בושה בושה
בקרה אזרחית על פעולות השלטון

 

 

 בקרה של אזרחים על פעולות רשויות השלטון  חשובה לקיום שלטון הוגן, נקי-כפיים, יעיל  -  אך מרבית האזרחים בעלי  ידע ויכולת להתמודד עם רשויות השלטון, מעדיפים לשחר לפתחו של השלטון ולא לבקר את פעולותיו. זכותם של האזרחים לקיים בקרה על פעולות השלטון,  הנה זכות טבעית וברורה, שאושרה על-ידי  בית-המשפט העליון. מה חבל, כי רשויות השלטון עדיין לא הפנימו, כי הם פועלים בתור נאמנים של הציבור וחובתם לפעול אך ורק למען הציבור ולא למען עצמם. 

לקריאת  קטגוריות במדור  בקרה אזרחית  באתר בושה הקש:

  

  • נתקלת בבעיית קיפוח, פגיעה בזכויות, התנהגת לא נאותה מצד גופי שלטון או גופים עסקיים -  מה עושים, למי פונים ?
  • אתר בושה ריכז רשימה של גופים  הפועלים על בסיס התנדבות -  למען האזרח בתחומים שונים.
  •   עזרה, סיוע, עצה -  מה עושים אל מי פונים

  

   עבודה  רבה מושקעת  בכל מסמך, רוב הציבור אינו יודע עד כמה - 15.8.12
כותב לי צבי גיל, חבר ותיק מתקופת עבודתינו המשותפת ביכין חק"ל בשלהי שנות השמונים,   זאת  בעקבות הגשת מסמך ההתנגדות שהכנתי בעניין שטח התע"ש, שהכיל  למעלה ממאה עמודים,  בצירוף נספחים רבים :     "אני יודע  את דרך וכמות העבודה  שאתה צריך להשקיע ביחוד  כאשר אתה ממלא פונקציה של  כל עובדי המשרד עד להגשת המסמך , החל מהמנקה , פקידת הקבלה, הסטג'ר , "עו"ד הבכיר, הממונה על התיק ולבסוף השותף  אשר בודק, מאשר וחותם ובשלב זה חוזר להיות הדוור"  
 אכן אתמול והיום הייתי הדוור. בחום היום ערכתי, סיבוב של   הפצת מסמך ההתנגדות  בעניין שטח התע"ש,  אולי המסמך המורכב והגדול ביותר אותו הכנתי לאחרונה, אשר בו גם שימשתי הדוור וביקרתי במשרדים של שבע ועדות תכנון שונות. חשתי עד כמה צודק צבי באמרתו השנונה, וכי מרבית האנשים   סביב, גם הקרובים, אין להם כל מושג כמה  מאמץ צריך להשקיע

 

 

נוכח  חוסר המעש של הציבור בנושא השחיתות,  יש לעודד את שומרי החומות
19.11.09 כותבים על  שחיתות  הרבה, אך מספר המתעניינים מקרב הציבור בנושאי שחיתות השלטון וכל הנושאים הנגזרים מכך, הנו זעום.  רוב הציבור סבור כי  השחיתות השלטונית רווחת בזרועות השלטון בישראל,  הציבור מביע אכזבה ממנהיגיו הנבחרים על  היות חלקם  מושחתים,  וכי  רשויות המדינה אינן עושות  מספיק למיגור השחיתות -  אך ככל שהדברים מתייחסים להתעניינות במושג שחיתות באמצעות האינטרנט,  התעניינות הציבור  נמוכה כדי אכזבה גדולה.

נוכח נתוני סקר השחיתות העולמי  ונתוני סקר השחיתות המקומית, שני סקרים חשובים שהתפרסמו באותו יום (17.11.09),  צריך  לראות עד כמה נמוכה מעורבות הציבור, הקש:
   הציבור אינו מתעניין במושג שחיתות

 

 

 

שקיפות  המידע  של רשויות הציבור, נועדה לאפשר עריכת ביקורת אזרחית על רשויות הציבור בצורה יעילה ואפקטיבית :

 עע"ם 10845/06 שידורי קשת נ. הרשות השנייה, בית-המשפט העליון, 11.11.08

לקריאת פסק הדין  -  קשת נ. הרשות השניה

 שוב חוזר בית-המשפט על   הכלל,  לפיו - חוק חופש המידע, בא להוסיף נדבך על  המצב המשפטי שהיה קיים והוא קובע מפורשות  את זכותם של אזרחי ישראל ותושביה לקבל ולעיין במידע המצוי בידי רשויות הציבור גם בעניינים שאין להם נגיעה ישירה אליהם. מטרת החוק הינה שקיפות מרבית כאמצעי למימושו המיטבי של חופש הביטוי ולעריכת ביקורת על רשויות הציבור בצורה יעילה ואפקטיבית. מדובר בזכות שפרישתה רחבה ואשר משקפת את ההכרה בצורך בפעולה של רשויות הציבור בשקיפות מלאה, צורך שלשמו אומץ כלל של גילוי, בכפוף לחריגים. כאשר ככלל, גילויו של מידע אשר עלול לפגוע באופן ממשי בצד שלישי יהיה מותר רק אם יתקיים עניין ציבורי חיוני שיצדיק זאת.

 

קיומה של ביקורת של האזרחים על פעולות השלטון, מחזק את אמון הציבור ברשויות השלטון, כפי שאמר בית-המשפט העליון בערעור שהגיש אריה גבע נ. עיריית הרצליה:

 

 

  • "חופש המידע מבטיח ביקורת ראויה על הרשות הציבורית; קיומה של ביקורת כאמור מחזק את אימון הציבור ברשויות; שקיפותן של פעולות השלטון היא תנאי חשוב לתפקודה התקין של המערכת הציבורית, והיא ערך מרכזי בקיום מנגנוני בקרה יעילים על פעולות השלטון. כענף המשתרג מחופש הביטוי, בבחינת זכות-על מבין זכויות האדם, ניצבת זכותו של האזרח למידע מהרשות הציבורית במדרגה גבוהה מבין זכויות האזרח".
  • עעמ 03 / 7024 אריה גבע נ' יעל גרמן, ראש העירייה הרצליה

  • "בבג"ץ 1601/90 שליט נ' פרס, פ"ד מד (3) 353, 361, הדגיש בית משפט זה את חשיבותו של עקרון חופש המידע מהיבט נוסף והוא הפיקוח על תקינות פעולותיה של הרשות הציבורית, באומרו: "העין הציבורית היא לא רק ביטוי לזכות לדעת, אלא גם בבואה לזכות לפקח". אכן, שקיפות פעולותיהן של רשויות השלטון מאפשרת לאזרחים להתחקות אחר פעולות אלה ואחר השיקולים שעמדו בבסיסן ולבקרן, ככל שהדבר דרוש, והיא תורמת תרומה מכרעת ל"היגיינה הציבורית" ולשיפור איכותה של פעולת הרשות ביודעה כי פעולותיה ותהליך קבלת החלטותיה חשופים ושקופים לעין הציבור......משידענו כי עובד הציבור עושה בנאמנות כשליח הציבור, חייב הוא ממילא בחובותיו של שליח ובהן החובה ליתן דין-וחשבון על מעשיו, קרא, לגלות לשולחיו - לכלל הציבור - מה עשה ומה לא עשה, מדוע עשה כך ולא אחרת, וכשלא עשה - מדוע לא עשה. חייב הוא לגלות כל מעשים ומחדלים ונימוקיהם בצידם. כך, רק כך, יוכל הציבור לדעת אם עשה עובד הציבור באמונה; כך, רק כך, יאמין הציבור במינהל ובעובדיו. המינהל חייב אפוא בשקיפות פעילותו והחלטותיו".
    עעמ 03 / 9135 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ


פעילותו של כל אזרח נגד עוולות  השלטון או מחדלים שלטוניים, שנקרים בדרכו, הם פעילות של בקרה אזרחית על מעשי הממשל. אתר בושה, מביא את הבקרה האזרחית על פעולות השלטון שלב נוסף בכך שהוא מציג ברבים את פועלו של אריה גבע כנגד עוולות ומעשי השלטון הלא ראויים לדעתו, הנקראים בדרכו.

 

אתר בושה מדגיש את הבקרה  האזרחית על גופי  אכיפת החוק   :  היועץ המשפטי לממשלה ; - הפרקליטותהמשטרה ; -  אגף הביקורת משרד הפנים ;  -  משרד מבקר המדינה  -    רק משום שפעולתם התקינה והיעילה, היא שתביא לביעור השחיתות השלטונית.  הגופים החוץ-שלטוניים או אזרחיים שאכפת להם, אין בידם להביא למיגור השחיתות ולדעת אתר בושה,  מעשיהם צריכים להתרכז בעיקר, ב – דרבון, עידוד ותמיכה בגופי אכיפת החוק.

 הידע המקצועי, ניסיון החיים והמעשה של אריה גבע,  העדר אינטרסים   כלכליים  פרטניים שלו  הרצון כי   מוסדות השלטון ונבחריו, יהיו הוגנים ומתחשבים יותר בצרכי החברה והפרט -    הם שממריצים אותו ומאפשרים לו, לקיים בקרה של ממש על פעולות רשויות השלטון, מכוח הציבור ולמענו.

 

פועלו של אריה גבע, כמו של אותם אחרים העושים כמותו, ארגונים ובודדים, הנו רק טיפה בים.  עדיין, לא התגבשה בישראל מסורת של בקרה אזרחית  יעילה ושוטפת על פעולות השלטון. 
ראה  מאבק נגד השחיתות : גופים הפועלים נגד השחיתות ולמען איכות השלטון  -


באם איננו רוצים לראות הידרדרות של המצב הקיים בתחום  השחיתות השלטונית והפיכתה לממארת בלא שנוכל להיפטר ממנה עוד, יש לקוות, כי החברה הישראלית והפרטים בה, ישכילו לפעול, בעידודם של  אותם גורמים חיוביים אצל רשויות השלטון, המבינים כי המשך המצב הקיים אחריתו רעה.

 
נבחרי הציבור  ועובדי הציבור המועסקים  במוסדות השלטון,   הנם נאמנים של הציבור וחובתם לפעול  אך ורק למען  האינטרסים של הציבור.  עובדי הציבור שואבים את כוחם ועוצמתם מן הציבור, שכרם ותגמוליהם באים מכספי  הציבור וכל אשר להם, רכוש הציבור הוא. מצב זה הוא הרצוי, הנורמטיבי, המתבקש, אך המציאות שונה לחלוטין. 

 

הדרגים הגבוהים של רשויות השלטון, פועלים   לא אחת, תוך שררה, גבהות-לב, שכרון כוח, תוך זלזול מופגן לפעמים, בזכויות האזרחים.  שוב ושוב אנו נתקלים  במצב בו אנשי השלטון מצפצפים על האזרחים, מתעלמים מהאינטרס  האמיתי של הציבור, תוך ניצול כוחם, סמכותם ועוצמתם, למען מניעים אישיים, ישירים או עקיפים, טובות הנאה מוחשיות או ערטילאיות, תוך שהם משתמשים בכוח משרתם, כמו קרדום בו, להגשמת מאווים  או  אינטרסים כאלה או אחרים. 


  • "6. נקודת המוצא לבחינת תפקודו והחלטותיו של עובד ציבור היא עיקרון הנאמנות הקובע כי 'כל תופשי סמכויות מטעם המדינה מחזיקים בסמכויות שהוענקו להם בנאמנות לטובת הכלל' וכי עובד הציבור משמש כנאמן הציבור. 'עובדי הציבור, משלהם אין להם ולא כלום. כל שיש להם, למען הציבור יש להם' . כל פעולה והחלטה שהרשות הציבורית עושה חייבת להיעשות מתוך התחשבות בנאמנות כלפי הציבור. לשם הגשמת נאמנות זו חלים על עובד הציבור כללים ודינים שונים באשר לאופן הפעלת שיקול דעתו. כללים אלו נועדו להבטיח הפעלה ראויה של הסמכות השלטונית וכן להבטיח את אמון הציבור בהפעלת הסמכות השלטונית.

 

  • "מחובת הנאמנות של הרשות הציבורית נגזרות חובות ספציפיות רבות ומגוונות. כך, על עובד הציבור, בטרם קבלת החלטה כלשהי, לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים, לא לשקול שיקולים זרים, ולהפעיל את שיקול דעתו בהגינות, ביושר, בסבירות וללא הפליה נגזרת חשובה נוספת מהצורך להבטיח הפעלה ראויה של הסמכות השלטונית ואת אמון הציבור בהפעלתה הראויה, הינה בחירתם ומינויים של עובדי ציבור ראויים למשרותיהם. 'חיוני הוא כי יבחרו עובדים המתאימים לביצוע המשימה הציבורית, בעלי יושר אישי אשר יפעלו באווירה בריאה, ובתחושה של אחריות לטוהר השירות'. בגצ 05 / 7542 גל פורטמן נ' מאיר שטרית, שר התחבורה


אזרחים מן השורה מתקשים להתמודד  מול רשויות השלטון בנושאים בעלי משקל ואם אין בידם או שהדבר אינו אפשרי כלכלית לשכור מומחים כדי לשכנע את השלטון, לבצע או להימנע מביצוע פעולות מסוימות   הרי שהם נאלצים להיכנע מלפני רצון שרירותי לעתים, או מחדלים של חוסר מעש, מצד רשויות השלטון.  כל מי שבא במגע עם רשויות השלטון, כאשר אין לו קשרים או  מעמד נכבד, יודע כי לעתים מזומנות, אפילו לא יקבל תשובה על פניותיו ואלה, אם תגענה, הן לרוב לאקוניות ולא לעניין.

 

זכות האזרחים לקיים בקרה על פעולות השלטון הנה זכות טבעית  ברורה, רק שאין  בעלי השררה מוכנים לקבל אותה, גם אם רבים מהם, מדברים בשבחה.   לא קל לאזרח מן השורה לקיים בקרה אזרחית של ממש, על פעולות השלטון אך קשה  יותר מכך, לרשויות השלטון ועובדי הציבור להפנים את העובדה, בדבר זכות האזרח לבקר את פעולותיהם. 

 

למרות הקשיים, אנו רואים לא אחת, כי אזרחים בעלי נחישות שאינם מוכנים כי יזלזלו בזכויות שלהם, יוצאים למאבקים פרטניים ומצליחים לגבור על רשויות השלטון שנהגו בהם תוך שררה, או זלזול או אף גרוע מכך.  אלה הם מיעוט בעם, שאין בכוחם לשנות את התהליכים והמגמה  הקיימת, של החלשת כוחו של האזרח.

 

קיים פער עצום בין היכולת, היוזמה והנחישות של האזרחים הישראלים בתחומי עיסוקיהם המקצועיים, לבין אוזלת היד של הציבור הישראלי, בעמידה על זכויותיו מול גחמות ודרך התנהלות רשויות השלטון.  לדאבון לב, לא קמה  בישראל מסורת של בקרה אזרחית על פעולות השלטון, כמו זו הקיימת במרבית ארצות המערב ולהוציא מספר עמותות הפועלות כנגד שרירות רשויות השלטון וחוסר יעילותם של גופי השלטון -   אנו מצויים בשטח בור-בתולי, מצב המאפשר לגופי השלטון, לעשות כאוות נפשם, כל עוד אין הם עוברים על החוק בריש-גלי.   

 

לכאורה, יש בידינו האזרחים,  הכוח האולטימטיבי  לבחור את שליחינו ביום בחירות, אך  נוכח השיטה הקיימת, נאלץ הבוחר הישראלי נאלץ לבחור בין הברירה הרעה פחות ואין בידו לבחור נציגים אוטנטיים שישרתו את מטרותיו. נבחרי הציבור כמו עובדי הציבור הבכירים, אינם סופרים אותנו האזרחים וגם כאשר הם נדרשים לנו בעת התקרב בחירות, הם מזלזלים בתבונה שלנו ומלעיטים אותנו בהבטחות סרק בלא שיש להם מסרים אמיתיים.  מסעי הבחירות אינם דיון ענייני או הצגת עמדות, או הישגים, אלא מסעי תעמולה שטחיים, הפועלים תוך מכנה  משותף נמוך ורדוד.

 

במדינות שונות בעולם המערבי, הוקמו גופים הקרויים ועידות אזרחים,  שמטרתם שיתוף האזרחים בתהליכי קבלת ההחלטות ברמה הארצית של פעולות השלטון.  גם בישראל,  הוקמה בשנת  2002 ועידת האזרחים הראשונה,  בסיוע יו"ר הכנסת דאז, אברהם בורג.  הכנס הראשון התקיים בכנסת ברוב עם  ודן   בחמישה נושאים מרכזיים הנוגעים ליחסי הגומלין שבין מוסדות השלטון לאזרחים: מנגנוני השפעה, חינוך לאזרחות ולדמוקרטיה שיתופית, שקיפות מערכות השלטון, נגישות הציבור למידע, בקרה על מוסדות השלטון.

 

רצון טוב של כמה אזרחים מכובדים  לא הצמיח עצים נושאים פרי. הרבה לא נעשה מאז, הנושא לא תפס תאוצה וממילא אין ועידת האזרחים במתכונת שהוקמה בישראל, כדי לשמש בקרה אזרחית יעילה, על פעולות השלטון.

 

בקרה אזרחית על פעולות השלטון, הנו כלי יעיל וחשוב, במאבק למען טוהר המידות, ניקיון-הכפיים ויעילות, המגזר הציבורי.  לדאבון לב, מספר הארגונים והאזרחים, המקיימים הלכה למעשה בקרה אזרחית של ממש על פעולות השלטון וזרועותיו, הנו נמוך יחסית, אם לא חסר משמעות של ממש. , לדאבון לב, חלק נכבד מגופי השלטון, אינם מוכנים לקבל בקרה אזרחית כלגיטימית והם שמים בפני כל אלה אשר אכפת להם, מכשולים למכביר. 

 

בקרה אזרחית אינה באה להחליף את גופי הביקורת והבקרה הקיימים כיום והיא תוספת רצויה להגברת המאבק נגד השחיתות הציבורית. גופי הביקורת  הבקרה,ובראשם משרד מבקר המדינה וגופי הבקרה  של משרדי הממשלה - לא השכילו לרתום לעזרתם משימתם את הציבור הרחב, שרבים ממנו, היו מתגייסים ברצון למשימת שיפור איכות השלטון בישראל.

 

בית-המשפט הגבוה לצדק, הנו  המוסד היחידי, המקנה משמעות של ממש, לזכותם של האזרחים, לקיים בקרה על פעולות השלטון, אך בית-המשפט עמוס לעייפה, והגשת עתירה דורשת  השקעת משאבים לא מעטה. בג"ץ לבדו, אינו יכול להיות תחליף לקיום תודעה אזרחית מוגברת של זכויות האזרחים וחובות ומגבלות השלטון. קייים צורך של  קיום  בקרה יעילה ורצופה של האזרחים על פעולות השלטון.  במידה ובית-המשפט העליון, היה  מביא לשיפור משמעותי בתחום זה, אם היה הולך צעד אחד הלאה ומטיל סנקציות כספית אישית של ממש, על אותם גורמי שלטון שהפרו את חובתם כלפי הציבור והאזרחים, כי אז,  היינו בדרך הנכונה לשיפור איכות השלטון, הפיכתו להיות הוגן, יעיל, משוחרר מניגוד אינטרסים, ופועל למען טובת הציבור.

 

 הכלים העיקריים של הציבור לקיום בקרה אזרחית יעילה על פעולות השלטון הם חופש הביטוי והמחאה, שהנם זכויות יסוד, הנשענות על הכלי האמור להיות אפקטיבי והוא שקיפות פעולות המנהל הציבורי כפי שבאים לידי ביטוי בחוק חופש המידע.  עיון בדברים שאמר בית-המשפט העליון, הנו מעודד ומראה כי  שופטי בית-המשפט העליון, ערים ומבינים היטב את תפקידם של האזרחים למען קיום מערכת שלטונית יעילה ונקייה.


חוק חופש המידע מספק לאזרחים כלי חשוב  לשם קיום בקרה על מעשי השלטון:

  • "51. הזכות הציבורית לקבלת מידע מרשויות הציבור נועדה 'לאפשר לציבור בקרה על מעשי השלטון ועל מחדליו. זאת, בהסתמך על מידע על אודות פעולותיו, שרק בו יש כדי לבסס תשתית להערכה מושכלת של פעולת הרשויות הציבוריות'  זכות זו נתפסת כנתון יסוד מהותי בחברה הדמוקרטית, וכחלק מהמתחם הרחב של חופש הביטוי ....על רקע זה, יש הרואים בזכות הציבורית לקבלת מידע, כהיבט של הזכות לחופש הביטוי, כזכות בעלת מימד חוקתי, הנגזר מהזכות לכבוד הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (סגל בספרו הנ"ל, בעמ' 116)". בגצ 02 / 10271 אברהם פריד נ' משטרת ישראל - מחוז ירושלים


בקרה אזרחית של אזרחים על פעולות השלטון,  אינה מלאכה קלה  שתוצאותיה בקושי ניכרות לעין. לעתים רב התסכול נוכח שיטפון העוולות והמחדלים, אך לעתים, ניצחונות קטנים,  ממלאים תחושת גאווה של סיפוק אישי ושל שליחות.  מעשים אזרחיים למען שיפור איכות השלטון בישראל, יש בהם חשיבות עצומה ותרומה שקשה לאמוד את משמעותה.  יודעים נבחרי הציבור, יודעים פקידי הציבור – כי  לא רק ישנם אזרחים רבים שאכפת להם אלא ישנם גם כאלה, הרוצים ומסוגלים לפעול למען תקינות רשויות השלטון. 

 

 

 

 

title Filter     מספר מאמרים 
# כותרת מאמר
 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

http://www.flyrnai.org/dbimg/R...l-download 
download microsoft office 2013 pro 
discount photoshop cs3 software 
microsoft office home & student 2010 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...west-price 
clomid compresse achat viagra belgique pris viagra venta viagra generica cialis wo bestellen
discount levitra online sildenafil cost sildenafil citrate liquid viagra american express vardenafil 10mg
viagra super active sildenafil street price of viagra cost of generic viagra viagra 100 mg indian generic drugs