בושה בושה
התארגנות חברתית כלכלית
  • קו-אופ הריבוע הכחול, אגודה צרכנית בפירוק   ( 11 מאמרים )

    12.6.14  רשם האגודות השיתופיות אינו 'סופר' את הציבור  ואולי גם לא את משרד המשפטים.
    מכתב משרד המשפטים אל אריה גבע מיום 14.6.14 בו נמסר כי רשם האגודות הבטיח כי הוא יעמיד תמצית מידע על הליך פירוק אגודת הקו-אופ לידיעת הציבור, אינו מקויים.  כנראה כי רשם האגודות אינו 'סופר' את משרד המשפטים.   קשה להבליג, אסור לשתוק.  מכתב אריה גבע  מיום  12.6.14 אל  עו"ד מירון הכהן, רשם האגודות  השיתופיות תכליתו לשכנע את הרשם, כי   מסירת דו"ח מלא לחברי האגודה, היא חובתו  הבסיסית בסמכותו כרשות מינהלית (להבדיל מסמכותו המעין-שיפוטית של רשם האגודות, שאליה אין אני מתייחסים). למעשה, האחריות המיניסטריאלית למחדל החמור, מוטלת על שר הכלכלה, נפתלי בנט, אך הוא כנראה עסוק בדברים שלטעמו, חשובים יותר.  ראה:

     

     

     

     

    10.6.14 מחדלי   עו"ד מירון הכהן, רשם האגודות השיתופיות,  הכפוץ לשר הכלכלה נפתלי בנט,  בנושא פירוק אגודת קו-אופ הריבוע הכחול, זועקים לשמים.  ואין שומע ואין איש מאנשי השלטון  ממלא את חובתו הבסיסית - עשרות אלפי חברי האגודה מצויים בחסר ידיעה על הנעשה ברכושם - זעקי ארץ אהובה.

    סכום עתק מעל 100 מיליון ש"ח נותר בקופת האגודה בפירוק והוא שייך לחברי האגודה, אך המדינה  חומדת לקחת סכום נכבד זה לקחת לידיה בדרך של העברתו לאפטרפוס הכללי ומשם הוא יגיע לקופת האוצר.  הזעקות רפות  ואין שום גוף ציבורי שיעמוד מנגד.  עו"ד מירון הכהן רשם האגודות השיתופיות - משרה חשובה לא ידועה בציבור הרחב, אך בעלת כוח עצום -  'מצטיין' בחוסר מעש בנושא, שר הכלכלה נפתלי בנט, שהנושא בתחום אחריותו, מעדיף  להתעסק בנושאים אחרים, שרת המשפטים ציפי לבני, שגם לה בתוקף תפקידה יש מה לומר  -  חוסר המעש של אלה והכפופים להם, מותירים עשרות אלפי אזרחים בעלי מניות באגודה, החוששים לשארית כספם ובלא שנמסר להם כל מידע מסודר.  עו"ד ליפא מאיר, המפרק של האגודה,  משמש בתפקידו שנים ארוכות, שכל אותה עת הוא עושה למשרדו בסכומים נכבדים.   כמה ולמה התהליך מתמשך,  אלפי בעלי מניות קשישים שעדיין חיים ועשרות אלפי בעלי מניות יורשיהם של דור  המייסדים בעלי המניות המקוריים, כל אלה זועקים חמס בקול רפה.

     

     

     

    8.6.14   פינצי דוד, בעל מניה יורש, מחליט לעשות מעשה

    רבים מחברי האגודה או יורשיהם, פונים לאתר בושה כדי לקבל מידע במקום היחידי שמעמיד מידע כזה לרשותם, אם כי המידע אינו רשמי ואינו בדוק.  בודדים עושים מעשה של ממש. פינצי דוד, החליט לא להחריש והוא כתב מכתב ארוך, תקיף, בוטה משהו - אל שרי הכלכלה, המשפטים, אל רשם האגודול עו"ד מירון כהן ואל גב' לימור תוסייה כהן ממשרד המשפטים.    למרות שאינני מסכים לכל תכניו ולחלק מהתבטאויותיו של דוד פינצי, מכתבו שווה קריאה, ואולי יעודד חברי אגודה נוספים להרים קולם.  ראה:

     

     

     

    ראה:

     

     

     

     

    רקע לסאגה המתמשכת של פירוק קו-אופ ומה פעל אתר בושה למען הרבים

    פירוק קו - אופ  הריבוע הכחול  אגודה לשירותים  בע"מ,  עסק  ענק שהיה עתיר נכסים  שנוהל בלא שקיפות כלפי עשרות בעלי המניות, ובעיקר ודרך התייחסות מפרק האגודה עו"ד ליפא מאיר,  וחוסר המעש תוך אדישות של של רשויות השלטון (רשם האגודות)  ושל השרים הממונים (כיום  שר הכלכלה),  כלפי עשרות אלפי בעלי המניות, קשישים ברובם  -   הנה סאגה עצובה, מרגיזה,  הנמשכת מעל עשר שנים,   ממנה ניתן ללמוד על זלזול בעלי השררה בציבור, שהוא במקרה זה  ברובו המכריע, אזרחים  הקשישים.

     

    כדאי לשאול, מה עושה מבקר המדינה בפרשה,  בין הקודם ובין מבקר המדינה הנוכחי, השופט (בדימוס), יוסף שפירא, המודעים למצב בשל מידע שוטף שהעברתי למשרד מבקר המדינה ?

     

    המידע המובא  בדף זה, על הליך הפירוק של  קו - אופ הרבוע הכחול,  אינו מידע רשמי או מוסמך על הנעשה בהליך הפירוק של  אגודת קו-אופ  והנו פועלו  של  אריה גבע, שהוא בעל מניות באגודה, אשר  ראה צורך, בהיעדר מקור מידע אחר על המתרחש, להביא את הידוע לו בפני  הציבור המעוניין, משמע, חברי האגודה ויורשיהם. המידע  המובא, אינו מידע רשמי או מחייב של  מפרק האגודה או של גורם אחר והוא מובא כמידע בסיסי פרלמינרי.  מכאן, בעניין שאלות על זכויות, תשלומים וכו',  אין מקום לפנות לאתר בושה, אלא אל מפרק האגודה, עו"ד ליפא מאיר או אל הצוות של האגודה בפירוק.

     

     

    בשאלות  בעניין:  זכויות,  תשלומים  צפויים,  או  נושאים טכניים או משפטיים שונים בקשר למניה -  אתר בושה אינו יכול  לסייע.  תפנו אל משרד האגודה או אל מפרק האגודה.

     

    כתובת האגודה לעניין המניות:   האגודה בפירוק אינה מפרסמת מס' טלפון.

    מפרק האגודה הנו  - עו"ד ד"ר ליפא מאיר.
    כתובת:  רח' איתמר בן אבי 4, תל-אביב. 
    טל: 03-6070600  ;   פקס: 03-6070666
    דוא"ל:

    כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

     

    30.1.14  סיום הליך הפירוק  של קו-אופ מתמהמה. מידע חדש המעורר שאלות נוקבות - גם בשורה טובה
    שמועות שהתגלגו 'בשוק' כי מחלקים עוד תשלום, הסתברו כעורבא פרח. בינתיים למדנו, כי מפרק האגודה הגיש לח"כ חיים כץ, דוח פרלמינרי על המצב, אשר קריאתו מעוררת שאלות נוקבות.  לא רק שהמפרק פעל כל השנים בלא שקיפות, אלא דרך התנהלותו המינהלית מגושמת,  וחמור מכך, היא המלצתו להעביר את הכסף שנשאר בקופת הפירוק, (כ- 150 מיליון ש"ח),  לאפוטרופוס הכללי, משמע למדינה.

    תזעקו אזרחים, תזעקו.  אל תפנו לאתר בושה שאין בידו להושיע,  אלא תכתבו אל השר נפתלי בנט, שר הכלכלה האחראי על רשם האגודות, עם העתקי תמיכה בח"כ חיים כץ, שהוא היחיד מבין חברי הכנסת שנראה שאכפת לו מאותם 50,000 אלף לערך של בעלי מניות ויורשיהם.

     

    וגם בשורה טובה לגבי העתיד. משרד המשפטים מקבל בעקרון כי במקרה של פירוק המתייחס לרכושם של  רבים, המשרד ישקול בחיוב כי  תהיה שקיפות של התהליך באמצעות  האינטרנט. אם כך יהיה, השגתי משהו חשוב.  ראה:

     

     

     

    18.8.13  ממשלת ישראל רוצה לשים ידה  על  הכספים בקופות האגודה בפירוק- בעלי המניות תתעוררו
    מסר זה, נועד להתריע   בפני  23,000 בעלי מניות  קו-אופ הרבוע הכחול  ויורשיהם,   נוכח  כוונת הממשלה להכריז על  הכספים שנשארו בקופת הפירוק (כ – 180 מיליון ש"ח)  כ -  'רכוש נטוש', וכך להעבירם לידי האפוטרופוס הכללי ומשם, מאוחר יותר לקופת המדינה.  כל זאת,  כאשר משרד הכלכלה, השר  נפתלי בנט,  אינם מוכנים להורות למפרק האגודה עו"ד ליפא מאיר,  להזמין חוות-דעת משפטית בלתי-תלויה שתבהיר את באופן ברור למי שייכים הכספים בקופת האגודה. האם הם רכוש החברים עמם יש קשר, או שהם רכוש נטוש.  ראה:

     

    28.5.13   כ -  180 מיליון ש"ח נשארו בקופת המפרק,  למי שייך הכסף ?
    הנושא המהותי העיקרי שעלה בדיון  בועדת הכנסת, (ראה למטה), היה -  האם יש לחלק את עודפי הכספים שנשארו  - כ - 180 מיליון ש"ח, בין אותם חברי אגודה, עמם יש למפרק ולצוותו קשר,  או להעביר כספים אלה, לידי האפוטרופוס, כנכסים עזובים שיועברו לאחר מכן, (אם לא יאותרו בעלי המניות), לידי המדינה. לדעתי המשפטית הפרלמינרית,  אין מדובר בכספים עזובים,  אלא שבעניין זה, נדרשת  קבלת חוות דעת משפטית מגורם משפטי בעל סמכא, שאינו קשור לשלטון או למפרק.   פניתי בעניין זה במכתבי אל רשם האגודות השיתופיות,   עו"ד אהוד אמיתי במכתבי מיום  26.5.13.  ראה:
    מכתב אל רשם האגודות - השימוש בכספים שנשארו בקופה, מחייב בדיקה משפטית יסודית , 26.5.13

     

    נמתין ונראה את התייחסות רשם האגודות  לכספם של  עשרות אלפי אזרחים, שאין בידם ובכוחם לזעוק ולמחות.   מולם, ניצבים  פרקליטים בשורת המדינה,  עורך-דין, שמונה כמפרק שעשה לביתו לא רע מתהליך הפירוק הארוך.  כל אשר ביקשתי,  כי  המפרק יזמין, במימון קופת הפירוק -  חוות-דעת משפטית אוביקטיבית של גורם שאינו עובד מדינה או חלק מהתהליך הפירוק.

    חשוב מכך היא דרך התייחסות נפתלי בנט, שר הכלכלה, שרשם האגודות השיתופיות נמצא באחריותו.  נראה אם חברי הכנסת החדש, מנהיג תנועה עושה מעשה לטובת הציבור או שהוא רק מדבר גבוהה.

     

     

     

    23.5.13  דיון בועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת,
    ועדת העבודה בראשות ח'כ חיים כץ, קיימה  ביום  29.4.13,  דיון מקיף בעניין התארכות הליך הפירוק וחלוקת הכספים לאלפי בעלי המניות.  קריאת פרוטוקול הדין, מאלפת ומעוררות מחשבות נוגות. לקריאת הפרטוקול:
    פרוטוקול ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בנושא מניות הקו-אפ, אגודה בפירוק - 29.4.13

    בדיון השתתפו שני חברי כנסת (ח'כ חיים כץ - יו"ר הועדה, וח'כ שולי - מועלם רפאלי) וכן נכחו כ - 20 משתתפים, ביניהם רשם האגודות השיתופיות מזה שנה, עו"ד אהוד אמיתי וסגניתו,  מפרק האגודה עו"ד ליפא מאיר, מנכ"ל האגודה דורון כהן, נציגי האפוטרופוס הכללי וכן חברי ועד הקו-אופ בפירוק,  המלווים את הנושא מזה 12 שנה, אם כי אינני יודע הרבה על פועלם, אך אני משוכנע שהם פועלים למען האינרטסים של כלל בעלי המניות.  אני לא הוזמנתי ולא ידעתי על ההתכנסות, ותודה לשלמה, ששלח לי את הפרוטוקול.

    אין ספק כי הנחרצות של ח"כ חיים כץ, וכניסתו לעובי הקורה של הסאגה הארוכה, על-חשבונם של עשרות אלפי קשישים,  אולי תביא לסיום הנושא עד לסוף שנת 2013, אם כי הבעייה המרכזית של עתיד הכספים שנותרו, תישאר בלתי פתורה,  ותעורר מחלוקת רבות.

    אציין, כי לא יכולתי ללמוד מקריאת הפרוטוקול, איזה מידע  כתוב הוכן על-ידי המפרק או מנהל האגודה, או משרד רשם האגודות, והרושם שלי, נוכח  חוסר בהירות הנתונים, כי לא היה מסמך בפני המתדיינים.

    ייאמר כי דווקא הנושא שאותי מעניין ומכעיס מכל, הוא העדר שקיפות של כל תהליך פירוק  ואלמלא לקחתי את היוזמה והבאתי את המידע הידוע לי ברבים,  באתר בושה, הרי עשרות אלפי חברי האגודה בפירוק, לא היו יודעים כמעט דבר על התהליך.  (אציין כי מדי חודש בחודשו, נכנסים קרוב ל - 1000 גולשים לדף באתר בושה, העוסק בהליך הפירוק של הקו-אופ).  נושא זה של שקיפות תהליכים  שלטוניים או מעין-שלטוניים, בהם יש אינטרסים לעשרות אלפי אנשים בן הישוב, בלא כוח ובלא אמצעים, הוא בנשמת אפה של ההגינות והדמוקרטיה ולדאבון לב,  שקיפות המידע, אינו מעניין את רשויות השלטון וגם לא את  חברי הכנסת וחברי ועד הפעולה של  האגודה בפירוק.

     

     

    נכון למיטב ידיעתינו ליום 1.4.13 - תשלומים  שקיבלו בעלי המניות בעקבות מימוש נכסי האגודה.

    שולמו לבעלי המניות של קו-אופ, הריבוע הכחול בפירוק -  5 תשלומים  בסך,  לפי חשבוננו - 60,500.0 ש"ח. (נתון זה אינו מוסמך וכפוף לבדיקת אצל האגודה בפירוק).

    לנו לא ידוע על  כספים נוספים ששולמו לאחר  מרץ 2010.

     

    תשלום חמישי
    בתאריך 21.3.2010  הודיע מפרק האגודה, על תשלום חמישי בסך 6,000.0 ש"ח לכל בעל מניה או יורשיו. את הכספים ניתן לקבל בבנק הדואר.להגיע עם תעודת זהות + צילום התעודה. (לא מסמך אחר).

    תשלום רביעי
    בתאריך 9.9.08  התקבל סך 5,500.0 ש"ח לכל מניה.

    תשלום שלישי
    ביום   7 בספמטמבר   2007, הודיעה  קו-אופ הרבוע הכחול, אגודה לשירותים בע"מ,  כי בהתאם להחלטת  נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט אורי גורן, על חלוקת תשלום רביעי ע"ס 5,000 ש"ח - ע"ח פידיון המניות.

    תשלום שני
    בתאריך  11.2.07 פורסם בעיתונות על חלוקת סכום נוסף לבעלי המניות בסך 4,000.0 ₪ לכל בעל מניה.

    תשלום ראשון
    31.8.2003  התקבל תשלום ראשון בסך  40,000 ₪  בגין כל מניה.  החלטת בית-המשפט המחוזי,  קבעה כי בעלי מניות שלא יגיעו לקבל את התשלום הראשון עד יום 1.2.05, יאבדו את זכותם לקבלת  את הסכום, מבלי לפגוע בזכותם לקבל את התשלומים הבאים.

     

     

    הליך פירוק אגודה צרכנית קו-אופ, נמשך שנים ארוכות וככל שעובר הזמן, אנו משתכנעים כי ראוי היה, כי  מפרק האגודה עו"ד ליפא מאיר,   היה מביא בפני הרבים מידע שוטף על המתרחש באמצעות האינטרנט, בין באתר קיים או הקמת אתר עצמאי.

    צר לנו כי  הועד המנהל שפיקח תמורת תשלום, על הליך הפירוק לא עשה דבר בעניין הדיווח כשם שחבל, כי רשם האגודות השיתופיות, לא מצא לנכון,  לראות לכך, כי החברים יקבלו דווח באופן שוטף על מצב הפירוק  באופן שוטף, נגיש ונוח, משמע באמצעות האינטרנט.

    וכך,  23,000 חברי האגודה (קשישים ברובם, שחלקם הלכו לעולמם והמנייה הועברה לירושים),  אין להם מקור מידע  רשמי, מדויק על המתרחש.

    אריה גבע, מפעיל אתר בושה, הנו גמלאי המחזיק בידו מניה וחצי של אגודת הקו-אופ  אשר בראשית התהליך השקיע מזמנו כדי לשכנע את הגורמים השונים, לנקוט בדרך אחרת מאשר פירוק האגודה. המידע אשר  מביא אתר בושה בנושא הליך פירוק קו-אופ, אינו מידע  רשמי או עדכני ואין בידו לענות על שאלות שונות, המציקות לבעלי המניות.

     

    19.4.13 הסאגה של פירוק  אגודת קו-אופ,  פסק-דין נוסף, השופטת ד'ר מ' אגמון, גונן, מיום 13.4.13
    נדבך משפטי נוסף בדרך הארוכה של פירוק קו-אופ, הנמשך מאז שנת 2000.    24 אלף חברי האגודה (קשישים ברובם), אשר רבים מהם כבר הלכו לעולמם,  אמנם קיבלו עשרות אלפי שקלים כ"א, אך ישנם לא מעטים מביניהם, אשר ממתינים  לסיום ההליך בתקווה לקבל כספים נוספים.  אותם אלפים רבים, חסרי מידע על הנעשה  אשר גם פסק-הדין של השופטת ד'ר מיכל אגמון-גונן, אינו מסייע בידם.

    פסק הדין קובע, כי רשם האגודות הוא בעל הסמכות הייחודית בעניין הפירוק, וכפי שהצבעתי לא אחת, רשם האגודות, לא עשה  במהלך השנים  דבר למרות הפניות שלי אליו, כדי להביא לשקיפות התהליך וכך עשרות אלפים של  בעלי מניות,  חיים בעניין רכושם זה, בעלטה גמורה.
    המבקש ללמוד על רקע הדברים בקליפת האגוז, במסמך משפטי, ראוי כי יקרא את פסק-הדין המלא הקצר:
    ה'פ  45696-11-12 קו אפ הריבוע הכחול, נ. גמלאי האגודה, 13.4.13

     

    20.5.12  הודעה  חשובה אל בעלי המניות
    ביום  18.5.12, ראיתי במקומון  'ידיעות השרון' מודעה על חצי עמוד, שכותרה -  המניוהודעה חשובה אל בעלי ת של קו אופ הריבוע הכחול.  הפרסום הביא במלואו גם את  הודעת  מפרק האגודה עו"ד ליפא מאיר, אותה הבאנו באתר כבר ביום 15.3.12 (ראה למטה)  וכן - הודעה של ועד הפעולה, כי הם פועלים לכך כי הכספים  שלא נדרשו, יועברו לידי שאר חברי האגודה.
    צריך לברך את ועד הפעולה במשימתם זו, מבלי שיש לי מושג מה פעלו, מעבר לביקור בכנסת,  מה עוד,  שהם הפועלים  בהתנדבות (על-פי המודעה בהתנדבות). לא מפורסם  במודעה,  מי הם חברי ועד הפעולה,  וכן לא ברור מי הנדיב המבורך, שמימן את המודעה ובאלו מקומות היא הופיעה.

    • חבל שועד הפעולה לא הביא לתשומת לב אתר בושה,  על  פעילותם וכן את הודעתם, כדי שנוכל לפרסם את הדברים.  נוכח מיקומו של  האתר במנוע של גוגול, בכל מקרה של הקשת המלים : קו אופ אגודה, או קו אופ הריבוע הכחול, או כל צירוף מלים רלבנטי אחר - אתר בושה מופיע בראשית העמוד בגוגל. מכאן,  צריכים היו חברי ועד הפעולה להניח, כי יש הרבה כניסות של מתעניינים לדף באתר בושה, שהוא למעשה האתר היחיד, המעמיד את המידע שבידי אריה גבע אודות הקו-אופ, לטובת חברי האגודה. (כל זאת, ללא כל תשלום וללא הפקת תועלת כלכלית כלשהי מפועלו).

     

    15.3.12 הודעה חשובה    של מפרק האגודה -  קו -אופ הריבוע הכחול - אל חברי  האגודה.
    הבאנו מודעה שפורסמה בעיתון על-ידי המפרק, שהנה תחליף לא פורמאלי כדי להביא לידיעת אזרחים רבים, לרבות יורשיהם של חברי אגודת הקו-אופ בפירוק  -  ידיעה חשובה.  אל תפנו אלינו לשם בירור, או שאלות אלא לכתובת הנמצאת בגוף המודעה.

    לקריאת המודעה, ראה:

    הודעה חשובה של מפרק אגודת קו אופ - פקיעת זכויות  14.3.12


    באקראי, קראתי בעיתון ידיעות אחרונות של  14.3.12, הודעה של מפרק אגודת קו-אופ הריבוע הכחול המכוונת אל חברי האגודה ואל יורשיהם. זוהי הודעה חשובה, לציבור גדול של אזרחים, קשישים ברובם או יורשיהם.  בעל זכות, אשר לא ידאג למימוש זכויותיו, יפסיד אותה ויש להניח, כי הכסף  שלא ישולם בשל כך,  יגיע לידי חברי האגודה האחרים.  למרות שאני אישית עלול להפסיד, חשבתי לנכון לעשות שרות למען האחרים ולהביא לפרסום הדברים באתר, אותו מבקרים  מאות   רבות חברי אגודה מדי חודש.


    חבל כי מפרק האגודה  עו"ד ד"ר ליפא מאיר, לא דאג כי יהיה אתר אינטרנט של תהליך הפירוק. חבל כי רשם האגודות לא מצא לנכון לחייב אותו לעשות כך, למרות הפניות אליו וחבל, כי השר הממונה, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לא מצא זמן לעסוק בנושא הקו-אופ, הנמצא בטיפול ואחריות רשם האגודות הכפוף אליו.

    למרות החבל, העובדה כי ישנם כאלה העושים לביתם בעניין  הקו - אופ,  בעוד אנו בעלי המניות לא יודעים על המתרחש ברכושנו, הגם שהדברים נעשים בפיקוח בית המשפט.

     

     

    שיעור מאלף על המתרחש -  ועדת הכספים של הכנסת, דנה בנושא הקו-אופ.
    אם ברצונכם לדעת על  המצב, את דרך ההתנהלות  ההליך הפירוק, 'דאגתו' המסורה של  רשם האגודות אורי זליגמן, נושא משרה חשוב, הכפוף אל שר התמ"ת שכנראה 25 אלף בעלי המניות של קו-אופ, אינם בראש דאגותיו. על פועלו של מפרק האגודה, עו"ד ליפא מאיר, על השקיפות שאיננה, על התהליך הנמשך ללא קץ, על כספים נוספים אותם יקבלו בעלי המניות ואולי לא -  אל תתעצלו, תקראות את פרוטוקול ישיבת ועדת העבודה של הכנסת, אשר הוגדשה לנושא  30 עמודים אשר   אולי ישכילו אותכם  ואולי יבלבלו...חובה !!.

    לקריאת הפרוטוקול המלא של הישיבה -
    פורטוקול ישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בנושא - קו-אופ הריבוע הכחול בפירוק 1.6.2011

    שערו בנפשכם  - כמה עוגמת נפש  הייתה נחסכת  מציבור של אלפי קשישים ויורשיהם  - אילו בית המשפט המחוזי,  היה מאמץ אז, את הצעתו של השופט בדימוס אליהו וינוגרד, ובמקום לפרק את האגודה, היא הייתה ממשיכה לפעול כעסק חי והחברים היו מקבלים מניות,  הצעה אשר הובאה על-ידי בנייר-עמדה שחיברתי והגשתי לועדה בראש עמד וינוגרד.

    ראויה תשומת הלב לכך, כי בכל הדיון הארוך בפני ועדת-העבודה של הכנסת, לא עלתה לרגע הסוגייה, מדוע  אין נעשה שימוש בכלי של  המודרנה, משמע האינטרנט, כדי  שאלה העובדים למען הציבור, יהיו חייבים בשקיפות מלאה על מעשיהם תוך מסירת  מידע עדכני, נגיש ומלא לאותם  אלפי בעלי המניות בקו-אופ.   מנקודת מבטי,  הדיון שם התנהל, כאילו אנו חיים בעבר הרחוק....

     

     

    24.6.11 כמה כספים ישנם עדיין לחלוקה בין בעלי המניות של הקו-אופ ומתי הם יחולקו.
    שאלה זו המעסיקה רבים מבין למעלה מעשרים אלף בעלי המניות של האגודה שפורקה. 
    המידע נשלח לנו  לנו על-ידי אחד הקוראים ביום 24.6.11,  מועד בו עדיין לא פורסם פרוטוקול  ועדת העבודה של הכנסת.  ראה:
    על דיון ועדת העבודה של הכנסת, ביום 1.6.11

     

     

     

    בסופו של יום, כאשר התהליך יסתיים סוף-סוף,  ראוי יהיה לעשות את החישוב, כמה קיבלו כל חברי אגודת הקו-אופ, (תוך חישוב ריבית והצמדה), תמורת מניותיהם, תוך אומדן, מה היה ערך  מניות החברה שהייתה מוקמת, אילו התקבלה הצעתה  של  ועדה בראשות השופט בדימוס א' וינוגרד, אשר הציעה בזמנו,  להקים חברה, להעביר אליה את הנכסים, לרשום את  מניות החברה בבורסה, ולאפשר לחברים להישאר בעלי-מניות או למכור. משחק בכאילו, של בחירה בין שתי אופציות, אשר בית-המשפט, מחליט מה ייעשה.

     

    סיפור הקמת הקו-אופ, מעמדו כזרוע השיווק של הקואופרציה, ובעיקר, תהליך פירוק האגודה ומה שקדם לכך, הנם סאגה שראוי כי תלמד ותכתב.  אנו חיים בתקופת האינטרנט, בו לכאורה, העובדות גלויות וידועות. המציאות מתברר שונה.  בפנינו דוגמא, איך העבר, שקדם לקיום האינטרנט,  כמעט ולא קיים, אלא למי שינבור בארכיונים.  לא גם ההווה, משמע תהליך הפירוק, לא הובא לידיעת אלפי בעלי המניות, למרות שמדובר בפעולה פשוטה יחסית.  גם  רשויות השלטון, גם מפרק האגודה עו"ד ליפא מאיר, לא הפנימו את משמעות השקיפות, זכות הציבור לדעת, ובעיקר, כאשר מדובר בבעלי מניות של אגודה עשירה שהוחלט לפרקה. הבאנו, כאן מידע וקצת היסטוריה ורקע.

     

    אגודת קו-אופ הריבוע הכחול, הייתה אגודה צרכנית גדולה, שהמניות שלה, הוחזקו בידי עשרות אלפי חברים, שרבים מהם אינם יותר עמנו.  האגודה שעסקיה צלחו בשנות  התשעים של המאה הקודמת,  הגיעה להישגים רבים, תודות לבני גאון, אשר ניהול אותה, והביא אותה להיות בעלת ערך כספי ערך גבוה.  הטיפול באגודה, הרצון להשתלט עליה, מניעת ערך מבעלי המניות במשך שנים רבות,  הליך הפירוק הארוך והיקר, על כל אלה, תוכלו לקרוא באתר בושה.

     

    על מוסד הקואפרציה ועל האגודה השיתופית,  בעיני בית-המשפט העליון
    בתאריך 8.12.10  ניתן פסק-דין מרתק, המתאר את קורות הקואפרציה ומוסד האגודה השיתופית., עם השתנות העתים, מימי החלוצים בראשית המאה העשרים ועד ימינו אנו.  פסק-הדין נכתב  בהקשר אגודת תנובה, קאופרטיב הענק שהפך חברה. ענייננו,  האגודה הצרכנית, קו-אופ, הריבוע הכחול, שהיו לה מספר חברים גדול יותר מאשר לאגודת תנובה, יובן טוב יותר, דרך אספקלריה של פסק הדין,   בג"צ 861/07  יונתן קמחי ואח' (חברי שלושה מושבים. נ. רשם האגודות
    על וקטעים מפסק-הדין, ראה: בית-המשפט העליון על הקואפרציה - האגודה השיתופית 12-10

     

     

    16.12.10  דיווח על מצב פירוק  אגודת קו-אופ,   מאת רשם האגודות השיתופיות
    סוף-סוף קיבלתי בשלהי שנת 2010, מאת רשם האגודות השיתופיות, דו"ח על מצב הפירוק של אגודת קו-אופ הריבוע הכחול.  הדוח  הנו ליום 31.12.10.  חברי האגודה צריכים לשאול  את רשם האגודות השיתופיות, שהנו  עובד ציבור במשרד המסחר, התעשיה והתעסוקה  - מדוע לא נמסר המידע  לכלל החברים ונוכח מספר חברי האגודה והיקף הנכסים, מדוע לא נמסר  באופן שוטף, מידע באמצעות האינטרנט לכל חברי האגודה.
    על דוח רשם האגודות השיתופיות ליום 31.12.10 , מצב הדברים, הרהורים.

    בעקבות הדוח, פניית אריה גבע אל סגנית רשם האגודות השיתופיות  עו"ד איטה ילין 5.12.10

     

    הקו-אופ, אגודה צרכנית (בפירוק),  שילמה במשך השנים  לבעלי המניות של האגודה (רובם קשישים שאינם יותר עמנו ואשר היורשים שלהם הם שמקבלים את הכספים), חמישה תשלומים שהתקבלו  ממכירת נכסי האגודה, לאחר ניכוי ההוצאות הרבות הנגרמות בהליך הפירוק, המבוצע בפיקוח בית-המשפט המחוזי בתל-אביב.

    מדוע המידע אודות הליך פירוק האגודה אינו זמין ומדוע מפרק האגודה, עו"ד ליפא מאיר, לא ראה לכך, כי  עשרות חברי האגודה יקבלו מידע באינטרנט על הליך הפירוק, ראה:
    שקיפות חלקית של עבודת מפרק אגודת קו אופ, הריבוע הכחול.  פעילות אתר בושה 5-10

     

    לא עלה בידינו למצוא  אתר אינטרנט של מפרק האגודה  קו - אופ הריבוע הכחול.  וכך, אתר בושה, הפך למעשה לכתובת העיקרית, לקבלת מידע מסודר באמצעות האינטרנט על המתרחש.

     

     

    תשלומים לבעלי מניות קוא-אופ, ממכירת נכסי האגודה הנמצאת בפירוק
    על תשלומים שהתקבלו בגין פדיון מניות, ראה לעיל. הנתונים המובאים,  הנם  כפי הידוע לנו בתור בעלי מניה של קו-אופ הריבוע הכחול, ואין בהם משום ראייה כלשהי, לגבי התשלומים ששולמו בפועל.

     

     

    קו-אופ הריבוע הכחול, הייתה אגודה  צרכנית מיתלוגית, אחד ממפעלי הקואפרציה הגדולים של ההסתדרות טרום המדינה ובראשית שנות קיומה, הייתה  רשת  מכירת מזון,   שהייתה שייכת לבעליה הצרכנים.  צרכניות - קראו בימי טרום המדינה ובשנותיה הראשונות  לחנויות אלה,  מושג שהדור הצעיר, ודאי לא שמע אפילו את המושג.  על הפרשה, ומעורבות אריה גבע,  בנושא הקו-אופ, ראה בהמשך.

     

    סאגה   מפוארת, שסופה עצוב, מדכא, סיפור  בהמשכים על תנועת העבודה המתפוררת ועל אלפי משקיעים קשישים  שרכשו בעבר הרחוק מניה (כ"א רשאי היה להיות בעלים של מניה אחת), קיוו כי התמזל מזלם כי נוכח הצלחת האגודה, הם יקבלו כסף רב. במציאות הם עשו השקעה טוב וכ"א קיבל עד ספטמבר 2007, 55,500 ש"ח, לא מעט כסף עבור הדלפונים ביניהם, אך הרבה פחות מה שניתן היה לקבל תמורת האגודה, לו היו הופכים אותה לחברה   ומחלקים את המניות שלה לבעלי האגודה. המניות היו נסחרות בבורסה, ואפשרי שהתמורה שהיה מקבל כל חבר, הייתה גבוהה יותר ממה שקיבלו בהליך הפירוק.

    על: חברת העובדים,  תהליך של קריסה של מפעל מפואר

     

    על התשלום ראשון

    31.8.2003  התקבל תשלום ראשון בסך  40,000 ₪ שקיבל כל בעל מניה מפירוק נכסי האגודה. מבלי להיכנס לדיון,  כמה ניתן היה לקבל בגין המניה, אם היה בית המשפט בוחר חלופה אחרת למימוש הנכסים, הרי מדובר בסכום לא מבוטל שהיה בשורה גדולה לאלפי קשישים, חלקם במצב כלכלי קשה. רבים מבין בעלי המניות צבאו על פתחי בתי הדואר, אך לא תמיד  היו בתי הדואר ערוכים לביצוע התשלומים.

    בבוקר יום א', כבר המתינו בדואר מספר קשישים לקבל את הסכום, שמן הסתם, ישפר את מצבם.  אבל כפי שקורה אצלנו לא אחת, מה שכתוב בעיתון, לא תואם את המציאות.  'אבל כתוב בעיתון', התרעם קשיש שבקושי עמד על רגליו, משהבהיר לו הפקיד כי הם לא קיבלו כל הנחיה בקשה לתשלום, 'אז תלך לעיתון לקבל את הכסף', ענה לו הפקיד הנרגז.

    • אל דאגה, הכסף ישולם במהרה. זה אמנם לא יהפוך אף אחד מבעלי המניות של הקו-אופ  לעשיר, אך זוהי תוספת לא מבוטלת לנזקקים.  החלומות שטוו רבים מן הקשישים, כי המניה שווה 'מיליונים', היו למעשה 'חלום באספמיה', אם כי לדעתנו, אם הייתה מתקבלת הצעתו של  השופט בדימוס א' וינוגרד, בה תמכתי -  להפוך את אגודת קו - אפ הריבוע הכחול,  לחברה בע"מ, לרשום אותה בבורסה  ולחלק את המניות בין חברי האגודה, סכום התמורה הסופי בגין המניה, שהיה מקבל בעל מניות היה גדול הרבה יותר, ההליך היה קצר וזול לעין ארוך, לעומת חלופת הפירוק אותה קבע בית-המשפט המחוזי.

     

    רקע  -   ומעט  על  פעילות אתר בושה בנושא

    הליך פירוק האגודה המתמשך מאז 2006
    החל משנת 2005,  הליך הפירוק של אגודת קו - אופ, הריבוע הכחול, שעיקרו היה  מכירת הנכסים וחלוקת הכספים שהתקבלו, בניכוי הוצאות בין בעלי המניות.  הליך הפירוק   התבצע  על-ידי המפרק עו"ד  ליפא מאיר בפיקוח של  ועד ממונה  תחת  ביקורת של ועדת ביקורת. מוסדות אלה,  מונו על-ידי בית-המשפט המחוזי, המפקח על הליך הפירוק.

    חברי הועד הממונה,   בעת שיאו של התהליך היו:  השופטת (בדימוס) מרים פורת, דוד ברודט ועו"ד ד"ר ליפא מאיר.

    חברי ועדת  הביקורת  היו:  עורכי הדין חיים סאמט, משה דרוקר וראובן בכר.

     

    הפיקוח על הליך הפירוק, מתנהל באולמות בית-המשפט המחוזי, הרחק מידיעתם של בעלי המניות, וגם התקשורת,  אין לה כל עניין בסיפור המתמשך שנים ארוכות.  עשרות אלפי בעלי מניות, קשישים ברובם, או יורשיהם, שגם הם כבר הגיעו לגיל הפרישה ברובם, אין להם מושג על המתרחש.

     

    מי הוא בעל מניות באגודה.
    מניות הקו -אופ, נמכרו לציבור חברי ההסתדרות הכללית, עד שנות השבעים של המאה שעברה והם נרכשו מסיבות אידיאולוגיות וכן משום שהן הקנו הנחה  בעת רכישת מוצרים בחנויות הקו -אופ, או צרכניות כפי שנקראו בימים עברו. ( בנוסף למניה שהייתה בבעלות אבי, יעקב ברגמן ז"ל,שאת מחציתה ירשתי,   אני רכשתי את המניה שלי, בשנת 1986  תמורת דמי חבר של כמה מאות שקלים והייתי מאחרוני הרוכשים. הרשימה נסגרה ולא ניתן היה להצטרף).

     

    לאור העובדה שהאגודה הצליחה לשקם את עצמה בשנת  התשעים של המאה שעברה, תעודת המנייה הפכה להיות בעלת-ערך. התברר, כי קשישים רבים לא זכרו  אם היו להם מניות והיכן שמו את התעודות והחל מרוץ מטורף של רבים, לנסות ולמצוא את התעודות,   או לקבל הכרה מהאגודה, שהם בעלי מניות. אסיפות בעלי המניות הקשישים, זעקות השבר על רכושם שאיננו, הם נושא לספר מרתק שאולי ייכתב פעם.

     

    ביום  3.5.09  ניתן פסק-דין נוסף בשרשרת ארוכה של פסקי דין בנושא מניות הקואופ.

    בית-המשפט  המנהלי, עמ"נ 529/08 יורשי המנוח כובעני נ. קואופ הריבוע הכחול, קבע בין השאר:
    זכות הבעלות על מניה בקואופ הינה קניינית והיא אינה נוצרת יש מאין. חובה על הטוענים לזכות קניינית זו להוכיח את זכותם להכרה כחברים בעלי מניה באגודה והסתמכות על פנקס בעלי המניות הישן, אין בה די. על התנאים בהם נדרשים בעלי מניות בקואופ להוכיח בעלותם על המניה,

    לקריאת  פסק-דין המלא    של בית המשפט המנהלי,   מיום 3.5.09. -

    הקש:   בעלות קואופ -  עמנ  529/09

    רשימות שמיות של בעלי המניות, נבדקו במשך שנים,  בסופו  של דבר גובשה רשימה שמית  של בעלי מניות באגודה, אשר זכאים לחלוקה מכספי הפירוק.   מאחר ומדובר באוכלוסייה מבוגרת, שחלקה כבר אינו עמנו ואחרים  איבדו את המסמכים על המניה שהייתה ברשותם, נותרו כנראה רבים, שלא היה בידם להוכיח את זכאותם.


    מדובר ב-3 קבוצות עיקריות של זכאים, הכולל כמובן גם את יורשיהם:

    1. אזרחים אשר רכשו מרצון מניות בצרכניות בהם קנו את מצרכיהם. (קניית מניה הקנתה  הנחות ברכישת מוצרים בצרכניה.

    2. רוכשי דירות  מחברות בניה של חברות הסתדרותיות,  אשר במסגרת הסכם רכישת דירה, אולצו לרכוש גם מניות באגודה.
    3. עובדי הצרכניות, עובדי הקו-אופ ולעיתים גם חברי ההסתדרות הכללית, אשר רכשו בין מרצון או תוך אילוץ ארגוני, לרכוש את מניות האגודה.

    משנת  2007 ואילך הנושא ירד מהכותרות,  אם כי הפירוק לא הושלם ולא חולקו כל הכספים לבעלי המניות. חברי הועד הממונה, אלה או אחרים, ממשיכים בתפקידם ומקבלים שכר לא רע תמורת מעורבותם. הם, ללא ספק, יצאו נשכרים מפרשת הקו-אפ.

     

     

     

    פרשת  אגודת קו-אופ הריבוע הכחול
    פרשת מניות הקו-אופ, הריבוע הכחול, אגודה צרכנית, הנה אחת הסאגות המרתקות והייחודיות בעולם העסקים  הישראל של ראשית המאה הנוכחית, בה היו מעורבים עשרות אלפי בעלי מניות  שרכשו את המניות בשנים הראשונות לקום המדינה.  רשת הסופרמרקטים   המצליחה, קו-אופ הריבוע הכחול,  נוהלה על-ידי קבוצת אנשים, שעשו בה כראות עינם.  אלא שבמקרה זה, פעלו המנהלים לטובתה של האגודה והפכו אותה,  מאגודה נחשלת, לגוף עסקי גדול ורווחי. בעלי המניות של האגודה, היו אלפי חברי הסתדרות, שקנו בשנות הששים, תמורת סכומים פעוטים, מניה באגודה, שהקנתה להם הנחה מסוימת בקניה, אך גם בעלות על  האגודה.  שווי המניות  היה כל השנים, דבר של מה בכך, כך שאיש לא טרח להתעניין בערך המניה שבבעלותו. 'טעותם'  של המנהלים, הייתה, הצלחתם להביא ערך של ממש למניות, בלא שדאגו לקבל לטרת בשר לעצמם, או לפחות להבטיח שליטה. אולי בכלל, לא היו להם כוונות כאלה ופעלו  לשם שמיים.

     

    משהחלו המנהלים, ובראשם בני גאון, שהיה יו"ר האגודה, לטפל בנושא הבעלות והתברר ברבים, שוויה המוערך של האגודה, התעוררו אלפי הזקנים.  פנקס המניות של האגודה לא היה מעודכן ורבבות אנשים, החלו לחפש בניירותיהם, זכר לרכישת המניה על-ידם או על-ידי הוריהם.  מספרים בדבר ערך החברה החלו לעוף בחלל האוויר ואלפי זקנים, ברובם דלי אמצעים,  החלו לרקום חלומות מה יעשו בכסף שיקבלו.

     

    מעורבות אריה גבע בפרשה.

    עם שובו  של אריה גבע משליחות בארצות-הברית הוא רכש בשנת 2006, מניה תמורת 450 ש"ח וכן קיבל בירושה מאביו, מחצית המניה, והיה מעורב מאד בשלבים הראשונים של התהליך, לרבות הגשת נייר-עמדה בשנת 1999 לועדה שמינתה הנהלת קו-אופ, בראשות השופט בדימוס א' וינוגרד. הועדה  בחנה את האפשרויות  הקיימות.  דוח הועדה שפורסם (לא ניתן כיום להשיג עותק מדו"ח זה באמצעות האינטרנט), דומה בהיבטים רבים להצעה שהגיש גבע לעיל.

    לאחר החלטת בית-המשפט המחוזי, על  פירוק האגודה ומכירת נכסיה, לא עסק יותר גבע בנושא, עד שנת 2010,  כאשר התברר לו, כי למעשה אתר בושה, הנו המקור היחידי למידע  זמין ונגיש,  על המתרחש בפירוק האגודה.

     

    בשנת 1986,  אריה גבע חזר משליחות בת חמש שנים בארצות-הברית  ולמד לתומו, כי  יש כאלה המקבלים הנחה בסופרמרקט של הקו-אופ. מתברר כי אלה בעלי מניות של האגודה ואריה גבע מיהר לרכוש  מניה תמורת 50 שקלים ישנים והיה מהאחרונים שהאגודה הסכימה להנפיק להם מניה.  בדיעבד התברר שהייתה זו ההשקעה הטובה שעשה אריה גבע, אליה התוודע במקרה. לימים התברר,  שגם לאביו של אריה,  יעקב ברגמן  ז"ל, הייתה מניה באגודה, אלא שלשם  רישומה וקבלת הזכויות ממנה,  צריך היה  לפעול במשרדי האגודה ואצל המבקר שהתמנה לעניין זה. וכך, מצא אריה גבע  מעורב בנושא הקו-אופ, שלא על-מנת לקבל שכר, הרבה מעבר לרצונו.

     

    אריה גבע השקיע מזמנו ופעל רבות למען הפיכת האגודה לחברה והנפקת מניותיה בבורסה. משהגישו שני משרדי עורכי-דין תובענות ייצוגיות,  בנושא הקו-אופ, הבין גבע, שנוכח האינטרס הכספי של אותם עורכי-דין, שהשקיעו סכומים רבים לניהול הליכים משפטיים,  שחלקו  בהסדרת העניין, הופך להיות שולי, אלא אם יקדיש חלק נכבד מזמנו לנושא, וזאת לא רצה לעשות.

     

    כסף גדול היה מונח על כף המאזניים והדברים הלכו והתלהטו.  מחזה מכאיב היה לראות את מאות הקשישים מתגודדים באסיפות וזועקים מרה כי סדרו אותם.  הזעם יצא על המנהלים, אך אותם למעשה, צריך היה לברך על שהביאו את האגודה עד הלום.  חבל שאת נושא מכירת האגודה, הם ניהלו שלא בדרך הנכונה.

     

    במשך התקופה, התנהלו עשרות הליכים משפטיים  בהם  בעלי מניות ששמם לא נכלל בפנקס האגודה, של קבוצות שונות, אלו מול אלה, כאשר אלה שהוכרו כבעלי מניות אינם מעוניינים להגדיל את מספר בעלי המניות, שכן העוגה, תחולק אז בין יותר אנשים והחלק שלהם, יקטן.

     

    הסוגייה החשובה ביותר הייתה דרך     המכירה. האם להפוך את האגודה לחברה ולחלק את המניות בין חברי האגודה, גישה שנתמכה על-ידי ועדת וניגורד , בה תמך גם אריה גבע, או  למכור את נכסי האגודה את התמורה לחלק בין בעלי המניות שלה.

     

    בעלי המניות, ישישים ברובם, יקבלו עם השנים סכומי כסף לא מבוטלים עבור המניה שהחזיקו.  כמה הם היו מקבלים אם בית-המשפט המחוזי היה מקבל את המלצת הועדה בראשות השופטת וינוגרד, להפוך את האגודה לחברה, זאת לא נדע לעולם.  לא ממנים ועדות חקירה או  בודקים כאשר מחלקים כסף.  כמה הפסידו בעלי המניות הקשישים באופן אלטנרטיבי, לא מעניין איש.

     

     

     

     

  • המחאה החברתית - סוף עידן האדישות   ( 10 מאמרים )

    בקיץ  2011, נפל דבר בישראל.  המוני ישראל, בהנהגת קבוצת צעיריים נמרצת,  סחפו עמם את ההמונים.  העם דורש  צדק חברתי   הייתה הקריאה. תמה תקופת האדישות של הציבור למעשי השלטון  וההכרה כי  כי דרך התנהלות השלטון פוגעת קשה בשכבות מעמד הביניים וכי  נוצר מצב  בו גם   אנשים משכילים, העובדים קשה, אינם מצליחים לגמור את החודש ואינם רואים  אופק מבטיח להם ולמשפחותיהם - היא שר הגדישה את הסאה והוציאה את ההמונים לרחובות.  המחאה הלכה וגברה וגם השלטון בראשות בנימין נתניהו ומקורביו אוהבי  השכבות העשירות,  לא יכלו להתעלם מהמשמעות הפוליטית של המהפכה המתרחשת לנגד עיניהם. בניגוד להשקפת עולמם ובוודאי בניגוד למעשיהם בשלטון מאז היבחרם,  החליטו  בנימין נתניהו וחבריו, לחבק את המחאה החברתית.  נחכה ונראה...

    מינוי ועדה  ציבורית בראשות פרופסור מנו טרכטנברג, לבדיקת המצב ולגיבוש הצעות לפתרון,  הייתה מפלט פוליטי של ראש הממשלה, אך היה בה גם  פתח תקווה, לתזוזה לעבר עתיד צודק והוגן יותר. לאן תוביל אותנו המהפכה החברתית של קיץ 2011,  שתקבע את גורלה של החברה הישראלית לדור הבא, נמתין ונראה.

     

    אתר בושה מביא רק נושאים וחומר בו טיפל אריה גבע אישית.  אולם בעניין מאבק מעמד הביניים למען צדק חברתי,  למרות שאינני מעורב באופן פעיל בפעילות  ההפגנתית של המחאה, הרי  התכנסות ההמונים, יש בה הגשמה של משאלה ושל אמונה  עליהן חזרתי באתר בושה שוב ושוב, בדבר כוח הציבור להביא לידי שינוי.  כמו ההמונים שנטו אוהלים ברחבי הערים,  מטרות  אתר בושה הנן זהות:

    • אנחנו בעד:  צדק חברתי-כלכלי כלפי  שכבות הביניים,  הגינות פעולות השלטון, חלוקה צודקת והוגנת של  המקורות הלאומיים, תוך סיוע קונסטרוקטיבי לשכבות המצוקה.

    • אנחנו נגד:   עוות זכויות האזרחים,  פגיעה לא מידתית של השלטון  ושל גופים חזקים בשכבות הביניים והחלשים, נגד חלוקת משאבי התקציב באופן לא הוגן, שלטון לא יעיל,  פגיעה ברווחת הציבור   על-ידי גורמים חזקים להאדרת כוחם והונם.

    המחאה החברתית, התאפשרה בעיקר תודות לדרכי התקשורת ההמונית   והרשתות החברתיות. הבאנו ריכוז של כמה אתרי אינטרנט,  של  אלה  המזינים את הציבור ברשת, בעניין  'המחאה החברתית' וכאלה שהוקמו כדי לסייע בידה.  הקש:
    המחאה למען צדק חברתי -  רשימת אתרי אינטרנט

     

    21.2.12  קור החורף הקשה, הקפיא את המחאה, אך  היא לא גוועה - שיר נוגה פסימי ואולי לא
    אני רוצה להאמין כי עם  בוא האביב שוב תרים  המחאה למען צדק חברתי - את ראשה, כי המצב דפוק ואלה המחזיקים את הארץ הזו נושמת וחיה, חייבים להביא את הפוליטיקאים להביא שינוי של ממש ולא לאפשר להם לעסוק בדברים שוליים.  בינתיים מסתובב לו ברשת שיר מחאה  חזק ומדכא - נומי, נומי, כי חלמת חלום נורא...יחלוף לו הכאב....    שייקה לוי שר על מדינת ישראלייך -  נומי, נומי...

    שיר עצוב על ארץ שבניה  הטובים נרדמו על משמרתה  ומצפים כי בעצם הם רק חולמים חלום רע ממנו יתעוררו. אשלייה מסוכנת, ואמונת שווא גם של הטובים ביניננו, כי אחרים יעשו את העבודה עבורם.

     

    4.1.2012  האם תנועת המחאה דועכת, או רק לקחה פסק זמן.
    חודשים שלא עסקתי בנושא המחאה החברתית. דומה שהיא דעכה, יצאה לחופשה או סתם לוקה במחלה, שנקווה שאינה סופנית.  גם אני טרוד בענייני, מעט ענייני בריאות הגוזלים מזמני וכוחי, הסיטו אותי מדרכי.  אולם בעוד אני גמלאי שעבר את השבעים,  אשר  העתיד עבורי אינו ממילא  מה שהיה פעם, הרי  עבור  הצעירים או בני גיל העמידה, העתיד העגום הצפוי לחברה הישראלית,  נוכח והתייחסות השלטון אלינו האזרחים,  הוא קריטי לגבי מה שיקרה כאן בעתיד הלא רחוק. זעקתה של צילה ברנדייס מנהריה,  המבהירה מהו צדק חברתי לתפישתה,  ומדוע הוא חייב לבוא, נראית לי כי באה ממקום אמיתי ועמוק, אך  אני חושש כי במצב אליו נקלעה החברה בישראל מלים בלבד, לא יספיקו...  דקות אחדות לפני שכתבתי מלים אלה,  צפיתי בערוץ 2, בחדשות השעה 6 , את עודד בן-עמי מראיין את דפי ליף, מיוזמת המחאה החברתית.  איך אגיד במלים עדינות, לא היה לה הרבה מה להגיד ומה שאמרה, לא הרשים אותי.


    צילה מבקשת את גולשי האינטרנט, רק "העבירו הלאה כי הפעם הזו אנחנו ל א נוותר" ואני ממלא את מבוקשה ומביא את דבריה בפני אותם אזרחים, הגולשים אל אתר בושה.
    ראה: מהו לעזאזאל צדק חברתי – כותבת אזרחית מדם ליבה 1-2012

     

    29.10.11  חוזרים אל כיכר העיר לאחר הפוגה.
    תנועת המחאה החליטה לחזור אל כיכר העיר, תוך תקווה כי ההמונים שיגיעו לאירוע,  יאותתו לממשלה כי התנועה חיה ובועטת. לא מספר האנשים אשר יגיעו לאירוע הוא שיקבע את עתיד המחאה, אלא דרך התנהלות מנהיגיה והמטרות אותן ידרשו מהממשלה.  דרך התנהלות מנהיגות תנועת המחאה לאחרונה, מסכנת לדעתי את  המשך הצלחתה.  ראה מאמר דעה אישית באתר בושה:
    29.10.11  חוזרים אל הכיכר -  לא מספר המשתתפים הוא שיקבע את עתיד המחאה

     

     

    7.10.11 מחאת הרופאים הצעירים,  הנה  חלק אינטגרלי  מהמחאה החברתית, של קיץ 2011. 
    הרופאים המתמחים, אשר נאבקים למען זכותם לפרוש מעבודתם, הם הגיבורים האמיתיים של המחאה החברתית.  מאבק הרופאים המתמחים,  אינו יותר מאבק על זכויות עובדים, אלא הוא לובש צורה מכוערת של התנהלות שלטונית הרומסת ערכי יסוד בחברה הישראלית. ראה
    הסכם הרופאים,  הצלחה או כישלון, רמיסת זכויות יסוד של הרופאים 10-2011

     

     

    ועדת  פרופסור טרכטנברג המליצה,  האם תיושמנה המלצותיה ומתי

    3.10.11  ראש הממשלה בנימין נתניהו נכשל בניסיונותיו להעביר בהצבעה בממשלה היום את עיקרי המלצות ועדת טרכטנברג.
    התנגדות  שרי  מפלגות - ש"ס, ישראל ביתנו, העצמאות וכן כמה משרי הליכוד,  הביאה למפלה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר לא הצליח לגבש רוב  לאישור המלצות דוח טרכטנברג והחליט  לנעול את הדיון בממשלה ללא הצבעה.  שוב נוכחנו כי שיקולים לא ענייניים  לגופו של עניין אלא שיקולים מפלגתים או אישיים, הם המכתיבים את דרכם של נבחרי הציבור.

    הודעת לשכת ראש הממשלה  בעקבות המפלה: "נתניהו משוכנע שיצליח לגייס רוב לשינוי המהותי בסדר העדיפויות הלאומי. שינוי בסדר גודל כזה אינו דבר של מה בכך, אך ראש הממשלה משוכנע שיצליח להשיג רוב". 
    אין אתר בושה עוסק בפוליטיקה ולא נכנס לניתוח פרשת כישלון זה.

     


    26.9.11   ועדת טרכטנברג מפרסמת מסקנותיה והמלצותיה לגבי  הצעדים הדרושים
    מסיבת עיתונאים מתוקשרת ששודרה בכל הערוצים בשידור חי,  הרצאה נלהבת, משניה מסודרת של הדברים ותכנים רהוטים בעלי עניין,  היו דבריו של הפרופסור מנו טרכטנברג וראשי ועדות-המשנה.


    מאז הקמת הועדה, מלאים העיתונים והאינטרנט,  מאמרים וכתבות על הנושא, והצעות  רבות מספור, מה צריכה הועדה להציע, מילאו את האוויר. עוד בטרם  הסתיימה מסיבת העיתונאים, ראשי המחאה   החברתית, אנשים צעירים שהפכו כבר למעין סלבריטאים בעצמם, סימנו את ה - X בזרועותיהם, אשר משמעו  כי הם  דוחים את הדברים.  פוליטיקאים דברנים גדולים, כמו  ח"כ שלי חיימוביץ וח"כ זהבה גלאון, כינו את מסקנות הועדה במלים מעליבות.

    המלצות ועדת טרכטנברג  מיום 27.9.11 ראה באתר הידברות:
    הידברות -   שיתוך הועדה לשינוי חברתי-כלכלי.

    כגודל הציפייה כן גודל האכזבה.  מי שציפה כי יעלה בידי ועדה כלשהי, בפרק זמן מוגדר וקצר, להציג את כל חוליי השלטון והשיטה וכי  המלצות הועדה יהיו גורפות ומיטיבות -  התאכזב ופסל את הדברים.

    אלו אשר סבורים כמוני, כי  ועדת טרכטנברג פעלה בכיוון הנכון, גם אם במינון חסר,  צריכים לקבל את הדברים, לראות לכך, כי  מה שהומלץ, אכן יבוצע תוך מעקב אחר יישום מהיר של ההמלצות ובמקביל,  להתחיל כבר עכשיו, לפעול למען  גיבוש  מקצה נוסף של שינוים ושיפורים, להציגו בפני הציבור ולראות כל,  כי הוא יכלל בסדר העדיפות הממשלתי.  ראה: 30.9.11  דעת אתר בושה, על המלצות ועדת טרכטנברג -על הצורך ביישומן המהיר בתמיכת תנועת המחאה החברתית, תוך  גיבוש נושאים שיש ליישמם בהמשך.

     

     

    8.8.11  מינוי צוות (ועדה) בראשות פרופסור מנו טרכטנברג 'לשינוי חברתי כלכלי'.
    בעקבות גלי המחאה ההולכים ומעצימים, מינה בנימין נתניהו ראש הממשלה, צוות בן  14 חברים, אנשי אקדמיה, מומחים ונושאי משרה במשרד האוצר, כדי לגבש ולהציע תוך שבועות ספורים,  תוכנית מקיפה, וכוללת,  לשם פתרון המצוקות של מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים כלכלית-סוציאלית. על  מינוי הועדה, על חבריה, ועל פנייה אל פרופסור מנו טרכנטברג, בדבר העמדת כל המידע לעיון הציבור - 11-8-11 בה ביקש אריה גבע,   כי כל המידע שיונח על שולחנה של הועדה,  יהיה זמין לעיון הציבור  באמצעות האינטרנט
    בתאריך 14.8.11  התקבלה תשובת פרופסור טרכטנברג  למכתבי : "הנני  מסכים באשר לחשיבות העמדת המידע לעיון הציבור בזמן אמיתי.  בימים אלה אנו עמלים על הקמת אתר אינטרנט אשר יציג חומרים מדיוני הועדה ויציג נתונים לציבור".

    על: מינוי הועדה לשינוי כלכלי-חברתי בראשות פרופ' מנו טרכטנברג.

    בלא קשר לעבודת ועדת טרכטנברג, אותה נלווה בעתיד, אם אכן יוקם אתר אינטרנט, אשר ימסור לציבור הרחב בזמן אמיתי, את המידע  המונח בפני הועדה, הרי שהפרופסור הנכבד, עשה דרך חשובה,  בנושא שקיפות המידע ושיתוף  אמיתי של הציבור בתהליכים.  האם אנו מתקרבים לסוף עידן  מכירת 'הלוקשים'.

     

    במשך השנים, הבאתי בדף 'דעה אישית' באתר בושה,  את הדעה שלי בתחומים שונים, לרבות בתחום המאבק למען צדק חברתי.  לאחר פרוץ 'המהפכה החברתית',  אני מביא את המאמרים אותם אני כותב בנושא צדק חברתי וגל המחאה, המכונה מהפכה או תיקון, בנפרד, במסגרת דף זה.  לדידי, ההישג החשוב של המהפכה, הנה היציאה מבידוד האדישות של כל אחד מעמנו. כי שאני טוען מזה שנים,  עם כול אחד מעמנו, יעשה משהו, יחד, נביא לשינוי עצום.


    מאמרים  אותם כתב אריה גבע בנושא המאבק למען צדק חברתי, לאחר פרוץ המחאה הגדולה,  ביולי 2011, אשר שברה את מחסום האדישות  בה לקה הציבור הישראלי:

     

     

    בימים אלה של יולי  2011 , נפל דבר בישראל.  נגד עיננו מתרחשת מהפכה חברתית של ממש למען צדק חברתי כלפי מעמד הביניים, הסוחב על גבו את כלכלת המדינה וביטחונה.  המונים יוצאים לרחובות ובנימין נתניהו, מתחיל לקלוט כי  לא סיפנים תקשרותיים כאלה או אחרים,  יספקו את העם.

    המחאה הפעם אינה זעקת העניים המשוועים לכסף עבור תרופות או פת-לחם,  או דרישת ציבור הנכים כי  יכבדו את מגבלותיהם ויסייעו בידם לחיות חיים סבירים,  אין מדובר במחאה פוליטית של ימין או שמאל על עתיד השטחים בשלטון ישראל. הפעם אין   העניין  קיפוח בשל - צבע, מין, גזע, או דת.  בפנינו תופעה חדשה בישראל של המוני ישראל  העובדת, מלח הארץ, הבסיס האנושי המאפשר למדינת ישראל קיום כלכלי-חברתי  כחברה מערבית דמוקרטרית, משגשגת כלכלית - יוצאים לרחובות, תוך השמעת  כאב, מצוקה נפשית,  זעקה, מחאה. מה שהיה לא עוד...

    מכתבים של אזרחים  בעניין חוסר הצדק והעדר הגינות בהתנהלות ממשלת ישראל:

     


    אני מביא את מחשבותי בצד רגשותי, כלפי המאבק,  גם כאשר אינני לוקח חלק  פעיל במאבקים הציבוריים המתנהלים   בימים אלה בראש חוצות. צעדתי בין האוהלים, הייתי בהפגנות, אולם אני  מעורב באלה במידה קטנה.  לא אתן עצות ארגונית, לא דרכי פעולה, לא הצעות פתרון, אביא רק כמה הגיגים ומחשבות בנושאים כאלה ואחרים, המתבקשים מהמצב החדש.

    המהפכה המתחוללת לנגד עיננו נועדה להביא לשינוי, מבלי להכנס לפרטים כאלה או אחרים.  אין לצעירים  המתגודדים במאהלים תוכנית פרטנית ואין זה תפקידם להביא תוכנית ורשימת דרישות.  זהו חובתו ותפקידו של השלטון. חובת הממשלה להבין את המצב, להציג תוכנית פעולה ולראות לכך כי תיושם. אם ראש הממשלה וחבר שריו, לא יעמדו באלה, אנא יפנו מקומם לאחרים.


    גם אם תכבה האש הנוכחית מסיבות אלה או אחרות, הגחלים  הבוערות לא יכבו. המצב הקשה של שכבות הביניים, הוא אשר ינציח את המשכו של המאבק. אם ממשלת ישראל, לא  תחליף דיסקט ולא תשנה באופן משמעותי את הגישה  השלטונית-כלכלית   כלפי הכשלים אותם חושף מעמד הביניים -  השלטון  יסולק  ואחרים יבחרו להיות נציגי העם והציבור.
    ראה דפים אחרים באתר בושה, לרבות:

    על כמה מן הנושאים האחרים בתחום המאבק נגד עוולות השלטון, שחיתות שלטונית, העדר שקיפות אשר מובאים באתר בושה, ראה:

    הקריאה - עורו אחים עורו  -  הולכת וצוברת תאוצה.  באופן ספונטני, בלא מנהיגות מובילה, בסדר מופתי,  יצירתיות, ותוך היענות  צוברת תאוצה,   מתוך חום  יולי הכבד רווי הלחות,  עולה זעקת ההמונים – רוצים צדק חברתי. לאחר שנים של  פגיעה מתמשכת של השלטון  בשכבות הביניים,  התייחסות אליהם  אותו ציבור גדול ויצרני, כמו אל פרה נחלבת, שחק השלטון את רווחתם של שכבת מעמד הביניים והביא רבים מקרב אותו ציבור יקר, למצב כלכלי קשה, נטול תקווה, בו אין להם מה להפסיד. האדישות בה חיו  אותם מיליוני אנשים, רבים מהם צעירים -   הייתה 'אם כל חטאת' -  'שורש כל רע' -  שאיפשרה לנבחרי הציבור וממשלות ישראל (כולן), לפגוע שוב ושוב בשכבות מעמד הביניים שהם התורמים העיקריים לכלכלת המדינה ולקיום ביטחון ישראל.     התרכזותם של  הצעירים בעצמם - השקעת כל משאבי הזמן בחינוך גבוה, קריירה מקצועית,  הקמת משפחה וגידול ילדים, בצד הנאה ובילוי,  הסיחו את דעתם ממה שמעוללת להם הממשלה, ולא רק הנוכחית.  כאשר המצב הלך והחריף, כאשר יותר ויותר משפחות  גם עם שני מפרנסים במשרות טובות, החלו להבין כי מצוקתם  הכלכלית ההולכת וגוברת, אינה בשל  דרך התנהלותם שלהם, אלא בשל כשל מתמשך, פוגעני של השלטון,  הם החלו לצאת מתוך שריון הצב בו היו כל השנים.


    אתה סובב בין אוהלי המפגינים, שומע את קולות המחאה, את הנחישות, את  חוסר הרצון להשלים עם  עוולות, איוולות וכשלי הממשלה -   בתחומים רבים -  ואתה יורד לעומקו של השבר.  הפעם, אין התייחסות לנושא המדיני בו קיימים חילוקי דעות בקרב העם. הפעם המאבק הנו בשל מצוקות רבות: הדיור, מחירי המוצרים הגבוהים ביחס לעולם ולכושר הקנייה, מחירי דלק גבוהים בשל מיסוי עצום, עלות  גידול פעוטות, חוסר יכולת נשים לצאת לעבודה,  המסים העקיפים  הגבוהים,  שהם רגרסיביים מטבעם,   זאת כאשר  הממשלה מתעלמת מהמצב המחמיר.


    עיקר מאבקי ופועלי  בשנים האחרונות, אותו בטאתי  בחלקו באתר בושה, היה בתחום  הבקרה, הביקורת ושורה של פעולות מעשיות, בחלקן באמצעות  מערכת המשפט, מול רשויות השלטון,  זאת כדי להביא - שינוי, שיפור, מידתיות,  אשר יצמצמו את  העוולה של  השלטון נגד האזרחים במעשים לא ראויים או במחדלים הדורשים עשייה.  כאדם אחד, עלה בידי להביא שינוי ושיפור של דרך התייחסות רשויות השלטון אל האזרחים, במספר תחומים מצומצם,  אך ברור לי, כי  אין בכוחם גם של כמה עשרות אנשים  כמותי, בדרך בה אני פועל לבדי,  להביא לידי מהפכה ושינוי של  ממש, כל עוד הציבור בכללתו, נישאר אדיש, מבליג, שותק.


    אני עוסק במסגרת אתר בושה  בנושאים בהם אני מעורב אישית,  בעוד שרוב הנושאים המועלים על-ידי הציבור בימים אלה, הם ממני והלאה.  מצוקת הדיור אינה נחלת ילדי, ומצבי הכלכלי מאפשר לי לתמוך בילדי,  למרות שהם בעלי השכלה גבוהה,   עוסקים במקצועות מבוקשים ועובדים למחייתם, אך נמצאים בחסר כספי, נוכח המחירי הגואים,  כמו מרבית הצעירים בימינו.


    מזה שנים  ארוכות אני פועל לצמצום העוולות ופגיעת השלטון וחברות גדולות נגד הציבור בכלל ומעמד הביניים בפרט. המחאה הגוברת, יציאת המוני הצעירים ולא רק מתוך מארת האדישות, מחממת את הלב, מאירה את האפלה ונותנת תקווה של שינוי, גם אם  הדרך עוד רחוקה.


    עברתי את הגיל לשכב באוהלים או לשבות רעב,  או לצעוד בחום המתיש אל   הכנסת הממוזגת בירושלים, שם יושבים נבחרי העם, קשקשני המלים.

    המאבקים שאני מנהל, בחלקן באמצעות עתירות משפטיות בעניין שקיפות פעילות השלטון והמיסוי העירוני – הארנונה, הנם בעיקר מאבקים  נגד עוול חברתי של רמיסת הצדק.  כאשר עירייה מנהלת מדיניות ארנונה ברורה, מעוותת ופוגעת - של  העדפה ברורה של העשירים, תוך הגדלת תשלומי המס העירוני על-ידי שכבות הביניים והעניים, בפנינו מאבק שהוא כולו, מאבק חברתי נגד חוסר צדק בעליל.   
    עיני כלות לראות את המחאה המתפשטות,  אני חש אותה ברמ"ח אברי.   הייתי רוצה לצאת לרחובות, לזעוק,  עם המוני הצעירים  בכיכרות, אך זקונתי להתמיד בכך ואני סבור כי עבודתי מאחורי המחשב, תהיה יעילה יותר.  אני  מקבל רוח גבית למעשי,  וממשיך ביתר שאת בפועלי, מאחורי המחשב, לסייע בכך, כי ישראל תהיה מדינה הוגנת יותר, בה קיים צדק חברתי, התחשבות בזולת וכי נבחרי הציבור, אלה שנבחרו על-ידינו, ישרתו  אותנו, יפעלו לטובת האינטרסים שלנו, ושלא יחשבו רק על עצמם.

     

    מאמרים שכתב אריה גבע, בנושא המאבק למען צדק חברתי, מאז  החלה המהפכה ביולי 2011

    הקש על אחד המאמרים להלן:

    ,

  • צדק חברתי, מכתבי קוראים לציבור הרחב   ( 12 מאמרים )

    אתר בושה אינו  מביא דעות של אחרים בנושאים השונים.  למרות זאת, בנושאי המאבק החברתי למען צדק צדק חברתי של מעמד הביניים,  שפרץ ביולי 2011, החלטנו להביא מכתבים של אזרחים, אשר הגיעו אלינו דרך האינטרנט.  איננו אתר בושה אינו  מביא דעות של אחרים בנושאים השונים.  למרות זאת, בנושאי המאבק החברתי למען צדק צדק חברתי של מעמד הביניים,  שפרץ ביולי 2011, החלטנו להביא מכתבים של אזרחים, אשר הגיעו אלינו דרך האינטרנט.  איננו מכירים את הכותבים, איננו מתיחסים לתוכן הדברים,  אם כי בגדול, אנחנו מסכימים עם הכתוב.   ראה :  אתר בושה על  המאבק למען צדק חברתי – תום עידן האדישות

     

    ראה מכתבים:

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

buy microsoft office for xp 
download microsoft word mac os x 
indesign discount 
purchase windows 7 ultimate oem 
cheap ms office 2010 professional 
proscar generika viagra en ligne acheter du cialis a paris medicamento cialis tadalafil farmacia
where to buy viagra tablets buy cialis without prescription uk generic viagra in singapore viagra soft flavoured viagra discount coupon
viagra online consultation tadalafil without prescription generic viagra new zealand tadalafil prescription tadalafil suppliers