בושה בושה
הליך תובענה ייצוגית צרכנית

 
תובענות ייצוגיות -  בנושאי צרכנות  -  הליך -  נקודת מבט הצרכן, התובע הייצוגי

.

  התובענה הייצוגית מהי, מתי כדאי לעשות בה שימוש וכיצד

  על תובענה ייצוגית בענייני מס, ראה בסוף דף זה.

 

 מדוע  קיים המכשיר המשפטי הקרוי  - תביעה או תובענה ייצוגית

לא אחת עומד הצרכן הבודד חדל אונים נוכח  פגיעות וקיפוח של  גופים גדולים רבי עוצמה, כלפיו. מי מאתנו  הצרכנים, לא נתקל במה שאכנה - כשל צרכני הגורם לנו נזק ומכעיס אותנו.  מקרים  ואירועים כאלה הם רבים מספור ונביא  באתר בושה,  רק מספר דוגמאות מניסיון אישי:  הבדלי מחירים בסופרמרקט בין  המסומן על המוצר לבין החיוב בקופה,  מבצעים שאינם מקוימים על-פי התנאים בפרסום,  משקל או נפח שאינם טועמים את הכתוב על האריזה,  חבילת נופש שמה סופק בפועל, לא תאם את הפרטים שהובטחו  בפרסום, וכיוצא באלה...

 

הסכומים שאנו מפסידים או ניזוקים בכל אירוע כזה, אינם גדולים ולעתים הם  זעומים כדי שקלים ספורים בלבד. גם אם מדובר בנזק או פגיעה שערכה מאות שקלים, כמה צרכנים ישנים, שיש  להם את הכוחות, הידע  והנכונות, להתמודד עם חברות הענק, שעושות על חשבוננו, ביודעין או מתוך  רשלנות, זלזול או ניהול כושל, רווחים שמנים.

 

בודדים הם הצרכנים, המסוגלים ומוכנים להתייצב בבית-המשפט מול  סוללת עורכי-דין  ממולחים, ששכרו הגופים  החזקים,  כי ברור שלנו כצרכנים, לא כדאי לשכור שירותי עורך-דין כדי לקבל פיצוי בשל נזקים שאינם משמעותיים. וכך, במצב דברים זה, עושים עלינו הגופים הגדולים סיבוב  ואנחנו  הצרכנים, יוצאים לא רק פריירים, אלא גם  בחסרון כיס.

 

כל אחד מאתנו  הצרכנים, חש לבד וחסר כוח, אבל יש להניח שבאותו עניין שסדרו אותנו, ו ישנם רבבות  צרכנים   שסוחבים עמם זיכרונות  וצריבה צרכנית לא נעימה.   אם רק היה בכוחנו  הצרכנים להתאחד ולפעול במשותף, היה עולה בידינו לשמור ולהגן על זכויותינו כצרכנים כנגד -  הגופים הגדולים, נותני השירותים, היצרנים והסוחרים כאחד. התארגנות  הצרכנים כמעשה שגרה, הנה קשה, אולי בלתי אפשרית וגם ארגוני הצרכנות לא מסוגלים לשנות את מירב הכשלים.  בשל כך,  יצרו המחוקקים בארצות המערב, כלי משפטי שנקרא -  תובענה ייצוגית או תביעה ייצוגית, ובאנגלית  - Class action.

 

המחוקק  בישראל, אימץ את הכלי המשפטי החשוב והיעיל הזה וקבע תחומים ספציפיים לגביהם ניתן לתבוע בתובענה ייצוגית. עניינו כאן, הנו בתובענה הייצוגית בתחום הצרכני. 


מהי תובענה ייצוגית

התובענה הייצוגית הנה  כלי או דרך דיון משפטית, בו מתאפשר לצרכן נפגע  אחד, לתבוע בשם כל קבוצת הצרכנים שנפגעו בשל מעשה זהה או דומה.  מכאן, שהתובע הייצוגי,  מנהל את התביעה לא רק בשמו, אלא בשם כל הצרכנים הנפגעים,  ובמידה ובית המשפט מכיר בתובענה כייצוגית,  הרי תוצאות ההליך לטוב ולרע, חלות על כלל  ציבור הנפגעים (חברי הקבוצה, להוציא  את  אלה שהביעו רצונם המפורש להוציאם מהקבוצה.  כך למשל,  שלמת עבור חבילת נופש בחו"ל  לארבעה ימים, שכללה שלוש ארוחות ליום – ובפועל קבלת  רק שתיים, הרי עבור  עלות 4 ארוחות שלא קבלת, שערכן 400 ₪, אתה יכול לתבוע את ספק  השרות, לא רק להחזר   400 ₪  נזק שנגרם לך, אלא לתבוע אותו בשם כל  הצרכנים שקנו ממנו  אותה חבילת נופש ושלמו יותר משנקבע.  אם  אותו ספק מכר  חבילת  נופש דומה  ל – 10,000  נוסעים, הרי שסכום התביעה  הייצוגית יהיה  4.0   מיליון ₪,  סכום שכבר כדאי להיאבק למענו, אם כי זהו סכום נמוך יחסית,  לגבי תובענות ייצוגיות.


התובענה הייצוגית מקנה לצרכן הבודד, עמדת כוח של ממש שיש בה להרתיע גופים גדולים, להיזהר מפני פגיעה בצרכנים בדרך זו אחרת.  לא אחת, מדובר בפגיעה  צרכנית או בנזק שנגרם למספר רב של נפגעים, ואז סכום הנזק או הפגיעה,  מצטבר  למיליונים  לא מעטים.

 

מדוע כדאי להגיש תביעה  ייצוגית

הגשת תובענה ייצוגית, ובעיקר ניהולה של תביעה כזו, הנה מלאכה מקצועית מפרכת וכרוכה בהוצאות לא מעטות. ברור שלצרכן הבודד מן השורה, אין  בדרך כלל,  הידע והיכולת לנהל הליך כזה.  לשם כך, ישנם עורכי-דין המתמחים בתביעות אלה והמחוקק, מתוך רצון לעודד את מכשיר התובענות הייצוגיות,  קבע כי תוענק תמורה גבוהה, לעורך-הדין, שיזכה בדין בתביעה ייצוגית.

 

המחוקק  פעל להשיג מטרה כפולה. לעודד את הצרכן הבודד להפוך למעין 'שליח ציבור' כדי לפעול למען  כלל הצרכנים נפגעים מאותה עילה ובמקביל, ליצור גורם הרתעתי, כלפי הגופים הגדולים, שייחשבו פעמיים לפני  שינסו לסדר או לפגוע בצרכן בודד, או שלא יזהרו או לא יקפידו לקיים את מחוייבותם הצרכנית באופן מלא. אם  יידעו שבעת כשל מצדם הם ייתקלו ביריב משפטי, שפועלו עלול להביא להם נזק רב – הם יקפידו במעשיהם.  בפועל, רוב האזרחים שפונים להיות תובע ייצוגי, אינם עושים זאת רק מכעס  כנגד הפוגע או מרצון לשרת את הציבור, אלא גם   מתוך רצון לזכות בסכום כלשהו, בצד הסיפוק לפגוע במי שהזיק לך או ניסה לסדר אותך. זאת מבלי שעליהם לטרוח יתר על המידה, שכן -   מירב העבודה בניהול התובענה הייצוגית, אם לא כולה, נעשים על-ידי עורך-הדין. 

 

ניהול הליך של תובענה ייצוגית, חוסך גם זמן שיפוטי יקר לבתי-המשפט, שכן במקום לנהל מספר הליכים רב במסכת עובדתית ובעילה דומים, מתנהל בית-המשפט הליך אחד שתוצאותיו, מחייבת את הפוגע כלפי כל חברי הקבוצה, ומבחינתם, יש בפסק-הדין הכרעה שיפוטית, היוצרת מעשה בית-דין לכל אחד מהם, משמע, כאילו היה להם יומם שלהם, בבית-המשפט.

 
לא כל  פגיעה או נזק, ניתן לתבוע בהליך של תביעה ייצוגית

לא אחת, נוטים האזרחים מהשורה לחשוב, שכל פגיעה בהם או נזק שנגרם להם,  יכול להיות עילה להגשת תובענה ייצוגית וכי  במקרה שלהם, מתקיימים  היסודות להגשת תביעה כזו.  הדברים רחוקים מכך עד מאד. לא רק שנדרשת עילה טובה, אלא חייב להיגרם  נזק או הפסד ממשי ולא  רצון להיפרע בשל עגמת נפש או נזק לא מוחשי. התביעה צריכה להיות בעלת סיכוי טוב לזכות בדין, נדרשות   ראיות  טובות להוכיח את  הדברים והעיקר, דרוש מצב, בו לכלל הנפגעים - המכונים חברי הקבוצה,  הנזק או הפגיעה,  נגרמו בנסיבות זהות או דומות מאד.

 

לפיכך, בטרם יקיים בית-המשפט דיון בתובענה גופא, הוא יקיים הליך מקדמי לבדיקה, האם יש להכיר בתובענה  כתביעה ייצוגית.  אם דחה בית-המשפט את הבקשה להכיר בתובענה כייצוגיתו,  עלול התובע להידרש לתשלום הוצאות ותשאר בידו הזכות לנהל את התובענה בעניינו האישי, על כל המשמעות הנובעת מכך. (ברור שאם אין התובע פועל ממניעים של עקרון, הוא יניח לעניין והתובענה האישית לא תימשך).

 

התנאים  להכרה בהליך כתובענה (תביעה)  כייצוגית:

 

  • מספר חברי הקבוצה גדול דיו כדי להצדיק הגשת התביעה כתובענה ייצוגית - ככל שמספר  חברי הקבוצה הנפגעים גדול יותר, תגדל הטיה לאשר התביעה כתובענה ייצוגית. התובע אינו נדרש להוכיח מהו מספרם המדויק של חברי הקבוצה ודי כי יצביע כי קיימים צרכנים רבים שעניינם זהה. (לרוב, תכלול הקבוצה המיוצגת כמה אלפי נפגעים).  אם ניתן לזהות את שמם ומקום מגוריהם של חברי הקבוצה, אפשר שיהיה בכך נימוק, שלא לאשר את התובענה כייצוגית.
  •  
  • התובענה הוגשה בתום-לב וכי אין מדובר בתביעת סרק שנועדה לפגוע או להטריד או לאיים על העוסק – הנתבע. כאשר תביעה  ייצוגית מוגשת משיקולים זרים, או כשלא נעשה ניסיון כנה, מצד התובע הייצוגי, בטרם הגשת התביעה, להגיע להבנה עם הנתבע, יטה בית-המשט שלא לאשר את הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית.

  • בית-המשפט ירצה להשתכנע, כי התובענה הייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין – משמע, מספר חברי הקבוצה המיוצגת יהיה גדול יותר והסכום הנתבע ע"י כל אחד מחברי הקבוצה, קטן כדי שלא כדאי או לא אפשרי לכל צרכן נפגע, לפעול לבדו. רצוי  שסכום הנזק יהיה זהה, אך זהו אינו תנאי מוחלט, אם  ניתן למצוא נוסחה פשוטה, על-פיה ניתן יהיה לחשב את הנזק של כל אחד מחברי הקבוצה, לאחר שהתובע הייצוגי יזכה בדין.

 

 בחירת עורך-דין , שכרו ומעמדו  והיחסים בין עורך-הדין לבין  התובע הייצוגי

לאחר שהצרכן מצא כי בידו עניין, שעשוי להיות נושא לתובענה ייצוגית, עליו למצוא עורך-דין מתאים שירצה לקחת על עצמו את המשימה.  הצרכן חייב להגיע  עם עורך-הדין המייצג,  להבנה לגבי התנאים והיחסים ביניהם.  רצוי, כי הצרכן יכין תיק מסודר עם תיאור המקרה וההוכחות שבידו, כדי לשכנע את עורך הדין כי המקרה שלו, ראוי להתברר כתביעה ייצוגית.

 

למרות שצרכנים רבים משוכנעים, שיש להם מקרה בו הזכייה  בטוחה, אל תחשבו כי למצוא עורך-דין מתאים, שירצה לקבל את הייצוג, הנה משימה קלה.  עורכי-הדין הטובים שעוסקים בנושא, עמוסים ומוצפים בפניות ולעתים, אתה מתקשה אפילו לקבוע פגישה להסביר את עניינך. בשל כך, לא אחת, מחמיצים עורכי-הדין מקרים טובים, שעמיתים שלהם, עשו ממנו פרנסה טובה.

 

אל תוותר ואם אתה באמת משוכנע, שהמקרה שלך מתאים לתביעה ייצוגית ויש לך ראיות טובות להוכחת המקרה והנזק,   אל תתייאש, תמשיך בחיפוש עורך-דין עד שתמצא.

 

עורך-הדין צריך להיות בעל ניסיון  בתחום  התובענות הייצוגית, כדי שבית-המשפט יסכים להפקיד בידיו את  המשימה הקשה  ולהיות משוכנע שאותו עורך-דין יפעל  בדרך הולמת, בידע ובהחלטיות, למען עניינם של כל  חברי הקבוצה. למותר להדגיש, כי עורך-הדין צריך להכיר היטב את פרטי המקרה וכי יש בידו הרצון והאמצעים לבצע חקירות ובדיקות, כדי לאסוף ולגבש ראיות טובות כדי לזכות בדין.

 

בדרך כלל, עורך-הדין הוא שנושא בכל ההוצאות ופועל על-חשבונו בניהול התביעה. בהתאם, גם חלקו בתמורה שיפסוק בית-המשפט אם יזכו בדין, יהיה גדול יותר. לא אחת, מבקשים עורכי-הדין, מהתובע הייצוגי, כי גם שיעור ממחלקו של  התובע  הייצוגי בהוצאות שנפסקו לזכותו,  יועבר לעורך-הדין.    יש  גם להבהיר מראש, מי ישא בהוצאות שייפסקו לחובת התובע, אם  התובע הייצוגי  יפסיד בדין. הדברים כפופים למשא-ומתן ועל הצרכן התובע, לסכם את הדברים באופן ברור, בטרם יתקשר עם עורך-הדין.  רצוי להעלות את ההבנות בין הצרכן, התובע הייצוגי לבין עורך-הדין,  בכתב

 

המשא ומתן בין התובע לבין עורך-הדין תלוי בסוג העניין או בשפת השוק, תלוי איזה סחורה יש לך, מה הסכום בו מדובר, כמה עבודה נדרש עורך-הדין להשקיע, מה הסיכוי להצליח וכו'.

 

החוק
מכשיר התובענה הייצוגית ניתן להפעלה על ידי כל צרכן הסבור כי "עוסק"  כהגדרתו  בחוק הגנת הצרכן -  אחראי כלפיו במעשה או מחדל האסור על-פי חוק הגנת הצרכן.  רשימת המעשים והמחדלים האסורים על עוסק ביחסיו עם ציבור הצרכנים מכוח חוק הגנת הצרכן הינה רחבה  וכוללת -  בין השאר -  איסור הטעיה של הצרכנים - שפורש על-ידי בית-המשפט העליון בצורה רחבה ;  איסור על מעשה או מחדל העלול להטעות את הצרכן (גם אם  הצרכן לא הוטעה  בפועל)  ; איסור ניצול מצוקת הצרכן ,  אחריות להטעיה על גבי אריזה , אחריות להטעיה בפרסומת ועוד ...


.
פשרה - כשלים  אפשריים בהליך התובענה הייצוגית, מבחינת חברי הקבוצה וציבור הצרכנים -

חלק גדול מהתובענות הייצוגיות, מסתיימות בפשרה ובמה שמכונה "הסכם שתיקה".  פשרה לרוב, טובה יותר מניהול הליך ממושך שעלותו ורבה ופירות תוצאותיו, מתקבלות רק לאחר שנים ארוכות.  אולם אליה וקוץ בה ובתובענות ייצוגיות, לעתים, הפשרה טובה לתובע הייצוגי ובעיקר לעורך-הדין המנהל את ההליך, בעוד שחברי הקבוצה,  יוצאים לעתים בלא פיצוי של ממש על הנזק שנגרם להם.

 

עורך-הדין ברוב המקרים,  אינו עושה במלאכתו בשל תחושת שליחות או דחף פנימי עמוק למען הצדק.  גם כשהוא עושה מלאכתו נאמנה ובמקצועיות, לעתים, הוא מעדיף לסיים את ההליך ולחסוך בזמנו ובהוצאותיו ולהגיע לפשרה, גם אם הסכום אותו יקבל כשכר טרחה יהיה כך נמוך יותר. הבעיה מבחינת ציבור הנפגעים, כאשר משמעות הפשרה הנה, שתוצאותיה עלולות להוביל למצב  שחברי הקבוצה הנפגעים לא יקבלו  ערך של ממש בגין נזקיהם. אם כך קורה, נפגעת  מטרתה ותכליתה העיקרית של  התובענה הייצוגית. 

 

אכן, ישנם מקרים בהם לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה ולאמוד את נזקו של כל אחד מהם.  (למשל -   רכישת מוצר, כמה שנים קודם לכן, בסופרמרקט  - כי מי שומר קבלות). במקרה כזה, יש הגיון בפשרה בה ציבור הצרכנים הרחב יהא הנהנה, ובתנאי, כי הכספים שישלם הנתבע, אכן יועברו למטרות צרכניות של ממש.

 

לא אחת, נוטים הנתבעים    להתפשר באופן, שהם לא ישלמו במזומן, אלא יתנו מוצרים  או שירותים בהנחה לחברי הקבוצה.  פשרות כאלה, הנן  מלכודת דבש לעורך-הדין, שכן  לרוב, באותם מקרים, חברי הקבוצה הנפגעים, לא יקבלו דבר של ממש ורק עורך הדין המייצג את הקבוצה ובמידה מסוימת, מי שבשמו הוגשה התובענה הייצוגית, הם שייזכו בתמורה של ממש.  במקרים רבים של הסכמי פשרה, , החברה הנתבעת  אינה משלמת  סכומים משמעותיים ולא אחת, היא אפילו זוכה במסע יחסי ציבור וקידום מכירות בחינם. אין להסכים בדרך כלל, לפשרה, בה   הנתבע ישלם במקום בכסף  -  בהנחות ברכישת מוצריו או שירותיו.  מניסיון אישי בשני מקרים בהם נמניתי אישית על חברי קבוצת הנפגעים, לא זכיתי למעשה לקבל אגורה שחוקה אחת.

 

כשל אפשרי נוסף הנו, תשלום  התמורה לעורך-הדין, בלא קשר לתשלומים בפועל ששילם הנתבע לחברי הקבוצה הנפגעת.  במקרים כאלה,  אין שום תמריץ שיביא את עורך-הדין לפעול לכך, שהנתבע אכן ייעשה מאמץ לאתר מספר יותר גדול של חברי הקבוצה וישלם להם את  נזקם כפי שנקבע בפסק-הדין בתובענה הייצוגית. 

 
תוצאות הליך התובענה הייצוגית

פסק-דין או הסכם פשרה  המקבל תוקף של פסק-דין בתובענה שאושרה כייצוגית,  מחייב את הצרכנים חברי הקבוצה ואת העוסק שהוא יש לקוות כי  ככל שחולף הזמן  - בתי-המשפט, עורכי-הדין, ארגוני צרכנים והציבור רחב, יפנימו יותר ויותר את חשיבות כלי התובענה הייצוגית ויתגבשו הכללים בהם ראוי לפעול בכלי זה בהגינות וביעילות לטובת כל הצדדים, אך בעיקר, למען הגברת תובעת הצרכנות ושמירת זכויות הצרכנים. 


תכלית הליך התובענה הייצוגית הנו כאילו התנהל משפט נפרד של כל אחד מחברי הקבוצה עם הנתבע.  לפיכך, נקבע מנגנון של  פרסום  אישור תובענה כייצוגית  ומתן האפשרות  למי מחברי הקבוצה, שאינו חפץ להיות חלק מהקבוצה להודיע על כך ואז הוא אדון לעצמו ותוצאות ההליך אינן מחייבות אותו. 

 

 
הערה:
רשימה זו הינה מידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.

 

 תובענה ייצוגית בענייני מס
 4.2.09  החלטת השופט מגן אלטוביה, לדחות את בקשת רשות המסים, למחוק על הסף את הבקשה להכיר בתובענה הייצוגית של אריה גבע נ. רשות המסים,  הנה פורצת דרך ומהווה תקדים חשוב. מדובר בגביית מס שלא-כדין, מגימלאים אשר פרשו לאחר 1.1.2003, על רווחים שנצברו על כספי פיצויים שהשאירו בקופות הגמל. מעתה ואילך, ידעו אנשי רשויות המס, כי יכול האזרח הנפגע משרירות לבם, לפעול באמצעות תובענה ייצוגית.  מדובר בשינוי של ממש,  ביחסים שבין המדינה כגובה המס, לבין האזרח הפשוט,  בעיקר הגמלאי, הקשיש,  שאינו מסוגל להתמודד לבדו, מול התנהלות רשויות המס, כלפיו.

לקריאה על תביעה ייצוגית אריה גבע  נ. רשות המסים, הקש:  החלטת ביניים, גבע נ. רשות המסים
 
 
 

title Filter     מספר מאמרים 
# כותרת מאמר
 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

discount microsoft office 2010 teachers 
best price parallels 
discount oem software 
buy windows xp 64 online 
rosetta stone discount student 
cialis da 20 mg viagra kaufen paypal viagra vrai viagra quanto costa in farmacia viagra kopen online
tadalafil best price sildenafil vs tadalafil vs vardenafil viagra online reviews order cialis professional is levitra over the counter
viagra in india tadalafi from india india viagra generic viagra tablets online generic viagra blue pill 25mg