בושה בושה
גופים ממלכתיים - הסתדרות
  • המוסד לביטוח לאומי   ( 3 מאמרים )

    עניינו של אתר בושה במוסד לביטוח לאומי, הנו בעיקר בשל היותה של חותתנו רחל, קשישה שבשנת 2011  - ימלאו לה מאה שנים.  בנוסף להיבטים בהם מעורב המוסד לביטוח לאומי בענייני הקשישים הסיעודיים,  עסק אריה גבע בעניין אישי מול המוסד לביטוח לאומי, בנושא אחד, חשוב ועקרוני.  

     

    גמלת הסיעוד אותה משלם המוסד לביטוח לאומי, לקשישים סיעודיים -  אינה משולמת ישירות. מי מרוויח ומי מפסיד:
    גמלת סיעוד המשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי, לקשישים הנמצאים במצב סיעוד ואשר הכנסתם נמוכה, משולמת לא באופן ישיר למשפחת הקשיש או לחשבונו, אלא הכספים מועברים באמצעות עמותות מתווכות, אשר תפקידם הנו, להבטיח, כי   הכספים לא ישמשו את המשפחות, אלא כספי הגמלה, יופנו כולם לרווחת הקשיש הסיעודי.  

    מדוע יש צורך בהסדר כזה, מי מרוויח ומי מפסיד ומה עושים. ראה:
    גיל הזהב, תשלום גמלת סיעוד באמצעות עמותות.

    החובה המוטלת על קשישים סיעודיים, לשלם  עבור פנסיה כביכול עבור המטפלים  הזרים הסיעודיים,  הנה שערוריה רבתי.

    מה שהחל בשנת  2008, בתשלום על-ידי הקשיש הסיעודי  של  32.0 ש"ח לחודש, הפך בשנת 2009 לסכום של  64 ש"ח מדי חודש, שעל הקשיש הסיעודי, לשלם  לקרן הפנסיה, שאמורה להעביר לידי העובד הזר בבוא היום, כזכות פנסיונית. בשנים הבאות, סכומים אלה אמורים לגדול. בעוד קשישים  סיעודיים רבים, אינם מקיימים את צו ההרחבה, הרי אותם קשישים סיעודיים, המקבלים גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, בתיווכן של עמותות -  הסכומים מנוכים במקור.

     הקש:   תשלומי פנסיה למטפלים זרים -קשישים סיעודיים

     

    עמותות מתווכנות בין הקשיש הסיעודי לבין המוסד לביטוח הלאומי בכל הקשור למטפלים זרים - מדוע ?

    מדוע מחייבת המדינה את הקשיש הסיעודי,  (למעשה את בני משפחתו),  לקבל את גמלת הסיעוד שמעניק המוסד לביטוח הלאומי,  באמצעות  עמותות מתווכנות  רבות,  זוהי שאלה נכבדה שלא הביטוח הלאומי ולא שר הרווחה, ידעו לספק לה תשובה הולמת. 

    אתר בושה על : חיוב קשישים סיעודים לקבלת זכויותיהם מהמוסד לביטוח הלאומי באמצעות עמותות

     

     

     שביעות רצון של הציבור מהמוסד לביטוח לאומי.

    בשלהי חודש אוגוסט  2008 פורסם סקר  שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,  על שביעות הרצון של תושבי  ישראל משירותי הממשל, בתי-המשפט , המוסד לביטוח לאומי והעיריות,  סקר ל.מ.ס - שביעות רצון   (ראה טבלה בסוף הדוח).

    אחוז האזרחים המעריכים כטובה את תפקוד המוסד לביטוח לאומי  הנו 57.0%, שהוא אמנם גבוה משיעור שביעות הרצון של גופים אחרים, אך עדיין טעון שיפור. 

     

    התיישנות על דרישות חוב של המוסד לביטוח לאומי

     לטענת המוסד לביטוח לאומי  - אין התיישנות על תביעות שלו לתשלום דמי  ביטוח, גם אם מדובר בשומה חדשה או שונה. זוהי סוגיה עקרונית וחשובה,  בה טפלתי בלא הצלחה בעבר, לא מצאה עדיין פתרון.

    סיפור המעשה:

    בשנת 1997 תבע י המוסד לביטוח לאומי מאריה גבע, דמי גמולים בסך 11,580 ₪, עבור שנת 1986.  התברר כי המוסד לבטוח לאומי אינו מכיר במושג התיישנות ולגישתו, הוא רשאי לדרוש הגדלת דמי הגמולים בגין שנים עברו בלא מגבלה. הביטוח הלאומי הסכים להפחית את הסכום, ל - 3,380 ₪ אך הבהיר כי יפתח נגד אריה גבע  בהליכים  על-פי פקודת המסים גבייה, באם  הסכום לא ישולם.  אריה גבע שילם  את הסכום תחת מחאה. שבועיים מאוחר יותר, הודיע  המוסד לביטוח  לאומי  לאריה גבע, כי דרישתם הייתה בטעות והסכום ששולם יוחזר, להוציא 20 שקלים שהמחשב מראה כי נותר חוב בגין 1996. כדי למנוע הטרדות מסוג זה בעתיד וכדי לסייע לאלפי נפגעים שלא בהם הכוח והיכולת להתמודד עם המוסד לביטוח  לאומי, הגיש אריה גבע   בשנת 1997, תובענה ייצוגית  נגד המוסד לביטוח לאומי בבית-הדין  האזורי לעבודה בתל-אביב.

    בית-הדין האזורי דחה את הבקשה להכיר בתובענה כייצוגית. (אריה גבע לא השכיל להבין את נימוקי פסק-הדין). בקשת רשות ערעור לבית-הדין הארצי, נדחתה על-ידי הנשיא, ס' אדלר, בנימוק - שאין בכך עניין לציבור.

     

    כך,למיטב ידיעת אריה גבע,  חשוף עדיין כל אחד מאתנו, למצב בו עלול המוסד לביטוח לאומי להידפק על דלתנו ולתבוע סכומים בגין שנים עברו, שאין לנו מושג מהיכן הם, ולא ברור כיצד נתגונן. 

     

     

  • ההסתדרות החדשה   ( 5 מאמרים )

     

    כישלונה  של ההסתדרות החדשה, בראשות  עופר עיני, להבטיח שלא ייפגעו זכויות השכבות החלשות, זועק לשמיים, מעליב ויש בו פגיעה אנושה במסרים אשר ההסתדרות החדשה מנסה לשדר.  ההסתדרות החדשה הנה  הארגון הגדול ביותר של העובדים בישראל, ויש לה לא רק זכויות היסטוריות נכבדות, אלא הישגים לא מבוטלים. אולם, במבחן היחידי שאנו העמדנו בפניה, ההגנה על זכויות הקשישים הסיעודיים, שהנה הקבוצה החלשה ביותר במשק,  ההסתדרות החדשה, כשלה במשימה ואף חמור מכך, אפילו אינה מתכוונת לשנות את דרכה הבלתי ראויה. בושה וכלימה.

      

     אריה גבע, בילה חלק נכבד מחייו התעסוקתיים, במילוי תפקידים נכבדים במשק העובדים, במסגרת  'חברת העובדים',  מפעל כלכלי-חברתי עצום, ייחודי ומדהים, שקרס בשלהי שנות השמונים של המאה שעברה.  רוב הצעירים,  אפילו אינם מכירים את המושג 'חברת העובדים', אשר הייתה נדבך חשוב בבנייתה של הכלכלה והחברה הישראלית. ראה: חברת העובדים, ההסתדרות הישנה

     

    12.2.12 חמישה ימים שבתה הארץ למען עובדי הקבלן - האם  יחול שינוי של ממש -  רק חלקי
    במסיבת עיתונאים מתוקשרת, הודיעו שר האוצר יובל שטייניץ ויו"ר ההסתדרות עופר עיני, על סיום השביתה הכללית במשק שנמשכה חמישה ימים ונזקיה, מי מסוגל לאמוד את  היקפם. הפעם, ברוב שכל  השכילה ההסתדרות להבין כי השבתת נמלי הים והתעופה תהיה קריטית וקשה ועופר עיני וחבריו להנהגת ההסתדרות, הם רצו ללכת בלי ולהרגיש עם.

    אומדים את עלות ההסכם בסקטור הציבורי לכ – 800 מיליון ש"ח מדי שנה. כסף שהולך ללא ספק למטרה טובה של הגדלת שכרם של המקופחים.   מהיכן יבוא הכסף ומי  בעצם  ישלם סכום עתק זה שצריך לבוא מקופת המדינה והרשויות המקומיות ?   האם   צפוי שינוי במשק בתחום התעסוקה. ראה:
    דעת אתר בושה על השביתה  הגדולה  למען עובדי הקבלן, על ההסתדרות ועל הממשלה 2-12

     

    5.11.2011  השבתת המשק על-ידי ההסתדרות  מהלך בעייתי בלשון המעטה.
    קשה לעכל ולהאמין כי ההסתדרות החדשה פועלת בתום לב,  נוכח הכרזתה  על השבתת  המשק במשק ביום ב' הבא, אם לא תענה הממשלה לכל דרישותיה בעניין עבודת עובדי קבלן בתחום הניקיון והאבטחה.  אין ספק כי  יש מקום לשינוי תנאי העבודה של אותם 'עובדי קבלן' הנמצאים בתחתית הסולם הכלכלי,  ואכן הממשלה לא עשתה די למנוע את קיפוחם וניצולם בידי קבלנים, אך העיתוי אותו בחרה ההסתדרות, נוכח הזנחתה את הטיפול בנושא במשך שנים ארוכות,  מביאים אותנו לחשוב כי לא דאגת עובדי הניקיון המסכנים, היא בראש דאגתו של עופר עיני יו"ר ההסתדרות החדשה, כאשר הוא מוכן להביא לנזק עצום למשק בשעה קשה זו של משבר עולמי.
    יש להניח כי עופר עיני  יו"ר ההסתדרות  רואה מה מתרחש ביוון השכנה,  מבין את הבעייתיות במילוי דרישות ההסתדרות, אבל יש לו כנראה שיקולים חשובים יותר.  ראה:
    על השביתה הצפויה בעניין עובדי קבלן. ההסתדרות החדשה   עיתוי לא מקרי 11-11.

     

     

    28.6.11  ההסתדרות חוייבה להחזיר דמי חבר שנגבו שלא-כדין.
    התברר כי ההסתדרות החדשה, גבתה דמי חבר גם מעובדים שכירים, אשר לא היו חברים בהסתדרות.  בעקבות התערבות של בית-המשפט בהליך של תובענה ייצוגית,   יוחזרו הכספים לכל אותם אלפי אנשים.  

     אל תהייה פרייר, ותפנה לבירור טלפוני  בדבר זכותך לקבלת כסף, לא יואחר מסוף אוגוסט 2011 פשוט וקל.   ראה:

    החזרת דמי חבר אשר גבתה הסתדרות העובדים הכללית החדשה, מאלה שלא היו חבריה.

    אתר בושה לא היה מעורב בעניין זה, אך נוכח פנייה של מספר חברים, ראינו מקום להביא עניין זה, לידיעת הרבים באתר,  נדהמנו ממספר התגובות. תקלות שתוקנו.

    .

     21.12.10  'חברת העובדים',  הזרוע הכלכלית של ההסתדרות  קיימת  - כגוף נדל"ני בעיקר
    לפני שנים, חברת העובדים הייתה ענק כלכלי ששלט ברבע מהכלכלה הלאומית.  רעיון 'חברת העובדים'  קרס,  אך הגוף המשפטי הקרוי 'חברת העובדים', חי וקיים והוא מרכז את האחזקות הכלכלית שנותרו בידי ההסתדרות, בעיקר נכסי נדל"ן וכן את רשת משען והוצאת עם עובד.  הסתדרות חדשה, שהיא אותו הגברת של ההסתדרות הישנה שהחליפה את שמה וכמה ממחצלותיה, היא גם כיום הבעלים של 'חברת העובדים'.  איננו שומעים הרבה על המתרחש שם, עד שקורה משהו לא כל כך מעניין את הרבים, למרות שערך הקרקעות שם רב מאד.  ראה כתבה בדר-מרקר.
    'יגאל דן, המסוכסך עם עופר עיני, פורש מניהול חברת העובדים' דר-מרקר - 22.12.10

     

    5.11.10 השביתה הכללית שבוטלה -  הסכם השכר שנחתם  עם עובדי המדינה
    ההסתדרות החדשה בראשות עופר עיני,  הוכיחה כי היא ארגון יעיל, כוחני, המתנהל באופן בולט לטובתם של  עובדי המגזר הציבורי והוועדים החזקים, על-חשבונם של כלל   אזרחי המדינה.
    דעה אישית, על הסכם השכר  עם עובדי המגזר הציבורי, שנחתם 2.11.10.

     

    25.9.10  השבתת  שדה התעופה בן-גוריון בעיצומם של החגים ביום 13.9.10 , שערוריה.
    השבתת שדה התעופה בן גוריון, בלא הודעה מוקדמת, הפכה אותי לראשונה בחיי,  בן-ערובה של ממש. שביתה של עובדי שדה התעופה, שפרצה במפתיע, מצאה אותי ואת חברי שעמדנו לצאת לטיול באוזבקיסטן,   יחד עם עוד אלפי אזרחים ותיירים, מחכים בתוך המון דחוס שבע שעות, בתנאים גרועים, נתונים לחסדי העובדים ושל ההסתדרות.  על: 
      השביתה בשדה התעופה 13.9.10 , פגיעה לא מידתית ובלתי-הוגנת באזרחים.

     

    אני תומך נלהב במאבקי עובדים לשיפור זכויותיהם  ומניעת ניצולם השרירותי בידי מעבידים תאבי בצע ונעדרי התחשבות, לרבות שימוש בזכות השביתה. זאת, כל עודנעשים הדברים במאבק הוגן מול המעביד בלא שימוש באזרחים כבני ערובה ופגיעה לא מידתית באזרחים תמימים. השבתת שדה התעופה בלא הודעה, תוך תפישת אלפי נוסעים חסרי ישע, שנעשתה  בגיבוי ההסתדרות, כמוה כמעשה בריונות לכל דבר.

     

    נושאים הקשורים להסתדרות בהם טיפל אתר בושה
     עניין  חלקה של ההסתדרות בקביעה של מתן פנסיה לעובדים הזרים, גם בתחום הסיעודי, תשלום שכולו, בא מכיסם של הקשישים הסיעודיים, בעוד שהעובד הזר מקבל סתם תוספת הכנסה לכיסו.

    ההחלטה להרחיב את חובת הפרשות מעבידים לפנסיה, גם לסקטור עוזרות הבית, החלטה נכונה וראויה, אלא שהיא מיושמת באופן חלקי ולקוי.

     

    המסקנה משני מקרים אלה, לגבי ההסתדרות החדשה  בראשות עופר עיני-  כי בניגוד לדבריה הנוקבים והצהרותיהם של מנהיגי ההסתדרות החדשה, שעיקר מטרתם היא הגנה על  הקבוצות החלשות במשק, המציאות כפי שאנו נתקלנו בה -  שונה  לחלוטין.  כמה חבל ועצוב.

     

    25.8.10  התנהלות ההסתדרות בעניין יישום חובת תשלום הפנסיה לציבור עוזרות הבית - בושה
    ההסתדרות החדשה, יחד עם ממשלת ישראל  החדשה, חתמו בשנת 2007   על  צו הרחבה, שהפך למעשה להיות חלק מן הדין,   בו חלה גם על משקי הבית החובה לשלם  עבור פנסיה לציבור עוזרות הבית, אשר עובדת בביתם.  עשו חגיגה תקשורתית, חלפו שלוש שנים ויישום הפנסיה כמעט  איין.

    רוב הציבור אינו מכיר את החובה, ואת הסיכונים הקיימים,  באי-תשלום פנסיה עבור עוזרת הבית המועסקת אצלך אפילו לשעות ספורות . אין להימנע מהמסקנה כי ההסתדרות החזקה דואגת  בעיקר  לחזקים. 

     ניסיתי  לפעול למען עוזרות הבית, בינתיים ללא הצלחה.  עופר עיני, יו"ר ההסתדרות החדשה, לא סופר כנראה את מאות אלפי עוזרות הבית, נשים בעיקר אך לא רק.

    ראה: חובת תשלום פנסיה –עוזרת  הבית.

     

    ראה:

    עופר עיני, יו"ר ההסתדרות החדשה

     

    6-10  התהנלות ההסתדרות באשר להחלת תשלום  על-ידי קשישים סיעודיים לכאילו פנסיה, של עובדים זרים הנה מבישה.
    דרך התנהלות ההסתדרות החדשה, או למעשה התעלמותה מהבעייה בה היא שותפה לאילוץ קשישים סיעודיים המקבלים גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, להקצות מכספם הדל, ולשלם תוספת עבור כאילו פנסיה לעובדים הזרים הסועדים אותם, הנה שערוריה מבישה.
    עמדת ההסתדרות באשר למתן פנסיה לעובדים זרים סיעודיים, פוגעת בקשישים - בושה

     

     אגודת קו-אופ, הריבוע הכחול, פדיון המניות

     

    .

     

     

  • ההסתדרות הישנה - חברת העובדים   ( 4 מאמרים )

    'חברת העובדים' אשר הוקמה על-ידי חלוצי העלייה השנייה והשלישית בשנת 1923,  הייתה הארגון כלכלי ייחודי בעולם,  אשר הקימה תנועת העבודה בארץ ישראל המתחדשת.  חברת העובדים שמשה פורמאלית כחברת אחזקות של מניות תאגידים שונים, השייכת להסתדרות העובדים  ומכאן, היא השתייכה למעשה לכלל ציבור העובדים, אשר אלה שנבחרו על-ידם לעמוד בראש ההסתדרות, שלטו גם בחברת העובדים.  בעלות חברת העובדים  היו חברות כלכליות ענקיות, המרכזיות במשק הישראלי עד שנות השמונים של המאה העשרים, עת המפעל הכלכלי הענקי, שבק לכל חי -  מי זוכר ?

    בנק הפועלים,  סולל בונה, כור, הסנה, יכין חק"ל, תיעוש, המשביר לתעשייה,  ארקיע, העיתון ג'רוזלם פוסט, היו חברות  מרכזיות במשק הישראל, בתקופת טרום המדינה ולאחריה,  והן היו בבעלות מלאה או חלקית של חברת העובדים. חברות אלה,  החזיקו מניות של  מאות חברות בנות ומסונפות, אשר העסיקו עשרות אלפי עובדים וכך,   ציבור העובדים באמצעות ההסתדרות, היו בעלים של חלק נכבד של המשק הישראל.  החברות  שהיו בבעלות חברת העובדים לרוב, התנהלו תוך : מיומנות עסקית,  יושר, הגינות  כאשר המנהלים  נוטלים לעצמם שכר סביר, שהיה רק במעט גבוה מזה של עובדיהם.  קריסתה של חברת העובדים,   התרחשה בתהליך קצר יחסית,  בשל מנהיגות כושלת של ראשי ההסתדרות,  כישלון המנהלים לעמוד על שלהם  והתנהגות לא מתאימה, החלטית ונחושה, של בנק הפועלים, אשר היה הבנקאי  העיקרי, (אך לא הבלעדי  של חברות חברות העובדים).

    קריסתה הכלכלית  חברת העובדים במהלך שנות השמונים  של המאה שעברה, שמה קץ לבלם  העיקרי  שהיה קיים במשק הישראלי,  נגד השתלטות גורמי הון דורסניים, תאבים לרווחים, כאלה שטובת הציבור לא עמדה תמיד לנגד עיניהם, תוך שמנהלי אותן חברות,  נוטלים לעצמם  ולבכירי החברות,  שכר עתק,  אשר בחלק  המקרים,  היה בלא כל מידתיות או הגיון.  אילו היו אותן חברות, בבעלותם של בעלי ההון,  הרי לא היינו באים בביקורת על השכר המשולם למנהלים. אך  במציאות, רוב החברות הכלכליות הגדולות במשק, הן חברות ציבורית במובן זה, שמניותיהן נסחרות בבורסה והן מוחזקות באופן ישיר ועקיף, בידי הציבור הרחב.  בעל השליטה, המחליט והקובע, לרוב, מחזיק רק חלק מסוים מאותן מניות, בשיעורים נמוכים בהרבה ממחצית המניות.

     

    • יכין חק"ל ניסיון אישי   בתפקיד מנכ"ל החברה, בטרם מכירת החברה.

    יכין חק"ל,  חברת  הההדרים ותעשיית המיצים והשימורים, אשר  העסיקה קרוב ל - 1000 עובדים, עיבדה  20% מענף ההדרים בישראל, שייצאה מוצרים בלמעלה מ - 150 מיליון דולר בשנת 1989,   - הפכה  בשנת 1990 להיות נכס נדל"ן . תם פרק בפועלה של תנועת העבודה ביישוב ופיתוח הארץ.
    יכין -  חק"ל, חברת ההדרים הגדולה בישראל –  שהייתה בבעלות שווה של 'חברת העובדים' ושל 'הסוכנות היהודית', נמכרה בשנת 1990, לאייל ההון סמי שמעון, ולא חלף זמן רב, והחברה סגרה את  ארבעת מפעלי התעשייה שלה,  את שבעת בתי האריזה המודרנים, את פעילות  הפרדסים עבור אחרים והפכה חברת נדל"ן  שבבעלותה אלפי דונם של  מקרקעין שמחירם הלך ועלה.  ראה:

     

    • 21.12.10 'חברת העובדים',  הזרוע הכלכלית של ההסתדרות  קיימת - כגוף נדל"ני בעיקר
      לפני שנים, חברת העובדים הייתה ענק כלכלי ששלט ברבע מהכלכלה הלאומית.  רעיון 'חברת העובדים'  קרס,  אך הגוף המשפטי הקרוי 'חברת העובדים', חי וקיים והוא מרכז את האחזקות הכלכלית שנותרו בידי ההסתדרות, בעיקר נכסי נדל"ן וכן את רשת משען והוצאת עם עובד.  הסתדרות חדשה, שהיא אותו הגברת של ההסתדרות הישנה שהחליפה את שמה וכמה ממחצלותיה, היא גם כיום הבעלים של 'חברת העובדים'.  איננו שומעים הרבה על המתרחש שם, עד שקורה משהו לא כל כך מעניין את הרבים, למרות שערך הקרקעות שם רב מאד.  ראה כתבה בדר-מרקר.
      'יגאל דן, המסוכסך עם עופר עיני, פורש מניהול חברת העובדים' דר-מרקר - 22.12.10

     

    על :  ההסתדרות החדשה, מחליפתה של ההסתדרות הישנה

     

     

    בנק הפועלים  הישן  והטוב -  הספר שלא ראה אור  -   'האדום כבר לא אדום' ואשר לא יראה אור
    על תהליך כתיבת הספר  בשנת 1997, על מה היה בו, על בנק הפועלים ומי שעמד בראשו אז, עמירם סיון, על  מנהלי בנק הפועלים בשנת 2010,  יו"ר הדירקטוריון יאיר סרוסי ומנכ"ל הבנק ציון קינן המתנגדים להוצאת הספר לאור, למרות שחלפו למעלה מעשר שנים. ראה: 'האדום כבר לא אדום',

    לאחר שסיימתי את לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית  בירושלים, ביליתי בחצרות 'חברת העובדים', לרבות  בקבוצת  בנק הפועלים  את  מרבית חיי התעסוקתיים. למדתי את מלאכת העשייה הכלכלית-עסקית אצל יעקב לוינסון  ז"ל,  שנשא בתואר של המחלקה הכלכלית של חברת העובדים בשנות הששים, אך למעשה היו האיש הכול יכול בחברת העובדים. בשנת  1968, התמנה יעקב לוינסון להיות יו"ר ההנהלה של בנק הפועלים, שהיה אז, בנק מיושן, שהתנהל בשיטות שאבד עליהן הכלח, תפישות עסקיות, מערך סינוף דליל וציבור לקוחות דל תרתי משמע.  יעקב לוינסון, ידע ללכד סביבו חבורת צעירים מוכשרים, הצליח לגבש בבנק מערכת יחסי עבודה מדהימה והצעיד את בנק הפועלים  בכל תחום, תוך שנים ספורות, להיות הבנק הראשון כמעט בכל פרמטר, במערכת הבנקאות הישראלית. יעקב לוינסון, איש מוכשר כמו שד, יצירתי, נועז, אך אדם קשה ותובעני,   שהיה לאגדה בחייו,   הלך לעולמו באופן טרגי בשנת 1982. על:   יעקב לוינסון

    על : בנק הפועלים

    כמה מלים על פועלי   העסקי-ציבורי לאחר  שנות השמונים.
    בשנים    1980-85  הייתי מנהל בנק הפועלים בארצות הברית,  בו היו לבנק הפועלים, סניפיםי בשש מדינות.  שנים קשות היו אלה למשק הישראלי, לבנקאות הישראלית,  אך למרות זאת, הצלחנו לפתח בארצות הברית, פעילות עסקית ענפה, בלא שנגרמו הפסדים כמו שהיו לבנקים אחרים.

    מנכ"ל בנק הפועלים אז, היה גיורא גזית (ג'ורי), סיפר טרגי בפני עצמו.  כשחזרתי בשנת 1985, היו דיוני  ועדת בייסקי  בעיצומם ומנכ"ל הבנק דאז, גיורא גזית, העדיף להמתין להחלטות הועדה, בטרם יבצע מינויים בצמרת הבנק. בינתיים, הוא הטיל עלי משימות שונות, לרבות -  יו"ר הדירקטוריון של  העיתון ג'רוזלם פוסט, תפקיד  אותו מלאתי עד מכירת העיתון בשנת 1989,  תמורת סכום עתק. לא רבים יודעים, שעיתון ג'רוזלם פוסט, היה למעשה בבעלות בנק הפועלים לאחר שחברת בת של כור, העבירה את מניותיה בעיתון ג'רוזלם פוסט,   בראשית שנות השמונים לבעלות בנק הפועלים, במסגרת עסקה  שעשה קונצרן כור בראשו עמד אז נפתלי בלומנטל, בעזרתו של יעקב לוינסון.

     

    בינתיים בשנת 1986, מונה   עמירם סיון, כמנהל בנק  הפועלים. למרות שסיוון חלק  שבחים ליכולתי ולכישורי, הוא העדיף שלא למנות אותי  כחבר הנהלת הבנק, מה שבהחלט הייתה זכותו המלאה.  קבלתי חופשה ללא תשלום,  בה  עסקתי בנושאים עסקיים שונים. הייתי בין השאר - יו"ר ועדה אזורית לבדיקת מצבם הקשה של מושבים הדרום, שימשתי כבקר מטעם קונסורציום הבנקים  המלווים לחברת 'סייטקס' וליוותי מקרוב את  תהליך ההבראה של חברת ההי-טק הגדולה. כהנתי כיו"ר בנק למסחר, תפקיד שדרש ממני שעות ספורות בשבוע, שבתקופת כהונתי  בשנים, 1986-90 הונפק לציבור. (מעולם לא הבנתי, כיצד התאפשר  הפיאסקו הגדול בבנק הקטן, כאשר עשר שנים מאוחר יותר,  הצליחה פקידה אחת להונות את כולם בבנק ואיש לא חש בדבר).  כשהוצע לי  בשנת 1987, תפקיד מנכ"ל יכין חק"ל בע"מ, (חברה תעשייתית-חקלאית, שהייתה הגדולה בענף הפרדסנות, מוצרי פרי-הדר  ושימורים) לא היססתי. שלושת השנים בהן עסקתי  בניהול יכין חק"ל, היו קשות, מאלפות  ומרתקות. (במקביל  כיהנתי  כיו"ר הג'רוזלם פוסט  ובנק למסחר).

     

    פרשת יכין חק"ל  ובעיקר מכאובי מכירתה, היא סאגה מרתקת שראוי כי תובא במלואה לתודעת הציבור, שאז, בימים ההם, לא היה מורגל במכירת חברות ענק, כעניין של שגרה. סיפור 'יכין-חקל' מעניין במיוחד,  כמקרה פרטני והדרך בה התחסלה חברת העובדים. לקראת מכירת  יכין חק"ל  לסמי שמעון, בשנת 1990, הודעתי על סיום תפקידי וחזרתי לבנק הפועלים. עמירם סיון,   שכיהן אז כמנכ"ל הבנק,  סרב לאפשר לי לפרוש  לפנסיה מוקדמת, למרות שבידי היה מכתב  שנחתם בשנת 1977   על-ידי שניים מחברי הנהלת בנק הפועלים, כי  הזכויות שלי  זהות לאלה של חבר הנהלה של בנק הפועלים.  עמירם סיון  סירב  לאפשר לי לקבל פנסיה מוקדמת וגם הצעת פיצויים שהוצעה על-ידי הממונה על כוח אדם בבנק, לא התקבלה על-ידו. בעל כורחי,  נאלצתי לפנות  לערכאות.

     

    לאחר שנים של מאבק משפטי עקר בבית-הדין לעבודה, כשאני מקבל  כל אותה עת משכורת מבנק הפועלים, תמורתה שמשתי כבקר של הבנק בקונצרנים במצוקה -  באה לי הברקה. חששתי  כי  עמירם סיוון מתחפר בדעתו, כי לא מגיעה לי פנסיה על-פי התחייבות הבנק אלי, רק משום שהוא שבוי בתפישה מוטעית, המוצגת לו שוב ושוב בידי אותו אדם.  סברתי,  שאם עמירם סיון  יבקש מאדם חכם ומנוסה, שאינו מכיר את הנושא ללמוד את העובדות, תוצג בפניו תמונה נכונה של המצב.

     

    הצעתי לעמירים סיון כי יטיל על איש שהוא מעריך ומכבד, ללמוד את הדברים, אותו אדם ידווח לאחר שישמע את דברי, יעיין במסמכים, ידווח רק לעמירם סיון את דעתו. אני לא אדע מה נאמר בין השניים.

    פחות מחצי שעה של  שיחה עם עו"ד יגאל ארנון, במרומי משרדו בשעה חמש וחצי בבוקר, הספיקה לו. שבועיים מאוחר יותר, הסכים בנק הפועלים, כי אפרוש בפנסיה מוקדמת,  בדרגת משנה למנכ"ל בנק הפועלים. קבלתי, את כל מה שדרשתי  מלכתחילה. חמש  שנים של מאבק עקר, הסתיימו בטוב.  הבנק חסך פסק-דין מביך, שהיה מגיע בסופו של יום, ואני זכיתי בחופש, ל עשות כרצוני.  אלא שיציאתי לפנסיה מוקדמת, באה מאוחר מדי ואיבדתי את ההתלהבות בגילי להתחיל בקריירה חדשה, מה עוד שהפנסיה הגבוהה שקבלתי, איפשרה לי חיים טובים.

     

    עסקתי בעניינים שונים ובין השאר כתבתי ספר שכותרו -  האדום כבר לא אדום, בו ספרתי על קריסת  המפעל המרשים והייחודי חברת העובדים, דרך אספקלריה של שנות עבודתי שם בנקודות מפתח בתפקידים בכירים.

    ראה: האדום כבר לא אדום - קריסת 'חברת העובדים'.

     

    אפריים ריינר, מי שהיה מזכיר חברת העובדים, ויו"ר בנק הפועלים, הלך לעולמו
    ב – 9.11.09  יום סתיו נעים,  הובא למנוחה אפריים ריינר,  בבית הקברות בכפר נחמן, רעננה. מאות ליוו אותו בדרכו האחרונה, ביניהם חבריו לדרך הפוליטית, וכמה מהבכירים לשעבר בבנק הפועלים, בו כיהן אפריים ריינר כיו"ר הדירקטוריון שבע שנים -  שבאו לתת לו כבוד אחרון.  איש מהנהלת בנק הפועלים כיום, לא היה בהלוויה. יומיים מאוחר יותר הופיעה מודעה  בה מודיעה 'משפחת בנק הפועלים',  כי היא אבלה ומשתתפת בצער המשפחה על מותו.

    על : אפריים ריינר-  סוציאליסט, איש הגות ומעשה

     

  • צבא ההגנה לישראל - צה"ל   ( 2 מאמרים )

     

    צבא ההגנה לישראל, אינו מסוג הנושאים בהם עוסק אתר בושה. אין  אנו בקיאים במתרחש בצה"ל מעבר למופיע בתקשורת,. אני  קורא כמו אחרים,  תוך חריקת שיניים,  את  החלוקה הלא צודקת של נטל הביטחון, אי-גיוס החרדים,  הימנעות מלגייס את הערבים לשרות לאומי או שרות צבאי,  המאבקים בצמרת  הצבא, שהגיעו לשיאם בפרשת מסמך גלנט, הצלחה מפוקפקת במלחמות האחרונות -  ומקווה כי הדברים  יבואו על תיקונם. כי צהל הנו בבת  עיננו ובלעדי צה"ל חזק, נחרצה עלינו כלייה.  אולם מעת לעת,  מתעורר עניין בו אני  מוצא עצמי מעורב כך  או אחרת ואני מביא חלקם של אותם דברים באתר.  

     

    2.11.10    שני חיילי גבעתי הורשעו בדין פלילי בשל מעשה לא ראוי בעת מבצע עופרת יצוקה.  הדברים נכתבו בעקבות מכתבו של לוחם. ראה:

    משפטיזציה לא מידתית של הצבא, בעקבות משפט חיילי גבעתי, מכתבו של לוחם.  

     

    14.10.09   לא על צה"ל, אבל על שר הביטחון הממונה על הצבא ועל משאבי הצבא

     

    11.5.09  מה בין להקת דפש מוד, לחוסר הצדק ואי-ההגינות בחלוקת נטל השרות הצבאי ושרות המילואים, בין חלקי העם.   הקש: דעה אישית  דפש מוד וחדוות השתיקה.

     

    13.8.09   קצינים בכירים  בעלי יכולת עטורי כבוד ויוקרה,  משקרים בזוטות.

    דעה אישית על תרבות השקר בצה"ל  - על תרבות השקר

     

     

    12.6.09  תת-אלוף יהודית גריסרו -  חברת הרכב בית-הדין הצבאי.

    תת-אלוף יהודית גריסרו, , הייתה  היום בחדשות כחברת הרכב בית-הדין שגזר עונש כבד, לא מידתי,  על תת-אלוף משה תמיר (צ'יקו).

    אתר בושה התייחס  לדבים בהקשר  בשל היתקלות עניינית  בי ן  'בושה' -  לבינן,  המובאת בהמשך. .

     שתי קצינות בכירות הלכו בדרך שונה, אך המסקנה דומה.


    על דרך התנהלותה הבעייתית של תת-אלוף יהודית גריסרו, בעניין  ביקור משלחת קצינות צה"ל בעיר הרצליה, ערב הבחירות המוניציפאליות,, ראה: ביקור קצינות צה"ל בעיריית הרצליה, טיוח  העובדות, תוך שיקול דעת מוטעה.

     

    בעקבות מכתבו של לוחם,  ראינו מקום להתייחס לדברים ולהביא את מכתבו. ראה:
    על  משפט גבעתי, משפטיזציה של הצבא, מכתבו של לוחם. עדים למשפטיזציה גוברת של הצבא, מה שיגביר את תחושת  החוסר הגינות בנשיאת הנטל ויחס המדינה , אצל אותם אנשי מילואים וסדיר, הנמנים על המערך הלוחם.  דברים שכתב  לוחם צעיר.   ראה: משפט חיילי גבעתי, משפטיזציה של הצבא - מכתבו של לוחםעלילת שהותו  הבזבזנית  של  אהוד ברק, שר הביטחון, במלון פאר  פריזאי,  בעת ביקורו בלוויית אנשי פמלייתו, בסלון האווירי בפריז בחודש יוני השנה, מוצגים  בדוח מיוחד של מבקר מבקר המדינה מביא דוח על  בזבוז משווע של כספי הציבור  תוך אטימות שר הביטחון לרחשי הציבור. הסיפור העסיסי  תפש כותרות של ממש, גם בעיתות מצוקה מדינית, בעת שיא המשבר  עם ממשלת תורכיה וביום הדיון באו"ם בדוח ועדת גולדסטון. אתר בושה, על אהוד ברק, וביקורו בעיר פריז, הקש:
     אהוד ברק הפוליטיקאי הנהנתן בהקשר הסלון האווירי - פריז 10-09

     

     

     

    חדוות השתיקה  -    enjoy the silince -  להקת דפש מוד, הביאה חמישים אלף  ישראלים  להתכנס לכמה שעות של  נוסטלגיה ובריחה לעולם אחר.  מדוע  אותם ישראלים  צעירים, נרתעים להתאסף, למחות, להתנגד, נוכח כשלי השלטון  ונוכח חלוקת נטל  השרות הצבאי, הבלתי-סביר בעליל. 

    רבים סבורים כי  מבצע עופרת יצוקה, השיב לצה"ל את אמון העם, שאיבד צה"ל במידה רבה בעקבות מלחמת לבנון השנייה.  בעוד נראה כי צה"ל פעל במבצע עופרת יצוקה  באופן יעיל,  יש תוהים, ואני ביניהם, לגבי הניהול המדיני של מבצע עופרת יצוקה, לגבי דרך המלחמה, המטרות, היעדים וובכל הכרוך בדרך תגובת מדינת ישראל למצב הבלתי נסבל בגבול רצועת עזה ובעניין גלעד שליט. ספקות רבות היו בלבי, גם בעת מהלך הקרבות. 

    15 במרץ 2008, גלעד שליט עדיין  בשבי החמאס, ירי הטילים לעבר ישראל נמשך טיפין טיפין,  החמאס חי, נושם ובועט  ואינו חושש מכוח ההרתעה של צה"ל,  קשה לומר שישראל ניצחה במערכה. 

    אתר בושה הביע דעתו  על  המצב ברצועת עזה ובעניין מבצע 'עופרת יצוקה מס' פעמים, בזמן אמת':

     

    גם במלחמת לבנון  השנייה, למרות דרך התנהלות המערכה,  לא היה ספק באומץ לבם וגבורתם של המפקדים הזוטרים והחיילים בשדה הקרב והכשל היה של דרגי הפיקוד העליון והדרג המדיני.  מששככו רעמי התותחים,  וכאשר שוב נדרש צה"ל לגייס חילי מילואים בצו  8, יש לעורר שוב את השאלה הקשה, לפיה, צה"ל הולך  ומאבד את מעמדו כצבא העם  ואת הקונצנזוס  בעם   זאת בשל חלוקה  ונשיאה בלתי-צודקת של נטל השרות הצבאי בין האזרחים. העמסת  שירות המילואים   על קבוצה קטנה יחסית של אזרחים, בלא שהיא מקבלת פיצוי  ראוי, הנה  בלי-הוגנת  ולא מוסרית   והמשך המצב, עלול להביא לידי קריסת מערך המילואים.

     

    נוכח  אומץ לבם ונכונתם של צעירים רבים להתגייס ליחידות לוחמות ובעיקר נוכח האתגרים הבטחוניים הקשים בהם עלולה מדינת ישראל לעמוד בכמה חזיתות,  הרי נוכח  מגמת השיעור היורד של  צעירי ישראל המשרתים  בצה"ל, ונוכח העובדה שמגזרים שלמים, (חרדים, ערבים), פטורים מחובת השרות הצבאי, או שירות לאומי -  אנו נדרשים לבדק בית יסודי וחשיבה מחודשת של ערכיו והנחות היסוד, עליהם מבוססים חיינו באזור הגועש הזה. 

     

    לאחר שהתמוגגנו מנכונות ושיעור התייצבות אנשי המילואים, כדי שנפנים היטב, כי   שיעור האוכלוסייה הנושא בנטל שירות המילואים, לא רק שהופך להיות מיעוט, אלא גם בקרב אלה אשר שירתו שירות סדיר, חלקם של אלה הנקראים באופן שוטף לשרות מילואים,  מתחיל להיות מיעוט  מבוטל  בקרב אלה הנמצאים בגיל שרות המילואים.

    להוציא מדור  דעה אישית, בו מביא אריה גבע דעתו בנושאי השעה וכתב לא אחת על צה"ל -  אתר בושה עוסק כידוע,  רק בנושאים בהם  היה מעורב   אריה  גבע  באופן אישי.  את שירות  המילואים סיים אריה גבע לפני שנים רבות, כשהיה כבר עמוק בגיל העמידה. אלא שבנו,  נמנה על אותו קבוצה קטנה, הנקראת בכוח צווים, לעתים מזומנות  להתייצב  ולבצע שרות מילואים.  נוכח התגמול הזעום, הפגיעה באורחות חייו האזרחיים, לרבות  בעבודתו, שלא לדבר על  אי-הנוחות, המאמץ והסיכון הכרוך  בביצוע שירות מילואים  -  הרי כאב לבן הנקרא לשירות מילואים וכאזרח,  איני יכול להתעלם באתר בושה, מדרך התנהלות צה"ל בכל הקשור לשיעור הנמוך של האזרחים  העושים שירות מילואים.

     

     11-08 הצדדים המנהלתיים, הבעיתיים של צה"ל - חוסר רגישות של  מעמד הצבא בענייני בחירות ובעיקר, טיוח

    דוגמא להתנהלות איש צבא,  בנושא פוליטי,  המצביעה על חוסר רגישות והעדר הבנה למקום הצבא  בשלטון דמוקרטי.  תת-אלוף יהודית גריסרו , יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, אינה דוגמא המייצגת את  רוב קציני צה"ל, אך  העובדה שמעשיה של תא"ל יהודית גריסרו ובמיוחד תגובתה המעוררת תמיהה, זכו לתמיכת שר הביטחון, אהוד ברק -  היא שצריכה לעורר בנו שאלות, על דרך תיפקוד הצבא בנושאים שאינם קרביים. לא בענייני מלחמה עסקנין, אלא בנושאי התנהלות ארגונית ומנהלית ובעיקר, על דרך חשיבת שר הביטחון אהוד ברק  בענייני דמוקרטיה וצבא.

     לקריאת הפרשה :  דרך התנהלות תת-אלוף יהודית גריסרו, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים

     

     

    מצב בו שירות המילואים מבוצע על-ידי חלק קטן בעם, הנו בלתי מוסרי ובלתי-ראוי
    מצב בו רק  חלק קטן מהאזרחים נושאים בנטל  הביטחון, הינו  לא רק מסוכן לביטחונה של מדינת ישראל (נושא בו לא נעסוק), אלא יש בו חוסר הגינות והעדר מוסריות כלפי משרתי צבא החובה, ומיוחד  כלפי חיילי המילואים, הנדרשים מכוח חוק, לעזוב את משפחותיהם ועיסוקיהם ולהתייצב לשרות על-פי קריאה.

    על דרך התנהלות הצבא במלחמת לבנון השניה, הקש: דוח ועדת וינוגרד המלא

     

    כאשר הולך ומתברר, כי אנשי צבא הקבע,  לרבות אלה שאינם משרתים שרות קרבי פעיל, מקבלים לא רק שכר גבוה, אלא פנסיות שיש בהן הטבה כספית עצומה, הרי השירות הצבאי לאנשי הקבע,  כבר מזמן אינו שליחות, אלא עיסוק הכרוך ה אמנם בסיכון ובעבודה קשה, אך מגיעים בו בבטחה לתנאים כלכלים  טובים, תוך פנסיה נדיבה בגיל צעיר יחסית.

    על שכרם ועל הפנסיות הנדיבות של משרתי הקבע הקש: דעה אישית על הפנסיות של אנשי הקבע

     

    לעומת זאת, חיילי המילואים, אלה שלא בחרו בקריירה צבאית כדרך חיים, נדרשים להקריב  לא רק את זמנם ולוותר על החופש והחרות שלהם, אלא הם משלמים מחיר כלכלי כבד  ואינם מקבלים פיצוי כספי ראוי.  לא רק שדרך כזו אינה מוסרית ואינה ראויה, בטווח הארוך,  היא תביא לקריסת מערך המילואים, או למצער, לחוסר יעילותו.

     

    נבחרי הציבור, יחד עם העומדים בראש הצבא, הבינו שהם מגדישים את הסאה ביחסם אל חיילי המילואים, ואכן  בשנת 2008,  תוקן חוק  לשירות מילואים  התשס"ח - 2008,  אשר נותן הטבות מסוימות לאלה העושים שירות מילואים, לרבות מתן מענקים מיוחדים לגבי  שירות מילואים באותה שנה. על-פי כללי החוק – אלה ששירתו  20-30 יום בשנה, יתוגמלו ב – 2,268.0 ₪ ; אלה שעשו שירות מילואים פעיל של 31-36 יום יתוגמלו ב – 3,402.0 ₪ ואלה אשר עשו שירות מילואים פעיל של יותר מ – 37 יום, התגמול יהיה 4,536.0 ₪ לשנה.  רוב האזרחים העושים שירות מילואים (שכאמור הם מיעוט מבוטל בעם), שעשו שירות מילואים פחות מ – 21 יום בשנה, אולי יתוגמלו בשנת 2009.

     

    סך  סכום התגמול המיוחד שיקבלו אנשי שירות המילואים  בשנת 2008 הנו  150 מיליון ₪, סכום מזערי,  במושגי התקציב השנתי של מערכת הביטחון, אולם כשאתה משווה סכום זה, למיליארדים הרבים, שמקבלים אנשי הקבע בפנסיות הנדיבות שהם זוכים – הרי  אנשי המילואים צריכים לחוש עלבון צורב, כמי שמנסים לקנות אותו בפרוטות.

     

    מתן מענקים  גדולים יותר, לאלה המשרתים ימים רבים, שהם בעיקר קצינים, הנו מוצדק. אולם אי-תשלום  מענק כלשהו, לאלה המשרתים פחות מ – 23 יום בשנה, הנה לעג לרש, תוך עלבון וזלזול ברבבות חיילי וקציני המילואים, המהווים  את התשתית עליו בנוי מערך המילואים של צה"ל והם אלה, הנדרשים להקריב את חייהם, למען ביטחון האומה ביום פקודה.

    .
    חיילי המילואים עתרו לבית-הדין הגבוה לצדק, כנגד  תשלום המענק רק לאלה אשר שירתו מעל 23 יום, אשר מוציא את מרביתם  כזכאים לקבלת התגמול.   בג"צ  7374/08  עמותת בלת"מ - נגד -  הרמטכ"ל,  דחה את הדיון בעתירה, אך בהחלטתו מיום   31.8.08   לא הסכים להוציא צו האוסר על רשויות הצבא לחלק את המענק  על-פי הכללים שקבע, בעוד שהוא  קובע כי הדיון בסוגייה גופא, תידון מאוחר יותר. לקריאת החלטת בג"צ-
    החלטת ביניים, מענקים, שירות מילואים

     
    גם שירות  מילואים של 20 יום, מדי שנה, הוא הרבה,  נוכח מרבית אלה בגיל  המקביל, שלא משרתים אפילו יום אחד. שירות מילואים כלשהו, יש בו הקרבה ואינו צודק אם אינו נעשה על-ידי מרבית העם.  מניעת מתן תגמול מאותם אנשי מילואים, אמנם אינו גזילה, אך הוא  מבטא חוסר צודק וגם איוולת מצד שלטונות הצבא ובעיקר, מצד הדרג המדיני הממונה על הצבא.

    .

    חלקם של חיילי המילואים עושים את שירות המילואים זאת תוך תחושת שליחות. חלקם,  מוצא עניין  או סיפוק גופני ונפשי  של שרות מילואים עם חברים -  אך רוב  אנשי המילואים, מתייצבים לקריאת  הצבא של שירות מילואים –  רק משום שכך מחייב החוק ואם לא יעשו כן יעמדו לדין .  אילו  הייתה בריירה בידם,  במצב הקיים של העדר חלוקת הנטל, של העדר תגמול הולם – רבים מהם  היו מעדיפים שלא להיקרא לשרות מילואים.  רבים מהם מרגישים פרייארים, דפוקים, מצב הרסני לצבא שחייב להיות יעיל  ומתוחכם.

    .
    המשך המצב הקיים, יביא לכך שהתייחסות אנשי המילואים  תהיה כמו התייחסות האזרחים אל מס ההכנסה. (הכוונה אל ההגונים מבין האזרחים). זו היא חובה  המוטלת עליהם מכוח חוק, עליהם לבצע אותה כלשונה, אין להם שום חובה להתנדב, לשלם יותר מכפי שנדרש  אסור להם להשתמט, אך וזכותם לפעול באופן לגיטימי לשם הימנעות ממס, תוך ניצול הוראות החוק למען מטרה זו.  מצב כזה יביא לכך בו חיילי מילואים, יפעלו כמי שקפאו שד, בלא יוזמה,  בלא רצון, בלא רוח התנדבות, בלא חשק ובלא עניין, כאשר מעייניהם נתונים, לראות איך הם יצמצמו נזקיהם, במידת האפשר.

     

    אם יגיע  חלילה היום הזה, תאלץ ממשלתי ישראל  להפוך את צה"ל לצבא מקצועי לכל דבר (משימה בלתי אפשרית בעליל, נוכח העלויות, צרכי הביטחון),  או  להסתכן בקריסת המערכות, או, אם יהיה מנהיג ראוי בראש המדינה, לנסות לאסוף את השברים וליישם מדיניות חדשה של:  ייעול תקציב הביטחון והפסקת גובה ותקופת הפנסיות המעיקה,  גיוס כל שכבות העם, חלוקת נטל ראויה של שירות המילואים, ופיצוי של ממש, לאלה אשר נקראים לשרות מילואים.

     

    דוח  מיוחד של מבקר המדינה, מיום    14.10.09  מביא לנו פרטים, על עלויות ביקור אהוד ברק, שרה הביטחון, פמלייתו, וחברי  משלחת משרד הביטחון בסלון האווירי בפריז, הקש:
    ד
    וח מבקר המדינה, ביקור אהוד ברק, סלון אווירי פריז 10-09 

      

    משפטם  הפלילי של שני חיילי גבעתי שהורשעו בעבירה חמורה של שימוש בנער פלשתיני לפתיחת תיקים בעת עופרת יצוקה, הנו משפטיזציה מופרזת של הצבא, הפוגעת במורל הלוחמים.  הדברים נכתבו בעקבות מכתבו של לוחם.  ראה: משפט גבעתי, משפטיזציה של הצבא, מכתבו של לוחם
  • קרן קימת לישראל - קק"ל   ( 1 item )


    ענייני במוסד  הלאומי-יהודי  -  קק"ל -   הנו בעיקר בשל תכנית  שהבאתי  בפניהם בחודש  ביולי 2008  שעיקרה -  העמקת התודעה והמודעות  בקרב תושבי ישראל ותושבי העולם היהודים ואלה שאינם מבני עמנו,  בדבר קיום התיישבות יהודית בארץ ישראל ברצף, מאז תקופת ההתנחלות במאות ה 13-14  לפני הספירה.

     

     24.5.12 עניין אחר, שולי לכאורה - השמטת שביל ישראל במפת ארץ ישראל שהוציאה קק"ל
    לא מצאתי על מפת  ארץ-ישראל אותה הפיצה  קק"ל  בערב פסח תשע"ב (2012) ,  כל ציון או איזכור של 'שביל ישראל', אשר הפך להיות  לא רק תוואי בסיסי מכונן   בנוף ארצנו וסמל מוביל של   צעידה בשבילי הארץ, אלא יש בעצם קיומו של 'שביל ישראל' והתוואי בו עובר השביל,   פסיפס מגוון, מרתק  של -  נוף, טבע,  מורשת, היסטוריה של הארץ ושל אנשיה. פנייתי  תרמה לתיקון המעוות.
    מפת ארץ ישראל בלא סימון שביל ישראל,  השמטה אשר תתוקן 5-2012

     

    יולי 2008 סירוב קק"ל לקחת חלק פעיל בהנצחת מורשת עם ישראל
    אין ספק  כי הנצחת והדגשת   קיום ישובי יהודים בארץ ישראל  מזה אלפי שנה, הוא מפעל ציוני-יהודי חשוב. סברתי, כי הקרן הקיימת לישראל - המכונה קק"ל, הנה הגוף המתאים והראוי ביותר לביצוע רעיון כזה, בידם האמצעים, הכוחות המקצועיים והיכולת לשלב גיוס תרומות למצבע עם יכולת ביצוע בשטח.

     

     התכנית בעיקרה הנה: 

    ברחבי ארץ ישראל לרבות בגולן,  בכל מקום בו היה יישוב יהודי -  בתקופת המקרא או מאוחר יותר, ינטע במקום עץ חרוב או זית ויוצב שלט בולט, בו ייכתב : שם הישוב, תקופת ההתיישבות  ופרטים   ידועים על אותו ישוב.

     הרקע לתכנית לציון שמות הישובים היהודיים מאז תקופת ההתנחלות

     הקש: סימון ישובים יהודיים שהיו אי-פעם על אדמת ארץ ישראל, הגולן

     

    לעניין  הנצחת בצד חיזוק התודעה של התיישבות יהודית  על אדמת ארץ-ישראל מזה 3500 שנה, הקש: 

    התיישבות יהודית על אדמת ארץ ישראל - הגולן, מאז ראשית ישראל

     

      בתאריך  2.7.08  פניתי אל הקרן הקיימת לישראל,  באמצעות משרד הדוברות שלהם, ובאמצות פנייה  בלתי-ישירה  אל יו"ר  דירקטוריון קק"ל, אפי  שטנצלר,  הקש: שמות ישובים מתקופת המקרא ואילך  

      

    בתאריך 17.8.08  כותב לי  אפי שטנצלר, יו"ר דירקטוריון הקרן הקיימת לישראל - קק"ל:

     

    "קק"ל דואגת לשילוט אך ורק ביערות שלה או בפארקים עירונם אשר שותפה להקמתם. מעבר לכך, קק"ל אינה משלטת באזורים אחרים (מטעמים משפטיים)"

     

    באות היום,  הודיעה  לי הקרן הקיימת לישראל - קק"ל,  מפי מחלקת קשרי ציבור :

    •   "בהמשך לתכתובת הקודמת שהייתה בינינו בנושא זה, ברצוני להסביר כי שכבת הליבה של השילוט המבוצע על ידי קק"ל הם היערות והשטחים הפתוחים.  שכבה זו נועדה לשרת את צרכי המשתמשים ביער כחלק מפתיחת היערות לציבור וזאת לשם יצירת עניין והתמצאות.מעת לעת קק"ל  עורכת תוכניות אב לשילוט אזורים שונים, ומחליטה על אופי השילוט בכל מקרה לגופו על פי תנאי השטח ואפשרויות הביקור ביער".

      איני יכול לפרש תשובה מתחמקת זו אלא כי הקרן הקיימת לישראל (קק"ל)  סבורה,  כי אין זה מתפקידה או יעדיה, להנציח ולהגביר את התודעה לגבי קיום התיישבות יהודית-ישראלית בארץ-ישראל, מאז ראשית עם ישראל מאז ומעולם.

     

    אכן  קק"ל  הנה בעלים של חלק מאדמת ארץ-ישראל. היא  נוטעת עצי חורש ושומרת על היערות,  מקימה  ומתחזקת  גנים וחניונים, ונראה שהיא מבצעת את תפקידה באופן טכני לא רע. אבל עצם תכליתה של הקרן הקיימת לישראל, כגוף יהודי, הפועל בנפרד מהממשלה, הנה לעסוק בנושאים יהודיים ציוניים ומה יכול להיות מתאים לכך, מאשר הגברת המודעת לקיום ישוב יהודי בארץ ישראל מזה אלפי שנה,

     

    הנימוק המשפטי האוסר כביכול על הקרן הקיימת לישראל -  קק"ל, לעסוק במיזמים אחרים שאינם על אדמות שבבעלותה, נראה לי תמוה, אם כי הכול אפשרי וחבל שיו"ר קק"ל לא פירט.  מכל פנים, אם אלה פני הדברים, הרי הקרן הקיימת לישראל הנה בעצם משרד יערנות וגננות, ואתה שואל את עצמך, האם לשם כך צריך העם היהודי, להחזיק את כל  המנגנון הענקי, המשכורת השמונות וכל אלה.  על המתרחש בארגון הקרן הקיימת לישראל - כפי שהובא בעיתונות   בחודשים יולי-אוגוסט 2008, ראו בהמשך.

     

    הזרז - טריגר  - להעלאת הרעיון כל  שילוט הישובים היהודים:

     מכתב שנשלח  על-ידי  אדם בשם מיכה נצר, שאינני מכירו, הגיע אלי מחברים  -   בו הוא מאשים את קרן קיימת לישראל,  בכניעה לדרישת ערביי ישראל, להציג שמות הכפרים הערביים שננטשו בשנת 1948,   הביאה  אותי להעלות על הכתב את הרעיון שהתגבש בראשי בעל ההליכה על שביל ישראל.

    בתאריך 6.7.08 הביאה קרן קיימת לישראל   לידיעתי את הדברים הבאים, תוך בקשה להפיצם ברבים:

     

    • "השמצות חסרות בסיס נגד קק"ל : בימים אלה עוברים באמצעות הדואר האלקטרוני מסרים משמיצים שעניינם התנהלות קק"ל  מול תביעה של עמותת "זוכרות" בנושא הנצחת כפרים ערביים בתחומי ארץ ישראל. נקדים ונאמר – מדובר בהשמצה פרועה וחסרת אחריות. וכדי להעמיד דברים על דיוקם, להלן מהלך הדברים לאשורו. לפני כחצי שנה תבעה עמותת "זוכרות" מקק"ל להציב שלטים בכל אחד מאתריה שבו היה בעבר כפר ערבי. הדרישה הועלתה בפגישה בין נציג העמותה לבין נציגי קק"ל שדחו אותה בו במקום. לחילופין הועלתה אפשרות כי בכל אתר קק"ל שבו כבר מוצב שלט מפורט על תולדות המקום, ייתוסף אזכור של שם הכפר. מדובר בשישה אתרים בלבד ברחבי הארץ. הובהר לנציג "זוכרות" כי רק הנהלת קק"ל יכולה להחליט בנידון.בעקבות הפגישה פורסמה בעיתונות ידיעה שגויה לפיה קק"ל נעתרה כביכול לפניית העמותה. לאחר הפרסום הזה, ובתשובה לפניות שהגיעו אלינו, העמדנו דברים על דיוקם והבהרנו  את עמדת קק"ל. התשובות  הניחו את דעת הפונים ובכך הייתה הפרשה אמורה להסתיים.ואולם, למרבה הצער, היה אדם אחד שלא הסתפק בתשובה המוסמכת.  ניהלנו עימו התכתבות ממושכת, הסברנו, הבהרנו שאין דברים בגו, אך ללא הועיל. לפני ימים אחדים, החל אותו אדם להפיץ מכתב ברשת הדוא"ל, שבו  הוא מונה שמות של עשרות יישובים ברחבי הארץ  ( ביניהם ראש פינה, גדרה, נתניה, רמת השרון, נגבה, יוקנעם, שדרות, מכבים ורעות, בית שמש, קריית שמונה ועוד) וטוען במשתמע כי קק"ל הסכימה להציב לידם שלטים המציינים את דבר קיומו או תולדותיו בעבר של  יישוב ערבי באותו מקום. על מנת להסיר כל ספק: מדובר במכתב מטעה. אנו מבקשים להבהיר זאת באופן חד משמעי: להד"ם! קק"ל מעולם לא הסכימה להצבת השלטים במקומות הללו. כל מה שנכתב על ידי אותו אדם לא היה ולא נברא. קק"ל הינה מוסד ציוני ולאומי ולא תעשה דבר נגד האינטרס הלאומי וההתיישבותי".

     

     מתברר, כי מדובר בנושא  טעון למדי, דבר עליו אני למד מהתגובות שאני מקבל באתר בושה, להצעה לעיל, שהעליתי בפני קרן קיימת לישראל. נמתין ונראה מה תהא תגובת קרן קיימת לישראל להצעתי. האם היא תרים את הענף ותהפכו לעץ רב תפארת....

      

    על  - הקרן  הקיימת לישראל - קק"ל
    קרן קיימת לישראל, היא עבורי נוסטלגיה  של הקופסה הכחולה   בבית הספר, עת היינו משלשים  בה מעות מדי שבוע כדי לגאול אדמות. קרן קיימת לישראל, הנה בעלת אדמות נרחבות ברחבי ארץ, אחראית לנטיעות של  223 מיליון עצים בארץ ישראל מאז יסודה בשנת 1901. קרן קיימת לישראל  טיפחה את החורש הטבעי על-פני 400 אלף דונם, שאני צועד לא אחת בצל עציו המרשימים, הקימה חניונים  לרווחת המטיילים, מאגרי המים ושיקום נהרות וערכי טבע הרבים שהיא משמרת ופועלת להשבחתם.  את אלה, עושים גם גופים אחרים, אך קרן קיימת לישראל, הנה זרוע של העם היהודי, ותפקידה הראשון במעלה הנו בתחום החינוך הציוני וחיזוק הקשר בין בני העם היהודי בתפוצות עם מולדתו ארץ ישראל

     

    מה אנו יודעים על המתרחש בארגון הקרן הקיימת לישראל.  בעצם כלום.  מי שהולך כמוני בשבילי הארץ, נתקל בשלטי הקרן הקיימת,  לעתים מזומנות.  חלקות חורש יפות, חניונים מטופחים, שבילים, דרכי עפר, עבודה יפה. כמה זה עולה לעם ישראל ומדוע בעצם, כל הפעילות הגדולה הזו לא  נעשית על-ידי הממשלה, רובנו לא יודעים ולא מתעניינים.

     

    קיום הקרן הקיימת בישראל ופעילותה,  הנו נושא טעון  כחלק מהסכסוך בין העם היהודי-ישראלי, לבין הפלשתינאים.  אני מאלה, הסוברים שזכותו של עם ישראל על הארץ הזו, גוברת על זכותם של אלה, אשר הגיעו לפני כמה מאות שנים, וישבו על אדמות שרכשו אפנדים עשירים מהכובש התורכי ולמעשה, חיללו את כבודה של האדמה שהשאירו אותה ארץ שמיר ושיית.  לפיכך, לא  אשליך אבנים אל בית הזכוכית.

     אומר רק זאת, אם בעת פניתי אל קק"ל  בייום 2.7.08 הייתי יודע מה שאני יודע על דרך ניהול הקרן הקיימת לישראל, לאחר קריאת הכתבות בידיעות אחרונות,  שכותרותן מובאת להלן,  אני מניח שהייתי נמנע מהפנייה. 

     

    קשה להתעלם מכך, שהחמדנות, הרדיפה אחר חיים טובים של המנהלים ובכירי הקרן הקיימת לישראל והצלחת  העובדים לשפר את תנאי שכרם, הפכו את המטרה החשובה למשנית והארגון פועל בעיקר, למען השבת תנאי בכיריו.

    שתי כתבות תחקיר ארוכות בעיתון ידיעות אחרונות  חושפות תמונה עגומה וקשה:

    בתאריך 18.7.08 כותבים  אלי סניור, יפעת גליק -  כתבה שכותרה : דופקים קופה .   הכותרות:

     

    • דונם פה ודונם שם, הפכה הקופה הכחולה של הקרן הקיימת לישר אל לקופה רושמת - תחקיר 'המוסף לשבת'3 חושף ביזבוזי כספי, משכורות עתק ותנאים מופלגים, 'הרמת כוסית לחג במאות אלפי שקלים, הטבות למקורבים ואפילו אלפי שקלים לכותב הנאומים של היו"ר אפי שטנצלר - צרפו לזה סכסוכים פנימיים קשים וקרבות פוליטיים ותגלו מה באמת קורה במפעל גאולת הארץ - דובר הקרן:  קק"ל של 2008 הנה ארגון ציוני ירוק, המשפיע על החיים במדינה ומתייעל כל העת".

    במוסף לשבת, של ידיעות אחרונות,  22.8.08 כותבים אורון מאיר, טוביחת נייזר - הכותרות:

    קרב על כל הקופסה  - פרק נוסף בעלילות הקק"ל, והפעם לא רק כספים שמתבזבזים או נעלמים - JNF , הקרן המקבילה באמריקה דורשת להכריז על הקופסה הכחולה כסימן רשום שלה - ראשי הסניף בארץ מתעקשים:  הקופה היא הסמל ההיסטורי שלנו -  נספר לך הילדה, גם לך הילד, איך בארץ ישראל, אדמה נגעלת".

     

    צריך לקרוא את הכתבות כדי לדעת את ממדי גועל הנפש  הקיימים בארגון קרן קיימת לישראל - קק"ל .  

    ואלה, העסקנים המנהלים  כיום את ארגון קק"ל , מפעל מפואר אשר הדור שלי, התחנך על ערכיו:


    • אפי שטנצלר יו"ר דירקטוריון (מפלגת העבודה) ; יו"ר עמית אברהם דובדבני (מפד"ל) ; סגן יו"ר  יגאל יאסינוב (ישראל ביתנו), סגן שני, מנחם ליבוביץ' (ארצנו - התנועה הרפורמית) - מינויים פולטיים...ואידך זיל גמור....

     

    בשולי הדברים נוסיף - כי כבר היו דברים מעולם אצל קק"ל, אך בכך אין להעיד או להצביע כי הארגון מנוהל באופן לא ראוי או יותר גרוע מארגונים אחרים. 

     

    בשנת 2003,  בתביעת לשון הרע שהגיש אחת מעובדיו הבכירים של קק"ל כנגד עמיתו,   א' 6122/01  מאיר שגב נ. יוסף אייל,  אומר כב' השופט נ' סולברג בסיכום  פסק הדין,  את הדברים הבאים:

     "..., למקרא מסמכים, דוחות ופרוטוקולים, ולמשמע עדויות, יש ונדמה היה כי ה'קופסה הכחולה', הייתה ל'קופה קטנה', וכי משאבים ומרץ בלתי-נדלים מושקעים בתנאי שכר ורווחה של בכירים בקק"ל ובהתנצחויות על אודותיהם, יותר מאשר בגאולת הארץ ובשאר יעדיה של קק"ל. יש לקוות ולהניח, עם זאת, כי מדובר ביחידים, ולא בכלל אנשי קק"ל".

     הקופסא הכחולה הייתה לקופת קטנה,  מטאפורה על כך שפני הדור   כפני הכלב.....

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

buy win xp pro oem 
photoshop lightroom price 
price of microsoft access 2010 
adobe illustrator cs5 best price 
buy product key code microsoft word 2007 
viagra holland ohne rezept cialis berlin levitra 20mg generique lioresal 10 mg cialis 20 mg filmtabletten
buy viagra online cheap levitra pharmacy prices generic viagra pharmacy viagra soft flavoured viagra discount coupon
discount viagra india viagra soft tabs 100mg viagra samples from doctor tadalafil prescription tadalafil suppliers