בושה בושה
חוק חופש המידע - היענות לקויה של מרבית העיריות למסירת מידע 3-07

חוק חופש המידע - היענות לקויה של מרבית העיריות למסירת מידע  3-07

 

          אריה גבע עו"ד
                        5  במרץ 2007
           דוא"ל: כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת


נייר עמדה מס'  2
חוק חופש המידע  -  היענות לקויה של העיריות למסירת מידע
אי-ציות להוראות החוק


תוכן הדברים:

1.   הסקר וממצאים
2.  מסקנות
3.  נייר-העמדה, חלק מסקר במספר נושאים
4.  הצד הנורמטיבי  - שקיפות פעולות המנהל הציבורי
5.   שקיפות וקיום שלטון החוק בשלטון המקומי
6.   האחראים בעיריות על אי-ציות להוראות חוק חופש המידע
7.   הוראות הדין לעניין מסירת המידע והחיסיון על המידע
8.   אי-בהירות ביישום ההלכות של בית-המשפט העליון
9.   עיקרי חוק חופש המידע, לעניין מסירת מידע
10.  המידע המבוקש בבקשה הפרטנית
11. הבקשה הפרטנית שנשלחה לעיריות
12. טיפול העיריות בבקשה המידע

 

 

נייר עמדה מס' 2
חוק חופש המידע,  היענות לקויה של העיריות למסירת מידע
אי-ציות להוראות החוק

1. הסקר והממצאים:
במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2006, ערך הכותב  סקר בעיריות שעניינו, שקיפות המנהל המקומי וזמינות המידע לתושבים. נושאי הסקר היו: ציות להוראות חוק חופש המידע  התשנ"ח –1998  ;  מתן מידע לתושבים אודות פעילות העירייה ; הליכים משפטים בהם העיריות הנן צד והמצב בספריות המרכזיות.  ממצאי הסקר יפורסמו במספר ניירות-עמדה, שהראשון בהם פורסם ב 11.2.07.

מסמך זה, שני מתוך סדרה, עניינו  בכשלים שהתגלו בעיריות, בטיפולן בבקשה למסירת מידע.  נשלחו בקשות  זהות לקבלת מידע ל - 12 עיריות:  גבעתיים, הוד-השרון, הרצלייה, חדרה, חולון, כפר-סבא, נתניה, ראשון לציון,  רחובות, רמת-גן, רמת-השרון, רעננה.

הממצאים: 
הבקשה לקבלת מידע, שהנו זמין, או צריך להיות זמין, בכל אחת מהעיריות –  זכתה להיענות באופן מלא,  רק בשתיים מתוך 12 העיריות שנבדקו. (עיריית רעננה, שהעבירה את המידע המבוקש במועד, ועיריית נתניה, שהעבירה את המידע תוך 55 יום ממועד משלוח הבקשה).  שתי עיריות נוספות העבירו מידע חלקי,  (רמת-השרון – חלקי ביותר, והרצליה לאחר 90 יום).

ביתר  8 העיריות אליהן נשלחה בקשת המידע,  הייתה התגובה ש - המידע המבוקש זמין, או שאינו קיים או שהעירייה נקטה בחוסר מעש.  לא ניתן לדעת אם המידע  קיים  או שהעירייה אינה רוצה למסור אותו, מבלי להודות בכך.  (מדובר במידע חיוני לעירייה ולעומדים בראשה, לשם ניהול ובקרה ראויים על  ההליכים המשפטיים שמקיימת העירייה.  אי-קיום או העדר זמינות של המידע המבוקש, מצביע על החשיבות הנמוכה שמייחסים העומדים בראש העיריות, לפיקוח ולבקרה על  ההליכים המשפטיים שהעירייה  מנהלת. נושא  ההליכים המשפטיים שמנהלות העיריות, יידון בנייר-עמדה אחר).

בירור קיום המידע המבוקש וזמינותו לעיון, על-ידי הממונה על ביצוע חוק חופש המידע (או כל פקיד אחר בעירייה),  -   הנה  פעולה פשוטה שניתן לבצעה  תוך זמן קצר. אי-לכך, ציות ראוי לחוק חופש המידע וניהול יעיל וראוי של העירייה, היו  צריכים להביא לכך, שתשובה למבקש המידע, שאין המידע זמין,  תינתן תוך זמן קצר.  רק  עירייה אחת (עיריית רמת-גן) מתוך 9 העיריות שלא העבירו את המידע, השיבה תוך 30 הימים הנקובים בחוק -  כי אין בידה את המידע.
התנהגות ראויה ודוגמא לכך, שאפשר להתנהל אחרת
המקרה של עיריית רעננה, בו פעלה העירייה ביעילות וסיפקה את כל המידע המבוקש בפרק הזמן הנקוב בחוק  -  הנה ראייה, שכל שנדרש הנו ניהול טוב והפנמה של העומדים בראש העירייה, שהרשות המקומית פועלת למען הציבור וכל שיש לה, בא מכוחם של התושבים.

2. מסקנות:
2.1  הסקר נערך בעיריות במרכז הארץ, שרובן נמנות על העיריות המבוססות יותר. ממצאי נייר-עמדה זה, מחזקים את ממצאי נייר-העמדה הראשון,  שראשי העיריות, לא הפנימו עדיין את חובתם שבדין, לפעול בשקיפות וכי הדרך בה הם פועלים, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק חופש המידע.    המושגים של שקיפות פעולות המנהל,  הזכות לקבלת מידע, כנגזרת של זכות ביטוי חופש הביטוי,  במצב הקיים, ככל שהדברים נוגעים לשלטון המקומי, הופכים להיות קלישאות או מליצות. 

2.2  מתגובות שהתקבלו, עולה הרושם, כי חלק מראשי העיריות, חדורים רצון טוב למלא אחר הוראות החוק ולשפר את השרות לתושבים. נראה, כי מקור המחדלים החמורים בנושא הנבדק, מקורו בחוסר ידיעה או בהיעדר הפנמה של משמעות שקיפות המנהל וזכות האזרחים בחוק לקבלת מידע.  מצב  כזה, יש לזקוף גם לחובת מערכת השלטון המרכזית:  משרד הפנים, משרד המשפטים, משרד החינוך.

2.3  מצב בו, קבלת מידע מרשות ציבורית הופכת  להיות משימה מורכבת, מקשה על קיום  בקרה של ממש, מצד התושבים על פעולות הרשות המקומית.  כשאין שותפות והיזון חוזר, בין התושבים לבין הממשל המקומי, הופכים זרעי הפורענות, לעשבי פרא שקשה לנכשם.

2.4  אכיפת ציות מלא להוראות חוק המידע, הנה משימה קלה יחסית. אחריות, שבצידה סנקציות, שיוטלו  על העומד בראש הרשות המקומית ועל הממונה על ביצוע הוראות חוק חופש המידע,  תביא ללא ספק, לשינוי של  ממש בגישתם לנושא.

2.5  בבקשה לקבלת המידע בה עסקנין, לא העלתה אף אחת מהעיריות, טענת חיסיון המידע. אולם, על-פי ניסיון הכותב -  רשויות ציבור, נוהגות לעתים, להשתמש בטענת החיסיון, כעילה לסירוב מסירת המידע, זאת בלא בסיס ראוי.  ההלכות שנקבעו על-ידי בית-המשפט העליון, קובעות באופן גורף וחד-משמעי, את חובת רשות ציבורית להעמיד את המידע שברשותה לעיון הרבים. עם זאת, למרות  הקביעות הנורמטיביות הברורות, פסקי-הדין הארוכים והמאלפים, מלאכת מחשבת משפטית ואינטלקטואלית  -  אין בהם הנחיות פעולה ישימות וברורות, שיימנעו ניצול לרעה של שימוש מצד הרשויות, בטענת חיסיון כדי להימנע מחשיפת המידע.  וכך,  יש לנו דין נורמטיבי מאיר עיניים, אך מציאות של  פעולות המנהל הציבורי באפרוריות ובחשיכה.
2.6  ממצאי נייר-עמדה זה, מחזקים את הדעה, שיש מקום לשנות במספר סעיפים את חוק חופש המידע. ההלכות שנפסקו על-ידי בתי המשפט, ריבוי המקרים המגיעים לערכאות, מיעוט יחסי של בקשת לקבלת מידע, תגובת רשויות השלטון למסירת מידע,  והניסיון שהצטבר  מאז נחקק החוק  בשנת 1998 קוראים להביא להפיכת החוק, מנורמה המבטאת הצהרת כוונות גרידא,  לנורמה ישימה  שתביא בפועל לשקיפות המנהל הציבורי. 

2.7  נחזור על שכתבנו בנייר-העמדה הראשון שפורסם ב – 11.2.07  - אם  השלטון המרכזי ורשויות אכיפת החוק – ימשיכו בחוסר מעש, תוך אדישות לאי-ציות הרשויות המקומיות להוראות חוק חופש המידע, בל יתפלאו,  שהמצב בו נמצאות הרשויות המקומיות, גם בתחומים אחרים של קיום שלטון החוק, רק ילך ויחמיר.

 

  
 3.  נייר-העמדה   -  חלק מסקר במספר נושאים

נייר-עמדה זו הנו חלק מפועלו של הכותב למען שקיפות והגינות המנהל הציבורי, המבוצעת  בלא כל תמיכה או סיוע מגורם כלשהו.  אחת מדרכי הפעילות  בה נוקט הכותב הנה, הכנת  ניירות-עמדה בנושאים חשובים ובמידת הצורך, פנייה לגופי שלטון וכמוצא אחרון, פניה לערכאות משפטיות. 

הכותב הקים ומפעיל אתר אינטרנט בשם בושה : www.busha.co.il , המסייע בידו להביא את פועלו לידיעת הציבור.

התמונה שהתגלתה בפני הכותב, בכל הקשור לכיבוד וקיום הוראות חוק חופש המידע על-ידי העיריות -  הנה עגומה ומעוררת דאגה לקיום שלטון החוק ולנגזר מכך. לא ששקיפות פעולות המנהל הציבור הנגזרת מחוק חופש המידע, הנה הנושא החשוב ביותר העומד על סדר היום הלאומי, אלא יש לראות את הזלזול ואי-כיבוד הוראות החוק מצד ראשי העיריות בעניין זה, כבבואה לנעשה על-ידם בתחומים אחרים. 

הסקר נעשה בחודשים דצמבר 2006-ינואר 2007, בעיריות באזור המרכז (מרחובות – חדרה).  במסגרת זו, ביקר הכותב  ב– 15 ספריות עירונית-ציבוריות בערים שונות, גלש בעשרות אתרי אינטרנט של רשויות מקומיות והגיש בקשה לקבלת מידע  ל – 12 עיריות.

כדי לבחון את הענות העיריות למסירת מידע על-פי הוראות חוק חופש המידע, הוגשו  בקשות לקבלת  מידע  בנושא  - מספר ההליכים המשפטיים בהם העיריות הנן צד  בסוף השנים 2004 ; 2005, ב – 12 ערים,  תוך תשלום אגרת המידע המלאה לכל עירייה.  הממצאים והמסקנות של פעילות זו, הם עניינו של נייר-עמדה זה. 


4.  הצד הנורמטיבי - שקיפות פעולות המנהל הציבורי
פעילות למען הגברת  שקיפות פעולות המנהל  הציבורי ונגישות הציבור למידע בו מחזיקה הרשות, הנו לדעת הכותב, אחד האמצעים היעילים והזולים,  להביא לשיפור התנהלות המנהל הציבורי והפיכתו להוגן ויעיל יותר. אמרתו המפורסמת של השופט היהודי-אמריקאי לואי ברנדיס :  אור השמש הנו המחטא הטוב ביותר ואור המנורה השוטר היעיל ביותר, השתרשה כמטבע לשון, שאומצה בפסקי-דין של בית-המשפט העליון אצלנו, כמו במרבית הארצות הדמוקרטיות בעולם.

אלא שדיבורים והצהרות הם דבר אחד, ומעשי השלטון והתנהגותו למעשה, הם עניין אחר. למרות שהזכות לקבלת מידע מרשות ציבורית, הפכה למעין זכות יסוד במשפט הישראלי והכול מסכימים ששקיפות פעולות המנהל הציבורי הנה אבן יסוד בשיטתנו – הרי  בהשוואה לארצות נאורות ומסודרות, פעולות המנהל הציבורי אצלנו, נעשות 'במחשכים'.

העובדה שבית-המשפט העליון קבע לא אחת, שכל המידע שמחזיקה הרשות הציבורית, שייך לציבור ואין הרשות מחזיקה במידע אלא כנאמן הציבור, אינה 'מרשימה'  חלק מרשויות הציבור ולא אחת, קבלת מידע שמבקש האזרח,  כרוכה בדרך חתחתים, שמקשה על קבלת המידע, אם בכלל.

עליונות שלטון החוק, הנה נשמת אפה של דמוקרטיה וקיום הוראות החוק על-ידי רשויות השלטון, הנה הבסיס המרכזי של חיים דמוקרטים תקינים. דיבורים נאים מפי נבחרי ציבור ועובדי ציבור, אין בהם להיות תחליף למעשה של ממש והם נשמעים  ציניים, נוכח ריבוי המקרים בו רשויות מקומיות עושות את החוק פלסתר, או אפילו שמות אותו למרמס ולעג. 

דווקא נוכח הגילויים בכשלים של קיום שלטון החוק, על-ידי חלק מרשויות המדינה, על האזרחים לסייע להחדרת והטמעת עליונות שלטון החוק וערכים נורמטיביים ראויים, ברוח המסורת והדת היהודית והערכים האוניברסאליים המקובלים בארצות נאורות.

פעולות הסברה מקיפות ואכיפה החלטית של הוראות חוק חופש המידע בנושאי  שקיפות המנהל  ודיווח הרשויות לאזרחים  – הנם נדבך בסיסי בבניית אמון הציבור ברשויות השלטון. אכיפת הוראות החוק על ראשי הרשויות המקומיות, אינה דורשת השקעת משאבים רבים או גיוס שוטרים ופקחים לאכיפה הוראות החוק. כל שנדרש הנו פעולה החלטית, יעילה ובמידה הראויה.

חוק חופש המידע, הנו תחת כנפיו של משרד המשפטים. העובדה שהציות לחוק הנו בשפל ומשרד המשפטים לא עושה דבר בעניין זה, מעוררת שאלות נוקבות.   לא רק שהשקיפות הנורמטיבית, אינה מקוימת, אלא שלא כל  האזרחים (המעטים), המבקשים לקבל מידע מרשות ציבורית,  זוכים לקבלו.  חלקם (בעיקר גופים עסקיים או ארגונים), פונים לבתי המשפט ובכך נגזל זמן שיפוטי יקר. נראה כי לאחר 8 שנים בהן קיים חוק חופש המידע ,הגיע העת לבחינה ושינוי.


  5.  שקיפות וקיום שלטון החוק ברשויות המקומיות
הקשר בין האזרח לבין הרשות המקומית בה הוא מתגורר, הנו קשר יום-יומי, בעל השפעה רבה  על חייו של האזרח. שקיפות פעולות הרשויות המקומיות דרושה וחיונית לתושבים, אלא שרובם, אינם ערים לזכויותיהם ואינם מודעים לחובת הרשות המקומית, לנהוג כלפיהם בשקיפות ולהמציא להם מידע על-פי בקשתם. הפסיקה של בית-המשפט העליון לפיה, הרשות המקומית, הנה נאמן הציבור וכל אשר יש לה, מכוחו של הציבור בא ולמענו נעשה, לא הופנמה על-ידי העומדים בראש הרשויות המקומיות וגם התושבים לא ערים למצב כי המידע שמחזיקה העירייה הוא שלהם. 
ברשויות המקומיות, הצורך בבקרה הדוקה יותר של האזרחים, הנו רב יותר, שכן מדובר בפעילות שוטפת, קרובה ונוגעת יותר לחיי היום-יום של אזרחים רבים  ואיכות חייהם, ומצד שני,  רמת המנהל העירוני והנורמות שהשתרשו בחלק מהרשויות – קוראים  לפיקוח הדוק יותר, של רשויות המדינה ושל התושבים. 

במדינות בהם קיימת מודעת גדולה לזכויות האזרח ולגבי חובות הרשות הציבורית, קיים  שלטון תקין ומנהל ציבורי יעיל שפועל למען הכלל ולא לשם קידום אינטרסים זרים או של העומדים בראש.  ניקיון ציבורי מושג באותם מקומות, בין היתר, בשל התפקיד שממלאים האזרחים  בקיום בקרה על פעולות השלטון. במציאות הישראלית, אין מערכת החינוך רואה לכך, שהציבור יחונך ויוכשר לקחת חלק פעיל בפקוח ובקרה ציבורית על מערכות השלטון ולמעשה, אין לציבור ידיעה של ממש, על חובות הרשויות מצד אחד ועל זכויותיו והכלים העומדים לרשות האזרחים  בבקרה על השלטון, מצד שני.  גם רשויות אכיפת החוק, אינן  מעודדות את האזרחים לקחת חלק  בתהליך הבקרה וכך הרקב והסיאוב הולכים  ופורחים.

יפים לעניין זה, דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן, בבית-המשפט העליון בעע"ם 7024/03   אריה גבע נ. יעל גרמן  ועיריית הרצליה :
." מוצא אני לנכון להזכיר את שאולי הינו המובן מאליו והוא, כי חשיפת מידע הנוגע לפעילותה של רשות ציבורית אינה בהכרח פועלת לחובתה של האחרונה. לשון אחר, לא בכל מקרה ומקרה גילוי מידע כאמור יהא כרוך בהתמודדות ישירה בין אינטרסים נוגדים - אלו של הפרט מחד ואלו של הרשות הציבורית מאידך. יש לזכור, כי חשיפת מעשיה של הרשות הציבורית לאורה המחטא של השמש מסייעת בהגשמת שתי מטרות חיוניות עבורה. ראשית, שקיפות הליך קבלת ההחלטות על ידי רשות שלטונית מחזקת את אמון הציבור בה. שנית, קבלת מידע על פעילות הרשות מאפשר קיומו של מנגנון ביקורת יעיל על מעשיה. מנגנון ביקורת ציבורית שכזה, יאפשר לרשות להפיק את הלקחים המתאימים ולשפר דרכיה בעתיד, באם יהיה בכך צורך".

הרשויות המקומיות והעומדים בראשם, הנם אנשים פוליטיים הנזקקים לקולו של הבוחר  ולשם כך, הם משתמשים במשאבי הרשות להאדרת שמם ותפארת מעשיהם, האמיתיים ו/או המדומים. לעתים, קשה להפריד בין הוצאת כספים לשם מסירת מידע חיוני לתושבים,  לבין ניצול לרעה של העומד בראש, לקידום שמו ופרסומו האישי או למען הבטחת בחירתו.  שימוש כזה בכספי ציבור הנו פסול ויש לשרש את התופעה, תוך נקיטת צעדים במקרים החריגים. אתרי האינטרנט שהקימו מרבית הרשויות המקומיות והתכנים הנמצאים בהם, ממחישים עניין זה. המידע שנמסר על-ידי הרשויות המקומיות  באינטרנט או במנשרים,  חוברות, פרסומים, הודעות דובר וכו', משמש רק בחלקו, מידע בו יש לתושבים עניין. גלישה באתרי האינטרנט של העיריות מצביעה, עד כמה חסר מידע מוחשי  אודות פעילות הרשות המקומית וזכויות התושבים. לרוב, נמצא באתר בעיקר,  מידע שלראש הרשות המקומיות,  יש  עניין להביאו לידיעת הרבים.

בלעדי פעולה חינוכית והסברתית רבות הקיף מצד רשויות המדינה, להגביר בקרב האזרחים את המודעות  לזכויותיהם, לרבות השימוש האפשרי בחוק חופש המידע,  לא נגיע למצב בו נמצאות מדינות מתוקנות רבות.  מן הראוי שהעומדים בראש העיריות יפנימו, כי שקיפות פעולות המנהל ומעורבות הציבור, אינם פועלים כנגדם, אלא יש בהם לחזק  את מעמדם האישי ואת הישגי שלטונם האמיתיים, אם ישנם כאלה. רק שותפות אמת ושיתוף פעולה בין, אלה שבידם הופקד בידי התושבים,  הסמכות והעצמה לנהל ולקבוע,   לבין התושבים, יביא את ישראל לשורת המדינות המתוקנות, בו השלטון מתנהל בהגינות וביעילות.  לא נדרשת השקעת משאבים רבה כדי להגביר את המודעות בקרב הציבור לזכויותיו וליכולתו לפעול למען חיים הוגנים וטובים יותר בארץ הזו. 


התנהגות ראשי הערים, השקיפות המוגבלת, מניעת המידע  מהציבור והעדר עידוד לציבור לקחת חלק אמיתי בנעשה בעיר, פוגעים לא רק בתושבים, אלא בראשי העירייה עצמם.

6. האחראים בעיריות על אי-ציות להוראות חוק חופש המידע
האחריות לאי-קיום הוראות חוק חופש המידע, באשר לבקשת אזרח לקבלת מידע, הנה של -  הממונה על יישום חוק חופש המידע ברשות המקומית. אולם אין העומד בראש העירייה, יכול לראות עצמו כמי שפטור מאחריות בין באופן ישיר ובין באופן שילוחי. .

הוראות חוק חופש המידע התשנ"ח -  1998, קובעות מי האחראי על ביצוע החוק בכל רשות ציבורית:  "ממונה
3.   ראש רשות ציבורית ימנה, מקרב עובדי הרשות, ממונה על העמדת מידע לרשות הציבור, על טיפול בבקשות לקבלת מידע ועל יישום הוראות חוק זה ".

מתגובות העיריות עולה, כי בחלק מהן, לא קבע  ראש העירייה,  אדם האחראי על יישום הוראות החוק.  הוראות החוק קובעות סמכויות וחובות שיש לאחראי ברשות הציבורית על ביצוע הרואות החוק.  העדר מינוי כזה, פוגע בעבודת הרשות  או שמביא למצב בו פועל עובד עירייה בלא סמכות בדין.  (החוק לא הגדיר כיצד יכונה תפקידו של אותו ממונה. ניתן להבין כי תוארו צריך להיות 'ממונה על העמדת מידע לרשות הציבור' , אך בכל רשות מקומית הוא מכונה בתואר שונה.

ראשי העיריות פועלים בכל הקשור לשקיפות המידע,  באופן לא נורמטיבי. מצב זה אפשרי, משום שהם, כמו רבים בארץ הזו, פועלים במציאות בה שלטון החוק אינו נאכף ואין מקפידים בו. אי-קיום בריש גלי של הוראות החוק על-ידי רשויות החוק, עלול להשתרש כנורמה מקובלת. כאשר הרשויות המפקחות ורשויות אכיפת החוק, אינם עושים דבר לבער את הנגע בשלב העוברי, הרי שהוא צומח לממדים מפלצתיים חסרי שליטה. יאמרו,  ממילא אין הציבור מתעניין בדיווחים אודות הנעשה ברשות, אז לא נורא אם אין מקיימים את הוראות חוק חופש המידע לעניין דיווח. תפישה זו, הרווחת במקומותינו, היא שהביא למצב בו לית דין ולית דיין וקצרה כיום, ידם של רשויות החוק להושיע.

לתפישתנו, אי-קיום הוראות חוק חופש המידע,  אינו חוסר הקפדה על הוראת חוק חסרת חשיבות,  אלא התרסה כנגד קיום ערך חשוב לקיום מנהל עירוני הוגן והגון, תוך מניעת מעורבות האזרחים בתהליך השלטוני למען שיפורו והגינותו.

7.  הוראות הדין  לעניין מסירת מידע והחיסיון על המידע. 
 בבקשות שהוגשו לקבלת מידע,  נשואות נייר-עמדה זה,  לא השתמשו העיריות בטענות חיסיון המידע,  אלא פשוט נהגו בחוסר ציות להוראות החוק.  אולם לא אחת,  סעיפי חיסיון המידע, שנקבעו בחוק, מנוצלים על-ידי רשויות הציבור, בלא בסיס ראוי או בלא נימוקים של ממש. נייר-עמדה זו אינו עוסק בניתוח משפטי של טענות החיסיון ומידת והצדקת השימוש שעושות בו הרשויות הציבוריות, אך ראינו מקום להביא  במסגרת זו, את לוז המצב המשפטי בנושא. 

הוראות חוק חופש המידע התשנ"ח – 1998, הנן המסגרת  הנורמטיבית הקובעת את זכות התושבים לקבלת מידע מרשויות הציבור.  הדרך בה על הרשות לנהוג באזרח המבקש מידע מפורטת בחוק הראשי, ללמדך, לחשיבות הרבה שנתן המחוקק למסירת המידע, שהנו אחד מהיבטיה של שקיפות המנהל הציבורי. סעיף 9 לחוק חופש המידע, קובע את המקרים בהם רשאית (להבדיל ממנועה), שלא למסור את המידע המבוקש, מטעמי חיסיון.  לעתים, אכן סירוב הרשות הציבורית למסור מידע, נעשה מטעמים עניינים, אך לא אחת, אנו נתקלים בשימוש לא ראוי בטענת החיסיון, כדי למנוע את האזרח מקבלת המידע המבוקש.

ראינו מקום להביא  מדברי בית-המשפט העליון,  בנושא חופש המידע ובעיקר, בעניין החיסיון הקיים לגבי מידע פנים ומידע על מדיניות בשלבי עיצוב (סעיפים  9. (ב) (2) (4)  בחוק חופש המידע. הסתפקנו בשני פסקי-דין מאלפים ומאירי עיניים,  בהם פרסו השופטים הנכבדים, על-פני עשרות עמודים, את ניתוח הסוגיה המשפטית והערכית וקביעתם המשפטית: 

עע"ם 9135/03, המל"ג נ. עיתון הארץ,  הרכב מורחב של בית-המשפט העליון (7 שופטים), ניתן ביום 19.1.06 :
"8. הזכות לקבלת מידע על פעילותן של רשויות ציבוריות היא מאבני היסוד של חברה חופשית. היא נוגעת לעצם קיומו של המשטר הדמוקרטי, היא מזינה את חירות הביטוי וניזונה ממנה והיא משקפת את התפיסה המשפטית לפיה הרשות כנאמן הציבור מחויבת לדאוג לציבור ולא לעצמה במילוי תפקידיה (ראו א' ברק "חופש המידע ובית-המשפט" קרית המשפט ג' (תש"ס)
'משידענו כי עובד הציבור עושה בנאמנות כשליח הציבור, חייב הוא ממילא בחובותיו של שליח ובהן החובה ליתן דין-וחשבון על מעשיו, קרא, לגלות לשולחיו - לכלל הציבור - מה עשה ומה לא עשה, מדוע עשה כך ולא אחרת, וכשלא עשה - מדוע לא עשה. חייב הוא לגלות כל מעשים ומחדלים ונימוקיהם בצידם. כך, רק כך, יוכל הציבור לדעת אם עשה עובד הציבור באמונה; כך, רק כך, יאמין הציבור במינהל ובעובדיו. המינהל חייב אפוא בשקיפות פעילותו והחלטותיו'.


"...אמור מעתה - בשל האינטרס הציבורי הכללי עליו עמדנו לעיל רשאית אומנם הרשות לסרב למסור מידע הנוגע לדיונים פנימיים, אך עד שתעשה כן עליה לבחון את מכלול השיקולים הצריכים לעניין ועליה למצוא בנסיבות הספציפיות של כל מקרה נתון את נקודת האיזון בין האינטרס הציבורי שבחיסוי המידע ובין האינטרס הציבורי והפרטי, ככל שהוא קיים, בחשיפתו של המידע. על הצורך לקיים איזון הלוקח בחשבון את נתוניו הקונקרטיים של כל מקרה ומקרה ועל כך שאין להישען על האינטרס הכללי בלבד כנימוק לסירוב לחשוף מידע....

23. חובה נוספת המוטלת על הרשות מכוח הדין המינהלי בכל הנוגע לטיפול בבקשה למסירת מידע לפי חוק חופש המידע, היא החובה לנמק את הסירוב למסירת המידע שנתבקש, כולו או חלקו, ככל שכך החליטה. חובת ההנמקה מקטינה את החשש מפני החלטות שרירותיות או שגויות והיא תורמת לבניית האמון במערכת היחסים שבין הרשות לאזרח במדינה דמוקרטית (על חשיבותה של חובת ההנמקה ועל היותה אחת מחובות היסוד המוטלות על רשות מינהלית ראו י' זמיר הסמכות המינהלית (כרך ב', תשנ"ו) 898-897). אכן, רשות ציבורית אינה רשאית להסתפק בסירוב לקוני לבקשה למסירת מידע ועליה לפרט את הטעמים לכך, על מנת לאפשר למבקש המידע לעמוד על טעמים אלה ולשקול את מהלכיו. פירוט הטעמים לסירוב מאפשר גם לבית המשפט לעמוד על השיקולים ששקלה הרשות ועל האיזון הפנימי שערכה לגביהם, בהעבירו את ההחלטה תחת שבט ביקורתו".

"החלטותיה של המועצה אינן ממלאות אחר דרישות אלה והגישה בה נקטה לעניין החלטות הסירוב בשני המקרים שבפנינו פוגמת בסבירות החלטותיה ומצדיקה את ביטולן. אכן, החשש הכללי שביסוד הסייג הקבוע בסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע כי ייפגעו כנות הדיונים הפנימיים המתקיימים ברשויות ציבוריות והאפקטיביות שלהם, אינו פוסח על המועצה. יחד עם זאת, חשש כללי זה לבדו אין בכוחו להכריע את הכף בכל בקשה לחשיפת מידע בדבר דיונים פנימיים. כפי שכבר צוין, ההתמודדות של הנושאים במשרה ציבורית - ובכללם חברי המועצה - עם המתחים הכרוכים בצורך לפעול בשקיפות ולחשוף לעין הציבור את המידע הקשור לפעילותם, הינה בלתי נמנעת ומתחייבת מהאופי הציבורי של הפעילות".

עע"ם  (בית-המשפט העליון), 7024/03, אריה  גבע נ. יעל גרמן, ראש העירייה בהרצליה ואח', ניתן ביום 6.9.06:
"מדובר בזכות שפרישתה רחבה, ואשר משקפת את ההכרה בצורך בפועלה של רשויות הציבור בשקיפות מלאה שלשמו אומץ  כלל של גילוי, בכפיפות לחריגים אליהם אדרש בהמשך...". 

"הזכות למידע, נתפשת כחיונית לצורך הגשמת זכות היסוד החוקתית של הפרטי לחופש הביטוי...".
"חופש המידע הינו תנאי להגשמתה של זכות הציבור לדעת, ובהמשך ליכולתו של ציבור זה לבטא דעותיו ועמדותיו".

"...תפישת הרשות  כנאמן הציבור המחויב בראש ובראשונה לאינטרס הציבור ולא לאינטרס הפרטני של הרשות.  המידע נאסף בידי הרשות לטובת הציבור כולו הוא נאסף ולטובת כל אחד מיחידיו".

"הזכות למידע הינה אמצעי חשוב ומהותי ביכולתו של הציבור להפעיל פיקוח ובקרה על רשויות הציבור ולקחת חלק בעשיה השלטונית".

"אין משמעם של דברים כי עצם החשש הערטילאי מפני השפעה על הגורמים הרלבנטיים ברשות די בו כדי לפטור את הרשות מחובתה הרחבה למסור המידע.  מדובר במבחן של שכר היגיון ושכל ישר".

"...סדר הדברים הנכון הוא כי הרשות תוכיח כי מתקיימת עילה לחיסוי המידע ואם עלה בידו של עותר להצביע על קיומו של אינטרס ציבורי בגילוי המידע, שב הנטל אל הרשות להראות כי איזנה איזון ראוי וסביר בין השיקולים הצריכים לעניין..."

" סייג זה (מדיניות בשלבי עיצוב סעיף 9 (ב) (2) לחוק חופש המידע) מטרתו לאפשר לרשות לגבש את מדיניותה באופן מקצועי, עניני ואפקטיבי, אולם אין מקום לספק כי משנשלמה מלאכת עיצוב המדיניות אין הרשות יכולה לחסות עוד בצלו של הסייג ויש לחשוף את המידע הרלבנטי".

"האינטרס הציבורי בדבר השמירה על תפקודה היעיל של הרשות הציבורית אינו חזות הכול.  הבטחת מעטה מסוים של חיסיון על התייעצויות פנימיות על מנת לאפשר לעובדי הרשות לקיים ביניהם דיאלוג כן וגלי עובר לגיבוש ההחלטה, אין פירושו 'הורדת מסך ברזל על דיונים פנימיים ועל חומר פנימי בכל מקרה'".

עניינו של הערעור דלעיל, הנו, סירובה של עיריית הרצליה למסור את המידע  והפרוטוקולים  מועדה, שהקימה ראש העירייה לבחינת חלוקת נטל הארנונה בעיר. ארבע שנים נאבקה עיריית הרצליה, כדי שלא למסור את המידע,  כאשר בסופו של יום, כשנמסר המידע על-פי החלטת בית-המשפט העליון, התברר, שאין במידע כלום להפריע לפעולות העירייה, או להועיל למבקש. על-פניו מאבקה של עיריית הרצליה בערכאות, תוך בזבוז  משאבי העירייה,  נעשה מטעמים לא ברורים.

8.  אי-בהירות ביישום ההלכות שנפסקו בבית-המשפט העליון
הוראות חוק חופש המידע והקביעות הנורמטיביות של בית-המשפט העליון, בדבר זכות האזרחים לקבלת המידע המצוי בידי הרשות הציבורית, הן גורפות וברורות. ניתן היה לצפות, שרשויות הציבור בכלל והרשויות המקומיות בפרט, יצייתו לנורמות שנקבעו.  עם זאת, למרות הערך החשוב שמייחסים בתי המשפט לשקיפות המנהל הציבור ולזכות האזרחים לקבלת המידע, הרי ישום מבחני חיסיון המידע שנקבעו בחוק, מקנים לרשויות הציבור דרך לחמוק מחובתן.  למרות שבית-המשפט העליון דן בנושאים אלה בהרחבה, ולמרות שבשני פסקי-הדין דלעיל, (קיימים גם אחרים),  קבע בית-המשפט כי הרשויות הציבוריות לא פעלו כראוי שטענו לחיסיון המידע המבוקש -  נמנע בית-המשפט העליון מקביעות דפוסי פעולה ברורים, שיהוו מורה דרך הלכה למעשה,  מתי רשאית רשות ציבורית להימנע ממסירת מידע בטענת חיסיון.  משלא נהג בית-המשפט העליון לעניין ההוצאות, ביד רמה עם רשויות הציבור, שהשתמשו בטענת החיסיון באופן לא ראוי, הפועל היוצא, שאין לרשויות הציבור, כל חשש מאי-מסירת המידע.  מה עוד, שממילא ההוצאות המשפטיות בניהול המאבקים כנגד האזרחים, משולמות מהקופה הציבורית והעומד בראש הרשות, אינו נושא בהן, גם משהתברר כי טענת החיסיון הייתה טענה לא מבוססת, או אפילו טענת סרק. 

בית-המשפט העליון,  למרות פסקי-הדין הארוכים והמאלפים מבחינה עיונית וערכית, לא הבהיר דיו, באופן ענייני ומעשי,  מהם תחומי הצוהר באמצעותן רשאיות  רשויות הציבור להתחמק מחובתן למסירת המידע והשאיר זאת למבחן ההיגיון והשכל הישר, ממילא הוא נתן לרשויות הציבור חבל ארוך דיו, לעשות כרצונן.   מצב כזה, אינו מונע מחד גיסא את שרירות פעולות המנהל הציבורי ומאידך גיסא, מביא לפתחם של בתי המשפט המנהליים, מקרים רבים בהם אין האזרחים מסכימים עם סירוב הרשות למסור מידע. רוצה לומר, שניתן היה לצפות, כי לאחר הדיונים המקיפים והמאלפים שנערכו בפני בית-המשפט העליון,  ראוי היה ההלכה תהיה ברורה  לרשויות הציבור ולא ניתנת לפרשנות הנוחה להן.  היעדר קווים ותחומים מוגדרים ברורים המוטלים על הרשות, גם בתי-המשפט המנהליים, יפסקו לפי התפישה הנורמטיבית ערכית של השופט בפניו מובאת העתירה.  הזכות  לקבלת המידע,  שאין איש חולק עליה וכולם מדברים בחשיבותה,  זכתה להכרה וחשיבות גורפת מצד בית-המשפט העליון, אך יישום הזכות לאזרחים,  בחיי המעשה, ממשיכה להיות משוכה גבוהה מדי. 

9. עיקרי חוק חופש המידע לעניין הגשת בקשה לקבלת מידע
חוק חופש המידע קבע,  דרך פשוטה ויעילה שמאפשרת לכאורה, לכל אזרח, לקבל מידע מרשות ציבורית.  (ראה נספח א')
אין האזרח חייב לציין את הטעם לבקשתו  כדי לקבל את המידע, די בכך, שישלם את האגרה שהשית עליו החוק (כיום 83.0 ₪) , כדי שהרשות הציבורית תהא חייבת במסירת המידע. 

על הרשות החובה לפעול כדלהלן:
הרשות הציבורית חייבת להודיע למבקש ללא שיהוי, אך לא יאוחר מ – 30 מקבלת הבקשה, אם היא נענית לבקשה או מסרבת למסור את המידע. 
רשאי ראש הרשות הציבורית, או מי שהוא הסמיך לכך, להאריך את התקופה האמורה ב – 30 יום נוספים ובלבד שנימק בפני המבקש את הצורך בהארכה.
במקרים של מידע מורכב ורחב היקף, רשאי ראש הרשות (מבלי שיש בסמכותו להעביר חובה זו לאחר),  להאריך את התקופה בעוד 30 יום (סה"כ לא יותר מ – 60 ימים מקבלת הבקשה), ועליו להודיע למבקש על הנימוקים.

נבחנה מידת הציות העיריות להוראות אלה של החוק, בבקשה לקבלת מידע ששלחנו להן.

10. המידע המבוקש בבקשה הפרטנית
המידע שביקש הכותב מכל אחת מהעיריות היה : 
א.  מספר ההליכים שפתחה העירייה בשנים:   2004 ; 2005.
ב.  מספר ההליכים שנפתחו נגד העירייה בשנים:   2004 ; 2005.
ג.  מספר פסקי-דין או החלטות שיפוטיות שניתנו בשנים: 2004 ; 2005
    ד.  מספר ההליכים שהעירייה לא זכתה בדין, בפסקי-הדין  שניתנו בשנים  2004 ; 2005. 
ה.  מספר התיקים המשפטיים, בהם העירייה הייתה צד, שהיו עומדים ותלויים בתאריכים:
  31.12.04  ; 31.12.05  

מדובר במידע של נתונים מצרפיים, שחזקה שנמצא על שולחנם של:  ראש העירייה,  המנכ"ל, מבקר העירייה והמחלקה המשפטית, לפחות אחת לשנה.   לדעת הכותב, קיומו וזמינותו של מידע כזה, הנו חיוני למעקב ראוי של המחלקה המשפטית ושל העומדים בראש העירייה, אחר המתרחש בהליכים המשפטיים בהם העירייה הנה צד. (העירייה צריכה שתהא בידה רשימה פרטנית מרוכזת ונגישה, אך המבקש לא ביקש לקבל מידע זה).

מעקב ובקרה על ההליכים המשפטיים בהם מצויה העירייה,  חשוב לא רק מבחינת  הערכת החבויות והסיכונים הכספיים בהם נמצאת העירייה, אלא בעיקר,  להערכה שוטפת של העול (הכספי, המנהלי והנפשי), שמטילים ההליכים המשפטיים על עובדי העירייה ועל הצדדים האחרים, שברובם הנם, מן הסתם, תושבי העיר.

העדר מידע כזה, או אי-זמינותו, מצביע לדעת הכותב,  על  כשל העומדים בראש המחלקה המשפטית ושל מערכות הבקרה של העירייה. כן יש בכך להצביע, שאין העומדים בראש העירייה, מתעניינים או נותנים ידם להליכים המשפטיים בהם נתונה העירייה. (הנושא יידון בנייר-העמדה הבא).

11. בקשת המידע הפרטנית שנשלחה לעיריות 
בקשת המידע  שנשלחה  ב- 28 בנובמבר  ל – 12 עיריות מסומנת ב' ורצ"ב.  בבקשה לקבלת  המידע צוין  במפורש,  שהעירייה מתבקשת למסור רק מידע שזמין בידיה ולא להכינו במיוחד.  הנתונים שהתבקשו העיריות לאפשר את העיון בהם, היו מצרפיים, ולפיכך, אין במידע עניין כלשהו, שבשלו יכולות היו העיריות לעורר טענת  לחיסיון. 

הבקשה נעשתה במכתב (נספח ב'),  המסביר את  הרקע לבקשה  ופירוט המידע המבוקש. לבקשה צורף שיק למוטב, על-שם העירייה, על-סך 90.0 ₪, כדי לכסות את אגרת המידע ( 83.0 ₪ + דמי צילום).

המבקש שעל נייר המכתבים שלו צוין שהנו עו"ד, הבהיר, שהמידע נדרש לצורך סקר לגבי שקיפות המידע בעיריות, עובדה שהיה בה  להביא את העיריות להנחה, שאדם יודע חוק, עומד מאחורי הבקשה וכי דרך פעולת העירייה, תקבל ביטוי ברבים. (יש להניח, שבנסיבות אחרות, היענות או תגובת העיריות, היו נמוכים אף יותר).
 
היענות לבקשת המידע, צריכה להיות עניין שבשגרה, פשוטה וקלה.   הצפייה הייתה  כי תוך 30 לכל היותר, יהיו בידינו  הנתונים מכל  12 העיריות אליהן פניתי.   המציאות, עלתה על כל דמיון.

 

12. היענות העיריות ותגובתן
העובדה שלמרבית העיריות לא היה המידע המבוקש זמין, הנה בעלת חשיבות רבה בנושא - ההליכים המשפטיים בהם נוקטות העיריות, שקיפות פסקי-הדין ומידת המעקב של העיריות, אלא שענינו של נייר-עמדה זה אינו תוכן המידע, אלא דרך טיפול העירייה במסירתו או באי-מסירתו לעיון. 

בקשת מידע על-ידי תושב, במיוחד כאשר הוא מבקש במפורש מידע רק בתנאי שהוא זמין בידי העירייה, צריכה להיות הליך פשוט ונוח לאזרח.  דרישת חלק מהעיריות, כי המבקש יחתום על טופס  התחייבות לשלם דמי חיפוש בסך 220 ₪,  אם העירייה תידרש להשקיע מעבר לשעתיים הנקובות בחוק לאיתור המידע  (בנוסף לאגרת הגשת הבקשה בסך 83.0 ₪),  אינה במקומה במקרה כזה כלל ועיקר, ומעידה, כי העיריות לא קראו את הבקשה בעיון או שמדובר בבירוקרטיה לשמה.

התשלום עבור אגרת הבקשה, צריך להיות בדרך נוחה ויעילה.  סירוב חלק מהעיריות, לקבל שיק (מדובר בשרות שמסופק לאחר פירעון השיק), ודרישה לשלם רק באמצעות העברה בנקאית,  או במשרדי העירייה, הנו מכשול בלתי סביר. עיריות שאינן רוצות לקבל שיקים, עליהן לראות לכך, שהתשלום יוכל להתבצע בבנק הדואר.

מאפיינים נוספים לדרך פעולת העיריות:
חוסר מעש באי-קיום הוראות חוק חופש המידע. 
השהית  התגובה, או אי-מסירת המידע  בלא הסבר.
חוסר הבנה של פרטי חוק  חופש המידע.
חוסר תקינות מנהלית בשל אי-החזרת שיק שנשלח לעירייה.

בחלק מהעיריות, אין ממונה על יישום הוראות חוק חופש המידע, כדרישת החוק. 

להלן  עיקרי הדברים העולים בהתכתבות בין המבקש לבין הרשות הציבורית, בכל אחת מהעיריות:

 עיריית גבעתיים
12.11.06 - הבקשה הוגשה
26.11.06   תגובת העירייה מפי התובעת העירונית, (העתק למנכ"ל העירייה הממונה על חוק חופש המידע) -  "אין בידי העירייה מידע מרוכז בנוגע לתיקים משפטיים בהם היא צד ואין חובה חוקית החלה על העירייה לערוך מסמך כזה.... מידע בנוגע לתיקים פלילים, עלול להוות מידע שגילוי מהווה פגיעה בפרטיות...". המבקש הופנה לבתי-המשפט לעיון במידע המבוקש בנושאים אזרחים.
3.12.06    - תגובת המבקש  (גבע) :  "אין מדובר בחובה חוקית לקיום רשימה, אך כללי מנהל בסיסים, לצורך מערב ופיקוח של העירייה על ההליכים המשפטיים, קוראים לדוח מרוכז כזה. המידע המבוקש לא כלל שמות פרטניים, אלא נתון מצרפי ולכן לא יכולה להיות הפרה של הפרטיות".
9.1.07   מכתב גבע למנכ"ל העירייה, באשר להיעדר תגובה למכתבו לתובעת העירונית, מציין, שאם אין העירייה רוצה או אין בידה את המידע המבוקש, עליה להחזיר את השיק שנשלח אליה.
16.1.07    מכתב מנכ"ל העירייה, בצירוף השיק, תוך התייחסות כי - תשובת התובעת העירונית שנשלחה אלי ביום 26.11.06 מנמקת את סירוב העירייה למסור מידע.

  מסקנה:  סימני שאלה לגבי הבנת העירייה  את משמעות החוק.  אי-ציות להוראות חוק חופש המידע,   אין הודעה  מפורשת שאין בידי העירייה המידע המבוקש.  זמן התגובה סביר.

עיריית הוד השרון
12.11.06  הגשת הבקשה
23.11.06   הודעת העירייה כי הבקשה התקבלה והיא בטיפול.   
28.11.06  הודעת הממונה על המידע בעירייה, כי יש לשלם את אגרת הטיפול רק בעירייה ולהגיש את הבקשה בטופס מיוחד שצורף.
11.12.06  סך 83.0 ₪ שולמו  בכרטיס אשראי, באמצעות טלפון לגזברות העירייה.
11.12.06  מכתב המבקש לממונה על המידע, בלוויית טופס בקשה והקבלה.
3.1.06  הממונה על המידע מודיעה כי היא מאריכה את המועד למסירת המידע ב – 30 יום, בשל מורכבותו והיקפו של המידע המבקש.
9.1.07       מבקש המידע מבהיר כי הוא ביקש רק מידע הקיים בעירייה ולא מידע שיש להכינו.

עד ליום כתיבת נייר עמדה זה,  לא התקבל כל מידע מעיריית הוד השרון והשיק, (שנשלח לפני מסירת כרטיס האשראי), לא הוחזר.

מסקנה : בעיה בהבנת הבקשה, ביורוקרטיה מיותרת (טופס, דרך תשלום), לא נמסרה הודעה על היעדר המידע, אי-ציות להוראות החוק,  התגובות אינן בזמן סביר. 

עיריית הרצליה
5.12.06   קבלת בקשת המידע בעירייה. השיק נפדה.
 8.1.07     הממונה על המידע מודיעה כי היא מאריכה את המועד להגשת הבקשה, זאת משום שריכוז ההליכים אינו נמצא בשלמותו והם עוסקים בניסיון לריכוזו. 
5.3.07   התקבל בפקס מכתב (תאריך המכתב 28.2.07), בו נמסר מידע לא שלם, תוך ציון העובדה שחלק מהמידע, מופיע בדוח השנתי של העירייה.

 

הערה: הממונה על יישום חוק חופש המידע והעובדים עמה, מוכרים היטב לכותב, מתוך בקשות קודמות לקבלת מידע שהגיש ובשל חילופי מכתבים ודברים עמם,  לרבות הליכים משפטיים.  הממונה ועובדיה, יודעים היטב את הוראות החוק ומבינים היטב מה עליהם לעשות כדי למלא אותו כראוי.   

מסקנה: העובדה שחלק מהנתונים המבוקשים, מופיעים בדוח השנתי של העירייה, ראויה לשבח. עם זאת, על הממונה על יישום חוק חופש המידע, היה להודיע למבקש לאלתר, כי אין בידה למסור את מלוא המידע המבוקש. המתנה של 90 יום לקבלת מידע, חלקי,  מהווה ציות לקוי לחוק.   

עיריית חדרה
14.11.06   הגשת בקשה
21.11.06   אישור קבלת הבקשה  על-ידי נציבת פניות הציבור  והפנייתה לגורמים המקצועיים.   
7.12.06    הפקדת השיק  בגין האגרה. דרישת העירייה לחתימה על התחייבות לתשלום אגרת חיפוש, לצורך איתור המידע  אם הדבר יארך מעבר לשעתיים הקבועות בחוק.  המבקש מפנה תשומת לב העירייה על גבי הטופס, כי העירייה מתבקשת לאפשר עיון רק במידע קיים בעירייה ואין מקום להכנת המידע.

עד כתיבת נייר-עמדה זו לא התקבל כל מידע מהעירייה.

מסקנה :  טיפול לקוי, גביית אגרה בלא תמורה, אי-ציות להוראות חוק חופש המידע.

עיריית חולון
28.11.06   הגשת בקשה
1.1.07   מכתב הממונה על חוק חופש המידע בעירייה, המודיעה - כי הדרך לקבלת מידע הנה למלא טופס שהכינה העירייה, הכולל התחייבות לשלם במידת הצורך, אגרת הפקה בסך 219.0 ₪.  העירייה הודיעה כי הדרך לתשלום עבור אגרת הבקשה, הנה באמצעות בנק הדואר בלבד. אי-לכך, העירייה החזירה את השיק שנשלח אליה.
9.1.07  מכתב המבקש לממונה על המידע בעירייה -  לאור השיהוי בתשובתם והקושי המנהלי שהם יוצרים,  הוא מוותר את בקשת המידע.

מסקנה:  העובדה שהעירייה הודיעה רק לאחר שחלפו יותר מ – 30 יום מקבלת בקשת המידע שאינה  מסכימה לקבל תשלום אגרה, באמצעות שיק וכי היא דורשת התחייבות בכתב לשלם  אגרת טיפול והפקדה, למרות שהובהר בבקשה, שהעירייה צריכה לאפשר את העיון רק במידע הזמין בידיה – אלה מצביעים, כי עיריית חולון נוהגת באופן המקשה על האזרחים להגיש בקשות לקבלת המידע, תוך חוסר ציות להוראות חוק חופש המידע.  אין ידיעה עם קיים בעירייה המידע המבוקש אם לאו.
עיריית כפר סבא
28.11.06   משלוח הבקשה
9.1.06  תזכורת המבקש לעירייה כי לא התקבלה תגובה  לבקשה.   
7.2.07  מכתב ע' מנכ"ל העירייה, כי המחלקה המשפטית החלה לאסוף את החומר וכי עד שנת 2006 לא נוהל במחלקה המשפטית, רישום ממוחשב לגבי התנהלות המשפטים שהעירייה הייתה צד. העירייה סבורה שאיתור המידע צורך לפחות 45 שעות  וביקשה להפקיד 2000.0 (אלפיים) ₪ כתנאי להמשך הטיפול.
11.2.07   מכתב מבקש המידע לעירייה, שאינו מעוניין בהכנת מידע במיוחד עבורו. השיק שנשלח לעירייה, לא הוחזר. 
מסקנה:  חוסר הבנת הבקשה, אי-ציות להוראות חוק חופש המידע, תגובה מאוחרת.  העירייה הייתה צריכה להסתפק בהודעה שאין בידה המידע המבוקש. אין בעירייה, כנראה מי  שאחראי על יישום חוק חופש המידע. 

עיריית נתניה
14.11.06   הגשת בקשה.
20.11.06   אישור העירייה על קבלת הבקשה.
9.1.07   תזכורת של המבקש, בעניין קבלת המידע. ביום 20.12.06, נפדה השיק  בגין אגרת המידע.
4.2.07    המידע המבוקש נשלח על-ידי היועצת המשפטית של העירייה.  

מסקנה:   תגובת העירייה אטית במקצת, אך העובדה שהיה בידה המידע המבקש והוא נשלח, אם כי באיחור, הופכת את עיריית נתניה, לצדיק השני  בסדום.

עיריית ראשון לציון
28.11.06   הגשת בקשה
3.12.06  מכתב הממונה על חופש המידע, המודיע,  כי הדרך להגיש בקשה הנה  באמצעות טופס בקשה של העירייה וכי התשלום צריך להיעשות דרך בנק הדואר. הוחזר למבקש השיק שנשלח לעירייה.
14.12.06  המבקש  שולח לעירייה את הטופס חתום ושובר תשלום מבנק הדואר.
14.1.07   הממונה על המידע בעירייה מודיעה, כי אין המידע המבוקש זמין בידם.  
17.1.07  מכתב המבקש לממונה על המידע, המבהיר כי לאור  העובדה שלא סופק כל מידע, מן הראוי שהעירייה תחזיר את סכום האגרה.   הסכום לא הוחזר למבקש.

מסקנה:  חוסר גמישות וקשיים בטיפול במבקש.  מן הראוי שעירייה לא תגבה אגרת מידע, אם אין בידה לספק מידע, שצריך היה להיות בידיה.

עיריית רחובות
28.11.06   הגשת הבקשה
5.12.06    אישור קבלת הבקשה על-ידי ע' מנכ"ל וממונה על חופש המידע בעירייה.
9.1.07    מכתב תזכורת של המבקש לעירייה.
    המכתב לא זכה לתגובה. לא התקבל מידע, לא הוחזר השיק.
מסקנה:   אין מלים.....

עיריית רמת-גן
28.11.06  הגשת הבקשה
27.12.06  מכתב המחלקה המשפטית המודיע שאין לעירייה אפשרות להפיק את המידע המבוקש.
9.1.07  מכתב המבקש המודיע לעירייה כי השיק ששלח לא נפדה בידם וכי לאור העובדה שאין בידי העירייה המידע, מן הראוי שהשיק יוחזר.
    עד לכתיבת נייר-עמדה זו, השיק לא הוחזר.

מסקנה:   העירייה פעלה בהגינות בכך שהודתה שלא רק שאין בידה  המידע, אלא היא אינה יכולה להפיקו.  השיהוי בתשובה לא מוצדק וניתן היה לענות לאלתר. מן הראוי שהשיק יוחזר.

עיריית רמת השרון
28.11.06 הגשת הבקשה. (לאור פנייה מוקדמת של המבקש לעירייה לקבלת המידע בלא תשלום,  והבהרת העירייה כי יש לשלם עבור בקשת מידע, רק באמצעות העברה בנקאית או במשרדי העירייה, צירף המבקש לבקשה, שובר תשלום בבנק).
4.12.06   הודעת הממונה על חופש המידע בעירייה, כי המידע יועבר תוך פרק הזמן שנקבע בחוק.
21.12.06  הועבר  מידע חלקי בלבד, שכלל רק את מספר התיקים שנפתחו  בשנים 2004 ; 2005.
31.12.06   מכתב המבקש לממונה על המידע, בבקשה להשלים את המידע המבוקש על-פי הבקשה
8.1.07    הודעת הממונה על המידע כי מידע נוסף אינו זמין.
מסקנה:   זמן תגובת העירייה טוב. דרך התשלום עבור הבקשה מקשה עד מאד ויש לאפשר תשלום בשיק או באמצעות הדואר.

עיריית רעננה
 28.11.06   הגשת הבקשה
14.11.06   הודעת הממונה על יישום חוק חופש המידע כי הבקשה התקבלה. השיק הופקד ונשלחה קבלה.
2.1.07   נשלח המידע  המלא בצורה מסודרת ומאירת עיניים.

מסקנה:   יעיל ולעניין. כל הכבוד !!!
              נספח  א'

הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998.  לעניין מסירת מידע לאזרח או  תושב המבקש את המידע.

"נוהל הגשת בקשות והטיפול בהן [תיקון התשס"ה (מס' 2)]
7. (א) בקשה לקבלת מידע תוגש בכתב לממונה או למי שהוסמך לכך על ידו; אין המבקש חייב לציין את הטעם לבקשתו.
  (ב) הרשות הציבורית תודיע למבקש המידע ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה, על החלטתה בבקשתו; ראש הרשות הציבורית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להאריך את התקופה האמורה, במקרה הצורך, ב-30 ימים נוספים, ובלבד שהודיע על כך למבקש בכתב, ונימק את הצורך בהארכת התקופה.
  (ג) ראש הרשות הציבורית רשאי להאריך, הארכה נוספת, את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), בהחלטה מנומקת אשר תישלח למבקש תוך התקופה האמורה, אם בשל היקפו או מורכבותו של המידע המבוקש יש צורך להאריך את התקופה; ההארכה הנוספת לא תעלה על התקופה המתחייבת מהטעמים האמורים, ובכל מקרה לא תעלה על 60 ימים.
  (ד) החליטה הרשות הציבורית להעמיד את המידע לרשות המבקש, תבוצע החלטתה תוך זמן סביר בנסיבות הענין אך לא יאוחר מ-15 ימים, זולת אם קבע הממונה, מטעמים מיוחדים, כי ההחלטה תבוצע במועד מאוחר יותר; הרשות תודיע למבקש היכן ומתי יעמוד המידע לרשותו.
  (ה) המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי הרשות הציבורית ואין הרשות חייבת לעבד את המידע לצרכיו של המבקש; היה המידע ממוחשב, הוא יופק עבור המבקש באמצעים המשמשים דרך קבע את הרשות.
  (ו) החליטה הרשות הציבורית לדחות את בקשת המבקש, כולה או חלקה, תשלח למבקש הודעה בכתב שתפרט את נימוקי ההחלטה, ותיידע את המבקש על זכותו לעתור נגד ההחלטה לפי הוראות חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000.

דחיית בקשות במקרים מסוימים
8. רשות ציבורית רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע באחד מאלה:
(1) הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה;
(2) המידע נוצר או נתקבל בידה למעלה משבע שנים לפני הגשת הבקשה ואיתורו כרוך בקושי של ממש;
(3) לאחר שנקטה אמצעים סבירים, התברר לה שלא ניתן לאתר את המידע או שאינו מצוי ברשותה;
(4) המידע פורסם ועומד לרשות הציבור או לעיונו, בין בתשלום ובין שלא בתשלום; ואולם בדחותה את הבקשה לפי פסקה זו, תודיע הרשות למבקש היכן יוכל לרכוש את המידע המבוקש, לקבלו או לעיין בו;
(5) המידע נוצר בידי רשות ציבורית אחרת, ואין בהפניית המבקש לאותה רשות כדי להכביד הכבדה בלתי סבירה על קבלתו של המידע על ידו; ואולם, בדחותה בקשה לפי פסקה זו, תפנה הרשות הציבורית את המבקש לרשות הציבורית אשר בידיה נוצר המידע.

מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו
9. (א) רשות ציבורית לא תמסור מידע שהוא אחד מאלה:
   (1) מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בבטחון הציבור או בבטחונו או בשלומו של אדם;
   (2) מידע בנושאים ששר הבטחון, מטעמים של שמירה על בטחון המדינה, קבע אותם בצו, באישור הועדה המשותפת;
   (3) מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן - חוק הגנת הפרטיות), אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין; (4) מידע אשר אין לגלותו על פי כל דין.
  (ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה:
   (1) מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה;
   (2) מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב;
   (3) מידע על אודות פרטי משא ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות;
   (4) מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין;
    (5) מידע הנוגע לניהול פנימי של הרשות הציבורית שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור;
   (6) מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לענינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי; למעט מידע שהוא אחד מאלה -
(א) מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה;
(ב) תוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה, שלא ברשות היחיד.
  (7)   מידע שהגיע לידי הרשות הציבורית, שאי-גילויו היה תנאי למסירתו, או שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע;
   (8)   מידע על אודות שיטות עבודה ונהלים של רשות ציבורית העוסקת באכיפת החוק, או שיש לה סמכות חקירה או ביקורת או בירור תלונות על פי דין, אם גילויו עלול לגרום לאחד מאלה:
(א) פגיעה בפעולות האכיפה או הביקורת או בירור התלונות של הרשות;
(ב) פגיעה בהליכי חקירה או משפט או בזכותו של אדם למשפט הוגן;
(ג) גילוי או מתן אפשרות לגלות את קיומו או זהותו של מקור מידע חסוי;
   (9)     מידע הנוגע לעניני משמעת של עובד של רשות ציבורית, למעט מידע בדבר ההליכים הפומביים על פי החוק; לענין פסקה זו, "עובד" - לרבות חייל, שוטר, סוהר ונושא משרה ברשות הציבורית;
  (10)   מידע שיש בגילויו פגיעה בצנעת הפרט של אדם שנפטר.

(ג)  לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם העילה לאי-גילוי המידע היא בשל המידע המבוקש לבדו או בשל הצטברותו למידע אחר.

שיקולי הרשות הציבורית
10. בבואה לשקול סירוב למסור מידע לפי חוק זה, מכוח הוראות סעיפים 8 ו-9, תיתן הרשות הציבורית דעתה, בין היתר, לענינו של המבקש במידע, אם ציין זאת בבקשתו, וכן לענין הציבורי שבגילוי המידע מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או בטיחותו, או שמירה על איכות הסביבה.

מסירת מידע חלקי ומסירת מידע בתנאים
11.  היה המידע המבוקש מידע אשר הרשות הציבורית רשאית או חייבת שלא למסרו כאמור בסעיף 9, וניתן לגלות את המידע, ללא הקצאת משאבים בלתי סבירה או הכבדה ניכרת על פעולתה של הרשות, תוך השמטת פרטים, תוך עריכת שינויים או תוך התניית תנאים בדבר דרך קבלת המידע והשימוש בו, תמסור הרשות את המידע בהשמטות, בשינויים או בתנאים המחויבים, לפי הענין; נעשו השמטות או שינויים כאמור, תציין זאת הרשות, אלא אם כן אין לגלות עובדה זו, מהטעמים המפורטים בסעיף 9(א)(1).

 

 

 

 

 


             נספח ב'

          אריה גבע עו"ד
          מאיר בן שלום 5
          הרצליה 46408
          טל:   09-9541257
 לכבוד         פקס: 09-9564744
הממונה על חוק חופש המידע       
עיריית ......
         12  בנובמבר 2006
  שלום,
בקשת מידע על-פי חוק חופש המידע
הליכים משפטיים בהם העירייה הנה צד

1. הרקע לבקשה
   בתאריך 12.11.06 פניתי אליכם וביקשתי  מידע אודות מספר ההליכים בהם העירייה הייתה צד. אני מודה לכם על תשובתכם מיום 21.11.06, אליו צורף העתק מהדוח השנתי בעניין הלשכה המשפטית.   מידע זה אינו מספיק למטרות לצרכי ומאחר וברצוני לקבל מידע אחיד מכל העיריות אליהן פניתי, שחלקן לא טרח להשיב לפנייתי, אני פונה ומבקש לקבל את המידע המפורט להלן, על-פי הוראות חוק חופש המידע.  

2. מהות המידע המבוקש
הליך משפטי בפני ערכאות בעניינים אזרחיים, הנו צעד בו נוקטים צדדים בשל חוסר רצון או יכולת, להגיע להבנה או לפשרה עם הצד שכנגד.  הליך משפטי דורש משאבים רבים מהמתדיינים בעלות הישירה של ניהול ההליך (אגרות שכ"ט עורכי-דין) ובתחום  משאבי אדם להכנת וניהול ההליך על-ידי הרשות הציבורית והצד שכנגד, שהנו בדרך כלל תושב אותה רשות המקומית. זאת, בנוסף למשאבים הנפשיים הכרוכים לכל המעורבים בהליך השיפוטי ולזמן הנדרש למערכת המשפט.  לפיכך, מספר ההליכים המשפטיים בהם רשות מקומית הנה צד, ביחס למספר תושבי אותה רשות מקומית, הנו בעל  משמעות ועניין ציבורי רב.

3. המידע המבוקש לגבי הליכים משפטיים בהם העירייה הייתה צד:
א.  מספר ההליכים שפתחה העירייה בשנים:   2004 ; 2005.
ב.  מספר ההליכים שנפתחו נגד העירייה בשנים:   2004 ; 2005.
ג.  מספר פסקי-דין או החלטות שיפוטיות שניתנו בשנים: 2004 ; 2005
    ד.  מספר ההליכים שהעירייה לא זכתה בדין, בפסקי-הדין  שניתנו בשנים  2004 ; 2005. 
ה.  מספר התיקים המשפטיים, בהם העירייה הייתה צד, שהיו עומדים ותלויים בתאריכים:
  31.12.04  ; 31.12.05  ;

זאת, תוך הפרדה בין הליכים אזרחיים לבין הליכים פליליים: פקוח, תכנון, חניה וכו'.
הבהרות: הליך משפטי הנו תובענה, המרצה, ערעור וכו' בפני כל בית-משפט ובית-דין. (לא כולל ועדות-ערר). בקשות ביניים במסגרת תיק, לא תכללנה.

הבקשה מתייחסת לנתונים מצרפיים ולא לרשימת הליכים.

הנתונים המבוקשים, צריכים להיות מצויים בידי העירייה לשם קיום מעקב ובקרה אחר ההליכים המשפטיים שהיא מנהלת. במידה ואין בידי העירייה המידע המבוקש לעיל, היא מתבקשת להעביר מידע בנושא הנדון, שכן קיים ברשותה.

4. תשלום בגין המידע
רצ"ב שיק ע"ס 90.0 ₪  לפקודת העירייה, בגין אגרת בקשת מידע (82.0 ₪) ובגין  7 עמודי צילום. באם המידע כולל יותר ממספר עמודים זה, אבקש  לעיין תחילה במידע, לפני צילום.  (באם מספר העמודים המצולמים קטן יותר, את הפרש הסכום תעבירו לצדקה).

אבקשכם לאשר קבלת מכתב זה לאלתר ולהעביר לי את המידע המבוקש בהקדם, אך לא יאוחר מהמועדים הנקובים בחוק חופש המידע.

          בכבוד רב ובתודה
              אריה גבע

 

 

 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

http://www.flyrnai.org/dbimg/R...toshop-cs5 
buy ms office 2010 professional plus 
best price microsoft office 2010 pro 
http://www.flyrnai.org/dbimg/R...al-license 
buy illustrator cs4 upgrade 
cialis vente en ligne pharmacie viagra viagra generique belgique kosten viagra kamagra sicher bestellen
buy cialis online without a prescription cialis without a prescription vardenafil uk india kamagra purchase sildenafil without prescription
buy viagra soft tabs online liquid sildenafil citrate discount sildenafil sildenafil nhs cheap viagra online uk