בושה בושה
חוק חופש המידע, אי קיום הוראות החוק על-ידי-עיריות

חוק חופש המידע  - אי ציות עיריות להוראות החוק בדבר דוחות ודיווח

          אריה גבע עו"ד
                    11   בפברואר 2007
             דוא"ל: כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

 

נייר עמדה
חובת דיווח ופרסום על-פי חוק חופש המידע
אי-קיום הוראות החוק  על-ידי עיריות


תוכן הדברים:

1.   עיקרי הדברים
2.  ממצאים ומסקנות
3.  המלצות
4.  הסקר ונייר-העמדה
5.  הצד הנורמטיבי  - שקיפות פעולות המנהל הציבורי
6.  שקיפות וקיום שלטון החוק ברשויות המקומיות
7.  הוראות חוק חופש המידע  בעניין פרסום.
8.  דוח שנתי (לא כספי) על-פי חוק חופש המידע
9.  פרסום  חוקי עזר מעודכנים
10.   הנחיות מנהליות
11.   המקרה הפרטני – עיריית הרצליה

 

נייר עמדה
חובת דיווח ופרסום על-פי חוק חופש המידע
אי-קיום הוראות החוק  על-ידי עיריות

1. עיקרי הדברים:

במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2006, נערך סקר ב- 15  עיריות, שעסק בנושאים הבאים: ציות להוראות חוק חופש המידע  התשנ"ח – 1998, ; שקיפות פעולות העיריות ;  מתן מידע לתושבים אודות פעילות העירייה ; הליכים משפטים בהם העיריות הנן צד והמצב בספריות המרכזיות. 

מסמך זה, (מתוך  סדרה שתושלם בקרוב),  עניינו –  בדיקת ציות העיריות להוראות חוק חופש המידע בנושאים  -   דוחות שנתיים, הנחיות מנהליות  ופרסומם והצגה ברבים של חוקי עזר מעודכנים.   

 הסקר מעלה את הממצאים הבאים: 
א.  אף עירייה לא קיימה את חובת פרסום הדוח שנתי על פעולותיה. (אין מדובר בדוח כספי).
ב.   להוציא עירייה אחת, כל העיריות האחרות, אינן מציגות בספריה העירונית חוקי עזר מעודכנים כנדרש בחוק.  אצל חלק העיריות חוקי העזר אינם מעודכנים, אחרות, אינן מציגות אותם כלל.
ג.   אף לא עירייה אחת, הציגה את ההנחיות המנהליות בספריה ואף לא עיריית אחת הגיבה לפניה, באם קיימות אצלה הנחיות מנהליות והיכן ניתן לעיין בהן.

היעדר תגובה מצד ראשי הערים לפנייה אליהם,  מעלה את החשש, שאין מדובר רק באי-פרסום אלא בהיעדר דוח שנתי והנחיות מנהליות כדרישת החוק,  אצל חלק מהעיריות.

שקיפות המנהל הציבורי וחופש המידע, מהווים נדבך חשוב בקיום מנהל ציבורי הגון והוגן. מצב בו נבחרי ציבור, העומדים בראש  עיריות  -  מפרים את החוק בריש גלי  - יש בו להצביע, על השפל אליו הגיע שלטון החוק ברבות מהרשויות  המקומיות בישראל, על כל המשתמע מכך.   

באם  השלטון המרכזי ורשויות אכיפת החוק – ימשיכו בחוסר מעש, תוך אדישות לאי-ציות הרשויות המקומיות להוראות חוק חופש המידע, בל יתפלאו שהמצב בו נמצאות הרשויות המקומיות, גם בתחומים אחרים של קיום שלטון החוק, רק ילך ויחמיר.

 הדוח המלא מפורסם באתר  בושה: www.busha.co.il , שמפעיל הכותב בנושאי -  שקיפות והגינות המנהל הציבורי. ראה באתר: מה חדש או חופש המידע   
2.    ממצאים ומסקנות
בסקר שנערך בחודשים נובמבר-דצמבר 2006, נכללו לעניין זה,  15 עיריות: )בת-ים, גבעתיים, הוד-השרון, הרצליה, חולון, כפר-סבא, נתניה, חדרה, פתח-תקווה, ראשון-לציון, רחובות, רמת-גן, רמלה, רמת-השרון, רעננה). הממצאים מעודכנים  למועד הביקור בספריות. 

מן הראוי שיוצג בספריה גם מידע שאין הרשות המקומית, חייבת בפרסומו על-פי דין כמו:  פרוטוקולים מדיוני מועצת העירייה וועדות של מועצת העירייה, דוחות ביקורת של מבקר הפנים ושל משרד הפנים, תקציב ודוח כספי, תכנית עבודה, פסקי-דין בהם העירייה הייתה צד ולא זכתה בדין).

 2.1     דוח שנתי (לא כספי)
מבין העיריות הנבדקות, לא נמצאה אפילו עירייה אחת, שמקיימת את הוראות חוק חופש המידע  בעניין עריכת הדוחות ופרסומם בספרייה.  
שלוש עיריות (הוד השרון, הרצליה, רמת גן), מקיימות את הוראות חוק חופש המידע בעניין הכנת הדוחות ופרסומם,  באופן חלקי.
העיריות האחרות,  אינן מקיימות את הוראות חוק חופש המידע בעניין הדוחות והצגתם, כלל ועיקר.

אף עירייה לא פרסמה  בספרייה, דוח שנתי של התאגידים שבבעלותה כאמור בסעיף 8 לתקנות.

בהיעדר תגובה מצד ראשי העירייה לפניה,  אין לכותב ידיעה,  אם קיימים דוחות שנתיים ברשות המקומית.  לפיכך, אפשרי, שהפרת החוק  אינה רק לגבי אי-הפרסום, אלא גם  באי-הכנת הדוח.

עיריית הוד-השרון , מציגה את הדוח השנתי ואת חוקי העזר  המעודכנים, באתר האינטרנט שלה.
 
2.2   הנחיות מנהליות
אף לא עירייה אחת, הציגה בספריה העירונית את ההנחיות המנהליות.  פנייה לראשי העיריות, לברר האם קיימות הנחיות מנהליות כתובות והיכן ניתן לעיין בהן, לא זכתה למענה מאף עירייה.  לפיכך, אין אנו יודעים, האם בכלל, יש בידי העיריות הנחיות מנהליות כתובות כנדרש בחוק חופש המידע ומתי נערכו.

2.3   חוקי עזר
להוציא הרצליה, אין אף עירייה בה מוצגים  בספריה חוקי העזר מעודכנים.  
ברמת-גן, חוקי העזר מעודכנים ל – 2004. 
בארבע עיריות אין כלל חוקי עזר בספרייה (גבעתיים, חדרה, רחובות ורמלה).
בעיריות האחרות, קלסר חוקי העזר מעודכן לשנים 1995 או קודם.

בהיעדר חוקי העזר מעודכנים  בספרייה העירונית, (שהיא המקום בו על-פי החוק, חייבת העירייה להציגם כשהם מעודכנים) -  יש לתמוה, מהיכן יש בידי התושבים המידע או האפשרות לדעת, מהם חוקי העזר שעליהם לציית להם. (מספר עיריות מציגות את חוקי העזר באתר האינטרנט שלהם. דרך הצגת חוקי העזר, תידון בנייר-עמדה אחר).

2.4 התעלמות ראשי העיריות מפניה אליהם.
ב – 9 לינואר 2007, נשלח לכל אחד מראשי העיריות מכתב, בו פורטו הנושאים בהם העירייה לא קיימה את הוראות חוק חופש המידע.  להוציא ראש עיריית בת-ים, שלמה לחיאני, שהודה על עצם קיום הבדיקה תוך הבהרה, כי העירייה תעשה  כל הנדרש לקיום הוראות חוק חופש המידע תוך זמן קצר ועיריית רמלה, שהבהירה, כי תפעל לתיקון הליקויים - אף לא אחד אחר מראשי העיריות  האחרות שנבדקו, הגיב עניינית לממצאים הפרטניים שנמצאו בספרייה בעירו.  שלושה ראשי עירייה, העבירו את הנושא לכפופים להם בלוויית מכתב,  בלא התייחסות עניינית (הוד השרון, רמת השרון, רעננה). האחרים לא הגיבו  כלל לפניה אליהם בקשר לממצאים  בעירם.

מכאן, לא רק שראשי הערים מפרים את החוק באופן בריש-גלי, אלא נראה, שאינם מוטרדים ממצב זה,  גם כשמפנים את תשומת לבם למעשיהם.

2.5 אי-קיום הוראות החוק ביודעין
בבדיקה שנערכה בנושא זה ביולי 2005, בספריות המרכזיות בערי השרון הדרומי (הוד השרון, הרצליה, כפר סבא, רמת השרון, רעננה), נמצאו ממצאים דומים. העומדים בראש אותן עיריות קיבלו פניה מעורך הסקר, בדבר אי-קיום הוראות חוק חופש המידע, אך הממצאים בסקר הנוכחי הראו, שאי-הציות לחוק, נמשך. לגבי עיריות אלה, ניתן לומר מעבר לספק סביר, כי ההתעלמות מהוראות חוק חופש המידע ואי קיומו -  נעשית ביודעין.

2.6 יש לראות באי-ציות להוראות חוק חופש המידע – עבירה פלילית
לדעת הכותב, על אי-ציות ביודעין, להוראות חוק חופש המידע,  יש להחיל את  הוראות החוק הפלילי, סעיפים 285-286 , שקובעים עונש מאסר של עד שלוש שנים. 

2.7 מסקנות נורמטיביות
נוכח הממצאים העגומים, לפיהם אין העיריות והעומדים בראשן, מכבדים את שלטון החוק, קיים חשש לערעור הבסיס המוסרי ואולי הלגיטימי, על-פי תובעות העיריות מהתושבים לכבד את שלטון החוק ולקיים את חוקי העזר של העיריות.

הממצאים מצביעים באופן ברור, כי משמעות שלטון החוק אינה מוטמעת בקרב ראשי הערים. מכאן נובטים זרעי הפורענות למעשים חמורים פי כמה.

לאור הביקוש המוגבל למידע המדובר מצד הציבור בספריות, ניתן לומר שאין מודעות בקרב הציבור לזכויות התושבים ולחובת העיריות לדווח לציבור.  

2.8 האחראים
האחריות למחדלים ולאי-הציות  לחוק, רובצת לפתחו של העומד בראש הרשות המקומית, למרות שלא ניתן לנקות מאשמה ואחריות, גם את הממונה על יישום הוראות חוק חופש המידע ברשות המקומית. חובתו של הממונה הנה להתריע בפני ראש הרשות המקומית, על אי-קיום הוראות חוק חופש המידע.

אין להטיל על הספריות את האחריות להפרת חובת הפרסום בהם חבה העירייה.  עובדי הספרייה מציגים בה את החומר שהועבר להם מהעירייה. במציאות הניהולית הרווחת ברשויות המקומיות, קשה לצפות מעובדי הספרייה, שיעמדו בתוקף  על-כך שהנהלת העירייה, תמלא את חובתה ותפרסם את הדוחות שנקבעו בחוק. 
 
3. המלצות
3.1  יש לשנות את חוק חופש המידע, באופן שייאמר במפורש, כי - אי-ציות ו/או הפרת חוק חופש המידע,  הנה עבירה פלילית, תוך קביעה עונשים, בהתאם לסעיפי החוק השונים. זאת בדומה, להוראות שקיימות בחוקים אחרים כמו, חוק ניירות-ערך.

3.2  עד לביצוע  החקיקה, היועץ המשפטי לממשלה יקבע בהנחיותיו, כי קיום הוראות הדיווח והפרסום שנקבעו בחוק חופש המידע ובתקנות, אינם  בבחינת המלצה  גרידא,  אלא מעשה בו חייבת רשות מקומית, שהפרתו, מהווה עבירה פלילית של העומד בראש הרשות המקומית ושל  הממונה על יישום חוק חופש המידע באותה רשות מקומית.

3.3  שר הפנים בשיתוף עם רשויות אכיפת החוק,  יראה לכך, כי ראשי העיריות יקבלו את המסר בדבר החובה להקפיד על קיום הוראות חוק חופש המידע והתקנות והמשמעות  הפלילית של הפרת חובה זו, מכאן ואילך.

3.4  רשויות אכיפת החוק, ייאכפו את ביצוע הוראות החוק חופש המידע, בדרך של הגשת כתבי אישום כלפי ראשי רשויות מקומיות שיפרו  בעתיד  את החוק.

3.5  יש לבדל את הוראות חוק חופש המידע בכלל ובעניין הדיווח  בפרט, של הרשויות המקומיות, מאלה של רשויות הציבור האחרות. משרד הפנים בשיתוף עם משרד המשפטים,  יפעלו לבחינת תכני הדיווח הנדרשים מרשויות מקומיות ויפעלו לשינוי הוראות תקנות חופש המידע, בהתאם.

 

 

הדוח המלא מפורסם באתר  בושה: www.busha.co.il , שמפעיל הכותב בנושאי -  שקיפות והגינות המנהל הציבורי. ראה באתר: מה חדש או חופש המידע. 
 

4.  הסקר  ונייר-העמדה

נייר-עמדה זו הנו חלק מפועלו של הכותב למען שקיפות והגינות המנהל הציבורי, המבוצעת  בלא כל תמיכה או סיוע מגורם כלשהו.  אחת מדרכי הפעילות  בה נוקט הכותב הנה, הכנת  ניירות-עמדה בנושאים חשובים ובמידת הצורך, פנייה לגופי שלטון וכמוצא אחרון, פניה לערכאות משפטיות. 

הכותב הקים ומפעיל אתר אינטרנט בשם בושה : www.busha.co.il , המסייע בידו להביא את פועלו לידיעת הציבור.

בכל הקשור לשקיפות פעולות העירייה, קבלת מידע פרטני,  הגינות וקיום שלטון החוק ברשויות המקומיות, השימוש שעושה הרשות בהליכים משפטיים ומידת הבאתם לידיעת הרבים - פעל הכותב  עד כה, רק בהרצליה, עיר מגוריו.

התמונה שהתגלתה בפני הכותב בנעשה בהרצליה, הייתה עגומה  והכותב  החל  בשנת 2000, לפעול כדי להביא להגברת שקיפות פעולות עיריית הרצליה ויישום ראוי של הוראות חוק חופש המידע התשנ"ח – 1998  על-ידי העירייה. ואכן, חלו בהרצליה  במשך השנים שינויים  בתחום הדיווח על-פי חוק חופש המידע,  אם כי במספר נושאים  בתחום שקיפות פעולות העירייה,   מסירת המידע והספרייה העירונית -  המצב בהרצליה ממשיך להיות בעייתי.

לאור הנעשה בעיריית הרצליה, החליט הכותב לבדוק את המצב  בתחום  השקיפות וציות להוראות חוק חופש המידע, גם בעיריות אחרות ולפעול למען יישום הוראות החוק בכל הרשויות המקומיות. 

 במסגרת הסקר   נבדקו הנושאים הבאים (נייר-עמדה זו מתייחס רק לעניין הדיווח):
1).  מידת קיום הוראות חוק חופש המידע על-ידי רשויות מקומיות בהכנת ופרסום דוחות, כפי שנקבע  בחוק. 
2)  דרכי תגובת העיריות  והיענותן לבקשה פרטנית לקבלת מידע על פי חוק חופש המידע.
3)  שקיפות פעולות העיריות.
4)  מידת השימוש שעושות הרשויות המקומיות בהליכים משפטיים.
5)  נגישות ומודעת הציבור לאותם הליכים משפטיים, בהם העירייה הייתה צד ולא זכתה לדין.
6)  השימוש באתר האינטרנט של העירייה, ככלי להעברת מידע בנושאים דלעיל ובנושאים אחרים הקשורים בזכויות התושבים.
         7)  מערכי המידע  - (מחשבים), הנמצאים בספריה לשימוש הציבור
8)    הספרייה העירונית – ספרים, מראה, מיקום, נגישות.

הבדיקה נעשתה  בחודשים דצמבר 2006-ינואר 2007, בעיריות באזור המרכז (מרחובות – חדרה).  במסגרת זו, ביקר הכותב  ב– 15 ספריות עירונית-ציבוריות בערים שונות וגלש בעשרות אתרי אינטרנט של רשויות מקומיות. כדי לבחון את הענות העיריות למסירת מידע על-פי הוראות חוק חופש המידע, הוגשו  בקשות לקבלת  מידע  בנושא  - מספר ההליכים המשפטיים בהם העיריות הנן צד  בסוף השנים 2004 ; 2005, ב – 12 ערים,  תוך תשלום אגרת המידע המלאה לכל עירייה.  הממצאים והמסקנות של פעילות זו, יגובשו  במספר ניירות-עמדה נוספים  שיוצגו תוך מספר שבועות.

נייר-עמדה זה, ראשון בסדרה, עוסק אך ורק, במידת הציות של העיריות להוראות חוק חופש המידע בעניין דיווח ופרסום.  מדובר בדיווח  שהחוק מחייב את העיריות לפרסמו בספריות המרכזיות.  כדי למנוע אי-הבנות ולאפשר לראשי הערים להבהיר עמדתם למצב שהתגלה, פנה הכותב עם הממצאים הפרטניים לראשי העיריות לקבלת הערותיהם. 

5.  הצד הנורמטיבי - שקיפות פעולות המנהל הציבורי
פעילות למען הגברת  שקיפות פעולות המנהל  הציבורי ונגישות הציבור למידע בו מחזיקה הרשות, הנו לדעת הכותב, אחד האמצעים היעילים והזולים,  להביא לשיפור התנהלות המנהל הציבורי והפיכתו להוגן ויעיל יותר. אמרתו המפורסמת של השופט היהודי-אמריקאי לואי ברנדיס :  אור השמש הנו המחטא הטוב ביותר ואור המנורה השוטר היעיל ביותר, השתרשה כמטבע לשון, שאומצה בפסקי-דין של בית-המשפט העליון אצלנו, כמו במרבית הארצות הדמוקרטיות בעולם.

אלא שדיבורים והצהרות הם דבר אחד, ומעשי השלטון והתנהגותו למעשה, הם עניין אחר. למרות שהזכות לקבלת מידע מרשות ציבורית, הפכה למעין זכות יסוד במשפט הישראלי והכול מסכימים ששקיפות פעולות המנהל הציבורי הנה אבן יסוד בשיטתנו – הרי  בהשוואה לארצות נאורות ומסודרות, פעולות המנהל הציבורי אצלנו, נעשות 'במחשכים'.

העובדה שבית-המשפט העליון קבע לא אחת, שכל המידע שמחזיקה הרשות הציבורית, שייך לציבור ואין הרשות מחזיקה במידע אלא כנאמן הציבור, אינה 'מרשימה'  חלק מרשויות הציבור ולא אחת, קבלת מידע שמבקש הפרט,  כרוכה בדרך חתחתים, שמקשה על קבלת המידע, אם בכלל.

עליונות שלטון החוק, הנה נשמת אפה של דמוקרטיה וקיום הוראות החוק על-ידי רשויות השלטון, הנה הבסיס המרכזי של חיים דמוקרטים תקינים. דיבורים נאים מפי נבחרי ציבור ועובדי ציבור, אין בהם להיות תחליף למעשה של ממש והם נשמעים  ציניים, נוכח ריבוי המקרים בו רשויות מקומיות עושות את החוק פלסתר, או אפילו שמות אותו למרמס ולעג. 

דווקא נוכח הגילויים בכשלים של קיום שלטון החוק על-ידי חלק מרשויות המדינה, על האזרחים לסייע להחדרת והטמעת עליונות שלטון החוק וערכים נורמטיביים ראויים, ברוח המסורת והדת היהודית והערכים האוניברסאליים המקובלים בארצות נאורות.

הסברה מקיפה ואכיפה החלטית של הוראות חוק חופש המידע בנושאי  שקיפות המנהל  ודיווח הרשויות לאזרחים  – הנם נדבך בסיסי בבניית אמון הציבור ברשויות השלטון. אכיפת הוראות החוק על ראשי הרשויות המקומיות, אינה דורשת השקעת משאבים רבים או גיוס שוטרים ופקחים לאכיפה הוראות החוק. כל שנדרש הנו פעולה החלטית, יעילה ובמידה הראויה.
 
6.  שקיפות וקיום שלטון החוק ברשויות המקומיות
הקשר בין האזרח לבין הרשות המקומית בה הוא מתגורר, הנו קשר יום-יומי, בעל השפעה רבה  על חייו של האזרח. שקיפות פעולות הרשויות המקומיות דרושה וחיונית לתושבים, אלא שרובם, אינם ערים לזכויותיהם ואינם מודעים לחובת הרשות המקומית, לנהוג כלפיהם בשקיפות ולהמציא להם מידע על-פי בקשתם. הפסיקה של בית-המשפט העליון לפיה, הרשות המקומית, הנה נאמן הציבור וכל אשר יש לה, מכוחו של הציבור בא ולמענו נעשה, לא הופנמה על-ידי העומדים בראש הרשויות המקומיות וגם התושבים לא ערים למצב כי המידע שמחזיקה העירייה הוא שלהם. 

רק כאשר מעשי הרשות המקומית  יעשו לאור השמש, בגלוי ובשקיפות, ניתן יהיה לשמור על  טוהר המידות ולהבטיח כי מעשי הרשות המקומית, ייעשו  על-פי שקול-דעת ענייני בלא שיקולים זרים.   ברשויות המקומיות, הצורך בבקרה הדוקה יותר של האזרחים, הנו רב יותר, שכן מדובר בפעילות שוטפת, קרובה ונוגעת יותר לחיי היום-יום של אזרחים רבים  ואיכות חייהם, ומצד שני,  רמת המנהל העירוני והנורמות שהשתרשו בחלק מהרשויות – קוראים  לפיקוח הדוק יותר, של רשויות המדינה ושל התושבים. 

במדינות בהם יש שלטון תקין ומנהל ציבורי יעיל שפועל למען הכלל ולא לשם קידום אינטרסים זרים, קיימת מודעת גדולה לזכויות האזרח ולגבי חובות הרשות הציבורית.  ניקיון ציבורי מושג באותם מקומות, בין היתר, בשל התפקיד שממלאים האזרחים  בקיום בקרה על פעולות השלטון. במציאות הישראלית, אין מערכת החינוך רואה לכך, שהציבור יחונך ויוכשר לקחת חלק פעיל בפקוח ובקרה ציבורית על מערכות השלטון ולמעשה, אין לציבור ידיעה של ממש, על חובות הרשויות מצד אחד ועל זכויותיו והכלים העומדים לרשות האזרחים  בבקרה על השלטון, מצד שני.  גם רשויות אכיפת החוק, אינן  מעודדות את האזרחים לקחת חלק  בתהליך הבקרה וכך הרקב והסיאוב הולכים  ופורחים.

הרשויות המקומיות והעומדים בראשם, הנם אנשים פוליטיים הנזקקים לקולו של הבוחר  ולשם כך, הם משתמשים במשאבי הרשות להאדרת שמם ותפארת מעשיהם, האמיתיים ו/או המדומים. לעתים, קשה להפריד בין הוצאת כספים לשם מסירת מידע חיוני לתושבים,  לבין ניצול לרעה של העומד בראש, לקידום שמו ופרסומו האישי או למען הבטחת בחירתו.  שימוש כזה בכספי ציבור הנו פסול ויש לשרש את התופעה, תוך נקיטת צעדים במקרים החריגים. אתרי האינטרנט שהקימו מרבית הרשויות המקומיות והתכנים הנמצאים בהם, ממחישים עניין זה. המידע שנמסר על-ידי הרשויות המקומיות  באינטרנט או במנשרים,  חוברות, פרסומים, הודעות דובר וכו', משמש רק בחלקו, מידע בו יש לתושבים עניין. גלישה באתרי האינטרנט של העיריות מצביעה, עד כמה חסר מידע מוחשי  אודות פעילות הרשות המקומית וזכויות התושבים. לרוב, נמצא באתר בעיקר,  מידע שלראש הרשות המקומיות,  יש  עניין להביאו לידיעת הרבים.

כדי להביא לידיעת ציבור התושבים, את המתרחש ברשות המקומית, מחייב המחוקק את הרשות  המקומית בהכנה ופרסום של מספר דיווחים. בחינת הדברים מראה, שישנו מידע נוסף בידי הרשות, שמן הראוי, שיובא גם הוא לידיעת התושבים.  

בלעדי פעולה חינוכית והסברתית רבות הקיף מצד רשויות המדינה, להגביר בקרב האזרחים את המודעות  לזכויותיהם, לרבות השימוש האפשרי בחוק חופש המידע,  לא נגיע למצב בו נמצאות מדינות מתוקנות רבות.  מן הראוי שהעומדים בראש העיריות יפנימו, כי שקיפות פעולות המנהל ומעורבות הציבור, אינם פועלים כנגדם, אלא יש בהם לחזק  את מעמדם האישי ואת הישגי שלטונם האמיתיים, אם ישנם כאלה. רק שותפות אמת ושיתוף פעולה בין, אלה שבידם הופקד בידי התושבים,  הסמכות והעצמה לנהל ולקבוע,   לבין התושבים, יביא את ישראל לשורת המדינות המתוקנות, בו השלטון מתנהל בהגינות וביעילות.  לא נדרשת השקעת משאבים רבה כדי להגביר את המודעות בקרב הציבור לזכויותיו וליכולתו לפעול למען חיים הוגנים וטובים יותר בארץ הזו. 

ראשי העיריות פועלים בכל הקשור לשקיפות המידע,  באופן לא נורמטיבי. מצב זה אפשרי, משום שהם, כמו רבים בארץ הזו, פועלים במציאות בה שלטון החוק אינו נאכף ואין מקפידים בו. אי-קיום בריש גלי של הוראות החוק על-ידי רשויות החוק, עלול להשתרש כנורמה מקובלת. כאשר הרשויות המפקחות ורשויות אכיפת החוק, אינם עושים דבר לבער את הנגע בשלב העוברי, הרי שהוא צומח לממדים מפלצתיים חסרי שליטה. יאמרו,  ממילא אין הציבור מתעניין בדיווחים אודות הנעשה ברשות, אז לא נורא אם אין מקיימים את הוראות חוק חופש המידע לעניין דיווח. תפישה זו, הרווחת במקומותינו, היא שהביא למצב בו לית דין ולית דיין וקצרה כיום, ידם של רשויות החוק להושיע.

לתפישתנו, אי-קיום הוראות חוק חופש המידע,  אינו חוסר הקפדה על הוראת חוק חסרת חשיבות,  אלא התרסה כנגד קיום ערך חשוב לקיום מנהל עירוני הוגן והגון, תוך מניעת מעורבות האזרחים בתהליך השלטוני למען שיפורו והגינותו.

התנהגות ראשי הערים, השקיפות המוגבלת, מניעת המידע  מהציבור והעדר עידוד לציבור לקחת חלק אמיתי בנעשה בעיר, פוגעים לא רק בתושבים, אלא בראשי העירייה עצמם.
 
7.  הוראות חוק חופש המידע בעניין פרסום
הוראות חוק חופש המידע התשנ"ח – 1998, הנן המסגרת  הנורמטיבית לחובת הפרסום של  רשות ציבורית. 
7.1  חוק חופש המידע קובע באופן מפורש, את חובת רשות מקומית לערוך ולפרסם דוח שנתי:
5. (א)  רשות ציבורית תפרסם דין וחשבון שנתי שיכלול מידע על אודות פעילותה ותחומי אחריותה והסבר על תפקידיה וסמכויותיה; הדין וחשבון יכלול גם דיווח של הממונה על הפעלת חוק זה ברשות הציבורית, ואולם רשאי הוא לפרסם דיווח זה בנפרד.
   (ב)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע, לגבי רשות ציבורית מסוימת, כאמור בפסקאות (1) ו-(6) עד (10) להגדרה "רשות ציבורית", או לסוגים של רשויות ציבוריות, תקופה אחרת לפרסום של הדין וחשבון.
  (ג)    הוראות בדבר מתכונת הדין וחשבון ודרך פרסומו ייקבעו בתקנות.

   הנחיות מינהליות וחוקי עזר
  6.    (א)  רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור.
   (ב)   הוראות סעיף 9 יחולו, בשינויים המחויבים, על העמדת הנחיות מינהליות לעיון הציבור לפי סעיף זה.
   (ג)   רשות מקומית תעמיד לעיון הציבור את חוקי העזר שלה.

7.2   תקנות חופש המידע התשנ"ט – 1999, שהותקנו מכוח החוק, קובעות בין השאר כדלהלן (המספור הוא של התקנה):
3.   רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המנהליות הכתובות.....
4. רשות מקומית תעמיד לרשות הציבור את רשימת הרשויות הציבוריות כאמור בסעיף 4 (ב) לחוק וכן את חוקי העזר שלה, בנוסחם המעודכן.
(1) במשרדי הרשות המקומית
(2) בספריה ציבורית באותה רשות.
5. דין וחשבון שנתי של רשות ציבורית יתפרסם לא יאוחר מ – 1 ביולי כל שנה.
6. תוכן דין וחשבון שנתי יכלול....
7.  דיווח הממונה על הפעלת החוק ברשות הציבורית יכלול את אלה:
8. (ג) רשות ציבורית  שהיא רשות מקומית או  תאגיד בשליטת רשות מקומית, תשלח עותק של הדין וחשבון השנתי לספריה הציבורית בתחום אותה רשות.
(ד) רשות ציבורית תמציא עותק של הדין וחשבון השנתי לכל מבקש, ורשאית היא לגבות תמורה בעד הפקת הדוח.

7.3  עירייה הנה רשות ציבורית עליה חלות  הוראות חוק חופש המידע,   זאת בנוסף להוראות הספציפיות, המחייבות רשות מקומית בחובת דיווח מיוחדת נוספת. 

   אין באמור בחוק חופש המידע, כדי לגרוע בחובת רשויות מקומיות לדיווח או לפרסם חומרים אחרים, כמו החובה על פי פקודת העיריות, בפרסום בתקשורת של הדוח הכספי השנתי.

8.  דוח שנתי על-פי חוק חופש המידע (אין מדובר בדוח כספי)

8.1    התקנות שהוצאו על-ידי שר המשפטים, (תקנות חופש המידע, התשנ"ט – 1999), קבעו את מועדי פרסום הדוח השנתי, מקום הפרסום  והפרטים שחייבת רשות ציבורית לכלול בדוח השנתי.

להבהרה: אין מדובר בדוח כספי שנתי, אותו חייבות הרשויות המקומיות להכין ולפרסם בעיתונות.

8.2   מועד ומקום הפרסום
   נקבע בחוק כי הדין וחשבון של רשות ציבורית יתפרסם לא יאוחר מ – 1  ביולי כל שנה. 

על הרשות המקומית, להעמיד את הדוח לעיון הציבור במשרדי הרשות המקומית ובספריה העירונית.

הבדיקה הראתה, כי קיים קושי לאתר היכן בעירייה קיים הדוח והאם ומתי ניתן לעיין בו.  החובה על הרשויות המקומיות לפרסם את הדוח בספריה העירונית, הנה בעלת חשיבות רבה. אם אכן היו  הרשויות המקומיות נוהגות כך ובעיקר, אילו המודעות לקיום הדוח ולחשיבותו, הייתה מחלחלת עמוק יותר להכרת התושבים, אין ספק שמדינת ישראל הייתה עושה צעד חשוב קדימה לשיפור איכות המנהל הציבורי והדברת השחיתות והסיאוב ברשויות השלטון.
 
8.3  תוכן הדוח השנתי על-פי התקנות
התקנות קבעו במפורש כי הדוח השנתי צריך להחיל למצער את הפרטים הבאים:
פירוט מבנה הרשות המקומית, יחידות ושמות בעלי תפקידים.
דרכי ההתקשרות עם הרשות המקומית, ובעיקר עם אלה הממונים על הקשר עם הציבור.
תיאור תחומי האחריות של הרשות.
סקירת הפעולות בשנה שחלפה ובשנה הקרובה.
תקציב הרשות ופירוט הוצאותיה בשנה שחלפה לפי סעיפי תקציב.
רשימת חוברות ועלוני מידע לציבור שפרסמה הרשות בשנה החולפת
קרנות ומלגות במימון הרשות
תמיכות שנתנה הרשות בשנה החולפת למוסדות ציבור לרבות שמות והיקף התמיכה לכל גוף

על-פי התקנות, סעיפי הדוח השנתי שחייבת בו רשות ציבורית, זהה לזה בו חייבת רשות מקומית, כאשר על רשות מקומית,  חלה בנוסף,  חובת הפרסום בספריה המקומית.

8.4  שינויים מתבקשים בדוח השנתי של הרשויות המקומיות
מתוך הכרת הצרכים והנסיבות ברשויות המקומיות, שהן שונים מאלה של רשויות ממלכתיות, ומתוך ועיון בדוחות שנתיים,  נראה כי מן הראוי לערוך שינויים בפירוט הדוחות של רשות מקומית, לעומת אלה של רשויות ציבוריות אחרות. ראוי היה להשמיט חלק מהסעיפים ולהוסיף פרטים ונתונים אחרים, זאת מבלי להעמיס על הרשות המקומית, הוצאות גבוהות מדי.  נושא זה דורש ליבון ומן הראוי ששרי המשפטים והפנים, ימנו צוות  מיוחד, כדי לבחון ולגבש שינויים אפשריים בדוח השנתי, בו חייבת רשות מקומית על-פי חוק חופש המידע.

8.5   חשיבות הדוח השנתי
המידע שהדוח השנתי  על-פי חוק חופש המידע, צריך לכלול, יש בו לתת תמונת מצב (לא מושלמת) אודות הרשות המקומית, הנפשות הפעולות, תחומי פעילות, לרבות בתחומים רגישים, תקציב ותחומים נוספים.

ניתן להשוות את הדוח השנתי של הרשויות המקומיות, לדוח מנהלים ודוח המנהל הכללי בו חייבת חברה  שהנפיקה ניירות ערך שלה לציבור. בעוד שקיום הוראות הדיווח של חברה למחזיקים במניותיה או באגרות חוב שלה,  נאכפים בקפידה על-ידי רשויות החוק, תוך סנקציות קשות כלפי מנהלים שלא קיימו הוראות אלה, הרי בכל הקשור לרשויות הציבור  ובעיקר לגבי הרשויות המקומיות, קיימת הפקרות מוחלטת, תוך אי-ציות לחובות הדיווח שבדין, תוך אדישות והתעלמות רשויות האכיפה מהפרה בוטה של הוראות החוק על-ידי  הרשויות המקומיות והעומדים בראשם.

אינך יכול שלא להגיע למסקנה לפיה –  בעוד שבכל הקשור  בעולם העסקים והממון, רואים רשויות האכיפה, צורך ורצון להקפיד בכספם של  המשקיעים, הרי בכל הקשור  לחובת ראשי הרשויות המקומיות  כלפי התושבים, לגילוי נאות ושקיפות -  ידם רפויה וחסרת מעש. 

8.6   דין-וחשבון של הממונה על חוק חופש המידע ברשות המקומית
סעיף 7 בתקנות חוק חופש המידע קובע, כי הממונה על המידע ברשות הציבורית, חייב לדווח על הפעלת החוק ברשות, לרבות הפרטים הבאים:
מספר הבקשות לקבלת מידע וכמה מתוכן לא נענו  לרבות העילות לסירוב למסירת המידע. מספר הבקשות לפי מועד תגובת הרשות המקומית, מספר העתירות שהוגשו על סירוב הממונה על המידע ברשות למסור את המידע ותמצית ההחלטות בעתירות.

הסעיף אינו מציין את מקום פרסום הדיווח, אך ניתן לראות את הרשות כחייבת לכלול דיווח זה, במסגרת הדוח השנתי שלה.

מאחר ומרבית העיריות אותן סקרנו, לא פרסמו את הדוח השנתי שלהן בספריה ולא נענו לבקשתנו להבהיר,  היכן ניתן לעיין בדוח השנתי, לא ראינו מקום להוסיף ולטרוח כדי ללמוד האם הממונה על המידע, מכין ומדווח על פעילותו בכל אותן עיריות.

בחלק מהעיריות אותן סקרנו, כמו רמת השרון, מפורסם בספריה, דוח נפרד של הממונה על חוק חופש המידע, (בעוד שהדוח השנתי אינו מפורסם).  במציאות הקיימת ובמתכונת הנדרשת בדוח, איננו רואים טעם בהכנת דוח נפרד לעניין זה ויש  לכללו במסגרת הדוח השנתי.

לעומת זאת, מן הראוי שהדוח של הממונה על המידע, יכלול נתונים פרטניים ככל שניתן, תוך  פירוט מלא של הבקשות שהרשות לא ראתה מקום למסור את המידע והסיבות לכך.  עניין זה לא נעשה באופן מלא ומקיף, גם באותן עיריות ספורות, שכן הציגו דוח  זה בספריה.

העובדה, שהממונים על יישום חוק חופש המידע במרבית העיריות, לא ראו מקום או צורך, לפרסם דוח של ממש, שישקף לא רק תמונת מצב לקונית, אלא  תמונה נאמנה ופרטנית של המתרחש בתחום זה בעירייה,  מעוררת ספק בקשר למידת שיקול הדעת ומיומנותם של הממונים על יישום חוק חופש המידע בעיריות. ממונים אלה, צריכים לדעת את חוק והתקנות בעניין זה על בוריו, להכיר את הפסיקה של בתי המשפט בנושא חופש המידע,  ובעיקר, לראות לכך, שהעומד בראש העירייה, יהיה ער לחובותיו להוראות החוק והפסיקה, ושימלא בתום לב ובהגינות, את  העקרונות  שנפסקו על-ידי בתי-המשפט.

9.  פרסום חוקי עזר מעודכנים
סעיף 6 (ג) לחוק חופש המידע, קובע כי רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את חוקי העזר שלה.

 את ההנחיות המנהליות הכתובות שעל-פיהן היא פועלת.  

סעיף 4 לתקנות חופש המידע קובע: "רשות מקומית תעמיד לרשות הציבור את רשימת הרשויות הציבוריות כאמור בסעיף 4(ב) לחוק וכן את חוקי העזר שלה, בנוסחם המעודכן –
1) במשרדי הרשות המקומית
2)  בספריה ציבורית בתחום אותה רשות".

חוקי העזר העירוניים, הם הנורמה המשפטית הפרטנית שקובעת הרשות המקומית, המחייבת את התושבים. יש לראות את חוקי העזר העירוניים, כתקנה מחייבת (בכפוף לסייגים הנגזרים ממעמדה).

בידי התושבים, אין היכולת לדעת את חובותיהם וזכויותיהם על-פי חוקי העזר, אלא באם יש להם ידיעה על קיום אותם חוקים ועל הכתוב בהם.  

פירוט ממצאי הסקר  באשר פרסום חוקי העזר:
מתוך 15 העיריות שנסקרו :
רק בהרצליה, מוצגים בספריה המרכזית, חוקי עזר מעודכנים.
ברמת גן, חוקי העזר מעודכנים לשנת 2004.
בחולון, נתניה ורעננה - אין מועד עדכון של חוקי העזר המוצגים בספריה.
כפר סבא, מעודכן לשנת 1999.
בת-ים, פתח תקווה, ראשון לציון – מעודכן לשנת 1995.
רמת השרון, מעודכן לשנת 1990.
גבעתיים, הוד השרון (יש באינטרנט מעודכן), חדרה, רחובות, רמלה – חוקי העזר לא מוצגים בספריה.

המציאות שנחשפה בסקר לפיה, אין בספריות המרכזיות בערים הנסקרות, חוקי עזר מעודכנים (להוציא הרצליה), לא רק שמהווה אי-קיום הוראה ברורה בחוק, אלא מצביעה על החשש, שכנראה, אין העיריות מעוניינות שהתושבים יראו לנגד עיניהם את חוקי העזר, או שהנגישות לאותם חוקי עזר, תהיה קשה, אם לא בלתי אפשרית לתושבים. קיומם של חוקי העזר בחלק מאתרי האינטרנט של העיריות, יש בו לשפר את המצב. (דרך הצגת חוקי העזר, תידון בנייר-עמדה אחר).

יש להניח, כי עורכי-הדין, המתמחים בדיני רשויות מקומיות, או מעורבים בהליכים או בפעולות עם רשויות מקומיות -  מוצאים דרכים לקבל את  חוקי העזר.  מצב כזה, הנו בלתי סביר בעליל.

אפשרי, כי חלק מהעיריות, לא עדכנו כלל את חוקי העזר שלהן, או שעדכנו אותם באופן מועט, ולכן, הן מעדיפות, שהתושבים לא יראו אותם בחוסר המעש מצדם. אפשרי, שחלק מחוקי העזר של העיריות, הנן דרקונים ועומדים בניגוד להוראות דין  ומשם כך, הן בטלות מעיקרא. משאין שקיפות, ואין מידע, כל מצב הוא אפשרות קיימת.

ייתכן, כי אותן עיריות שנמנעו מלהציג את חוקי העזר בספריה המרכזית, או שלא עדכנו את חוקי העזר המוצגים,  העדיפו להציגם בספריה אחרת בעיר (בלתי סביר). כן אפשרי, שתושב, הפונה לעירייה, יוכל לסור למשרדי העירייה ולעיין בחוקי העזר. מצב כזה, אינו נוח והוא בלתי יעיל, ואין פקידי העירייה זמינים להציג בפניו את חוקי העזר. במשרדי העירייה אין בדרך כלל, מקום נוח בו יוכל אדם לעיין בהם ולצלם, אם כך יחפוץ.  הספרייה המרכזית, היא המקום שנקבע בחוק, ושם ראוי להציג את חוקי העזר המעודכנים.

מצב בו אין נגישות לתושבי הערים לחוקי העזר הנו בלתי סביר בעליל.

10.  הנחיות מנהליות
הנחיות מנהליות הן הבסיס הפורמאלי,  שלאורו מבצעת רשות ציבורית את פעולותיה בתחום המנהלי. מטרת ההנחיות המנהליות הנה,  לשמור על סדרי מנהל תקינים ומניעת שרירות השלטון, וכדי לקיים ניהול יעיל והוגן של פעולת הרשות בכלל וביחס הרשות אל  הספקים והתושבים בפרט.

בעבר הרחוק, קבע בית המשפט שאין חובה משפטית לפרסם הנחיות מנהליות, אולם עוד לפני שנחקק חוק חופש המידע, ניתן היה  לדלות מן הפסיקה, חובה משפטית לפרסם הנחיות. (ראה בג"ץ 3081/95, פד'י נ' (2), 177, 192 מול ה', כב' השופט י' זמיר).

סעיף 6 (א) לחוק חופש המידע, קובע כי רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המנהליות הכתובות שעל-פיהן היא פועלת.  

גם תקנה 3  בתקנות חופש המידע חוזרת על האמור בחוק.   "רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המנהליות הכתובות....".

העובדה שרבים מבין הציבור הרחב וגם מבין עובדי הציבור, אינם מכירים את חשיבות ההנחיות המנהליות, אינה מפחיתה מחשיבותן ככלי מנהלי הכרחי לקיום שלטון הוגן והגון. אלא שעניינו במסגרת זו, אינו דיון במשמעות ההנחיות המנהליות, אלא בשאלת קיום הנחיות מעודכנות בידי העיריות  ופרסומן.

חוק חופש המידע, לא קבע חובה להציג את ההנחיות המנהליות המעודכנות, ורשאית רשות מקומית, להציגן לעיון הציבור הרחב במקום אחר.  הגיון הדברים קורא לכך, שהמקום הראוי להצגת מידע כלשהו, הנו בספריה העירונית או באתר האינטרנט של הרשות המקומית.  הצגת ההנחיות המנהליות במקום אחר במשרדי העירייה, הנה מסורבלת  ולא יעילה, ואם כך נעשה, מן הסתם, אין הרשות מעוניינת שהאזרחים יעיינו בהנחיות אלה.

נמצאנו למדים, כי בספריות העירוניות, אף עירייה  לא הציגה  את ההנחיות המנהליות.  פנייתנו לכל ראשי העיריות שנסקרו, לברר את קיומן של הנחיות מנהלתיות, והיכן ניתן לעיין בהן, לא נענתה.

מכאן, שגם אם יש לעיריות הנחיות מנהליות,  הרי זמינותן לעיון  נמוכה,  ובכך, מפחיתה באופן משמעותי את היעילות שלהם, ככלי בקרה על הגינות והוגנות פעולת העירייה.

יש מקום להניח, שבחלק גדול מהעיריות, אין כלל הנחיות מנהליות, או שהן אינן מעודכנות.

11.  המקרה הפרטני – עיריית הרצליה
הנעשה בעירית הרצליה הנו מציאות  לחוסר השקיפות בה פעלה העירייה ולקשיים שמעמידה העירייה לקבלת מידע, זאת בצד היכולת של תושבים, להביא לשינוי,  אם  יעמדו על משמר זכויותיהם. אלא פעולות אכיפת הוראות החוק, אינה חובתם ותפקידם של  האזרחים, אלא של רשויות אכיפת החוק. 

הכותב הנו תושב הרצליה ומאז שנת  2000 הוא מתדיין באינטנסיביות עם העירייה ועם יעל גרמן, העומדת בראש העירייה, בנושא חופש המידע.  הכותב סבור, כי למרות השיפורים שנעשו בעיריית הרצליה  בתחום זה, חלקם החשוב, מתנהל  עדיין באופן בלתי ראוי.

ממצאי הסקר מצביעים, שמצב השקיפות ומסירת המידע בעיריות אחרות, הנו בכי רע. אין לכותב ידיעה, פרטנית ומעמיקה יותר, לגבי  עומק כשלי השקיפות באותן עיריות.  כן יובהר, כי בעוד יעל גרמן, ראש העירייה בהרצליה, מציגה עצמה ברבים כלוחמת למען שקיפות המנהל ושיתוף התושבים, לא קרא  הכותב בתקשורת, כי ראשי עירייה אחרים, מתהדרים ומשבחים את מעשיהם בתחום זה.  
עם זאת, יש לציין,  כי עיריית הרצליה  הפיקה לקחים בנושאי הדיווח, (להבדיל מנושאים אחרים שיידונו בניירות-עמדה אחרים בסדרה), ותקנה את הליקויים.  שיפור זה ירד למעשה לטמיון, , כאשר התברר, שהעירייה הכינה והציגה את הדוח השנתי לשנת 2004, בנובמבר 2005 במקום ב – 1 ביולי, וחמור מכך,  כאשר העירייה לא הציגה בספרייה העירונית, דוח לשנת 2005.

פעולות הכותב למען שקיפות  הנעשה בעיריית הרצליה
בשנת 2000 ביקר הכותב בספריה העירונית ולא מצא  דוח שנתי, או חוקי עזר מעודכנים.
 הכותב פנה באוגוסט 2000, לעיריית הרצליה והתריע על כך שאין העירייה מקיימת את הוראות חוק חופש המידע ולא מפרסמת בספריה העירונית את הדוח השנתי בו היא  חייבת על-פי חוק חופש המידע. כן  התברר, כי חוקי העזר המצויים בספריה, מעודכנים רק עד שנת 1998, תוך שצווי הארנונה, שהם חלק מחוקי העזר, אינם  נמצאים בספריה בין חוקי העזר.

במקביל, נאלץ הכותב לנהל עם העירייה מאבקים, לרבות הליך משפטי שנמשך 4 שנים, כדי לקבל מידע פרטני שביקש מהעירייה.  על-כך  ייכתב בניירות-העמדה הבאים  בסדרה.


הדוח השנתי
בעקבות הערות הכותב בשנת 2000, הכינה העירייה דוח לשנת 1999. עיון בדוח אז, הראה שהוא לוקה בחסר. ב-  27.8.00, פנה הכותב לעיריית הרצליה והבהיר, כי הדוח השנתי  שהכינה העירייה לגבי שנת 1999,  לא נעשה במתכונת שדורשות תקנות חופש המידע ורב בו החסר.

ב – 3.11.02 פנה הכותב למזכיר העירייה, תוך פירוט העניינים החסרים בדוחות השנתיים של העירייה,  על-פי התקנות. בפגישה שהתקיימה בין הכותב לבין מזכיר העירייה, גובשה הבנה לגבי הדרך בה יוכן הדוח השנתי, באופן שמצד אחד, יהיה בו כל המידע שנדרש על-פי התקנות ומצד שני, לא תגרם לעירייה עבודה רבה נוספת בהכנתו.

מאז, הוצג הדוח השנתי, העשוי כהלכה, בספריה העירונית, עד שהתברר בסקר, שנערך בנובמבר 2006,  כי העירייה חזרה לסורה. הדוח לשנת 2004, הוכן  רק בנובמבר 2005, בעוד החוק דורש השלמתו עד 1 ביולי, ואילו הדוח לשנת 2005, לא היה בספריה כלל ועיקר.

עדכון חוקי העזר
ב – 2.8.00 שלח הכותב תזכורת ליעל גרמן, ראש העירייה, בעניין חוסר מעש לגבי עדכון חוקי העזר בספריה העירונית. העתק נשלח לממונה על המחוז במשרד הפנים ולאחראי על חוקי העזר במשרד הפנים. לא התקבלה תגובה מצדם או התייחסות.

מכל פנים, עיריית הרצליה החלה להקפיד כי חוקי העזר העירוניים, יוצגו בספריה מעודכנים, וכך, הייתה לעירייה היחידה מבין העירות שנסקרו, שמקיימת את הוראות החוק בעניין זה, ומאפשרת לתושבי העיר ולמתעניינים האחרים, לדעת  בנקל, מה חוקי העזר של העירייה.
 
ההנחיות המנהליות
 לבקשת הכותב בשנת 2000, העמידה  העירייה לעיונו את ההנחיות המנהליות. התברר, שמדובר בהנחיות שעודכנו לאחרונה בשנת 1994 והן מיושנות.  בעקבות פניה נוספת של הכותב, הודיעה העירייה לכותב, במאי 2000, כי העירייה שכרה חברה חיצונית למפות ולרענן את ההנחיות המנהליות.

חלפו שנתיים וההנחיות המנהליות לא עודכנו. בתאריך 14.5.02 פנה הכותב אל מנכ"ל העירייה דאז. תגובת מנכ"ל העירייה,  שעל הכותב להתאזר בסבלנות וכי עדכון ההנחיות המנהליות נעשה בשיתוף גורמי ההדרכה במשרד הפנים.  חלפה שנה נוספת ולא הושלמו ההנחיות המנהליות. ב – 8.6.03 פנה שוב הכותב למנכ"ל העירייה. בתאריך 18.6.03 הודיעה העירייה לכותב, כי העירייה סיימה את ההנחיות המנהליות וכי התקן ISO9001, אושר להנחיות וכי הן נמצאות לעיון, במשרדי מזכיר העירייה.

אריה גבע - 11 בפברואר 2006

 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות

purchase acrobat x 
adobe photoshop elements mac download 
download microsoft office 2010 mac beta 
buy microsoft project professional 2013 
adobe web premium cs5 download mac 
acheter clomid sur internet viagra donde comprar viagra voorschrift achat cialis sur internet prix cialis 10 mg
buy viagra soft tabs online cialis picture of pill purchase cialis canada indian generic viagra online sildenafil
tadalafil cialis from india does kamagra work on women viagra prescription price cheapest viagra online cialis online prescription