בושה בושה
הסביבה העירונית

 

 

פנים רבות יש לסביבה בה אנו חיים. פנים מאירות,  של יופי, חדווה, קסם  וצדו השני של המטבע - ופנים זועפות,  זיהום, לכלוך, פגיעה בנוף. מדור זה יעסוק, בשתי פניה של  הסביבה בה אנו גרים - זיהום בצד יופי.   

 

האחריות על השטחים בהם אנו גרים, הנה בידי הרשויות המקומיות אשר לא תמיד, העומדים בראשן, משקיעים את תשומת הלב ואת משאבי הרשות המקומית, בטיפוח ושמירה על איכות הסביבה. העובדה, לאיזה צד נוטה המטוטלת בין יופי לעומת זיהום  -  תלויה גם בנו, התושבים, אך בעיקר הנה נגזרת של המנהיגות המקומית. ראש העירייה או ראש המועצה המקומית. 

 

אנו מביאים בנושא זה של הסביבה, רק על קצה המזלג, באותם נושאים, הקרובים אל הסביבה, בה אנו גרים.

4-2011  מדידת יישום ערכי הסביבה ופרסום מדד שנתי
המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, ליד מכון השל,  הפועל במסגרת ארגון גג של שוחרי החיים והסביבה - פיתח מדד הבוחן את  קיום מחוייבות ערים בישראל, לשמירה על הסביבה.  מומחי המכון  קבעו עשר קטגוריות  בנושאי סביבה שונים, בהן נקבעו רמות ביצוע שונות של  עיריות  בפועלן למען   יישום נושאי סביבה   שונים. ראה:
מדד הערים המקיימות - עיריות הפועלות למען איכות הסביבה

 

ראה:

 

על שמירת הסביבה  באתר בושה הקש: שמירת הסביבה

קיומם של כל היצורים החיים (הצמחים, בעלי-החיים, האדם  תלויים בקיום של אוויר  ומים נקיים ולא מזוהמים, מציאות חיינו והתפחות מה שאנו מכנים הקדמה, או המודרנה, הביאה למצב של תהליכים מזהמים המסכנים בעלי-חיים וצמחים רבים ואולי חלילה, את עצם קיומו של המין האנושי.

לקרקע המאפשרת חיים ולהגנת האטמוספירה החובקת את כדור-הארץ מפני קרינה מזיקה, הנפלטת מן השמש. פגיעה באיכות הסביבה פירושה במקרים רבים פגיעה במקורות המים, באיכות האוויר, בקרקע ובמערכות החיים שבהם תלויים קיומנו ואיכות חיינו.

  • בריכות חורף   ( 5 מאמרים )

     

     


    בריכת  חורף או כפי שיש המכנים אותה  שלולית -  חורף,  הנה מקווה מים עונתי בתקופת החורף, אשר  ממי גשמים  או  מים נגרים  ואשר מתייבש בעת הקיץ.  מליחות מי בריכות החורף נמוכה ומתפתחים בהם מערכות אקולוגיות ייחודיות של מיני צמחים ובעלי-חיים ייחודים המתאימים את מחזור חייהם, לתקופת  הימצאות מים  בבריכה  ויובש בעת הקיץ.


    מקווה או שלולית  מים  המתהווה בעת חורף,  אשר ומתייבשת  לאחר תקופה קצרה,  הנה בריכת חורף.  כדי שהאורגניזמים המאכלסים את ברכות יהיו מסוגלים להתקיים תוך התרבות, עליהם לסיים מחזור חיים שלם, בתוך תקופת הרטיבות ולהיכנס למצב רדום של שרידות בתקופת המים היבשה מכאן, התקופה בה קיימים מים בשלולית, בטרם הם מתאדים או מחלחלים, הנה משמעותית לא רק לשם קיום הגיוון האקולוגי הקיים בבריכה, אלא גם להישרדותו.  אם תקופת  היקוות המים קצרה מדי,  מחזור חייהם של בעלי-החיים והאורגניזמים השונים לא יושלם, והם יכחדו.

     

    חברה להגנת הטבע מפרטת את רזי בריכות החורף, לרבות סקירה מקיפה על בריכות החורף, שכותרה :'בריכות חורף בישראל, מידע לקובעי מדיניות ולמנהלי שטח' שערכו אלון רוטשילד, יואב פלדמן, אנשי החברה להגנת הטבע, שהוצגה ביום העיון  ודברי הסבר נלווים, הקש:
    החברה להגנת הטבע, על בריכות החורף

     

    על  תופעת בריכות החורף  ועל אלה שנותרו עדיין בנוף של ארץ ישראל, תוכלו ללמוד גם  באתר של עמית מנדלסון  טבע ונופים, ראה: עמית מנדלסון  -  על בריכות החורף.

     

    עיקרי נושאי הסקירה של החברה להגנת הטבע על בריכות החורף, הם:

    • מהי בריכת חורף?
      » למה חשוב לשמור על בריכות החורף?
      » המגוון הביולוגי בבריכות החורף
      » מחויבות לאומית ובינלאומית לשימור בריכות החורף
      » בריכות חורף – משאב ציבורי
      » לאן נעלמו בריכות החורף?
      » תנאים הכרחיים ופעולות נדרשות לצורך שימור בריכות חורף
      » מקורות

     

    בריכת החורף הגדולה ביותר שנותרה בתחום העירוני - הנה בריכת החורף, הבאסה הרצליה, ששטחה שייוחד למטרות שימור מצבה הטבעי, יגיע ל - 120 דונם. בריכת החורף של הרצליה, הנה מקום יפה לעת חורף ואביב והיא מזמנת שלווה של ממש והצצה לעולם הטבע המגוון  ההולך ונכחד.

    שימור שטח בריכת החורף בהרצליה, בהיקף ההכרחי להבטחת  שיווי המשקל של בית הגידול, לא היה דבר מובן מאליו.  יעל גרמן, ראש עיריית הרצלייה, הייתה מעוניינת להגדיל את השטח המיועד למשחקים ושעשועים שהוא פופולרי יותר בקרב מבקרי הפארק,  אך לאחר מכתבים ופניות רבות, לרבות תרומתי שלי לעניין זה,  עיריית הרצלייה התרצתה והותירה את בריכת החורף בשטח סביר. וטוב שכך, שכן אוצר הטבע שהופקד בידי עיריית הרצליה, לא יסולא בפז.

     

    על בריכת החורף של הרצליה בתוך פארק הבאסה, ראה:

     

     

     

    • 6.4.14  בריכת החורף וגן פרחי הבר בצפון תל-אביב
    לא רבים יודעים,  על קיומה של בריכת חורף משוקמת,  שהקימה עיריית תל-אביב, לאחרונה. המקום קטן, יחסית, אך נחבא בין עציצים ותלוליות וגם כשעברתי כאן  בסמוך פעמים רבות, לא ידעתי על קיומה. בקריית חינוך,  בצפון תל-אביב, שוקמה  'בריכת חורף' קטנה ובה שוטטו מספר ברווזים מסוגים שונים.  החלק היפה הוא הרב-גווניות וצבעוניות הפריחה   ששיאה הנו בסוף החורף ותחילת האביב.
    למרות קרבתו של המקום  לחנייה נוחה ולקוי אוטובוסים, הייתי היחיד בשטח.  חינוך, חינוך, חינוך !!!
    רשמים, איך להגיע וצילומים, ראה:

     

    התופעה של בריכות חורף,  אינה קיימת באזורי מדבר וישראל הנה הגבול הדרומי של תופעה  אקולוגית זו. בראשית המאה העשרים,  היו בישראל כ – 130 בריכות חורף, מהן כ – 90 באזור המרכז לבדו. התפתחות אורבאנית  והגדלת שטחי המזרע, בצד חוסר מודעות מצד רשויות  השלטון המרכזי והרשויות המקומי, וחוסר מעש  מספיק, של  הגופים  הירוקים -  הביאו להיעלמות בריכות חורף רבות ולהקטנת גודלם של בריכות החורף שעדיין לא יבשו.

     

    בשנים האחרונות, הולכת וגוברת המודעות של  גופי השלטון לרבות גופי התכנון והרשויות המקומיות,   בעקבות פעולות נמרצות יותר של הגופים הירוקים.   חשיבותן   של בריכות  החורף ברחבי ישראל הן מבחינה אקולוגית, הן מבחינה ערכית והן מבחינה חינוכית -  הפכה להיות ברורה ומובנת.

     

    בתאריך 11.2.2010  נערך  על-ידי החברה להגנת הטבע, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ועם עיריית הרצליה יום עיון לגורמים הרבים המוערבים בנושא של בריכות החורף. מרבית הציבור, אינו מודע למורכבות הנושא ומרתק היה לשמוע את הרצינות, המקצועיות ואהבת הארץ והטבע, של כל אותם מומחים ואנשי רשויות, אשר פקדו את יום העיון.

     

    אתר בושה מביא רשמים על יום העיון המרתק, הקש:

     

     

    מטרת יום העיון הייתה לדון בחשיבות שימור בריכות החורף ולפסק לאלה העוסקים בנושא, מעצבי המדיניות, מתכננים, גורמי ניהול, לרבות , אנשי רשויות השלטון המרכזי ואנשי הרשויות המקומיות, כלים עדכניים על מצב בריכות החורף, הדרכים לשמרן לרבות הקמת בריכות חורף חדשות, הן בשטחים אורבאנים והן בשטחים פתוחים.

     

     

    מומחים הפועלים במסגרת  גופים מקצועיים :  אוניברסיטת תל-אביב, המרכז האקדמי רופין, המשרד לאיכות הסביבה, משרד החקלאות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, רשויות התכנון של מחוז תל-אביב, רשות הניקוז,  אנשי עיריות נתניה והרצליה  -  כל אלה חברו יחדיו ביום עיון מרתק וחשוב, הציגו את נושא בריכות חורף, ואת הדרכים בהם יש לפעול ולשמר  את  שווי המשקל העדין הקיים בהם.

     

    יש לעמול קשה, כדי להחזיר מעט ממה שנהרס, אך חשוב יותר הנו לשמר  את בריכות החורף הקיימות הן בתחומי הבודדות בהן קיימות בריכות חורף, והן בשטחים הפתוחים, הנמצאים באחריות המועצות האזורית.

     

    בעיר הרצליה, העיר בה אני מתגורר ומתעניין, קיימת  בריכת החורף של פארק הבאסה הרצליה, שנראה כי הנה החשובה והגדולה ביותר בין בריכות החורף שנותרו.

    קיימת בריכת חורף גדולה בשכונת דורה, נתניה, סמוך לשמורת האירוסים, אשר למרות ההשקעות ותשומת הלב של עיריית נתניה, בראשותה של מרים פיירברג, הגיעה מאוחר מדי, לאחר שמינים רבים של בעלי-חיים  וצמחים  אנדמיים לבריכות החורף, נכחדו, בשל מעשיו של האדם, לרבות אי-הקפדה על שימור נכון של בריכת החורף,  והפרת האיזון הביולגי העדין שהוא בסיס קיומה.  

    בעיר חולון  (עיר נעורי), נותרו 'שיירים' של בריכת החורף הגדולה, שהייתה בכניסה לעיר, מקום בו שוכן מזה שנים רבות משרד הראשון.  ארבע בריכות חורף קטנות שנותרו לפליטה, זוכות למאמצים עצומים של עיריית חולון, לנסות לשמר אותן ואת החיים המרתקים של עולם החי והצומח שמתקיים בהם.

     

  • שטח תע"ש - דרום שרון - תוכנית בעייתית   ( 10 מאמרים )

     

    1.4.14  תוכנית הבינוי של שטח התע"ש (מש/1), אותה דוחפת הממשלה למרות הבעייתיות הרבה הקיימת בה,  מתקדמת בהיבט הבירוקרטי.  הוועדה המחוזית המיוחדת בראשות גילה אורון, אישרה את התוכנית, לאחר שהליך ההתנגדויות הועבר לידי אדריכל פרטי. (אני מעדיף שלא להתיייחס לדרך עבודת החוקר הפרטי, אך אציין רק כי בחלק מסעיפי התנגדויות שהגשתי אישית, (ראה בהמשך), הוא סירב אפילו  לדון. וכך, דומה כי  ל א רק שאין בידי הציבור כיום  מידע מלא על הנעשה בשטח בתחום הזיהום, אלא  הבאתי ראיות כי אצל מקבלי ההחלטות במוסדות התכנון לא היה מידע מספיק או בכלל על המיזם ובעיקר על  מידת זיהום שטח התע"ש דרום השרון. החוקר  מטעם הוועדה  החל בעבודת בינואר 2013  ושמע את המתנגדים לתוכנית.

    מאבק  אזרחי מול משרדי הממשלה והיזם - מינהל מקרקעי ישראל, שהוא זרוע של ממשלת ישראל,  הוא מאבק קשה ונעשה שלא בכוחות שקולים.   מסקנות החוקר מטעם הוועדה אינן להבנתי לטובת הציבור והוא התעלם מכשלים בסיסיים בעבודת רשויות השלטון.

     

    נקווה כי ועדת הערעור הארצית על החלטות הוועדה המחוזית, יפנימו את הסיכון והחשש הגדול ממהלך של אישור תוכנית בעייתית, בשטח מזוהם, בטרם עריכת סקר וכי ייעשה כל מאמץ, לשימור חלק מערכי הטבע על השטח הייחודי, למען הדורות הבאים.  דומני, כי מצב  הבריאותי כיום (1.4.14) וגילי שהולך ומתקדם, לא יאפשרו לי, להשתתף באופן פעיל במהלך המשפטי.

     

     

    דרך התנהלות  מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה, הביאו לכך, כי  הדיונים בתוכנית נשרכים על פני שנים רבות, והליכי טיהור השטח  עדיין רחוקים.   יש להניח כי  אישור סופי של התוכנית,  עדיין רחוק,  וצפויים הליכים משפטיים.  אם הייתה ממשלת ישראל, באמצעות שליחה מינהל מקרקעי ישראל, משכילה לפעול באופן ראוי, ובמיוחד עריכת סקר של מצב הזיהום והגשת תוכנית סבירה לניקוי הזיהום ושל שלל בעיות נוספות הקיימות בתוכנית  -  יש להניח כי  יישום התוכנית היה בשלבים הרבה יותר מתקדמים.

     

    מתן שם חדש -''קדמת השרון', למיזם הבנייה הענק של שטח תע"ש בדרום השרון,  אולי מיזם הבנייה העתידי  הגדול ביותר בישראל, אינה משנה את הבעייתיות הקשה הקיימת  במיזם זה, בדרך בה תוכנן. חובה על הציבור אם עתידו חשוב לו, ללמוד את הדברים עד כמה שניתן נוכח מיעוט המידע אותו מעמידה הועדה המחוזית  ולהביע דעתו.  אני סבור כי יש להחזיר את התוכנית לועדה, לבחינה נוספת, תוך שינוי דפוסי העבודה של הועדה המחוזית ותוך בחינת גישת תכנון כוללות שונה לגבי המתחם הענקי.

    הבעייה הראשונית, הנה סירוב היזם - מינהל מקרקעי ישראל, בתמיכת הועדה המחוזית בראשות גילה אורון, לערוך תחילה, בטרם אישור התוכנית,  סקר על מצב הזיהום.  קשה להאמין, אבל הציניות של גופי השלטון בעניין זה,  עולה על כל דמיון.  אין הציבור יודע על מידת הזיהום  של שטח התע"ש,  היכן נמצא, היקפו, מידת התפשטותו . האם לא  מתבקש,  לדעת תחילה את אלה ורק לאחר מכן להמשיך בהליכי התכנון ואישור התוכנית לאחר תיקון פגמיה. למרות היקף מיזם שטח התע"ש ניתן היה לצפות כי תהיה  שקיפות  הליכי התכנון   בזמן אמיתי  וכי יימסר לציבור כל המידע הקיים בידי הרשויות, אך מסתבר כי  עובדי הציבור המופקדים על התהליך, לא 'סופרים' אותנו הציבור.

    האם התנהלות הגופים השלטוניים הנה ככה סתם, הוא שישנם דברים, הנעלמים, בינתיים מן העין.

     

    טיהור ודרך תכנון ובינוי שטח התע"ש בדרום השרון,  עומד להיות בעל משמעות עצומה על מאות אלפי תושבי גוש דן והשרון. שטח התע"ש הנו שטח ענק בן 7300 דונם,  אותו זיהמו מפעלי התע"ש (התעשייה הצבאית), במשך שנים ארוכות. מדינת ישראל, בעלת המקרקעין רוצה  להקים  על השטח,   23 אלף יחידות דיור, מעין מגפוליס במרכז הארץ.  בנייה מסיבית על השטח הנמצא  בתחומי הערים: רמת-השרון, הרצליה הוד-השרון, מ.א דרום השרון (רמת השבים) תשנה את פני האזור כולו.

    אם  הדברים ייעשו כשורה, נראה לטוב תוספת  בנייה, אך אם הדברים ייעשו באופן לא ראוי,  הרי תהיה בנייה, אך תוצאותיה על תושבי הערים סביב תהיה בכייה לדורות ואולי לעד.

     

    ראה:

    מסמך ההתנגדות שהגיש אריה גבע לתוכנית מש/1, 14.8.13

    דיון בהתנגדויות  הציבור בפני  החוקר שמינתה הוועדה המחוזית  2013

     

    אזרחים נכבדים פועלים להפיכת שטח התע"ש -דרום השרון, על מכמני הטבע שבו, לריאה ירוקה

     

     

     

     

     

     

     

    נביא כאן רק כמה ציוני דרך לגבי תוכנית שטח התעש -

    28.8.12  במקום לבצע סקר כולל של מצב הזיהום,  הממשלה עוסקת ביחסי-ציבור ותוכניות ראווה
    בעוד הליך ההתנגדויות לתוכנית שטח התע"ש בעיצומו, כאשר ועדת התכנון אמורה ללבוש את 'האדרת' השיפוטית שלה ולדון בטענות האזרחים, שהחשובה בהן  הנה הכוונה לאשר את התוכנית בלא עריכה תחילה של  סקר כולל על מצב הזיהום בשטח,  התבשרנו אתמול בצהריים,  (27.8.12), בהודעת דוברות לתקשורת.   'משרדי הממשלה ישקיעו 600 מיליון שקל בטיהור מי התהום במתחם תע"ש'.  סופר לנו כי בסיועו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, הושג הסכם ותקציב לעריכת טיהור מי התהום בשטח התע"ש.  הדברים בתקשורת  בעקבות ההודעה,  לא משקפים את המציאות, מערבבים בין מושגים והעיקר, מתעלמים מעובדת בסיס כי הממשלה ושלוחותיה, הם אשר נמנעים בכוונה ומסיבות לא ברורות, לערוך סקר זיהום כולל, שהוא תנאי לכל התקדמות של  תוכנית התע"ש, הן בתחום התכנוני והן  בהגיון הדברים וריכוך התנגדות התושבים.  הדרך בה הולכת הממשלה, בברכת ראש הממשלה בנושא קידום הבנייה על שטח התע"ש,  הנה דרך מפותלת, לא-ראויה, שלא רק לא תקדם את  יישום התוכנית, אלא  היא מציגה  כל נבחרי הציבור ונושאי המשרה העוסקים בנושא, באופן לא מחמיא, וזה באנדרסטיימנט.   פניתי בעניין זה אל  מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר.

     

     

    14.8.12  שלב ההתנגדויות - מימוש בסיסי של זכויות האזרח.  אם האזרחים לא  יפעלו, עתידנו קודר.
    מסמך התנגדות  לתוכנית המיתאר של  בינוי  שטח התע"ש - הקרויה  מש/1, הוגש לוועדה המחוזית המשותפת בראשות גילה אורון.  המסמך עב-הכרס, אותו הכין אריה גבע, חושף שורה של כשלים משמעותיים בדרך עבודת  הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה (הוועדה המחוזית המשותפת), משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ומינהל מקרקעי ישראל שהוא  המתכנן והיזם של התוכנית. חוסר הטיפול במצב הזיהום,  התרגילים שנעשים כדי שהציבור  ידע את מצב זיהום השטח, מידת מסוכנתו, מיקומו, התפשטותו, הוא רק אחד משוררה של כשלים בסיסיים הקיימים בתוכנית התע"ש.   קשה להאמין אבל העובדות מדברות בעד עצמן.  מסמך ההתנגדות מציג את  עבודת  גופי השלטון,  בלא כחל-ושרק, בנושא שהוא  מהחשובים ביותר המונחים כיום  לפנינו, שאינו בתחום הביטחוני.  ראה:

    מסמך התנגדות שהגיש אריה גבע, בעניין תוכנית שטח התע"ש, בפני הוועדה המחוזית 14.8.12

     

    בין אם תקראו את  כל  המסמכים הרבים שהביא גבע,  או רק את חלקם,  כדאי שהציבור יפנים, כי אין מדובר בבעייה של אחרים,  אלא בעניין הקשור ישירות אל רבים מתושבי המרכז, לא רק בתחום הבריאות, אלא עלול לפגוע באיכות החיים של כולנו.  תחשוב לפעמים, מה אתה עשית כדי למנוע את  הדבר ולהציג תוכנית ראויה.

     

    מאבק  אריה גבע נגד תוכנית הבעייתית של שטח התע"ש, החל כבר בשנת 2006
    אטימות רשויות התכנון, מהלכים של יעל גרמן ראש עיריית הרצליה מאז שנת 1998,  אשר קשה לי להסביר, עלולים בסופו של יום להיות בכי של דורות לתושבי העיר הרצליה.אם  חלילה תבוצע התוכנית, במתוכנת אותה תיכנן היזם, מינהל מקרקעי ישראל  ובגדול, לא חל בה שינוי מאז ראיתי את התוכנית בפעם הראשונה. ראיתי את  תרומתי למאבק, בהעלאת הנושא, הצפת המידע, חשיפה של העדר מידע, של החלטות סולו של ראש העירייה הרצליה בלא מידע, בלא פורום שקוף, אם בכלל.

    השקעתי מזמני, וכתבתי  בשנים 2006-2007  שני ניירות -עמדה בעניין זה.

    האחד -   מתחם צור הרצליה, שהוא השטח בתחומי העיר הרצליה, בו  רוצים היזמים בעידודה של  יעל גרמן, להתחיל את מיזם התע"ש העצום, ולהשתמש בו כמנוף לטיהור השטח כולו. רעיון לא רע אבל התוכנית כפי שהיא מוצגת, עבור תושבי הרצליה, לא טובה בלשון המעטה.

    נייר העמדה השני,  עוסק בזיהום השטח, ובעיקר, בדרך ההתנהלות הבעייתית של  רשויות המדינה, לרבות רשויות התכנון במסגרת משרד הפנים, היזם - מינהל מקרקעי ישראל וגם עיריית הרצליה,  בכל הקשור לנושא הזיהום ובעיקר, הסירוב המתמשך לבצע סקר מקיף של מצב הזיהום בכל השטח, עוצמתו, טיבו, מידת מסוכנותו ודרך התפשטותו.  דרך בלתי סבירה זו, לא רק שיש בה סכנה לעתיד, אלא גם 'תקעה' את המיזם כולו.

    לקריאה של  ניירות-העמדה ועל  שטח תע"ש  הנמצא בתחומי עיריית הרצליה, הקרוי 'מתחם צור' ראה:  התע"ש עיריית הרצליה

     

    עם הגברת פעילות   עמותת אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון -  הפסקתי  (אריה גבע) למעשה את מעורבותי בנושא  שטח התע"ש, עד  שהחלטתי  בשנת 2011  לחדש מעש בעניין מתחם התע"ש, תוך התרכזות בנושאי  חוסר השקיפות והיעדר המידע, בעקבות  השחיתות שהתגלתה בפרשת 'הולילנד' (שאין לה קשר לעניין התע"ש) והחלטת בית-המשפט העליון לבטל את פסיקת בית-המשפט המחוזי, וכך,  לא הייתה חייבת הועדה המחוזית, להורות על  עריכת סקר על מצב הזיהום, בטרם הפקדת התוכנית.

     

    1.7.2012  תכנית  'עיר' התע"ש'  - דרום השרון   הופקדה - חובה להגיש התנגדות. 
    הפקדת תוכנית התע"ש בלא התנייה מראש כי בטרם אישור  התוכנית,  ייערך סקר של מצב זיהום השטח, אשר רק בעקבותיו  יקודמו שלבי התכנון  עד לאישור-  היא מתכון ברור של חשש לאובדן השליטה וביצוע תוכנית לא ראוייה, בעייתית, רוויית סיכונים ומעשי שחיתות. 
    תוכנית  התע"ש אשר הוגשה בלא מידע של ממש, תוך העדר שקיפות, בדרך בה היא מטופלת על-ידי רשויות התכנון,  פגומה בהיבטיה שונים.   סירוב המדינה בעלת המקרקעין, לערוך תחילה סקר של מצב הזיהום - עוסקת ממש בנפשנו וראוי כי  גם  אלה אשר ממאנים לראות את התמונה  הקודרת  בלשון סגי נהור -  יחרגו משלוותם.  על הציבור לפעול, כי  ייערך סקר על מצב הזיהום בטרם אישור התוכנית,  אשר יש בה  מספר כשלים בסיסים, שיש בהם להפוך את התוכנית  לבטלה מעיקרא.  על המצב  כפי שרואה אותו אריה גבע לאחר הפקדת התוכנית.  הנושא נוגע לכל תושבי המרכז. לפחות תקרא ראה:

    תוכנית שטח התע"ש, דרום השרון הופקדה. יש לציבור 60 יום להגשת התנגדות. 22.6.12

     

     

     

    23.4.12 תוכנית  התע"ש  אושרה להפקדה, אך עדיין לא הופקדה.
    למרות החלטת בית המשפט העליון,  ב- עע"מ 2141/09,  ועדת התכנון נ. אחלה, מיום  17.11.10, כי ניתן להפקיד את התוכנית במסגרת הליכי אישורה,  עדיין התוכנית  נמצאת במגירת ועדת התכנון, אך  גילה אורון, יו"ר ועדת התכנון המיוחדת לעניין  שטח תע"ש דרום, המכונה מש/1,  מסרבת לאפשר עיון במידע כלשהו שבידי ועדת התכנון. כדאי לשוב ולקרוא את  פסק-הדין של בית-המשפט העליון, למרות הגיונה המשפטי הדווקני, מעוררת תחושה של חוסר  נוחות רבה, שכן,   בית-המשפט העליון לא סייע הפעם לאזרחים, במאבקים  מול רשויות השלטון, בנושא שהוא  אחד הבעייתיים והמסוכנים ביותר  לבריאות הציבור שהיה בישראל.  לקריאת פסק הדין המלא:

     

    עע"מ  2141/09 הועדה המשותפת לתכנון,   נ. עמותת אחל'ה   17.11.10   (בית המשפט העליון)

    על פסק-הדין של בית המשפט העליון בעניין  הפקדת תוכנית התע"ש ראה בהמשך.

     

    7.3.11  מדוע המידע אודות שטח התע"ש לא מונח בפני הציבור.
    בימים אלה, ביקשנו   (אריה גבע יחד עם עמותת אחל'ה), לקבל מידע מ - 18 רשויות שלטון (משרדי ממשלה רשויות מקומיות, מינהל מקרקעי ישראל)  הנמצא ברשותן אודות שטח התע"ש. נלמד מה  המידע הקיים בידי אותן רשויות,  תוך השאלה מדוע המידע לא מוצג בפני הציבור. 
    אני שוב וחוזר על הצורך כי בשטח התע"ש דרום השרון, יש לייעד חלקים  להקמת פארק עירוני   של הרצליה,  שישרת את מרבית תושבי העיר המתגוררים במרכזה ובמזרח העיר, וכן את תושבי רמת השרון ורעננה, הסמוכות.   שטח התע"ש מגודר מזה שנים,  ומדינת ישראל, בעלת המקרקעין, רוצה לבנות עליו, תוך הסתרת העובדה כי בשטח ישנם ערכי טבע  בעיקר פרחים ובעלי חיים חשובים.  סקר שנערך במקום בשנת 2007, חושף חלק מהתמונה. חלק עדכני יותר, עדיין לא עלה בידינו להשיג.  על:
    סקר פרופ' פרומקין -  החי - הצומח,  מתחם תע"ש, הרצליה 2-2007

     

    11.11.11   יחסי הציבור של המדינה, לקידום המיזם הבעייתי אשר שמו שונה ל - 'קדמת השרון'
    המדינה נוהגת כמו טייקון, תוך חשש כי  עובדי הציבור המופקדים על שמירת זכויות הציבור בכל הליכי אישורי התכנון של בנייה,  מתנהלים בלא שקיפות מלאה של הליכי התכנון, תוך שהם משמשים מקדמי תוכנית  הענק, בה ייבנו 23 אלף יחידות דיור, בתוך אזור צפוף, עם בעייות תחבורה, שלא לדבר על הזיהום העצום הקיים בשטח.  כאשר גילי טסלר, מתכננת מחוז תל-אביב במינהל מקרקעי ישראל, אומרת בראיון בתקשורת : "אני לא מבינה את מעט האנשים שמתנגדים  ומעכבים את התוכנית היחידה שתאפשר את המימון לטובת טיהור הקרקע...." אני מתחיל באמת לדאוג.  (ראה קול הרצליה, 11.11.11).
    מהיכן שאבה המתכננת הבכירה  את המידע, כי רק מעטים מתנגדים לתוכנית. הציבור כולו  דואג, אך שותק ואותם מעטים, מדברים למען הרבים.

     

     

     

     

    מדינת ישראל נוהגת כמו כריש נדל"ן המעוניין להגדיל את רווחיו.  ומה על בריאות הציבור ?

    בינוי  מגפוליס של 23 אלף יחידות  דיור, בשטח תע"ש - דרום השרון,    על-פי תכנית הממשלה, בעלת המקרקעין, מעורר קשיים ובעיות  מעבר לבעיות זיהום השטח החמורה.

    אתר בושה עוסק בעיקר בשטח הקרוי מתחם צור, שהוא חלק של שטח התע"ש הנמצא בתחומה של עיריית הרצליה.  תכנית  הבניה של מתחום צור, בה תומכת עיריית הרצליה, בראשות יעל גרמן,   מעשירה את קופת הממשלה על חשבון איכות חייהם של תושבי הרצליה, היא גרועה לעיר הרצליה, לתושביה  בהיבטים רבים, אם אם תיפטר בעיית הזיהום הקשה.  (ראה בהמשך).

     

    עולם טבע יפה עומד לההרס אם לא נפעל - סקר  טבע בשטח התע"ש בתחום העיר הרצליה
    אני שוב וחוזר על הצורך כי בשטח התע"ש דרום השרון, יש לייעד חלקים  להקמת פארק עירוני   של הרצליה,  שישרת את מרבית תושבי העיר המתגוררים במרכזה ובמזרח העיר, וכן את תושבי רמת השרון ורעננה, הסמוכות.   שטח התע"ש מגודר מזה שנים,  ומדינת ישראל, בעלת המקרקעין, רוצה לבנות עליו, תוך הסתרת העובדה כי בשטח ישנם ערכי טבע  בעיקר פרחים ובעלי חיים חשובים.  סקר שנערך במקום בשנת 2007, חושף חלק מהתמונה. חלק עדכני יותר, עדיין לא עלה בידינו להשיג.  על:
    סקר פרופ' פרומקין -  החי - הצומח,  מתחם תע"ש, הרצליה 2-2007

     

    1.11.2011   המועצה הארצית לתכנון בנייה , אישרה הפקדת של תכנית המתאר לבניית 23,000 יחידות דיור, על שטח התע"ש  בדרום השרון, למרות הזיהום החמור הקיים בשטח.
    מי באמת שומר על שלום הציבור ועל בריאות התושבים.  האם בדרך ההתנגדויות אשר תישמע בפני הועדה  החוזית, יצליחו תושבי האזור וארגונים ירוקים, לשכנע את הפקידים,  נוכח סכומי העתק אשר תשקיע המדינה כדי לגרוף מזומנים לקופתה ולהעשיר תוך כדי כך יזמים  ממולחים.  על אישור הועדה הארצית ועל תוכנית שטח התע"ש שיצאה לדרך ראה כתבות באינטרנט:

     

    פינוי מפעלי תע"ש יוצא לדרך ללא שיקום הקרקע המזוהמת - הארץ 1.1.11

    אושרה תוכנית המתאר למתחם תעש, רמת השרון, כלכליסט  1.1.11

    למרות הזיהום אושרה  בנייית התעש, רמת השרון, ידיעות אחרונות YNET 1.11.11

    למרות הזיהום יוקמו 23 אלף יחידות דיור, התע"ש, מעריב NRG,  1.11.11

     

    15.3.11   פנייה לקיום שקיפות מלאה של הליך התכנון  והאישור של שטח תע"ש השרון
    נוכח החלטת בית-המשפט העליון, לאפשר התחלת הליכי התכנון, של שטח התע"ש גם ללא עריכת סקר זיהום, כפי שקבע בית-המשפט המנהלי, לבקשת עמותות אחל"ה ו-אדם טבע ודין בשם הציבור, בקשנו את גילה אורון, יו"ר הועדה  המחוזית המיוחדת לעניין שטח תע"ש, כי הליך דיון ואישור, לרבות כל המסמכים שיוצגו בפני הועדה,  יהיו שקופים בזמן אמיתי.  מיותר להסביר את החשיבות העצומה של שקיפות מלאה  של תהליך  בעל רגישות גבוהה מבחינה ציבורית, במיוחד כאשר בעלי המקרקעין הנה מדינת ישראל וחלק מחברי הועדה והעומדת בראשה, הם  עובדים של מדינת ישראל, קרי בעל הקרקע.
    על המכתב, הנסיבות המיוחדות, החשיבות העצומה בצורך של שקיפות ראה:

    הצורך להחלת שקיפות מלאה בזמן אמיתי על כל המידע המוגש לועדת התכנון. הקש:
    פנייה אל גילה אורון, ממונה מחוז ת"א משרד הפנים, 6.3.11, שקיפות הליך שטח התע"ש.

     

    התשובה הלא מפתיעה של גילה אורון, הממונה על מחוז תל-אביב לא הפתיעה.  אני תמה מדוע. הרי גילה אורון נחשבת גם בעיני, אישה הגונה, אז מדוע היה מסרבת לפעול בדרך הנכונה, הסבירה שתסיר כל חשד, תמנע ותרתיע  במידת מה כל אחד מחברי הועדה, לפעול בדרך הלא-ראויה. לקריאת התשובה

    תשובת גילה אורון, הממונה על מחוז תל-אביב במשרד הפנים, יו"ר הועד המיוחדת -  2.5.11
    עיון בתשובתה של הממונה על המחוז,  הנה למעשה זריעת חול בעיניים.  במלים אחרות, גילה אורון, אינה מעוניינת  ואינה חפצה כי  כל המידע אשר מונח לפניה ובפני חברי הועדה הנכבדים, יהיה גם לפני הציבור, כדי שאותם אזרחים שאכפת להם, יוכלו לעיין במידע בזמן אמיתי ולהביע התנגדותיהם.
    אכן, אין כיום חובה שבחוק, לפיה כל המידע שאינו חסוי, המונח בפני הועדה, יהיה שקוף. לפיכך, אזרחי ישראל לא צריכים להיות מופתעים, עם מסתבר כי מתחת לפני השטח,  נעשים דברים אפלים על-ידי כאלה או אחרים, גם אם הם בודדים. מכל פנים, הנזק לציבור הוא עצום.

     

    1.3.11  שלב התכנון של מתחם התע"ש יוצא לדרך. זהירות, אזהרה, שקיפות הכרחית
    נוכח החלטת הועדה המחוזית המיוחדת למתחם התע"ש בראשות גילה אורון, מנהל מחוז תל-אביב של משרד הפנים, לאשר הפקדת תוכנית התע"ש,  אנו דורשים שקיפות מלאה של הליכי התכנון, וכן לשמור מכול משמר על זכויות התושבים, בריאותם  ואיכות חייהם, גם עם קופת המדינה וכל בעלי הממון שייהנו מהמיזם הענק, יגרפו לכיסם רווחים קטנים יותר.  ראה עמדת אתר בושה:
    נוכח ההחלטה להפקיד את תוכנית התע"ש - זהירות, מעורבות, שקיפות 1.3.11

     

    17.11.10  אכזבה קשה בשל החלטת בית-המשפט העליון שלא לעכב את הליכי התכנון,

     

     

     

     

    החלטת בית-המשפט העליון, לקבל את ערעור  ועדת התכנון, משמעה כי ניתן להפקיד את תוכנית הבניה הבעייתית של שטח התע"ש בטרם ייערך סקר זיהום, בשטח, שאין חולקים כי הוא מזוהם למדי. החלטת בית-המשפט העליון  הנה מכה קשה לשוחרי הסביבה, לאזרחים הנאבקים  למען  איכות חייהם ושמירת בריאותם. יום עצוב לשוחרי איכות הסביבה ולאותם אזרחים, הנאבקים למען  הבטחת בריאותם ואיכות חייהם.

     

    לקריאת פסק הדין המלא:

    עע"מ  2141/09 הועדה המשותפת לתכנון,   נ. עמותת אחל'ה   17.11.10   (בית המשפט העליון)

     

     

    בית המשפט העליון החליט  ביום 17.11.10 לקבל את  ערעור רשויות התכנון נגד עמותת אחל"ה ועמותת אדם טבע ודין, בנושא שטח התע"ש המזוהם באזור השרון.  בית-המשפט קבע כי  בנסיבות מקרה  של שטח התע"ש, לא ניתן לקיים ביקורת שיפוטית לפני שמוצה תהליך ההתנגדויות בפני רשויות התכנון.  עובדת היקפו העצום של  המיזם ולמרות האפשרות  הסבירה מאד,  כי  שטח התע"ש אכן מזוהם, אם כי היקף  הזיהום ומיקומו לא ידועים, עדיין לדעת בית-המשפט העליון, לא קמה עילה לחרוג מן המתווה התכנוני המקובל הקבוע בחוק התכנון.

    דעת אתר בושה על פסק-הדין  של בית-המשפט העליון בעניין שטח התע"ש

     

     

    קריאה נוספת של פסק-הדין של בית-המשפט העליון, ביולי  2012 עת הכנת מסמך ההתנגדות שלי לתוכנית מש/1 של שטח התע"ש או בשמה החדש שנתנו לה היזמים -  'קידמת  השרון',   בחנתי את המלים  החודרות אותן טבע בית-המשפט בפסק-הדין, לגבי הדרך בה על רשות תכנון, קרי הועדה המחוזית,  להתייחס לדברים, כאשר היא יושבת באדרת 'השיפוטית' שלה משמע בשלב הדיון בהפקדות וכן  את  מלוא המידע, שעל הועדה המחוזית להעביר לציבור.   נחכה ונראה ונקווה כי - 'מעז יצא מתוק'.

     

     

    אזרחים מאזור השרון, התארגנו ויצאו למאבק. על: עמותת אחל"ה, על סיכומי המדינה בערעור.

     

     

    מעורבות  אתר בושה, בנושאים ירוקים.
    אתר בושה אינו אתר  שתכליתו עיסוק בנושאים ירוקים.  עם זאת,  אתר בושה מביא את מעורבות  אריה גבע, בנושאים סביבתיים, שהם בעיקר אלה, הקשורים למקום מגוריו - השרון, הרצליה

     

    שטח התע"ש דרום השרון.  7500 דונם, חלקם מזוהם ויש לטהר את השטח - ערכי טבע

    ראה: שטח התע"ש

     

    1.10.09   מי  הם נבחרי הציבור הקובעים בשם המדינה, לעניין זיהום שטח התע"ש.
    ראה:   עמותת אחל"ה על הסיכומים מטעם המדינה בערעור

     

    9.3.09 המדינה מערערת על קביעת בית-המשפט לעניינים מנהליים, כי  יש לבצע סקר זיהום כל שטח התע"ש טרם הפקדה. עתמ 1291/07 אחלה,  אדם טבע ודין  נגד רשויות התכנון, עיריית הרצליה

     

    מדינת ישראל בעלת-המקרקעין,    הגישה  ערעור   לבית-המשפט העליון, ממנו עולה איום   ברור -  כי   אם תישאר על כנה, החובה לעריכת סקר זיהום מקיף של כל שטח התעש, דרום השרון,  לפני שיותר למדינה לשווק חלק מהקרקעות המזוהמות, כי אז הבנייה על קרקעות המדינה, בשטח התע"ש לא תצא לפועל והקרקע תישאר מזוהמת. מי מטעם מדינת ישראל   החליט על  עמדה זו. מצב בו מדינת ישראל  כבעלת שטח התע"ש, פועלת כיזם מקרקעין, שעיקר מעייניו  עשיית רווחים, בלא דאגה לבריאות  הציבור - הנה  בלתי סבירה בעליל.

    לקריאה דעת אתר בושה על  גישת המדינה, הקש: זיהום שטח התע"ש, ערעור המדינה 8.3.09.

    לקריאה על שטח התע"ש דרום השרון, הקש: שטח התע"ש.

     

    ניירות עמדה אותם חיבר והפיץ אריה גבע בנושא תוכנית התע"ש  בשנים 2006-2007

    נייר - עמדה - מתחם צור, בתוך שטח התע"ש, הרצליה - מיזם בעייתי 16.10.12-  אריה גבע

    נייר-עמדה,  זיהום השטח -  מתחם התע"ש, השרון, היעדר שקיפות, סכנה לבריאות הציבור,   28.12.07,  אריה גבע

    תמצית נייר-עמדה, זיהום שטח התע"ש היעדר שקיפות 28.12.07

     

     

    אתר בושה עוסק רבות   בנושאים שהם  היפוכה של הבושה, שהעלמותה,  היא יעדו  העיקרי של האתר.

    אהבת הארץ, מורשת, וטיולים שעושה אריה גבע, גמלאי שעבר את גיל השבעים, קשיש ממש בעל רוח צעירה , במשעולי ישראל, במסגרות שונות - מובאים באתר בושה ראה: ארצי - ארצי.

     

     

    11-2008

    פרחים נדירים –  בתחום שטח התע"ש, דרום השרון.  (הרצליה, רמת-השרון)

    מדינת ישראל  נותנת ידה להכחדת פרחים נדירים כדי לפתח את הנדל"ן של שטח תע"ש בבעלותה. במקום לשמר את שטח  התע"ש המתפנה בדרום השרון כשטח טבעי, לפחות בחלקו,  להציל  עולם  צומח וחי עשירים, לרבות פרחים נדירים שהולכים ונכחדים,   פועלת המדינה להעביר זרעים ופרחים  למקומות אחרים.  ככה לא שומר עם על ערכיו ועל  ערכי המולדת שלו.  לא תעקור נטוע....

    על דוח  האקולוג פרומקין שהזמין מנהל מקרקעי ישראל  על הצמחיה במתחם התע"ש בדרום השרון, אשר ולא פורסם ברבים, על  הניסיונות להכין את דעת הקהל  לעניין הכחדת פרחי בר נדירים הקיימים בשטח התע"ש שייעלמו לאחר שמדינת ישראל, כגורם נדל"ן, תהפוך את השטחים למבני מגורים.

    הקש:    לשמר חלק משטח התע"ש - כפארק.

     

    על  כמה מהפרחים הנדירים הנמצאים בשטח תע"ש הקש: פרחים נדירים בשטח תעש, דרום השרון

     

  • טיפוח היופי של הסביבה העירונית   ( 5 מאמרים )

     

     

    טיפוח היופי  הטבעי של הסביבה העירונית על-ידי הרשות המקומית ועל-ידי התושבים,  הנו מעשה מבורך בו  ניתן להגיע לשיפור משמעותי של איכות החיים במספר תחומים, תוך עלות נמוכה יחסית.  הרווח של הקהילה הנו משמעותי לא רק בהיבט האסטתי, אלא  יש לו גם  משמעות חינוכית רבה והרחבת שיתוף הקהילה  והגדלת אחריותה לשיפור רמת ואיכות החיים.

     

    טיפוח היופי, יכול להעשות בדרכים רבות. כל שנדרש הוא, תשומת לב, תוך מעורבות  פעילה של חברים בקהילה, והיענות הרשות המקומית, תוך תמיכה כספית מצדה.

    זריעת פרחי בר בשטחי אחו או שטחים נטושים או עזובים במרכזי הערים, הנה דרך מצוינת להביא לשיפור איכות החיים של התושבים והגברת המודעת לערכי טבע. ראה:
    הקצאת שטח, הכנה, זריעה של פרחי בר, במרכזי הערים 

     

     

    צמחי בר בשטחים עירוניים לא מרוססים. תל-אביב-יפו  6.4.11

     

     

    'המועצה לישראל יפה' עורכת מאז 1993, תחרות הנקראת -  'קריה יפה לישראל' שנועדה לטפח ולעודד ראשי רשויות מקומיות, לשפר את איכות החיים של תושביהם.  הקש: קריה יפה לישראל

    רשימת  ערים שהשתתפו בתחרות של  המועצה לישראל יפה, בנושא 'קריה יפה בישראל', בשנם 2007' 2008, הקש: ערים המשתתפות בתחרות 'קריה יפה בישראל'.

     

    40 ערים יש ברשימה. מי חסר ולמה:  עיריית הרצליה לא בעד תחרות 'קריה יפה בישראל'

     

    אבל יש בעיר הרצליה, גם דברים יפים מאד בתחום טיפוח הסביבה העירונית. ראה:

  • בריכת החורף - הבאסה הרצליה   ( 0 מאמרים )

     

    בריכת החורף בשטח הבאסה בהרצליה, הנה כיום החשובה בין בריכות החורף שנותרו בתחומי הערים, וכנראה גם בתחומי השטחים הפתוחים בארץ-ישראל. השטח המכוסה מים בחורף בשטח הבאסה של הרצליה, היה כ - 350 דונם וכדי לשמר את  אופייה הטבעי של בריכת החורף, האיזון האקולוגי  ומגוון בעלי החיים והצמחים, שטח בריכת החורף בהרצליה צריך להיות 150 דונם.  ראה:

     

     

    בריכת החורף בתחומי הבאסה,  הנה אחת מבריכות החורף היחידות בהן נותר מגוון רחב של בעלי חיים וגם צמחים, נדירים במקומותינו, המתקיימים תוך איזון אקולוגי רגיש.  מאחר ונפל האסימון לעומדים בראש עיריית הרצליה, והם הפנימו כי שמירת שטח בריכת חורף גדול, עלותו קטנה יחסית והדבר יוסיף להם דימוי של שוחרי הסביבה, הם 'הגמישו' את עמדתם לגבי השטח אשר ייועד לשימור בריכת החורף.

    יש לקוות כי עיריית הרצליה תעשה את כל הנדרש, כדי לשמר את בריכת החורף בתחומה הרצליה, באופן הראוי, אך חובה על הארגונים הירוקים, על האזרחים, ובמיוחד על תושבי הרצליה - לראות לכך, כי  שימור בריכת החורף בעירם, ייעשה בפועל, ולא יהיה רק מס שפתיים.

     

    20.4.14 למרות החורף השחון, 'בריכת החורף של הרצליה', במלוא יופייה

    גם ממקום מגורי החדש ברמת אביב ג', אני מגיע לעתים מזומנות לפארק הרצליה,  ובמיוחד לאותו חלק של הפארק, שהוא 'בריכת חורף',  נרחבת יחסית, אולי הגדולה שנותרה בישראל. כמה דקות נסיעה מהבית, ואני מגיע אל מקום יפה, מטופח וגם בשנה שחונה כמו זו שעברה עלינו, המים ממלאים את הבריכה וישארו שם עוד מספר שבועות וכך יתאפשר השלמת מחזור החיים המלא של  בעלי-החיים שזהו בית הגידול שלהם. מאותם מקומות בהם ניתן להשקיף על מקווה המים,  לא רואים הרבה בני כנף. אמנם שעת צהריים וציפורים פעילות יותר בשעות הבוקר או הערב,  או  הן מסתתרות בין הצמחייה העבותה, אך  בכל זאת מיעוטן בשטח מעורר אצלי תהיות.   חלק זה של פארק הרצליה, מרגיע וחבל שרבים יותר מקרב תושבי האזור, אינם מודעים ליופיו של המקום לעת אביב.  אמנם ישנים שלטים המתארים את הפאונה והפלורה  הנמצאים בשלולית, אך נראה כי דרושה פעולה חינוכית נרחבת יותר, כדי שתושבי הרצליה והאזור, יפנימו את  משמעות אוצר הטבע, הנמצא כה קרוב לביתם ויתחילו ליהנות  מיופיו ושלוותו של המקום.

     

     

    הנוכחות הנמוכה של בעלי כנף  בשלולית,  עוררה אצלי שאלות. אמנם ידעתי כי בשעות הצהריים, הציפורים מסתתרות בין הסבך, אך פניתי אל שלומית ליפשיץ, מומחית לנושא הציפורים ומי שמארגנת סיורי צפרות  של כמה שעות, לעתים מזומנות.

     

    • "תשובתה  של שלומית הייתה:
    • מגוון ציפורים מהשלולית רק מהחודש האחרון מסיורי השבת: ברווזי מרית. שרשיר,  ברכיה. יאורית, תמירונים,  סיקסקים, מגלנים, אנפיות בקר, לבניות קטנות, אגמיות, סופיות (גם קינון ), טבלנים גמדיים (גם קינון),זרון, בז".

     

     

    אכן  בשטח  בריכת החורף, הנמצא ממש בתוך הרצליה, קיים עולם תוסס ומגוון של בני כנף, בו  יש הרבה יופי, גם למי שאינו חובב ציפורים מושבע. צריך רק לבוא מצויד במשקפת והדרכה מתאימה,  והחוויה מבוטחת. המעוניינים להשתתף בסיורי הציפורים, הדוא"ל של שלומית: כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

     

     

    • פברואר 2013  -  בריכת החוף של הרצליה חיה ומקסימה.

    ביצוע שלב ב' של פארק הרצליה היה הצלחה גדולה לטעמי.  העירייה שימרה שטח שיש בו כנראה לאפשר את קיומה את תופעת הטבע הקרויה בריכת חורף.   לעת חורף, כאשר השלוליות מתמלאות מים ובני כנף מגיעים אליהם, אני נוהג לטייל שם לבדי ולשאוף טבע במלוא עוצמתו ויופיו.

     

    כתבתי לא אחת על ההיבטים  המיוחדים  של  תופעת בריכת החורף ושל בעלי החיים והצמחים המצויים בה, ולא אחזור על כך.
    בשבת 2.2.13, דפנה רעייתי לקחה את הנכדים למופע בהיכל האומנויות הסמוך ואני נהניתי מביקור נוסף בשלולית החורף.   הפעם, הייתה עמי מצלמה.
    מספר  תמונות מביקור בבריכת החורף של הרצליה  2.2.13

     

    20.2.11   עיריית הרצליה אכן תשמר  120 דונם של בריכת החורף 
    למעשה, יש התחייבות  עיריית הרצליה   לשמר  120  דונם של בריכת חורף טבעית בלא התערבות אדם,  מתוך השטח הגדול יותר של בריכת החורף בשטח הבאסה של הרצליה, נמצאת בתחומי הפארק העירוני החד. השטח  המיועד לשימור, אמנם קטן משטח בריכת החורף הרצוי כדי לשמור את  מארג החי והצומח הייחודים לתופעת 'בריכות החורף', אך  בנסיבות הקיימות, יש לקבל בברכה, שימורו של שטח בגודל זה, אם השימור אכן ייעשה בקפידה.

    ביצוע שלב ב' של פארק הרצליה נמצא בעיצומו, לרבות שטח בריכת החורף (המכונה גם שלולית החורף), שעל-פי הצגת עיריית הרצליה, יישמר כשטח ללא הפרעת אדם. נקווה כי בסיום שלב ב',  יוכשרו נקודות תצפית נוחות לעבר בריכת החורף, ייבנו דרכי גישה אשר תשתלבנה בנוף הטבעי של בריכת החורף, כך שהמקום  יהיה לא רק שכיית טבע, אלא אתר לימודי מעניין וחשוב.

    בעקבות ביקור במקום בעת ביצוע העבודות,  התכתבנו עם עיריית הרצליה, שממנה עולה בבירור, כי למעשה, קיימת התחייבות של עיריית הרצליה לשמר 120 דונם של בריכת החורף.

    ראה: עבודות  שלב ב'  בעיצומן.  אלבום תמונות והתכתבות עם העירייה - פברואר 2011

    יש להמתין לסיום עבודות שלב ב' של פארק הרצליה ולדרך בה  תישמר בריכת החורף, דרכי הגישה, נקודות הצפייה וכל הנדרש כדי להפוך את בריכת החורף לא רק לשכיית טבע, אלא גם למקום בו יוקנו ערכי טבע ואהבת הארץ, לציבור בכלל ולצעירים בפרט.

     

     

    4.11.2011 פארק הרצליה -  הושלם שלב ב', הכולל שימור ברכת החורף, תוך נגישות ושמירת הטבע
    בריכת החורף של הרצליה (הבאסה),  תופעת טבע הנמצאת בסכנת הכחדה,   נעטפה בפארק מקסים, השומר על ייחודה של בריכת החורף, מאפשר נגישות וצפייה בציפורים ממקומות מסתור.  כל הכבוד  לעיריית הרצליה  על תכנון הפארק,  על הביצוע ונקווה כי  אכן  חלק זה של פארק הרצליה  יהיה פארק ייחודי, המשלב ערכי טבע, עם צרכים אורבניים.

    רשמים, תובנות, הצעות ראה:

     

     

    27.6.10  יעל גרמן  מטעה את הארגונים הירוקים והציבור, באשר להחלטת עיריית הרצליה על שימור  120 דונם של  בריכת החורף הנמצאת בתחומי פארק הרצליה..
    בעוד יעל גרמן הצהירה ברבים ביום העיון בנושא בריכת החורף שהתקיים בפברואר 2010, ראה בהמשך, כי עיריית הרצליה החליטה לשמר 120 כשטח מוגן של בריכת החורף, אריה גבע חשף לאחר מאמצים רבים, כי לא היו דברים מעולם ועיריית הרצליה מעולם לא דנה בעניין. 
    מה מסתירה יעל גרמן, מה היא באמת רוצה, ולמה היא פועלת גם כאן תוך חוסר יושרה, תרבות שקר ושאר דפוסי פעולה לא ראויים, ראה:


     

    11.2.2010 יעל גרמן מצהירה על גודלה של בריכת החורף,
    עיריית הרצליה בראשות יעל גרמן, רצתה בתחילה, כי שטח השימור יהיה קטן יותר, ונראה כי לאחרונה, היא שינתה דעתה והיא תומכת בשימור של שטח של 120 דונם.  האם אכן  עיריית הרצליה, תפעל על-פי הצהרתה של יעל גרמן ביום העיון בנושא שימור בריכות החורף, שהתקיים ביום 11.2.2010. ראה בהמשך.

     

    על:

     

    על פארק הבאסה,  כחלק מהפארק העירוני של הרצליה, על עמדת עיריית הרצליה, מאבקים שנוהלו על-ידה, עמדת אריה גבע בעניין, ראה: פארקים עירוניים בהרצליה, הקיימים וזה שחסר.

     

    פארק הבאסה ועל בריכת החורף, המכונה גם שלולית החורף

    14.2.09  יום שמש חורפית נעימה.  יום המוקדש  על-ידי עיריית הרצליה  לתופעת הטבע, הקרויה, בריכת החורף או שלולית החורף. האם שומרת  ומטפחת עיריית הרצליה את  בריכת   החורף שהנה ערך טבע חשוב, או  שתופעת הטבע הזו, הנה רק מנוף לרצון העירייה לטפח את הפארק העירוני,  ע"ח ערכי הטבע הנמצאים בשלולית החורף : יום נעים בפארק הרצליה, שלולית החורף 14.2.09

     

    עתידה של בריכת החורף ומה עושה עיריית הרצליה לשמר את שכיית הטבע בתחומה
    עדיין איננו יודעים, מה סוכם לגבי גודלה של  בריכת החורף,   שהיא בעצם העילה  והצידוק האמיתי לתמיכת הגופים הירוקים ומאבקם למען הקמת פארק פארק הבאסה. עיריית הרצליה, לא הבהירה את עמדתה ברבים.

    בתאריך 16.2.09  הגיש אריה גבע  על-פי חוק חופש המידע, בקשה  לקבלת מידע מעיריית הרצליה, על פעולות העירייה וכוונותיה לגבי בריכת החורף,  בפארק הבאסה.

    תוך 30 יום,  על עיריית הרצליה להעביר את המידע שיעניין לא רק את תושבי הרצליה, אלא גם את כל חובבי הטבע במדינת ישראל.

     

    עמדת יעל גרמן לפני שנים ספורות בעניין בריכת החורף
    בשנת 2006, כתב אריה גבע נייר-עמדה, שנשלח אל יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, לקריאת נייר-העמדה הקש:  נייר-עמדה, אריה גבע, פארק הבאסה 18.8.2006

     

    התכתבות ענפה הייתה ביני לבין עיריית הרצליה בנושא הפארק העירוני ושטח בריכת החורף. על קצה המזלג: מכתב אריה גבע אל יעל גרמן, 25.6.2006 : 'מניפולציולת בנושא פארק הבאסה'

     

    בשנת 2006, יזמה עיריית הרצליה עריכת סקר מדעי על  שקע הבאסה ועל בריכת חורף.
    סקר אקולוגי, שקע הבאסה הוכן על-ידי פרופסור אביטל גזית 8-06   הקש: שקע הבאסה פרופ' גזית

    הסקר הוכן ביוזמתו של אורי רוזין מנהל היחידה לאיכות הסביבה עיריית הרצליה

    פרופסור אביטל גזית ואנשי צוותו, חשפו עושר עצום של בעלי חיים - מינים רבים של חסרי חוליות - חרקים, חלזונות, סרטנים, תולעים, חד-תאיים, בצד בעלי-חיים דו-מיניים, שהמוכרים לנו הם הצפרדעים - חפרית מצויה, צפרדע הנחלים, אילנית מצויה.

     

    מה התרחש מאז אותו סקר והאם עיריית הרצליה אכן  מיישמת את המלצות הסקר ?  ראה בהמשך.

     

    בריכת החורף או כפי שהיא מכונה - שלולית החורף
    העילה וההצדקה העיקרית להקמת  פארק הבאסה במתכונתו הגדולה, ובמיוחד תמיכת הארגונם הירוקים במאבק של עיריית הרצליה נגד בעלי המקרקעין, הייתה -  שימור בריכת החורף המכונה גם שלולית החורף, שהנה ערך טבע מיוחד, האוצר בתוכו, עולם צומח ייחודי בו ישנם צמחים - פרחים אנדמיים, שעומדים בפני הכחדה.  מומחים טוענים כי  שימור בריכת החורף בשטח הקטן מ - 120 דונם, לא יאפשר התפתחות  הפלורה  - פאונה , הייחודיים  בבית הגידל של בריכת החורף.

     

    נוכח החשש כי עיריית הרצליה, לא תפעל כראוי לשימור שטח בריכת החורף,   פועלת החברה להגנת הטבע , כדי להביא לכך, כי  בריכת החורף  תהיה לפחות כ - 150 דונם, שהוא השטח לדעת החברה להגנת הטבע, הדרוש לשמירת בית-הגידול המיוחד של שמורת הטבע.

    סקר שערכה החברה להגנת הטבע, ביולי 2008, מעורר חששות כבדים כי  עיריית הרצליה אינה פועלת וחלילה לא תפעל בעתיד, לקיים את בריכת החורף בהיקף מינימאלי נדרש.   
    הקש: פעולת החברה להגנת הטבע, פארק הבאסה

     

    בשנת 2006, כתב אריה גבע נייר-עמדה, שנשלח אל יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, לקריאת נייר-העמדה הקש:  נייר-עמדה, אריה גבע, פארק הבאסה 18.8.2006

     

    הזמן שחולף מאז  כתיבת נייר-העמדה והשינוי שחל בעמדת עיריית הרצליה כלפי גודל השטח שיוקצה לשימור של בריכת החורף, מעמידים את מסקנות והמלצות גבע בנייר-העמדה, בראי המציאות הנוכחית. כל שנותר הנו, לראות לכך, כי עיריית הרצליה, תקבל החלטות סטטורית מתאימות ותפעל לשימור נכון של בריכת החורף הנמצאת בתחום הרצליה תוך שקיפות מרבית של מעשיה.

     

    העדפנו לא להביא את המכתבים שכתבנו אל יעל גרמן, את מאמצי גבע לשכנע את 'אדם טבע ודין' להפעיל את השפעתם כדי שעיריית הרצליה, אכן תתיחס אל  בריכת החורף באופן הראוי ועל-פי התייחסותה בעת מאבקה למען  הפקעת השטחים הפרטיים למען הפארק הגדול.

     

     

  • חוף - הים   ( 0 מאמרים )

    חוף הים של ישראל, הנו משאב הטבע החשוב ביותר לרווחתם של המוני ישראל. 

    שמירת החופים מפגיעת אדם ורכב, תוך ניקיונם,  חשובה לשימור ערכי הטבע המיוחדים של החופים, זאת תוך מתן שימוש  בחוף הים להמוני בית ישראל אשר עבורם הים בעונת הקיץ, הנו מקום  הבילוי ותרבות הגוף והפנאי - החשובים ביותר. חופי הים של ישראל, מהווים כוח משיכה גדול, לפיתוח ענף תיירות  גדול המביא להגברת תעסוקה ומטבע חוץ.

     

    על שמירת החופים, ניקונם ותחזוקתם באופן ראוי לרווחתם של האזרחים, מופקדות הרשויות המקומיות.

     

     13.5.11   דירוג חופי-הים של ישראל
    המשרד להגנת הסביבה, מפרסם  מדי שנה,  דירוג בדבר איכות חופי-הים של ישראל. הדירוג נעשה על-ידי צוותי מומחים, תוך שימוש במספר קריטריונים.  התוצאות מאלפות ויש לקוות כי פרסום מצב החופים, ידרבן את ראשי הרשויות המקומיות, לשמור ולטפל בחופי הים בתחומי הרשות, באופן יעיל יותר.

    דירוג איכות חופי הים, המשרד להגנת הסביבה 5-11

    • בדירוג שפורסם בשבוע זה,  החופים האיכותיים ביותר של ישראל הם:
      חוף הצוק תל-אביב
      חוף דדו, חיפה
      חוף הנכים הרצליה

     

     

     

     

  • מדד ערים ירוקות   ( 0 מאמרים )

    4-2011  ראשי ערים פועלים בין השאר למען תפארת שמם ויחסי צ יבור. לפיכך, קיום תחרות בין עיריות, תוך יישום מדד של ערים ירוקות, אשר יפורסם  מדי שנה בקרב הציבור, ייתן דחיפה של ממש להגברת המודעות למען הסביבה, תוך יישום מעשי של שיפורים מצד עיריות בישראל, בנושא הסביבה ונושאים ירוקים  אחרים.


    המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, ליד מכון השל,  הפועל במסגרת ארגון גג של שוחרי החיים והסביבה - פיתח מדד הבוחן את  קיום מחוייבות ערים בישראל, לשמירה על הסביבה.  מומחי המכון  קבעו עשר קטגוריות  בנושאי סביבה שונים, בהן נקבעו רמות ביצוע שונות של  עיריות  בפועלן למען   יישום נושאי סביבה   שונים.


    ב – 11 באפריל 2011, פרסם המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, את מדד הערים הירוקות לשנת 2011.  המדד ערוך באופן נאה, ציורי  וקל  להתמצאות.
    קישור ישיר אל : מדד הערים  המקיימות, מדד ערים  ירוקות  2011

    מיקום העיריות בקטגוריות השונות,  מעניין ומעורר מחשבות. נקווה כי ראשי הערים השונות, יסיקו את המסקנות המתבקשות ונראה בשנה הבאה שיפור של ממש בכל התחומים.


    מדובר במבצע ראוי להערכה ויש להניח כי יביא את הערים השונות ובעיקר את  העומדים בראש הערים, מה שאנו מכנים ראשי העירייה, לעשות מאמצים גדולים יותר בתחום הפרמטרים השונים של שמירת הסביבה. לא בחנו את  המדדים שנבחרו.

    מדד   ערים ירוקות,  מורכב מקטגוריות משנה, אשר גם הן מחולקות לתת-קטגוריות.

    להלן הקטגוריות הראשיות:
    אנרגיה ; שיתוף הציבור ;  ניהול סביבתי ; צדק סביבתי וחברתי ; שטחים פתוחים ; חינוך לקיימות ; מים ;  פסולת, לרבות הפרדה ;  אופניים בעיר ; כלכלה מקומית.

    ביצועי העיריות השונות בכל מדד,  צויינו בחמש דרגות:
    (המספרים הוספו על-ידי אתר בושה, רק  לצורך השוואה  של הדירוג הכללי  בין הערים השונות)
     מצוינות  -                                                     5 
    מתקדמים בצורה טובה -                                   4 
    בדרך הנכונה, ראוי להשקיע עוד משאבים -          3
    פוטנציאל אך נדרשת מחויבות והקצאת מקורות -   2
    לא בכיוון, הנושא לא על סדר היום   -                 1

    בינתיים נכללו במסגרת מדד ערים ירוקות,  רק 22  ערים מובילות, אשר  בחרו להשתתף במה שקרוי 'שעת כדור הארץ'. מכוונת המכון לערוך את המדדים מדי שנה ולהוסיף ערים נוספות.

    שיקלול נתוני מדד הקטגוריות השונות לעיל, על-פי הניקוד שערכנו ( הניקוד אינו של עורכי המדד), מראה, כי העיר תל-אביב מובילה בראש, בעוד ערים כמו -  ראשון לציון, מודיעין, נשרכות מאחור.


    באזור השרון, מקום מגורי,  השתתפו  בסקר לקביעת מדד ערים ירוקות,  ארבע ערים  בלבד (הוד השרון  רמת השרון לא השתתפו).   כפר-סבא היא העיר  המובילה,  לאחר מכן - הרצליה ורעננה  בעלות הם ניקוד כולל שווה ומעט מאחור, נתניה.

    אם נשנה את שיטת הניקוד שערכנו,  באופן  בו הדירוג הגבוה ביותר  יתן 7 נקודות (במקום 5) , המקום השני 5  (במקום 4), , השלישי 3  נקודות, הרביעי  -  2 נקודות והאחרון, אפס נקודות (במקום 1),  התמונה של מיקום ערי השרון,  תשתנה במעט.
    כפר סבא תוביל עם 43 נקודות, הרצליה -  37 , רעננה -  36, נתניה -  32.

    נמתין לשנה הבאה, לראות מה תעשנה העיריות השונות בתחום הסביבה, תוך תקווה כי המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, ימשיך עם עריכת מדד הערים הירוקות, שנראה כמפעל חשוב שיש בו תרומה של ממש לשיפור המודעות והמעשה של הרשויות המקומיות בתחום זה. 

  • עצים במרחב העירוני   ( 3 מאמרים )
    העצים המלווים את חיינו בסביבה אורבנית, הם  אורגניזימים טבעיים, אך מיקומם ואופיים, הם פרי החלטה והתנהלות מינהלית של אנשי הרשויות, השולטים בחיינו.  בחירת העצים המתאימים לשתילה והשמירה על העצים שנשתלו במרחב העירוני,  היא מעשה מנהלישל הרשות המקומית,  שנראה כי בלא מעט מקרים, נעשה בלא מידע מקיף, תוך שיקול דעת מוטעה ובלא פיקוח ציבורי נאות וללא התחשבות בציבור.
    חבל, כי מרבית הרשויות  המקומיות אינן מטפחות  את המודעות  בדבר לחשיבות העצים וכי העצים, כמו חיית השדה ובני האדם, שונים אלו מאלו.  לדעתי,  הצבת  שלטים קטנים, מסוגננים ומעוצבים, עם שם העץ ותכונותיו הבסיסיות,  בפארקים העירוניים  בסמוך לעצים,  היו משפרים את  המידע אודות מיני העצים  ועמו את התודעה בדבר חשיבותם של העצים והיותם שונים אלו מאלו באופן משמעותי.
    ***
    כריתה או גיזום עצים - מתי מותר ומי אחראי
    לא אחת, אנו מתעוררים בבוקר ומתברר כי העץ המדהים ליד ביתינו, נגזם באופן ברוטלי על-ידי קבלן חמדן, או לא אחת, הרשות המקומית, היא שעשתה את המעשה הרע. לעניין זה, לרבות סמכות פקיד היערות, שהוא הרגולטור הממשלתי לעניין זה ואת דרך עבודתה של הרשות המקומית, ראה  פסק-הדין של השופטת צילה צפת מבית- המשפט המחוזי, מחודש נובמבר 2013, שעסק בעניין.
    אין הכתוב כאן מתייחס לחורש הטבעי של ארץ-ישראל, אשר כיסה את הארץ בימים עברו ואשר חלקו הגדול נכרת בידי הכובש התורכי ששלט בארץ מאות שנים.  אין מרבים בכתיבה גם על מעשה הייעור הנרחב  של  הקרן הקיימת לישראל,  אשר שינתה למעשה את נוף הארץ ואשר נעשה באופן השנוי במחלוקת.  אינני  עוסק בהיבטים הבוטניים של העצים  השונים וענייננו הוא בהיבטים המנהליים של  הדרך בה פועלות הרשויות המוניציפאליות,  בנושא העצים במרחב העירוני ובעיקר, בהיעדר החלטה מושכלת, לגבי העצים הממלאים את הרחובות ואת הפארקים העירוניים.
    • גני איקלום של עצים -  ארבורטום
    ישראל אינה משופעת במינים רבים של עצי יער או חורש,  וכל העת, נעשים ניסיונות לאקלם מינים שונים של עצים, שיתאימו לתנאי הארץ ובמיוחד לכמות המשקעים הנמוכה במרבית האזורים. להוציא הגנים האונבריסטאים בירושלים ותל-אביב, יש עוד כמה גנים איקלום  קטנים יחסית  (אורנים).
    • חוות אילנות  ;  חוות הנוי ליד מדרשת רופין
    הם שני  גני איקלום של עצים (ארבורטום) מדהימים ביופיים הנמצאים  בשרון, במרחק קצר זה מזה. הכוונה היא לגן האיקלום  באילנות, על כביש 4, ובחוות הנוי ליד מדרשות רופין, צפונית לצומת בית ליד.  הגנים נשתלו בראשית ימי המדינה,  ומאות מיני העצים גדלו וחלקם מרשימים במיוחד. חלק ממיני העצים תמצאו רק במקומות מועטים בארץ ישראל.  שני גני האיקלום, טעונים טיפוח, והכניסה אליהם חופשית מכל תשלום. הם נמצאים פחות מחצי שעה נסיעה מתל-אביב וכל אימת שאני מגיע לשם,  אני תוהה איך בימי השבוע, הם שוממים כמעט לחלוטין.
    ***
    מדריך של משרד החקלאות, ישכיל אותנו  אותנו לגבי עצי הרחוב אשר משנים את חיינו -
    משרד החקלאות, ופיתוח הכפר עמל כמה שנים  על קטלוג והוראות הדרכה  של עצי הרחוב בישראל, אשר לא אחת,  הופכים את חיינו בארץ החמה הזו לנסבלים ואפילו נעימים.  רובנו עוברים ליד העצים היפים ואין לנו מושג מה שמם, מהיכן באו ומה תכונותיהם.  יוזמה ברוכה של משרד החקלאות, חבל שאין תמונות של כל העצים הנזכרים במדריך. כמה וכמה  עסקו במלאכת הדוח, נציין את ישראל גלין ואביגיל  הלר, אשר כתבו את המדריך. לקריאת המדריך ראה:
    ספר יפה  על עצים מיוחדים בחלקם עתיקי יומין - בארץ ישראל
    מומלץ לכל חובבי העצים ולא רק אלה המטיילים ברחבי ארץ ישראל,   לעיין  בספרו של יעקב שקולניק – 'מסע אל 101 עצים  מופלאים בישראל', בהוצאת 'עם עובד'. הספר המרהיב, מביא צילומים ותיאור קצר, של  101 עצים, שנבחרו על-ידי שקולניק וצוות אנשי מקצוע, כעצים נבחרים, הנמצאים עמנו שנים ארוכות, והם מיוחדים או מרהיבים.  חלק מן העצים נשתלו לפני מאות שנים,  אחדים הם  עצי חורש טבעי  ששרדו.   לדעת המחבר והצוות,  לכל אחד מהעצים שנבחרו, יש  הוד או ייחוד.   חלק מאותם עצים  נבחרים   מוכרים לכם ואני מקווה כי הסקרנות תמשוך אתכם, לפקוד  כמה שיותר מאותם עצים מופלאים אותם אינכם מכירים .
    • אצטט כמה שורות ממה שכתב יעקב שקולניק, בהקדמה לספרו: " העצים, שותקים ודוממים, הם הגיבורים האמיתיים של הטבע. הם ניצבים בשטח בכל מזג אוויר. מתמודדים   רגע-רגע בעקשנות ובנחישות בחום הקיץ הנורא, ברוחות חזקות, בקור החורף המקפיא. אין פלא שעצים גדולים עוררו מאז ומעולם התפעלות. זו הסיבה שתושבי הארץ הקדומים בחרו לעבוד את אלוהיהם תחת כל עץ רענן. בסתר לבם, כך נדמה לי, סוגדים גם בימינו חובבי הטבע לעצים יפים".
    העצים הכי, הכי הכי...
    פקיד היערות במשרד החקלאות, האיש הממונה מטעם השלטון על שלום העצים בארץ ישראל,  מביע דעתו, (באופן לא מחייב), מי הם  והיכן נמצאים  העצים הכי, הכי, בקטגוריות הבאות: העץ הכי שמן ; העץ ההיסטורי ;  העץ הכי ותיק ;  העץ הכי יפה ;  העץ הכי מרשים ; העץ הכי נדיר-מיוחד.  חלקם בעיר, חלקם בכפר וחלקם בטבע.  (תבדקו את עצמכם עד כמה אתם מכירים את אוצרות הארץ.       ראה:
    עצים יש להם לב וגם נשמה,  יופי,  וגם לעתים לכלוך  מבאס
    חברי יורם סמואל, המתגורר בלב תל-אביב,  המכיר את שגיונותי בקשר לעצים, הפנה את תשומת לבי לכתבתו של  אברהם בלבן במוסף תרבות וספרות,  עיתון הארץ  מיום 31.8.13 שכותרה : כעס והומר בשדרות בן גוריון.
    בין השאר כותב בלבן: "מי  ששתל את העצים האלה, לא היה גנן מרובע אלא אדם עם חוש הומר אנרכיסטי".  וגם למדתי, על  הויכוח בין שני משוררי הענק של תל-אביב, שלונסקי ונתן אלתרמן האם יש מלחמה תמידית בין יער לבין עיר, שתי תופעות בסיס בחיינו, שנגזרו מאותה מלה.  לקריאת המאמר:
    עיתון הארץ מתחכם ומי שמקיש על הקישור למאמר, יכול לקרוא רק את חלקו והוא מוזמן לחתום על מינוי שיאפשר לו להכנס לארכיב של העיתון.  תעקפו זאת, אם תקישו  במנוע גוגל מלים מתוך  הכתבה -  כמו : גנן מרובע, הומר אנרכיסטי וכך -  תקבלו  קישור לממאמר כולו.  לקריאת ראשית המאמר -
    תתבוננו סביבכם. תראו עצים מדהימים  אשר אינם נכללים ברשימת המאה, למרות שלדעתכם, אין מרשים מהם.  כך למשל, עצי השקמה (ג'ומס) המרשימים של תל-אביב,  לא נכללו,  בעוד עצים אחרים, מרשימים פחות לדעתי, זכו בכבוד.  אבל ככה זה בחיים.
    כשאני צועד ברחובות, או מטייל בפארקים העירוניים, אני בוחן את העצים שאני אוהב, רק לאחר פרחי הבר המופלאים של ארצנו,  שלעולם אינני שבע מהם ואני מנצל כל הזדמנות כדי להיות בטבע בעת פריחתם.
    • עצים מלאו תפקיד חשוב בחיי מילדותי.  עץ התות הענק, בקצהו של רחוב נחום, ליד בן יהודה, שנעקר מאוחר יותר ועליו נבנה קולנע תכלת, שנהרס ופינה מקומו לבית מגורים.  עצי השיזף (דומים), הגדולים בשדות הכפר הירוק,  עצי אלון התבור המרשימים  בבית הספר החקלאי כדורי, העצים שנטעתי  בקיבוץ יטבתה בערבה, שחלקם שרד והגיע לממדים מרשימים.  וכך,  לאחר שנים,  במסגרת  פועלי לשיפור מעשי השלטון, אני פועל גם  למען בחירה נכונה של עצים  שימלאו את הרחובות.
    עולה החשש, נוכח המקרים אותם בדקנו, כי  לעתים,  נבחרי הציבור, אלה העומדים בראש העיריות והמועצות המקומיות,  פועלים בעניין זה, מתוך חוסר הבנה, לגבי תפקידיו של העץ בנוף העירוני וחוסר מודעות כי בחירת מין  או זן   העץ שימלא את רחובות העיר,  היא החלטה חשובה, שקשה לשנותה, גם אם בדיעבד התברר כי היא שגויה בעליל.  אפשר להחליף מדרכה, להזיז עמוד חשמל, או לשפץ  כביש,  אך קשה  ציבורית ונפשית,  לעקור עץ  בן כמה שנים אשר גדל וצמח, גם אם לא במלוא תפארתו.
    ****
    החלטה מנהלית שגויה של ראש העירייה הרצליה - בכייה לדורות
    למרות שהוזהרה מראש, יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה דבקה בהחלטתה לשתול  ברחוב המרכזי של העיר הרצליה, עצי דולב קליפורני, שאינם מתאימים. ראה:
    בצד עצים מפוארים ומרשימים  הנמצאים בסביבה העירונית,  אנו עדים לקיומם של עצים עלובים  שאינם  מתאימים לאקלים ולתנאים, השתולים ברחובות, או בפארקים העירוניים.  בחירת העץ הנכון, במקום הראוי לו, היא מלאכת מחשבת של ידע מקצועי רחב, אהבות  או גחמות אישית אשר לעתים,  הנן מוטעות.
    עצים הם מעשי הטבע, המאריך חיים מכל  מעשי בריאה אחר. ישנם בארץ עצים שגילם בן 1500 שנה (זית, בנחל זיתן, ליד שבטה), ועצים רבים בני מאות שנים שניצלו מטעמים אלה או אחרים מיד הכורת.  נוכח התייחסות החוק והרשויות, הרי אנו עדים לכך, שכי קיימת שמירה יחסית טובה על עצים, וכך ככל שהשנים חולפות, יותר עצים מקבלים מראה הוד והדר, ומקרינים על כל  סביבתם.
    ***
    כן יש להדגיש, כי  במרחב העירוני -  במדרכות,  יש להקפיד כי העצים יאפשרו מעבר בטוח להולכי הרגל, מה שמחייב גיזום מבוקר  תוך  הקפדה, כי גם  ענפים של עצים בבתים פרטיים, לא יחרגו לעבר המרחב הציבורי באופן שיפריע או יסכן את ההולכים.
    בעניין זה ראה למשל :
    14.5.13  עצי בומבקס הודי, מרשימים, אך אינם ממלאים את יעודם בגינה ברמת אביב ג', תל אביב
    בגינה ליד ביתי  ברח' אליהו חכים ישנה גינה מקסימה (גן אלפרד ביר), בה נשתלו לפני כעשרים שנה, עשרות עצי בומבקס הודי, שהוא העץ העיקרי בגינה.  עכשיו כאשר עיריית תל אביב משפצת את הגינה, הצעתי, לשתול בין עצי הבומבקס ההודי,  עצים נותני צל, וכאשר אלה יגדלו, ידלדלו חלק מעצי הבומבקס.
    מה לדעתכם הייתה תגובת עיריית תל-אביב. ראה:
    ***
    עבודות מעניינות שנכתבו  לאחרונה, במסגרת אוניברסיטת תל-אביב בנושאי הגינה העירונית:
    • השפעת עושר הצומח ומבנה הגינה העירונית, על עושר,  מגוון ומבנה חברת הציפורים.
    • יאיר פקר,  פברואר 2010.
    • השימוש בצמחיה ככלי למיתון טמפרטורות בסביבה העירונית.  עודד פוטצ'ר, כ' אדר, תשע"ב. 2011

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

buy adobe indesign cc 2014 online 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...on-for-mac 
buy lightroom 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...ition-2005 
buy microsoft office word 2007 online 
vendita viagra svizzera commander du viagra viagra en vente libre en suisse levitra 20 mg preisvergleich generisk viagra
buy vardenafil from india indian sildenafil citrate cheap tadalafil online over the counter viagra substitute cialis otc
tadalafil generic 5mg generic viagra american express viagra cialis difference sildenafil generic india buy kamagra india