בקרה של האזרחים על פעולות השלטון  -  הנה הבסיס עליו ניתן לבנות את אמון הציבור במוסדות השלטון, כדי להזכירם, כי תפקידם  הנו לשרת  את הציבור

על:  המאבק נגד השחיתות 

עוד:

אמון הציבור ברשויות השלטון ובגופים  המשרתים את הציבור

מדד שנעשה מדי שנה, (נובמבר 2008) לגבי מידת האמון של הציבור במשרתי הציבור ובמוסדות הציבור, מראה על שיפור במידת האמון של הציבור ביושרה של משרתי הציבור.  נתונים מעודדים, אך יש לראות אותם בפרספקטיבה הנכונה.

לקריאת  קטגוריות במדור  בקרה אזרחית  באתר בושה הקש:

•  אמון הציבור במוסדות הציבור ובמשרתי הציבור
•  בקרה אזרחית על פעולות השלטון 
• משרתי ציבור לא עושים מלאכתם כראוי
• הוצאות משפטיות - פגיעה בשליחי ציבור

על כשלים מערכתיים של מערכות אכיפת החוק:  כשלי מערכות אכיפת החוק - משטרה, פרקליטות, יועץ משפטי

אתר בושה מוצא לנכון להעיר לגבי מדד האמון:

הנתונים מצביעים כי רמת האמון במוסדות השלטון, (כנסת,  ממשלה) הנה נמוכה ביותר וגובלת ממש, בחוסר אמון גבוה של הציבור במוסדות אלה. אמנם רמת האמון של הציבור על-פי מדד זה, ביושרה של  עובדי המגזר הציבורי עלתה משמעותית, אך היא עומדת עדיין על ציון של 2.55 (2.44 בשנה קודמת),   שהיא מידת אמון נמוכה ביותר. בכל הקשור בעניין יושרה, מוסר וטוהר המידות, רק תפישה של הציבור לפיה עובדי הציבור הם נקיי כפיים ובעלי יושרה, שמשמעה ציון של מעל 3.5 לפחות, בתחומים אלה – יכולה להעיד כי הציבור תופס את  עובדי רשויות השלטון נקיי-כפיים.

 הפער  שהעלה המחקר, בין  מדד האמון במשרתי הציבור לבין רמת האמון  במוסדות הציבור, ייתכן ובא להצביע   כי הציבור חושב שקיימים כשלים מבניים  בדרכי העבודה של מוסדות הציבור עצמם, אשר לא עולה בידם של עובדי הציבור, הזוכים לאמון גבוה יותר - לכסות עליהם.

בקרה אזרחית על פעולות השלטון

לקריאה באתר בושה הקש: בקרה אזרחית על פעולות השלטון

קיום בקרה של אזרחים על פעולות רשויות השלטון הנה חשובה לקיום שלטון הוגן, נקי-כפיים, יעיל  -  אך מרבית האזרחים בעלי  ידע ויכולת להתמודד עם רשויות השלטון, מעדיפים לשחר לפתחו של השלטון ולא לבקר את פעולותיו. זכותם של האזרחים לקיים בקרה על פעולות השלטון,  הנה זכות טבעית וברורה, שאושרה על-ידי  בית-המשפט העליון. מה חבל, כי רשויות השלטון עדיין לא הפנימו, כי הם פועלים בתור נאמנים של הציבור וחובתם לפעול אך ורק למען הציבור ולא למען עצמם. 

בית-המשפט העליון, הביע דעתו לא אחת, על החשיבות שיש לקיום  בקרה אזרחית של האזרחים על פעולות השלטון, ועל היות  שקיפות פעולות השלטון כלי חשוב ובסיסי לקיום  בקרה אזרחית. 

אתר בושה מקיים, באופן מוגבל, על קצה המזלג -  בקרה  אזרחית על גופי אכיפת החוק   :  היועץ המשפטי לממשלה ; - הפרקליטות ;  המשטרה ; -  אגף הביקורת משרד הפנים ;  -  משרד מבקר המדינה  -    רק משום שפעולתם התקינה והיעילה, היא שתביא לביעור השחיתות השלטונית.  הגופים החוץ-שלטוניים או אזרחיים שאכפת להם, אין בידם להביא למיגור השחיתות ולדעת אתר בושה,  מעשיהם צריכים להתרכז בעיקר, ב – דרבון, עידוד ותמיכה בגופי אכיפת החוק.

פועלו של אריה גבע, כמו של אותם אחרים העושים כמותו, ארגונים ובודדים, הנו רק טיפה בים.  עדיין, לא התגבשה בישראל מסורת של בקרה אזרחית  יעילה ושוטפת על פעולות השלטון. 
ראה  מאבק נגד השחיתות : גופים הפועלים נגד השחיתות ולמען איכות השלטון  -

 
נבחרי הציבור  ועובדי הציבור המועסקים  במוסדות השלטון,   הנם נאמני  הציבור וחובתם לפעול  אך ורק למען  האינטרסים של הציבור.  רשויות השלטון,  שואבות  את כוחן מהחוק, שנותן להם כוח וסמכות, כדי שישרתו את הציבור.  כל אשר יש לרשויות השלטון ולזרועות השלטון השונות,  רכוש הציבור הוא וכל פועלם צריך להיות לטובת הציבור. מצב זה הוא הרצוי, הנורמטיבי, המתבקש  -  המציאות לדאבון לב,  שונה לחלוטין. 

הדרגים הגבוהים של רשויות השלטון, פועלים   לא אחת, תוך שררה, גבהות-לב, שכרון כוח, תוך זלזול מופגן לפעמים, בזכויות האזרחים.  שוב ושוב אנו נתקלים  במצב בו אנשי השלטון מצפצפים על האזרחים, מתעלמים מהאינטרס  האמיתי של הציבור, תוך ניצול כוחם, סמכותם ועוצמתם, למען מניעים אישיים, ישירים או עקיפים, טובות הנאה מוחשיות או ערטילאיות, תוך שהם משתמשים בכוח משרתם, כמו קרדום  לחפור בו, להגשמת מאווים  או  אינטרסים כאלה או אחרים. 

זכות האזרחים לקיים בקרה אזרחית על פעולות השלטון הנה זכות טבעית  ברורה, רק שאין  בעלי השררה מוכנים לקבל אותה, גם אם רבים מהם, מדברים בשבחה.   לא קל לאזרח מן השורה לקיים בקרה אזרחית של ממש, על פעולות השלטון אך קשה  יותר מכך, לרשויות השלטון ועובדי הציבור להפנים את העובדה, בדבר זכות האזרח לבקר את פעולותיהם. 

קיים פער עצום בין היכולת, היוזמה והנחישות של האזרחים הישראלים בתחומי עיסוקיהם המקצועיים, השונים לבין אוזלת היד של הציבור הישראלי, בעמידה על זכויותיו מול גחמות ודרך התנהלות רשויות השלטון.  לדאבון לב, לא קמה  בישראל מסורת של בקרה אזרחית על פעולות השלטון, כמו זו הקיימת במרבית ארצות המערב ולהוציא מספר עמותות הפועלות כנגד שרירות רשויות השלטון וחוסר יעילותם של גופי השלטון -   אנו מצויים בשטח בור-בתולי, מצב המאפשר לגופי השלטון, לעשות כאוות נפשם, כל עוד אין הם עוברים על החוק בריש-גלי.   

בית-המשפט הגבוה לצדק, הנו  המוסד היחידי, המקנה משמעות של ממש, לזכותם של האזרחים, לקיים בקרה על פעולות השלטון, אך בית-המשפט עמוס לעייפה, והגשת עתירה דורשת  השקעת משאבים לא מעטה. בג"ץ לבדו, אינו יכול להיות תחליף לקיום תודעה אזרחית מוגברת של זכויות האזרחים וחובות ומגבלות השלטון. קייים צורך של  קיום  בקרה יעילה ורצופה של האזרחים על פעולות השלטון.  במידה ובית-המשפט העליון, היה  מביא לשיפור משמעותי בתחום זה, אם היה הולך צעד אחד הלאה ומטיל סנקציות כספית אישית של ממש, על אותם גורמי שלטון שהפרו את חובתם כלפי הציבור והאזרחים, כי אז,  היינו בדרך הנכונה לשיפור איכות השלטון, הפיכתו להיות הוגן, יעיל, משוחרר מניגוד אינטרסים, ופועל למען טובת הציבור.

בקרה אזרחית של אזרחים על פעולות השלטון,  אינה מלאכה קלה  שתוצאותיה בקושי ניכרות לעין. לעתים רב התסכול נוכח שיטפון העוולות והמחדלים, אך לעתים, ניצחונות קטנים,  ממלאים תחושת גאווה של סיפוק אישי ושל שליחות.  מעשים אזרחיים למען שיפור איכות השלטון בישראל, יש בהם חשיבות עצומה ותרומה שקשה לאמוד את משמעותה.  יודעים נבחרי הציבור, יודעים פקידי הציבור – כי  לא רק ישנם אזרחים רבים שאכפת להם אלא ישנם גם כאלה, הרוצים ומסוגלים לפעול למען תקינות רשויות השלטון.