בושה בושה
פרשת הנשיקה של חיים רמון

פרשת הנשיקה של חיים רמון מראשיתה, אינה רק  מעשה לא-מוסרי ולא ראוי של פוליטיקאי מזדקן, אלא  בעיקרה  היא מסמלת  דרך טיפול רשויות אכיפת החוק ושל התקשורת,  בהעצמה לא מידתית של מעשה נואל-טפשי   והפיכתו למעשה פלילי.  קשה להשלים עם מצב בו משקיעות רשויות אכיפת החוק  משאבים רבים שנועדו  להביא להפללה של איש ציבור,  בשל מעשה לא חמור במיוחד, שראוי היה להשאירו למשפט הציבור. הכשלים ההולכים ומתגלים של רשויות אכיפת החוק, רק מעצימים את הדרך הבלתי ראויה בעליל, בה נהגו כל רשויות אכיפת החוק - היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, המשטרה בפרשה אווילית זו.  למרות השנים שחלפו, הפרשה אינה דועכת ובכך, מתממשת הערכת אתר בושה מלכתחילה שהביאה אותנו לעסוק בפרשה, למרות שאין לנו כל קשר למי מהמעורבים.  

 

פרשת הנשיקה  של חיים רמון'  שר המשפטים בעת המעשה הנואל, בה נישק השר המזדקן השרמנטי -  קצינה צעירה בלשכת של ראש הממשלה אהוד אולמרט, ביום  12.7.06 -  הנה מעשה חלם  של פוליטיקאי הגון, מוכשר, יצירתי המעז לעשות מעשה ולומר דעתו בגלוי -  אשר מעד בעניין מוסרי ערכי, שנופח מעבר לכל מידה.

 

אתר בושה החל לעסוק בפרשה המביכה מראשיתה משום שהערכנו אז, נוכח דרך התנהלות רשויות אכיפת החוק, כי פרשת הנשיקה של חיים רמון, ובעיקר החקירה, המשפט והתוצאה, ילוו אותנו זמן רב, תוך פגיעה  לכל הכיוונים וכלפי גורמים רבים. הערכתי מלכתחילה כי דם רע, זורם בפרשה. 

 

המעשה של חיים רמון לא חכם אולי אפילו אווילי או ילדותי אך מה שמדאיג היא לא מעידה של פוליטיקאי שרצה להוכיח כי הוא עדיין מבוקש על-ידי צעירות, אלא  דרך התנהלות רשויות אכיפת החוק  בפרשה  - היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, המשטרה (יאח"ה)  וגם בית-משפט השלום שישב בדין.  לדעתנו המסכת כולה, הנה  פגיעה בהגינות השלטון, חוסר  תבונה, העדר רגישות, תוך רמה מקצועית בעייתית, זאת,  אם אינך מאמין בתורת הקונספירציה בה מאמינים רבים, על-פיה, חיים רמון סולק מתפקידו כשר משפטים, בידי גרומי אכיפת החוק. 

 

חיים רמון עצמו וכל המעורבים האחרים, שילמו ו/או ישלמו בעיני ההיסטוריה, מחיר כבד.   על פרשת הנשיקה של חיים  ניתן לומר כי זו הייתה , מיתת נשיקה פוליטית של חיים רמון, שחשפה את מערכת אכיפת החוק - בית-המשפט;  מבקר המדינה ; היועץ המשפטי לממשלה ; הפרקליטות ;  המשטרה  -  במלוא בחולשותיהן שיש בהן כדי להדאיג. 

על:  חיים רמון הפוליטיקאי

 

  • 21.4.11 פרשת אורי בר לב
    פרשת ניצב אורי בר לב, בה הואשם בהטרדה מינית של   של אישה בכירה, שלא היו ביניהם יחסי מרות,   דומה בעיקריה לפרשת חיים רמון, עם כל ההבדלים בין שתי הפרשויות, ובמיוחד הסוף בהן הן נגמרו.  על פרשת מעשה ההטרדה המינית שיוחס לאורי בר לב. 
    פרשת ניצב אורי בר-לב  ד"ר אורלי אינס 

 

 

23.6.11  פרשת הנשיקה של חיים רמון, מסרבת לגווע - הפעם פסק-דין של בג"ץ בעניין  קביעת מבקר המדינה נגד דרך פעולתן של שתי פרקליטות  בכירות - בעניין  חיים רמון.
לא אחת, ישנם עובדי ציבור החשים נפגעים מדבריו של מבקר המדינה. האם יש להם סיכוי לשנות את קביעותיו והאם ומתי יתערב בג"ץ בדוחות או בקביעות של מבקר המדינה. עניין זה הגיע לדיון, כאשר שתי פרקליטות בכירות (רות בלום-דוד, אריאלה סגל - אנטלר ), חשו נפגעות מדברים שאמר  מבקר המדינה כנגד פועלם, כאשר בדק את פרשת אי-מסירת כל חומר החקירה לידי חיים רמון, כאשר הועמד לדין בפרשת הנשיקה.


בג"ץ  דחה את עתירת הפרקליטות הנכבדות וקבע, כי  חוות-הדעת של מבקר המדינה, הנה פרי תהליך אינקוויזטורי (חקירתי), מקצועי - אוביקטיבי, הכולל איסוף חומר, ניתוחו, ראיון עדים וכו'.  לקריאת פסק-הדין המעניין מיום 23.6.11,  ראה:
בג"ץ 48710/10 רות בלום-דוד, אריאלה אנטלר נ. מבקר המדינה, בעקבות פרשת חיים רמון 6-2011

לקריאה באתר בושה הקש  - הערות אתר בושה,   על סמכויות מבקר המדינה בעקבות פסק-הדין.  

 

 

על  פרשת הנשיקה  הבעייתית מכל צדדיה
תמונת השניים -  חיים רמון שר המשפטים, מחובק עם הקצינה, כשהם מחובקים באחד החדרים הצדדיים בלשכת ראש הממשלה  - ( 12.7.10), דקות ספורות לאחר האירוע 'המפליל'.  על זה נאמר, טובה תמונה אחת מאלף מלים....

על מה רעשה ארץ, על-מה מצאו היועץ המשפטי, הפרקליטות, המשטרה, לכלות משאבים רבים, שאין להם מושג  או אומדן כמה רבים היו, כל זאת רק כדי להביא להפללתו של שר המשפטים,  שנענה באוולת, מתוך טעות בכוונתה של הצעירה, וגחן עליה לנשקה וחדל מיד, כשהיא סרבה.

זעקי ארץ אהובה, על כסילותם, במקרה הטוב, של  אלה המופקדים מטעמנו, למיגור השחיתות.... 

 

 

שלושה המה נפלאו ממנו וארבעה לא ידיעתים: דרך נשר בשמיים, דרך נחש עלי-צור, דרך אונייה בלב  ודרך גבר בעלמה  -  (משלי ל' י'ח).

 

 

אתר בושה או אריה גבע  לא היו מעורבים באופן ישיר /או עקיף בהליך הפלילי נגד חיים  רמון. אריה גבע אינו נמנה על תומכיו של חיים רמון או מפלגת קדימה שחיים רמון היה בין ראשייה.  ענייננו של אתר בושה  בפרשת הנשיקה  רמון, היה מלכתחילה  כפלטפורמה טובה, לצפות ולבקר את דרך עבודת רשויות אכיפת החוק.   נוכח החלטיות רשויות אכיפת החוק והמשאבים העצומים שהם הקדישו להביא לדין איש הגון וישר, משום שכלל במעידה מוסרית לא כבדה הרי הערכנו מלכתחילה, כי פרשת  הנשיקה של חיים רמון לא תדעך והיא תהיה מראה לכולנו, על פניהן ודרך עבודתן של רשויות אכיפת החוק. חלפו שלוש שנים, הפרשה לא הסתיימה עדיין. כמה צדקתי !!!

פרשת הנשיקה של חיים רמון, הנו מעשה  אווילי, טעות אנושית של שר משפטים הגון ופוליטקאי מצליח ומקובל,  בפרשייה שנופחה על-ידי רשויות אכיפת החוק (משטרה, היועץ המשפטי לממשלה)  לממדים  חורגים מכל אמת מידה ראויה.  מעשה  איוולת של חיים רמון,  המשכו בשרשרת של כשלים חמורים  במקרה הטוב, של רשויות אכיפת החוק, פסק-דין בעייתי של בית-משפט שלום בהרכב של שלושה שופטים נכבדים ומנוסים, המשכו בגילויים אודות התנהלות המשטרה והפרקליטות, תגובת חלק מהעיתונות והחשש שלא מרפה, שאולי באמת היה כאן קשר לא מאורגן אומנם, לסלק את שר המשפטים חיים רמון מתפקידו. אין בידינו לחזות האם יחזור חיים רמון להיות כוכב בפוליטיקה הישראלית, הפרשה המביכה הזו, תצוץ שוב ושוב וכל פעם בלבוש אחר. אף אחד, לא יוצא מכאן טוב.  

 

פרשת  הנשיקה של חיים רמון, אינה עוסקת למעשה בנושא של הטרדה מינית, אלא בהבנת מארג היחסים האנושי, ובהבנת נפש האדם וכוונותיו. מי שקרא את מסכת האירועים והעובדות כפי שעולה בהכרעת הדין ומי שהתבונן בצילום הקצינה מחבקת את חיים רמון, אינו יכול להתעלם מהאפשרות, שחיים רמון אכן חשב שהקצינה רוצה בקרבתו.  המסקנות שעלולות לנבוע מההכרעה המשפטית, אם בני האדם בישראל, אכן יתחשבו ויפנימו אותה, תביא לפגיעה משמעותית ברקמת היחסים בין המינים והשתתה על בסיס פורמאלי משפטי. מקרה רמון, אינו מסייע לנשים, משום שהוא מסיט למשעולים צדדים ולא ראויים את המאבק בהטרדה מינית. מן הראוי שתעשה אבחנה ברורה בין הטרדה מינית, בעיקר ביחסי מרות, שהיא פגע רע  שיש לעקרו משורש, לבין טעות בפירוש כוונת הצד השני בעת חיזור, שהנה חלק ממסכת החיים האנושית בין בני אדם.

 

2.7.10   התקשורת  כיום ופרשת הנשיקה של חיים רמון.  בעקבות דוח מבקר המדינה
כמו שהיה צפוי, דוח מבקר המדינה שהיה צריך להיות סוף פסוק,  הנה רק מערכה אחת בתיאטרון האבסורד.  בלא קשר מה יעשה חיים רמון עם דוח מבקר המדינה וסירוב היועץ המשפטי לממשלה למסור את בדיקת ממצאי מבקר המדינה לגורם מחוץ לפקליטות, בפנינו עומדת עתירה שהגישו שתי פרקליטות בכירות בפרקליטות מחוז תל-אביב, רות דוד, ואריאלה סגל-אנטר, נגד ממצאי מבקר המדינה ונגד דרך עבודתו.  לא נתייחס לעתירה זו ונמתין בסבלנות.

מרתק יותר,  היה לקרוא את הכתבה במוסף לשבת של ידיעות אחרונות (2.7.10) של העיתונאית סימה קדמון, בו היא מראיינת אדם שהופיע בפניה מכוסה מסכה וכונה  על-ידה  'גרון עמוק' (הכינוי שהוענק לגורם השלטוני שמסר לעיתונות את מעללי נשיא האמריקאי ניקסון בפרשת ווטרגיט). הוא מגולל סיפור מרתק, אמין, על מה שהתרחש בפרשת הסתרת חומר החקירה מחיים רמון ועל הקשיים שהיו לו לשכנע את רמון כי בידיו מידע אמין.  לא נכנס לעובי הסיפור, אך מטריד במיוחד הנם דברים של 'גרון עמוק', באשר לכוונת המשטרה והפרקליטות במעשה הסתרת חומר החקירה. "ברור שהדבר לא נעשה כלאחר יד או בטעות. הדברים התפרסמו והקורא האינטליגנטי יסיק את המסקנות מהנתונים שנחשפו לפניו".
'גרון עמוק' מכיר את הדברים מבפנים. גם קוראים רבים, מתקשים למקרא דוח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס להאמין שמדובר רק ברשלנות רבתי ולא במעשה מכוון.  האם מדובר כאן בפרשת מבקר המדינה, אני מקווה שלא, למרות שאתר בושה  מותח ביקורת נוקבת  על דרך עבודת מבקר המדינה בעניניינים אחרים. ראה: מבקר המדינה

 

קשה יותר היה לקרוא את מתקפה של שלושה עיתונאים מכובדים, על חיים רמון תוך הטעיית הנושא לאפיקים  אחרים.  אמיר אורן (הארץ), מרדכי גילת, דן מרגלית (ישראל שלנו), בכתבות שלהם מיום 2.7.10 מראים כמה דם רע ומרעיל זורם בפרשה זו.  על דעת אתר בושה, על דעתם ופועלם של שלושה עיתונאים אלה ראה:  שנאה  מעוותת עיני עיתונאים מנוסים בפרשת חיים רמון 2.7.10

 

28.6.10 דוח מבקר המדינה על האזנת הסתר בפרשת הנשיקה של חיים רמון- שוב מציף את הפרשה
בתאריך 6.7.08 הטילה ממשלת ישראל בראשות אהוד אולמרט, על מבקר המדינה, לבדוק ולהכין חוות-דעת לגבי האזנות סתר בחקירה פלילית, בכלל ובהתייחס לפרשת חיים רמון, שר המשפטים שהורשע במעשה מגונה בקצינה, בשל נשיקה שנתן לה, כאילו לא בהסכמתה.

על בדיקת מבקר המדינה, משך הזמן הרב שחלף, ועל נוסח הדוח  המלא ומסקנותיו, כותב אתר בושה, ראה : על דוח מבקר המדינה בעניין האזנות סתר, הנשיקה של חיים רמון.  שהתפרסם 28.6.10

 

 לקריאת הדוח המלא של מבקר המדינה שפורסם ביום 28.6.10 בעניין האזנות סתר בחקירה פלילית, שעיקרו, פרשת אי-מסירת חומרי חקירה לחיים רמון, בעת שהיה נאשם במשפט פלילי, בפרשה הידועה בשם, פרשת הנשיקה של חיים רמון. הקש: חוות-דעת של מבקר המדינה, האזנות סתר בחקירה פלילית,פרשת הנשיקה של חיים רמון 6-10

 

נוכח הגילוי לפיו הפרקליטות והמשטרה לא מסרו לחיים רמון את כל חומר החקירה, הרי בשל מעמדו של חיים רמון, השמועות והרינונים כאילו היה קשר - קונספריציה לסלקו מתפקידו, במיוחד נוכח העבירה הפעוטה, שרבים בקרב הקהילה המשפטית לרבות נשים מגדריות לוחמניות, סברו כי כל העניין חרג מכל פרופורציה - היה מקום למנות ועדת חקירה, או שופט חוקר, כדי לחקור בפרשה. מני מזוז היועץ המשפטי איים שיתפטר ואהוד אולמרט, שכבר אז היה בבחינת חשוד-נחקר, לא עמד בלחץ.

וכך, עניין שצריך וניתן היה לסיים את בדיקתו תוך שבועות מספר, תוך מסקנות ברורות וחדות, נמשך אצל מבקר המדינה שנתיים ימים.

מה יעשה חיים רמון בעקבות דוח המבקר בו הוא מככב כשחקן ראשי. נמתין ונראה.

 

21.9.09   לאן נעלמו תמלילי רמון ?

ידיעה שהופיעה בעיתון 'ידיעות אחרונות' ביום 16.9.09, מספרת על העלמת ראיות בעניין דרך פעולתה  הבעייתית, של המפקדת לשעבר של היחידה הארצית של המשטרה לחקירת הונאות  (יאח"ה) תוך שיתוף פעולה ושתיקה של קצינים אחרים ביחידה.  ממש צלם בהיכל.

הנושא נמצא בבדיקה אצל מבקר המדינה והגילוי של העיתון, לא זכה לשום תגובה בתקשורת ואינו מופיע באינטרנט.   על הידיעה, הקש: לאן נעלמו תמלילי רמון ומה קרה ביאח"ה 

 בחודש יולי 2008,  הטילה ממשלת ישראל על מבקר המדינה, לבדוק את דרך התנהלות רשויות החוק בעניין האזנות הסתר והסתרת חלק מחומר החקירה, בפרשה המכונה בפי הרבים -  הנשיקה של חיים רמון.

ראה גם:  8.6.09 - הנשיקה של חיים רמון,  שוב עולה מן האופל ולא תניח לנו

 

 דעתו המקלה והסלחנית של  אריה גבע  כלפי מעשהו הנואל של חיים רמון, יש לראותה על רקע היות  אריה גבע על  אלו  הנמנים על בית שמאי, בכל הקשור לטיפול וענישה של אלה המחללים את גופו וכבודו של הזולת בכלל וכבודה של האישה  וזכותה המלאה על על גופה, בפרט.  

 

  •  בפרשת חיים רמון  אין דבר עם נושא ההטרדה המינית  ביחסי מרות, עם כבוד האישה וזכותה המלאה על גופה. הפרשה הפכה לכתב אישום  ציבורי המציג את דרך ההתנהלות  הבעייתית של רשויות אכיפת החוק ועוצמתם הרבה מדי של   עובדי רשויות אכיפת החוק, המנוצלת לעתים בלא שום שכל ובלא מידתיות.

 

12.6.09  תת-ניצב (בדימוס) מירי גולן, הגיבה   בתקשורת, נרגשת מלאת טרוניות (רחמנא ליצלן) בעניין מכתב מבקר המדינה  שנשלח אליה כדי שהיא תגיבה על טיוטת דוח הביקורת המתייחס אליה.

אתר בושה התייחס לדבריה של מירי גולן,  בהקשר עם - תא"ל יהודית גריסרו, חברת ההרכב שגזר את דינו החמור של תת-אלוף משה תמיר (צ'יקו)..

 שתי קצינות בכירות הלכו בדרך שונה, אך המסקנה דומה.


על מעשיה  ודרך התנהלותה הבעייתית של תת-ניצב מירי גולן,  מפקדת יאח"ה לשעבר, בעקבות תלונה שהגיש  גבע למשטרה, תוך שהיא מכנה אותו כמי : מהלך אימים על המשטרה. ראה:  מי מהלך אימים על המשטרה, מירי גולן משתלחת 1-06

 

 

8.6.09  חלפו שנתיים מאז גזר-הדין בפרשת חיים רמון, והפרשה שבה ותפשה את הכותרות. כמו עוף החול המיתלוגי, שבה פרשת הנשיקה של חיים רמון, העסיסית אך המכעיסה, אל הכותרות, מביאה את  האיוולת מנבכי העבר.

על הצפת פרשת חיים רמון על-ידי: היועץ המשפטי לממשלה, השופטת חיותה כוחן, מבקר המדינה, ראה:

הצפת פרשת חיים רמון 6-09

 

  פרשת הנשיקה של חיים רמון, מטאפורה על כוחה כי רב של מערכת אכיפת החוק

בעיני  אריה גבע, פרשת הנשיקה  האומללה של חיים רמון,  הנה דוגמא מובהקת,  שבו נעשה שימוש מוגזם, בלתי ראוי ובלתי מדתי, מצד רשויות אכיפת החוק,  בחוק הפלילי, כנגד איש פוליטי רב השפעה, שלכל היותר מעד באופן מוסרי.  רבים סבורים שלא מקום להביא  להאשמתו בפלילים של חיים רמון, ובית-המשפט  השלום הנכבד בתל-אביב, בהרכב של שלושה שופטים, למרות יושרתו ומקוצעיות שופטיו, הוציא תחת ידו במעשה ההרשעה,  מעשה שיש לגביו סימני שאלה גדולים.

הכרעת הדין במשפטו של חיים רמון, 31.1.07

 

גזר הדין במשפטו של חיים רמון, 29.3.07

 

 בעקבות הכרעת הדין של בית-משפט השלום, סבר אריה גבע, כי  טעות יצאה מתחת ידם של השופטים.  הוא לא ראה מקום למתוח ביקורת ישירה, אך באותו בוקר, הוא כתב הכרעת דין וירטואלית מנומקת,  על סמך  אותן העובדות שהביאו שהשופטים בהכרעת הדין שלהם. .

הכרעת דין וירטואלית - של אריה גבע, הנשיקה של חיים רמון, זכאי בדין, אך חייב ציבורית.

 

 ניתן להעריך או להתנגד לחיים רמון הפוליטיקאי, לדרכו ומעשיו – אך אין ספק שלא חיים רמון הוא האדם כלפיו ניתן לטעון שאין לו  יחס  של כבוד  כלפי נשים.  אתר בושה,  סבר  מתחילת הפרשה, כי קיימת הפרזה ולהיטות יתר מופגנת  של גורמים במערכת אכיפת החוק, כאשר הממונים עליהם, ממלאים פיהם מים.

 

אתר בושה, לא פעל בנושא זה, אך הרבה להביע דעתו, שהתבררה   בדיעבד, כדעת רבים וטובים. עניין קטן הלך והסתבך, וסופו אינו נראה לעין.  נקווה שמעז יצא מתוק,  וחיים רמון, שהיום הנו משנה לראש הממשלה, יביא לשינוי ותמורה בדרך עבודת רשויות אכיפת החוק. 

 

מעורבות אתר בושה - פרשת הנשיקה

אתר בושה מביא את מעורבותו ודעתו בעניין פרשת הנשיקה של חיים רמון, כפי שבוטאה בזמן אמיתי.

הדברים שנכתבו מאוחר יותר, מובאים תחילה

  

24.3.08       לאחר מה שנראה, כסיום פרשת הנשיקה של חיים רמון, פנה אריה גבע לרשויות אכיפת החוק, הפרקליטות והמשטרה, וביקש לקבל  את כמות המשאבים (ימי עבודה), שהושקעו בפרשה, זאת על-פי חוק חופש המידע. התברר, שלרשויות  אכיפת החוק  -  פרקליטות, משטרה - אין מושג, כמה ימי עבודה הושקעו  בפרשת הנשיקה האומללה של מי שהיה שר המשפטים חיים רמון וכיום -  מכהן כמשנה לראש הממשלה.  דרוש  בדק בית יסודי בפרקליטות ובמשטרה והטמעת המושגים:   נשיאה באחריות ; מדתיות , הקצאת משאבים מושכלת. 

העדר מידע על הקצאת המשאבים של  רשויות אכיפת החוק, בפרשת חיים רמון

 

  6.12.07     פרשת הנשיקה של חיים רמון  - סוף ?! 

מערכת המשפט הישראלית נחשפת שוב  במורכבותה  ומשאירה אותנו נבוכים.

החלטת בגץ, לדחות את העתירות שהגישו מספר ארגוני נשים, נגד מינוי חיים רמון, כשר וכמשנה לראש הממשלה,הייתה צפויה, אך תכניה מעוררים אצלי קושי לא קטן. פרשת הנשיקה  שהסעירה את המדינה לפני זמן לא רב ונשכחה מהתודעה הציבורית, הועלתה מן האוב. בפסק-דין המשתרע על פני עשרות עמודים, דברי חוכמת משפט,  תוך שימוש בטיעוני מוסר ותורת הממשל,  הביאו השופטים הנכבדים, ציטוטים ממספר רב של פסקי-דין כסימוכין לתפישתם -  ניתנה החלטה בעניין עקרוני חשוב, שמבחינה מעשית, לא צריך היה להגיע כלל לערכאות המשפטיות.

 

בהחלטת מיום 6.12.07  - בגץ 5853/07   אמונה, תנועה האישה הדתית הלאומית ואח' נ.  ראש הממשלה, כנסת ישראל וחיים רמון -   החליט בית-המשפט לדחות את העתירה  שהגישו ארגוני נשים כנגד  מינויו של חיים רמון כשר בממשלה, וזאת בשל חוסר סבירותה הקיצוני.  השופטים איילה פרוקצ'יה כתבה את פסק-הדין, אליה הצטרף השופט אשר גרוניס, כנגד דעתה החולקת של השופטת עדנה ארבל.  בדעת רוב,  שנים נגד אחד, נקבעת לכאורה, הנורמה  על הדרך ההתנהלות המוסרית והערכית שראוי  לממשל לנהוג בה במינוי שריו. 

 

 תם פרק  אך לא נשלם. פרשות כאלה, טבען שאינן יורדות מסדר היום והן שבות ועולות כמו עוף החול שקם לתחייה.

 חיים רמון יכול לחזור לחיים הפוליטיים, אך בעצם מה הלקחים והתובנות שכולנו לוקחים מהפרשה, ובעיקר, מה המסקנות של רשויות אכיפת החוק מדרך טיפולן, המשאבים העצומים שהושקעו והאם היה בכך, לקדם במשהו את שלטון החוק ועניינן של הנשים הנפגעות אם לא להיפך.

 

אתר בושה ופרשת הנשיקה  2007

אתר בושה עסק בפרשת רמון מעת הקמתו.  להיטות המשטרה לחקור בפרשה נראתה בעיני  אריה גבע מלכתחילה, כניפוח מעידה מביכה של שר שרמנטי, בעיה לאומית.  מאוחר יותר  התברר, כי החקירה נוהלה תוך הקצאת משאבים   רבים,  תוך פגיעה של ממש בזכויות הנאשם.  עומדת ותלויה בקשת גבע מהמשטרה, לקבל מידע, על-פי חוק חופש המידע, בדבר השעות או ימי העבודה, שהושקעו בחקירת הפרשה.  בקשה דומה הופנתה לפרקליטות שהשיבה, כי אין בידה מידע או אומדן  של  הזמן שהושקע על-ידי  עובדי הפרקליטות. ככה לא מנהלים ארגון יעיל.

 

  

 15.5.07  חיים רמון -  תם ולא נשלם  - כולם יצאו מופסדים – בעקבות החלטת הצדדים שלא לערער על פסק-הדין של בית-משפט השלום.

תם מניין הימים בהם היו הצדדים רשאים לערער על  פסק-הדין של בית-משפט השלום בתל-אביב.   הרשעתו בדין ממשפט הפלילי של  חיים רמון בעבירה של מעשה מגונה בכוח, הפכה חלוטה. למרות הביקורת הנוקבת שהטיחו שלושת שופטי ההרכב בחיים רמון בהכרעת- הדין, שבועות ספורים לאחר מכן, בגזר-הדין הם  פה אחד, כי במעשהו של חיים רמון אין  בו  קלון. בכך, מתאפשר לחיים רמון, משפטית, לחזור לחיים הפוליטיים ואולי גם, לשולחן הממשלה.  (לקריאת וגזר הדין, ב - ת.פ 5461/06 מדינת ישראל נ. ח"כ חיים רמון, בבית-משפט השלום בתל-אביב. 

 הקש:  גזר הדין במשפטו של חיים רמון, 29.3.07

 

רבה הייתה אכזבתו של אריה גבע,  משהחליט חיים רמון  שלא להגיש ערעור, שהיה אולי מזכה אותו לחלוטין. חיים רמון  העדיף שלא להסתכן נוכח האפשרות שבית-המשפט המחוזי יקבע שיש במעשהו משום קלון ובכך היה נסגר בפניו הצוהר לשוב לחיים הפוליטיים. בהימנעותו מהגשת ערעור, מקבל חיים רמון את קביעות בית-משפט השלום על-פיהם הוא  עבריין מורשע בעבירת מין . מצב בו אדם מקבל על עצמו הרשעה, בעוד הוא טוען כי לא הייתה כל כוונה רעה במעשהו, ומעדיף שלא לערער, אינו מהווה תעודת כבוד למערכת המשפט הישראלית.

 

החלטת היועץ המשפטי מני מזוז שלא לערער על גזר-הדין, תמוהה אף יותר. בניגוד לדעות שהביע היועץ המשפטי שוב ושוב, בגנות מעשהו של חיים רמון  וחומרתו, השלמתו עם הקביעה, כי עבירה של הרשעה במעשה מגונה בכוח יכול שלא יהיה בה  קלון, יש בה להצביע, כי המשאבים המרובים שהשקיעו רשויות אכיפת החוק בתיק חיים רמון והנחישות להעמידו לדין פלילי -  היו שיקול דעת מוטעה והקצאת המשאבים המוגבלים באופן לא מידתי ולא אופטימאלי. נוכח הקביעות הקשות והשפה הבוטה והברורה של בית-המשפט בהכרעת-הדין, במצב שנוצר, ניתן לומר, שמהיום והלאה, עבירת מעשה מגונה בכוח, הופכת לעבירה של מה בכך.

 

מתחילת פרשת הנשיקה של חיים רמון, הביע אריה גבע דעתו -  כי  על-פי עובדות המקרה כפי שהוצגו על-ידי רשויות אכיפת החוק -  אין להגיש כתב אישום  כנגד רמון ויש להסתפק בהוקעה ציבורית. גם לאחר שהחליטו רשויות אכיפת החוק (משטרה, פרקליטות והיועץ המשפטי), כי המעשה בנסיבותיו החמורות לדעתם, מחייב להביא את הפרשה להכרעת בית-המשפט,  סברתי, שכתב האישום אינו  מגלה אשמה פלילית.  קריאת  הכרעת-הדין, שכנעה אותי, כי  צדקתי בדעתי, הגם שערכה כקליפת השום. במקום למתוח  ביקורת על פסק-הדין, העדפתי לכתוב באותו היום, פסק-דין וירטואלי, בו על-סמך הגרסה העובדתית של המתלוננת כפי שהובאה בהכרעת הדין  -   הסקתי משפטית, שאין מקום להרשיע את חיים רמון בדין.  כי מה שנדרש להרשעה  במעשה מגונה בכוח, בנשיקה שנמשכה  3 שניות והופסקה מיד לאחר שהמתלוננת מחתה, הנו המצב התודעתי של הנאשם בעת ביצוע העבירה ומחשבותיו שלו נוכח הנסיבות. בלשון אחר,  האם יכול היה חיים רמון להבין שהמתלוננת רצתה או שהתנגדה למעשהו.  הכרעת-הדין מושתת על מחשבותיה ותודעתה של המתלוננת, שלא קיבל ביטוי חיצוני -  ובכך,  להבנתי את הדין, היא אינה עולה בקנה אחד עם  הפסיקה בנושא ואם עקרונות בסיסיים של היסוד הנפשי הנדרש בהרשעה בפלילים.

 

הכרעת-הדין בעניינו של חיים רמון, זכתה לתהודה וביקורת רחבה מצד רבים בציבור, לרבות  נשים  הפועלות בתחום המגדר ומלומדי משפט לא מעטים. לשון הגינוי והביקורת נגד הכרעת-הדין, נאמרו  לא אחת, בלשון קשה ונוקבת, שלא זכורה לי כמותה נגד פסק-דין של בית-משפט בישראל.  שלושת השופטים שישבו בדין, עשו תפנית משפטית מוזרה ולמרות דבריהם הקשים בגנות מעשיו בהכרעת-הדין, קבעו בגזר-הדין שאין במעשו של חיים רמון משום קלון.  על-פניו, קיים חוסר דיסוננס בולט וברור, בין הכרעת-הדין הנוקבת ולבין גזר-הדין.

 

 ניתוח הכרעת-הדין וקריאת פסק-הדין כמקשה אחת, מעמידה את מערכת המשפט באור שאינו מוסיף לה כבוד ואמון בקרב הציבור.  מדובר בשלושה שופטים הגונים, מנוסים ונחשבים בקהילתם כשופטים טובים. אני משוכנע שהם לא קיבלו ומבולקה, בזבוז משאבים משווע, הלכה משפטית תמוהה, פגיעה נוספת באמון הציבור במערכת, שיגבר אם יחזור חיים רמון, לשולחן הממשלה כשבידו  תעודת הרשעה. אך המפסידות הגדולות הן הנשים הנפגעות בהטרדות מיניות, שעוד תשובנה ותדונה בפרשה. אם חיים רמון לא יחזור לשולחן הממשלה בעתיד הנראה לעין, ישקע העניין בסבך וגודש הפרשיות הבאות והולכות. אך אם יחליט ראש הממשלה כי ניתן למנות את וחיים רמון כשר, הרי הפרשה תעלה ותצוף מחדש ומן הסתם, נחזה בעתירות לבג"ץ.

 

לאתר בושה, זהו סוף הסיפור אך לא סוף הפרשה. יש לקוות כי מעז יצא מתוק וכי רשויות אכיפת החוק יסיקו את המסקנות ויבינו, שמשאביהם המוגבלים הוראה מגבוה ולא פעלו ממניעים זרים ושפיטתם הייתה  על-פי מיטב אמונתם ותפישתם את הדין.  לדידי, מצב כזה  מתסכל ומייאש עוד יותר.

 

סופה של הפרשה עצוב ומביש. אין מנצחים וכולם יצאו נפסדים. הציבור עומד משתהה ונבוך. משטרת ישראל השקיעה מאמצעיה המוגבלים, משאבים רבים לחקירה אירוע הנשיקה ולהכנת תשתית הראיות והמליצה באופן ברור והחלטי על הגשת כתב אישום ;  היועץ המשפטי והפרקליטות, עמלו קשה כדי לגבש כתב אישום ולהוכיח את אשמת חיים רמון  ולהביא להרשעתו  בכל מחיר;  בית-המשפט, שהוציא תחת ידו הכרעת-דין בעייתית (בלשון המעטה) וגזר-דין מנוגד בתכלית למה שכתבו  אותם שופטים, שבועות ספורים קודם ; חיים רמון, פוליטיקאי חביב והגון,  שלא עמד ביצרו, נהג בדרך שטות והפך שלא בצדק ולא בהגינות, לעבריין מין  מורשע, הגם שלא בחמורות בעבירות המין בספר החוקים.

 

טיפול רשויות החוק בפרשה משדר מבוכה, נועדו לטובת הכלל  ויש להקצותם לנושאים בעלי קדימויות בסדר היום ולא לפי רצונות של  העומדים בראש המערכת. בעניין זה, עומדת ותלויה בקשה שהוגשה על-ידי גבע למשרד המשפטים, על-פי חוק חופש המידע, לקבל את היקף האמצעים (שעות עבודה), שהשקיעו רשויות אכיפת החוק בפרשת חיים רמון ופרשת נעמי בלומנטל (שהוגשה בשמה בקשה לקבלת חנינה). נוכח מצוקת האמצעים של רשויות אכיפת החוק, אותן חשים על בשרם  האזרחים בתחומים רבים, זכאי  הציבור לדעת, כמה השקיעו  רשויות החוק, על  שני עניינים לא חשובים  אלה, שתוצאותיהם, מדברות בעד עצמן.

 

 29.3.07                   בעקבות גזר-הדין בפרשת חיים רמון - 

לב העניין אינו נושא ההטרדה המינית, אלא התנהגות פסולה של השר לשעבר, שהייתה צריכה למצוא ביטוי במישור הציבורי. נחשפו מגבלות בית-המשפט, לדון  ביחסים אנושיים מורכבים וקביעת נורמות מוסריות וחברתיות.  

בבוקר יום חמישי, 29.3.07 ניתן גזר הדין במשפט  המתוקשר ומעורר המחלוקת של שר המשפטים לשעבר  חיים רמון. לאחר הרשעתו בהכרעת-הדין נוקבות שמתחה ביקורת נוקבת על האיש ומעשיו, היה גזר הדין,  שקול, מדוד וראוי. למרות המלצת שרות המבחן, שבית-המשפט ביקש את המלצתו, לפטור את חיים רמון בלא הרשעה, קבע בית-המשפט כי ההרשעה בעבירה של מעשה מגונה על-פי סעיף 348 (ג) לחוק העונשין,  עומדת בעינה, אך הוסיף, כי לאור החרטה שהביע חיים רמון, הנסיבות, עברו הנקי  והעובדה כי נענש דיו בעצם ההרשעה, אין קלון במעשהו. בכך, סיים בית-משפט השלום, את תפקידו בתיק פלילי 5461/06 מדינת ישראל נגד  חיים רמון, אך הויכוח הציבורי והמשפטי אודות הפרשה להיבטיה וגלגוליה השונים, עוד יילמדו ויועלו ברבים, בין אם יחליט חיים רמון לערער על ההרשעה, או שיעדיף להניח לעניין ולחיות בצילו כל חייו.  

 

הפער העצום בין חומרת המעשה כפי שבאה לידי ביטוי בהכרעת הדין לבין קביעת בית-המשפט  שאין קלון במעשה, מביאה למבוכה  ובלבול כאחד. קביעת בית-המשפט במשמעותה, כי משפטית מעשה הנשיקה חמור כדי הרשעה פלילית, אך ציבורית אין לראותה כמעשה שיש בו קלון והאיש כשר  לכהן בכל תפקיד. מדובר במעין לוליינות משפטית, שיש בה, לפגוע משמעותית במאבקן של הנשים כנגד עניין ההטרדה ובניקיון התנהגות אני הציבור. חיים רמון צריך היה לשלם מבחינה ציבורית על מעשהו הנואל והמטופש, של נישוק קצינה צעירה במקום עבודתה הציבורי, גם אם היא יזמה  את המהלך או עודדה אותו לכך במשתמע. מעשה כזה, פסול ויש להוקיעו.  מכאן, ועד הגשת כתב אישום והראשה הדרך הייתה ארוכה ומיותרת.

 

חיים רמון הנו פוליטיקאי ערמומי וישר, איש חביב על הבריות ובמיוחד על נשים. חיים רמון אינו איש המטריד מינית, ולא בכדי, התייצבו לצדו, גם לאחר מעידתו החד-פעמית, נשים פמיניסטיות לא מעטות.  חיים רמון, כמוהו כמרבית הגברים הנורמטיביים, אינם מפקפקים בכך שאישה היא אדון לגופה ואין אדם רשאי לעשות לה דבר כנגד רצונה במפורש או במרומז, לרבות לחבק או לנשק אותה, גם ללא החדרת לשונו לפיה. אולם בעניין רמון, לא נטען אפילו על-ידי המתלוננת, , כי לפני מעשה הנשיקה, היא הבהירה שהיא מתנגדת לקשר או מגע כלשהו  עם חיים רמון. לפיכך, השאלה המשפטית בעניינו של חיים רמון הייתה אחת  - האם בנסיבות שהיו לפני אירוע הנשיקה, יכול היה חיים רמון לחשוב,  כי הקצינה המתלוננת, מפלרטטת אתו ולא תתנגד אם  ינסה לנשקה. השאלה להכרעה, אינה המצב הנפשי או רצונותיה האמיתיים  של המתלוננת, אלא המצב התודעתי שבה היה חיים רמון או אדם סביר אחר, מסיק או יכול היה להסיק, בנסיבות האירועים.  למקרא ולמשמע דברים שאמרו נשים לא מעטות, ביניהן בעלות השכלה ומעמד, יש להעיד, שלא קראו את הכרעת הדין ואינן מבינות את הוראות הדין באופן יסודי.

 

טועות העומדות בראש ארגוני הנשים הנאבקות כנגד אלימות ופגיעה בכבוד האישה, כשהן משתמשות במקרה מתוקשר זה, באופן אגרסיבי כאות וסמל למאבקם. לא רק שהן מעוררות אצל  רבים מאלה  הסולדים  מפגיעה בנשים, רתיעה מפועלן, אלא הן מרפות ידיים ומעוררת סימני שאלה אצל נשים, לרבות כאלה שנפגעו מהטרדה מינית.  על ארגוני הנשים, כמו על גופים השלטון, לפעול בנחישות כנגד הפגע הרע של הטרדה מינית, בעיקר, תוך שכנוע רשויות אכיפת החוק והציבור הרחב, לפעול ביתר תקיפות והחלטיות, כנגד המעבידים שאינם עושים את הנדרש בחוק למנוע את הפגע ולהעניש את המטרידים במקומות העבודה, תוך הגנה מרבית וסולידית לנשים המתלוננות. 

 

 

 1 בפברואר  2007   - בעקבות הכרעת הדין המרשיעה בפרשת חיים רמון:

 התנהגותו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון  תמוהה וראויה לגינוי, אך תגובת מערכת אכיפת החוק למעידתו, חרגה לטעמי, מכל מידה ראויה. הכרעת הדין המחמירה, מעוררת סוגיות נורמטיביות מורכבות,  לא רק בשאלת היחסים בין המינים ובני אדם בכלל, אלא יש בה  הוכחה לכוח שבידי  רשויות אכיפת החוק, להביא לחיסולו הקריירה רבת השנים,  בשל מעשה חד-פעמי, שבעיני רבים בעם, נעשה  בתום לב. תגובת הציבור להכרעת הדין,  באינטרנט, בסקרים ובתקשורת, מצביעים על הפער, בין  תפישת בית-המשפט לבין מה שנראה בעיני רבים, כהכרעה בלתי הוגנת כלפי מי שמעד. הביקורת הנוקבת מצד רבים, לרבות אנשי אקדמיה, על הכרעת הדין,  קוראים לחשבון נפש, לא רק לגבי שאלות של מוסר וכבוד האישה, אלא לגבי מהות שלטון החוק וכוחם הרב של רשויות אכיפת החוק. 

ת.פ 5461/06 מדינת ישראל נ. ח"כ חיים רמון, בבית-משפט השלום בתל-אביב, בפני הרכב שופטים. הכרעת-הדין, 31.1.07

   לקריאת הכרעת הדין הקש:  הכרעת הדין במשפטו של חיים רמון, 31.1.06

 

קריאת הכרעת-הדין  בעניין חיים רמון, לא נתנה לי מנוח. בשחר למחרת, עוד בטרם הגיעו העיתונים הביתה, כתבתי את המחשבות והתובנות שלא הרפו.  החלטתי לטרוח ולכתוב הכרעת-דין מדומה, כאילו אני בנעליהם של השופטים הנכבדים.  לצרכי גיבוש עמדתי, קבלתי במלואה את  גרסת המתלוננת, כפי שהובאה בהכרעת-הדין האמיתית.  המסקנה המשפטית והאנושית אליה הגעתי  הייתה  הפוכה  לחלוטין מהחלטת השופטים.

 הכרעת דין וירטואלית - של אריה גבע, הנשיקה של חיים רמון, זכאי בדין, אך חייב ציבורית.

 

לא היה בלבי  ספק,  כי השופטים פסקו בתום-לב, בלא השפעה זרה ולמיטב הבנתם וערכיהם – מה שהטריד אותי יותר מכל.   השופטים  ישבו בדין ישיבות ארוכות, התרשמו מהראיות,  גיבשו עמדות ואני, זר שלא קשור לעניין, משקיף לרגע, שאין לי לעניין גרסת הקצינה המתלוננת ,אלא את  הכתוב בהכרעת-הדין. 

עד שירדתי לאסוף את עיתוני הבוקר, הייתה מלאכתי גמורה. שמחתי לקרוא, שמשפטנים בעלי-שם, דעתם הייתה דומה לשלי.

 

 עקבתי בדריכות אחר השתלשלות פרשת רמון, בעיקר משום שמצאתי עצמי מעורב, הרבה מעבר לרצוני, בפעולה להביא את היועץ המשפטי לכך, בעניינה של יעל גרמן, ראש העירייה הרצליה,  שיקבע -  כי מעביד שהפר את החוק למניעת הטרדה מינית ולא פעל כנדרש כלפי המטריד והמתלוננת, ישא באחריות פלילית. (הדעות שלי בפרשת רמון מראשיתה, ראה  חדשות השעה באתר בושה : . מסיבות שלא עלה בידי להבינן, משהה היועץ המשפטי, את החלטתו לפיה יש לראות באי-קיום הוראות החוק למניעת הטרדה מינית מצד המעביד, כעבירה פלילית, זאת למרות פניות חוזרות ונשנות שלי ולמרות שבפני היועץ המשפטי  עומד ערר  שהגשתי, כנגד סירוב המשטרה לחקור מעביד שהפר  לכאורה את החוק.

 

מעשה מגונה מהו - החיים בידי  רשויות אכיפת החוק 31.1.07

בין הנשיא (בנבצרות) משה קצב, לבין שר המשפטים לשעבר, ח"כ חיים רמון שהורשע היום (31.1.07) בתיק פלילי  5461/06 מדינת ישראל נ. חיים רמון ומה שבתווך. 

החלטת שלושת שופטי בית-משפט השלום פה אחד, להרשיע את חיים רמון בעבירה של מעשה מגונה שלא בהסכמה, מעוררת הדים רבים בקרב הציבור, המערכת המשפטית והפוליטית. לא זכור לי  פער כה גדול, בין קביעה שיפוטית חמורה כל כך, לבין רחשי לב הציבור שהיו עם המורשע. בעוד השופטים הנכבדים קובעים, כי אין הם מאמינים לחיים רמון ובעיניהם, הוא אדם  נקלה שעשה מעשים שפלים, מביא הציבור את דעתו בתגובות הרבות באתרי האינטרנט. לגבי הציבור הרחב,  חיים רמון הוא קורבן של המערכת המשפטית שרצתה להקיאו. אינני סבור כי נרקם קשר כלשהו להדחת חיים רמון מתפקידו,  אך דרך הטיפול של רשויות אכיפת החוק בפרשה זו, מעוררת שאלות נכבדות.

 

לאחר שקראתי את הכרעת-הדין בעיון ובדקדקנות,  חשתי בחוסר נוחות הולך וגובר.  למרות הרצון העז, לנתח לפרטיה את הכרעת-הדין, אשאיר מלאכה זו לפרקליטיו של חיים רמון, שמן הסתם, יערערו לבית-המשפט המחוזי.  אני, בניגוד לדעות אחרות שנשמעו בתקשורת, בחלקן מפי כאלה שכנראה לא קראו את הכרעת-הדין, סבור דווקא, שסיכויי חיים רמון בערער אינם רעים.  העובדה שבית המשפט קמא, השתמש שוב ושוב במלים  כמו: 'לא האמנו', 'התרשמנו', שתכליתם הברורה, להקשות על הגשת הערעור על החלטתם,  תהיה דווקא לעזר למורשע.  הקיצוניות בה העריך בית-המשפט את ראיות התביעה מול אלה של ההגנה, תמונת השחור מול לבן, שקבע בית-המשפט לגבי אמינותה ופועלה של המתלוננת מצד אחד, לעומת  אלה של חיים רמון, מצד שני, הנם לטעמי, בלתי מידתיים ובחלקם, אינם מתיישבים עם ההגיון.

 

קשה להשתחרר מהרושם, שבית-המשפט העמיד את הדברים, שלא בהתאם להוויית החיים ולנסיבות אותה רואים אנשים סבירים, את הסיטואציה.  קשה להאמין, שחיים רמון, גבר מצליח, פנוי, עם אישה נאה וצעירה לצדו, היה מעז לנשק את הקצינה, באם היה עולה אצלו ספק כלשהו, שהיא איננה מסכימה או אינה רוצה בכך.  הרי לא מה שחשבה והרגישה הצעירה הוא הקובע, אלא מה חש חיים רמון בהתאם לנסיבות.

 קובעת כב' הנשיאה (אז שופטת) ד' ביניש, בעש"מ 6737/02 מדינת ישראל נ. זקן, פד'י 312, בעמ' 327 : "היסוד הנפשי שיש להוכיחו במסגרת ההגדרה של הטרדה מינית מסוג של מעשה מגונה שלא בהסכמה, הוא כי המטריד היה מודע בפועל לכך שהמוטרדת אינה מסכימה למעשיו, או  למצער, עצם את עיניו מאי-הסכמתה, קרי חשד באופן ממשי באפשרות שהמוטרדת אינה מסכימה למעשיו, אך נמנע מבדיקת המצב לאשורו והמשיך במעשיו". בית-המשפט לא אזכר פסק-דין זה כלל, תוך שהמעיט בניתוח המצב התודעתי של הנאשם  והכביר מלים על מה שהתרחש לאחר האירוע הקצר של הנשיקה, שלטעמי, אינו דרוש  כלל, לצורך ההכרעה השיפוטית לאשמתו של רמון. 

 

כבר בספטמבר 2006, מיד לאחר הגשת כתב האישום נגד חיים רמון, טענתי באתר בושה, כי לדעתי, כתב האישום אינו בה אשמה פלילית.

 

משפטו של  חיים רמון   - 19.9.06
לטעמי, גם אם תוכחנה כל העובדות בכתב האישום כנגד חיים רמון, שר המשפטים לשעבר, אין בהן כדי להרשיע את הנאשם. בעבירה בה הוא מואשם  - מעשה מגונה שלא בהסכמה, נדרשת פעולה נוספת מצד עושה המעשה, לאחר שהובהר לו במפורש או במשתמע, כי אין המתלוננת מסכימה למעשיו. משמע, רק במידה וחיים רמון, היה ממשיך במעשה הנשיקה, לאחר שהמתלוננת הבהירה סירובה למעשיו, ניתן היה לראות בכך מעשה המהווה עבירה פלילית. לא כך פני הדברים  גם על-פי כתב האישום.

 

בעוד משפטו של חיים רמון, בעבירה של מעשה מגונה שלא בהסכמה, עומד ותלוי – יצאו המשפטן אמנון רובינשטיין ושולמית אלוני  בקריאה ליועץ המשפטי לעכב את ההליכים בשל אופי העבירה ופגיעתה במרקם החיים בישראל. היועץ המשפט הגיב  מעל דפי העיתונות: "מדובר בשר בכיר המופקד על מערכת אכיפת החוק ועל חיילת צעירה....אני מציע שכל אחד יחשוב על הבת שלו, על אשתו, על אחותו במצב כזה. האם הוא רוצה לחיות במצב שכך נוהג שר כלפי חיילת במשרד ממשלתי....מי שפנה לא ראה את חומר או שראה חומר מגמתי".

 

בכל הכבוד ליועץ המשפטי, יש בדבריו זלזול בזכותה וברצונה של אישה צעירה, לפלרטט עם גבר נאה, יהיה גילו אשר יהיה וגם אם הוא שר בישראל. רוצה להאמין  ולקוות, שאכן בידי התביעה ישנם חומרים משכנעים בפרשה, שאנו, הציבור לא מודעים להם.  אחרת,  בסופו של יום, המעורבים מטעם רשויות החוק  יעמדו בפני מצב מביך, ותתבקשנה מסקנות קשות. 

 

 

 

 

title Filter     מספר מאמרים 
# כותרת מאמר
1 3.7.10 עיתונאים מכובדים משתלחים בחיים רמון, והופכים אותו לקדוש נרדף
2 12.10.09 כמו עוף החול האגדי, מתעוררת פרשת הנשיקה של חיים רמון מאירה כמו זרקור את תחלואי מערכת אכיפת החוק.
3 21.9.09 מה עוד מסתירה המשטרה בפרשת האזנות הסתר לחיים רמון,
4 8.6.09 פרשת הנשיקה של ח"כ חיים רמון, שר המשפטים לשעבר, שוב עולה מן האופל ולא תניח לנו עוד שנים ארוכות.
5 פרשת הנשיקה של רמון - אין לרשויות אכיפת החוק מושג, כמה משאבים הושקעו על-ידן
6 חיים רמון, הכרעת דין מדומה בפרשת הנשיקה , 1.2.07
 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

photoshop best buy 
discount for nik software 
windows 7 online purchase 
office for mac 2013 
download acrobat pro extended 9.0 
cialis offerte precio tadalafil jelly viagra generika potenzmittel medicamento levitra viagra voorschrift
discount online viagra vardenafil drug discount cialis and viagra viagra american express vardenafil 10mg
vardenafil alcohol cheapest viagra canada over the counter viagra alternative viagra 100 mg indian generic drugs