בושה בושה
ההסתדרות הישנה - חברת העובדים

'חברת העובדים' אשר הוקמה על-ידי חלוצי העלייה השנייה והשלישית בשנת 1923,  הייתה הארגון כלכלי ייחודי בעולם,  אשר הקימה תנועת העבודה בארץ ישראל המתחדשת.  חברת העובדים שמשה פורמאלית כחברת אחזקות של מניות תאגידים שונים, השייכת להסתדרות העובדים  ומכאן, היא השתייכה למעשה לכלל ציבור העובדים, אשר אלה שנבחרו על-ידם לעמוד בראש ההסתדרות, שלטו גם בחברת העובדים.  בעלות חברת העובדים  היו חברות כלכליות ענקיות, המרכזיות במשק הישראלי עד שנות השמונים של המאה העשרים, עת המפעל הכלכלי הענקי, שבק לכל חי -  מי זוכר ?

בנק הפועלים,  סולל בונה, כור, הסנה, יכין חק"ל, תיעוש, המשביר לתעשייה,  ארקיע, העיתון ג'רוזלם פוסט, היו חברות  מרכזיות במשק הישראל, בתקופת טרום המדינה ולאחריה,  והן היו בבעלות מלאה או חלקית של חברת העובדים. חברות אלה,  החזיקו מניות של  מאות חברות בנות ומסונפות, אשר העסיקו עשרות אלפי עובדים וכך,   ציבור העובדים באמצעות ההסתדרות, היו בעלים של חלק נכבד של המשק הישראל.  החברות  שהיו בבעלות חברת העובדים לרוב, התנהלו תוך : מיומנות עסקית,  יושר, הגינות  כאשר המנהלים  נוטלים לעצמם שכר סביר, שהיה רק במעט גבוה מזה של עובדיהם.  קריסתה של חברת העובדים,   התרחשה בתהליך קצר יחסית,  בשל מנהיגות כושלת של ראשי ההסתדרות,  כישלון המנהלים לעמוד על שלהם  והתנהגות לא מתאימה, החלטית ונחושה, של בנק הפועלים, אשר היה הבנקאי  העיקרי, (אך לא הבלעדי  של חברות חברות העובדים).

קריסתה הכלכלית  חברת העובדים במהלך שנות השמונים  של המאה שעברה, שמה קץ לבלם  העיקרי  שהיה קיים במשק הישראלי,  נגד השתלטות גורמי הון דורסניים, תאבים לרווחים, כאלה שטובת הציבור לא עמדה תמיד לנגד עיניהם, תוך שמנהלי אותן חברות,  נוטלים לעצמם  ולבכירי החברות,  שכר עתק,  אשר בחלק  המקרים,  היה בלא כל מידתיות או הגיון.  אילו היו אותן חברות, בבעלותם של בעלי ההון,  הרי לא היינו באים בביקורת על השכר המשולם למנהלים. אך  במציאות, רוב החברות הכלכליות הגדולות במשק, הן חברות ציבורית במובן זה, שמניותיהן נסחרות בבורסה והן מוחזקות באופן ישיר ועקיף, בידי הציבור הרחב.  בעל השליטה, המחליט והקובע, לרוב, מחזיק רק חלק מסוים מאותן מניות, בשיעורים נמוכים בהרבה ממחצית המניות.

 

  • יכין חק"ל ניסיון אישי   בתפקיד מנכ"ל החברה, בטרם מכירת החברה.

יכין חק"ל,  חברת  הההדרים ותעשיית המיצים והשימורים, אשר  העסיקה קרוב ל - 1000 עובדים, עיבדה  20% מענף ההדרים בישראל, שייצאה מוצרים בלמעלה מ - 150 מיליון דולר בשנת 1989,   - הפכה  בשנת 1990 להיות נכס נדל"ן . תם פרק בפועלה של תנועת העבודה ביישוב ופיתוח הארץ.
יכין -  חק"ל, חברת ההדרים הגדולה בישראל –  שהייתה בבעלות שווה של 'חברת העובדים' ושל 'הסוכנות היהודית', נמכרה בשנת 1990, לאייל ההון סמי שמעון, ולא חלף זמן רב, והחברה סגרה את  ארבעת מפעלי התעשייה שלה,  את שבעת בתי האריזה המודרנים, את פעילות  הפרדסים עבור אחרים והפכה חברת נדל"ן  שבבעלותה אלפי דונם של  מקרקעין שמחירם הלך ועלה.  ראה:

 

  • 21.12.10 'חברת העובדים',  הזרוע הכלכלית של ההסתדרות  קיימת - כגוף נדל"ני בעיקר
    לפני שנים, חברת העובדים הייתה ענק כלכלי ששלט ברבע מהכלכלה הלאומית.  רעיון 'חברת העובדים'  קרס,  אך הגוף המשפטי הקרוי 'חברת העובדים', חי וקיים והוא מרכז את האחזקות הכלכלית שנותרו בידי ההסתדרות, בעיקר נכסי נדל"ן וכן את רשת משען והוצאת עם עובד.  הסתדרות חדשה, שהיא אותו הגברת של ההסתדרות הישנה שהחליפה את שמה וכמה ממחצלותיה, היא גם כיום הבעלים של 'חברת העובדים'.  איננו שומעים הרבה על המתרחש שם, עד שקורה משהו לא כל כך מעניין את הרבים, למרות שערך הקרקעות שם רב מאד.  ראה כתבה בדר-מרקר.
    'יגאל דן, המסוכסך עם עופר עיני, פורש מניהול חברת העובדים' דר-מרקר - 22.12.10

 

על :  ההסתדרות החדשה, מחליפתה של ההסתדרות הישנה

 

 

בנק הפועלים  הישן  והטוב -  הספר שלא ראה אור  -   'האדום כבר לא אדום' ואשר לא יראה אור
על תהליך כתיבת הספר  בשנת 1997, על מה היה בו, על בנק הפועלים ומי שעמד בראשו אז, עמירם סיון, על  מנהלי בנק הפועלים בשנת 2010,  יו"ר הדירקטוריון יאיר סרוסי ומנכ"ל הבנק ציון קינן המתנגדים להוצאת הספר לאור, למרות שחלפו למעלה מעשר שנים. ראה: 'האדום כבר לא אדום',

לאחר שסיימתי את לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית  בירושלים, ביליתי בחצרות 'חברת העובדים', לרבות  בקבוצת  בנק הפועלים  את  מרבית חיי התעסוקתיים. למדתי את מלאכת העשייה הכלכלית-עסקית אצל יעקב לוינסון  ז"ל,  שנשא בתואר של המחלקה הכלכלית של חברת העובדים בשנות הששים, אך למעשה היו האיש הכול יכול בחברת העובדים. בשנת  1968, התמנה יעקב לוינסון להיות יו"ר ההנהלה של בנק הפועלים, שהיה אז, בנק מיושן, שהתנהל בשיטות שאבד עליהן הכלח, תפישות עסקיות, מערך סינוף דליל וציבור לקוחות דל תרתי משמע.  יעקב לוינסון, ידע ללכד סביבו חבורת צעירים מוכשרים, הצליח לגבש בבנק מערכת יחסי עבודה מדהימה והצעיד את בנק הפועלים  בכל תחום, תוך שנים ספורות, להיות הבנק הראשון כמעט בכל פרמטר, במערכת הבנקאות הישראלית. יעקב לוינסון, איש מוכשר כמו שד, יצירתי, נועז, אך אדם קשה ותובעני,   שהיה לאגדה בחייו,   הלך לעולמו באופן טרגי בשנת 1982. על:   יעקב לוינסון

על : בנק הפועלים

כמה מלים על פועלי   העסקי-ציבורי לאחר  שנות השמונים.
בשנים    1980-85  הייתי מנהל בנק הפועלים בארצות הברית,  בו היו לבנק הפועלים, סניפיםי בשש מדינות.  שנים קשות היו אלה למשק הישראלי, לבנקאות הישראלית,  אך למרות זאת, הצלחנו לפתח בארצות הברית, פעילות עסקית ענפה, בלא שנגרמו הפסדים כמו שהיו לבנקים אחרים.

מנכ"ל בנק הפועלים אז, היה גיורא גזית (ג'ורי), סיפר טרגי בפני עצמו.  כשחזרתי בשנת 1985, היו דיוני  ועדת בייסקי  בעיצומם ומנכ"ל הבנק דאז, גיורא גזית, העדיף להמתין להחלטות הועדה, בטרם יבצע מינויים בצמרת הבנק. בינתיים, הוא הטיל עלי משימות שונות, לרבות -  יו"ר הדירקטוריון של  העיתון ג'רוזלם פוסט, תפקיד  אותו מלאתי עד מכירת העיתון בשנת 1989,  תמורת סכום עתק. לא רבים יודעים, שעיתון ג'רוזלם פוסט, היה למעשה בבעלות בנק הפועלים לאחר שחברת בת של כור, העבירה את מניותיה בעיתון ג'רוזלם פוסט,   בראשית שנות השמונים לבעלות בנק הפועלים, במסגרת עסקה  שעשה קונצרן כור בראשו עמד אז נפתלי בלומנטל, בעזרתו של יעקב לוינסון.

 

בינתיים בשנת 1986, מונה   עמירם סיון, כמנהל בנק  הפועלים. למרות שסיוון חלק  שבחים ליכולתי ולכישורי, הוא העדיף שלא למנות אותי  כחבר הנהלת הבנק, מה שבהחלט הייתה זכותו המלאה.  קבלתי חופשה ללא תשלום,  בה  עסקתי בנושאים עסקיים שונים. הייתי בין השאר - יו"ר ועדה אזורית לבדיקת מצבם הקשה של מושבים הדרום, שימשתי כבקר מטעם קונסורציום הבנקים  המלווים לחברת 'סייטקס' וליוותי מקרוב את  תהליך ההבראה של חברת ההי-טק הגדולה. כהנתי כיו"ר בנק למסחר, תפקיד שדרש ממני שעות ספורות בשבוע, שבתקופת כהונתי  בשנים, 1986-90 הונפק לציבור. (מעולם לא הבנתי, כיצד התאפשר  הפיאסקו הגדול בבנק הקטן, כאשר עשר שנים מאוחר יותר,  הצליחה פקידה אחת להונות את כולם בבנק ואיש לא חש בדבר).  כשהוצע לי  בשנת 1987, תפקיד מנכ"ל יכין חק"ל בע"מ, (חברה תעשייתית-חקלאית, שהייתה הגדולה בענף הפרדסנות, מוצרי פרי-הדר  ושימורים) לא היססתי. שלושת השנים בהן עסקתי  בניהול יכין חק"ל, היו קשות, מאלפות  ומרתקות. (במקביל  כיהנתי  כיו"ר הג'רוזלם פוסט  ובנק למסחר).

 

פרשת יכין חק"ל  ובעיקר מכאובי מכירתה, היא סאגה מרתקת שראוי כי תובא במלואה לתודעת הציבור, שאז, בימים ההם, לא היה מורגל במכירת חברות ענק, כעניין של שגרה. סיפור 'יכין-חקל' מעניין במיוחד,  כמקרה פרטני והדרך בה התחסלה חברת העובדים. לקראת מכירת  יכין חק"ל  לסמי שמעון, בשנת 1990, הודעתי על סיום תפקידי וחזרתי לבנק הפועלים. עמירם סיון,   שכיהן אז כמנכ"ל הבנק,  סרב לאפשר לי לפרוש  לפנסיה מוקדמת, למרות שבידי היה מכתב  שנחתם בשנת 1977   על-ידי שניים מחברי הנהלת בנק הפועלים, כי  הזכויות שלי  זהות לאלה של חבר הנהלה של בנק הפועלים.  עמירם סיון  סירב  לאפשר לי לקבל פנסיה מוקדמת וגם הצעת פיצויים שהוצעה על-ידי הממונה על כוח אדם בבנק, לא התקבלה על-ידו. בעל כורחי,  נאלצתי לפנות  לערכאות.

 

לאחר שנים של מאבק משפטי עקר בבית-הדין לעבודה, כשאני מקבל  כל אותה עת משכורת מבנק הפועלים, תמורתה שמשתי כבקר של הבנק בקונצרנים במצוקה -  באה לי הברקה. חששתי  כי  עמירם סיוון מתחפר בדעתו, כי לא מגיעה לי פנסיה על-פי התחייבות הבנק אלי, רק משום שהוא שבוי בתפישה מוטעית, המוצגת לו שוב ושוב בידי אותו אדם.  סברתי,  שאם עמירם סיון  יבקש מאדם חכם ומנוסה, שאינו מכיר את הנושא ללמוד את העובדות, תוצג בפניו תמונה נכונה של המצב.

 

הצעתי לעמירים סיון כי יטיל על איש שהוא מעריך ומכבד, ללמוד את הדברים, אותו אדם ידווח לאחר שישמע את דברי, יעיין במסמכים, ידווח רק לעמירם סיון את דעתו. אני לא אדע מה נאמר בין השניים.

פחות מחצי שעה של  שיחה עם עו"ד יגאל ארנון, במרומי משרדו בשעה חמש וחצי בבוקר, הספיקה לו. שבועיים מאוחר יותר, הסכים בנק הפועלים, כי אפרוש בפנסיה מוקדמת,  בדרגת משנה למנכ"ל בנק הפועלים. קבלתי, את כל מה שדרשתי  מלכתחילה. חמש  שנים של מאבק עקר, הסתיימו בטוב.  הבנק חסך פסק-דין מביך, שהיה מגיע בסופו של יום, ואני זכיתי בחופש, ל עשות כרצוני.  אלא שיציאתי לפנסיה מוקדמת, באה מאוחר מדי ואיבדתי את ההתלהבות בגילי להתחיל בקריירה חדשה, מה עוד שהפנסיה הגבוהה שקבלתי, איפשרה לי חיים טובים.

 

עסקתי בעניינים שונים ובין השאר כתבתי ספר שכותרו -  האדום כבר לא אדום, בו ספרתי על קריסת  המפעל המרשים והייחודי חברת העובדים, דרך אספקלריה של שנות עבודתי שם בנקודות מפתח בתפקידים בכירים.

ראה: האדום כבר לא אדום - קריסת 'חברת העובדים'.

 

אפריים ריינר, מי שהיה מזכיר חברת העובדים, ויו"ר בנק הפועלים, הלך לעולמו
ב – 9.11.09  יום סתיו נעים,  הובא למנוחה אפריים ריינר,  בבית הקברות בכפר נחמן, רעננה. מאות ליוו אותו בדרכו האחרונה, ביניהם חבריו לדרך הפוליטית, וכמה מהבכירים לשעבר בבנק הפועלים, בו כיהן אפריים ריינר כיו"ר הדירקטוריון שבע שנים -  שבאו לתת לו כבוד אחרון.  איש מהנהלת בנק הפועלים כיום, לא היה בהלוויה. יומיים מאוחר יותר הופיעה מודעה  בה מודיעה 'משפחת בנק הפועלים',  כי היא אבלה ומשתתפת בצער המשפחה על מותו.

על : אפריים ריינר-  סוציאליסט, איש הגות ומעשה

 

   מספר מאמרים 
1 יכין חק"ל - ניהול תוך מכשולים
2 יעקב לוינסון ז"ל, המנהל המיתולוגי של בנק הפועלים
3 9.11.09 אפריים ריינר, סוציאליסט, איש מעשה וחזון, הובא למנוחת עולמים
4 האדום כבר לא אדום - קריסת חברת העובדים וחלקו של בנק הפועלים בתהליך
 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

buy microsoft office 2010 student 
price of windows 7 premium home 
price of rosetta stone software 
buy corel draw in india 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...5-indesign 
viagra zonder recept kopen kamagra bijwerkingen cialis originale vendita forum achat générique viagra cialis livraison rapide
levitra without a prescription kamagra oral jelly wholesale viagra for women dosage where to buy viagra for women tadalafil tablets tadora-20
india levitra online sildenafil women sildenafil reliable viagra online cialis online discount