר רק בבעיה של צדק חברתי קלוקל, אלא דרך התנהלות עיריית הרצליה בראשות יעל גרמן, לרבות הטענה של העירייה כי אין בידה כל מידע  כמה דירות פנטהאוז, נהנות מסיווגן כדירות רגילות, נראית  בעייתית בעליל במספר היבטים.

עניין זה  הנו אחד הנדבכים של   עיוות חלוקת נטל הארנונה בין תושבי הרצליה באופן הוגן, שהן מה שקיבלו דירי הפנטהאוזים  מהעירייה, יש להטיל על האחרים, מכוח מה שנקרא 'עקרון הדליים' - בג'צ ארנן יקותיאלי נ. עיריית ירושלים.

נוכח הכרזותיה של יעל גרמן,  כי היא בעד צדק חברתי וכי בעיר הרצליה, חלוקת נטל הארנונה בין תושבי העיר, הנה מהצודקות ביותר בישראל, טענה שאין בה ממש, מה שנקרא שקר גס -  אתה תמה, עד כמה יעל גרמן,  הנה פוליטיקאית חסרת בושה.

בעקבות פנייה שלי אל היועץ המשפטי לממשלה בדבר דרך התנהלות עיריית הרצליה בנושא הפנטהאוזים,  השיבה  עו"ד  ענת בהרב-קרן,  היועצת המשפטית של עיריית הרצליה,  אל משרד הפנים אליו  הועבר  מכתבי,   כי הטענות שלי  בנושא הפנטהאוזים,  הן השערות חסרות בסיס.   

ביום  9.9.12 שלחתי את  העובדות  שבידיעתי אל עו"ד ענת בהרב-קרן, היועצת המשפטית לעירייה,  אשר העדיפה שלא להגיב.  תקראו את העובדות ותבינו,  עד כמה דבריה  של עו"ד  ענת בהרב-קרן, הם:   אחיזת-עיניים,  דברי כזב, סילוף, גניבת-הדעת, או  תבחרו בעצמכם את המלה המתאימה.  
גביית ארנונה מדירות פנטהאוז, עיריית הרצליה, שערורייה - העובדות  10-12  

  

28.8.12   פטור מארנונה על בריכות שחייה פרטיות, ביטוי לתפישת עולמה האנטי-חברתי של גרמן
עיריית הרצליה בראשות יעל גרמן, הנה אחת הערים הבודדות בישראל, בהן אין  גובים ארנונה על בריכות שחייה פרטיות בבתים צמודי קרקע ובבתי-דירות יוקרתיים.  עיריית הרצליה בראשות  יעל גרמן,  פוטרת מחובת תשלום ארנונה בריכות שחייה פרטיות, שהן שטח בנוי  לכל דבר  ומהווה חלק בלתי נפרד מבית המגורים.   הפטור מארנונה על בריכות שחייה, אינו כתוב בצו הארנונה העירוני ופרנסי עיריית הרצליה, בסיוע הייעוץ המשפטי של העירייה שהוא בעיני בעייתי, חסר יושרה ופוגע במרבית התושבים,  משתמש בפרשנות מגוחכת ממש, של צו הארנונה להצדקת מדיניות אנטי-חברתית זו בה דוגלת יעל גרמן. הנושא חזר להעסיק אותי, כאשר כתבה שהתפרסמה במקומון, הציגה את עיריית הרצליה כעירייה הגובה ארנונה הגבוהה ביותר,  על בריכות שחייה פרטיות, בעוד המציאות הנה כי עיריית הרצליה אינה גובה ארנונה על  שטח בריכות השחייה הפרטיות ועל כל המבנים בחצרות.  אין עיריית הרצליה  מגלה לנו,  מה היקף  הפטור, עליו מוותרת יעל גרמן מהקופה הציבורית, לטובת  בעלי בריכות השחייה,  שרובם הם עשירים, בחלקם מופלגים ממש, שערך בתיהם עשרות מיליוני שקלים.
על-פי 'עקרון הדליים'   (בג'צ -  ארנן  יקותיאלי נ. עיריית ירושלים),   מס אשר נגרע מקבוצת תושבים אחדת,  משולם למעשה על-ידי התושבים האחרים,  שמשמעו לעניין בריכות השחייה הפרטיות בעיר הרצליה, כי  הסכומים הנכבדים שנחסכו  על-פי השקפת עולמה של יעל גרמן, משולמים על-ידי תושבי העיר האחרים. 

ראה:

 

 

14.6.09 מאבק למען  צדק ונגד שרירות מעשיה של יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה

אריה גבע ושכניו נגד עיריית הרצליה, בעניין הארנונה- התקדם משמעותית לקראת סופו הצודק.   דיון מקדמי בו ניתנה החלטה  על-ידי כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן בנושא  הארנונה בעתירה שהגיש  אריה גבע ואח'  נגד עיריית הרצליה, יעל גרמן ראש עיריית הרצליה ומנהל הארנונה.

לקריאת ההחלטה הקש:  ארנונה - אריה גבע נ. עיריית הרצליה, דיון מקדמי.

 

עשר שנים חלפו מאז החל אריה גבע במאבק נגד עיריית הרצליה, לאחר שעיריית הרצליה הוסיפה כשטח חייב בארנונה בדירתו,  כמו  אצל כל  הדירות של   24 דירי השכונה בה הוא מתגורר, את שטחי:  המרתף, עליית-הגג, המדרגות הפנימיות.  עשר שנים בהם עיריית הרצליה בראשות יעל גרמן, עושים ככל ידם, להסתיר את  האמת, תוך חשש לקיום מצגי-שווא לרבות הטעיית בית-המשפט.   לקריאת הסאגה המתמשכת.   הקש: גביית ארנונה - עיריית הרצליה

 

 

בתאריך  27.4.08  הגיש אריה גבע עתירה מנהלית   עתמ 1732/08 נגד עיריית הרצליה, יעל גרמן, ראש העירייה ומנהל הארנונה  בעיריית הרצליה, בה  מועלים בין השאר,  כשלים חמורים בדרך פעולת עיריית הרצליה בנושא הארנונה. בין השאר, עוסקת העתירה גם בנושא חוסר הסבירות בחלוקת נטל הארנונה בין תושבי הרצליה.

לקריאת העתירה הקש  -  עתמ   1732/08   אריה גבע נ. עיריית הרצליה

 

 

הגשת העתירה התבקשה בעקבות החלטת בית-המשפט המנהליל בערעור שהגישה עיריית הרצליה נגד החלטת ועדת הערר  : עמ 239/05 עיריית הרצליה נ. אריה גבע ואח' 28.2.08  - כי  ועדת הערר לענייני ארנונה בהרצליה, פעלה שלא בסמכות ולפיכך, על התושבים לפנות לבית-המשפט המנהלי בעתירה מנהלית.


המאבק של   אריה גבע ותושבי השכונה בה הוא מתגוררת, נגד עיריית הרצליה והעומדת בראשה, יעל גרמן בנושא הארנונה, נמשך מאז  1999, וראשיתו בהליך השגה על שומת הארנונה, המשכו ערר בפני ועדת הערר לענייני ארנונה שפסקה לטובת התושבים והמשכו, ערעור שהגישה עיריית הרצליה לבית-המשפט המנהלי, על החלטת ועדת-הערר לענייני ארנונה.   החלטת בית-המשפט לעניינים מנהליים, לאחר שהתיק היה אצלו למעלה משלוש שנים, כי  ועדת-הערר לענייני ארנונה לא הייתה מוסמכת לדון בסוגייה שבפניה, מחזירה את אריה גבע והתושבים, וחזרה  לנקודת ההתחלה  והם קיבלו  קיבלו אורכה של 60 לעתור לבית-המשפט המנהלי.  במצב החדש, תועלנה בעתירה  טענות כנגד חוקיות הארנונה שהטילה עיריית הרצליה, שלא ניתן היה לטעון בפני ועדת-הערר לענייני ארנונה, לרבות חוקיות צו הארנונה, בשל חלוקת נטל בלתי-סבירה בעליל של הארנונה, בין תושבי העיר, המביאה להעדפה פסולה של תושבי אזורי היוקרה בעיר, בעיקר הרצליה פיתוח.

 

 את  נושא העדר סבירות של צו הארנונה של עיריית הרצליה, בשל חלוקת נטל בלתי סבירה בעליל, העלה אריה גבע  שוב ושוב - בפני יעל גרמן  ראש העירייה ובפני מועצת עיריית הרצליה.  הדברים נפלו על אוזנים ערלות ואולי בעצם, מרצון ומדעת, רוצה יעל גרמן, ראש העירייה, להנציח את המצב, בו תושבי אזורי היוקרה, בעיקר הרצליה פיתוח,  לא ישלמו ארנונה בשיעורים יותר גבוהים, למרות הגדלת הנטל בשל כך, על תושבי העיר המתגוררים באזורים יוקרתיים פחות.

 

6.1.08     צו הארנונה העירוני  לשנת 2008-  בלתי סביר בעליל - חוסר ידיעה או שתיקת הכבשים.
צו הארנונה בהרצליה לשנת 2008, כפי שאושר על-ידי מועצת עיריית הרצליה, הנו בלתי-סביר בעליל, בשל העדפה ברורה בחלוקת נטל הארנונה, בין  תושבי אזורי היוקרה בעיר. (אזורים 1 : 2). בעוד שבשנים עברו, יכלו אולי, יעל גרמן ראש העירייה וחברי המועצה,  להעמיד פנים, שאינם ערים למצב הבלתי נורמטיבי, הרי מכתביו של אריה גבע אל יעל גרמן ואל חברי מועצת עיריית הרצליה,  מיום:  2.8.07 ; 23.8.07 ;  7.10.07 ; 22.10.07 -  , מציגים ומנתחים את הבעייתיות  החמורה של צו הארנונה בהרצליה, על כל המשתמע מכך.  העובדה שעל תושבי אזורי היוקרה, קרי - הרצליה פיתוח, מוטלת ארנונה בשיעור כמעט זהה לזה שמוטל על תושבי האזורים אחרים,  למרות הפערים העצומים באיכות הדיור ובהרכב הסוציו-אקונומי של  האוכלסיות, מקוממת ונראית בלתי סבירה על פניה.

כללי הצדק  הטבעי  והוראות הדין  קוראים לקביעת שיעורי ארנונה שיבטאו את איכות הדיור והסביבה הסוציו-כלכלית בה נמצא הנכס.   עיריית  בימי כהונת אלי לנדאו, חילקה את הרצליה ל - 7 אזורי ארנונה, כדי להגשים מטרה זו. אלא שיעל גרמן, ראש העירייה מאז 1998, אינה מוכנה להגשים מטרה זו ופועלת לסכל כל ניסיון להביא לחלוקת נטל ארנונה הוגנת על-פי  מיקום הנכס והמצב הסוציו-כלכלי של האזור.  ההבדלים הקיימים כיום בשיעור הארנונה בין האזורים הם מזעריים, אינם משקפים את ההבדלים הריאלים באיכות הדיור ויש בהם יותר אחיזת עיניים מאשר הבדל ממש.  רוב תושבי הרצליה,  אינם יודעים את הדברים לאשורם, אך יש לתמוהה ואולי לא, על כך שאלה שיודעים שותקים ככבשים ומקבלים בהכנעה את גזירות העירייה ונוהגה הבלתי ראוי. 

 

מדוע  פועלת יעל  גרמן,  באופן בלתי חברתי בעליל. מדוע היא מעדיפה  את תושבי שכונות היוקרה ?

 

תמליל הדיון, של  ישיבת מועצת עיריית הרצליה, מיום 27.11.07, משקף התייחסות מזלזלת של ראש העירייה ורוב חברי המועצה,  לחוסר ההגינות המשווע, הקיים בצו הארנונה בהרצליה בו דנו ואותו אישרו. דברי חבר מועצת העירייה,  ירון עולמי, מצביעים  על עיוות ועל חוסר סבירות  בעליל של חלוקת נטל הארנונה בין תושבי הרצליה, וכי הצו, כפי שמאושר על-ידי מועצת עיריית הרצליה מדי שנה, בו נקבע שיעור דומה של ארנונה למ"ר בכל אזורי העיר, הנו בלתי-הוגן על-פניו.   קולו הצודק של ירון עולמי לא נספר על-ידי חברי מועצת העירייה אשר שבויים בקסמה של יעל גרמן, תוך אדישות או חוסר הבנה על העוול הגדול שהם גורמים לתושבי הרצליה באזורי הביניים ובשכונות .חבל, שתושבי העיר, שרבים מהם בעלי יכולת להיאבק נגד  מעשים לא הוגנים, מעדיפים לשתוק.

  

24.8.07      כיצד צריך להתחלק נטל הארנונה בין תושבי רשות מקומית

כל רשות מקומית מחלקת לעניין קביעת שיעור הארנונה, את שטחה  המוניציפאלי לאזורים, האמורים לבטא את הדין ותפישת העולם של העומד בראש הרשות המקומית.  ככל שהפערים סוציו-כלכליים באזורי הרשות המקומית, גדולים יותר, ההפרשים על-פי הדין וההגינות החברתית, בשיעורי הארנונה, צריכים להיות משמעותיים יותר.  איך פועלות הרשויות למעשה והאם בעת הדיון בפני מועצת הרשות המקומית, יש בפני חברי המועצה – נבחרי הציבור, הנתונים הבסיסיים הנדרשים לקבלת החלטה הוגנת ומושכלת?  לרובנו אין מושג  בדבר ולא מצאתי גם מחקר או מאמר שעסק בנושא זה.

 

סיפור העיירה סדום. כתב אריה גבע, אוגוסט 2007

 

כסדום היינו לעמורה דמינו.   בתיאור הנעשה בעיירה סדום,  בה מתגוררים  אברהם, יצחק ויעקב:

אברהם הקשיש, מתגורר  בעיר התחתית הותיקה והמתפוררת, בבית ישן ששטחו הבנוי הנו  150 מ"ר על מגרש קטנטן. סביבה מוזנחת, פשע, שירותים ציבוריים עלובים וגם רמת הניקיון לא משהו. ביתו של אברהם ערכו בשוק 100 אלף דולר וגם במחיר זה לא יימצא קונה. אברהם ניסה להשכיר את ביתו ולא מצא שוכר שהסכים לשלם לו  250 דולר לחודש.

 

יצחק, מתגורר על הגבעה בחלק החדש של סדום. סביבה ממוצעת, איכות הדיור טובה, העירייה דואגת לניקיון, גם גן המשחקים של הילדים הוא בסדר,  אך הבתים נמצאים בקרבה גדולה, מה שפוגם באיכות הדיור. ביתו בנוי על מגרש של רבע דונם, ב – 3 מפלסים, כשהשטח הבנוי, כולל המדרגות הפנימיות הנו 150 מ"ר, בנוסף למרפסת לא מקורה קטנה באחורי הבית.  מחיר הנכס בשוק הנו  200 אלף דולר ואם היה יצחק מחפש שוכר, הוא יכול היה למצוא  כזה, במחיר של 500 דולר לחודש.

 

יעקב, עובד כמהנדס ראשי במפעל הסמוך.  ביתו בנוי במרומי הגבעה המשקיפה על הים, בשכונה מטופחת ונקייה, עם פארק יפה, שדרות עצים מרהיבות ומדרכות מבהיקות, כשבין שכניו נמנים,  אצולת הממון של האזור. שטח המגרש הנו 750 מ"ר, מזה השטח הבנוי הנו 150 מ', על מפלס אחד, זאת בנוסף למרפסת ענקית לא מקורה.  מחירו של  בית כזה כיום  הנו כ- 500 אלף דולר. לאור איכות הדיור הגבוהה , יוכל יעקב אם ירצה, להשכיר ללא קושי את הבית תמורת  1000 דולר לחודש.

 

התוצאה:

ראש העירייה  בסדום סבור, שכולם שווים בעיניו, בלי קשר כמה משקיעה עיריית סדום בכל אחד מחלקי העיר ומה איכות הדיור בכל אזור. לפיכך, אישרה מועצת העירייה של סדום, את צו הארנונה שקבע -  שכל התושבים ישלמו  35 ₪ לשנה   עבור כל מ"ר בנוי, לא כולל שטחי המרפסות הפתוחות ומבלי להתחשב בשטח המגרש. לפיכך, ישלמו אברהם, יצחק ויעקב אותו סכום ארנונה שנתי וכך ישלמו  גם אלה שישכרו מהם את הבתים.

 

אם בסדום היה ראש העירייה  ערמומי  יותר,  אדם  שמבין בתקשורת, שתדמיתו חשובה לו,  אך גם הוא מאמין 'בשוויון' התושבים -  היה קובע, כי בין כל אחד משלושת האזורים יהיה הפרש של  5%. וכך, בעוד אברהם  המסכן  ישלם רק  5,100 ₪ לשנה (150 מ"ר X  34 ₪ )   יצחק  ישלם  5,335 ₪ לשנה ויעקב, המצליח, ישלם סך 5,622   ₪ לשנה ויזעק שהוא מקופח.

 

אם הייתה זוכה  העיר סדום, שבראשה יעמוד אדם  בעל יושרה ותפישה חברתית הוגנת, שלא מתחשב בחברויות כאשר הדברים פוגעים בחובתו הציבורית, כאשר האינטרס העיקרי שלו הוא טובתם של  כלל תושבי סדום – כי אז, היה צו הארנונה קובע, כי  בעוד באזור בו מתגורר אברהם ישלמו 20 ₪ לשנה למ"ר, באזור בו מתגורר יצחק יהיה שיעור הארנונה  40 ₪ לשנה למ"ר ואילו באזור היוקרה בו מתגורר יעקב, יהיה שיעור הארנונה  75 ₪ לשנה למ"ר. וכך, אברהם ישלם ארנונה בסך  3,000 ₪ לשנה, יצחק ישלם  6,000 ₪ לשנה ואילו  יעקב ישלם  11,250 ₪ לשנה.

  אצל כל שלושת ראשי העיר סדום, תקציב העיר יהיה שווה/ (נקודת שווי המשקל של שיעור הארנונה תקבע,  לפי מספר יחידות הדיור וגודלן בכל אזור).

 

 הרקע למאבק בעניין הארנונה  בעיר הרצליה

 כדרכו של עולם, כתושב העיר הרצליה, עניינו  ותשומת לבו של אריה גבע  נתונה לנעשה בעירייה שבה הוא  מממן את חלקה.  . מאז שנת 1999, עת  הכין אריה גבע  ה נייר-עמדה מפורט בו הוצג נושא נטל הארנונה, אשר נשלח אל יעל גרמן, ראש העירייה ואל חברי מועצת העירייה הרצליה, הועלה החשש  כי בהרצליה חלוקת נטל הארנונה  בין תושבי העיר, הנה  בלתי-סבירה בעליל.  יעל גרמן, ראש העירייה לא עשתה דבר מאז, וגם ועדה שהקימה  בשנת 2000, לבדיקת חלוקת נטל הארנונה , התבררה בדיעבד כמו פיאסקו של יחסי ציבור מאשר רצון כנה לבדוק את המצב. יעל גרמן, אינה מטומטמת והיא מבינה ויודעת היטב, את ההבדלים של איכות הדיור ומחירי הנכסים בין האזורים השונים בעיר הרצליה. העובדה לפיה, יעל גרמן אפילו לא הורתה על בדיקה רצינית של הנושא, רק מחזקת את הדעה כי היא מעניקה  יחס מועדף לתושבי הרצליה פיתוח, אשר יש בינהם כאלה הנמנים על ידיה ותומכיה הפוליטיים.

לקריאת נייר העמדה משנת 1999, הקש:

  

העתירה שהגיש במאי 2008 אריה גבע ואח' נגד עיריית הרצליה,  מביאה את נושא חלוקת  נטל הארנונה בין תושבי הרצליה, לפתחו של בית-המשפט.

   מספר מאמרים 
 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

dreamweaver cs6 student edition windows 
microsoft home and office 2007 download 
cheap microsoft word download in english 
photoshop cs4 cheapest 
buy autocad mep 2015 software 
köpa viagra apoteket viagra rezeptpflichtig cialis en belgique viagra 25 mg kaufen cialis quanto custa
viagra no prescription online how to get cialis in australia canadian viagra for sale buy sildenafil online generic indian names
vardenafil oral jelly otc viagra alternative average price of cialis generic sildenafil india cost of sildenafil 100mg