בושה בושה
2.8.09 בואו והתיישבו עמנו, ביקשו בשנת 1922 שועי עבר הירדן המזרחי את יהודי ארץ-ישראל כי היהודים יבואו להתיישב בינם, כדי להיטיב עמם ועם הארץ, כפי שעשו לתושבי ארץ-ישראל הערביים.

 

 

על : זכותם של היהודים על  ארץ ישראל

 

על  : הפלשתינים

 

התוודעתי רק בימים אלה, לאירוע שרבים מעמנו אינם יודעם עליו , או אינם מודעים לו.   בואו והתיישבו עמנו, ביקשו בשנת 1922,  שיח'ים  בדואים  יושבי עבר-הירדן המזרחי, שהגיעו לעיר העברית הראשונה  תל-אביב וביקשו מפרנסי העיר העברית הראשונה,    כי היהודים יבואו להתיישב בינם,  מעבר לירדן, כדי להיטיב עמם ועם הארץ המדברית, כפי שעשו לתושבי  ארץ-ישראל הערביים.

 

תהליך התגבשותם של  תושבי ארץ-ישראל  הערבים, לכדי לאום  פלשתיני, אינו מוכר דיו ורבים, גם בקרב משכילים  שמאלניים, אינטלקטואלים בתחומים אחרים,  הטוענים  לא אחת, כי  החלוצים  היהודים שהגיעו בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה להתיישב בארץ ישראל,  היינו פולשים לא רצויים.

 

ממש בימים אלה,  התוודעתי  באקראי, לשתי פרשיות, שמחזקות את דעותי,  לגבי  חוסר אמינות הנרטיב הפלשתיני.

 

על הפרשייה הראשונה, למדתי במפגש חברי ילדות שהתקיים במוצאי שבת 1 באוגוסט 2009 , שם הציג המארח, אברהמי לינהרט, מספר פריטים מאוסף כתבי היד שבידו.  אותי עניינה  תמונה של נכבדי העיר תל-אביב, עם חבורת בדואים נשואי פנים, שצולמה בשנת 1922 בתל-אביב. 

 

 בשנת 1922, מגיעה משלחת של  ראשי שבטים בדואים, מעבר הירדן המזרחי   לתל אביב, העיר העברית שזה אך הוקמה, בניסיון לשכנע את  מאיר דיזנגוף, ראש העירייה וחבריו, כי יהודים מארץ ישראל, יעברו להתיישב בצדו האחר של נהר הירדן, כדי לסייע בידם לפתח את האזור המדברי. הרקע להצעה היה החלטתו של וינסטון צ'רצ'יל, אז בשנת 1921, שר המושבות הבריטי, שהכריז על הפרדת ארץ-ישראל המערבית מעבר הירדן המזרחי.

 

נימוקיהם של השיח'ים הבדואים בהזמנתם את היהודים לבוא אל  נחלתם, היו, כי  עבר-הירדן הנה ארץ מדבר לא נושבת, שרק הידע, החריצות והכסף של היהודים, יהיה בהם להפריח את השממה. הם טענו, כי הפלא שחוללו היהודים בחקלאות בתקופה הקצרה של הישובים החדשים,  הביאו לשגשוגם של הערבים שהתגוררו בארץ-ישראל סמוך ליהודים, וכי הם, הבדואים של עבר הירדן, רוצים גם הם ליהנות מהפריחה, חסרת התקדים.  השיח'ים הבדואים  היו מוכנים למסור ליהודים, מיליוני דונם של שטחים, ובלבד שיבואו להתיישב בעבר הירדן.

 

מאיר דיזנגוף, השיב להם שעל היהודים נאסר להתיישב בעבר הירדן, טענה שאמיתותה אינה ברורה, וגם  התעקשות השיחים הנכבדים ודבריהם כי הם מוכנים להשיא ליהודים שיבואו להתיישב עמם, את בנותיהם, לא שכנעה את ראש העירייה, לנסות לקדם את המהלך המפתיע.

 

הבדואים, ששלטו על חלק נכבד מקרקעות עבר הירדן, לא הגיעו לפגישה עם היהודים בארץ-ישראל בהיחבא ולא הסתירו את פרטי הצעתם.   תמונה מקורית, שצולמה על-ידי הצלם אברהם סוסקין בשנת  1922, מנציחה את המפגש המעניין בין השיח'ים הבדואים, לבין  נכבדיה של עיריית תל-אביב ובראשם מאיר דיזנגוף ראש העירייה.

 

תמונת ביקור השיחים הבדואים, 1922      (התמונה המקורית, אוסף   אברהם לינהרט)

  • התמונה  המקורית  נמצאת באוסף מסמכים מקוריים, שאסף בשקידה   חברי אברהם לינהרט,  המכיל מסמכים היסטוריים מדהימים, המאירים  פכים קטנים ומרתקים, בתולדות ארץ- ישראל, מנהיגיה ומשורריה, וכן מסמכים של יהודים מפורסמים בצד מסמכים של צוררי עמנו,  שעלה בידו לרכוש במשך השנים. אברהמי לינהרט  נמנה על קבוצת חברים, שמאז ימי בית-הספר היסודי  ביאליק, בחולון,  שראשיתם בשנים שלפני קום המדינה, ועד היום, אנו נפגשים  מספר פעמים בשנה.  רק לאחרונה, התוודענו לנכס התרבותי העצום שהוא אוצר  ומטפח.  אברהם לינהרט, הפך את סתיו חייו להרפתקה של ממש, בתולדות הארץ. 
  • אכן החיים מזמנים  הפתעות נעימות.

לא ראיתי מסמך בו  הועלו פרטי ההצעה של השיחים הערבים,  אך כתבה בנושא, בעיתון 'הבוקר' שהתפרסמה בשנת  12.4.1946  מגוללת את סיפור המעשה של ביקור המשלחת בשנת 19922. וכך, על-פי העיתון פתח נציג המשלחת הבדואי את דבריו:


  • • "אנו נציגי עבר הירדן מזרחה, מעריכים מאד את יוזמתכם ואת כישרונכם ההתיישבותי, במערב הירדן.  אתם היהודים השקעתם בארץ ישראל המערבית מיליוני לא"י וכל ההון העצום שלכם, נכנס לכיסי הערבים מתושבי ארץ ישראל המערבית.  הערבים  בשטח זה התעשרו במידה מספיקה ורמת החיים שלהם עלתה הרבה מאד ולמה יגרע חלקנו . ארצנו, - ארץ רחבת ידיים והיא גדולה פי כמה מארץ ישראל המערבית. אדמתנו דשנה ופורייה, ורק בעלי הון ויזמה, כמוכם היהודים, חסרים אנו. בואו והתנחלו אצלנו כטוב בעיניכם ובזכותכם ירווח גם לנו"

 
12.8.09 חלפו יומיים בלבד מאז מפגש החברים, וקבלתי חיזוק לרצון של הבדואים מעבר הירדן, לקלוט התיישבות יהודית,  ממקור  מפתיע ו בלתי-צפוי.  שוחחתי על  הפרשייה   עם חברי הטוב גברי נבו  ולתדהמתי,  הוא מלמל שהוא זוכר משהו בנושא דומה. למחרת הוא שלח לי מספר דפים, מחוברת שהוא ערך לפני מספר שנים,  כשישב עם חבר שלו בימיו האחרונים שהכתיב לו את  קורות משפחתו.

 

'קורות משפחת דאהן – סיידוף, כפי שנרשמו ע"י גברו נבו בשנת 2004, מפי המספר אלי דאהן  ז"ל. זמן קצר לפני שהלך לעולם שכולו טוב. אלי דהאן מספר   על דברים ששמע מאביו  משה . מ. דאהן ז"ל   1978-1890'.

  • "לקראת סוף שנת 1923 ותחילת 1924, קיבלה ההסתדרות הציונית מסר מהאמיר עבדאללה, בנו של המלך חוסיין, שהוא רוה למכור חצי מיליון דונם בעבר הירדן.  האמיר ביקש לשלוח לעמאן שליח של ההסתדרות הציונית על מנת לנהל את המו"מ.
    הפרטים ידועים לי מסיפוריו של אבי וממחברת ישנה שלו שמצאת בעזבונו. בשער המחברת  היה רשום בעפרון: "לשכת המסחר עמאן ירושלים". המחברת הייתה כתובה  באותיות עבריות בשפת הלדינו והסבירה היכן ניתן לקנות דברים בעמאן.
    אבי היה אכן חבר בשלכת המסחר של ירושלים וכיסוי זה, שימש אותו בשליחותו של האמיר עבדאללה. בבקר יצא אבי בעגלה מירושלים ולקראת ערב הגיע לעמאן. הוא שכר חדר בבית מלין ויצא לארמון להיפגש עם האמיר עבדאללה. 
    הערבים נוהגים להחליף ביניהם ברכות בתחילת הפגישה. ככל שהאנשים מלומדים יותר, הברכות עשויות להמשך שעות ואף ימים.  זה מה שקרה במקרה הזה.
    אחרי שעתיים של ברכות, ביקש אבי לפרוש למלונו על מנת לחזור למחרת. האמיר עבדאללה אמר לו מיד "אתה נשאר עמי בארמוני" הוא אף שלח את נהגו למלון, כדי לאסוף את חפציו של אבי מחדרו.
    אבי התארח בארמונו של האמיר עבדאללה ועבד בצמוד אליו שבועיים ימים.
    על העסקה עצמה דיברו רק ארבע שנות ובסופן הגיעו לסיכום על כל תנאי העסקה.
    כאשר שאלתי את אבי האם שאל את עבדאללה, לשם מה הוא היה צריך יהודים בעבר הירדן המזרחי, הוא ענה:
    "שאלתי גם שאלתי". ותשובתו של עבדאללה הייתה:
    "אתם היהודים באתם לארץ ישראל, לקחתם את האדמות הכי גרועות עם ביצות ומחלות והתגברתם על הכול. הפכתם הכול לגן פורח. ואילו לי יש פה בדואים מטומטמים. אולי אם אתם תבואו ותפריחו את השממה, הבדואים אחרי 20 שנה, יראו מה שאתם עושים, וילמדו לעשות חקלאות כמו שצריך".
  • אבי חזר לירושלים כדי לדווח להסתדרות הציונית על הביקור ולסכם את הפרטים האחרונים. כעבור מספר חודשם נסע שוב לעמאן, בשביל לסיים את  המו"מ ולקבוע תאריך לחתימה. גם בפעם השנייה שהה אבי בארמונו של האמיר עבדאללה  שבוע ימים. אבי חשב שהאמיר התחרט וניסה לשכנעו לשנות את דעתו.  ואולם, עבדאללה הודיע לו שפרטי העסקה  הודלפו לבריטים, שהתנגדו לכל העניין ולחצו על ויצמן לוותר על העסקה, ולכן העסקה לא תצא לפועל.
  • אבא ידע שנקבעה פגישה במלון 'קינג דויד' לצורך חתימה על העסקה, ואכן עבדאללה הגיע  לפגישה ביחד עם נציגיו. אולם נציגי הסוכנות הציונית לא באו לפגישה".

 שתי הפרשיות - ביקור  השיכים הבדואים מעבר הירדן המזרחי בתל-אביב  בשנת 1922 וביקורו של  משה דאהן אצל  האמיר עבדאללה ,  בארמונו בעבר הירדן,  מצביע על שתי עובדות חשובות: היותם של המתיישבים היהודים שהגיעו לארץ ישראל בשנות השמונים של המאה  התשעה-עשרה ואילך, בבחינת  אנשים רצויים שתרומתם לפיתוח ארץ ישראל, אדמתה ורווחת תושביה, גם הערבים, הנה עצומה.

 

לא אשפוט האם היה על הישוב היהודי אז לקבל את ההצעה או נכון עשו המוסדות הציוניים שהתעלמו ממנה. אולם שתי מסקנות עולות באופן ברור:


  •  העדר דיון מסודר  באותם ימים, בקרב אנשי היישוב היהודי,  על משמעות ההתיישבות יהודית בעבר-הירדן המזרחי.
  •  עדיין ישנם פרקים רבים  בתולדות היישוב שאין אנחנו יודעים עליהם הרבה.

 

האם נגרמה החמצה היסטורית, של היישוב היהודי בארץ ישראל, ובעיקר של אלה שדגלו בחזון 'שתי גדות לירדן', להרחיב את תחומי מחייתם של המתיישבים היהודים אל עבר-הירדן, מקום שהיה דליל באוכלוסייה או שפיצול הכוח היהודי בין שתי גדות הירדן, היה בבחינת אסון לאומי.

 

לא ברור אם זאב ז'בוטינסקי, מהוגיה הרוחניים של התנועה הרביזיוניסטית,  ידע על ההצעות  או אם עשה משהו בקשר לכך, , אך מכל פנים,  הסיכוי להפוך חזונו על  מדינה יהודית  משני צדי הירדן, הוחמץ.

 

 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

buy windows 7 premium 64 bit 
cost of office 2010 license 
buy outlook 2007 download 
buy adobe after effects cheap 
purchase adobe after effects for mac 
viagra venta en farmacias generique sildenafil cialis rezeptfrei in holland kamagra postförskott viagra contrassegno
cialis how does it work sildenafil cost viagra alternative in india discount cialis canada is generic cialis legal
how to get viagra prescribed street price of viagra where to buy viagra online without prescription vardenafil maximum dosage online prescription cialis