בושה בושה
סנסנים - חלק של עץ התמר אבל איזה ?

סנסנים  - מלה אחת   המופיעה בשיר השירים - פותחת צוהר לעולם  ארוטי, דימויים,  סימני שאלה  וגם -  כמה תובנות.

 
עברית שפה יפה ועשירה  בכל הקשור לעיסוקם ועולמם של   הישראלים בתקופת המקרא. אנחנו כאן הישראלים החדשים,  שיפרנו  את השפה והבאנו לתוכה מלים של עולם  המודרנה, אך הפסקנו להשתמש ברבות  מהמלים היפות בהם השתמשו אבותינו.


יום חורף סוער (11.1.12), ערב ההליכה במקטע 37 של שביל ישראל -  מקיבוץ להב עד הישוב מיתר -  הכנתי את  התשתית לדברים שאני כותב על הדרך.  שביל ישראל עובר בישוב סנסנה, שם שלא אמר לי דבר.  מדובר בישוב  קהילתי קטן (כ -  46 משפחות)   הנמצא על הכביש בין להב למיתר, שהוקם ביום העצמאות תשנ"ט על-פי התאריך העברי,  21.4.99, לאחר שהיה קודם היאחזות נח"ל. תושביו הם דתיים, שחפצו להתיישב באזור זה של דרום חברון שחברו יחד כדי לקיים אורח חיים מיוחד המאחד את השונה ואת  העזרה ההדדיות והשיתוף החברתי.

ראה: שביל ישראל, מקטע בין - יער להב לבין שוליו הצפוניים של יער מיתר. ארץ ספר לאורך גדר המערכת

 

שמו של הישוב נבחר  בשל הישוב המקראי בשם סנסנה, הנמנה ברשימת ערי שבט יהודה, (יהושע ט'ו, ל'א)  מתקופת יהושע,  הנמצא  כ- 2    קילומטר  מהמקום. 

בכל זאת, השם  המשונה סנסנה, עורר את סקרנותי. הבדיקה  הקצרה שעשיתי הובילה לבילוי של   חצי שעה של  גלישה באינטרנט על סנסנים ויצאתי עם  כמה תובנות.   ארוטיקה, שורשים, עברית שפה יפה,  דלות המידע, חוסר אמינותו  ומה לא. 

על-פי מילון  אבן שושן, סנסן – 'הנו בסיסה של כיפת התמר'.


נדרכתי.    לא כל כך הבנתי לאיזה חלק בעץ התמר  מתכוון המילון המכובד.  תהיתי  כיצב אני, מומחה למטעים חניך כדורי, מי שהיה אחראי על המטע בקיבוץ יוטבתה עם הקמתו, שעבדתי בסמוך לאנשי הדקלים הקרויים בעברית צחה – דקלאים, לא יודע מלה הקשורה לעץ התמר.  ממש בושה. לא אעבור לסדר היום מבלי שאדע דברים על בוריים.


הקשת  המלה סנסנים במנוע גוגל,  מביאה 1750 אתרים בהם נזכרת המלה.  אם תסתפק בלשון יחיד, תקבל 24 אלף אתרים. 
חיפוש קצר באינטרנט  הביא אותי אל היצירה הספרותית הארוטית של הקנון היהודי.


"אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו  נא שדיך כאשכולות הגפן וריח אפך כתפוחים", 

שיר השירים ז', ט'.  


 ואהוו !!! אמרתי לעצמי. מדליק.  אבל מה זה  בדיוק אותם  סמסנים  אותם ראה הפייטן המקראי, מושא  אירוטי לאחוז בהם, זאת מבלי להתייחס לעובדה התמוהה,  כי הטיפוס על עץ התמר, שאותי מפחיד, גורם לאחרים תשוקה עזה. 

נראה כי המלה סנסנים, המופיעה בשיר השירים,  קיבלה במשך השנים פירוש, שלא בטוח כלל, כי הוא אכן הפירוש הנכון של  אותו חלק בתמר.   סוגיה של מה בכך,  אך למדקדקים ואלה האוהבים לעסוק בלא ברור, זהו קרקע פורה....

 

קוראים את המושג באינטרנט והמבוכה גוברת. ככה כותבים באתרים:


"פרחי עץ תמר בעצי תמר בני 4-5 שנים - נוצרות תפרחות (זכריות או נקביות). התפרחת נתונה במתחל (מעטפה) גלדני ומוצק, המסייע ומגן תוך כדי יציאת התפרחת מבין הכפות. צורת התפרחת - מכבד: בקצה הציר שלה ערוכים 120-50 סנסנים. פרחי-התמר צמודים לסנסנים ומספרם 60-25 לסנסן. הפרח הנקבי בעל 6 עלי-עטיף, צלקת ושלוש ביציות (אינו מכיל אבקנים, כמובן). בד"כ מתפתחת בפרי שחלה אחת (זרע אחד בפרי). פרחים שלא הופרו - נושרים. הפרח הזכרי בעל 6 עלי-עטיף ו- ו 6 אבקנים".

מסתבר כי חיי המין של התמר הם עניין מורכב ומרתק, אבל עדיין לא הבנתי מה הם בדיוק הסנסנים.


באתר של גילי חסקין,  מדריך טיולים מלומד, היודע דבר על הארץ ועציה, מוקדשים  כמה עמודים לעץ התמר, מחקר של ממש. וכך כותב גילי חסקין באתר שלו:

  • " אשכול תמרים נקרא מכבד (לעתים מופיע גם מרבד). 'מכבדות ובהן תמרים' – סוכה י'ג עב).  כשהם מחוברים לסעיפים הנקראים סנסנית – 'אעלה בתמר אארוז בסנסניו' – לאשכול ציר מרכזי הנקרא שביט".        "....התפרחת נתונה במתחל (מעטפה) גלבני ומוצק, המסייע ומגן תוך  כדי יציאת התפרחת, מתוך הכפות.  צורת התפרחת  מכבד : בקצה שלה ערוכים 40-120  סנסנים, פרחי התמר צמודים לסנסנים ומספרם 25-60  לסנסן".

 

באתר של סלימה  שעיסוק בעץ התמר כתוב:


  • "בסטודיו של סלימה השימוש בקליעה הינו בחומרים טבעיים בלבד. למזלנו, ארצנו ובעיקר הגליל, משופעים בצמחיה טבעית המתאימה ביותר לקליעת סלים.
    חומרים כמו: סנסנים (ענפי עץ התמר), חוטרים של זית, ענפי אלת המסטיק, עץ הרימון , אדר סורי, פילדנדרום, שרביטן, חבושית אלו רק חלק מהחומרים איתם ניתן לקלוע."
  • 'דרך התמרים,' אתר מבקרים כותב: "המבקרים יוכלו להתנסות ביצירה מענפי התמר, מהסנסנים, העלים והפרי".


ועוד נכתב  באתרים לא מעטים  כהנא וכהנא,  קראתי את כל אלה, ולא ידעתי מה בדיוק החלק של  עץ התמר הקרוי סנסנים.  אני מניח כי  כותבי האתרים ידעו היטב באיזה חלק מדובר, אך הניחו כי לנו הקוראים זה מובן מאליו ולא כך.


לאחר שבחנתי תמונות במנוע גוגל,  תיאור הסנסן צריך להיות:  אותו חלק של  עץ הדקל, מעין שרביט דק,  היוצא מעלה הדקל  אשר  עליו,  נמצאים הפרחים ומתפתח הפרי (בעץ נקבי).  אורך סנסן  הנו כמה עשרות ס"מ והם מופיעים במקבצים בני עשרות סנסנים הנתלים כאשכול מן העלה. 

כאשר מורידים את הפרי, הסנסנים נראים כמו מטאטא. 

אינני בטוח כי ההסבר המילולי שלי מבהיר את המושג  במדויק, אך אני מקווה כי הקורא,  יבין במה מדובר.

 

אלא ההנחה כי  הסנסן, הנו  החלק עליו נישא הפרי מקובל על כולם,  אינה סבירה, שכן, אם נחזור לפסוק המדריך בשיר השירים -
"אעלה בתמר, אוחזה בסנסיו.....", נראה  בעייתי משהו, שכן  טיפוס על עץ התמר הגבוה,  קשה, אם נאחזים בסנסנים, וממילא, לא בכל עונות השנה ישנם סנסנים על הדקל וחלק מהזמן, הסנסנים עמוסי פרי ואחיזה בהם תביא לנפילת הפירות. 

הנושא הטריד אותי והקשרתי לידידי הטוב, ציגי (גדעון וייס), חבר קיבוץ יטבתה הנמנה על מייסדי הקיבוץ, שהוא אחד הדקלאים   המומחים ביותר בישראל בכל הקשור לענף התמרים.   ציגי הציג בפני גירסה, אותה שמע בכנסי דקלאים, לפיה, הסנסנים אינם סיבי התמר, העוטפים את הגזע ואת הענפים.   ציגי לא יכול היה להצביע על מקור מוסמך פרשני, התומך בגישה זו, למרות שפונציונאלית, היא נשמעת הגיונית.

החלטתי לחפש באינטרנט.  מתברר כי המושג 'סיבי התמר', תופש מקום חשוב במחשבה היהודית.

 גזע התמר  ובסיס כפות (העלים) התמר מכוסים ברשת של סיבים,  ההולכים ומתקשים,  ככל שהתמר  עולה בשנים (מתבגר). סיביים אלה הם חזקים וניתן לטפס עליהם והם גם שימשו  בעבר  חומר גלם לתעשיית החבלים.

 במקורות נקרא סיב התמר בשמות נרדפים:  נברא, חבלי דצורי, צבותא 
 
וכדי להבהיר מהו סיב המקורות, כותבים ומפרשים : 

 רש"י מפרש  את המילה "סיב": "כרכו בסיב - שגדל ונכרך סביב הדקל כעין מרייל"א של גפנים". ד"ר משה קטן ב"אוצר לעזי רש"י" גורס בדברי רש"י וידיל"א ומפרש "קנוקנת". כוונת רש"י לומר שהסיבים עוטפים ונכרכים סביב גזע הדקל בדומה לקנוקנות הגפן הנכרכים סביבה. 

התחלתי לקרוא וראיתי כי אני טובע בים של מידע סותר.  החלטתי להניח לעניין.  מבחינתי, עד אשר יוכח אחרת, הסנסנים הם השרביטים עליהם גדל הפרי.

יעסקו בדבר תלמידי הישיבות, שזמנם בידם להעמיק ולחקור, אך כנראה כי סוגיה זו, לא תטריד אותם.  

מכל 'המחקר' הקצר שערכתי בנושא,   יש לי כמה תובנות:


  • לא מוכרחים  ואי-אפשר לדעת את הכול.
  • הפייטן המקראי היה אחלה של פנטזיונר

  • ארוטיקה היא עניין של גישה, מידה ונקודת מוצא. כל אחד נדלק ממשהו אחר.

  • כשאתה קורא משהו, גם כאשר נכתב מפי מומחה, לא תמיד מה שאתה מבין, זה מה שהוא התכוון.

  • גם מילונים וגם אתרים רציניים, כותבים לפעמים על דברים שאינם  יודעים על בוריים.

  • עברית הייתה שפה עשירה, ואם היינו אנו  מפרקים את המושגים החדשים לגורמים ומיחדים להם מלים מיוחדות,  היינו מתקשים למצוא אנשים היודעים את השפה על בוריה.

  • רובנו  חולפים לרוב  ביעף מבלי להתעכב,  על פני מלים או תופעות  שאיננו מבינים  עד הסוף.
  •  
    התברר לי, כי בקרב פותרי תשבצים,   הידע על המלה סנסנים או סנסן,  היה בשכיחות גדולה יותר מאשר אצל קוראי ספרות, שחולפים על פני המלים הקשות מבלי להתעכב.  אני בכל זאת,  אמלא את מצברי הידע וההגיון  בקריאת ספרים.

 

 

נעיר באגב :


המלה סנסן   מצוטטת  גם   בספרות  העברית. כך למשל, כותב שי עגנון:  "וקורא בספרים ועולה בסנסני החכמה",   אלו, ל'ג. לא הבנתי את ההקשר אבל השפה יפה.

מתברר גם,  כי השם סנסן  נמצא במקומות אחרים בהם לא הייתי, אך השם לא משך תשומת לבי. 
 ליד עמק האלה. סמוך לשמורת סנסין,  לא רחוק מ -  'גבעת הקרב',  נמצא הר סנסן. גבעת הקרב, לטעמי,  המקום ההירואי ביותר במדינת ישראל, שם נלחמו עד  האיש האחרון,  ל"ה הלוחמים  בדרכם  לגוש עציון,  בעת מלחמת השחרור ובקרתי שם, יותר מפעם אחת. 

 

אריה גבע -  12.1.12

 

 

 

 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

best price adobe photoshop cs6 
buy office 2007 ultimate 
windows xp home edition oem product key 
buy microsoft project professional 2013 
adobe dreamweaver discount 
acquistare viagra in farmacia receptfritt viagra vardenafil bestellen viagra online bestellen rezeptfrei medicamento levitra
cheap viagra order online natural viagra replacement generic viagra american express sildenafil uk over the counter buy tadalafil canada
purchase sildenafil cheap buy tadalafil cialis sildenafil citrate tablets india tadalafil online canada viagra without a prescription canada